שאלת עד מתי סבבה לקחת משכנתא.  

ברור שאם היית שואל בצורה יותר נכונה למציאות - היית מקבל תשובה יותר מדוייקת 

הלוואה זה מוצר גאוני ומתחייב, העולם כמו שאנחנו מכירים אותו היום לא היה יכול להתקיים בלי הלוואות.
עסקים לא היו נפתחים, אנשים לא היו יכולים לקנות דברים (כי אין מה לקנות כשאף אחד לא מסוגל לייצר כלום), אנשים לא היו רוכשים השכלה (בארצות הברית מקובל לקחת הלוואות בשביל לממן את הלימודים), ועוד ועוד ועוד.

החכמה היא לדעת איזו הלוואה לקחת ואיזו לא, עבור איזה צורך לקחת ועובר איזה צורך לא.

ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם.

אין חוב טוב.

יש חוב גרוע, ויש חוב גרוע יותר.

שאין לה הלוואות.

גם לא מדינה.

אז אתה בעצם חולק על כל האנשים שאחראים על הכסף של כל החברות והמדינות בעולם? כווולם טועים?

המשפט שציטטת מדבר על הלוואה לצורך אכילת לחם, וזה באמת מצב שלא רצוי להגיע אליו.

אבל הלוואה בשביל לקנות מכונת תפירה או משאית או מלאי או תואר או אינסוף דברים אחרים - היא טובה מאוד.

למעשה, כלכלה לא יכולה להתקיים בלי הלוואות. 

אני לא ציטטתי.

לא ידוע לי על אדם נוסף שאמר זאת לפני אבל אולי, היוני, כי הוא נכון.

ואני מדבר על כל סוג של הלוואה כולל על הלוואה לתרופה למחלת סרטן, כולל הכל, אין חוב טוב, יש חוב גרוע ויש חוב גרוע יותר.

העובדה שכלכלה מודרנית לא יכולה להתקיים בלי חוב זה לא הופך את החוב לדבר טוב.

הבאת דוגמאות מעולות,

לחברות עצומות,

שלא היו מגיעות לאן שהגיעו בלי לקחת הלוואות גדולות בתחילת הדרך.

גם אם זה נכון (ואני לא משוכנע בפרט לגבי בקשייר האתווי) זה לא הופך את החובות שלהם לדבר טוב.

הן מתחרטות על ההלוואות?

כנראה הגזמתי כשכתבתי 100% מהחברות, מסכים.

אבל הרעיון נשאר זהה- בלי הלוואות העולם לא יוכל להתפתח.

אתה אוהב לשאול את הצ'אט, אז תשאל לדעתו...

ההלוואה גרועה, חוב זה רע, כל סוג של חוב.

אני לא מתעניין בדעתו.

הוא כלי לחיסכון בזמן לעומת גוגל, תו לא.

אבל לא זכיתי בלוטו ואין לי הורים עשירים.

למה זה רע לקחת הלוואה?

אני רוצה להקים רשת סופרים חדשה אבל אין לי איך למלא את המדפים, למה החוב הזה הוא רע?

נקודה נוספת:

איך היה נראה העולם בלי הלוואות?

את זה החלטתי לשאול את הצ'אט:

ChatGPT

You said:

איך היה נראה העולם שלנו אם לא היה דבר כזה הלוואות?

האם כל הלוואה היא דבר רע?

ChatGPT said:

שאלות מצוינות!

אם לא היו הלוואות בכלל, העולם היה נראה שונה מאוד כמעט בכל תחום כלכלי וחברתי. הנה כמה תוצאות אפשריות:

פחות יזמות וצמיחה כלכלית – הרבה עסקים קטנים וסטארטאפים לא היו יכולים להתחיל לפעול בלי מימון חיצוני. בלי אפשרות לקחת הלוואה, רוב האנשים היו תלויים בהון עצמי בלבד.

שוק הדיור היה נראה אחרת – רוב האנשים לא היו יכולים לקנות דירה בלי משכנתא. זה היה גורם לכך שפחות אנשים היו בעלי דירות, ויותר היו גרים בשכירות.

פערים חברתיים היו גדלים - מי שאין לו כסף לא יכול היה לקבל מימון ללימודים, לבית, או לעסק – אז ייתכן שהיה לו קשה יותר להתקדם.

השלטון לא היה יכול לממן גירעונות – מדינות רבות מממנות פעילות (כולל ביטחון, רווחה ותשתיות) באמצעות הנפקת אג"ח – סוג של הלוואה. בלי זה, הממשלות היו צריכות להתנהל בתקציב מאוזן בלבד, מה שהיה מונע מהן לבצע השקעות עבור העתיד כמו בניית תשתיות או פיתוח צבאי.

האם כל הלוואה היא דבר רע? ממש לא. הלוואה היא פשוט כלי – כמו סכין: תלוי איך משתמשים בה.

הלוואה חכמה היא כזו שמשמשת למשהו שצפוי להניב תועלת בעתיד – למשל, מימון לימודים שיגדילו הכנסה בעתיד, או השקעה בעסק.

הלוואה מסוכנת או "רעה" היא כזו שנלקחת בלי מחשבה על ההחזר – למשל, הלוואה לצריכה מיידית בלי יכולת להחזיר, או חוב בכרטיס אשראי שנושא ריבית גבוהה מאוד.

אני מתקשה להבין מה רצונך בזה שאתה ממשיך להתווכח איתי בנושא כשכבר הברתי לך את עמדתי.

בכנות אני לא מצליח להבין מה הטעם, אמרתי לך שגם חוב להצלת חיים ולבית המקדש הוא גרוע ושעמדתו של צאט גיפיטי לא מעניינת אותי, מה רצית להראות לי בהודעה זו?

לא יודע, אני קצת נבוך מההשקעה שלך ולא מצליח להבין על מה.

אולי אני קשה הבנה.

1. חוב הוא רע מהגדרתו.

כולל חוב ללא ריבית.

2. איך העולם היה נראה ללא סרטן?

עד שהלל הזקן נאלץ להמציא את תקנת הפרוזבול - כי שמיטת חובות היא גזרה שהעולם אינו יכול לעמוד בה.  

אכן מבחינה כלכלית - הלוואה מאפשרת לבעל החוב למנף את החוב להשקעות שיניבו רווחים, כך שמחיר הכסף (עלות ההלוואה- ריבית והצמדה) משתלם ביותר.  

רק אתחיל מלצטט באופן מלא את מה שכתבת, כי זה מאד משפיע על המשמעות.

"ונא אל תצריכנו ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם."

הכוונה היא שלא נגיע למצב שבו הקיום שלנו תלוי בהלוואה,

אבל אם נשתמש בהלוואה כדי לקדם את העולם (ואגב גם כדי להרוויח),

אז לענ"ד נראה שגם מחבר הברכה יסכים שזה יהיה חוב טוב.

אתן דוגמא במספרים כדי להמחיש את הרעיון..

אם נגיד יש לאדם רעיון למשהו שיועיל לעולם והוא ירוויח ממנו לדוגמא 1,000,000 ש"ח תוך 5 שנים (שנה אחת לפיתוח הרעיון ואח"כ 250,000 ש"ח רווח לשנה),

כדי לממש את הרעיון הוא צריך כרגע 400,000 ש"ח שאין לו אותם.

נגיד שכרגע הוא מרוויח 15,000 נטו (שמתוכם הוא צריך כ-10,000 למחיית הבית).

אז במקום שייקח לו 80 חודשים לחסוך את הכסף שהוא צריך כדי לממש את הרעיון (בהנחה שאין אינפלציה),

ייקח הלוואה של 400,000 ש"ח ל-10 שנים עם החזר חודשי של 4000 ש"ח ופתח יציאה מההלוואה.

אחרי כ-שנתיים וחצי הוא יוכל לסגור את ההלוואה..

אם נסתכל על המאזן הכספי של מי שלא לקח הלוואה לעומת מי שלקח הלוואה לאחר 10 שנים:

לא לוקח הלוואה:

התחיל לפתח לאחר 80 חודשים, התחיל להרוויח כסף לאחר 92 חודשים - לאחר 10 שנים יהיה לו רווחים של שנתיים וארבע חודשים (28 חודשים) מפיתוח הרעיון (כ-20,833.33 לחודש) + החסכונות (5000 לחודש).

סה"כ - 723,333.33 ש"ח

לוקח הלוואה:

התחיל לפתח מיד, והתחיל להרוויח לאחר שנה.

לאחר שנתיים וחצי סגר את ההלוואה, כלומר שילם 96,000 ש"ח עד סגירת ההלוואה + 375,000 ש"ח לסגירת ההלוואה וחסך 1,000 ש"ח בחודש.

כלומר לאחר שנתיים וחצי הוא נשאר עם יתרה של 30,000 ש"ח.

אבל מאותו השלב, 7.5 שנים (90 חודשים) הוא מרוויח כ-20,833.33 לחודש מהרעיון + 5,000 לחודש חסכון.

סה"כ - 2,355,000 ש"ח

נכון שהוא הפסיד לבנק תוך כשנתיים וחצי 71,000 ש"ח על ההלוואה, אבל בסוף הוא יצא עם שורה תחתונה של רווח של יותר מפי 3.25 ב-10 שנים.

נראה לי שזה נקרא חוב טוב, או שבעיניך זה עדיין חוב גרוע??

אם זה חוב שהעולם מתפתח ממנו וכולם מרוויחים ממנו, אז מה גרוע בו?

אני מבין שמבחינתך לא צריך לוגיקה,

זה פשוט כמו להגיד "היטלר" באמצע דיון ולפוצץ אותו

אלא רק קובע ''אקסיומה'' תוך התעלמות מטיעונים.

משל למה הדבר דומה?

לבן מלך שיגיד בפורום ''שומן באוכל זה רע'', וגם אחרי שיראו לו באותות ובמופתים ובמחקרים שהגוף לא יכול לשרוד בלי שומן, ושיש ויטמינים שלא נספגים ללא שומן, ויש סוגי שומן שמאוד מאוד מועילים לגוף כשלוקחים אותם במידה הנכונה וכו',

עדיין בן המלך יגיד ''שומן באוכל זה רע'' תוך התעלמות מכל מה שאומרים האחרים.

אתה משווה בין משכנתא עכשיו לבין משכנתא בעבר.

אם אתה רוצה להוכיח שאני טועה תצטרך להראות שמשכנתא יותר יקרה מהלוואה אחרת, באותה תקופה.

אלא יותר יקרה היום מבחינת כמות משכורות שנדרשות כדי להחזיר את המשכנתא.

עם הזמן הולך ונעשה קשה יותר לקנות דירה.  

ואם תאמר - לא חייבים לקנות דירה בשנים שאנחנו צעירים, אפשר לחיות בשכירות, מה תעשה לעת זקנה, שאין הכנסות מפנסיה שיכולות לממן שכירות גבוהה?

אבל למה שלא תהיה פנסיה? אם אתה לא מושך פיצויים ועובד מגיל צעיר. למה שלא תהיה פנסיה?

בחסכון פנסיוני

כשאתה שכיר, זה מוסדר ע״י המעביד.

אך כשאתה עצמאי, והפקדות חודשיות לחסכון פנסיוני הן באחריותך הבלעדית , ורק על חשבונך (ולא כמו בשכירים שבערך ⅓ מההפקדות הפנסיוניות על חשבון העובד, סביב 7%, ובערך 2/3, 7% תגמולים ועוד 8.33% פיצויים, על חשבון המעביד) -  להפקיד סביב 20% מההכנסה החודשית השוטפת לחסכון פנסיוני, רבים מאוד מהעצמאים לא מתנהלים בצורה מסודרת ולא מבטיחים את העתיד שלהם.   

לא כ"כ משנה מה גובה הריבית היום

יש לכם יכולת כלכלית לשלם אותה

אם בזמן לקיחת המשכנתא אתם יודעים שבגיל הזה לא תעמדו בהחזר החודשי אז או לצמצם תקופה או לקחת פחות או לחשב מסלול, אבל כל עוד יכולים לעמוד בהחזר אין בעיה

אם נניח משלמים עד גיל 60 אחוזים גבוהים מהמשכנתא ואז נניח נשאר חוב קטן של כ50,000 לצורך הדוגמא, אבל את כל השאר הזוג שילם כל השנים - מה קורה במקרה כזה? האם משעבדים את הבית למרות שכל השנים הם שילמו ורק נשאר טיפה?

בכל מקרה, השיעבוד נשאר כל עוד יש להחזיר לבנק את המשכנתא. כשהיא תסתיים יתבטל השיעבוד

כל הכבוד שאת חושבת ומתכננת רחוק ככ

אם מכל סיבה שהיא הם לא שילמו את הקצת הזה שנותר - נניח ל"ע נפטרו או פתאום בחובות או כל תרחיש אחר, ונשאר קצת.

האם בפועל הבנק יקח להם את הבית כאשר הם שילמו כל השנים ונשאר רק חוב קטן?

יקח את הבית.

ימכור אותו (במכירה פומבית שיכולה להיות נמוכה מהמחיר הראלי שלו)

יגבה את חובו

ויחזיר את השארית להם/יורשים.

בפועל כנראה הם/היורשים יטפלו בזה לפני שהבנק יתערב

אם נפטרים (בגיל 25 או 120) כשיש משכנתא על הבית - ביטוח החיים משלם את יתרת החוב (חובה לעשות ביטוח חיים כאשר לוקחים משכנתא, הבנק הוא המוטב של הביטוח).

אם מדובר בתרחיש אחר - הבנקים עושים כל מאמץ לא "לקחת את הבית" למי שנקלע לחוב, אלא לאפשר לו לשלם את החוב בדרך אחרת (פריסה חדשה, עיכוב בתשלומים, הלוואות אחרות).

לא חושב שיש דבר כזה שבגלל כמה עשרות אלפי שקלים, הבנק מממש את השעבוד של הבית.

בכל מקרה, זה לא משהו לחשוש ממנו. מי שלוקח משכנתא צריך לבדוק שיש לו איך לשלם את ההחזר החודשי, לא להתעסק היום במה יקרה אם בעוד 28 שנים הוא ייקלע למצוקה. אין לדבר סוף.

אין אפשרות לא לעשות ביטוח חיים וביטוח דירה.

עושים סקר שוק

עדיף להשוות בין כמה חברות, מה שיהיה יותר זול עבורי לא יהיה יותר זול עבורך.

אנחנו לא באותו גיל, לא לוקחים את אותו הסכום, לא לאותו מספר שנים, הנכס שלנו לא באותו המקום, לא באותו הגודל, לא באותו השווי...

אין לי שום דרך לנחש מה יהיה טוב לך ומה לא.

אם מישהו ל"ע נפטר הביטוח חיים מכסה מה שנשאר, בדיוק בשביל זה מחייבים לעשות ביטוח חיים.

אם יש מציאות אחרת הבנק ינסה למצוא פתרונות

לא ישר לקחת את הבית, בטח אם נשאר סכום קטן.

כל מקרה לגופו

מה שכן,

אם היתרה קטנה ודחוף לכם להסיר את השעבוד, אפשר פשוט לשלם אותה...

כי אחרת האלטרנטיבה היא לשלם שכירות בגיל הזה.

רצוי שגובה המשכנתא לא יהיה גבוה מהשכירות הראלית עבור הבית. למרות שמאוד קשה לתכנן מה יהיה עוד 20-30 שנים.

ואם כבר. אם לוקחים משכנתא לכל כך הרבה זמן. עדיף למעט במסלולי צמודי מדד

שזוג שהתחתן מאוחר נניח יתחילו לשלם משכנתא רק בגיל 40 ויצליחו אם יש להם עבודות סבירות סה״כ?

כלומר האם אפשרי להתחיל לשלם כזה מאוחר ולסיים בגיל 70? יש דבר כזה? זה נפוץ?

הכל תלוי ביכולת ההחזר והבנק עושה מספיק שיעורי בית לפני נתינת המשכנתא, כמובן שיכול להיות הרבה דברים בטווח של 30 שנים אבל מראש עושים מספיק בדיקות 

בכל מקרה מאוד מומלץ שההחזר לא יעבור 30 אחוז שלא לומר 25 אחוז מההכנסות

כמה שפחות יותר טוב 

לשלם מעט אכן נותן מרחב נשימה

אבל גורם למשכנתא להתארך = לשלם יותר ריבית.

עדיף למקסם את התשלום בטווח שלא חונק את העו"ש

יהיה החזר גבוה אולי לא יעמדו בו בכלל

בקיצור, זה מאוד מורכב שלא יודעים את כל הפרטים.

יכול להיות שעדיף כלכלית להאריך את המשכנתא תמורת החזר יותר נמוך, ולהשקיע את ההפרש בבורסה. בטווח הארוך התשואה בבורסה תהיה כנראה יותר גבוהה מהריבית על המשכנתא.

אל תשכח שיש 25% מס רווח הון על הרווחים

זה הימור.

לעיתים ההימור מצליח ולעיתים לא

אם זה היה כזה בטוח הבנק לא היה נותן לך הלוואה 

אלא משקיע בעצמו

אבל אסור לו... יש הגבלות של בנק ישראל (וכל בנק מרכזי אחר בעולם).

אגב, בפועל הבנק מרוויח הרבה יותר מ-5% (נניח שזו ריבית על משכנתא) מכל משכנתא שהוא נותן, כי הוא ממונף. הוא מלווה כסף שלא שייך לו, אלא שייך לאנשים שהפקידו בו פקדונות וכו'.

כלומר אם אני מפקיד בבנק 100 ש"ח והבנק נותן 110 ש"ח כהלוואה למישהו אחר (100 שאני נתתי ועוד 10 מעצמו), אז הבנק מרוויח 5.5 ש"ח בשנה על השקעה של 10 ש"ח - 55% תשואה.

2. תשואה שנתית ממוצעת בשוק ההון לטווח ארוך במדד מנייתי זה אזור ה10%.

ריבית לבנק ישראל 4% נניח

עדיין יש פער של תשואה נטו 6% לטובת מי שהשקיעו בשוק ההון...

ונכון שיש מס של 25% על הרווחים אבל גם אחרי המס, התשואה נטו נשארת גבוהה משמעותית מהריבית לבנק.

וגם נטו לדעתי...

החזר של 8 מתוך 20 נטו, זה 40% מהשכר. גבוה מדי.

אם ה-20 זה ברוטו אז הבעיה כבר חמורה הרבה יותר.

בכל מקרה, את השאלות האלה כדאי ורצוי לברר מול הבנק עצמו. הבנק לא ייתן לכם להסתכן גם אם תרצו, הוא מגדר את עצמו.

אם הבנק יסכים לתת לכם סכום מסוים לתקופה מסוימת, סימן שלדעתו אתם תעמדו בזה.

כמה לוקחים משכנתא

ובהתאם כמה החזר חודשי ואיך הוא ביחס להכנסות. משם להתקדם 

יש משכנתא של 9,000 שח בחודש, וההכנסות נטו שלנו 24,000. מסתדרים בלי עין הרע יפה. שכירות של דירה כמו שלנו, באזור שלנו, היא בערך 6,000, שזה בערך כמו העמלות שהולכות לבנק, סכום שהיינו מוציאים בכל מקרה. אז זה אקסטרה 3,000 כדי שיהיה לנו בית משלנו.

במשך השנים אחוז העמלות מהתשלום החודשי יורד, והסכום שהולך לכיסוי המשכנתא עולה.

זה טוב או רע? 😅

כאילו, ברור שהיה עדיף שילך וירד.. אבל במחירי הדירות של היום קשה למצוא משכנתא טובה באמת

או שהתכוונת, אולי אנחנו פורסים רק ל25 שנה ולכן התשלום החודשי גבוה? אם כן, אז אנחנו משלמים ל30 שנה. קנינו רק בשנה האחרונה, והמחירים לא שפויים לצערי

אנחנו משלמים פחות, פחות שנים, ושכירות פה עולה כמו אצלכם אפילו יותר אז תמהתי לי

אבל מניחה שזה תלוי בהמון פרטים ששונים אצלנו כמו הון עצמו וגובה המשכנתא, ריביות, אזור בארץ ועוד

אבל בואי נגיד שהמצב שלנו עוד יחסית סביר.

זה בהחלט תלוי בהרבה פרמטרים... אפילו רק מתי קנית את הדירה. דירה כמו שלנו לפני 6 שנים עלתה 800,000 שח פחות....

השונים שכתבתי עליהם בעצם

מחשבון רגיל ולא עסקי,

סכום שהייתם מוצאים בכל מקרה??

או שלא קראת טוב.

אולי התכוונתי להגיד ריבית.

הכוונה היא ש-3000 הולכים להורדת המשכנתא ו-6000 הולכים כרווח לבנק.

והיינו מוציאים זאת על שכירות בכל מקרה.

חשוב לדייק….

לא כולם מבינים במושגים בנקאיים 😃

ולהגנתי אגיד שכל חודש שולחים לי הודעת סמס מהבנק ואומרים לי כמה "עמלה" אני משלמת על המשכנתא ככה שלא אני המצאתי 

כי אם לא אז איך אפשר לדעת שכל ההוצאות מצליחות להיכנס מלבד המשכנתא?

