עד גיל 67 סבבה לדעתכם?
ו70?
עד גיל 67 סבבה לדעתכם?
ו70?
שאלת עד מתי סבבה לקחת משכנתא.
ברור שאם היית שואל בצורה יותר נכונה למציאות - היית מקבל תשובה יותר מדוייקת
הלוואה זה מוצר גאוני ומתחייב, העולם כמו שאנחנו מכירים אותו היום לא היה יכול להתקיים בלי הלוואות.
עסקים לא היו נפתחים, אנשים לא היו יכולים לקנות דברים (כי אין מה לקנות כשאף אחד לא מסוגל לייצר כלום), אנשים לא היו רוכשים השכלה (בארצות הברית מקובל לקחת הלוואות בשביל לממן את הלימודים), ועוד ועוד ועוד.
החכמה היא לדעת איזו הלוואה לקחת ואיזו לא, עבור איזה צורך לקחת ועובר איזה צורך לא.
ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם.
אין חוב טוב.
יש חוב גרוע, ויש חוב גרוע יותר.
שאין לה הלוואות.
גם לא מדינה.
אז אתה בעצם חולק על כל האנשים שאחראים על הכסף של כל החברות והמדינות בעולם? כווולם טועים?
המשפט שציטטת מדבר על הלוואה לצורך אכילת לחם, וזה באמת מצב שלא רצוי להגיע אליו.
אבל הלוואה בשביל לקנות מכונת תפירה או משאית או מלאי או תואר או אינסוף דברים אחרים - היא טובה מאוד.
למעשה, כלכלה לא יכולה להתקיים בלי הלוואות.
הבאת דוגמאות מעולות,
לחברות עצומות,
שלא היו מגיעות לאן שהגיעו בלי לקחת הלוואות גדולות בתחילת הדרך.
גם אם זה נכון (ואני לא משוכנע בפרט לגבי בקשייר האתווי) זה לא הופך את החובות שלהם לדבר טוב.
הן מתחרטות על ההלוואות?
כנראה הגזמתי כשכתבתי 100% מהחברות, מסכים.
אבל הרעיון נשאר זהה- בלי הלוואות העולם לא יוכל להתפתח.
אתה אוהב לשאול את הצ'אט, אז תשאל לדעתו...
ההלוואה גרועה, חוב זה רע, כל סוג של חוב.
אני לא מתעניין בדעתו.
הוא כלי לחיסכון בזמן לעומת גוגל, תו לא.
אבל לא זכיתי בלוטו ואין לי הורים עשירים.
למה זה רע לקחת הלוואה?
אני רוצה להקים רשת סופרים חדשה אבל אין לי איך למלא את המדפים, למה החוב הזה הוא רע?
נקודה נוספת:
איך היה נראה העולם בלי הלוואות?
את זה החלטתי לשאול את הצ'אט:
ChatGPT
You said:
איך היה נראה העולם שלנו אם לא היה דבר כזה הלוואות?
האם כל הלוואה היא דבר רע?
ChatGPT said:
שאלות מצוינות!
אם לא היו הלוואות בכלל, העולם היה נראה שונה מאוד כמעט בכל תחום כלכלי וחברתי. הנה כמה תוצאות אפשריות:
פחות יזמות וצמיחה כלכלית – הרבה עסקים קטנים וסטארטאפים לא היו יכולים להתחיל לפעול בלי מימון חיצוני. בלי אפשרות לקחת הלוואה, רוב האנשים היו תלויים בהון עצמי בלבד.
שוק הדיור היה נראה אחרת – רוב האנשים לא היו יכולים לקנות דירה בלי משכנתא. זה היה גורם לכך שפחות אנשים היו בעלי דירות, ויותר היו גרים בשכירות.
פערים חברתיים היו גדלים - מי שאין לו כסף לא יכול היה לקבל מימון ללימודים, לבית, או לעסק – אז ייתכן שהיה לו קשה יותר להתקדם.
השלטון לא היה יכול לממן גירעונות – מדינות רבות מממנות פעילות (כולל ביטחון, רווחה ותשתיות) באמצעות הנפקת אג"ח – סוג של הלוואה. בלי זה, הממשלות היו צריכות להתנהל בתקציב מאוזן בלבד, מה שהיה מונע מהן לבצע השקעות עבור העתיד כמו בניית תשתיות או פיתוח צבאי.
האם כל הלוואה היא דבר רע? ממש לא. הלוואה היא פשוט כלי – כמו סכין: תלוי איך משתמשים בה.
הלוואה חכמה היא כזו שמשמשת למשהו שצפוי להניב תועלת בעתיד – למשל, מימון לימודים שיגדילו הכנסה בעתיד, או השקעה בעסק.
הלוואה מסוכנת או "רעה" היא כזו שנלקחת בלי מחשבה על ההחזר – למשל, הלוואה לצריכה מיידית בלי יכולת להחזיר, או חוב בכרטיס אשראי שנושא ריבית גבוהה מאוד.
אני מתקשה להבין מה רצונך בזה שאתה ממשיך להתווכח איתי בנושא כשכבר הברתי לך את עמדתי.
בכנות אני לא מצליח להבין מה הטעם, אמרתי לך שגם חוב להצלת חיים ולבית המקדש הוא גרוע ושעמדתו של צאט גיפיטי לא מעניינת אותי, מה רצית להראות לי בהודעה זו?
לא יודע, אני קצת נבוך מההשקעה שלך ולא מצליח להבין על מה.
אולי אני קשה הבנה.
1. חוב הוא רע מהגדרתו.
כולל חוב ללא ריבית.
2. איך העולם היה נראה ללא סרטן?
עד שהלל הזקן נאלץ להמציא את תקנת הפרוזבול - כי שמיטת חובות היא גזרה שהעולם אינו יכול לעמוד בה.
אכן מבחינה כלכלית - הלוואה מאפשרת לבעל החוב למנף את החוב להשקעות שיניבו רווחים, כך שמחיר הכסף (עלות ההלוואה- ריבית והצמדה) משתלם ביותר.
רק אתחיל מלצטט באופן מלא את מה שכתבת, כי זה מאד משפיע על המשמעות.
"ונא אל תצריכנו ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם."
הכוונה היא שלא נגיע למצב שבו הקיום שלנו תלוי בהלוואה,
אבל אם נשתמש בהלוואה כדי לקדם את העולם (ואגב גם כדי להרוויח),
אז לענ"ד נראה שגם מחבר הברכה יסכים שזה יהיה חוב טוב.
אתן דוגמא במספרים כדי להמחיש את הרעיון..
אם נגיד יש לאדם רעיון למשהו שיועיל לעולם והוא ירוויח ממנו לדוגמא 1,000,000 ש"ח תוך 5 שנים (שנה אחת לפיתוח הרעיון ואח"כ 250,000 ש"ח רווח לשנה),
כדי לממש את הרעיון הוא צריך כרגע 400,000 ש"ח שאין לו אותם.
נגיד שכרגע הוא מרוויח 15,000 נטו (שמתוכם הוא צריך כ-10,000 למחיית הבית).
אז במקום שייקח לו 80 חודשים לחסוך את הכסף שהוא צריך כדי לממש את הרעיון (בהנחה שאין אינפלציה),
ייקח הלוואה של 400,000 ש"ח ל-10 שנים עם החזר חודשי של 4000 ש"ח ופתח יציאה מההלוואה.
אחרי כ-שנתיים וחצי הוא יוכל לסגור את ההלוואה..
אם נסתכל על המאזן הכספי של מי שלא לקח הלוואה לעומת מי שלקח הלוואה לאחר 10 שנים:
לא לוקח הלוואה:
התחיל לפתח לאחר 80 חודשים, התחיל להרוויח כסף לאחר 92 חודשים - לאחר 10 שנים יהיה לו רווחים של שנתיים וארבע חודשים (28 חודשים) מפיתוח הרעיון (כ-20,833.33 לחודש) + החסכונות (5000 לחודש).
סה"כ - 723,333.33 ש"ח
לוקח הלוואה:
התחיל לפתח מיד, והתחיל להרוויח לאחר שנה.
לאחר שנתיים וחצי סגר את ההלוואה, כלומר שילם 96,000 ש"ח עד סגירת ההלוואה + 375,000 ש"ח לסגירת ההלוואה וחסך 1,000 ש"ח בחודש.
כלומר לאחר שנתיים וחצי הוא נשאר עם יתרה של 30,000 ש"ח.
אבל מאותו השלב, 7.5 שנים (90 חודשים) הוא מרוויח כ-20,833.33 לחודש מהרעיון + 5,000 לחודש חסכון.
סה"כ - 2,355,000 ש"ח
נכון שהוא הפסיד לבנק תוך כשנתיים וחצי 71,000 ש"ח על ההלוואה, אבל בסוף הוא יצא עם שורה תחתונה של רווח של יותר מפי 3.25 ב-10 שנים.
נראה לי שזה נקרא חוב טוב, או שבעיניך זה עדיין חוב גרוע??
אם זה חוב שהעולם מתפתח ממנו וכולם מרוויחים ממנו, אז מה גרוע בו?
אני מבין שמבחינתך לא צריך לוגיקה,
זה פשוט כמו להגיד "היטלר" באמצע דיון ולפוצץ אותו 
אלא רק קובע ''אקסיומה'' תוך התעלמות מטיעונים.
משל למה הדבר דומה?
לבן מלך שיגיד בפורום ''שומן באוכל זה רע'', וגם אחרי שיראו לו באותות ובמופתים ובמחקרים שהגוף לא יכול לשרוד בלי שומן, ושיש ויטמינים שלא נספגים ללא שומן, ויש סוגי שומן שמאוד מאוד מועילים לגוף כשלוקחים אותם במידה הנכונה וכו',
עדיין בן המלך יגיד ''שומן באוכל זה רע'' תוך התעלמות מכל מה שאומרים האחרים.
אתה משווה בין משכנתא עכשיו לבין משכנתא בעבר.
אם אתה רוצה להוכיח שאני טועה תצטרך להראות שמשכנתא יותר יקרה מהלוואה אחרת, באותה תקופה.
אלא יותר יקרה היום מבחינת כמות משכורות שנדרשות כדי להחזיר את המשכנתא.
עם הזמן הולך ונעשה קשה יותר לקנות דירה.
ואם תאמר - לא חייבים לקנות דירה בשנים שאנחנו צעירים, אפשר לחיות בשכירות, מה תעשה לעת זקנה, שאין הכנסות מפנסיה שיכולות לממן שכירות גבוהה?
אבל למה שלא תהיה פנסיה? אם אתה לא מושך פיצויים ועובד מגיל צעיר. למה שלא תהיה פנסיה?
בחסכון פנסיוני
כשאתה שכיר, זה מוסדר ע״י המעביד.
אך כשאתה עצמאי, והפקדות חודשיות לחסכון פנסיוני הן באחריותך הבלעדית , ורק על חשבונך (ולא כמו בשכירים שבערך ⅓ מההפקדות הפנסיוניות על חשבון העובד, סביב 7%, ובערך 2/3, 7% תגמולים ועוד 8.33% פיצויים, על חשבון המעביד) - להפקיד סביב 20% מההכנסה החודשית השוטפת לחסכון פנסיוני, רבים מאוד מהעצמאים לא מתנהלים בצורה מסודרת ולא מבטיחים את העתיד שלהם.
לא כ"כ משנה מה גובה הריבית היום
יש לכם יכולת כלכלית לשלם אותה
אם בזמן לקיחת המשכנתא אתם יודעים שבגיל הזה לא תעמדו בהחזר החודשי אז או לצמצם תקופה או לקחת פחות או לחשב מסלול, אבל כל עוד יכולים לעמוד בהחזר אין בעיה
אם נניח משלמים עד גיל 60 אחוזים גבוהים מהמשכנתא ואז נניח נשאר חוב קטן של כ50,000 לצורך הדוגמא, אבל את כל השאר הזוג שילם כל השנים - מה קורה במקרה כזה? האם משעבדים את הבית למרות שכל השנים הם שילמו ורק נשאר טיפה?
בכל מקרה, השיעבוד נשאר כל עוד יש להחזיר לבנק את המשכנתא. כשהיא תסתיים יתבטל השיעבוד
כל הכבוד שאת חושבת ומתכננת רחוק ככ
אם מכל סיבה שהיא הם לא שילמו את הקצת הזה שנותר - נניח ל"ע נפטרו או פתאום בחובות או כל תרחיש אחר, ונשאר קצת.
האם בפועל הבנק יקח להם את הבית כאשר הם שילמו כל השנים ונשאר רק חוב קטן?
יקח את הבית.
ימכור אותו (במכירה פומבית שיכולה להיות נמוכה מהמחיר הראלי שלו)
יגבה את חובו
ויחזיר את השארית להם/יורשים.
בפועל כנראה הם/היורשים יטפלו בזה לפני שהבנק יתערב
אם נפטרים (בגיל 25 או 120) כשיש משכנתא על הבית - ביטוח החיים משלם את יתרת החוב (חובה לעשות ביטוח חיים כאשר לוקחים משכנתא, הבנק הוא המוטב של הביטוח).
אם מדובר בתרחיש אחר - הבנקים עושים כל מאמץ לא "לקחת את הבית" למי שנקלע לחוב, אלא לאפשר לו לשלם את החוב בדרך אחרת (פריסה חדשה, עיכוב בתשלומים, הלוואות אחרות).
לא חושב שיש דבר כזה שבגלל כמה עשרות אלפי שקלים, הבנק מממש את השעבוד של הבית.
בכל מקרה, זה לא משהו לחשוש ממנו. מי שלוקח משכנתא צריך לבדוק שיש לו איך לשלם את ההחזר החודשי, לא להתעסק היום במה יקרה אם בעוד 28 שנים הוא ייקלע למצוקה. אין לדבר סוף.
אין אפשרות לא לעשות ביטוח חיים וביטוח דירה.
עושים סקר שוק
עדיף להשוות בין כמה חברות, מה שיהיה יותר זול עבורי לא יהיה יותר זול עבורך.
אנחנו לא באותו גיל, לא לוקחים את אותו הסכום, לא לאותו מספר שנים, הנכס שלנו לא באותו המקום, לא באותו הגודל, לא באותו השווי...
אין לי שום דרך לנחש מה יהיה טוב לך ומה לא.
אם מישהו ל"ע נפטר הביטוח חיים מכסה מה שנשאר, בדיוק בשביל זה מחייבים לעשות ביטוח חיים.
אם יש מציאות אחרת הבנק ינסה למצוא פתרונות
לא ישר לקחת את הבית, בטח אם נשאר סכום קטן.
כל מקרה לגופו
מה שכן,
אם היתרה קטנה ודחוף לכם להסיר את השעבוד, אפשר פשוט לשלם אותה...
כי אחרת האלטרנטיבה היא לשלם שכירות בגיל הזה.
רצוי שגובה המשכנתא לא יהיה גבוה מהשכירות הראלית עבור הבית. למרות שמאוד קשה לתכנן מה יהיה עוד 20-30 שנים.
ואם כבר. אם לוקחים משכנתא לכל כך הרבה זמן. עדיף למעט במסלולי צמודי מדד
שזוג שהתחתן מאוחר נניח יתחילו לשלם משכנתא רק בגיל 40 ויצליחו אם יש להם עבודות סבירות סה״כ?
כלומר האם אפשרי להתחיל לשלם כזה מאוחר ולסיים בגיל 70? יש דבר כזה? זה נפוץ?
הכל תלוי ביכולת ההחזר והבנק עושה מספיק שיעורי בית לפני נתינת המשכנתא, כמובן שיכול להיות הרבה דברים בטווח של 30 שנים אבל מראש עושים מספיק בדיקות
בכל מקרה מאוד מומלץ שההחזר לא יעבור 30 אחוז שלא לומר 25 אחוז מההכנסות
כמה שפחות יותר טוב
לשלם מעט אכן נותן מרחב נשימה
אבל גורם למשכנתא להתארך = לשלם יותר ריבית.
עדיף למקסם את התשלום בטווח שלא חונק את העו"ש
יהיה החזר גבוה אולי לא יעמדו בו בכלל
בקיצור, זה מאוד מורכב שלא יודעים את כל הפרטים.
יכול להיות שעדיף כלכלית להאריך את המשכנתא תמורת החזר יותר נמוך, ולהשקיע את ההפרש בבורסה. בטווח הארוך התשואה בבורסה תהיה כנראה יותר גבוהה מהריבית על המשכנתא.
אל תשכח שיש 25% מס רווח הון על הרווחים
זה הימור.
לעיתים ההימור מצליח ולעיתים לא
אם זה היה כזה בטוח הבנק לא היה נותן לך הלוואה
אלא משקיע בעצמו
אבל אסור לו... יש הגבלות של בנק ישראל (וכל בנק מרכזי אחר בעולם).
אגב, בפועל הבנק מרוויח הרבה יותר מ-5% (נניח שזו ריבית על משכנתא) מכל משכנתא שהוא נותן, כי הוא ממונף. הוא מלווה כסף שלא שייך לו, אלא שייך לאנשים שהפקידו בו פקדונות וכו'.
כלומר אם אני מפקיד בבנק 100 ש"ח והבנק נותן 110 ש"ח כהלוואה למישהו אחר (100 שאני נתתי ועוד 10 מעצמו), אז הבנק מרוויח 5.5 ש"ח בשנה על השקעה של 10 ש"ח - 55% תשואה.
2. תשואה שנתית ממוצעת בשוק ההון לטווח ארוך במדד מנייתי זה אזור ה10%.
ריבית לבנק ישראל 4% נניח
עדיין יש פער של תשואה נטו 6% לטובת מי שהשקיעו בשוק ההון...
ונכון שיש מס של 25% על הרווחים אבל גם אחרי המס, התשואה נטו נשארת גבוהה משמעותית מהריבית לבנק.
וגם נטו לדעתי...
החזר של 8 מתוך 20 נטו, זה 40% מהשכר. גבוה מדי.
אם ה-20 זה ברוטו אז הבעיה כבר חמורה הרבה יותר.
בכל מקרה, את השאלות האלה כדאי ורצוי לברר מול הבנק עצמו. הבנק לא ייתן לכם להסתכן גם אם תרצו, הוא מגדר את עצמו.
אם הבנק יסכים לתת לכם סכום מסוים לתקופה מסוימת, סימן שלדעתו אתם תעמדו בזה.
כמה לוקחים משכנתא
ובהתאם כמה החזר חודשי ואיך הוא ביחס להכנסות. משם להתקדם
יש משכנתא של 9,000 שח בחודש, וההכנסות נטו שלנו 24,000. מסתדרים בלי עין הרע יפה. שכירות של דירה כמו שלנו, באזור שלנו, היא בערך 6,000, שזה בערך כמו העמלות שהולכות לבנק, סכום שהיינו מוציאים בכל מקרה. אז זה אקסטרה 3,000 כדי שיהיה לנו בית משלנו.
במשך השנים אחוז העמלות מהתשלום החודשי יורד, והסכום שהולך לכיסוי המשכנתא עולה.
זה טוב או רע? 😅
כאילו, ברור שהיה עדיף שילך וירד.. אבל במחירי הדירות של היום קשה למצוא משכנתא טובה באמת
או שהתכוונת, אולי אנחנו פורסים רק ל25 שנה ולכן התשלום החודשי גבוה? אם כן, אז אנחנו משלמים ל30 שנה. קנינו רק בשנה האחרונה, והמחירים לא שפויים לצערי
אנחנו משלמים פחות, פחות שנים, ושכירות פה עולה כמו אצלכם אפילו יותר אז תמהתי לי
אבל מניחה שזה תלוי בהמון פרטים ששונים אצלנו כמו הון עצמו וגובה המשכנתא, ריביות, אזור בארץ ועוד
אבל בואי נגיד שהמצב שלנו עוד יחסית סביר.
זה בהחלט תלוי בהרבה פרמטרים... אפילו רק מתי קנית את הדירה. דירה כמו שלנו לפני 6 שנים עלתה 800,000 שח פחות....

השונים שכתבתי עליהם בעצם
מחשבון רגיל ולא עסקי,
סכום שהייתם מוצאים בכל מקרה??
או שלא קראת טוב.
אולי התכוונתי להגיד ריבית.
הכוונה היא ש-3000 הולכים להורדת המשכנתא ו-6000 הולכים כרווח לבנק.
והיינו מוציאים זאת על שכירות בכל מקרה.
חשוב לדייק….
לא כולם מבינים במושגים בנקאיים 😃
ולהגנתי אגיד שכל חודש שולחים לי הודעת סמס מהבנק ואומרים לי כמה "עמלה" אני משלמת על המשכנתא ככה שלא אני המצאתי
כי אם לא אז איך אפשר לדעת שכל ההוצאות מצליחות להיכנס מלבד המשכנתא?
אם כן ואתם מעריכים שההוצאות ישארו דומות בשנים הקרובות אז אולי אפשרי בכל מקרה לא הייתי לוקחת משכנתא שמשאירה אותי עם אפס מרווח בתזרים.
https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2025/persons_income22_1949/t06.pdf
למשל:
השכר החציוני של אקדמאים שכירים בגיל 35-44 הוא 13.9 אלף ש"ח, ובגיל 45-54 זה כבר 16.8 א' ש"ח - גידול של 21%.
אצל שכירים לא אקדמאים (לרבות הנדסאים, פקידים, עובדי מכירות ושירותים וכו') הגידול באמת קטן עד לא קיים.
בכל מקרה מדובר בחציון, שמורכב מן הסתם מהמון פרטים שהשכר שלהם התנהג בצורה אחרת לגמרי. כלומר סביר להניח שיש מאות אלפי לא אקדמאיים שהשכר שלהם כן עולה, הכל תלוי ביכולות.
הם גם יכולים לעבוד אחרי שנתיים להפוך לממוני בטיחות או מנהלי עבודה.
ההנחה שלי הייתה שכבר שני בני הזוג עובדים בעבודה מבוססת לעומת שנות ה20-30 שם לרוב אחת מבני הזוג סטודנט או בשכר מאוד התחלתי בתחום. בכל מקרה פותח השרשור יכול להעריך בעצמו יותר טוב מה צפי עליית השכר שלהם.
אגב אתה משווה למשל משהו אקדמאי לאורך השנים אבל בשנים הראשונות אנשים הופכים מלא אקדמיים לאקדמיים או מלא מקצועיים לבעלי מקצוע אז הקפיצה הגדולה היא דווקא בדילוג בין הקטגוריות בגיל 40 בדרך כלל כבר נשארים באותה קטגוריה.
יש גם כאלה שהתחתנו בגיל 17 וקונים בית ראשון בגיל 40,
ויש כאלה שקנו בית ראשון בגיל 30 אבל בגיל 40 וגם 50 החליטו לשפר דיור ולעבור לבית גדול ויקר יותר...
זול או יקר יותר - מה עושים עם המשכנתא?
כאילו מה שמשלמים לזוג על המכירה זה בבת אחת הולך לבנק לסגור תוך רגע את המשכנתא?
והתנאים שלה
אכל הבנק ישמח תמיד לקהל כסף.
אם זה מוקדם מהזמן יכול להיות שתשלמו עמלת פירעון מוקדם ולפעמים היא גבוהה.
הכל תלוי על מה חתמתם ומה המסלולים
או שמגלגלים לבית הבא
מה שבטוח שאם אין המשך גלגול ומכרתם את הבית צריך לכסות את מה שנשאר מהמשכנתא
להסתקרן זה מבורך,
אבל יש לי תחושה שזה לא מגיע מסקרנות אלא מתוך לחץ.
אין סיבה להיות היום בלחץ ממה יהיה עוד 30 שנה, ומאם תרצו לעבור דירה בעוד 15 שנה וכו'.
אנשים ממחזרים את המשכנצא כל כמה שנים, כשאפשר לקבל תנאים טובים יותר, מוסיפים עליה כדי לקנות בית גדול יותר או לשפץ את הקיים, ולפעמים גם כדי לקבל כסף זמין לעזור לילדים בקנית הדירה שלהם.
בעוד 10 שנים כבר ישאר לכם פחות לשלם, תוכלו למחזר ולהקטין את ההחזר החודשי.
ממש ממליצה על יועץ משכנתאות שיעזור לכם להבין בענין , יכול לחסוך הרבה כסף.
אני לא מבינה כלום בנושא, כל מה שכתבתי הוא מהנסיון האישי בחיי הפרטיים.
מיחזרנו כבר פעמים מאז,שלקחנו משכנתא לפני 17 שנה, וגם הוספנו כסף לצורך שיפוץ.
יש אפשרות לפריסות הרבה יותר נוחות
ובקשר לשאלה לא לגיטימי בעייני לשלם עד גיל שישים
כלומר 25\30 שנה קדימה כן לא יותר
גרתי בשכירות 10 שנים בהם לא חסכתי כלום.
קניתי דירה שעלתה מיליון וחצי מ 400 אלף שהיו לי לפני שהתחתנתי עם עזרה מההורים (נתנו 100).
. והיום אחרי 10 שנים שאני משלמת משכנתא גיליתי שיש לי עוד חצי מיליון לשלם. אז המשכנתא שלי נגמרת עוד כמה שנים ולא אצטרך לשלם בפנסיה שכר דירה. הללויה איזה מזל שקניתי דירה אין שמחה ממני.
שכל אחד יעשה את החישובים שלו.
בהצלחה
מרתק!
האישה?
מה זה אומר באמת?
מישהו יכול לעשות קצת סדר?
נראלי זה מה שאני עובר, רוצה להיות בטוח
יש גם גברים שחווים אלימות.
יש אפשרות לפנות לעזרה.
ונניח שתדע שזה זה
מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??
ההבדל זה בעיקר בתוצאות.
ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.
(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).
בכמה זה מדובר וכמה יאמינו לגבר כשהוא גבוה וחזק והיא נראית רונה וחמודה אבל מתעללת רגשית ואפילו פיזית.
וגם הבושה לדבר על זה.
לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.
גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.
אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.
אבל
1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.
2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.
מהי אלימות רגשית ומילולית
בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.
זה פוגע מאוד לכל גבר
הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.
וגבר ניזון מהערכה.
אין הקלות לא לגברים ולא לנשים
אין שום ציפייה מגבר לספוג
יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.
הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה
אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר
אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו
(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)
ואיך תדע אם אתה חווה את זה?
אתה מורגש מושפל על ידה?
היא מקטינה אותך?
מזלזלת בך?
וכו'
תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה
וזה בעיה שלי
איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?
גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.
אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.
בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.
לזלזול /הקטנה אין מקום..
מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...
אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.
זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו
כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו
כזה שמעלה את האייקיו.
לא?
זה גם מה שהיא אומרת לי.
אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.
מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.
אישה לא אמורה לזלזל בבעלה
אלא להעריך ולכבד אותו
חשוב להתייעץ,ולא לסחוב לבד..
ממליצה ללכת לטיפול אישי או זוגי עם גורם מקצועי (עם הסמכה רצינית)
הולך הרבה זמן עם הרגשה שלא מספיק ניצלתי את הישיבה.
למדתי במקום נחשב מאוד, אבל היום אני מבין שלא באמת התקדמתי שם [גם מבחינת הקו של הישיבה היתה תחושה של להעביר את הזמן, לא איזה אסטרטגיה של צמיחה].
ממש רוצה לעשות את המסלול הזה שוב, והפעם במקום שבאמת מצמיח ומגדל אותך, אישיותית ותורנית, וגם קצת נפשית.
זה שייך?
אם כן, תנו המלצות על ישיבות
לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...
בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.
כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.
אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא.
נסה ותראה ישועות
אגב, מה עם תורת החיים?
אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.
משפחה עם 3 ילדים. רכב אחד. בעיקר אצל החברה שצריכה לאסוף ולפזר ילדים.
בעלה של החברה קנה לאחרונה אופניים חשמליים. הם היו צריכים ליסוע לאיזה מקום ביחד (זוג) והיא ממש מספרת לי שהיא נעלבה מזה שהוא העדיף להישאר עוד כמה דקות בבית בטלפון ואחר כך ליסוע באופניים שלו לבד.
לפני שבועיים היא כמעט עשתה תאונה עם רוכב קורקינט משוגע והיא מפחדת מהכלי, וגם מזה שהוא התחיל ליסוע עם הילדים עליו. אתמול הוא קנה קסדה לבת הקטנה שלהם כדי שתוכל ליסוע איתו.
היא (והאמת שגם אני) רועדות מפחד מהרעיון הזה של ילדה בת 3 על הכביש בכלי כל כך פגיע. מצד שני, זה לא שיש להם חניה או כסף לעוד רכב.
מה דעתכן?
מה חכם להגיד לה?
זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?
כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...
העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר.
גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.
הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.
אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.
ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם
. במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.
נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?
מה עושים?
ולא נשאר כסף לטיפול
שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ?
באיזה הקשר?
האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי
בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.
אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.
אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...
אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור
יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.
קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה.
לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.
אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.
ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי
מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.
שווה לפנות אליהם.
מסובסד.
ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.
כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.
לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.
בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.
והם ממש מעולים ומקצועים
להורים שלי אף פעם לא היה יותר מידי כסף.
גם היום אנחנו לא מקבלים כמעט עזרה.
לא חשבתי שאני עדיין סוחב את זה.
לאחרונה כמה פה העלו את הנושא הזה וזה הציף בי הרבה כאב.
מה אומרים? שתפו
זה בעיות כלכליות 😬
למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים...
וממילא זה נכתב בחצי הומור...
אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.
עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.
רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.
זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.
יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.
המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'
יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.
אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.
ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?
לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.
היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,
ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך
ואין יכולת תמיכה מהההורים.
או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.
עוד נקודה
האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?
יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית
והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר
איך זה היה אצלך?
אלגריה,
הרמוניה בגן,
נסיה,
ארץ.
(לחורף)
כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?
נכנסתי לפורום נשואים טריים
רציתי לקרוא איך אתם רבים
ואיזה כיף למי שהוא כמוני
גרוש
וככה להתעודד קצת.
ואני חייב לציין שממש איכזבתם
שום מריבה שום כלום
אתם לא צריכים להסתיר
זה לא רשת חברתית פה
תכתבו את האמת הקשה
נתמודד איתה
מים קרים על נפש עייפה ב"ה
משהאחרונהנשואים כבר כמה שנים טובות
קשה לי מאוד
בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל
ולי פשוט נמאס
בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.
ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!
אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!
פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות
לא מצליחה לסמוך עליו
עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה
ולא רק צודק או לא צודק
מה אם הוא היה מרוויח עשרות אלפי שקלים משעה של עבודה וההתנהלות שלו עדיין היתה דומה? קם מאוחר ועושה שום דבר?
כסף נכנס, ממנו/מההורים שלו.
אפילו דירה הם מוכנים לתת.
יש כאן הרבה יותר מצודק או לא צודק.
יש דינמיקה, לקיחת אחריות, שחרור אחריות וקבלה שאנחנו לא יכולים לשלוט על האחר על האופן שהאחריות הזאת תתבצע.
אני גם הייתי מתחרפנת מהתנהגות כזאת.
אבל כדי שיתאפשר לחיות איכשהו ביחד צריך להבין ולהשלים עם זה שבדיוק בדיוק כמו שהיא מצפה וכמו שהיא רואה אחריות, לא יהיה.
כל אחד חווה את המשבר הזה בזוגיות בפן מסוים, חלק בפן הדתי, חלק בפן הרגשי, חלק בפן הכלכלי.
אני מניחה שאם הייתי בחוויה דומה הייתי משחררת אחריות ומכניסה את הכסף שאני מרוויחה להשקעה או חיסכון ולא להוצאות שוטפות ונותנת לו להתמודד.
אבל לא בריב, בשיחה עם קביעת עובדה.