1. אמצעי חוסם- פמקאפ (בסגנון דיאפרגמה, בדיעבד הרבה פחות מועיל)

3. באיחור- שבוע 3-4

4. גרוע מאד. בעבר ובהווה מתמודדת עם דיכאון שהחל אחרי הלידה הראשונה.

5 בעלי שמח מאד

6. כלום

7. עשיתי הפלה לפני שחלפו 40 יום. בהתייעצות עם גורמי מקצוע זו הייתה ההחלטה הנכונה עבורנו.

1. דיאפרגמה

3. כשהמחזור לא הגיע.. דחיתי את הבדיקה וחיכיתי עוד איזה שבןע שבועיים או יותר

4. היה לי קצת מאתגר.. כי היו עוד 2 קטנים בבית

5. וואו מדהים. שמה שיהיה יהיה טוב, ונסתדר

6. שאמרו שילד כזה יהיה ילד קליל (לא ממש נכון חח)

7. כן. נסיך שלי

8.ממרחק השנים שמחה מאוד מאוד. הוא ילד קסם והם חבורה עליזה

9. לדעת שכשהם גדלים זה משתלם, והם לא זוכרים שהרגשת שאין לך מספיק זמן בשבילם

1. גלולות הריון

3. שבוע 9 בערך

4. הייתי ממש ברע עם זה רציתי להפיל בעיקרון וביררתי על זה גם

5. בעלי היה די ניטרלי נתן לי יד חוםשית להפיל או להשאיר

6. כלום לא עזר הכחשתי שאני בהריון וחייתי כאילו אני לא

7. הילדה ב"ה בת שנתיים

8.זו ילדה שיש לי קשר מאוד מיוחד איתה אני מאוהבת בה גמו שלא התאהבתי באף ילד שלי היא אצילית עדינה ופשוט מושלמת בעיני כל הילדים מקנאים בה כי אני מאוד אוהבת אותה ולא הייתי מוותרת עליה בחיים!! כל החצי שנה ה1 של החיים שלה הייתי בוכה שכמעט הפלתי את הדבר הגי טוב שקיבלתי

9. תאכלס לא עזר כלום חוץ מזה שהלידה הייתה קלה ושהילדה שהגיעה פשוט אהבת חיי ושכחתי שלא רציתי

בפרטי

אבל בעקרון

תודה לה׳ על הילדה המושלמת הזו חמסה !!!!!!

כל יום אני מודה לה׳ עליה

היא משלימה לנו את המשפחה

היא עושה אותי מאושרת

הילדים מאוהבים בה דואגים לה

באמת אין לי מילים

כמה היינו צריכים אותה

עם כל הקושי והבכי והעצבות

וכל הסבל גם של ההריון

שאפילו לאורך ההריון אמרתי לעצמי דברים מאוד קשים בקשר להריון הזה

לי דכאון אחרי לידה

שאני אפחד להתחבר לילדה

לא קרה כמובן… 

מאמינה שזה קרה לך ולכן את שואלת, אז עונה:

1. עם התקן נובה טי

2. היה אצלי מספר חודשים. עשיתי בדיקה לפני והיה באמצע ממש. (גם בהמשך ההריון היה באמצע ולא זז). הרגשתי עייפות כמו בתחילת הריון וכן ראיתי שלא מקבלת מחזור, אז אחרי יום בדקתי והיו 2 פסים.

3. שלב מאד מוקדם. יום אחרי האיחור

4. ארוך...לפרטי אולי

5. די סבבה הוא רוצה הרבה ילדים אז לא ככ אכפת לו. כן קיבל ע"ע לעזור יותר בצרכי הבית ולהקל מעליי מה שאפשר

7. נולדה לפני כמעט שנתיים

8. מחוברת אולי אפילו יותר מכולם. שמחה בה מאד. אפילו שבהריון היה קשה מאד (אפילו עד לשניה האחרונה)

9. רק להתחזק באמונה ולהבין שמה שקורה לי הוא טוב ואין שום סיבה אחרת . להתפלל הרבה ולהכין את עצמך.

מעדיפה לא לפרט כאן יותר מידי.

קרה עם מניעה של קוטל זרע ומעקב אחרי פוריות.

היה קשה לגלות כי ממש הרגשתי שאני צריכה מרווח.

וגיליתי אחרי חודשיים שמשהו לא רגיל.

