אני ב1וחצי בלילה גמרתי לסדר את המטבח אחרי שעות עבודה וזה הכי זריז שלי בחיים

בחיים לא מבינה איך מספיקים לפני

העבירה הכל לחדפ, וכך הספיקה

אני עבדתי באיזי עוד שטפתי כלים והורדתי חמץ שמכרתי וניקיתי מקרר וסיימתי ב12 וחצי

אבל משנה גם האבזורים

אין לנו כיור פלסטיק, מגבות ומפות וכו

שלמדה מחמותה

אין להם כמעט כלי פסח פרופר

רק איזה 2 מחבתןת..

כל השאר-

סירים הם מגעילים

כוסות וצלחות-זכוכית, הם רק שוטפים כמו שטיפת כלים וזהו זה כשר לפסח(וגם לבשרי ולחלבי)

סכום הם מגעילים

תבניות חדפ, מכשירים תנור..

וזהו🤷‍♀️

וזה לא שהם פחות דוסים זה פשוט פסיקות אחרות..

באמת הלוואי עלי שהיינו ככה!

כנראה בגלל זה מרוקאים עושים מימונה ואשכנזים נתקעים עם רומפלנאכט🤣

ממש לא כולם מגעילים. יש בזה הרבה הכנות קודמות וזה מתיש

בעצם רוב מי שאני מכירה ומכינים מופלטות מחזיקים כלים נפרדים לגמרי לפסח, אפילו שאפשר להקל בזכוכית

עושות

חברות פחות נעים לי לתחקר איך הן מספיקות אבל סומכת עליהן שהן לא פחות דתיות ממני..

מאז שאני ילדה אני מכירה ״סבב מימונות״

כמעט בכל בית מזרחי שאני מכירה עושים מופלטות/ אופים לחם בצאת החג

אבל אני מכירה היערכות מראש + העובדה שאין כיורים וכו לפרק ולאחסן, כי לא נוהגים כמנהג אשכנז, אבל יכול להיות שחלק גם מגעילים כלים ללא ידיעתי😅

אצל חמתי ואמא שלי זה לא ככה אבל בוודאות

באמת בעלי רצה להציע השנה שנעשה אצלנו גם, אבל חזלשתיו מהר מהר!! למרות שתכלס מבחינת זמן היערכות זה אפשרי, פשוט אין לי כח לזה כשלמחרת אני עובדת

אולי כשאהיה גדולה🙃

אבא שלי ככה היה עושה וזה היה לדעתי נורא קשה!!!!

מלא כלים לקחת להגעלה ולסחוב ווואו

אני ממש לא מתחברת לשיטה הזו לא מספיק יש כ'כ הרבה סידורים לפסח גם למצוא זמן להגעלת כלים שניה לפני החג כ'כ לא נוח 

לק"י

את רובם בעלי שטף בשישי. במוצ"ש שטפתי 2 סירים, קערה, קרש חיתוך וסכו"ם.

ניגבתי וארזתי.

בעלי הרים וזהו.

(את המגבות שמתי בשקית. אכבס בהמשך).

לוקח בהגזמה חצי שעה.

אנחנו מפנים ארון אחד למצרכים של פסח. וזה ארון שמכיל ברגיל מצרכים וטישו. הכלים של החמץ לא עוברים מקום. מה שעל השיש נכנס לארונות. ונוציא אותם בהמשך. לא דחוף לי לסדר הכל במוצאי החג.

אם מסדרים הכל הכל, זה באמת ייקח יותר זמן.

אבל עכשיו עם יותר מפי שניים ב''ה ומאקחים ומבשלים בכמות וגם הם אוכלים בכמויות

ומתשמשת גם בחד פעמי ועדיין..צריכים יותר ציוד מה לעושת

אבל הסנתי..

אולי באמת הינו יכולים לצמצם אבל לא יודעת ככה התרגלנו

אבל צלחות, כוסות וסכו"ם אנחנו משתמשים בעיקר בחד"פ.

אם היינו יותר וגם מארחים, אולי היו לנו עוד סירים. יש לנו כיריים של 2 להבות לפסח. אז בכל מקרה אין אפשרות לבשל ביותר משני סירים, ואז להעביר לחד"פ ולהשתמש בהם שוב.

