מה לשים לך בפיתה?

דיפסטייט דיפסטייט

קבאב קטארי

דיפסטייט דיפסטייט

מה לשים לך בפיתה?

דיפסטייט דיפסטייט

טיל איראני

כשהם זקוקים לאהבה

למה אתה זקוק?

פקח את עיניך

לא חוזר לרחובות

ה הוא אבא טוב

טאטע טאטע תטהר

לרוץ אחריך אל זרועותיך

אתה בטח מכיר את הפסקאות על נשמת היוצר באורות הקודש ב'. כל הפואנטה של יצירה מקורית היא שהיא אמיתית, מתחילה מהנקודה הטהורה והעצמית של החוויה האנושית וממפגשים מציאותיים עם קרבת אלוהים והארת הנשמה.

דתיים מנועים מזה בגלל שהדת בהגדרתה העצמית היא לא אותנטית (אני לא מדבר על קיום מצוות, אלא על מוטיבציה דתית). אם אנשים יניחו למקורות ויניחו לאלוקים ויכתבו מה שהם פוגשים במציאות, בעולמם הפנימי, בהרהורים ובחקירות האותנטיות שלהם ובעיקר ב*רצון* האותנטי שלהם - אולי יהיה אפשר להתחיל.

הדת מייצרת רצונות לא אותנטיים לכותב, שגורמים לו להזדהות עם דברים רק כי הדת החשיבה אותם ולא כי הוא מזהה בעצמו את הקשר העצמי שלו אליהם, וכך הוא יעשה אחד מהשניים:

1. יזייף הזדהות עם רצונות דתיים ואקסיומות דתיות, כי בהן הוא מזהה את מה שחשוב, אפילו שהוא בעצמו לא רוצה אותם מעצמו

2. יכתוב כתיבה "עקזיסטנציאליסתית" (בגרשיים ובשגיאות כתיב כי אני מזלזל מראש) ויגיד "וואי ה' איזה באסה שאני לא מצליח לאהוב את המצוות שלך ולבטוח בך מספיק, וואי וואי כמה ספקות יש לי

בעוד שאת כל השיח המיותר והלא אותנטי הזה היה אפשר לפתור אם אנשים היו כותבים אך ורק מה שהם מזדהים איתו ומתעסקים במקום שהרצון *שלהם* נמצא.

השיר ליל חניה

"מתוך אשמורת ראשונה, בין חוף וגבע

היה נשקף פתאום מראה המלחמה

כמו הווי צוען, חבור יתד וחבל

בו חירותם של מסעות וחירומם

בו הכלים והחוקות בעירומם"

@קעלעברימבאר

יש לאלתרמן רפרורים למקורות, בשיר הזה יש שוקה אחרת שלא ידעתי את מקורה עד שגיגלתי:

עת מלחמה גם צלם הדברים האלה

היה צלמה לקול זמרת פזמון תועה

עוד ***ימשכו המה כמו נימה מחלב**

נפשו של דור, גם בשדה זרועה

לזכור, לא רק לרע, ימי רעה

מעתיק מהגמרא (עם שטיינזלץ) ברכות ח א

ואילו מיתת נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא [דומה כהוצאת שערה מחלב]. ויש לאדם להתפלל שלא תהא מיתתו קשה.

---

אני חשבתי שהווי צוען = להקת צוענים, כדימוי למאהל לוחמים מבולגן בשטחי כינוס במלחמה

אני אומנם חמדמד אבל אני נושך

ראאררר

מצאנו גג ממש מגניב ליד מחנה והשתלטנו עליו בהזדמנות נראה לך יש דיבור על להקים שם את פייט קלאב הירושלמי🥰🤗

אגב, יש משו ס*** יותר מלדמם מהאף?

כל שאר העולם (הגברי) מחפש אחר החיבור המשלים, ההדדיות והעומק הרגשי שהנוכחות הנשית מביאה לעולם ולנפש. כמיהה לשותפות אינטימית, בה שני העולמות נפגשים ויוצרים שלם גדול יותר מסך חלקיו

וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶדבָּהּ: (קהלת פרק ז פסוק כו)

את התאווה לנאוף עם נשים מרה ממוות, כדברי סוף הפסוק "חוטא ילכד בה".

כמו דמות האשה הזרה ממשלי, שמפתה את הפתי לנאוף איתה "לכה נתעלסה באהבים נרווה דודים עד הבוקר. כי אין האיש בביתו צרור הכסף לקח עמו ליום הכסה יבוא ביתו. 

אל תקרב אל פתח ביתה, רגליה יורדות מוות, שאול תמכו צעדיה. כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים... ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חיק נכריה.

 שתה נוזלים מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. יפוצו מעיינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים, ושמח מאשת נעוריך. איילת אהבים ויעלת חן בהאהבתה תשגה תמיד. יהיו לך לבדך ולזרים אין חלק עימך"

(זה גם משל להתרחק מאפיקורסות ולדבוק בתורה. אבל גם כפשוטו - שאדם יהיה נאמן לאשתו ולא ינאף עם זרה)

היי רות

את אמרת שאני עוד לא מוכן

אני חושב על זה הרבה

איך לפעמים אנ'לא רואה את מה שלכולם מאד מובן

אבל איזה עוד מרחק עלי לגחון

עד שגם אני אדע לנחש אשה נכון?

- - - - - - -

קשה להבין אתכן. בחיים שלי לא התגמשתי, הרפיתי, הרגעתי ותוך כדי התמסרתי והייתי יציב בקשר כמו עכשיו. אני ממש לא רוצה להיפרד ממנה

בנים ובנות חושבים בראש אחר לגמרי

שצריך לרפא, אלא לדעת איך לתפקד יותר טוב בקשר זוגי.

לדעתי כל אדם צריך ללכת לאימון זוגי/קאווצ'ינג. שיתן לו כלים.

לעיתים כדי שגבר יבין נפש של אשה טוב שהוא יקבל כלים במסגרת של אימון. כמובן שגם בנות טוב שתלכנה לאימון.

אין מה להפסיד, רק להרוויח מזה.

וגם אם יש לה בעיה ואתה רוצה את הקשר הזה, אימון יכול לעזור לך לגשר על הבעיה ולתת לך כלים איך לעזור לה לרפא את הבעיה שלה , וכמובן טוב שגם היא תלך לאימון (השאלה אם נכון לומר לה). ואולי הבעיה לא אצלך ולא אצלה אלא בקשר ביניכם,ואז אימון יכול לתת כלים לפתור את הבעיה.

בסוף על כל בעיה שלך/שלה , שיח כנה ורגיש ביניכם הוא הכי טוב. ואימון עוזר לך לתת כלים לעצמך לשיח יעיל כזה

מאמצים זה חשוב אבל איך תדע שאתה מתאמץ בכיוון הנכון? 

זה דבר שהרבה פעמים מביא זוגות לתסכול כי כל אחד בטוח שהוא נותן מעצמו מלא והוא באמת נותן רק שהוא מסתכל מהתפיסה שלו וזה בכלל לא מה שהשני צריך ממנו...

אגב, מכירה זוג שהם נשואים והולכים לטיפול זוגי אחת לשנה מבחינתם כמו שעושים טסט לרכב וזה גאוני בעיניי

במקום להתייחס לזה כבעיה שצריך לרפא בטיפול, תתייחס לזה כאתגר שמזמן לך לרכוש כלים לזוגיות טובה יותר

שני אנשים נפגשים. אחד משקיע מאוד בקשר ואחד פסיבי ומשועמם.

האם זו בעיה? האם שני האנשים זקוקים להדרכה ושיפור?

לא יותר הגיוני להגיד שזה לא יפה מצידו/ה של זה שפחות משקיע ושהבחור שיותר השקיע צריך לשמור על עצמו ולא לכלות את רצונו ותקוותיו על אבן שאין לה הופכין?

וכמובן שאם תגיד שעצם ההשקעה יכולה להיות הבעייתית תוסיף שמן למדורת הפדגוגיה. נכון שזה עלול לקרות אבל כרגע זה לא המקרה 💁🏻‍♂️

בפועל היא עברה תהליך עם עצמה והתחזקה. אבל המעמד הזה שבו זה לא הדדי לא פשוט לי.

אנחנו לא מחפשים "מי פה צודק/אשם בסיפור" , אלא "מה הכלים שניתן לקבל כדי להטיב עם הקשר" כמובן בהנחה שאתה מעוניין בקשר.

וכמובן שיח כנה ורגיש ביניכם על זה הוא הכי טוב. 

כמובן אם אתה מרגיש שהיא ממש מנצלת אותך מתוך רוע לב זה סיפור אחר

אז לא הבנתי ממך מה הבעיה.

ולמה זה נשמע שאתה היחיד שמתאמץ בקשר...?

ובבירור אני גם חווה פחד ולחץ מבנות קודמות שההיכרות איתן הלכה בנתיב דומה

שבו להרגשתי הן היו פסיביות ומשועממות ואני הייתי מסור ומשקיע, ובשלב מסוים הן פשוט חתכו

עכשיו זה לא בדיוק ככה והיא טובה מהן בהרבה, אבל הצורך שלי בנוכחות של הצד השני משמעותי. לא כיף להרגיש שהקשר הוא עליי ולא גם עליה. אני מרגיש כאילו היא קרובה ללהחליט להיפרד, ולא יודע לענות לעצמי איך היא תרגיש אם אני אגיד לה שאני רוצה להיפרד. אם היא תהיה אדישה או לא תושפע מזה אין לי כוח להתאמץ עוד. אני חייב לדעת שהיא רואה בי משהו טוב....

וואי מבינה ממש את הצורך בהדדיות, זה חובה... 

השאלה אם זה מתפתח לאט... מעניין איך היא רואה את זה. לפעמים הכל טוב חוץ ממשהו אחד קטן שחוסם. אין סיכוי שתדברו על זה? יכולת של זוג לדבר פתוח אחד עם השני זה מרכיב מאד חשוב. 

אני לא באמת חושבת שיש לי משהו לייעץ לך שלא חשבת עליו כבר אבל בכ"ז... ואולי כן הייתי מנסה לקחת עמדה פסיבית יותר ולראות אם זה גורם לה להביע עניין יותר.

בצל יכול לעמוד אם אין לו רגליים?

אבל עדיין תימה לגבי הרגליים