ומה שעזר לי הכי במצב היה התובנה שהשם מנהל את העולם וכמה שתכננתי ואמרתי שאני לא יכולה עוד הריון עכשיו השם החליט שהנשמה הזו הגיעה זמנה להגיע לעולם ואני נבחרתי לקבל אותה בזמן המדויק לה ולעזור לה בשליחות שלה בעולם.

ובטוח שאם ככה קרה הכוחות ניתנו והכל יסתדר הכי טוב.

התובנה הזו ממש החזיקה אותי לא ליפול לדיכאון עם כל הקשיים הפיזיים והנפשיים בהריון ואחרי הלידה.

בפועל הכל היה ממש מדויק ודברים שלא ידעתי איך יסתדרו הסתדרו הכי טוב.

אני כל הזמן אומרת שהיא נשמה מיוחדת כזו חיובית שמוסיפה חיות ושמחה בבית ובכל מקום שנמצאת.

קרה לי פעמיים

פעם עם התקן ג'יינהפיקס (לא הורמונלי), בטוח היה במקום (שנה וחצי) גיליתי ביום האיחור. 

בהתחלה הייתי סבבה עם זה. בעלי היה היסטרי נורא כי ממש לא היה מוכן, זה גרם לי לא לרצות רק בגלל התגובה שלו. עברנו שלושה שבועות קשים ממש.

ההריון לא התפתח ונפל בשבוע 6. (הרגיש  לי ממש לטובה למרות שאם היה ממשיך היינו איכשהו מתגברים).

פעם שניה אחרי שנה, ההתקן היה במקום. "פלקסיטי" (לא הורמונלי). הייתי כבר במחשבות על להוציא ככה שזה התקבל בצורה קצת יותר מאוזנת.

היו הרבה בלאגנים רפואיים סביב ההוצאה שלו, אך ב"ה בסוף היה בסדר. הריון לא פשוט (כי ככה זה אצלי, לא חריג)

זכינו בילדה מתוקה מדבש, האוצר של הבית. כולם מחוברים אליה ברמות קשות. היא עם בטחון עצמי שאין לאף אחד אצלנו בכמויות כמו שלה...

מה שכן, אחרי ההריון הלכנו לייעוץ מיוחד להבין אילו אמצעי מניעה מתאימים לנו עקב מה שקרה. (התקן הרומונלי החזיק 4 שנים ב"ה בלי פיקשושים ב"ה...)

בדרך כלל אין לו תופעות לוואי הורמונליות.
אם מי ששם את ההתקן, מספיק מקצועי - אין סיבה שהוא יזוז.

אם את חוששת, את יכולה ללכת כל כמה חודשים לעשות אולטרסאונד, לוודא שהוא במקום.

לי הרופאה הסבירה שאני סופר פוריה והכמויות נחושת בהתקן לא השפיעו כמו שצריך.

התקן נחשב בטוח אבל תמיד יש סיכוי קלוש.

בגלל שזה קרה לי פעמיים לא לקחתי סיכון פעם נוספת. (למרות שאם ה' החליט הכל יכול להיות, אלא להרגיש שעשיתי יותר השתדלות).

ענו לך לגבי ההורמונלי. זה כמויות מאוד קטנות של הורמונים ולא הרגשתי את זה בכלל לעומת נוברינג וגלולות שהשפיעו עלי מאוד לרעה.

חוץ מזה שהתקן הורמונלי ממעט או מונע ווסת ולי זה היה ממש משמעותי מווסתות מאוד מאוד כבדות וארוכות למינימום - תענוג!

אני ממליצה בחום...

כלומר איזה סוג בדיוק מבין ההורמונליים?

היו בהתחלה דימומי הסתגלות למשך כמה שבועות (הכינו אותי לחודשים).

אחר כך צריך ללמוד להתנהל עם הכתמים על מנת שלא להיאסר.

לא הרגשתי השפעות הורמונליות בכלל.

זה השפיע ממש לטובה על הווסת, על הוורידים.

לי זה היה מעולה, הבנתי גם שהרוב מסתדרות טוב ומרוצות.

1. הרגשת שזה גורם להשמנה או מעכב ירידה במשקל או עושה נפיחות בבטן וכד'? (כי אצלי המחזור דווקא מרזה בימים שאחרי הדם אז אם לא יהיה מחזור חוששת להתנפח.. וגם מהורמונים..)

2. בכללי היית מגדירה אותך עם רגישות גדולה יחסית? כי אני רגישה מאוד ולכן חוששת ממינון אפילו נמוך של הורמונים מחשש שזה ישפיע עליי רע גם..

תודה!

