יש לי חלושסנגמרו לי השמות

הגיע אחרי פסח.

איזה זמן זה, הא?

זמן בו עולים לך הרבה מחשבות, והוא לא סתם אחרי פסח.

החגים בכלל, ופסח בפרט, זה די זמן של מחשבות ביננו-לבין עצמנו,

אנשים בעולם חושבים מה איתם, איפה הם עומדים,

האם טוב להם בזה ובזה ובזה?

האם לא טוב להם?

יש יותר זמן להתכנסות ועומק עצמי שאין בזמנים אחרים

והרבה תקוות, ושאיפות ומשאלות,

וגם הרבה אכזבות, וציפיות ותפילות,

ואיפה אנחנו רוצים להיות עוד שנה, בפסח הבא,

ואיפה אנחנו רוצים להיות עוד יום.

מה טוב לנו בחיים, ומה עדיין חסר.

 

אז גם לך זה קרה.

"כן, יש לי חלושס." 

זו האבחנה שנתת לעצמך בדכדוך-מה ולאות כזו שעוטפת אותך ומאיימת להשתלט לך על עוד ועוד חלקים בחיים.

"אז אם אני כבר ד"ר לאבחן את עצמי במחלה אולי אתן לעצמי כבר גם את התרופה?"

"כן.

רושמת לי מרשם:

X יקרה,

זה טבעי שזה קורה לך.

לא צריך להיבהל מזה, זה דבר ראשון - קבלי את המחשבות האלה באהבה,

זה ממש ממש טבעי.

ובואי תנסי להקשיב להן, למחשבות,

להקשיב לה, למחלת החלושס,

להקשיב לך

להביט פנימה

ולראות עוד איך את יוצאת מזה".

 

אז חשבת אתמול: "כמה אנשים סביבי מתפתחים כל הזמן. ואני נשארת במקום".

והמוח התחיל לעבור שעות נוספות, ולעשות השוואות. בזה ובזה ובזה.

ואת ממשיכה ומשווה עצמך לאחרים. לאנשים סביבך שמתפתחים כל הזמן.

ואת חושבת שמשהו אצלך לא בסדר, לא מספיק בסדר לפחות.

 

אבל רגע.

את עוצרת רגע.

ושואלת את עצמך - במה האנשים הללו התפתחו?

האם גם הם מרגישים מסופקים ומאושרים ושהם בעצם הגשימו את החלום שלהם?

 

כי את יודעת,

כל אחד וכל אחת מכל אותם ה"אנשים" יכלו לכתוב ממש כאן הודעה כזו:

"שלום.

אני פלונית אלמונית

והרגשתי בפסח כזה זיפת.

במיוחד בהשוואה לכל החברים והאנשים שאני מוקפת סביבי.

אפילו במיוחד בהשוואה ל____ (השלימי כאן את שמך 😊)".

וכל אחד ומה שחסר לו, או בו.

  

ואת ממשיכה להתבונן רגע ושואלת את עצמך: 

מה זה בכלל חלומות?

מה ההגדרה שלי לחלום?

 

אולי ההגדרה היא פשוט להיות מאושרים ושמחים במה שיש?

אולי כן יש לי חלומות שאני כבר חיה, שאני כבר מממשת יום יום, ואפילו רבים מאוד,

אבל אני פשוט לא מכניסה אותם תחת המילה וההגדרה "חלום" או "התפתחות" במוח שלי?

אולי בעצם בשבילי

הגשמת חלום היא לא רק = קידום או החלפת עבודה או שינוי קיצוני בחיים

אלא המשוואה אצלי היא הגשמת חלום = גם שיש לי זוגיות ב"ה.

שאנחנו עובדים עליה ב"ה.

שיש לי ילדים ב"ה.

שהם בריאים ומאושרים ב"ה.

 

אולי אז את תראי שלא רק שאת תמיד בשאיפות והגשמת חלומות, אלא את מגשימה חלום אחר חלום בכל יום ויום מן ההוויה שלך!

הרי אם חס ושלום ול"ע יקרה משהו למי מילדייך או בעלך - הרי אז תדעי בוודאות שהחלום שלך זה שהם רק יהיו בריאים!

שרק יהיו שמחים!

אז את כבר יודעת שהאושר והרווחה הפיזית והנפשית של אוהבייך חשוב לך.

וכן, הוא בגדר חלום אצלך!

ואולי הוא אפילו  *ה*חלום האמיתי, הנכון, העמוק, המשמעותי, בהא' הידיעה.

כל השאר זה רק קישוטים סביב, בונוסים. (ולפעמים הפרעות והסחות דעת).

הרי מה האדם צריך חוץ משמחה שלווה בריאות ואושר? לא הרבה.

 

ולך, יקרה יש את כל זה ביד!

ברוך ה'!

 

אז יש לך שאיפות!

יש לך חלומות!

את רוצה שכל האושר שיש לך ישאר - זה חתיכת חלום!

את רוצה שאישך והילדים ואת כולם תמשיכו להיות בטוב ובריאים - זה חתיכת חלום!

ויש גם עוד חלומות שלך.

ויש עוד דברים שאת היית רוצה לעשות, להגשים,

שדורשים מן הסתם משאבים רבים: כלכליים, נפשיים, זמן, פניות וכו'

ובתוך השיגרה הברוכה של היומיום שלך,

שבה את רואה מה באמת חשוב לך בחיים,

מה באמת משמעותי לך בחיים

מה באמת יקר לך

מה את באמת אוהבת

את תנסי להכניס גם אותם.

אחד אחד.

וצעד צעד.

וגם בין לבין ובדרך להגשמת כל אחד מהם – את עדיין חיה את החלום! את *ה*חלום. הכי חשוב.

את בונה לעצמך ולמשפחה שלך חיים.

את בונה לעצמך ולמשפחה שלך אושר ושמחה.

את בונה לעצמך מרחב אישי בטוח ונכון לך שתוכלי להתמלא ממנו תמיד

את בונה לעצמך מרחב זוגי בטוח ואוהב יחד עם אישך

את בונה לעצמך הורות מיטיבה ונחת ומשמעות של משפחה

 

את בונה בעצמך כוחות נפש לצלוח אתגרים ומשברים

את בונה בעצמך אורך רוח ואמונה לעבור תקופות לא פשוטות

את בונה בעצמך את האדם שאת, רק ביותר משוכלל, יותר משודרג, יותר גדול, יותר נפלא.

 

את בונה מתוך עצמך יכולות וחוזקות קיימות ומחזקת אותן ומביאה אותן לידי ביטוי בפועל

את בונה מתוך עצמך במעגלים הקרובים אלייך עוד חיוך, עוד רווחה נפשית, עוד עשייה ברוכה, עוד שמחה, עוד חיות. ואותם מעגלים, בתורם, ימשיכו בהווה וגם בעתיד להשפיע בעוד ועוד מעגלים נרחבים לעולם כולו. ממש כמו אבן שנזרקת למים ועושה מעגלים-מעגלים ואדוות על פני המים.

 

ואת לוקחת רגע נשימה.

נשימה עמוקה כזאת, שגם מכניסה אוויר לריאות ולא רק מסמנת "וי" על הפקודה של המוח "לנשום",

 

ובתוך הנשימה הזו את זוכרת -

הרי לכל אדם יש כמות אנרגיה מוגבלת.

אם תבזבזי את האנרגיה הזו על דברים מסוימים אחרים,

אותה אנרגיה בדיוק תיגרע ממך, מהפניות והשלווה שלך, מאישך, מהילדים.

אז את בחוכמתך בוחרת את הבחירות שלך בחיים, בכל רגע נתון.

את הרבה פעמים מתעלת את האנרגיה הזו כולה לחלומות האמיתיים שלך

לאוצרות שיש לך בחיים שהצלחת להשיג ולבנות בעמל רב בעשר אצבעותייך

וזה שאת רואה פירות וברכה ואהבה בעמלך זו פשוט ברכה עצומה ואומר הרבה הרבה לזכותך וליכולות שלך בחיים.

ובבחירות אחרות את יכולה כמובן לבחור להוסיף עוד השקעת אנרגיה גם במקומות נוספים ואחרים.

אבל תמיד מתוכך – החוצה.

בתנועה של מבפנים לחוץ, ולא להיפך.

בתנועה שרק כאשר את והבית שלך שלמים – את מוסיפה עוד ועוד ועוד. מבלי לגרוע מהבסיס.

בתנועה שאת קשובה לעצמך פנימה – ומה נכון לך. ומה טוב ומטיב איתך. ולכל בני ביתך.

ומה פחות נכון ומה פחות טוב לך ולכולכם.

ומה נכון לך שנכון לעכשיו

ומה דווקא לא נכון לך לעכשיו,

ומה אולי יהיה נכון לך בעתיד, אבל לא כרגע.

 

אז יש לך חלום! ויש לך התפתחות! ויש לך התקדמות!

יש לך אפילו הרבה!

ועכשיו אפילו שנגמר כבר פסח – תוכלי לנקות את האבק שהתפזר מעל המחשבה שלך על זה,

לעשות לו פווווו אחד גדול -

ולראות זאת במלוא ההדר, היופי והשמחה.

ולהמשיך לחיות,

להמשיך להתקדם ולהתפתח ולחלום,

ממקום שאוהב את עצמו, שמאמין בעצמו, בעצמך, שאת טובה ומקסימה ומוכשרת ונפלאה,

שאת יכולה המון. המון המון!

ורק תאמיני בעצמך, ותעשי את הצעד הבא למה שאת בוחרת

ותמשיכי לבחור, את מה שבאמת באמת חשוב לך, את מה שבאמת באמת את מייחלת לעצמך,

גם במה שכבר יש, גם במהות, גם בבסיס, וגם מעבר כשנכון.

מהמם.ממש. תודה!יעל...
בשמחה יקרה, תודה לך! 🙏נגמרו לי השמות
תודה על זהעכבר בלוטוס
מה שלום החלושס היום?נגמרו לי השמות

קיבלת היום הודעה מהרופא באפליקציה:

"מה שלום החלושס היום?

המרשם שאני רושם לך היום מוסיף עוד שני ויטמינים ותוספי תזונה להתגבר עליה:

 

1. ויטמין חיזוק-

 לחזק את עצמך בבחירות שלך - לשמוח בבחירות שלך.

לשמוח בעצמך.

להעריך את עצמך.

לחשוב בעצמך שמה שאת עושה מבורך ונפלא וטוב וחשוב ומשמעותי - כי כך החלטת לפי הערכים שלך בכל זמן נתון ולפי זה נהגת עד עכשיו - אז לחזק את עצמך בהחלטות שלך!

להרגיש באמת, מבפנים, שאת אמא טובה ומקסימה ומסורה,

שאת אישה מקסימה.

שאת טובה ושווה וראויה מעצם בריאתך ומעצם היותך.

 

2.כמוסת השקטה-

 להשקיט קולות רקע מסביב.

נכון, זה קשה,

אבל באמת להתאמץ לא להשוות את עצמך לאחרות,

לא לקחת ללב יותר מדי מה שאחרים אומרים,

לדעת שכל אדם הוא שונה ואחר,

לכל איש ולכל אישה מתאים וטוב משהו אחר

תתרכזי בך.

גם כדי לדעת מה באמת מתאים וטוב ומשמח אותך,

וגם כדי לא ליפול ברוחך מהשוואה לאחרות או מביקורת של הסביבה.

 

כי ביקורת תמיד תמיד תהיה.

אם לא התחתנת - למה לא התחתנת,

אם את עדיין לא אמא - למה את עדיין לא אמא,

אם את אמא - למה ההפרש בין הילדים גדול,

אם ההפרש קטן - למה ההפרש כזה קטן,

אם את עובדת - למה את מפקירה את הילדים,

אם את לא עובדת - לא את לא מממשת את עצמך ולא עושה כלום,

אם את שמה במשפחתון - למה את לא נשארת עם הילד בבית,

אם את לא שמה במשפחתון ונשארת בבית - למה הוא לא עם חברה בגיל שלו ולמה את לא מכניסה לגן.

וכן הלאה וכן הלאה.

 

תמיד יהיה לאנשים מה להגיד.

תמיד יהיה מה לשפוט ולבקר.

ז ה  ל א  מ ע נ י י ן !!!

 

*את* מעניינת! 

*הבחירות שלך* בחיים מעניינות!

וזה הכל!

 

והשאר? סליחה, אבל להם רשום במרשם ויטמין ק' - קפיץ קפוץ. לקפצץ מהחיים שלך שהם שלך - ולעבור חיש מהר לחיים שלהם.

והעיקר שאת שמחה ומאושרת במה שאת עושה.

 

בהצלחה!

את עשר!"

חחח חזק ויטמין ק'tears
מכירה כמה מעצבנים שצריכים לצרוך אותו על בסיס יומי לכל החיים
נגמרו לי השמות
אולי יש גם משלוחי אקספרס לכאלה מקרים 🏍️📨 
בול! ואם אפשר גם ישירות לורידtears
חזקק!!! חיזק אותי השבוע ולא יכולתי להגיב, תודה !!!אוהבת את השבת
תודה רבה אהובה ❤️נגמרו לי השמות
וב"ה 🙏 ממש שמחה לשמוע 
איזו הקלה! היום סיימת עם האנטיביוטיקה 💪✨נגמרו לי השמות

אז עבר שבוע. סיימת את האנטיביוטיקה.

 

איך את היום?

עברה החלושס?

 

בעזרת מה הצלחת למגר אותה את חושבת?

"אה, בכל הרכיבים שהיו באנטיביוטיקה" את עונה לעצמך.

 

קוראת רגע בעלון לצרכן:

הייתה שם קבלה עצמית,

הייתה שם חמלה עצמית,

הייתה שם אהבה עצמית,

היה שם מרכיב המיקוד, ההתמקדות – להתמקד במה את כן, וגם במה את לא.

להתמקד במה מתאים לך. וגם במה שפחות.

להתמקד במה החוזקות שלך. וגם במה שלא.

ובמה שכן החוזקות שלך – לעוף עליהן בכל הכוח.

היה שם את מרכיב הצמצום – סוד הצמצום – שגילית שלפעמים less is more, ושדווקא מה שתוחם אותך לגבולות הגזרה *שלך* ושל האדם שאת – יכול להביא איתו ברכה ושפע אפילו יותר גדולים.

היה שם רכיב של סבלנות ותהליכיות,

היה שם רכיב עצירה ונתינת מקום,

היה שם רכיב ההתבוננות,

הייתה שם משמעות באחוזים גבוהים, והבנת ה*למה* (ל' בקמץ) שלך, ולמה בעצם את עושה מה שאת עושה, ומה באמת חשוב לך בחיים, ולמה את בוחרת את הבחירות שבחרת בחיים עד עכשיו,

הייתה שם אמונה וביטחון בה' יתברך – שהכל מאיתו והכל שלו והכל רק בידו,

היה שם רכיב אימוץ מחשבה ואמירה מחזקת מתוך כך ש"הבוטח בה' חסד יסובבנו" והרגשה שאת ממש עטופה, אהובה, טובה ומלווה ע"י הקב"ה בכל רגע ורגע ובכל צעד וצעד בחייך,

והייתה שם תערובת של התבוננות, העמקה, ליבון ובירור דווקא מתוך הטריגר שהביא וגרם לכתחילה לחלושס - בתנועה של כאב שאח"כ מצמיח דווקא מתוך הבירור מתוכו ולאורכו את הצמיחה היותר מדויקת, היותר שלמה, היותר נכונה לך.

 

את מניחה את העלון לצרכן.

ומחליטה מהיום לקחת חיזוקית למניעה מראש של חזרת החלושס.

יוצרת לעצמך זמני תיחזוק מראש

ונוטלת כל פעם מנה מאוזנת ומחייה של כל הרכיבים הפעילים באנטיביוטיקה שהכרת.

מרפאה את עצמך, מדייקת את עצמך, מחבקת את עצמך, מחזקת את עצמך, בונה את עצמך, מגדילה את עצמך.

 

ולעצמך היותר שלמה הזאת את אומרת: את יודעת מה? גם אם תגיע מתישהוא שוב החלושס הזאת – את תוכלי לה!

את יכולה לה!

את משהו את 😊

מהמם! תודה!שיפור
תודה רבה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
חזק! ורלוונטי יותר מתמידאנונימית בהו"ל
בעיקר אחרי גלילה ברשתות.. הרגשתי כזאת קטנה וזה הרים אותי!
תודה רבה יקרהנגמרו לי השמותאחרונה

ב"ה ממש 🙏❤

למי זה לא קרה???? שרשור פדיחה ובדיחההרבנית הקדושה

בנותיי הקדושות, הטהורות והתפוחות, 🤰

ברוכות הבאות לשרשור שיעלה אתכן למדרגות גבוהות!

ידוע שאישה לפני אחרי ובאמצע היא כמרכבה לשכינה,

אך לעיתים המרכבה עושה פנצ'ר... וזו פשוט פדיחההההה!

 

אולי בטעות, עם מח של פירה

העברת רב קו בתור אצל הרופא?

או אולי בחדר לידה, מול צוות של מומחים,

פלטת שטויות שגרמו לכולם להיות המומים? 😱

 

אנא, פרקי את שקי הדמעות והצחוק,

ספרי לי על פדיחה, גם אם היא מהעבר הרחוק!

האם בכית כי נגמר החלב במקרר? 🍅

או ששכחת איך קוראים לבעל שאיתך מתגורר?

 

אני אתחיל בווידוי אישי ומרטיט:

פעם, בשיא התפיחות והחום הכבד,

ניגשתי לשכנה עם חיוך די עובד.

ליטפתי לה את הבטן בשמחה וגילה,

התעניינתי בחום ואהבה: "נו, מתי הלידה?"

היא הביטה בי במבט קצת מוזר...

ואמרה: "הרבנית, זה סתם מאפה שנשאר!" 🥐

 

עכשיו תורכן, צדקניות יקרות!

אל תהיו חסודות ושתקניות,

ספרו על הבלבול, על הטימטום ועל השטיות.

מה אמרה המיילדת? איך הגיב הבעל הקדוש?

והאם הצלחתן בסוף לא לתלוש לעצמכן את הראש? 🤯

 

מחכה לסיפוריכן בכיליון עיניים,

שתזכו לבנים זכרים ולבנות עם לחיים פעמיים! 🤱✨

 

 

@רקאני 

@ממתקית 

@יעל מהדרום 

@בארץ אהבתי 

@מכחול 

@ממצולות 

@שוקולד פרה. 

@אמאשוני 

@לומדת כעת 

@Seven 

@חשבתי שאני חזקה 

@שושנושי 

@Doughnut 

@אשת מקצוע 

@פרח חדש 

@לפניו ברננה! 

@אמהלה 

@דרקונית ירוקה 

@מקקה 

@נפש חיה. 

@אוהבת את השבת 

@צלולה 

@הבוקר יעלה 

@נחלת 

@איזמרגד1 

@ילדה של אבא 

@יהלומה.. 

@nik 

@דיאן ד. 

@לאחדשה 

@קופצת רגע 

@שירה_11 

@ראשונית 

@חגהבגה 

@המקורית 

@מחי 

@יערת דבש 

@אמא טובה---דיה! 

@עוד מעט פסח 

@עכבר בלוטוס 

@שמש בשמיים 

@א.ק.צ 

@חשבתי שאני חזקה 

שלום סתמי הכוונה שלום תמיםאמאשוני
כאילו נפגשו בסופר ולא במקום מביך
אני גננת משלימהאנונימית בהו"ל

מחליפה את הגננת הקבועה בשלושה גנים.

יש גן אחד קשה ממש שאני משקיעה את הכוחות שאין לי שם.. היום קיבלתי מהורי הגן מתנה למשלוח מנות ביימי על סך 80 ש"ח.. נעלבתי קשות, לא הגבתי אפילו מרוב שמתחשק לי לזרוק להם את זה בפרצוף.ז

אשמח לשמוע בתור אימהות מה אתן חושבות? האם יש סך מינימלי שמכובדים להביא או שהיום בגלל שיש שתי גננות ושתי סייעות פשוט התקמצנו על הכסף?

ברור שזה בסדר לא להביאoo

כשלא היה לי

לא הבאתי


ואם היו לי 6 ילדים

כנראה הייתי עושה אחרת


זה בסדר לעשות מה שחושבים/ מה שמתאים

שרשור היכרות 🔗🔗🔗הרבנית הקדושה

שלום אהובות, קדושות וצדקניות

רוצה אני אתכן להכיר

ללמוד לכבד ולהוקיר

ולכן בשרשור זה 

כל אחת מציגה את עצמה 

עם עובדה נכונה ולא נכונה

 

ספרי לנו יקירה

מהם מעשייך ביומיום ובשגרה

ולמה דווקא לך מגיע כתר ועטרה  👑

 

ומתכבדת אני בזאת להתחיל,

 

אני ידועה כ"הרבנית הקדושה"

נשואה לעטרת ראשי האדמו"ר שליט"א

ילדינו מניין כפול שלושה 

מעסיקים אותי ביום ובלילה

במטבח אני לעשות מפליאה

מרק עטלפים ורול לביאה 🍜

 

 

מי יודעת מי מכירה

מהי העובדה הנכונה?
 

כל אחת שמגיבה, 

מתייגת ניק רנדומלית בתשובה
 

@המקורית 

@חשבתי שאני חזקה 

@שושנושי 

@דרקונית ירוקה 

@מחי 

@אוהבת את השבת 

@יערת דבש 

@ראשונית 

@רקאני 

@יעל מהדרום 

@Doughnut 

@א.ק.צ 

@אשת מקצוע 

@איזמרגד1 

@ילדה של אבא 

@יהלומה.. 

@דיאן ד. 

 

 

2 נכוןרקאני
אני מחפשת טלפון ראשון לילדאנונימית בהו"ל

הוא בכיתה ז והיחיד בלי טלפון מהכיתה... לרוב יש סמארטפון והם כל היום בטיקטוק ואין מצב שאני מסכימה לקנות לו כזה מכשיר. אבל כן חשוב לי שיוכל להתקשר אלינו אם פספס את ההסעה בלי להזדקק לטובות של אנשים וגם שיוכל לקבל הודעות מאיתנו...

יש רעיונות למכשיר?


ויש דבר כזה וואצאפ שיהיה פתוח רק עם ההורים והוא לא יוכל להצטרף לכל הקבוצות שיש?


אשמח למחשבות וטיפים בעניין...

אפשר טלפון בלי אינטרנט ועם הודעות smsכבת שבעים
לדעתי דוקא חשוב וואטסאפ בגיל הזהרוני 1234
אם לחברים יש, הוא יהיה ממש מבודד בלי. בשלב מסוים גם  מורים שולחים שם הודעות חשובות (אלא אם כן אצלכם זה לא ככה בבית הספר).

אני לא מכירה אפליקציה שחוסמת קבוצות או פונקציות בוואטסאפ אבל ממליצה על פמילי לינק שמאפשרת לחסום אפליקציות לא רצויות וגם מגבילה שעות.

אני בעד ווצאפ. ויש מכשיר "טיפש" עם הפונקציות הנחוצמרגול

הנחוצות.

לחברה יש.

טלפון מקשים, בגדול טיפש, אבל יש בו מה שצריך- מוביט, טלפון, ווצאפ, וויז וכו.

טיקטוק אין איך להוריד שם חחח.


יותר קל בעיניי מכל מיני אפליקציות חסימה על מכשירים רגילים. 

לשיאומי יש כזה ובטח יש עודשושנושי

לגבי חסימה של וואצאפ

יש סינונים שיכולים לחסום צפייה בסטטוס

יש כאלה שחוסמים גם צפייה בסרטוני ווידאו וגישה לקישורים

ככה שכל עוד לא מצרפים אותו לקבוצה הוא לא יוכל להצטרף. 

אני חושבת שאולי זה של נוקיה? לא יודעת. כדאי לבדוקמרגול
לא חושבת שיש אופציה לווטצאפ חסוםמשתדלתלהיותאני

יש פלאפונים שאפשר רק להתקשר ולשלוח הודעות, זה פתרון ליצירת קשר עם ההורים.

אבל בעיני בגיל הזה צריך גם להיות ערים לזה שאם לכולם יש ווטצאפ, זה יכול ממש לבודד אם אין.

אם יש ווטצאפ אי אפשר להגביל הצטרפות לקבוצות.

אבל כן אפשר להתנות ווטצאפ בזה שיש לכם גישה לווטצאפ, ואתם פעם בכמה זמן מסתכלים ביחד בקבוצות,

יש פלאפונים חצי טאצ' שיש בהם רק ווטצאפ ואין שום אפשרות להוריד אפליקציות אחרות, בעיני בגיל הזה זה הפתרון הכי מוצלח.

ואפשר סמארטפון עם פמילי לינק ולחסום את כל האפליקציות חוץ מווטאטפ.

והכי חשוב בעיני בגיל הזה, במיוחד כשרוצים להציב גבולות שלא מקובלים בסביבה החברתית שלו, זה לתקשר איתו על זה, להציב גבולות חד משמעית, אבל גם לשמוע אותו.


לנו ישרקאניאחרונה

שיואמי חצי טאץ

רק עם האפליקציות שאנחנו צריכים

בנק, מוביט, פנגו וכו

ואין אפשרות להוריד עוד אפליקציות

לא נראלי שיש דרך לחסום וואצפ חלקית

אני פשוט מקנאההההאנונימית בהו"ל

גיסתי ילדה לפני 3 שבועות בן

בלידה קלילה

מהירה

כתבה שיש לה התחלה של צירים ותוך פחות משעתיים ילדה


אז כן

אני לגמרי מקנאה

ממממממממש


בלי ניתוח

בלי תפרים

בלי זירוזים

בלי דיכאון אחרי זה בעקבות כל זה

בלי שאריות שיליה

בלי רופא פרטי שעולה 30,000

בלי כל זה


אמא

איך קשה לי

חיבוק מזדהה...מתואמת

אבל כשאני חושבת על זה לעומק - אני מעדיפה שאחיותיי וגיסותיי (ובנותיי בבוא העת) יעברו לידות קלילות וטובות, ושאני זו שאקח את כל "הסבל המשפחתי" בנושא הזה...

כי למה שגם אני וגם הן נסבול? אם הן יסבלו גם כן זה לא יעזור לי להרגיש טוב יותר עם הסבל שלי...

(וב"ה שבנושאים אחרים אני לכאורה הרווחתי יותר מהן, ואולי הן מקנאות בי...)

את צדיקה )אנונימית בהו"ל
אני מרגישה שבהחלט היה לי קל יותר אם היא היתה מבינה  מה עברתי
לא חושבת שאני צדיקהמתואמתאחרונה

אני פשוט אוהבת את בנות משפחתי, ובעיקר - הן מפרגנות לי ומחבקות אותי על הקשיים שעברתי, וזה מה שהכי חשוב...

יכול להיות שגיסתך לא מספיק מנסה להבין אותך ולפרגן לך, ולכן עוד יותר קשה לך עם "החיים הקלים" שלה?

(אני גם הבכורה במשפחה, וגם התחתנתי מוקדם יותר בפער גדול מכולם, אז אני מרגישה חצי אמא שלהן, ואולי מזה נובע הרצון שלי לגונן עליהן...)

מזדהה איתךזוית חדשה
אני גם יולדת מהר כמו גיסתךכורסא ירוקה

אבל קליל זה לא...

גם לידה מהירה, בלי זירוז או תפרים יכולה להיות קשה מאד, ועם שאריות שליה.

ודיכאון אחרי לידה - גם אני מקנאת במי שאין לה יש הרבה גורמים לזה, ולידה קשה היא רק אחד מהם...

מזדהה אחותי🫂מולהבולה
גם לי היו לידות יחסית מהירות, אבל לטפל בתינוקותשיפור

בכלל לא פשוט לי. והיו לנו כל מיני משברים בעקבות זה.

לכל אחד יש את הניסיונות שלו, ולא תמיד רואים מבחוץ...

אבל זה באמת קשה כשהפער בולט בנקודה כואבת❤️❤️‍🩹שיפור
אני גם מקנאה בהרבה דברים אצל אחרותקופצת רגע
יעזור לך לשמוע שיש דברים נוספים לקנא בהם?

אניoo

אוהבת כשמגיעים רגעי קנאה

כי זה שם זרקור על איפה כואב לי בנפש

זה רגע של הארה


הבנה מה מטריד את הנפש

זה חצי הדרך לריפוי ושיפור החיים


לא תמיד אפשר לשנות נתונים

בעבר וודאי שלא

לפעמים גם נתוני הווה ועתיד

לא ניתנים לשליטה


אבל הנתונים לא בהכרח קובעים את איכות החיים

אלא הבחירה מה לעשות איתם

איך לתכנן את החיים

מה ללמוד וליישם בהם

גם כשיש נתונים מורכבים

החיים יכולים להיות מאושרים


ספציפית לעניין לידה

מתוך 4 לידות

חוויתי אחת שדומה למה שתארת (לידת הויבק שלי)

אבל הלידה הטובה שלי היתה הלידה האחרונה

כי הגעתי אליה הכי מוכנה נפשית

(ולמרות שהיו בה קצת סיבוכים)

אהבתי את התובנה הזו שלךמתואמת

ספציפית לעניין הלידות בדרך כלל אין בחירה, אבל כן יש בחירה איך להסתכל על זה. והתובנה הזו בהחלט יכולה להועיל בעניינים אחרים.

תודה לך!

שמחה שאהבת 🙂oo
ריבוי בתי ספרפילה

מה אתן אומרות? בשנים אחרונות כל פעם שיש כמה הורים טיפה לא מרוצים מבתי ספר קיימים , הם פותחים עוד ועוד בתי ספר או תלמוד תורה או משהו אנטרופוסופי.

בעייה היא שאין מספיק ילדים למלא את כל בתי ספר האלו. בתי ספר נאלצים לחבר כיתות , לא לקבל תקציב. בתי ספר אחרים שהם חצי פרטיים או פרטיים לגמרי נאלצים לגבות מהורים סכומים הזויים כבר בכיתה א' . להגיד את האמת בבתי ספר האלו אין מענה לקשיים של ילדים שיש בבתי ספר מבוססים . כך שהורים יצטרכו לשלם פעמיים במידה ויהיו קשיים מצריכים מענה.

בית ספר לא יכול מאה אחוז לכל ילד. כך שיוצא שהורים שולחים כל ילד לבית ספר אחר, יש להם כמה בתי ספר כבר בגיל יסודי , הם לא עומדים בלוגיסטיקה.

באזור שלנו נהיה כמות בתי ספר שמשפחות יצטרכו ללדת עשרה ילדים כדי למלא אותם. 

אף אחד לא מחייב לשלוח לבית ספר פרטי. יש בתי ספראמהלה

של משרד החינוך, בציבור החרדי- חינוך עצמאי/מעיין החינוך התורני

למה לשלם אלפי שקלים בחודש ולא לקבל מענה לילדים מתקשים?

מה אכפת לך כמה בתי ספר נפתחו

תשלחו למה שטוב לכם וקרוב אליכם.

אגידפילה

1) זה יוצר מתח קהילתי

2) יוצא המון בתי ספר עם כיתות לא תקניות ובלי תקציב

3) סתם קשיים טכניים. יוצא שכל חבר מהגן עולה לבית ספר אחר. כשמארגנים בת מצווה צריך לסנכרון עם עוד בתי ספר שלא יתנגש

4) יוצר תרבות כזאת שאתה חייב להוציא על חינוך המון כסף כבר בכיתה א' .

5) מוריד רמת לימודים. ילדים לפעמים מגיעים מבית ספר פרטי לציבורי עם פערים ענקיים. 

מסכימהחושבת בקופסא

אני מכירה שהתופעה הזו נשנעת על רמה דתית. הבית ספר התורני בעיר, לא מספיק תורני בעיני הורים מסוימים, אז הם מכירים בית ספר אולטרה תורני, ואז כל הילדים התורניים הולכים לשם, כי הרמה בבית ספר הקודם באמת ירדה. ואז כל הילדים הולכים לשם כי הוא נחשב בית ספר טוב, עד שבית הספר החדש לא מספיק טהרני בעיני הורים מסוימים והם מקימים עוד בית ספר אוטלרה- אולטרה תורני...

מצד אחד זה נראה מגוחך, אבל מצד שני זה לפעמים בלתי נמנע. 

מסכימה מאדשיר הרוח

מכירה את זה מקרוב במקום שבו גדלתי וכל כך לא מתחברת.

בשם הרמה הדתית והפחד שהילד יפגוש בבית ספר הלך רוח שלא תואם ב100% את מה שחושבים ההורים, מונעים מהילדים את הרמה הלימודית והרווחה שילד שלומד בבית ספר גדול מקבל

צודקת, באמת בעיהשיפור
דווקא בעינישומשומ
זו תחרות חיובית

קהל שבוי זה הדבר הכי נורא למערכת החינוך…


אבל אין מספיק ילדיםפילה

הורים שנמצאים עם ילדים שעתיים ביום לא מבינים שרב השיטות ומאמרים יפים בנושא חינוך הם שטויות.

אין שום סקרנות טבעית . לימוד לא יכול להתקיים בלי משמעת בסיסית. אם ילד לא מצליח ללמוד ביסודי , זה לא בגלל שתוכנית לימודים קשה מדי. אז הורים במקום לטפל במה צריך פותחים עוד בית ספר שיגידו להם שילד שלהם סופר מוצלח. אותו דבר לגבי התנהגות.

כל מיני מדריכות הורים משקרות שילד צריך להסתדר עם עניינים שלו כבר בכיתה א. במציאות זה לא קורה.

אז מגיע משבר.

רמה תורנית. זה עובד רק כשזה תואם רמה דתית בבית .

זה לא יכול שהורים רוצים אולפנה אולטרה דוסית ומצד שני ילדים שלהם כל היום ביוטיוב. זה לא יעבוד . 

למה?! לגמרי יש סקרנות טבעית!!!!שיפור

זה לא סותר את הצורך במשמעת. אבל למידה חווייתית מחוברת לחיים ביחד עם משמעת זה מדהים!!!

היו לי מעט מורות כאלו וזה היה מדהים! וברוך ה' גם הבן שלי זוכה.

אבל ממה שאני רואה זה לרוב לא תלוי ברמה הדתית של ביה"ס, אלא במורה הספציפי. וגם בבי"ס סופר דוסים יש מורים טובים ומורים פחות.

סקרנות טבעית עובדת עד רמה מסויימתפילה

אם ילד לא גאון , בסוף הוא צריך לתרגל ולעבוד.

בן שלי שואל אותי למה שמיים כחולים ועוד כל מיני ואני אישית אף פעם לא התעניינתי בזה. מבחינתי זו עובדה וזהו. אין לי סקרנות טבעית בנושא והסבר בנושא גזים ואטמוספרה משעמם אותי.

את מתארת ילד סקרן, למה אין סקרנות?מרגול

העניין של עודף בתי הספר הוא אכן בעייתי בעיניי.


אבל ההודעות שלך פה כבר לא מובנות לי.

הילד סקרן באופן טבעי… לא נראה לי שנתנו לו שיעורי בית לשאול את אמא למה השמים כחולים. הוא הסתכל והתעניין. את לא חייבת לדעת את התשובה לכל דבר, אבל למה שלא ישאל? למה לא להפנות למישהו שיודע לספר על זה?

אם קשה לך החינוך הפורמלי, תסתכלי על ילד בגן חובה למשל. רובם סקרנים מאוד. לא בהכרח סקרנות שתקדם את תעודת הבגרות שלהם, אבל זה מאוד יפה.

תקחי ילד לגן החיות ואת תראי מה זו סקרנות טבעית.


תודה לה' למדתי במקומות שלא פקפקו בסקרנות הטבעית של ילדים. היו אגב דרישות ומשמעת במידה מאוד רגילה ומקובלת. גם למדנו לא מעט שעות ביחס ליסודי (כמעט כל הימים הסתיימו אחרי 15:00). שיעורי בית וכו גם היה.

משמעת, תכנית לימודים מסודרת, שגרה - כל אלו טובים ומבורכים. אבל למה זה חייב לבוא אצלך יחד עם דיכוי הסקרנות הטבעית שלהם?

הילד הזה די שונהפילה
מהחברים ומהאחים שלו. רב הילדים ממש לא מתעניינים בזה. 
את מתארת תופעות קשותמתואמת
שלא קיימות בבתי הספר שאני מכירה...
אצלנו בתי הספר החדשים בהחלט מתמלאיםמתואמת

אולי כי להרבה כאן יש בסביבות עשרה ילדים

וכן, זה נובע מרצון לדייק את החינוך ואת החברה שההורים מבקשים בשביל הילדים שלהם. לא רואה בזה בעיה, כל עוד בית הספר מסודר (גם אם צריך לגבות סכומים בשביל הלימודים שם) ושאין תחושת התנשאות גדולה מדי.

מסכימה איתך שלא תמיד בבתי הספר האלה יודעים לטפל כמו שצריך כשיש קשיים... וכאן ההורה צריך לעשות את הבחירה בין החינוך לבין העזרה המקצועית (שיכולה להינתן מחוץ לבית הספר). ולפעמים בשביל כל ילד הבחירה תהיה אחרת...


למה בעצם זה כל כך מציק לך שנפתחים בתי ספר כאלו? את לא חייבת לשלוח אליהם...

אם היו מתמלאים , אין לי בעייהפילה
בעייה שאנחנו באזור עם שמונה בתי ספר יסודי חצי ריקים. 
אז זה באמת בעייתי...מתואמת
למרות שאני לא רואה רע בכיתה שבה יש רק עשרה תלמידים... לפעמים זו ברכה, ודווקא הלוואי שהיה אפשר למצוא בתי ספר רגילים כאלה אצלנו! (בעצם הבן שלי לומד בישיבה כזו שטרם הצליחה לצמוח ולהתמלא, ובשבילו זה מצוין!)
לאחרונה קראתי קצת על העניין הזהמרגול

הבעיה העיקרית בעיניי, זה שהמצב מוביל לעומס כלכלי גדול על משפחות עם ילדים במסגרות חינוך.

קראתי גם מעט רעיונות לשיפור של העניין הזה (למשל- ניהול אדמיניסטרטיבי משותף לכמה בתי ספר יחד).

ממה שאני מכירה, מסובך למצוא אולפנה / ישיבה תיכונית שהם אחלה וגם במחיר סביר.


החשיבות הגדולה שמייחסים לחינוך היא מעולה. אבל הרבה פעמים אני מאמינה שאפשר להניע שינוי/דיוק חינוכי גם במוסד קיים, אם היקף גדול מההורים מעוניין בכך ובשיח משותף עם ההנהלה…


ולצערי, הרבה פעמים המסגרות הקטנות הרבה פחות מקפידות על נהלים. אבל זה עניין אחר. 

אצלנו ניסו להקים כיתה תורנית בתוך בית ספר קייםמתואמת

(ממ"ד)

לדעתי זה פחות טוב, כי כך נוצרת תחושת התנשאות...

בעניין התשלומים לא העמקתי, מודה. אצלנו גם לת"ת ממ"ד צריך לשלם, על השעות הנוספות של לימודי הקודש. מבחינתי אלה ההוצאות הכי נכונות שיש, אבל מודה שהנושא הזה לא מעיק עלינו כמו על אחרים...

לגבי התשלום- שעות נוספות של קודש תמיד ישלמומרגול

זה לא ככ קשור לגודל בית הספר


אבל, וזה נכון באופן כללי על עסקים/חברות, יש הוצאות שתלויות גודל (יש יותר כיתות צריך יותר מורים, נכון? יש יותר תלמידים צריך יותר אוכל, וכו).


אבל בנוסף, יש הוצאות בסיסיות שלא קשורות ישירות לגודל בית הספר. למשל מנהל. למשל הנהלת חשבונות. למשל אבטחה (גדר, שומר). למשל חצר לבית הספר, וכו.

ואז, ככל שבית הספר גדול יותר, כך (בהכללה גסה), העלות הזו נמוכה יותר פר תלמיד.


אם תסתכלי למשל על הגבעה הצהובה בגוש עציון, שם הם עשו (לא יודעת אם במתכוון), משהו יעיל מהבחינה הזו.

שטח שבו יש מספר מוסדות לימוד. מגודר כולו יחד (הגיוני שיש גדרות לכל מוסד בשביל התחימה, אבל הגדרות הללו לא חייבות להיות בסטנדרט ביטחוני גבוה)

זה אומר שאפשר שלפחות ההסעות בבוקר יהיו משותפות (מישוב x למתחם החינוך. גם אם לומדים בבתי ספר שונים)

זה אומר שאפשר להביא קייטרינג בצורה מרוכזת (מצמצם את העלות של השילוח והבירוקרטיה של האוכל. כמובן שיותר מנות = יותר כסף, אבל פר מנה הסכום יורד)

זה אומר שאפשר שיהיו בעלי תפקידים שעובדים בכמה מוסדות (בעיקר תפקידים שעיקרם לא תלוי בתפיסה חינוכית. נניח רכז מתמטיקה שגם בקשר מול משרד החינוך. אותו רכז יכול להיות אחראי על מספר מוסדות מול המורים הרלוונטיים שמלמדים בכיתות.)


ואני לא יודעת כמה גובים אצלכם ואם אתם זכאים לסבסוד כלשהו, אבל הוריי ששילמו תמיד סכום מלא (מכאן את יכולה להניח שהמשכורות אחלה בחלה), הוציאו הון עתק בחלק מהשנים, רק על מסגרות החינוך העיקריות (לפני חוגים וכו).

חלקם אגב גבו מעבר למקסימום האפשרי ע"פ משרד החינוך (כן, יש מקסימום). חוצפה? בהחלט. אבל הם יכלו, והם היו מספיק קטנים בשביל שלא יתעסקו בבעיות שלהם. 

ישיבה תיכונית גדולה וישיבה תיכונית לא גדולהפילה

עולות אותו דבר. לפעמים יש הבדל של כמה מאות שקלים בשנה.

אולי במקום גדול יותר קל לקבל הנחה

מה שכן , במקום גדול יש יותר מגמות , יש תוכניות למתקשים , תוכניות המצטיינים , בדרך כלל יועץ יותר נכנס לעניינים. יותר מקפידים על כללים.

מה עוד? יותר קל להם למצוא פתרונות כשחצי מהצוות במילואים.

אבל אני כתבתי על ריבוי בתי ספר יסודיים.

בגיל תיכון זה דווקא טוב שיש מבחר. 

אני שמחה שאצלכם העלות דומהמרגול

אני מדברת על הפרשים של הרבה אלפים בשנה. על כל תלמיד. ורוב המשפחות הדתיות מעמידות כמה וכמה תלמידים…

כמובן מחשיבה בקטגוריות שונות עם/בלי פנימייה (כי אין מה להשוות את ההוצאות)

הפער בין האח ששילמו עליו הכי מעט לאח ששילמו הכי הרבה עומד על יותר מ10 אלף בשנה. נראה לי שזה משמעותי…

אולי זה השתנה בשנים אחרונותפילה

בארבע שנים אחרונות היינו בשלוש ישיבות תיכוניות וזה בערך אותו מחיר.

המממ אני מדברת על נגיד לפני 5-8 שניםמרגול

יכול להיות שזה גם תלוי איזור בארץ


אבל שוני של אלפי שקלים בשנה זה כן משמעותי בעיניי

זה ברמת ה*הפרש חודשי* של אלף ש"ח


ב"ה ההורים שלי יכלו לשלוח אותנו גם למסגרות יקרות (והן הצליחו לעבוד כי כמעט כולם קיבלו סבסוד גבוה), אבל ההפרשים בשם הלפתוח ישיבה בגוון צהוב בננה במקום צהוב לימון… זה מופרז ביותר בעיניי.

וגם עולה שאלה חברתית של האם זה עושה יותר נזק או יותר תועלת, כשיתכן שבגלל זה, הורים רבים לא יוכלו לשלוח לישיבות הקטנות, ויווצר מצב שהישיבות הגדולות יותר הן גם עם צוות חינוכי פחות…

לא בטוחפילה

במקום קטן יש פחות צוות. נגיד במלחמה ישיבה שהיא בגודל קטן לא תיפקדה כמעט חצי שנה כי ר"מים הצדיקים היו מגויסים. בישיבה יותר גדולה חיברו כיתות ומצאו פתרונות כי בצוות היו גם מורים יותר מבוגרים שכבר לא משרתים ובכללי היה יותר צוות.

מה שכן, במקום קטן כולם בערך אותו דבר, מי לא מתאים עוזב אחרי שנה , כך שנהיית קבוצה אחידה ומגובשת.

אבל בגיל תיכון זה כן מוצדק. יש הרבה גוונים דתיים , לימודיים , מישהי רוצה אולפנה לאומנויות , מישהו רוצה להתרכז דווקא בלימוד תורה , ילד אחר צריך מסגרת מאווררת יותר , ילדה אחרת רוצה לעשות תואר תוך כדי.

בגיל תיכון גם יכולים ללמוד רחוק מהבית , העיקר שיש ביקוש למוסד לימודים הזה.

ובגיל יסודי זה מוצדק רק במקרה של פערים רציניים ממש. נגיד ממ"ד מעורב חצי מסורתי לא מתאים למשפחה תורנית ולהפיך . אבל לפתוח בית ספר על דקויות דקויות וכשאין מספיק ילדים באזור , סתם מסכסך .

ולא דיברתי על הנחות בכללמרגול
מדברת על הסכום המלא

יש כאלו שלא זכאים לשום הנחה כי ההכנסות יחסית גדולות (אבל כשמחברים את הפער בסכומים של כל ילד וילד- מגיעים לסכום שכן משמעותי לתא המשפחתי)

אני חושבת דווקא הפוךאמאשוני

שביסודי טוב שיש מבחר ושיש בתי ספר עם כיתות קטנות ולא מוסד לימודים שמזכיר בית חרושת.

דווקא בתיכון יש יתרון למוסד עם הרבה תלמידים כמו ריבוי מגמות והקבצות וכו'

בגיל תיכון יש פחות משמעות לכיתת האם כמו ביסודי.

מבחינת תוכנית מצטיינים לא ראיתי הבדל בין בתיה"ס היותר מבוססים לחדשים, בין השאר כי יש פחות למידה שכבתית ויותר כיתתית.

אולי מבחינת מגוון חוגים עדיף בית ספר גדול

אבל זה לא שיקול מספיק חשוב בעיני.

מבחינת מורים לא נתקלתי בבעיה כזו.

יש מספיק מורים בבתי ספר החדשים לכיתות עם פחות תלמידים, יש פחות בעיות משמעת וכללים נוקשים וזה מבורך.

יש יותר חדוות למידה ולכן יש גם יותר למידה.


הילדים שלי סקרנים מאוד ופורחים בסביבת למידה קטנה ומותאמת.


אצלנו נבנות שכונות חדשות וקמים המון בתי ספר ויש מגוון, ועדיין שומרים על מוסדות של 2 כיתות בשכבה, כ25 תלמידים בכיתה. (לא כולל כיתות מקדמות)

יש ילדים שגם בתיכון זקוקים למסגרת קטנהמתואמת
הבן שלי, למשל. (נכון שהוא על הרצף האוטיסטי, אבל מצד שני זה לא שיכולנו למצוא לו ישיבה לילדי תקשורת, אז האפשרות היא רק ישיבה רגילה במתכונת שמתאימה לו. וב"ה שמצאנו כזו - לא מושלמת, אבל טובה בשבילו)
אצלכם זה מתמלאפילהאחרונה

ואצלנו לא. אם פותחים עוד בית ספר , בית ספר נהיה על גבול סגירה ואז מתחילים להילחם למי לסגור. ומתקשרים כל מיני הורים , מתחילים לשכנע . אם כל בית ספר באזורנו היה שתי כיתות מלאות בשכבה , זה היה מבורך ...

שבת שלום

מתנה להוריםאנונימית בהו"ל

רציתי לארגן לאמא שלי מתנה לפורים/פסח

ההורים שלי עוזרים המון לכל הילדים- לא כלכלית כי באמת אין להם יכולת

באירוח מפנק ובשמירה על נכדים.

בערך פעם בשנה אנחנו מוצאים עיתוי מתאים וקונים להם משהו (לא יקר מאד, 80-100 שח מכל זוג)

אמא שלי מבקשת לא להביא דברים כשמגיעים לשבת (לא מצעים לא אוכל לא עוגה) 

כי כבר ככה אנחנו עובדים קשה...

מכל הלב באהבה.

 

אחותי הרווקה אומרת שאמא שלי לא אוהבת שמביאים מתנות

אני מעולם לא שמתי לב היא תמיד מודה וגם אני רואה שהיא מתרגשת

לדברי אחותי כל פעם אחרי שאנחנו הוליכם היא אומרת לא נעים לי זה מביך אותי למה הם קונים לי ועוד דברים יקרים..

אני בטוחה שזה גם משמח אותה, אני קורבה אליה אליה מספיק בשביל לראות שהיא לא מזייפת

אולי בגלל שהם די דחוקים כלכלית היא מחשבנת כמה זה עלה וקשה לה שמוציאים עליה סכומי כסף

(אל תציעו להביא כסף, רובינו נותנים להורים גם מעשרות/כסף מפעם לפעם)

 

האם לדעתכן צריך להתחשב בזה? לא להביא? להביא משהו קטן?

מציינת שחוץ מזה מי שיהיה שם בסעודה יביא משהו קטן לארוחה

 

דברים יכולים להיות מביכים ומשמחים בו זמניתכורסא ירוקה
השאלה עם איזה טעם היא נשארת - "לא נעים אבל איזה כיף", או "הם מקסימים אבל זה ממש לא נעים"? לדעתי רק היא ואולי אבא שלך ידעו לענות על השאלה. גם מי שגר בבית ושומע את האמירות אחרי שהולכים לא בהכרח ידע מה גובר אצלה בפנים.

אישית במקומכם הייתי מביאה דברים אבל לא מנקרי עיניים שהעלות זה הדבר הראשון שעולה לראש אלא יותר צנועים מבחוץ ומושקעים מבפנים. או דברים שהם לא חפצים אלא חוויות - שובר לארוחה זוגית, סדנה נחמדה שההורים יהנו ממנה וכד'

אפשר להביא משהו לא יקר אבל עם ערך רגשירוני 1234
למשל משהו עם תמונות של הנכדים (לוח שנה, שעון קיר, ספלים לקפה וכדו').

אני חושבת שגם אם זה מביך אותה, חשוב לתת ולהביע הערכה.

בדיוק, לזה התכוונתי בסוף מה שכתבתיכורסא ירוקה
להביאהמקורית

אני מביאה בלי חשבון

אמא שלי גם היתה מגיבה כמוך, ב"ה התרגלה ואני נהנית מזה וגם היא והכל טוב

יכול להיותרקאניאחרונה

2 המצבים יחד

זה משמח ומרגש

וגם קצת לא נעים ומביך

לא הייתי נמנעת מלהביא בגלל זה

לא צריך להגזים אבל הכרת הטוב זה חשוב מאוד

התייעצות מתנה מטפלות במעוןפרח חדש

קניתי למטפלת במעון של הקטן שלי מתנה מיוחדת ויקרה

כי היא באמת מטפלת מהממת

וגם היו עכשיו כמה שבועות קשוחים איתו (הוא היה עם גבס ברגל 🙄) והיא התאמצה מאוד כדי שיהיה לו טוב למרות המצב.

השאלה אם זה יפה להביא רק לה מתנה מבלי שהמטפלות האחרות בקבוצה יראו את זה?

כי בעיקרון היא המטפלת של הקבוצה שלו

מצד שני הם כולם יחד באותו חדר כל היום,

מצד שלישי אין לי באמת כח להתעסק עם זה אבל אם צריך אז נעשה מאמצים.


 

אם כן מה מקובל להביא בתור משהו סימחי ולא מתנה יקרה? 

מקפיצה כי זה דחוף לי למחר 😶פרח חדש
אולי אקפוץ לסופר לקנות חבילת בונבונים לגננות האחרות..
לדעתי ממש הגיוני להביא רק למטפלת של הקבוצה שלושיפור
גם בעיני. להביא לה בצדיעל מהדרום
לק"י

אם מתחשק לפרגן, חבילת בונבונים זה נחמד.

נראה לי הגיוני אם הקבוצות נפרדות מבחינת האחריותכורסא ירוקה

אם כולן עם כולם אז הייתי מביאה להן משהו קטן סמלי.

וכדאי לשים את מה שקנית לה בתוך אריזה לא שקופה או שקית נייר/ניילון, כשרואים רק שקית ולא רואים את התוכן זה נראה לי פחות מנקר עיניים מאשר כשרואים ממש מה יש בפנים, במיוחד אם זה יקר ומושקע

פעם היה פה שרשור של מטפלת מעון שנפגעה מזה מאודPandi99

זכור לי

קודם כל את מהממת


אם שאר המטפלות מטפלות בו גם, נראה לי שאם את כבר מביאה.. אז גם להן משהו קטן ייתכ

אם הן רק באותו חדר אבל לא מטפלות בורק טוב!

אז ממש אין צורך להביא להן. רק להשתדל לא לנקר עיניים.

אפשר גם להביא בסוף היום בתוך שקית לפני שהולכת הביתה, כדי שזה לא יהיה כל היום מול העיניים.


אם זה קבוצות שמתערבבות בינהן, וגם האחרות מטפלות בו, אז ראוי להתייחס גם אליהן. ואם זה גדול עליך, אז להביא לה מחוץ למעון, הביתה למשל.

אני גם קניתי למטפלת של הקטןאהבה.

ויש באותה כיתה עוד שתי מטפלות

לא רואה בזה בעיה

תודה לעונותפרח חדש

בסופר הקרוב מצאתי בונבונים אבל זה יקרר

אז החלטתי לתת למטפלת שלו בצד שלא יראו.. אני ממש  מקווה שלא יפגעו

אבל באמת מגיע לה הערכה מיוחדת

הגיוני שבסוף הן ישימו לבשם משתמש:

אז ישוב לא לנסות מידי להסתיר

שלא ייפגעו שחושבים שהן דביליות שלא רואות מה קורה סביבן....


מאמינה שאם המתנה כהוקרה על מאמץ חריג בתקופה הזו, הן יפרגנו למטפלת וישמחו איתה שפרגנו לה


מקסימום תביאי חב' שוקולד שווה עם פתק פורים שמח ביום ראשון לשאר המטפלות בכיתה

או פס עוגה שיהיה להן להתפנק בבוקר.

שירגישו שאת רואה גם אותן

רעיון מצויין להביא משהו כללי לכל המטפלותפרח חדש

שיתפנקו עם זה במעון 

אצלינושומשומונית

היו מעונות שכל מטפלת טיפלה רק בילדים שלה. אז הבאתי רק למטפלת האישית שלו.

היו לי מעונות שכולם טיפלו בכולם, ואז נתתי לכולם אותו דבר.

זה מקובל לגמריניגון של הלבאחרונה

והם יבינו.

 

אבל כן אומרת שגם אם זה קבוצות נפרדות יש קשר עדיין, ובטח אם כמו שכתבת היתה תקופה מאתגרת הן כנראה עזרו לה מאוד, אז אם באמת יהיה לך אפשרות כמו שכתבו פה להביא גם להן משהו קטן כמו שוקולד או עוגיות זה יהיה נחמד

אולי יעניין אותך