זה גורם לבישולים ולהכנות להיות מזה מעצבנים וארוכים

ויש מצווה של ״ושמחת״ הרי🙃

אז יש לי איזה 8  סירים ועוד עשיתי רשימה של קנייה של עוד 2 לשנה הבאה כייעול למען הנוחות

מיקסר ידני

מעבד מזון

8 קערות (מתוכן 2 מסננות) וזה קצת בשבילי

כלי הגשה

3 סטים של סכום

תבניות לעוגות

והשנה הוספתי גם נינג׳ה

ואני משתמשת גם בחדפ וכלי זכוכית של כל השנה אחרי שטיפה

לק"י

בקושי בחמץ יש לי כמות כזאת

.

לק"י

אגל גם סירים אין לי צורך בכמות.

זה מאריך את זמן ההכנה ברמות

אני שולקת בשר בסיר אחד, מכינה אורז באחר, תוספת אפונה/ שעועית - סיר נוסף

סיר נוסף קטן למטבוחה

סיר נוסף לביצים

עוד אחד לתפוא

מחבת לשניצל

סיר נוסף לדגים

ושטפתי סיר כדי לבשל בו זרוע
 

זה תיאור של ההכנות של ערב חג ראשון

אם הייתי משתמשת ב2-3 סירים, הייתי צריכה לחכות שיסתיים הבישול ולשטוף ואז לבשל

זה שעווותת במטבח

ומטבוחה?

למיטב הבנתי זה מותר

כנל שניצל בציפוי ללא קטניות ושרויה

כאילו אולי אתם לא אוכלים, אבל רק האורז והאפונה זה קטניות שאשכנזים לא נוגעים ורק לזה צריך כמה סירים

אז קציצות-סיר

בשר-סיר

שניצלים-מחבת

דג מוקפץ-מחבת

דג ברוטב-מחבת

וחזה עוף מוקפץ-מחבת

מחבתות אני באמת משתמשת , מעבירה לחדפ ושוטפת, אבל יש לי שלוש מחבתות, אני לא מבשלת הכל בערב חג, אז נגיד השנה בישלתי בחמישי קצת, העברתי לחדפ ומילאתי מדיח, למחרת 4 סירים ו3 מחבתות כבר הספיקו לכל הבישול...

ומי שלא מארחת גם זה הרבה, אם לא מארחים לחג לגמרי מספיק 2 סירים.

בעיניי

ובאמת גם הכנתי קציצות, הזכרת לי חח

אז גם הן צריכות סיר.

ובישלתי הכל בשישי.

זה פשוט מקצר תהליכים, וישר למדיח

ויש לנו רק 2 סירים (גדולים) לפסח

אבל רוב האוכל מכינים בתבנית בתנור:

צלי בשר בקר

עוף עם אננס/ שזיפים

דג סלמון

דג מושט עם ירקות

פשטידה

צ׳יפס

הסירים נועדו ל:

קניידלך

תפו״א / פירה

חמין

ביצים

ואת הבשר אני מכינה לערב, לא למחרת

דג בתנור באמת הכנתי בנינג׳ה, גם עוף עם תפוחי אדמה

אבל הכנתי עוד דברים וסירים גדולים ומעט סירים זה פשוט מבאס (אותי לפחות)

עד השנה הייתי ככה והיה לי לא נח אז הוספתי עוד, ועכשיו אני מרוצה

אצלי לא אוכלים פשטידה גם, חמין פחות, אין קניידלך..  

לק"י

למרות שלרוב בעלי שוטף, אבל הערימות על השיש....

ולפסח יש לנו כיריים עם 2 להבות, כך שמלא סירים לא יועילו לי.

אולי אם היה לנו מדיח, היה נוח לי אחרת.

אבל זה באמת עניין אישי, ולכל אחת נוח משהו אחר.