1. הפעם באמת נשארתי עם 6 קילו עודף מההריון שלא ירדו (עליתי 22). אולי זה בגלל ההתקן, אני לא יכולה לומר בוודאות, גם יש לי היפרדות ביטנית די משמעותית ככה שבטנונת יש לי תמיד.

2. אני חושבת שכן. גלולות ואמצעים הורמונליים אחרים עשו לי ממש רע וניסיתי הרבה.

אני לא רוצה לשכנע--- אבל לדעתי אם רוצים למנוע לטווח של מעל שנה - שווה לנסות.

אין פה מדיי מה "לייעץ" זה פשוט יותר בטוח. אני גם שמתי אחרי הלידה עם ההתקן וב"ה מחזיק

חשוב לדעת שאין יותר מדיי אופציות ואין נוסחת קסם למניעת הריון. גם אני חיפשתי ונברתי הרבה זמן. ההתקן ההורמונלי נחשב להכי בטוח כיום (כמה שהוא מיושן...) ואני ממש שמחה שמשתמשת בו, בכלל לא מבינה למה נשים דלוקות על הלא הורמונלי היה לי איתו זוועה זוועה מכל הבחינות. עם ההורמונלי ברכה ושלווה.

כאלו שטוב להן איתו. והסוד באמצעי מניעה הוא להכיר את היתרונות והחסרונות, ולבחור מתוך שיקול דעת שמתאים לכל אישה וזוג.

אין מה לשווק אמצעי מניעה מסוים, כמו שאין מה להעביר ביקורת על אחרת.

אין אמצעי מניעה מושלם, וצריך להכיר בזה.

ובאמת לא ברור למה נשים מרגישות צורך לרדת על אמצעי מניעה מסויים אם הוא לא התאים להן, או לשווק בהתלהבות את מה שכן התאים להן.

משום מה השיח סביב זה (הרבה פעמים כאן בפורום), הוא מאוד אמוציונלי שכל אחת מנסה לשכנע שהניסיון שלה הוא הנכון והקובע.

וזה פשוט לא עובד ככה

כל אישה שונה. כל זוג שונה. הן מבחינת בגוף, בן מבחינת סדרי העדיפויות. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות, הוא להעביר מידע אינפורמטיבי מתוך חוויה אישית, ושכל אישה תכיר את היתרונות והחסרונות ותבחק מה שהכי מתאים **לה**.

למרות שזה לא הכי נחשב מניעה

עדיין

אחרי הריונות צפופים נכנסתי להריון

היה לי קשה לשמוח

היום הוא בן חצי שנה , איזה נסיך בלי עין הרע, קשה לי לחשוב שלא שמחתי בהריון

1.עם גלולות

2.בהפסקה בין גלולות המחזור פשוט לא הגיע

4.אני שמחתי מאד,בעלי לא יותר נכון להגיד שהוא נכנס לדיכאון

7.כן היא ילדה מדהימה ממש.

8. היא בפרוש ילדה של אמא.

3 הריונות

(מסייגת שהיתה סיבה כל פעם... פעם אחת היא נכנסה לא טוב אז הוצאתי והכנסתי מחדש, אבל לא חשבתי למרוח שוב קוטל. בפעם השניה שכחתי לשים אותה, בשלישית חיפפתי במעקב אחרי הביוץ והפסקתי להשתמש לפני הזמן). כשהשתמשתי כמו שצריך, ואפילו הרבה פחות, לא נקלטתי.)

3. סביב האיחור. בפעם ששכחתי לשים ידעתי מיד שזה יסתיים בהיריון.

4. בשלוות נפש. באף אחד מהמקרים המניעה לא בערה בי. ב"ה זה לא היה הריונות עם תינוק קטן ברקע.

5. כנ"ל.

6. לא היתה התמודדות מיוחדת.

7. שניים מהם נולדו חיים, אחד לא (עובר שסבל ממומים רבים והפסקנו את ההיריון).

8. מתוקים בצורה יוצאת דופן, ממש רמה גבוהה. וגם התינוק שלא זכינו לגדל יקר לליבנו מאד.

9. אין לי טיפים... לא היה לי קושי מיוחד. אני חושבת שלדאוג לרווחתך זה חשוב תמיד, ובמיוחד בסיטואציה כזו.

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

אני כל שלב מחדש מתפעמת ממה שאמהות עוברות,

ואוו. מעריצה אותכן

אין לי כח לכל הדבר הזהההה

ואשכרה כל הילדים עוברים את זה מתישהו כך או אחרת