אם כן ואתם מעריכים שההוצאות ישארו דומות בשנים הקרובות אז אולי אפשרי בכל מקרה לא הייתי לוקחת משכנתא שמשאירה אותי עם אפס מרווח בתזרים.

https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2025/persons_income22_1949/t06.pdf

למשל:

השכר החציוני של אקדמאים שכירים בגיל 35-44 הוא 13.9 אלף ש"ח, ובגיל 45-54 זה כבר 16.8 א' ש"ח - גידול של 21%.

אצל שכירים לא אקדמאים (לרבות הנדסאים, פקידים, עובדי מכירות ושירותים וכו') הגידול באמת קטן עד לא קיים.

בכל מקרה מדובר בחציון, שמורכב מן הסתם מהמון פרטים שהשכר שלהם התנהג בצורה אחרת לגמרי. כלומר סביר להניח שיש מאות אלפי לא אקדמאיים שהשכר שלהם כן עולה, הכל תלוי ביכולות.

הם גם יכולים לעבוד אחרי שנתיים להפוך לממוני בטיחות או מנהלי עבודה.

ההנחה שלי הייתה שכבר שני בני הזוג עובדים בעבודה מבוססת לעומת שנות ה20-30 שם לרוב אחת מבני הזוג סטודנט או בשכר מאוד התחלתי בתחום. בכל מקרה פותח השרשור יכול להעריך בעצמו יותר טוב מה צפי עליית השכר שלהם.

אגב אתה משווה למשל משהו אקדמאי לאורך השנים אבל בשנים הראשונות אנשים הופכים מלא אקדמיים לאקדמיים או מלא מקצועיים לבעלי מקצוע אז הקפיצה הגדולה היא דווקא בדילוג בין הקטגוריות בגיל 40 בדרך כלל כבר נשארים באותה קטגוריה.

יש גם כאלה שהתחתנו בגיל 17 וקונים בית ראשון בגיל 40,

ויש כאלה שקנו בית ראשון בגיל 30 אבל בגיל 40 וגם 50 החליטו לשפר דיור ולעבור לבית גדול ויקר יותר...

זול או יקר יותר - מה עושים עם המשכנתא?

כאילו מה שמשלמים לזוג על המכירה זה בבת אחת הולך לבנק לסגור תוך רגע את המשכנתא?

והתנאים שלה

אכל הבנק ישמח תמיד לקהל כסף.

אם זה מוקדם מהזמן יכול להיות שתשלמו עמלת פירעון מוקדם ולפעמים היא גבוהה.

הכל תלוי על מה חתמתם ומה המסלולים

או שמגלגלים לבית הבא

מה שבטוח שאם אין המשך גלגול ומכרתם את הבית צריך לכסות את מה שנשאר מהמשכנתא

להסתקרן זה מבורך,

אבל יש לי תחושה שזה לא מגיע מסקרנות אלא מתוך לחץ.

אין סיבה להיות היום בלחץ ממה יהיה עוד 30 שנה, ומאם תרצו לעבור דירה בעוד 15 שנה וכו'.

אנשים ממחזרים את המשכנצא כל כמה שנים, כשאפשר לקבל תנאים טובים יותר, מוסיפים עליה כדי לקנות בית גדול יותר או לשפץ את הקיים, ולפעמים גם כדי לקבל כסף זמין לעזור לילדים בקנית הדירה שלהם.

בעוד 10 שנים כבר ישאר לכם פחות לשלם, תוכלו למחזר ולהקטין את ההחזר החודשי.

ממש ממליצה על יועץ משכנתאות שיעזור לכם להבין בענין , יכול לחסוך הרבה כסף.

אני לא מבינה כלום בנושא, כל מה שכתבתי הוא מהנסיון האישי בחיי הפרטיים.

מיחזרנו כבר פעמים מאז,שלקחנו משכנתא לפני 17 שנה, וגם הוספנו כסף לצורך שיפוץ. 

יש אפשרות לפריסות הרבה יותר נוחות 

ובקשר לשאלה לא לגיטימי בעייני לשלם עד גיל שישים 

כלומר 25\30 שנה קדימה כן לא יותר 

גרתי בשכירות 10 שנים בהם לא חסכתי כלום.

קניתי דירה שעלתה מיליון וחצי מ 400 אלף שהיו לי לפני שהתחתנתי עם עזרה מההורים (נתנו 100).

. והיום אחרי 10 שנים שאני משלמת משכנתא גיליתי שיש לי עוד חצי מיליון לשלם. אז המשכנתא שלי נגמרת עוד  כמה שנים ולא אצטרך לשלם בפנסיה שכר דירה. הללויה איזה מזל שקניתי דירה אין שמחה ממני.

שכל אחד יעשה את החישובים שלו.

בהצלחה

מרתק!

קודם כל עם כל הקושי אפשר להתחיל בלגור אצל ההורים

ולאט לאט להתארגן

אבל זה ממש לא פשוט

בשורות טובות

יכולה להתחבר לחלק מהדברים,
לא להכל, אבל לחלקים גדולים.
לפני שאני כותבת, ויש לי המון מה לומר..
את נותנת צ'אנס לשינוי ותיקון,
או שאת לא מוכנה לשמוע על הכיוון הזה בשום פנים ואופן,
ורק מחפשת כלים\כח איך ללכת?

כל עוד אין אלימות, מציעה לעשות את הצעדים הבאים בשום שכל..

מתוך חשיבה אמיתית מה נכון לעשות ואיך..

במיוחד כשיש ילדים ברקע, מה שהופך את הפרידה אם תהיה למורכבות יותר..

גירושין זה לא דבר פשוט. כמו ששמת לב,, זה כמו לחתוך את החיים לחצי, חצי בית,, חצי נוכחות עם הילדים ועוד..

ולכן אני ממליצה לחשוב על הצעדים הבאים ברוגע ובמתינות..

אשמח לייעץ לך באופן פרטי

אבל יכולה להיות לך עבודה רגשית שלמה. בסופה אולי יהיה לך קל להתגרש ואולי תסכימי לקבל אותו כמות שהוא בלי לנסות לשנות אותו כדי שיתאים יותר למה שאת חולמת עכשיו (או העזת להתחיל לחלום) בחיים שלך.

קודם כל מה שאמרת על עצמך על ריצוי ופחד.  לפני שאת רצה לשנות את העולם תנסי קודם כל להיות יותר את בתוך המקום הקיים (ובעבודה). לא לריב איתו ולא "לא יכולה לשמוע". פשוט להיות יותר את.

ספויילר: כשאת תהיי יותר מדוייקת לעצמך כל הסביבה תהיה יותר מדוייקת לך. סביר להניח שהוא יהיה הראשון.

חשוב מאד לנסות נשום רגע, "למפות" את הבעיות ולהבין איפה את נמצאת בנישואים האלה ואיפה האופציה לפירוק החבילה כרגע מול זה.

דבר ראשון, אנשים פשוט לא מאמינים שיד סיפורים כאלה. אז כן, זה קיים, וזה כואב נורא.

אז המון בהצלחה!!

דבר שני, הכתיבה שלך משדרת בהלה ולחץ. אז הייתי ממליץ לך לשבת במתינות, לשקלל את הנתונים, לבודד את הטוב והרע ולהבין בדיוק איפה הבעיה ואיך צריך להסתכל עליה.

לא משנה מה תהיה המסקנה שלך, כשתבואי בעיניים פקוחות ובידיעה ברורה, הכל יהיה לך קל יותר וגם לא יגיע מצב של חרטה וכדו (כי טעות אחת את כבר עשית כנראה..).

דבר שלישי ומאיד חשוב, סבתי ע"ה הייתה אומרת: "כמו שהצעת את המיטה  ככה תשני בלילה". במקרה של שיחת יחסינו לאן, והחלטה מכל סוג, אנא ונא - תתעשו הכל בכבוד ובהבנה הדדית. זה משנה את כל העתיד שלכם ומותיר לך הזדמנות לדף חדש ומהמם בחיים שלך!

ושוב, בהצלחה

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.

החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.

לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו

בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל

כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים

אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.

כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.

אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.

וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.

ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.

(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה רוצה להיות מאושר.

ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.

למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.

לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.

אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.

רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.

ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו

רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"

לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.

לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

ב"הצלחה רבה

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.

כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.

קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.

לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.

מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.

שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.

דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.

הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").

לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".

מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."

רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.

תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות

אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה