איפה היית שם את שרץ העוף?

שלשניהם אין סימנים מדויקים כמו הבהמה

אבל שניהם מעופפים. למה זה כזה מופרך בעיניך לשים אותם ביחד? בסופו של דבר בכל מין אתה יכול להיכנס לתתי-מינים, החלוקה למינים היא לא בהכרח מדע מדוייק.

שהחלוקה בפרשה היא לפי 3 סוגים - חיות יבשה, חיות ים וחיות אוויר. כל המעופפים נמצאים ביחד וגם בפרשת ראה  שרץ העוף כלול בתוך "כל עוף טהור תאכלו".   וגם בבראשית חיות האוויר והים נבראו ביון חמישי וחיות היבשה והאדם שהוא יצור יבשתי נבראו בשישי. כלומר החלוקה היא לפי סביבת המחיה של החיה - ים יבשה או אוויר

יישר כוח

זה שהתורה מסתכלת על החיות לא רק כיצור בודד, אלא כהופעה חיה של המקום בו הוא חי, למשל מתואר כאילו המים מולידים חיות שהם עצמם חלק מהמים "ישרצו המים שרץ נפש חיה" ומעניין שדגים משלימים ל40 סאה במקווה בהלכה. גם מתואר שהארץ היא זו שמוציאה מעצמה את החיות בבראשית

גם האדם, אדם לשון אדמה, כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם, לכל אחד יש ארבע אמות בארץ-ישראל, הגלות מארץ-ישראל היא נגד הטבע (מהר"ל נצח ישראל פרק א'). יש מהלך יפה של הרב שרקי על ששת ימי בראשית שהוא מחלק את ששת הימים לזוגות, כך שיש הקבלה בין יום ליום, כך שבהתחלה יש דברים דוממים, ואז דברים בתנועה. המאורות נתלו, המאורות בתנועה, הים, הדגים שזה ים בתנועה, והאדם זו אדמה בתנועה.

היא לא רק לאוויר ים ויבשה , אלא גם לאש.

חולין קכז   "וכשהיה ר' עקיבא מגיע לפסוק זה אומר: 'מה רבו מעשיך ה' '! יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה, שבים – אילמלי עולות ביבשה מיד מתות, שביבשה – אילמלי יורדות לים מיד מתות; יש לך בריות גדלות באור, ויש לך בריות גדלות באויר, שבאור – אילמלי עולות לאויר מיד מתות, שבאויר – אילמלי יורדות לאור מיד מתות; מה רבו מעשיך ה' ".

הברייה היחידה שהיא באש היא סלמנדרה. זה לא ממש סוג משל עצמו

בקבוצה, זה עדיין קבוצה בפני עצמה

החיות שבאש. הרי זה לא כפשוטו ולא קים בעולם וגם התורה הזכירה רק חיות מים אוויר ויבשה

שהיא חיה באש

האש מהותה לכלות כל דבר. אז מה זה לחיות באש?

לחמם וזה ממש כיף לשחק בה

המהר"ל אומר שאש מבטאת משהו רוחני. אם ננסח את הרעיון של המהר"ל בשפה עכשווית: אש זה הדבר הנראה הכי פחות ממשי (לעומת אוויר לדוגמא שאולי הוא יותר "רוחני", פחות גשמי וממשי, אבל הוא גם לא נראה, לא נתפס בחוש הראייה). באותו זמן גם ביססו את זה על הפיזיקה של ארסטו (שאמנם היא איננה, אבל הרעיון עדיין קיים) שלפיה גלגל האש הוא הגלגל הכי עליון. המהר"ל ככה מפרש מאמרי חז"ל לדוגמא שמתארים את המלאכים כדמויות של אש, ועוד מדרשים על מטבע של אש וכדו', שהכוונה היא שמדובר על ישויות רוחניות, אש מבטאת משהו רוחני. גם לעומת מים ואדמה שטבעם לשקוע כלפי מטה, אש טבעה לעלות למעלה, עוד דבר שמורה על היותה יותר רוחנית.

יש לי הרבה רעיונות סביב האש, אולי אשלח לך קטעים שכתבתי כאן בפורום פרוזה על האש, ואולי גם יהיה לי כוח להוסיף עוד. לגבי ספיציפית האמרה הזאת אין לי מושג, אבל לא פוסל אפשרות שהמדרש הזה הוא פשטני (אולי לא בדיוק איך שנכתב וצריך להבין איך הוא פשט, אבל הוא יכול להיות פשט איך שהוא).

אגב, הרעיון של ארבעה יסודות מופיע הרבה במהר"ל, ואכן אלו הארבעה יסודות: מים, אדמה, אש, אוויר.

כמו הקרבנות שמועלים על ידי האש השמיימה. אש קשורה למידת הדין.

היסודות אמנם לא נכונים פיסיקלית, אבל אינטואיטיבית אנו רואים 4 חומרים בסיסים בעולם במראה העיין שלנו (אפשר גם לדמות את 4 היסודות למוצק נוזל גז ופלסמה, או אנרגיה).  אבל מעניין שמים אדמה ואוויר הם הכי נראים לעיין ובהם יש חיות ורק להם התורה חילקה את 3 קבוצות החיות (אמנם אפשר לומר שאור ביום הראשון ומאורות ברביעי זה אש).

נראה לי שהסלמנדרה זה משל, הרי אף אחד מעולם לא ראה סלמנדרה חיה בתוך האש בימי אריסטו או ר עקיבא.

לפי מה שאני יודע מים זה חסד - והם יורדים ממעלה למטה כמו החסד, אבל יש בחינת המים שמעל השמיים, ככה שמים לא פחות גבוהים מאש (שכיום מתמטאים מדעית בקרח של כוכבי שביט שיש הרבה יותר מים בחלל מאשר בכדור הארץ. ונראה לי שלפי המדע המים בכדו"א מקורם מכוכבי שביט שנמסו).  

אש זה דין - תנועה ממטה למעלה - זה שהנברא נותן לבורא ומצדיק את קיומו. יש גם את ה' שהוא אש אכלה מידת הדין אל קנא. יש גם אש מתחת לאדמה כלומר לבה שנקראת בגמרא אור של גיהנום של מטה (רבי יוסי סובר שחמי טבריה הם תולדות האור הלכתית כי מתחממים באור של גיהנום, כלומר הגיהנום הגשמי שאול לעומת הגיהנום הרוחני בעולם הנשמות, כמו שיש גן עדן גשמי וגן עדן רוחני). הלבה גם פורצת ממטה למעלה.

אם ככך מובן למה אין חיות בתוך האש, כי אש מחזירה לשורש כל דבר ולא נותן חיים מנותקים מהשורש.  אולי הסלמנדרה היא ביטוי לפוטנציאל חיים באש.

יש אש ומיים זה ערבוב של מידת החסד ומידת הדין

נ.ב במדרש אם אני לא טועה מדובר שדור המבול איימו שאם ה' יוריד אש מהשמיים הם ימרחו את הגוף שלהם בדם סלמנדרה וככה ינצלו

כי מצד אחד יש בהם חסד, ומצד שני הם הגבול בין השמיימיות לעולם שלנו, ומידת הדין זה לשים גבול

כתבת מדהים, ממש תודה על זה

האמת שלפי זה לכאורה הסלמנדרה היא החיה הכי רוחנית. אגב, לפי הרב קוק זצ"ל בלנבוכי הדור אנחנו נחנך את החיות עד שהם יגיעו למצב של: "וגר זאב עם כבש". זאת אומרת, החיות יוכלו להתעלות ולהגיע לרמה של בני-אדם (בני אדם יתעלו לרמה של ישראל, ישראל לרמה של כהנים, כהנים לרמה של כהן גדול, וכהן גדול לסופרמן, וסופרמן יהפוך לספיידרמן, עיין דרוש ספיידרמן לרב שרקי), והסלמנדרה מבטאת את זה. לפי מה שאתה אומר, כשהחיות יגיעו לזה, אז בעצם החיות ייתנו הצדקה לקיומן.

קיצור, אם לא שמת לב, שילבתי את דבריך בדבריי והתאמתי ביניהם

אז אולי לפי המהלך של @קעלעברימבאר בלי לשלב את המהלך שלי, הסלמנדרה הכי מממשת את הייעוד והתכלית שלה בעולם. וגם אז צריך להבין למה זה נכון.

ונכחדה וכשהיא נכחדה זה אומר שהיא ממשה את הייעוד שלה בעולם

כמו כשמישהו נפטר

שחיה יכולה לחיות במים עכשיו זה נראה לך הגיוני אבל אם לא היו דגים היית מתפלא

המעיינות גופרית לוהטים וקיימים גם בחום גבוה ומייצרים אנרגיה מהגופרית

אומרים שהחיות הטמאות שורשם מעלה יותר מהחיות הטהורות, והן נפלו יותר נמוך אחרי חטא האדם הראשון. ולעתיד לבוא הן יתוקנו. נגיד יחזקאל רואה בצד ימין אריה ובצד שמאל שור.   אפשר לשים לב שהחיות הטמאות המפותחות יותר חכמות מהטהורות.  אבל כיום זה מזיק כי אדם יכול לחשוב שהכלב חבר שלו ואז ישכח מי אדם ומי חיה, בעוד שעל כבש הוא יכול מקסימום לרחם אבל לא יהיה חבר שלו.

גם חיות טמאות בדרך כלל טורפות כמו האדם שאוכל בשר. זה מראה על עליונות כלשהי. למרות שבעתיד כתוב שאריה יאכל תבן כבקר. בישעיהו.

לא נראה לי שהסךמנדרה של העולם שלנו זה הש=סלמנדרה של חזל. כיום היא חיה במים

כאילו הסלמנדרה מבטאת את החיות שלעתיד לבוא?

לך לאומן שנתנם ואמור לו כמה נאים דבריך....😉

כן. רק לא ברור כ"כ למה דווקא היא, חייבת להיות סיבה למה דווקא היא מבטאת את זה

👍🏻

מעניין

שווה לבדוק בגמרא שטייזנלץ אם יש התייחסות

בכללי כדאי לשמוע את הרב אוּרי שרקי....  

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו