נפגעת שנצ

משהו מיוחד? האמת לא היתה שבת טובה ככ לצערי…

אבל מוצ״ש היה טוב יותר.

למה אתה ער?

ער כי משכתי את המלווה מלכה יותר מידי...

כבר כמה ימים שאני לא מפסיק להשתעל, הגרון כואב, 

חום עולה וחום יורד...

בעבר הייתי הולך לבית הכנסת כל עוד אני מסוגל.

מאז הקורונה ממש סיגלתי לעצמי שאם אני חולה - אני לא הולך למקום שבו יש סבירות גבוהה שאדביק אנשים אחרים. 

ועוד במיוחד בבית כנסת שיש בו מתפללים מבוגרים מאוד, חלקם מגיעים עם כסאות גלגלים והמטפלים הזרים שלהם...

כמו שאני לא הייתי רוצה שיבוא מישהו לעבודה או לבית הכנסת וידביק אותי.

הדבר שהכי קשה בהחלטה הזאת, זה הידיעה שאם אני לא הולך לבית הכנסת אז גם הילדים לא הולכים... 

אבל זאת הזדמנות נפלאה ללמד אותם על "ואהבת לרעך כמוך" ועל "ונשמרתם".

ואכן, זה לא פשוט מצד אחד,

מצד שני, זה מלמד

אלף פעם *בשיחה אחת* מבלבל מישהי עם מישהי אחרת למרות שאני מבקש ממנו לזכור ולא להתבלבל. 

אתה מדבר על זה שכל אחד נתן תשובה שונה.. זה עוד מילא.. 

הם ממציאים פשוטו כמשמעו, ממציאים שמות ומקרים שלא היו ולא נבראו ואפילו מעזים לצטט דמויות ולהתיימר להציג את זה כעובדה מוגמרת, קרה לי כבר מלא פעמים שהם הביאו ציטוט ואז כשאני מנסה לוודא את זה הם כותבים משהו בסגנון: "הבאתי את הרוח הכללית וזה לא היה בסדר שציטטתי כאילו זו היה מדויק" . רק אחרי שאני שואל בכדי לוודא שהם לא מחרטטים וממציאים, הם מביאים לי אשכרה לינקים וכולם או שבורים או לא קיימים בכלל. בעקביות הלינקים פשוט לא קיימים. מביא לי לינק לX.. ואין, הוא לקיים. בקיצור.. לפעמיים הם עוזרים מאוד ופותחים כיווני חשיבה נוספים.. אבל לפעמיים מרגיזים בטירוף. יותר חסרונות מאשר יתרונות לדעתי. יש לזה המון לאן להתפתח.. המון. חרפה..

והמון פעמים יצא לי לשאול אותם שאלות שאני יודע בוודאות שהתשובה עליהן חיובית, והם טענו בתוקף שלא. סתם מעפנים..

בסוף לבני אדם יש יושר בסיסי, נכון שיש כאלה שטשטשו אותו אצלם, אבל ברוב מוחלט של המקרים בן אדם לא ישלח אותך לעשות דברים נוראיים באדישות

בגלל שהAI ממציא, היו פעמים שמכוונות טובות הוא גרם לאנשים להתאבד...

קשה לסמוך על בן אדם

על AI אסור לסמוך

ולרוב בני האדם היה יושר בסיסי

אולי הAI שלח מישהו להתאבד אבל הוא לא היה הגורם של הדיכאון אלא כנראה בני אנוש

על אף אחד לא כדאי לסמוך ב100%

AI מאומן יכול להיות אמין ויעיל מרוב בני האדם (המערכות שמבוססות AI בעבודה שלי הן כאלה וגם גיפיטי שלי לרוב כזו)

כשאדם משקר, הוא יודע שהוא משקר. כשהוא ממציא, הוא יודע שהוא ממציא

כשAI משקר וממציא, הוא לא מודע לבעיה ולכן הפרופורציות של השקר וההמצאה עלולות להיות הרבה יותר הרסניות.

נכון שיש בני אדם פחות ישרים ממנו, אבל לזכור שהוא מכונה, היושר עלול ללכת רק בגלל באג קטנטן

משקר לך/ מרמה/ עושה מניפולציה

את לא תמיד מודעת לכך

כשAI נותן מידע

את יודעת שזה אולי לא נכון

וגם אם זה לא נכון

אין מאחורה כוונה רעה

או טיפשות

אלא כולה תוכנה שזקוקה לשיפור 

שעצם זה שהבן אדם עצמו יודע שהוא מרמה זה כבר התחלה. זה ניתן לשינוי

לAI לא באמת "אכפת" ממך. הוא עושה את מה שאמרו לו, בין אם זה להיות נחמד בין אם זה להדריך אותך להתאבד...

ובגלל שהתוכנה זקוקה יותר מדי לשיפור אי אפשר לסמוך עליה...

אנשים שמשקרים לעצמם

שמאמינים לשקרים של עצמם

חסרי מודעות

שלא איכפת להם מאף אחד

תלוי איזו תוכנה

ומי המשתמש

בגלל שזו תוכנה לומדת

היא מושפעת עמוקות מהמשתמש שלה שהוא בעצם גם המלמד שלה

האם להיטלר היה "מיקרו-פין"? דגימת DNA חשפה פרטים חדשים

הוא היה צייר ואומן מעולה, אבל לא קיבלו אותו למכללה לאומנות כי אמרו לו שהוא מצייר רק בתים וערים ללא בני אדם שבהם, ואם הוא מצייר בני אדם הוא מצייר אותם גרוע או מטושטש.

ככה הוא חי, ראה את העם הגרמני אבל לא רק שום אדם פרטי כאישיות אלא כבורג במערכת (גם גרמנים וגם יהודים).

האויבים הכי גדולים של עם ישראל הם אנשים בעלי  כשרונות אדירים שהיטו את עצמם לטומאה ורשע אדירים, כי רק אחד כזה יכול להיות אויב שווה ערך לישראל. כמו בלעם, לבן, המן והיטלר

היו לו כמובן כישורים אחרים אבל IQ? הוא גם על זה רכב בדרכו לבחירות לקנצלריות, אני לא מהאליטיסטיים, אני מהעמך.

וגם הספר המלאה והמשעמם שלו, בוא נגיד שהוא לא קיים גם "איזהו חכם הלומד מכל אדם" הוא די היה ההפך, קטל בארסיות כל מי שלא חשב כמוהו.

אבל זה לא קשור דווקא לIQ.

חוץ מזה הזיהוי שלו בספרו שהעם היהודי הוא מפיץ המוסר בעולם (ולכן הוא שונא אותו) זה זיהוי נכון.

הרבה פעמים לאומנים יש גם איי קיו גבוה בתחומים אחרים

בוחנים את זה במבחני אינטילגציה מאוד ספציפיים.

כושר מנהיגות לא קשור לIQ.

יש מלא מנהיגי מדינות מטומטמים, לא חסר.

אתה שואל למה גרמניה בחרה דווקא מטומטם כזה? יש על זה הרבה מחקר, גם כי הם היו במשבר כלכלי פנסיות אחרי מלחמת העולם הראשונה, אז הם בחרו במישהו שישבור את הכלים ויהיה קיצוני.

גם כי הוא היה מאוד כריזמטי.

גם כי הגרמנים נאצים בלי קשר.

היו לזה הכנה פילוסופית מכיוון ניטשה ופיכטה ואחרים.

יש הרבה מחקר על זה, זה מעסיק אקדמאים משועממים במדעי הרוח.

בתחום הזה.

בכל מקרה השאלה היתה על IQ ולא על כישרון אומנותי.

כך או אחרת, אם נמדוד כישרון אומנותי שלו כסופר אז גם בזה הוא היה גרוע במיוחד.

איך אפשר לקרוא את הספר הזה? שעמום טוטאלי וארסיות, כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.

לא, היטלר לא היה אינטלקטואל במובן המקובל – לא אקדמי, לא פילוסוף, לא מדען, ולא איש רוח בעל תרומה מקורית.

אבל הוא היה אדם בעל יכולות רטוריות, זיכרון חזק, וידע עצמי רחב – שהשתמש בהם באופן דמגוגי ומניפולטיבי.הנה ניתוח קצר ומבוסס:למה לא אינטלקטואל?קריטריון

היטלר

השכלה פורמלית

נשר מלימודים תיכוניים בגיל 16, ללא תעודת בגרות.

מחקר או כתיבה מדעית

אף לא מאמר אחד. "מיין קאמפף" הוא מניפסט פוליטי, לא עבודה אקדמית.

חדשנות רעיונית

רעיונותיו – גזענות, אנטישמיות, לאומיות קיצונית – היו שילוב של דעות קיימות (גובינו, צ'מברלין, ניטשה מעוות).

ביקורת עצמית / דיאלוג

סירב לוויכוח אמיתי, דיכא מתנגדים, שרף ספרים.

למה כן נראה כאינטלקטואל (בטעות)?תכונה

דוגמה

זיכרון פנומנלי

זכר פרטים היסטוריים, צבאיים, טכניים – לדוגמה: ידע מפורט על כלי נשק, ספינות, מבצרים.

קריאה נרחבת

קרא מאות ספרים (גם בבית הסוהר ב-1924): קרליל, ניטשה, שופנהאואר, גתה, היסטוריה צבאית.

רטוריקה מבריקה

נאומיו היו מבוימים, דרמטיים, משכנעים המונים – כמו אינטלקטואל פוליטי.

כתיבה שיטתית

"מיין קאמפף" – 700 עמודים, מבנה ברור, טיעונים (גם אם שקריים).

מה אמרו עליו בני זמנו?אלברט שפּייר (אדריכל ומקורב):  "היטלר לא היה אינטלקטואל – אבל היה אוטודידקט מרשים. הוא ידע הרבה, אבל לא הבין לעומק."

יוזף גבלס (שר התעמולה):  "הפיהרר הוא גאון פוליטי, לא אינטלקטואל של ספרים."

הרמן ראושנינג (פוליטיקאי שערק):  "הוא קרא הרבה – אבל רק כדי לאשר את דעותיו הקיימות."

סיכום ב-3 נקודותלא אינטלקטואל – חסרה השכלה, מחקר, ביקורת, תרומה מקורית.  

אוטודידקט מוכשר – קרא הרבה, זכר הרבה, השתמש בידע להשפעה.  

דמגוג, לא הוגה – השתמש ב"אינטלקטואליות" ככלי שלטון, לא כמטרה.

במילה אחת:

היטלר היה "אינטלקטואיד" – נראה כמו אינטלקטואל, דיבר כמו אינטלקטואל, אבל לא היה כזה.

אם זה מקום עבודה שרוב העובדים התקבלו בגלל פרוטקציה או חבר מביא חבר.

לא רואה שום בעיה עם זה

המלצות של עובדים מהארגון - כי עובדים כאלו עם פוטנציאל יותר טוב להיות יותר מתאימים מאוד לתרבות הארגונית, לעומת זרים שאף אחד לא מכיר.

תרבות ותמריצים של חבר מביא חבר חוסכת לארגונים הרבה כסף, מייעלת את תהליכי הגיוס.

מאוד ממליץ לך לנצל קשרים כדי להכנס למקום העבודה. 

זאת פחות או יותר הדרך היחידה שקיימת.

הפסקתי לחשוב שזה דבר רע

הגעתי למשרות רק דרך אתרי דרושים

לא ניסיתי דרך חברות ולא היו לי קשרים עם בכירים

בתכלס מה שחשוב זה איך עובדים ולא איך מתקבלים לעבודה

היו ויש לי אחלה משרות

ממש לא צריך פרוטקציה בשביל עבודה טובה

השלישית ממש תלוי באופן הנעשה והגיוס.

אין לי בעיה שעובד יביא עובד אם הוא עובד טוב.

בסוף ההחלטה היא שלי.

בעיניי זה שילוב של הכל, דינאמיקה של החיים.

חשוב לי להציב לי יעד שיהיה לי בו טוב, ויהיה לי טוב אם יהיה לי סיפוק, פרנסה, ושלא יתנגש לי באידיאולוגיה, בערכים ובחינוך שעליו גדלתי.

