שאלת עד מתי סבבה לקחת משכנתא.  

ברור שאם היית שואל בצורה יותר נכונה למציאות - היית מקבל תשובה יותר מדוייקת 

הלוואה זה מוצר גאוני ומתחייב, העולם כמו שאנחנו מכירים אותו היום לא היה יכול להתקיים בלי הלוואות.
עסקים לא היו נפתחים, אנשים לא היו יכולים לקנות דברים (כי אין מה לקנות כשאף אחד לא מסוגל לייצר כלום), אנשים לא היו רוכשים השכלה (בארצות הברית מקובל לקחת הלוואות בשביל לממן את הלימודים), ועוד ועוד ועוד.

החכמה היא לדעת איזו הלוואה לקחת ואיזו לא, עבור איזה צורך לקחת ועובר איזה צורך לא.

ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם.

אין חוב טוב.

יש חוב גרוע, ויש חוב גרוע יותר.

שאין לה הלוואות.

גם לא מדינה.

אז אתה בעצם חולק על כל האנשים שאחראים על הכסף של כל החברות והמדינות בעולם? כווולם טועים?

המשפט שציטטת מדבר על הלוואה לצורך אכילת לחם, וזה באמת מצב שלא רצוי להגיע אליו.

אבל הלוואה בשביל לקנות מכונת תפירה או משאית או מלאי או תואר או אינסוף דברים אחרים - היא טובה מאוד.

למעשה, כלכלה לא יכולה להתקיים בלי הלוואות. 

אני לא ציטטתי.

לא ידוע לי על אדם נוסף שאמר זאת לפני אבל אולי, היוני, כי הוא נכון.

ואני מדבר על כל סוג של הלוואה כולל על הלוואה לתרופה למחלת סרטן, כולל הכל, אין חוב טוב, יש חוב גרוע ויש חוב גרוע יותר.

העובדה שכלכלה מודרנית לא יכולה להתקיים בלי חוב זה לא הופך את החוב לדבר טוב.

הבאת דוגמאות מעולות,

לחברות עצומות,

שלא היו מגיעות לאן שהגיעו בלי לקחת הלוואות גדולות בתחילת הדרך.

גם אם זה נכון (ואני לא משוכנע בפרט לגבי בקשייר האתווי) זה לא הופך את החובות שלהם לדבר טוב.

הן מתחרטות על ההלוואות?

כנראה הגזמתי כשכתבתי 100% מהחברות, מסכים.

אבל הרעיון נשאר זהה- בלי הלוואות העולם לא יוכל להתפתח.

אתה אוהב לשאול את הצ'אט, אז תשאל לדעתו...

ההלוואה גרועה, חוב זה רע, כל סוג של חוב.

אני לא מתעניין בדעתו.

הוא כלי לחיסכון בזמן לעומת גוגל, תו לא.

אבל לא זכיתי בלוטו ואין לי הורים עשירים.

למה זה רע לקחת הלוואה?

אני רוצה להקים רשת סופרים חדשה אבל אין לי איך למלא את המדפים, למה החוב הזה הוא רע?

נקודה נוספת:

איך היה נראה העולם בלי הלוואות?

את זה החלטתי לשאול את הצ'אט:

ChatGPT

You said:

איך היה נראה העולם שלנו אם לא היה דבר כזה הלוואות?

האם כל הלוואה היא דבר רע?

ChatGPT said:

שאלות מצוינות!

אם לא היו הלוואות בכלל, העולם היה נראה שונה מאוד כמעט בכל תחום כלכלי וחברתי. הנה כמה תוצאות אפשריות:

פחות יזמות וצמיחה כלכלית – הרבה עסקים קטנים וסטארטאפים לא היו יכולים להתחיל לפעול בלי מימון חיצוני. בלי אפשרות לקחת הלוואה, רוב האנשים היו תלויים בהון עצמי בלבד.

שוק הדיור היה נראה אחרת – רוב האנשים לא היו יכולים לקנות דירה בלי משכנתא. זה היה גורם לכך שפחות אנשים היו בעלי דירות, ויותר היו גרים בשכירות.

