ויום אחד בטלה...

לא הספקנו עדיין לעשות משהו שווה מספיק כמתנת אפיקומן לילדים... אולי באסרו חג (אף שחלק מהילדים לומדים חלק מהיום).

אתם עושים טיול כמתנה לאפיקומן- תמיד? זה אחלה רעיון!

אנחנו בד"כ קונים לילדים משהו עוד לפני החג- וזה מתנת אפיקומן (בשנתיים האחרונות זה ספרים)

ויום אחד בחול המועד הולכים יחד לאושר עד והם קונים שם משחק  מהכסף שהם קיבלו לדמי פורים...

אחרי שהגענו למסקנה שיש להם כבר יותר מדי חפצים...

(האמת שהם לא ממש מצאו את האפיקומן, כי בעלי לא ממש החביא אותו🤭)

הם ביקשו ללכת ללונה פארק, אבל אז הגעתי למסקנה שזה יותר מדי בשבילי... (לא מסוגלת להיות במקומות הומים ומלאי אורות)

יום בית..

והיום קפצנו למצפה קרוב לבית ועוד מעט יוצאים למפגש משפחתי..

מחר בעזרת ה נלך לכותל 

אחד הייתי תורנית בעבודה

בשאר הימים נפשתי בבית

הרבה זמן ספה

מושלם

הילדים יוצאים לבית הכנסת לתפילות/ ללמוד/ לשמוע שיעורים

אפילו לקטן היה ׳אבות ובנים׳

אחד יצא עם חברים

הקטן יצא כל יום לגינה/ סופר/ חנות אחרת

אחרי החג הכפול עם אורחים, לא התחשק לי (ולכולם) מפגשים משפחתיים נוספים אז חמקתי מהם.

הרבה שנים יצאנו הרבה בחול המועד, בשנים האחרונות אנחנו פחות ופחות אוהבים את הצפיפות והפקקים ונשארים לבלות בבית.

אבל תאמת כבר התחיל לשעמם לי... כמה כבר אפשר להתבטל?!

אין לי מספיק זמן מנוחה (רק כשאני לוקחת חופש מהעבודה)

אז כשמגיע החג אני מנצלת כל דקת מנוחה, הבטלה מהנה אותי מאד, באסה שזה נגמר עוד מעט, מתאים לי עוד שבוע כזה 🙃

סרט/ סדרה

משחקת בפלאפון

עושה ספורט

תופסת שמש במרפסת

מדברת עם בני הבית

משחקת עם הקטן

מנוחה/ שנ״צ

מקלחת ארוכה באמצע היום 

הכרתי את הפארק מזמן

אבל הרבה זמן לא הייתי שם

וממש התפעלתי מכמות המתקנים שיש שם, שפע ענק מכל מיני סוגים ומפוזר בהרבה מקומות כך שלא צפוף.

יש גם מתחם לקורקינט/אופנים

חשבנו לבלות שם שעה. בסוף היינו 3 שעות בלי לשים לב..

אין שם דברים עם מים וכאלו שמזמינים להגיע עם מיעוט בגדים.

כי בגדול אנשים מתלבשים שם כמו שמתלבשים ברחוב רנדומלי בכל עיר...

אלא אם כן אתם גרים ביישוב או עיר דתיצ/חרדיצ

אז כמעט לא חשופים לביגוד לא צנוע...

גם גופיות זה לא משהו שנרצה לראות.

יום אחד אנחנו את ההורים של בעלי.

יום אחד היה מפגש משפחתי של הצד שלי.

יום אחד נסענו לכותל.

יום אחד בבית.

יום שני אח ואחותי הגיעו אליי

עשינו על האש המרפסת ולילדים הפעלנו מקרן עם סרטי ילדים - ב''ה היה לנו שקט לכמה שעות טובות.

שלישי - פעלטון באחד הקניונים

רביעי סיבוב בחווה

חמישי מפגש משפחתי אצל ההורים שלי

מחר נסע אולי לחוות האיילים, נראה

באופן כללי ממש לא חייבים לעשות משהו כל יום,

אני פשוט נהנית מזה 

וגם נהניתי לקרוא שנהניתם בליל הסדר...

אתם נשמעים מותק של הורים!

חוץ מיום אחד שבעלי עבד.

היה ממש כיף! אגב אם יוצאים מוקדם בבוקר אפשר להמנע מהפקקים.

זה גם משו...

גיסתי ילדה ביום שנ בבוקר, אז קצת שמרנו על הילד שלה- מתוק מתוק, אבל בגלל שהיינו עם 2 עגלות קצת הגביל אותנו.

אז יום אחד יצאנו עם הילדים לאושר עד לקנות מתנות,

יום אחד על האש אצלנו בחצר

יום אחד בבית

יום אחד לגינה קצת רחוקה עם חטיפים- נראה לי הילדים הכי נהנו ביום הזה

היום גם בבית, למרות שתכננו ללכת לכותל. בסוף היה לי לעשות "רק" כל מיני הכנות לחג, אז ויתרנו. אולי נלך באיסרו חג..

תכלס ישנתי עד מאוחר- איזה כיף לקום יקיצה טבעית! בלי שעון מעורר... וקראתי המון ספרים.

היה כיף, אבל קצת גם משעמם.

וחסר לי ממש ההתעסקות עם הכביסות. כל רגע אני בודקת אם חסר משהו לילדים כדי שיהיה לי "היתר" להפעיל מכונה.... תכלס הפעלתי רק על פספוסים ועוד מכונה של סמרטוטים.

בינתיים המכונה שלי כבר עם כביסה מחכה לצאת החג...

יומיים טיולים עם המשפחה, כל פעם מצד אחר

יום מפגש משפחתי

מחר חושבים ללכת לפינת ליטוף, נראה אם יקרה באמת..

אצלנו נפגשים כל השנה בערך, חוץ מבחגים.

כל יום יצאנו מהבית לטייל ופגשנו חברים ומשפחה

ממש נהניתי האמת

אני לא רגילה לזה, לימים ארוכים ככ מחוץ לבית, אבל עשה לי טוב האמת

מנגל, מוזיקה טובה, הילדים בטבע, אנשים שאנחנו אוהבים.. תודה להשם

להנאות האלה יש מחיר מסתבר😅

לומדת לקח לפעם הבאה

תנוחי בשבת...

בעלי בחופש, משהו שנדיר מאוד שקורה.

אז השתדלנו למצות את הזמן ביחד עם הילדים כדי לצבור חוויות.

קצת חבל שנגמר חול המועד עוד רגע...

היו עוד ארוחות מן הסתם פשוט הבוקר הכי חביבה עליי...

היה לנו גם כמה דברים משפחתיים והיה נחמד מאוד.

רק מסיימים לאכול ארוחת בוקר (מאוחרת) וכבר מתארגנים לארוחת צהריים...

יצאנו מוקדם בבוקר ככה שכשכל עם ישראל הגיע אנחנו כבר חזרנו.

מדבריום

לונדע

על האש עם המשפחה

עין בוקק

על האש עם חברים

פארק אשכול

היום נשארנו בבית לשטוף אותו והילדים ראו קצת סרט.

האמת נהניתי מאד! אבל לא בטוחה שאחזור על זה שוב. הגוף שלי עייף ממש.

שני - הייתי איתם לבד- פתחנו בבוקר רגוע ואחהצ יצאנו למשחקיה

שלישי- נסעתי (לבד!) לטיול ומפגש משפחתי מהצד שלו (אין צורך בתגובות שלה מלכה/אלופה, לגמרי מרימה לעצמי ומשאית המדליות כבר היתה פה!)

רביעי הוא חזר- טיילנו עם חלק מהמשפחה שלי

חמישי- טיילנו עצמאית

שישי- תכננו לצאת לחג מוקדם ולעצור לטיול אבל החותים חזלשו אותנו מוקדם מידי, אז השלמנו שעות שינה בתורנות בישלתי צהרים וארזתי בנחת

ויצאנו לחג רק ה16.30

וזהו

היינו יום אחד במוזיאון המדע בירושלים

יום אחד נסענו לאיזו פעילות נחמדה שהייתה בעיר של חמי וחמותי, אז שילבנו עם ביקור אצלם (הקטנה נשארה אצלם ואנחנו היינו באחה"צ כיף עם הגדולה)

יום אחד בבית וקניות

מפגש עם חברים ברמת הנדיב

בשישי בעיקר בישלתי.. מתיש..

היינו אמורים לטייל גם עם משפחה, אבל הקטנה הייתה חולה כל החג, אז ויתרנו ולקחנו אותה לרופא..

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...