אני רואה פה פליאה רבתי😅

אבל באמת נח לי ככה, אני לא שוטפת את הכלים בעצמי, ויש לי מקום לאחסן..ב״ה win win

אני מכניסה בכיף גם 6, ויש לי גם תכנית של חצי שעה

אני מעבירה לתבניות חדפ או לקופסאות פלסטיק,או משאירה בעצמו (תלוי מה זה) כי אין מספיק מקום במקרר לכל הסירים

וגם, לא כל מה שאני מבשלת מתאים לתנור.. אוהבים את המבושל

גם לי יש איזה 5 סירים ומבשלת הרבה

ומכשירה את המדיח בשבילם ובשביל הקופסאות שלוקחים כשיוצאים לטיולים

שיש לך מקום אחסון להכל😅

איזה כיף לך!

בדרך כלל זה מקסימום 4… ובסוף הבישול אני מעבירה לפיירקס או כלי הגשה שבו אני מחממת על הפלטה (חוץ ממרק).

בשבתות רגילות רוב המאכלים שאני מכינה הם בתנור בכלל… עוף עם תפוחי אדמה/ עוף עם אורז, שעועית ירוקה, בטטה בתנור. אין לך תנור בפסח?

אבל הכנתי בו דג כמו בתנור ועוף

עם תפוא

כל השאר זה בישולים

יש לי 5 להבות, כשאני מבשלת בדרכ 4 דלוקות בו זמנית כדי לקצר את זמן הבישולים

פשוט במקום להעביר ולשטוף, אני מחליפה לסיר אחר וממילא אני משתמשת בכמה גדלים של סירים מטעמי נוחות אז לא כל הסירים מתאימים לכל מה שאני מכינה, זה פחות נח

כשהתבשילים מתקררים, מעבירה מה שאני רוצה ושמה במדיח את הסירים

נגיד מכינה אורז בסיר

בתנור :בתבנית חדפ עוף/ שניצלים/ בשר

אם מכינה משהו בסיר מעבירה לתבנית חדפ ואז משתמשת שוב

לפעמים מכינה לשתי ארוחות אותו סוג אוכל

יש לי עוד סיר שלא השתמשתי .

תוספות באמת פחות מכינה כי לא אוכלים פה

מכינה סלט אחד השאר קנוי

אבל יש המון ירקות שאני חותכת 

מחבת לשניצל

ובשר עשיתי בסיר שישר עבר לתבנית

בפסח אני מנסה להוריד כלים 

להוריד עול

מצמצמת כלים . זה רק שבוע 

אבל זה יפה שאת ככה משקיעה לדעתי, זה מכבד ומוערך

לי לא היה נח עם מיעוט סירים, ואין לי בעיית מקום כאמור

מה גם, שהסיר שאני שולקחת בו בשר (סיר עמוק) זה לא הסיר שאני מבשלת בו (סוטז) יש לי ניואנסים של נוחות שבגינם אני מעדיפה את כל הכלים האלה, וכאמור בתכנון להוסיף עוד מהסיבות האלה

אין לי מטרה למצמצם כלים, אני רוצה למקסם נוחות ולייעל זמנים

ותודה!

יש לי איזה 6 סירים לפחות.

טוסטר אובן, מעבד מזון, מיקסר, מערכת כלים חגיגית לליל הסדר ועוד אחת פשוטה יותר לחול המועד

כנ"ל סכו"ם מיוחד לליל הסדר וסכו"ם אחר ליום חול.

מגבות ומפות לפסח

מלא קערות וכלי הגשה

כוסות יפות על רגל.

מאד אוהבים לפאר את שולחן החג.

אז נכון- קשה אח"כ לג'נגל עם האחסון.

חלק יש לי ארון של פסח ענק מעל המקרר

וחלק עוטפים היטב ומורידים למחסן ביחד עם הכיורים.

יש לנו צלחות מזכוכית, רק סירים יש כלים בנפרד. עוד בשישי העברתי לתבניות חד פעמיות כדי שיהיה פחות עבודה למוצ"ש

אחרי הבדלה לקח לנו בערך 10 דקות לסדר חזרה את הסירים ושטפתי רק כמה כלים.

בבוקר שמתי גם את הכלים השטופים בארון של פסח.

וזהו... עדין נשאר לסדר את המכירת חמץ אבל זה לא דחוף...

כיורים מפלסטיק, סירים כלים הכלללל . זה כמו שני מטבחים. ואחרי שצריכה לשטוף הכל ולייבש היטב לפני אחסון של שנה צריכה להנדס הכל אחד בתוך השני כך שיתפוס פחות מקום.

ואז להוריד ציפויי שיש ולפתוח הארונות שנמכור ולהחסיר הכל למקום (בפסח משתמשת בשלוש ארונות אז הרבה כלים נדחסים לשאר הארונות וצריך כעת להחזיר למקום) .

כמויות של עבודה🙈

ומכינים😜

חח סתם..

ואף פעם לא הכנתי

אם אכין, כנראה אלמד ממתכון באינטרנט, אז יאללה, קפצי למים ותנסי. 

וגיליתי שנגמר לנו לפני פסח הקמח הלבן בבית, והקניות שהזמנו יגיעו מחרתיים.. אז אולי ננסה אז.

ואגב כבר ניסיתי, יצא לי פשוט לא טעים. מהדברים שאני אכין בעיקר בשביל הקטע.

שממש אפשר לראות הכל, בלי סודות ובלי לנחש את המרקם של הבצק

גם לי היו מתכונים שבהתחלה התפקששו, אבל לא התייאשתי ובסוף יצא טוב. לפעמים צריך להחליף מתכון, לפעמים רק היו חסרים לי דיוקים (וסבלנות)

רואה את השעה ששלחת ואיתך לגמרי בזה, אני גם לא מצליחה יותר לישון בלילה ובמהלך היום אני גמורה מעייפות.. ועוד עם הילדים עליי בחופש

יאללה בע"ה שסגולת הפורום תעבוד לנו😉

נהיה אצל ההורים וזה הכי נוח 😉

יאללה בקרוב ובקלות ובבריאות גם אצלך! 

גם אני ככה כל הריון מחדש

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בזמנו 🙏🙏

לשחרר ולהרפות.

אבל תכף תכף זה מגיע😀

הרדמתי את התינוק והתחלתי לנקר, אז הלכתי למיטה באמצע הצהריים עם הילדים... ישנתי שעה, התינוק ישן, בן שנתיים וחצי נימנם לידי והגדול העסיק את עצמו וגם קצת נימנם בספה...

היה נצרך כל כך!

בהצלחה לנו בהשכבות אחרי זה 😉

וואי מ19:00 אני מנסה להרדים אותה

הילדה הצטננה האף סתום היא לא מצליחה לשתות בקבוק

צרחות ועצבים

התינוק מצטרף אליה

לקום סתם מוקדם, הכוונה בימים שאני בחופש ואין קיטנה. זאת אומרת, ימי שישי...

אבל אז הבן שלי החליט שהוא רוצה ללכת לביה"ס

מזל שזה השישי האחרון

לא יודעת אם את מחפשת גם המלצות, אבל אם כן, אז לא מנסיון לצערי אבל מדריכת הורים שאני מאד אוהבת ועוקבת אחריה נקראת מיכל אופנהיים. הרבה מהדברים שהיא אומרת עוזרים לי אפילו בהבנה מחודשת. 

ילד מאתגר זה באמת מאתגר, והוא מכניס אותנו למתח תמידי מפני ההתפרצות הבאה, ולכן באמת קשה להיות בנחת כשהוא נמצא.

מציעה לך - רק אם את מסוגלת - לעשות לעצמך רשימה של דברים טובים בו. תנסי לחפור מתחת לאדמה. אפילו רק לכתוב - יש לו עיניים יפות ודברים בסגנון. זה יכול קצת לעזור להרגשה שלך מולו.

ומחזקת אותך באמת לחפש הדרכת הורים טובה❤️

דווקא איפה שההתבוננות היא מעמיקה מוצאים אוצרות יקרים מפז.

אם מה שגורם לך חשש זה השלוף אז לגמרי תרגישי בנוח.

תנסי להיאחז בדברים הקטנים.

וגם לייצר זמן נקי משיפוטיות להיות יחד. זה יכול להיות גם 5 דקות. אבל שאתם נטולי הפרעות וחסמים.

תאמיני שאתם מסוגלים לצלוח את הריחוק ויבואו ימים טובים יותר

🤗

זה ממש מעודד..

אנסה למצוא כמה דקות כאלה, בטוחה שהוא ישמח

זה קשה ממש להרגיש את ההרגשה הזו שאין כוח לילד שלך, ואת לא אמא נוראית, לאמא נוראית זה לא היה מזיז!!!

דבר שני, אם תרצי לכתוב מאיפה את אולי אוכל לסייע במציאת פסיכולוגית מתאימה

כן, זה מה שאני מנסה לעודד אותי גם, אבל עדיין להרגיש את הרגשות האלה זה מרגיש כל כך רע, ברמה שאני חושבת שאולי אני לא ראויה..

היינו אצל פסיכולוגית, הכיוון עכשיו הוא יותר הדרכת הוריםמ אבל מחפשים משהו שמשלב גם את הילד בחלק מהזמן

מזל טוב!! איזו גיבורה את!!!!

ואיזה כיף להיות אחרי!

כתבת ממש יפה ומרגש..

נשמע ממש חוויה לא פשוטה הצירים שבאו פתאום ככה. הזדהתי מאד עם הצירים הסיוטיים בזמן האפידורל..

יאללה מחכה להמשך..

מזל טוב!!

כל הכבוד לך כמה כוחות נפש!!

רק.. סליחה אשני אומרת- אבל איך הם לא הבינו שזה צירי לחץ???😉 זה ההכי קלאסי לש צירי לחץ מה שתיארת .. ובדר''כ בודקים פתיחה לפני אפידורל ולא נותנים בפתיחה מלאה לרוב..

ואם זורם לך לכתוב בפרטי איפה ילדת?

רצו לבדוק אותי האמת אבל צרחתי שאני עולה למיטה רק בשביל אפידורל

ילדתי באסף הרופא

ומיילדת מנוסה אמורה לזהות שכשמישהי שהתמודדה מהמם כמוך עם צירים כל הזמן פתאם יצשתפנית לשתצעקות ולחץ והיסטריה לאפידורל והרגע

זה 99אחוז אומר פתיחה מלאה עכישו או בעוד 2 דקות

ברור שאם את בוחרת באפידורל זה זכותך המלאה

אבל בשלב הזה לרוב מיילדות יציעו לנסות כבר לבד כי י ש מצב ש3 לחיצות הוא בחוץ ועד שהאפידורל משפיע.. לפעמים לוקח יותר זמן

קיצר

מטורף הסיפור שלך ועכשיו קראתי על האשפוז אימאלה איהז סרטטטט

את באמת גיבורה אמיתית

ואגב.. מישהי המליצה לי לפני הלידה הקודמת שלי על הבי''ח ההז.. ולפי מה שתיארת הוא נשמע לי יחסית עמוס- גישה לא טבעית...או שזה סתם נדמה לי? 

ילדתי שם ובשערי צדק. אסף הרופא היו משמעותית טובים יותר.

בשערי צדק היה לי סיבוך שראו כבר בהריון ואחרי הלידה החמיר. אף רופא לא בדק אותי כל האשפוז. אני התחננתי לאחיות שיקראו לרופא שיראה אותי וכל פעם מחדש הן הופתעו שאף אחד עוד לא הגיע. בסוף סרבתי להשתחרר עד שיבדקו אותי. אחרי שסוף סוף הגיע רופא הייתי מאושפזת עוד שבוע עד שהסיבוך נפתר.

באסף הרופא, בלידה הראשונה באמת לא ידעתי לדרוש דברים והיה פחות מוצלח. לא דחפו התערבות, אבל היה פחות יחס כי לא נראתי כאובה וכשלקחו את התינוקת לתינוקיה לא הסכימו להביא לי אותה עד הבוקר (9 שעות מהלידה) כי לא היה מקום בביות מלא. אבל בלידה השניה ידעתי לעמוד על שלי ולא היו דברים כאלו. ובשתי הלידות היה ביקור רופא פעם ביום והעברת מידע בין צוותים רפואיים

אבל באסף הרופא אני תמיד שומעת סיפורים לכאן ולכאן יש כאלה שממש ממש לא מרוצות ויש כאלה שממש כן

אם מישהו לוקח ממני את התינוק ולא נותן לי- בלי סיבה רפואית אמיתית..זה מבחינתי ממש הדבר שהכי מרתיח אותי ברמת המוכנה לתבוע אותם כי אין זכות למנוע מאמא להיות צמודה לתינוק שלה אם היא רוצה . אז מה אם אין מקום בביות מלא? אז תשהיה איתך איפה שאת. זה לא אמור לפגוע בך אם להם אין מקום.

לקחו אותה לבדיקות ואז עד שקיבלתי חדר לקח זמן.

כשבעלי הלך לקחת את התינוקת אמרו לו שבלילה אי אפשר והוא פשוט הלך הביתה 🫣

כשביקשתי שוב אחרי שעה הם רצו שאבוא לקחת לבד ולא יכלתי לקום עד שאחות תבוא לעזור לי (נהלים) ואף אחות לא היתה פנויה למלא זמן.

אבל כמו שכתבתי, בלידה השניה למדתי להתעקש על דברים והיה ממש טוב שם. לידה טבעית, חדר עם שניים, התינוק היה איתי כמה שרציתי, בדיקות לכל מה שצריך ואחיות נגישות.

ולא מכבדים את הבקשה שלך

ממש רגיש

ומדהים שלמדת לבקש ולדאוג לעצמך זה מהמם

ומעניין ..בכללי י ש להם גישה טבעית או פחות?

והעומס 'ם- זה ככה לרוב שעמוס?(תמיד יכל להיות ..אבל יש בתי חולים יותר עמוסים ויש פחות)

בעלי מגיע עם מגש סושי ענק, אנחנו נחים קצת בהתאוששות, התינוק ישן.

מביאים אותי לחדר, חדר פרטי וענק. ביקשתי להיות באפס הפרדה. אני מצליחה להניק את התינוק ברוך ה' ועונה קצת לאנשים בוואצפ.

הולכת לישון וקמה עם כאבי ראש מטורפים, מרגישה כאילו הניחו לי בית על הראש. כאילו הרדימו לי את הראש. לא מצליחה להזיז אותו לא מצליחה להסתכל למטה כלפי התינוק, לא מצליחה בקושי לקום מהמיטה. אבל ברגע שאני מניחה את הראש ישר על המיטה בלי כרית אפילו הכאב נעלם.

מעדכנת את האחות מגיעים לבדוק אותי, בדיקות דם וכו' ואחרי כמה שעות מגיעה רופאה מרדימה לדבר איתי.

מסתבר שבגלל שלקחתי אפידורל בפתיחה מלאה היתה סטיה וזה גרם לנוזל מחוט השדרה לנזול לראש. הרופאה אומרת שזה קורה לפעמים וזה סיבוך די נפוץ של האפידורל ושאפשר להכנס למן ניתוח כזה שבו מחדירים דם מהוריד למקום של האפידורל וזה יוצר קריש דם וסותם את החור. או שאחכה שבועיים בערך עד שיעבור בעצמו.

אני מותשת, סחוטה נפשית ופיזית ואין לי כח לשום סיבוכים, באופן כללי פרוצדורות רפואיות מאיימות עלי מאד. אני אומרת לרופאה שאני מעדיפה לחכות ולא רוצה לקחת סיכון.

הרופאה הולכת ואני בוכה ובוכה, לא יכולה לזוז בכלל מרגישה כל כך מוגבלת, התינוק ישן ושקט ומוסיף לי יסורי מצפון. מתקשרת לרופאה קרובת משפחה להתייעץ והיא ממליצה לעשות את הניתוח הזה.

כמה שעות בלתי נסבלות עוברות. אני לא יכולה לקום מהמיטה, לא יכולה לזוז בכלל, מניקה בלי לראות את התינוק. מגיעים לעשות לו את הבדיקה שבכף הרגל ועני לא יכולה אפילו להיות לידו מרוב הכאב.

באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לעבור את הניתוח הזה והודעתי לאחות היא עדכנה את הרופאה ותוך כמה שעות כבר הורידו אותי לחדר ניתוח.אני יומיים אחרי לידה, צריכה להפרד מהתינוק החדש שלי, מרגישה כל כך מבואסת שגם לקחתי אפידורל שלא ממש עזר לי ובאמת את כל הלידה עברתי בלעדיו, וגם נפלתי על הסטטיסטיקה של אלה שהאפידורל מסתבך להם.

נותנים לי חלוק, מורידים את כל החפצים האישיים ואני כל כך לבד. האווירה של חדר ניתוח מאיימת וקרה, אני רק רוצה שיגמר.

מכניסים אותי לחדר ניתוח, ממש כמו בכל הסיפורים עם מנורות גדולות מעלי והמנתחת מסבירה שזה לא בהרדמה כללית, אני פשוט צריכה לא לזוז ולהגיד לה מתי שאני מרגישה לחץ חזק. אני רועדת כולי, מרגישה חשופה ומפוחדת. כבר לא יודעת אם באמת כואב לי או שאני מדמיינת שכואב. בוכה בלי הפסקה ובאופן כללי מרגישה שקילפו מעלי את כל השנים שלי וחזרתי להיות ילדה קטנה.

הניתוח נגמר, אני צריכה לשכב שעתיים על הגב, מכניסים אותי לחדר התאוששות ואני מעבירה את הזמן בלהקשיב לכל סיפורי הניתוחים הקיסריים של הנשים בחדר. ברוך ה' הזמן עובר מהר ומחזירים אותי למחלקה, המלאך הקטן שלי ישן כל הזמן ולא היה רעב כמו שחששתי.

אני מנסה בזהירות לקום מהמיטה וברוך ה' הכאבי ראש עברו לגמרי! מרגישה שקיבלתי את החיים מחדש. לא מפסיקה להודות לה' על הנס הזה. פתאום מרגישה כמו יולדת רגילה, קצת חלשה אבל חיה ומתפקדת. אנחנו נשארים במחלקה עוד לילה ולמחרת בבוקר משתחררים בשמחה.

אני הולכת לבית החלמה לכמה ימים להתאושש והחוויה מוזרה אבל אני נחה כמו שצריך וחוזרת מיד לברית שמחה בריאה ומאושרת.

לא רצתי לכתוב קודם כדי לא לבאס וגם ילדתי רק קיסרי, מרשה לעצמי כי כבר כתבת את הבאסה. זה ממש היה נשמע לא להיט שנתנו לך אפידורל בשלב הזה ורק מלקרא סיפורי לידה היה די ברור לי שאת בסוף אז הן בטח אמורות לדעת.. וגם סתם לא היו נשמעים סופר קשובים ואת היית ממש מלכה מודעת לעצמך ברמות. מזל שעשית את הניתוח הזה מה שזה לא היה ושזה הועיל ושהצלחת אח''כ לנוח ולהתאושש ולהיות בטוב. רק בריאות ונחת.  

קשוח

ב"ה שעכשיו אתם בסדר

ואיזה באסה עם הסיבוך!!! זה באמת סיבוך נפוץ אבל סיוטי🤦 טוב שאת אחרי!!🩷 התאוששות קלה וטובה💓

אחרי מעשה קלטתי שהם באמת לא היו קשובים

וגם לא התנצלו אפילו פעם אחת על האפידורל שהם שמו לא טוב..

קראתי בנשימה עצורה

הרבה מזל טוב!!!

גם לא ביום כיפור

אבל אולי זה תלוי כמה את מאוזנת

צום עם סוכרת הוא מסוכן, וצום עם סוכרת בהיריון הוא מסוכן כפול 2.

בכל ספר הלכה שפתחתי סוכרתיים הם הדוגמה הראשונה לחולה שפטור מצום..

יש סיכון לנפילת סוכר, או התייבשות שתביא לצירים מוקדמים.

בתשעה באב אין שיעורים, אז לפחות תשתי כמו שצריך.

ואוכל יכולה להסתפק במינימום שצריך.

בע"ה בבריאות ובשמחה!

אפילו ביום כיפור אני שותה ואוכלת לשיעורים..

אם תצטרכי תפני למכון פועה, יש להם הנחיות מסודרות.

גם לי הנחו בסוכרת הריון לאכול לשיעורים גם ביום כיפור, זה קצת מוזר אבל ידעתי שזה בשביל העובר.

כולל כיפור שלא צמתי בו.

הרב הנחה אותי איך לאכול לשיעורין.

והיתה לי סכרת מאוזנת.

אני גם מכירה שלא צמים בכלל כמו שהשאר כתבו פה

ביום כיפור שיעורים, צריך הדרכה של רב ורופא ירא שמיים איך

שזה לפעמים תלוי ב''עד כמה חמורה הסכרת"

היו פעמים שצמתי כיפור

והיתה פעם ששתיתי לשיעורים מרק טחון

בשני המקרים הייתי על דיאטה בלבד, ללא הזרקת אינסולין

בשניהם.

חידשו לי..

לקראת כיפור אתייעץ בע"ה 

של אטתה שנה, והסוכר שלי ירד נמוך.

כששברתי את הצום באזור 11-12 על משהו ממש סביר (כריך מלחם מלא) הסוכר קפץ ממש גבוה.

זו הסיבה שסכרתיים צריכים לאכול כל 3 שעות.

אז התיעצתי עם רב והוא אמר בכיפור לצום בלילה ולשתות שיעורים מרק מזין בבוקר.

אבל בהריון שלפני כן עם סכרת הריון לא היתה לי בעיה כזו, וכיפור עבר מצוין. וגם ההריון שלפני לפני.

כנראה המצב החמיר באחרון...

לכן זה ממש לא גורף.

מי שמזריקה אינסולין זה יותר בעייתי לצום למיטב ידיעתי.

הכי טוב להתיעץ עם רב לפי המצב שלך.

בהנקה למשל אני צמה רק בלילה

בהריון אני צמה כי יחסית קל לי לצום

הם אמנם שניהם צום חמור

אבל הם שונים וזה חשוב לדעת

למשל לרוב הדעות אין שיעורים בתשעה באב-מי שפטור פשוט פטור וצריך לאכול ולשתות כרגיל(כלומר רגיל של תשעה באב-אוכל פשוט,לא בשרי וכו)

יום כיפור לרוב ינחו שיעורים, תלוי ברמת הקושי- לפעמים ינחו שיעורים מתחילת הצום כדי לא להגיע למצב שצריך כמות גדולה יותר, לפעמים שיעורים רק של נוזלים לפעמים גם של אוכל לפעמים הנחיה לצמצם מרווח בין שיעורים... ורק אם זה לא מספיק ינחו לאכול רגיל.

צריך לזכור שיום כיפור הוא דאוריתא ותשעה באב דרבנן. זה לא אומר שהוא לא חשוב, ודאי שכן, אבל עדיין הוא לא באותו קו כמו יום כיפור.

(הכוונה לחולים שלא בסכנה)

אבל בשניהם לא יצא לי לשמוע על פטור גורף לנשים בהיריון 

למרות שהייתי בהריון בסיכון מאלף סיבות באמת משמעותיות מהסכרת הכי התבאסתי

בפועל זה היה הריון שירדתי מלא במשקל ולא עליתי כמעט וכולם החמיאו לי שאני נראית מהמם, וב"ה התלחתי להיות מאוזנת לגמרי עם תזונה

שזה מהמם ברור

אבל קשה לי לעכל את זה

ובכלל תפנה אותי בטח להריון בסיכון וזה כבר אין ליד הבית ויטרטר אותי יותר ובכללי מרגיש לי שהכל נהיה מסובך 

זו לא סכרת כי את צריכה שתי חריגות

ממני, שרק לפני יומיים גיליתי על סכרת ועכשיו בגמילה מסוכר 😔 

כן אבל הראשונה גבוה ממש  

לכן אני לחוצה

זה השתנה ומספיקה חריגה אחת כדי לתת אבחנה של סכרת