פערים חברתיים היו גדלים - מי שאין לו כסף לא יכול היה לקבל מימון ללימודים, לבית, או לעסק – אז ייתכן שהיה לו קשה יותר להתקדם.

השלטון לא היה יכול לממן גירעונות – מדינות רבות מממנות פעילות (כולל ביטחון, רווחה ותשתיות) באמצעות הנפקת אג"ח – סוג של הלוואה. בלי זה, הממשלות היו צריכות להתנהל בתקציב מאוזן בלבד, מה שהיה מונע מהן לבצע השקעות עבור העתיד כמו בניית תשתיות או פיתוח צבאי.

האם כל הלוואה היא דבר רע? ממש לא. הלוואה היא פשוט כלי – כמו סכין: תלוי איך משתמשים בה.

הלוואה חכמה היא כזו שמשמשת למשהו שצפוי להניב תועלת בעתיד – למשל, מימון לימודים שיגדילו הכנסה בעתיד, או השקעה בעסק.

הלוואה מסוכנת או "רעה" היא כזו שנלקחת בלי מחשבה על ההחזר – למשל, הלוואה לצריכה מיידית בלי יכולת להחזיר, או חוב בכרטיס אשראי שנושא ריבית גבוהה מאוד.

אני מתקשה להבין מה רצונך בזה שאתה ממשיך להתווכח איתי בנושא כשכבר הברתי לך את עמדתי.

בכנות אני לא מצליח להבין מה הטעם, אמרתי לך שגם חוב להצלת חיים ולבית המקדש הוא גרוע ושעמדתו של צאט גיפיטי לא מעניינת אותי, מה רצית להראות לי בהודעה זו?

לא יודע, אני קצת נבוך מההשקעה שלך ולא מצליח להבין על מה.

אולי אני קשה הבנה.

1. חוב הוא רע מהגדרתו.

כולל חוב ללא ריבית.

2. איך העולם היה נראה ללא סרטן?

עד שהלל הזקן נאלץ להמציא את תקנת הפרוזבול - כי שמיטת חובות היא גזרה שהעולם אינו יכול לעמוד בה.  

אכן מבחינה כלכלית - הלוואה מאפשרת לבעל החוב למנף את החוב להשקעות שיניבו רווחים, כך שמחיר הכסף (עלות ההלוואה- ריבית והצמדה) משתלם ביותר.  

רק אתחיל מלצטט באופן מלא את מה שכתבת, כי זה מאד משפיע על המשמעות.

"ונא אל תצריכנו ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם."

הכוונה היא שלא נגיע למצב שבו הקיום שלנו תלוי בהלוואה,

אבל אם נשתמש בהלוואה כדי לקדם את העולם (ואגב גם כדי להרוויח),

אז לענ"ד נראה שגם מחבר הברכה יסכים שזה יהיה חוב טוב.

אתן דוגמא במספרים כדי להמחיש את הרעיון..

אם נגיד יש לאדם רעיון למשהו שיועיל לעולם והוא ירוויח ממנו לדוגמא 1,000,000 ש"ח תוך 5 שנים (שנה אחת לפיתוח הרעיון ואח"כ 250,000 ש"ח רווח לשנה),

כדי לממש את הרעיון הוא צריך כרגע 400,000 ש"ח שאין לו אותם.

נגיד שכרגע הוא מרוויח 15,000 נטו (שמתוכם הוא צריך כ-10,000 למחיית הבית).

אז במקום שייקח לו 80 חודשים לחסוך את הכסף שהוא צריך כדי לממש את הרעיון (בהנחה שאין אינפלציה),

ייקח הלוואה של 400,000 ש"ח ל-10 שנים עם החזר חודשי של 4000 ש"ח ופתח יציאה מההלוואה.

אחרי כ-שנתיים וחצי הוא יוכל לסגור את ההלוואה..

אם נסתכל על המאזן הכספי של מי שלא לקח הלוואה לעומת מי שלקח הלוואה לאחר 10 שנים:

לא לוקח הלוואה:

התחיל לפתח לאחר 80 חודשים, התחיל להרוויח כסף לאחר 92 חודשים - לאחר 10 שנים יהיה לו רווחים של שנתיים וארבע חודשים (28 חודשים) מפיתוח הרעיון (כ-20,833.33 לחודש) + החסכונות (5000 לחודש).

סה"כ - 723,333.33 ש"ח

לוקח הלוואה:

התחיל לפתח מיד, והתחיל להרוויח לאחר שנה.

לאחר שנתיים וחצי סגר את ההלוואה, כלומר שילם 96,000 ש"ח עד סגירת ההלוואה + 375,000 ש"ח לסגירת ההלוואה וחסך 1,000 ש"ח בחודש.

כלומר לאחר שנתיים וחצי הוא נשאר עם יתרה של 30,000 ש"ח.

אבל מאותו השלב, 7.5 שנים (90 חודשים) הוא מרוויח כ-20,833.33 לחודש מהרעיון + 5,000 לחודש חסכון.

סה"כ - 2,355,000 ש"ח

נכון שהוא הפסיד לבנק תוך כשנתיים וחצי 71,000 ש"ח על ההלוואה, אבל בסוף הוא יצא עם שורה תחתונה של רווח של יותר מפי 3.25 ב-10 שנים.

נראה לי שזה נקרא חוב טוב, או שבעיניך זה עדיין חוב גרוע??

אם זה חוב שהעולם מתפתח ממנו וכולם מרוויחים ממנו, אז מה גרוע בו?

אני מבין שמבחינתך לא צריך לוגיקה,

זה פשוט כמו להגיד "היטלר" באמצע דיון ולפוצץ אותו

אלא רק קובע ''אקסיומה'' תוך התעלמות מטיעונים.

משל למה הדבר דומה?

לבן מלך שיגיד בפורום ''שומן באוכל זה רע'', וגם אחרי שיראו לו באותות ובמופתים ובמחקרים שהגוף לא יכול לשרוד בלי שומן, ושיש ויטמינים שלא נספגים ללא שומן, ויש סוגי שומן שמאוד מאוד מועילים לגוף כשלוקחים אותם במידה הנכונה וכו',

עדיין בן המלך יגיד ''שומן באוכל זה רע'' תוך התעלמות מכל מה שאומרים האחרים.

אתה משווה בין משכנתא עכשיו לבין משכנתא בעבר.

אם אתה רוצה להוכיח שאני טועה תצטרך להראות שמשכנתא יותר יקרה מהלוואה אחרת, באותה תקופה.

אלא יותר יקרה היום מבחינת כמות משכורות שנדרשות כדי להחזיר את המשכנתא.

עם הזמן הולך ונעשה קשה יותר לקנות דירה.  

ואם תאמר - לא חייבים לקנות דירה בשנים שאנחנו צעירים, אפשר לחיות בשכירות, מה תעשה לעת זקנה, שאין הכנסות מפנסיה שיכולות לממן שכירות גבוהה?

אבל למה שלא תהיה פנסיה? אם אתה לא מושך פיצויים ועובד מגיל צעיר. למה שלא תהיה פנסיה?

בחסכון פנסיוני

כשאתה שכיר, זה מוסדר ע״י המעביד.

אך כשאתה עצמאי, והפקדות חודשיות לחסכון פנסיוני הן באחריותך הבלעדית , ורק על חשבונך (ולא כמו בשכירים שבערך ⅓ מההפקדות הפנסיוניות על חשבון העובד, סביב 7%, ובערך 2/3, 7% תגמולים ועוד 8.33% פיצויים, על חשבון המעביד) -  להפקיד סביב 20% מההכנסה החודשית השוטפת לחסכון פנסיוני, רבים מאוד מהעצמאים לא מתנהלים בצורה מסודרת ולא מבטיחים את העתיד שלהם.   

לא כ"כ משנה מה גובה הריבית היום

יש לכם יכולת כלכלית לשלם אותה

אם בזמן לקיחת המשכנתא אתם יודעים שבגיל הזה לא תעמדו בהחזר החודשי אז או לצמצם תקופה או לקחת פחות או לחשב מסלול, אבל כל עוד יכולים לעמוד בהחזר אין בעיה

אם נניח משלמים עד גיל 60 אחוזים גבוהים מהמשכנתא ואז נניח נשאר חוב קטן של כ50,000 לצורך הדוגמא, אבל את כל השאר הזוג שילם כל השנים - מה קורה במקרה כזה? האם משעבדים את הבית למרות שכל השנים הם שילמו ורק נשאר טיפה?

בכל מקרה, השיעבוד נשאר כל עוד יש להחזיר לבנק את המשכנתא. כשהיא תסתיים יתבטל השיעבוד

כל הכבוד שאת חושבת ומתכננת רחוק ככ

אם מכל סיבה שהיא הם לא שילמו את הקצת הזה שנותר - נניח ל"ע נפטרו או פתאום בחובות או כל תרחיש אחר, ונשאר קצת.

האם בפועל הבנק יקח להם את הבית כאשר הם שילמו כל השנים ונשאר רק חוב קטן?

יקח את הבית.

ימכור אותו (במכירה פומבית שיכולה להיות נמוכה מהמחיר הראלי שלו)

יגבה את חובו

ויחזיר את השארית להם/יורשים.

בפועל כנראה הם/היורשים יטפלו בזה לפני שהבנק יתערב

אם נפטרים (בגיל 25 או 120) כשיש משכנתא על הבית - ביטוח החיים משלם את יתרת החוב (חובה לעשות ביטוח חיים כאשר לוקחים משכנתא, הבנק הוא המוטב של הביטוח).

אם מדובר בתרחיש אחר - הבנקים עושים כל מאמץ לא "לקחת את הבית" למי שנקלע לחוב, אלא לאפשר לו לשלם את החוב בדרך אחרת (פריסה חדשה, עיכוב בתשלומים, הלוואות אחרות).

לא חושב שיש דבר כזה שבגלל כמה עשרות אלפי שקלים, הבנק מממש את השעבוד של הבית.

בכל מקרה, זה לא משהו לחשוש ממנו. מי שלוקח משכנתא צריך לבדוק שיש לו איך לשלם את ההחזר החודשי, לא להתעסק היום במה יקרה אם בעוד 28 שנים הוא ייקלע למצוקה. אין לדבר סוף.

אין אפשרות לא לעשות ביטוח חיים וביטוח דירה.

עושים סקר שוק

עדיף להשוות בין כמה חברות, מה שיהיה יותר זול עבורי לא יהיה יותר זול עבורך.

אנחנו לא באותו גיל, לא לוקחים את אותו הסכום, לא לאותו מספר שנים, הנכס שלנו לא באותו המקום, לא באותו הגודל, לא באותו השווי...

אין לי שום דרך לנחש מה יהיה טוב לך ומה לא.

אם מישהו ל"ע נפטר הביטוח חיים מכסה מה שנשאר, בדיוק בשביל זה מחייבים לעשות ביטוח חיים.

אם יש מציאות אחרת הבנק ינסה למצוא פתרונות

לא ישר לקחת את הבית, בטח אם נשאר סכום קטן.

כל מקרה לגופו

מה שכן,

אם היתרה קטנה ודחוף לכם להסיר את השעבוד, אפשר פשוט לשלם אותה...

כי אחרת האלטרנטיבה היא לשלם שכירות בגיל הזה.

רצוי שגובה המשכנתא לא יהיה גבוה מהשכירות הראלית עבור הבית. למרות שמאוד קשה לתכנן מה יהיה עוד 20-30 שנים.

ואם כבר. אם לוקחים משכנתא לכל כך הרבה זמן. עדיף למעט במסלולי צמודי מדד

שזוג שהתחתן מאוחר נניח יתחילו לשלם משכנתא רק בגיל 40 ויצליחו אם יש להם עבודות סבירות סה״כ?

כלומר האם אפשרי להתחיל לשלם כזה מאוחר ולסיים בגיל 70? יש דבר כזה? זה נפוץ?

הכל תלוי ביכולת ההחזר והבנק עושה מספיק שיעורי בית לפני נתינת המשכנתא, כמובן שיכול להיות הרבה דברים בטווח של 30 שנים אבל מראש עושים מספיק בדיקות 

בכל מקרה מאוד מומלץ שההחזר לא יעבור 30 אחוז שלא לומר 25 אחוז מההכנסות

כמה שפחות יותר טוב 

לשלם מעט אכן נותן מרחב נשימה

אבל גורם למשכנתא להתארך = לשלם יותר ריבית.

עדיף למקסם את התשלום בטווח שלא חונק את העו"ש

יהיה החזר גבוה אולי לא יעמדו בו בכלל

בקיצור, זה מאוד מורכב שלא יודעים את כל הפרטים.

יכול להיות שעדיף כלכלית להאריך את המשכנתא תמורת החזר יותר נמוך, ולהשקיע את ההפרש בבורסה. בטווח הארוך התשואה בבורסה תהיה כנראה יותר גבוהה מהריבית על המשכנתא.

אל תשכח שיש 25% מס רווח הון על הרווחים

זה הימור.

לעיתים ההימור מצליח ולעיתים לא

אם זה היה כזה בטוח הבנק לא היה נותן לך הלוואה 

אלא משקיע בעצמו

אבל אסור לו... יש הגבלות של בנק ישראל (וכל בנק מרכזי אחר בעולם).

אגב, בפועל הבנק מרוויח הרבה יותר מ-5% (נניח שזו ריבית על משכנתא) מכל משכנתא שהוא נותן, כי הוא ממונף. הוא מלווה כסף שלא שייך לו, אלא שייך לאנשים שהפקידו בו פקדונות וכו'.

כלומר אם אני מפקיד בבנק 100 ש"ח והבנק נותן 110 ש"ח כהלוואה למישהו אחר (100 שאני נתתי ועוד 10 מעצמו), אז הבנק מרוויח 5.5 ש"ח בשנה על השקעה של 10 ש"ח - 55% תשואה.

2. תשואה שנתית ממוצעת בשוק ההון לטווח ארוך במדד מנייתי זה אזור ה10%.

ריבית לבנק ישראל 4% נניח

עדיין יש פער של תשואה נטו 6% לטובת מי שהשקיעו בשוק ההון...

ונכון שיש מס של 25% על הרווחים אבל גם אחרי המס, התשואה נטו נשארת גבוהה משמעותית מהריבית לבנק.

וגם נטו לדעתי...

החזר של 8 מתוך 20 נטו, זה 40% מהשכר. גבוה מדי.

אם ה-20 זה ברוטו אז הבעיה כבר חמורה הרבה יותר.

בכל מקרה, את השאלות האלה כדאי ורצוי לברר מול הבנק עצמו. הבנק לא ייתן לכם להסתכן גם אם תרצו, הוא מגדר את עצמו.

אם הבנק יסכים לתת לכם סכום מסוים לתקופה מסוימת, סימן שלדעתו אתם תעמדו בזה.

כמה לוקחים משכנתא

ובהתאם כמה החזר חודשי ואיך הוא ביחס להכנסות. משם להתקדם 

יש משכנתא של 9,000 שח בחודש, וההכנסות נטו שלנו 24,000. מסתדרים בלי עין הרע יפה. שכירות של דירה כמו שלנו, באזור שלנו, היא בערך 6,000, שזה בערך כמו העמלות שהולכות לבנק, סכום שהיינו מוציאים בכל מקרה. אז זה אקסטרה 3,000 כדי שיהיה לנו בית משלנו.

במשך השנים אחוז העמלות מהתשלום החודשי יורד, והסכום שהולך לכיסוי המשכנתא עולה.

זה טוב או רע? 😅

כאילו, ברור שהיה עדיף שילך וירד.. אבל במחירי הדירות של היום קשה למצוא משכנתא טובה באמת

או שהתכוונת, אולי אנחנו פורסים רק ל25 שנה ולכן התשלום החודשי גבוה? אם כן, אז אנחנו משלמים ל30 שנה. קנינו רק בשנה האחרונה, והמחירים לא שפויים לצערי

אנחנו משלמים פחות, פחות שנים, ושכירות פה עולה כמו אצלכם אפילו יותר אז תמהתי לי

אבל מניחה שזה תלוי בהמון פרטים ששונים אצלנו כמו הון עצמו וגובה המשכנתא, ריביות, אזור בארץ ועוד

אבל בואי נגיד שהמצב שלנו עוד יחסית סביר.

זה בהחלט תלוי בהרבה פרמטרים... אפילו רק מתי קנית את הדירה. דירה כמו שלנו לפני 6 שנים עלתה 800,000 שח פחות....

השונים שכתבתי עליהם בעצם

מחשבון רגיל ולא עסקי,

סכום שהייתם מוצאים בכל מקרה??

או שלא קראת טוב.

אולי התכוונתי להגיד ריבית.

הכוונה היא ש-3000 הולכים להורדת המשכנתא ו-6000 הולכים כרווח לבנק.

והיינו מוציאים זאת על שכירות בכל מקרה.

חשוב לדייק….

לא כולם מבינים במושגים בנקאיים 😃

ולהגנתי אגיד שכל חודש שולחים לי הודעת סמס מהבנק ואומרים לי כמה "עמלה" אני משלמת על המשכנתא ככה שלא אני המצאתי 

כי אם לא אז איך אפשר לדעת שכל ההוצאות מצליחות להיכנס מלבד המשכנתא?

אם כן ואתם מעריכים שההוצאות ישארו דומות בשנים הקרובות אז אולי אפשרי בכל מקרה לא הייתי לוקחת משכנתא שמשאירה אותי עם אפס מרווח בתזרים.

https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2025/persons_income22_1949/t06.pdf

למשל:

השכר החציוני של אקדמאים שכירים בגיל 35-44 הוא 13.9 אלף ש"ח, ובגיל 45-54 זה כבר 16.8 א' ש"ח - גידול של 21%.

אצל שכירים לא אקדמאים (לרבות הנדסאים, פקידים, עובדי מכירות ושירותים וכו') הגידול באמת קטן עד לא קיים.

בכל מקרה מדובר בחציון, שמורכב מן הסתם מהמון פרטים שהשכר שלהם התנהג בצורה אחרת לגמרי. כלומר סביר להניח שיש מאות אלפי לא אקדמאיים שהשכר שלהם כן עולה, הכל תלוי ביכולות.

הם גם יכולים לעבוד אחרי שנתיים להפוך לממוני בטיחות או מנהלי עבודה.

ההנחה שלי הייתה שכבר שני בני הזוג עובדים בעבודה מבוססת לעומת שנות ה20-30 שם לרוב אחת מבני הזוג סטודנט או בשכר מאוד התחלתי בתחום. בכל מקרה פותח השרשור יכול להעריך בעצמו יותר טוב מה צפי עליית השכר שלהם.

אגב אתה משווה למשל משהו אקדמאי לאורך השנים אבל בשנים הראשונות אנשים הופכים מלא אקדמיים לאקדמיים או מלא מקצועיים לבעלי מקצוע אז הקפיצה הגדולה היא דווקא בדילוג בין הקטגוריות בגיל 40 בדרך כלל כבר נשארים באותה קטגוריה.

יש גם כאלה שהתחתנו בגיל 17 וקונים בית ראשון בגיל 40,

ויש כאלה שקנו בית ראשון בגיל 30 אבל בגיל 40 וגם 50 החליטו לשפר דיור ולעבור לבית גדול ויקר יותר...

זול או יקר יותר - מה עושים עם המשכנתא?

כאילו מה שמשלמים לזוג על המכירה זה בבת אחת הולך לבנק לסגור תוך רגע את המשכנתא?

והתנאים שלה

אכל הבנק ישמח תמיד לקהל כסף.

אם זה מוקדם מהזמן יכול להיות שתשלמו עמלת פירעון מוקדם ולפעמים היא גבוהה.

הכל תלוי על מה חתמתם ומה המסלולים

או שמגלגלים לבית הבא

מה שבטוח שאם אין המשך גלגול ומכרתם את הבית צריך לכסות את מה שנשאר מהמשכנתא

להסתקרן זה מבורך,

אבל יש לי תחושה שזה לא מגיע מסקרנות אלא מתוך לחץ.

אין סיבה להיות היום בלחץ ממה יהיה עוד 30 שנה, ומאם תרצו לעבור דירה בעוד 15 שנה וכו'.

אנשים ממחזרים את המשכנצא כל כמה שנים, כשאפשר לקבל תנאים טובים יותר, מוסיפים עליה כדי לקנות בית גדול יותר או לשפץ את הקיים, ולפעמים גם כדי לקבל כסף זמין לעזור לילדים בקנית הדירה שלהם.

בעוד 10 שנים כבר ישאר לכם פחות לשלם, תוכלו למחזר ולהקטין את ההחזר החודשי.

ממש ממליצה על יועץ משכנתאות שיעזור לכם להבין בענין , יכול לחסוך הרבה כסף.

אני לא מבינה כלום בנושא, כל מה שכתבתי הוא מהנסיון האישי בחיי הפרטיים.

מיחזרנו כבר פעמים מאז,שלקחנו משכנתא לפני 17 שנה, וגם הוספנו כסף לצורך שיפוץ. 

יש אפשרות לפריסות הרבה יותר נוחות 

ובקשר לשאלה לא לגיטימי בעייני לשלם עד גיל שישים 

כלומר 25\30 שנה קדימה כן לא יותר 

גרתי בשכירות 10 שנים בהם לא חסכתי כלום.

קניתי דירה שעלתה מיליון וחצי מ 400 אלף שהיו לי לפני שהתחתנתי עם עזרה מההורים (נתנו 100).

. והיום אחרי 10 שנים שאני משלמת משכנתא גיליתי שיש לי עוד חצי מיליון לשלם. אז המשכנתא שלי נגמרת עוד  כמה שנים ולא אצטרך לשלם בפנסיה שכר דירה. הללויה איזה מזל שקניתי דירה אין שמחה ממני.

שכל אחד יעשה את החישובים שלו.

בהצלחה

מרתק!

אלא רק רכישה באינטרנט 

לא יודע איך אנשים רוכשים מזרון באינטרנט בלי להתנסות ולשכב עליו קודם בחנות.  

כל גוף והצרכים האישיים של הנוחות. לפעמים אפילו לשני בני הזוג במיטה יהודית נדרשים מזרונים שונים ברכות/קשיות לפי הנוחות האישית

בחברות הגדולות והמפורסמות- למשל עמינח, יש הרבה, קרוב ל 20 לדעתי, סוגי מזרונים ורק כשמתנסים בחנות חשים בהבדלים הדקים בין מזרונים.  

אחרי חודש החלפנו לסוג אחר ללא עלות.

מרוצים מאוד. מזרונים נוחים מאוד ואין רווח ביניהם

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

אני לא נתקלתי בזה

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.

והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

לגזור ולשמור

מעניין איך הגעת למסקנה

זה ללכת לקיצוניות.

לא להגיד כלום בקשר למה שנאמר.

לא לעזור בכלום.

לא עולה לכתוב את זה כלום.

וככה יוצאים בתדמית איכפתית./קריזיונרית.

ומבטאים לבן אדם כמה ההודעה שלו נגעה ללב

בלי להתייחס לדברים

זה סוג של תגובה להוצאת הקיטור - לך לטיפול

כלומר באמת אתה בבעיה -

אותי זה לא מעודד, אבל אם יש אנשים שמרגישים

ככה מעודדים ומעודדים - באהבה ובשמחה

ואם יש ליהודי מה לתרום לנושא

שיכתוב את דעתו.

מה הקטע עם המשלוח לייעוץ הזה

אין לך מה לכתוב -

תכתוב "נגע לליבי"

אולי "אשמח לשוחח."

יש לך -תכתוב-

אבל מה הקטע לשלוח כל דקה לייעוץ

ממילא הוא בפורום להתייעץ לא?

נניח שאתה מבין בשיפוצים, וחבר שלך מתייעץ איתך, אתה יכול לייעץ לו איזה חומרים לקנות ובאיזה כלים כדאי להשתמש, אבל אם תעריך שזו עבודה גדולה ו/או מסובכת, או שתשים לב שוואלה לבן אדם אין מושג על מה אתה מדבר, לא תציע לו להזמין איש מקצוע? 

לא מתקרב לייעוץ בחיים האמיתיים

בטח לא לטיפול

ולפעמים רק מהצד רואים כמה טיפול יכול לעזור

אם אתה באמת מתכוון למה שאתה אומר.

אתה שומע את עצמך?

למה טיפול זה קיצוני?

אדם חולה שלא מצליח להסתדר עם במחלה שלו, ללכת לרופא שיעזור להתאים לו טיפול רפואי/תרופה זה צעד קיצוני?

כלומר, "לך לטיפול" זה אומר שאתה יכול לקבל עזרה בקושי הספציפי שלך. לא צריך להילחם לבד  בלי שיש לך מושג  איך זה פועל.

אבל לפעמים אנשים אוהבים לשמוע את חכמת ההמונים...

יש בזה משהו אחר מהטיפול

לטיפול זה גם טוב

אני חושבת שזה לא סותר

אז אני אסביר את עצמי

כי אכן לא הסברתי את עצמי בצורה מובנת

לשם כך אביא דוגמה:

דו שיח בין אשה לחברה

1)

האשה: בעלי כל כך מיוחד.

חברה: כל הבעלים הם מיוחדים.

האם החברה חיזקה את דברי האשה או ביטלה אותם?

2)

האשה: בעלי הוא כל כך מיוחד.

חברה: אף בעל לא מיוחד.

האם יש הבדל?

בשני המקרים גם בהכל וגם בכלום.

הצד השווה שבהם,

הוא התעלמות/ ביטול/ אי מתן מענה

אי האזנה - למשפט שנאמר.

יפה, אחרי שהדגמנו את זה

שאין הרבה הבדל בין הכל לכלום.

כך גם התכוונתי בעניין שלשלוח לטיפול, 

שזה אומר 0 יחס למה שנכתב כתב

ואי מתן קרדיט שהוא יכול לעזור לעצמו.

למרות שהוא ביקש עזרה / תמיכה בפורום.

שווה בצד מה ללכתוב למישהו להתגרש

שזה דומה במסר של מצבך / מצבכם די אבוד

אין לי ציפיה ממך שתקרא את מה שייעצו לך.

בשני המקרים

לא הייתה תגובה וכבוד

והאזנה למה שבפועל נכתב

כשנשלפו פתרונות הקסם ה- שכחתי את המילה

טיפול, וגירושין.
 

קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.

אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -

שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -

האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.

ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:

המקום:

המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.

ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום. 

נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.

ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.

האדם:

האיש הכי קדוש לי זה אישי.

האישה הכי קדושה לי היא אשתי.

קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -

להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם. 

להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם. 

"הרי את" - ורק את.

"מקודשת לי" - ורק לי.

מקודשת.

רק היא עבורי.

רק הוא עבורי.

לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.

לקדש אותנו.

הזמן:

הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.

לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.

לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.

לתת זמן ופניות לביחד שלנו.

ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.

אז גם בביתנו פנימה -

מקום

זמן

אנחנו -

האיפה

המתי

המי

ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.

"קדושים תהיו"

"כי קדוש אני"

ה' אחד ושמו אחד

וללמדנו גם מתוך כך -

אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.

אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.

ואנחנו יחד - אחד.

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.

אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.

הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.

איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...

אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

אבל לא זוכר מהם

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)

נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

נפוץ

יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון

כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.

זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.

כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול

הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר

מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

אבל

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה

העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.

אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..

(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

השאר. נכון.

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

תודה 

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

עזרת לסדר את הראש.

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...

והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

@נחלת  אני צודק?

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.

לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?

זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?

הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.

לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?

דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר

** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.

רק מה שהיה אפשר באינטרנט.

אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון

---------------------

תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה

לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.

ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.

כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!

זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)

וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).

אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה