התפתחות מוטוריקה גסה - בן שנתיים וחודשרוני_רון

שאלה לי אליכן, התחלתי קצת לדאוג..

הבכור שלי, ילד מתוק וחכם, בן שנתיים וחודש.

יש לי חשש שיש לו פיגור קל בהתפתחות של המוטוריקה הגסה.

הוא כרגע עולה ויורד מדרגות בזחילה, לפעמים כשאני מציעה, עולה מדרגה או שתיים עם להחזיק במעקה, לא מעבר.

הוא לא מצליח לקפוץ עם שתי רגליים באויר, לא נראה שהוא בכיון לשם.

בגינה הוא קצת מסורבל על המתקנים, נניח כשעולה על המתקנים הגבוהים, הוא מפחד ללכת שם, אז הוא זוחל מהמדרגות עד המגלשה... שזה די חריג לגילו.

כן רץ ממש יפה, ולא רואה נפילות חריגות.

בעיקר תפס אותי עניין המדרגות, שבהשוואה לחברי הגן שלו, היתה נראית לי חריגה.

מה מצופה מילד בגיל הזה?

 

אסייג ואומר שמבחינת מוטוריקה עדינה והתפתחות קוגניטיבית הוא הרבה מעבר לגילו.

מכיר את כל האותיות בעברית ובאנגלית, ומספרים, מחבר משפטים ארוכים מאוד עם לוגיקה מורכבת, מרכיב לבד פאזלים של 24 חלקים, מצייר אוטו שממש נראה אוטו ומנסה לצבוע בתוך הקווים

 

תודה לעונות!

 

מתייגת את @שירה_11 שהבת שלה בגיל של הבן שלי

וואו נשמע שהוא ממש מתקדם קוגנטיבית!!!אני10

זה מאד חריג מה שאת מתארת, להכיר בגיל שנתיים אותיות ופאזל של 24 חלקים. ממש יוצא דופן.

כן הרבה פעמים יכולות בתחום אחד באות קצת "על חשבון" תחום אחר, והעובדה שיש לו יכולות קוגנטיביות גבוהות יכולה להסתדר מעולה עם מוטוריקה פחות מפותחת.

עם זאת, יש דברים שתארת שאני לא בטוחה שאמורים כבר לדעת בגילו,כמו קפיצה בשתי רגליים. לגבי הזחילה במדרגות כן נשמע טיפה חריג, הייתי הולכת לרופא ילדים או אורתופד לוודא שאין קושי פיזיולוגי שגורם לעיכוב. אם אין שום דבר פיזי, אפילו פגישה אחת עם מרפאה בעיסוק יכולה לתת לכם כיוון

כן ב"ה, ילד חכם ומתוקרוני_רון

הוא נורא נורא סקרן

כבר חצי שנה שואל אותנו "מה זה?" אלף פעמים על כל דבר.

ככה הוא קלט אותיות ומספרים. אני מקריאה לו המון ספרים, והוא שאל על כל אות ואות מה זה מה זה וכו

הגננת היתה בהלםםם, יום אחד הוא שאל אותה על הדף של פסח אם האות ס זה מם סופית או סמך? היא התקשרה אלי המומה חחח

 

אני גם רוצה לשאול את הגננת על הקטע המטורי, אבל לא היה גן כבר הרבה זמן, אז צריכה לחכות עם זה.

 

ממש תודה על התגובה!

מרפאה בעיסוק זה בטיפת חלב או בקופת חולים? למי אני פונה?

בהתפתחות הילד של קופת חוליםאני10
ממה שאני יודעת אם צריכים כמה אנשי מקצוע (קליניאית, ריפוי בעיסוק וכו) אז זה תהליך ממש ארוך ומלא שאלונים וכו, אבל נראה לי שאם יש תחום אחר ממוקד אז יותר פשוט. תבררי עם המזכירה של הקופה או ספציפית של התפתחות הילד מה בדיוק צריך - הפניה רופא, שאלון הורים, שאלון גננת וכו
ממש תודה!רוני_רון
יש לי גם בן שנתיים וחודשקפצתי לבקר

עולה יורד יפה מדרגות בעמידה, לא נראה לי קופץ עם שתי רגליים, זה קשה.

במתקנים אם הוא מפחד זה לערבב שתי דברים- הפחד יכול לעכב אותו מבחינה מוטורית, אבל זה עיכוב שהוא לא בגלל בעיה פיזית.

לא הייתי מוטרדת מזה יותר מידי, תנסו לעודד אותו לעלות מדרגות, לקפוץ, לשחק משחקים פיזיים, כדי שהעידוד יהיה יותר חזק מהפחד ויניע אותו לפעול.


והמוטוריקה עדינה שלו הרבה מעבר לבן שלי🙂

שלי יודע לקשקש ממש יפה ולהדביק מדבקות, הפסים הם המלצה בלבד.. ולזהות אותיות ומספרים בכלל מטורף

לכל אחד יש חוזרות וחולשות, גם כמבוגרים. וזה בסדר..

כן לעודד אותו במקומות שקשה לו, אבל לא נשמע לי שצריך משהו מעבר לזה.

תודה!!רוני_רון

במדרגות אני מרגישה שנהיה לו קצת אנטי, מפחדת ללחוץ יותר מדי.

יש לך רעיון למשחקים פיזיים? אנחנו רוקדים הרבה (עכשיו אסור...) אבל אולי אפשר לעשות משהו מעבר.

 

אפילו להכין מסלול פשוטקפצתי לבקר
שרפרף- לעבור לכיסאות (בעמידה על הכסאות) לקפוץ/לדלג מכרית לכרית, ללכת על הקו ברצפה... הכי פשוט
אנסה ליישם, תודה!רוני_רון
מוסיפההשם שלי
הליכות של חיות (לזחול כמו נחש, לקפוץ כמו צפרדע וכו')
הייתי מבקשת הפנייה לאבחון ריפוי בעיסוק/פיזיותרפיהטארקו
אבל לא בלחץ, נשמע שהוא סה"כ כן מתקדם ויש קצת פער אבל לפעמים הפער קטן עם הזמן..
מרופא ילדים?רוני_רון

יש לי תור לטיפת חלב עוד שבועיים, חשבתי לשאול שם.

 

טיפת חלב זה מקום מצוין להתחיל בוטארקו
וואו גאון קטן 🤩מחי

הבן שלי בגיל הזה, רק לאחרונה התחיל לעלות ולרדת בעמידה, והרבה פעמים נמאס לו באמצע והוא עובר לזחילה. האמת שהילדים שלי לא מהתמקדמים, אז אם את רוצה לבדוק את זה ולנסות לקדם אותו זה מבורך. רק אומרת שזה לא נורא חריג. הוא נשמע בסדר גמור, רק בקצה האיטי יותר של הסקאלה. לקפוץ זה עוד לא משהו שהם אמורים לדעת.

רק בשביל להשוות, הבן שלי רק עכשיו מתחיל לחבר 2 מילים קורא לכל האותיות א' ולכל המספרים 2 (וזה בכלל מרשים שהוא מבדיל בין אותיות למספרים), לא מצליח לחבר פאזל של 2 חלקים 😂 מקשקש בצורה שיוצאת מהדף, לא רק מהקווים 😅

בקיצור הבן שלך נשמע גאון קטן. מתוק, תהנו ממנו!

תודה על ההרגעה❤️רוני_רון

הרבה נחת גם לכם!

הבן שלי באותו גילshiran30005

ועושה הרבה הרבה פחות. אמנם הוא עם עיכוב התפתחותי אבל סתם שתדעי שלכל פעולה של הילד יש תווך מאוד רחב ולא כל דבר בהכרח מהווה בעיה. כל אחג טוב במשהו אחד ובדבר השני פחות

ודבר שני, אל תשווי בין ילדים, זה אמנם הכי קל והכי טבעי אבל זה לא בהכרח נכון.


אבל כן להתייעץ בטיפת חלב שאתם הולכים עוד מעט, הם ידעו להפנות אתכם לגורם המתאים במידה ויש צורך.

קחי בחשבון שגם אם תשלחו לאבחון/טיפול עד שיגיע תורכם כבר לא תצטרכו אותו.


אבל שוב, כמו שכתבו מעלי כן תתייעצי בשביל השקט הנפשי שלך. אם יש לך רופא ילדים טוב גם זה אפשרי

תודה על הפורפורציותרוני_רון

מעצבן המצב מה שאמרת על התורים.. באסה שככה מתנהל פה.

ותודה על ההרגעה, את מאוד צודקת בעניין ההשוואות.

ומזה באמת עלתה השאלה שלי..

יום אחד לקחתי אותו עם שני חברים שלו מהגן, וראיתי פער די גדול...

 

ממש תודה!

לא ברור לי מהתיאור שלךמכחול

אם זה קושי מוטורי, או חוסר ביטחון שגורם לו לעלות בזחילה כדי לא ליפול.

אני ממליצה באמת להתייעץ בטיפת חלב, וגם לנסות לקדם אותו בבית תוך כדי משחקים.

אולי גם וגםרוני_רון

לא יודעת בעצמי

כשהוא כן עולה עם יד, הוא ממש משעין הרבה משקל עלי, לא רק נעזר באחיזה.

אנסה לשאול בטיפת חלב באמת, תודה!

טיפת חלב בטוח ידעו הכי טובשושנושי
האמת קראתי הכל וגם את התגובותעל הנס

עלה לי משהו,

הוא חכם מאד מפותח מאד,

אז את יכולה פשוט לשאול אותו.

תראה אבא ואמא עולים ככה במדרגות( אולי גם לדגים פיזית) ואתה ככה,למה?

יכול להיות שהוא יענה לך בדיוק מה שמפריע לו,או יגיד לך מה יעזור לו.

יש לי גם ילד מאד מפותח ושראיתי פער מסוים בגיל הזה פשוט שאלתי,ואז הוא הכווין אותי בעצמו איך לעזור לו (הוא אמר תתני לי יד ככה)וככה דיי פתרנו את הבעיה.


רעיון טוב!! תודה!רוני_רון

אנסה לשוחח איתו על הנושא..

עונה על הבן שלי, בן שנתיים ושמונהשושנושי

רק לאחרונה, לפני כחודש חודשיים התחיל לקפוץ עם שתי רגליים באוויר

רק לפני ארבעה חודשים התחיל לעלות ולרדת מדרגות לגמרי לבד (עד אז אהב להביא לנו יד בעליה וירידה - אולי גם אצלך זה יעבוד?)

אני יודעת שילד שמפחד מהמתקנים גבוהים - ייתכן ויש לו קושי בראייה - כדאי לעשות בדיקת ראייה (בלי קשר מומלץ לעשות בגיל הזה)


אם לבן שלך יש פיגור, לבן שלי גם יש עיכוב רציני חחח

ולא - אין לו.


איך את יכולה לנסות לעזור?

לתת יד בעליה וירידה, מידי פעם לשחרר אחיזה כמובן בזהירות תוך שיתוף פעולה שלו

מדרגה אחרונה להציע לקפוץ, לספר עד 3 והופ - - -

לקנות חישוקים ולעבור / לרקוד מאחת לשנייה לפי הצבע


מבחינה קוגניטיבית הוא נשמע ילד חלומי

שמעתי פעם על ילדים כאלה שהתפתחות אחת מגיעה על חשבון אחרת, לא הייתי נבהלת מזה.. 

לבדוק ראיה זה כיוון חשובבארץ אהבתי
לי יש אחיין שגם היה מפחד במתקנים גבוהים, ובגן חובה גילו שהוא צריך משקפיים, ופתאום הוא היה משחק בכל המתקנים בלי שום פחד...


(לא בטוח שזו הסיבה גם פה. אבל שווה לבדוק כדי לדעת).

הבן שלי גם מפחדהשם שלי

ויש לו קושי מוטורי.

בגיל 4 הוא התחיל להרכיב משקפיים לראייה מקרוב, וזה לא גרם לשיפור.


ולפותחת- זה ממש הגיוני שנובע מפחד

במיוחד שהוא כל כך חכם ומבין, אז הוא גם מודע יותר וחושש יותר.

ברור שלא תמיד זו הסיבהבארץ אהבתי

אבל זה כן משהו שכדאי לבדוק. כי זה כן יכול להיות גם סיבה בפני עצמה.


 

גם לי יש ילד שתמיד היה זהיר במיוחד. התחיל ללכת בגיל מאוחר (שנה ו-10) למרות שמוטורית היה מסוגל כבר הרבה קודם, וגם היה יורד במדרגות עד גיל די גדול עם שתי רגליים על אותה מדרגה, וגם במתקנים לקח לו יותר זמן להעיז לעלות על מתקנים קצת מפחידים (כמו המוט שמתגלשים עליו).

אצלו זה לא קשור לראיה ולא לקושי מוטורי, אלא עניין של אופי.

איפה בודקים ראייה בגיל הזה?רק טוב!

רופא עיניים?

מה גרם לכם לבדוק?

בדקנו בגיל שנה וחצי בערך, כדי לשלול עין עצלה.

הלחצתן כאן קצת עם כל הסיפורים על מספר גבוה בילדות שהתגלה פתאום.


הבן שלי בן שנתיים וחצי, 'מחפד מחורים' (גשרים מחבלים בגן משחקים) גם כשזה בגובה של חצי מטר מהאדמה. מה שעשינו זה בהתחלה לתת לו יד, בהמשך לעמוד ליד, לאט לאט לעמוד יותר רחוק. אבל עדיין הוא מעדיף לזחול לאט לאט למרות שיכול לעבור את הגשר לגמרי בהליכה.


דווקא ממדרגות לא פחד בכלל. בגיל פיצפון כבר ירד מדרגות בעמידה.


@רוני_רון

נשמע שהילד גאון והוא פשוט עסוק בלפתח תחומים אחרים כרגע. הייתי בודקת אבל בלי לחץ.

אני לוקחת את כל הילדיםהשם שלי

לבדיקות שגרתיות אצל רופאת עיניים לילדים.

בערך פעם בשנתיים, או לפי הצורך.

גם לי וגם לבעלי יש משקפיים, ולהרבה במשפחה. כולל פזילה ועין עצלה.

אז חשוב לי לבדוק.

ובאמת גילינו לבן שלי מספר, בלי שום סימן.

אין לו מספר גבוה, אבל הרופאה המליצה כן לתת לי משקפיים כדי למנוע מהמספר לעלות.

מה הכוונה בדיקות שגריותיות לקחתי לבדוק פזילהשוקולד פרה

אבל לא בדקו מספר

מאיזה גיל זה?

יש לנו במשפחה המורחבת גם הרבה עם פזילה/עין עצלה

ואנחנו עם משקפיים אבל איד מאיתנו מספר נמוך ממש

הרופא בטיפת חלבהשם שלי

מפנה לרופא עיניים בגיל שנה וחצי.

עד שיש תור זה סביבות שנתיים, ואז אני קובעת תור כל שנתיים בערך.

עם הקטנים הלכתי אפילו יותר מוקדם, בסביבות גיל שנה. כל אחד מסיבה אחרת.


אני קובעת בירושלים אצל ד"ר אריאלה ליפשיץ. יש לה מרפאת עיניים לילדים. בודקים שם גם פזילה וגם מספר.

לפחד מגשר חבלים דוקא נשמע לי הגיוני מאודיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


הבן שלי בן שנתיים וחצי, ומפחד לפעמים.

זה גם חורים, וגם מתנדנד.

גם לאאחיינית שלי היה ככהשושנושי

הסימן היחיד לבעיה היה הפחד שלה ממגלשות גבוהות,

באזור גיל 4-5 לקחו לבדיקת ראייה ועלו על זה שיש לה מספר ממש גבוה 

חחחח חמודה שאת זוכרתשירה_11

האמת שלקפוץ ב2 רגליים זה עוד קצת מסובך להם נראלי... שלי הצליחה עכשיו פחות או יותר רק בעזרה שלי ובטרמפולינה..

לגבי מדרגות היא עולה ויורדת כרגיל.

לא הייתי דואגת, יכול להיות שהוא עוד מפחד וזה נורמלי

 

בייחוד שכל שאר ההתפתחווית שציינת נשמעות וואוו ממש לגילו.

 

לגבי קפיצהטל..

זה מוקדם עדיין, דאגה אחת תורידי לך

לגבי המדרגות - כמה זמן הוא הולך? לעלות ולרדת במדרגות בעמידה זה יותר קשה

אבל אם נראה חריג לגילו - שווה התייעצות עם רופא ילדים

וגם מה שהציעו לך - בדיקת ראיה או טיפת חלב

 

קיץ מגיע הייתי לוקחת את זה כהזדמנות לפתח מוטוריקה גסה - בימבות (אפשר קצת בעליה, מחזק את הרגליים), כדור, הרבה מתקנים לעלות ולרדת, 

לעלות ולרדת מדרגות עם יד לך  ודקלום או שיר או ספירה תוך כדי.

ככה במקביל תוכלי לראות אם הוא מתקדם בזה ואם נתקע אז שכדאי ללכת לפיזיו או מרפאה בעיסוק

בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

לא לא חבלtears
שלשם ילכו האנרגיות שלי, למחות על סכנה לילד שגם ככה נמצא במצב סכנה. מה יותר חשוב מחיים של ילד?
שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין היא פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אני חושבתשומשומאחרונה

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


היא גם לא כתבה לא לאכולפשוט אני..
היא כתבה שצריך לסמוך על הגוף, ואם מרגישים פחות רעב אז באמת לא צריך לאכול.


הבאתי כדוגמה את עניין השתייה, שגם כאשר לא מרגישים צורך לשתות, זה לא אומר שהגוף ''צודק'' ובאמת אין צורך בשתייה.


ובמקום אחר הבאתי דוגמה לכך שגם מנגנון הרעב הוא לא מדויק ולא כדאי לסמוך עליו בעיניים עצומות.


לחי נפוחה ושן כואבתytrewq

לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...

שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)


אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה? 

צריך לבדוקדיאט ספרייט
ללכת לרופא שיניים.מוריה

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

ללכת כמה שיותר מהראהבה.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

קרה לי לאחרונה עם ילד..קיבל אנטיביוטיקהמולהבולה

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

צריך רופא שיניים דווקא?ytrewq
הייתי מתחילה בשיחת טלפוניתמולהבולה
אם את בטוחה שה משהו יתכן שילמו לך דרך הטלפון
אם את במכבי, יש להם שירות טלפוני במכבידנטמוריה
תבדקי באתר איך מגיעים אליהם.
כלליתytrewq
גם בכללית יש רופא שיניים אונליין124816
כן. כנראה דלקת שצריכה אנטיביוטיקההמקורית

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

לבקש עזרה ראשונה של רופא שיניים דווקא?ytrewq
כן. יש דבר כזה שנקרא טיםול חירוםהמקוריתאחרונה

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

יש הבדל גדול בין גיל ההתבגרות לגיל 261112
נכון, אבל אני מאמינה שזה יישאר להם גם בבגרות...מתואמת
זה פשוט עניין אישי כנראה. לא קשור למגזריעל מהדרום
חח אני גם מאדדד אוהבת לקראחנוקה

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

 

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

אני גם אוהבת לקרוא, ודוקא מעדיפה להחזיק בביתיעל מהדרום

לק"י


ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...


(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

תלוי איזהחילזון 123
יש ספרים שכיף שיש אותם קרוב ואפשר לקרוא בהם שוב ושוב
הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומ

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אז משהו נחמד שקשור ללמידהמרגול

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.


או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.


בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

מתלבטת אם אפשר לעשות שידוך על סמךאהבה.
מה בחור יאהב לקבל מתנה חחחחחחח 
שעוןמחיאחרונה
אויש זה ממש אינדוודואלי... אצלנו יש חולשה איומהאמהלה

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

 

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

 

אולי סטנדר שולחן?אביגיל ##
ארנק או נגןמולהבולה
מה התחביבים שלו?דיאן ד.

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

 

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

מנסה מהיכרותי-אנונימיות

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר

השתנקות בזמן הנקהמולהבולה

התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ

ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...

יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?

אולישירה_11

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

ניסיתי וזה לא תמיד עוזר משום מהמולהבולה

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

אולי לשון קשורה?צלולה
נראה לי שזה יכול להיות קשור
וואלה? אני יכולה לראות את זה?מולהבולה
להניק כשאת שוכבתזברה ירוקה

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

היה גם אצלינוחרות
עזר כששמתי אותה עלי כשאני על הבטן והיא עלי (לבדוק כל הזמן שיש נתיב אויר פתוח, אולי זה מפחיד מידי עם ניו בורן ולוודא שלא נרדמים כי אז זה מסוכן)
להישען אחורה בזמן הנקהממשיכה לחלוםאחרונה
הנקה-- לנשים בלבדחולמת להצליח

בזמן האחרון אני מניקה ויש לי גושים ענקיים, יותר מעגבניית שרי. יש דרך לשחרר אותם?

התינוקת גם לפעמים רוצה לאכול ממש הרבה, כל חצי שעה, שעה.

(קבעתי גם תור לאולטראסאונד שד לבדוק שזה לא בעייתי)

תנסיבאתי מפעם

לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.

אני עושה את זה וזה לא מספיק עוזרחולמת להצליח
חלק מהגושים נשארים..
זה מפחיד אותך כאילו שזה משהו בעייתי? או שסתם מציק?באתי מפעם
רק אומרת בהנקה יש הרבה פעמים תחושה של גושים וזה בסדר. בכל אופן תמיד עדיף לבדוק שתהיי רגועה. 
ממש תלכי לרופאת הנקהצמאה

להתייעץ

ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק

מה זה רופאת הנקה? התכוונת ליועצת?חולמת להצליחאחרונה
כן זה קצת מלחיץחולמת להצליח
כי זה גושים גדולים
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

גם אנחיו ממש משתדלים להדליק בזמןאורי8
אבל לפי התורה יש עוד מצוות כמוו כיבוד הורים... ואם יש אחים שעובדים בבוקר ומסבך אותם להגיע מוקדם, ולא מסתדר בזאת חנוכה מכל מיני סיבות. וחשוב חהורים שיהיה מפגש משפחתי ערב אחד וחשוב גם לנו ,כי הגודל של המשפחה כבר כמעט ולא מאפשר שבתות של כולם יחד), וזה הקשר של הילדים עם הבני דודים. אז' מותר לפי דעתי ( ודעת בעלי שהדלקה בזמן חשובה לו מאוד) ערב אחד להדליק מאוחר . 

אולי יעניין אותך