וכמובן שאם לא טוב לנשמה שלי אז לא טוב גם לי אז איכשהו מתקשר לרצון ה'.

וזו עבודת חיים ודרגה מאד גבוהה שהרצון שלי יהיה מה שה' רוצה.

בסוף בסוף אני חושבת שאיפה שטוב לנשמה מבחינת סיפוק, אידאולוגיה וערכים יהיה לי הכי טוב אז לשם שואפת(:

אבל בסוף יש מציאות, לא?

צריך לתת דגש על כיוון

לא שאלת איפה אני היום (למרות שמרוצה מהמקום שלי בחיים כרגע)

שאלת מה היעד...

מתכוונת בעז"ה לעסוק בתחום שלמדתי ושעובדת בו, בהתאם לערכים שלי.

אמן ואזכה להקים בית שמושתת על הערכים שלי.

ולחיות את החיים על פי האידאולוגיה שלי...

עד כמה שאפשר...

רצונות מתמשכים

כאלה שמלווים לאורך זמן

אני התחלתי מרצונות שליוו אותי מילדות

לחיות בשלווה עם אווירה ואנשים נעימים

המשכתי עם הרצון שיהיה לי כסף לכל הצרכים שלי (יעד קל להשגה בגלל שהצרכים שלי מעטים)

ואז הגעתי לרצון להוציא את המקסימום מכל דבר בחיים

מעצמי

מהזוגיות

הקשר עם הילדים

מעשייה

מבילויים 

יש לנו המון רצונות.

איך בוחרים מה חשוב?

יכולת ניתוח טובה ומודעות עצמית

להבין מה קודם למה

מה הכי חשוב

אפשר בפשטות לכתוב את הרצונות בסדר יורד

ולהתחיל לטפל בחשוב ביותר 

מה גרם לשינוי? או אה מאיפה להתחיל?

אבל החיים מפתיעים

מצד שני גילתי בי כוחות וחוסן שלא ידעתי שקיימים 

לא מתכננת שנים קדימה

מקסימום כמה חודשים

חיה חיים טובים יותר ממה שחשבתי שיכולה להגיע

המנטרה שלי זה ללמוד מטעויות

ותמיד להיות במגמת שיפור 

הייתי בטוחה שאהיה נשואה+

חשבתי שאעבוד במקצוע אחר לגמרי

חשבתי שיהיה לי אופי אחר

נראלי הסיבה לשינוי זה שהתבגרתי, השתנו לי הסדרי עדיפויות והבנתי שהחיים שטוב לי לחיות זה לא בהכרח החיים הפוטוגנים שחשבתי שיהיו לי🤷🏻‍♀️

ולא את מה שחשבת שצריך "פוטוגני" תלוי סביבה?

חשבתי שיהיו לי חיים פוטוגנים יותר בעיני

זתומרת, דברים שחשבתי אז שהם פוטוגנים ואידאלים ורציתי מאוד שיהיו

והתבגרתי והבנתי שלפעמים יש התנגשויות ולא כל מה שאני רוצה שיהיה לי טוב הוא באמת טוב לי

ואז עדיף לבחור במה שבאמת טוב, גם אם זה לא מה שציירתי לעצמי אי אז..

תכלס חשבתי שיהיו לי חיים הרבה יותר מרשימים וחשבתי שיהיה לי טוב עם החיים האלה

היום החיים שלי פשוטים אבל מעולים

אפילו את עצמי אני לא צריכה להרשים

וטוב לי

קצת סינית אבל אולי מישהו יבין

לא חושבת שתכננתי אי פעם להיות בנאדם מבוגר וכל זה.
אבל ביחס לחלומות של אז? אני חושבת שעצמי של לפני עשור הייתה שמחה לדעת איפה אני היום

אני סטודנט למנהל עסקים

לא סיימתי את התואר

אז הייתי עם ילד אחד

רציתי להיות סמנכל מכירות

גיליתי שאני ממש גרוע במכירות

עזבתי את התחום

היום עובד עצמאי ולומד וגם עובד שכיר ואבא לחמישה

לא מרבה לנשום

עוסק במקצועות טכניים ומתרגל מקצועות טכניים

אז חשבתי שיהיה לי כסא מנהלים מרופד ומלא כסף

היום תפוס לי הגב ואני מנמנם באוטובוסים

בוודאי שההגדרה להצלחה היא עניין מאוד אישי, אינדיבידואלי, סובייקטיבי, משתנה מאדם לאדם, וגם אצל אותו אדם לאורך הזמן עם צבירת חוכמת חיים וניסיון, תלויה מאוד בסביבה, בחברה, בכישורים, בשאיפות, ביכולות האישיות

מה שנראה הצלחה בגיל 18 (להתקבל ליחידה מסוימת או למקצוע נחשק) לא בהכרח ייראה כך בגיל 30 או 50. עם הניסיון, משתנים גם סולם הערכים, נקודת המבט והעדיפויות

יש גיל שהמדד להצלחה יכול להיות תוצאה חיצונית — הישג, פרס, הכרה — ובגעל מבוגר יותר, הצלחה היא תחושת משמעות, איזון, או השפעה טובה על אחרים

זה כלהזמן משתנה

כשאדם משיג את מטרותיו הןא מרגיש מוצלח ומחפש מטרה חדשה?

כל שלב בחיים מזמן אתגרים ויעדים חדשים להשגה.

רכישת מקצוע שיהיה גם מעניין וגם מקור פרנסה טובה, היכרות לזוגיות ונישואים, רכישת דירה, הולדת ילדים בריאים, גידולם, חינוכם והאתגרים שיש בגידול ילדים, מעבר לבית גדול ומרווח עם הגדלת המשפחה,  במקביל לחיי המשפחה - ניהול קריירה מקצועית / מקור פרנסה שמאפשר קיום ברמת חיים טובה (ותלוי בסוג העיסוק - גם הגעה להישגים, הכרה והוקרה בתחום המקצועי), לדאוג להתפחות הילדים ולסייע להם להגיע ולעמוד על דרך עצמאית משלהם, לחתן את הילדים ולראות בסיפוק את הדור הבא שהולך ומתפתח ובונה משפחות משלו

אולי לעת זקנה אפשר יהיה להתרווח בכורסא, עם כוס משקה ביד, להישען לאחור, ולהסתכל בסיפוק ולהינות מכל מה שהצלחנו להשיג ולהגיע אליו בחיים (ומן הסתם, יהיו גם דברים שפחות ישמחו אותנו ואפילו יגרמו לצער).  

היא השגת יעד

ברור שזה משתנה בין אנשים

אם כי רוב האנשים רוצים אותם דברים ולרוב לא משיגים הרבה מהם

ככל שעוברים השנים אני משיגה יותר יעדים

פעם חשבתי שיש דברים שאני יכולה לעשות ויש שלא

היום אני חושבת שאני יכולה להשיג כמעט כל דבר שאני באמת רוצה 

דברים מורכבים

כאלה שהיה קשה להשיג אותם

הבנתי שצריך למצוא את הדרך הנכונה

ללמוד מטעויות שוב ושוב

להיות מספיק טובה

כדי להגיע ליעד

אנשים, לגמרי. אבל השוני הוא בהגדרת היעד.

כל הצלחה לדעתי היא תוצאה של יעד שהושג. לפעמים גם כזה שאנחנו מכירים בו בדיעבד

לגבי החלק השני - לגמרי כן. רוב חיי כן. ב"ה.

והגדרת ההצלחה לא השתנתה. היא עדיין השגה של יעד מסוים. אבל היעדים בהחלט השתנו

אפשר לתמלל עם ivrit.ai

אליעזר

פשוט מעבירים הקלטה ומקבלים תמלול די איכותי

בשל אורכם.

מקווה שאיני מטעה.

מתמלל די טוב, אם המלל המדויק חשוב - תעבור על זה אחר כך.

כמובן שאפשר לבקש שיסכם לך בדרכים שונות ומשונות, כמו שרק נוטבוק יודע לעשות...