מישהי יודעת למה אני לא מצליחה לראות את תוצאותבכינוי אחר
מקפיצהבכינוי אחר
יכול להיות שזה לא תחת "בדיקות מעבדה"לפניו ברננה!
תודה, באמת זה היה בכותרת חלבון עובריבכינוי אחראחרונה
זה נמצא בד"כ תחת מסמכים רפואייםרק טוב=)
מפרסמת בשם ניקית אחרתיעל מהדרום
אז בן ה5 שלי מאושפז כבר שבועיים ולצערי כרגע נראה שזה ימשך לפחות לעוד שבוע,
וממש קשה לי לראות אותו סובל, מהמחטים מהעירויים וכו'..
ופשוט עצוב לי. בימים האחרונים אני מגיעה בוכה להחליף את בעלי מתאפסת נושמת לפני שאני נכנסת אליו ובסוף היום שלי איתו אני חוזרת לבית עם התינוק ובוכה שוב.(בעלי בלילות ואני ביום, רק שנינו בזה..)
איך מתמודדים עם הכאב הזה? לראות את הילד שלי סובל, מתאמץ לעשות מה שהוא יכול אבל עדיין מתקשה מאוד, סובל ובוכה..
וקשה לי להתפלל אני כועסת שזה קרה לו..
ויחד עם זה באות עוד התמודדויות כמו הטלפון שמצלצל כל היום, מלא אנשים מודאגים מהמשפחה שכל יום מתקשרים, בערך 10 שיחות כל יום מאותם אנשים שמתקשרים מידי יום, ואין לי סבלנות לענות.. השיחות לא עוזרות לי הם רק מעיקות עליי ומי שלא עניתי לו נפגע גם. שום דבר לא משתנה ביום אחד ואין לי כוח לשמוע עצות לא מועילות כשאני מסבירה שוב ושוב מה יש לו ושתרופות סבתא לא יעזרו כאן,
ביום הראשון והשני של האשפוז שהוא הגיעו לבקר כל המשפחה, 10 ביקורים בערך כל יום, שיתפנו את סבא וסבתא והם העבירו את המידע תוך דקות לכולם...
ולא הבנתי למה לבוא באותו יום, למי זה עוזר? הוא כאוב וסובל, יש חובה לבוא לבקר בבית החולים?? הוא לא נהנה מהביקורים מהצורך לחייך להגיב לכולם..
אחרי אותו יום והיום שלמחרת אף אחד לא מגיע, אף אחד לא שואל אם אפשר לעזור לנו במשהו שהוא לא להגיע לבית החולים, עזרה בבית אולי, קניות, כביסה, לעזור עם התינוק שלנו שמייצר המון בגדים שצריכים כביסה במעון...
מתוסכלת גם מחמותי שמגיעה פעם ביומיים בהפתעה, בלי להודיע, כאילו אין לילד בדיקות ואני צריכה להעמיד פנים שאני שמחה מהביקור.. מההערות שלה,מהשיחות טלפון שלה, שאני צריכה פשוט לקבל אותה כמו שהיא ואין לי כוח לאף אחד כרגע. אני רק רוצה לראות את הילד שלי קם ומצליח לתפקד. סיוט של ממש..
מתוסכלת מהכל יחד, מהמצב של הילד שלי וכל הסביבה...
ואם למישהי זה קרה (מקווה שלא) ויכולה לתת לי עצות איך להנעים לו את הזמן, איך לעזור לו להרגיש יותר טוב נפשית בסיפור הזה, כל עצה תתקבל בברכה. הימים בביץ חולים דיי קודרים ואני מאוד משתדלת לעשות כל מה שאפשר אבל הוא פשוט סובל... במחלקה אין ילדים בגילו..
חיבוק ענק❤️❤️❤️וואלה באלה
איזו התמודדות לא פשוטה.
אין לי עצות, אבל עצרתי להגיד פרק תהילים לרפואה שלימה בקרוב!!
וואו חיבוק 🧡🧡כורסא ירוקה.
ממש כואב ושובר את הלב לראות את הילדים שלנו חסרי אונים וכאובים. שולחת לך חיזוקים.
לגבי ההעלבויות של מי שלא עונים לו - אם אפשר לדבר איתם בצורה בוגרת הייתי משתפת שאתם ממש מעריכים את האכפתיות אבל כרגע מתקשים לדבר על זה עם הסביבה שאתם צריכים קצת להתכנס בתוך עצמכם ותעדכנו אם יהיה שינוי..
או לנצל את השיחות האלה לבקשת עזרה שחשובה לכם - יקרה אחד מהשניים, או שיעזרו במה שאתם באמת צריכים, או שיפסיקו להתקשר. נשמע ממה שכתבת ששתי האפשרויות טובות.
אפשר אגב גם לסנן ולתת לאנשים להתגבר בעצמם
עם חמותך - תני לבעלך לדבר, או שתבוא כשהוא נמצא, או שתרווח ביקורים. ברור שהכל מכוונה טובה אבל אם זה מאמץ את הילד אפשר להסביר לה, יכול להיות שבעלך ידע איך לעשות את זה.
ותעסוקה לילד - זה קצת תלוי מה מצבו ומה הוא מסוגל לעשות, יש מתנדבות בבתי חולים שהן הרבה פעמים במחלקת ילדים אבל אולי אפשר לבקש שיבואו להיות איתו ולשחק איתו, יש בשניידר למשל גם משחקיות במחלקות (הייתי שם לפני מלא שנים אולי לא הכל מדויק להיום) ואז אפשר לעשות קצת יצירות או לקחת ספרים לקרוא. אני מבינה שהוא לא במחלקת ילדים אבל אולי יש מחלקת ילדים קרובה שאפשר לשאול משם דברים או לקחת אותו לשם? את יכולה גם לעשות סיבוב במקסטוק ולקנות לו יצירות או משחקים שהוא אוהב, או ספרים אם מעניין אותו.
אם הוא לא מסוגל לזוז הרבה אבל יש לו כוח להתרכז אפשר להשמיע לו פודקאסטים מעניינים או סיפורים וכאלה דברים
רפואה שלמה במהרה!!
איזה עצובאינרציה
אוף. כל כך מתסכל שהמשפחה לא עוזרת ורק מקשה.
מסכנון. אולי להביא לו בובה או דובי וערכת רופא, שיוכל לשחק ואולי לעבד את החוויה במשחק.
לשיעמום אפשר להביא משחקים, טושים, ספרים, סרטים.. אני בטח לא מחדשת לך. לגבי הקלה על סבל לצערי זה נשמע משימה קשה..
לגבי עזרה, אולי יש חברים או שכנים שישמחו לתת יד אם תשתפו אותם?
רפואה שלמה במהרה
על פחות מזה אנו עוזרים במשפחה המורחבתאמאשוני
אין מצב לארגן תורנויות לילה שתוכלו להתחלק את ובעלך יותר במהלך היום?
מ20:00 נגיד עד 7:00 בבוקר, אין ביקורי רופא והחלטות שצריך לקבל.
גם הצוות מודע לקושי, זה לא שיש ציפיה שתמיד הורה יהיה ליד הילד. את הטיפול הרפואי גם אם בלילה הם עושים בעצמם (בד"כ זה לתת תרופות דרך האינפוזיה, אפילו לא משהו שצריך להעיר את הילד)
בעיני זה בסיסי כדי לצלוח את האשפוז.
לגבי כביסות, יש לך שכנות/ ארגוני חסד שיכולים לעזור?
לגבי הסבתא, יכול להיות שהיא מנסה לעזור ולא יודעת איך?
ממש לא הייתי משאירה אותה על תקן המבדרת אלא מבקשת עזרה ספציפית.
רפואה שלמה!!
שה' ישלח לו רפואה שלמה מהר!שימושית
לגבי הטכני השוטף- יש לך או לבעלך אח/ות שאתם יכולים לבקש ממנה לארגן מערך עזרה בין המשפחה? אם לא- מה עם ארגוני חסד שכונתיים?
דיברת עם חמותך וביקשת ממנה להיכנס לתורנות מסודרת עם הילד? אפילו שעתיים פעם ביומיים מאוד מאוד עוזר.
כל מי שאין לך כח לדבר איתו- תסנני.
יש לעזר מציון מחלקה לשליחת ארוחות, קניות תעשי אונליין,
לגבי הילד- עו"סית מטעם הבי"ח דיברת איתכם? איתו? יש שם ליצנים רפואיים שמסתובבים? את יכולה לקחת אותו על כיסא גלגלים לחדר יצירה במחלקת ילדים?
יש לך טאבלט עם סרטי ילדים להראות לו?
לגבי עצמך- ממליצה מאוד מאוד מאוד, למצוא בייביסיטר/מתנדבת/סבתא/דודה לשמירה על התינוק והילדים האחרים אם יש ועוד אחת לשמירה על הילד ולצאת לבריכה או משהו בסגנון להטעין את עצמך בעוד קצת אויר לנשימה.
יש לי ניסיון עשיר בזהoo
אישפוזים ממושכים
חוסר עזרה טוטאלי
טלפונים וביקורים מטרידים
זה קשוח מאד
והמחירים אח"כ ממשיכים לאורך זמן
נקודת האור שמכל קושי אפשר לצמוח
טלפונים וביקורים פשוט לסנן
שיפגעו
את נפעת מספיק
את צריכה לשרוד שפויה
ולא לחשוב לרגע על מישהו אחר
גם אם זה ההורים שלך
קודם כל חיבוק גדולשמ"פ
זה באמת קשה ושובר
הבן שלי היה מאושפז ל8 ימים וזה היה קשוח ממש אז רק מתארת לעצמי את המצב שלך
קודם כל בשבילו- זה היה הזמן שהמסך נכנס לבית אבל באמת לא הייתה ברירה ולא היה הגבלה על זה
ה ישמור על איזה אוכל הוא אכל( אני לא יודעת איפה אתם אבל בשערי צדק כמעט כל יום הגיעו לפחות פעמיים מתנדבים עם פרסים וממתקים. בצד אגיד שהיה לי קשה לראות את הילד שצאושפז עם סכרת כולם מסביבו מקבלים ממתקים )
לגביכם. זה קשה ממש לבקש עזרה אבל אם כבר מתנדנדים אותך אולי תנסי לבקש עזרה מהמשפחה ( אם רלונטי מבחינת מיקום וכו' )
מתפללת בשבילכם שבע"ה תראו ישועות בקרוב ובריאות תמיד
חיבוק גדול! כותבת מניסיוןאביה_רייכנר
קודם כל שולחת לך חיבוק גדול ותפילות לרפואה שלמה במהרה, וכוחות לכולכם!
מניסיון אישי, אחד הילדים שלנו אובחן עם סרטן וב"ה הבריא, אז היה לנו הרבה זמן באשפוז, זה באמת לא קל! כותבת לך חלק מהדברים שעזרו לי-
להאמין בו! להאמין בו שיש בו חוסן נפשי וכוחות להתמודד עם מה שמגיע. להאמין בי שאני יכולה להיות משמעותית עבורו.
לראות בכל הדרך הזאת את הזכות הגדולה שיש לי ללוות את הילד שלי בדרך להחלמה, כמה פעמים בחיים יש לנו זכות לעזור לילדים שלנו להתרפא? זה ממש דבר גדול בעיני.
לסנן! לא לענות לטלפונים, אם אין לי כוח, לשלוח למישהו אחד מהמשפחה עדכון ולבקש שיעדכן. לבחור איפה אני משקיעה את הכוחות. כנל לגבי ביקורים. אפשר להסביר שזה קשה לילד ומוציא אותו מאיזון ומעדיפים שלא כרגע.
לבקש עזרה, אם מישהו כן מציע לעזור אז לכתוב במה תרצו כרגע עזרה, ארוחות, כביסה וכו. אנשים הרבה פעמים ישמחו לעזור הם פשוט לא יודעים במה.
ליצור לילד אווירה כמה שיותר נעימה וביתית באשפוז, להביא מהבית פיג'מה או בגדים שלו, משחקים, בובות, מצעים שלו, כל דבר שייתן לו תחושת שייכות ובטחון.
להסביר לו למה זה חשוב שיש לו עירוי או שהוא מקבל תרופות מיוחדות וטובות שאנשים חכמים המציאו כדי שהוא יהיה בריא וכו.. לתווך לו כמה שאפשר במילים שלו
לדאוג לעצמך לאוכל, לנוח כשאפשר, להאמין שבעזרת השם כל יום שעובר אתם קרובים יותר להחלמה המלאה!
איך להנעים לו את הזמן- משחקים, ספרים, שיראה סרטים שהוא אוהב, יצירות וכו, זה באמת מאתגר ואת אמא אלופה!
בעזרת השם בקרוב ממש זה יהיה מאחוריכם ותהיו כולכם בבית בבריאות טובה!
אם אני יכולה לעזור בעוד משהו בשמחה
עוד משהואביה_רייכנר
נזכרתי בעוד נקודה, אם יש דברים שאת או הצוות יכולים לתת לו בחירה ושליטה זה ממש חשוב. לדוגמא מד לחץ דם, הוא מעדיף ביד ימין או שמאל? אם הוא צריך ללכת לבדיקה הוא מעדיף על הידיים שלך או בכיסא גלגלים או על המיטה, זה רק דןגמא כמובן כי אני לא יודעת מה מצבכם אבל כמה שאפשר לתת לו תחושת בחירה ושליטה בסיטואציה זה משמעותי
ומשהו אחרוןאביה_רייכנר
תודה לאשה המהממת ששלחה לי הודעה כדי שאגיב כאן ואשתף מהניסיון שלי, אין כמוך♡♡
קשה ממש!אפונה
כל כך קשה לראות את הילד סובל ואי אפשר לעזור לו.
אבל את יודעת, הנוכחות שלך כל כך משמעותית! פשוט שאת שם. רק שאת רואה כמה כואב לו ומסכימה להשאר שם - לא נעלמת פיזית או רגשית. זה אולי נראה כאילו את לא עושה כלום אבל בזכותך הוא לא לבד בזה!
לגבי המשפחה והחוסר עזרה
מציעה להיות פרואקטיביים ולעדכן לפני שהם שואלים (אפילו: בוקר טוב משפחה יקרה, אין שום שינוי מאתמול... צפוי לנו היום כך וכך"
במסגרת העדכונים להוסיף: "למי שמתאים, אנחנו זקוקים לעזרה טכנית בתחומים הבאים..."
לשאול את חמותך מתי היא מתכוונת להגיע, ולהשתמש בביקור שלה כדי לצאת להתאוורר.
לגבי הילד, נסי לאוורר אותו רגשית כמה שיותר. הכי טוב דרך משחק - משחקי דמיון, משחקי מילים, משחקי תפקידים, משחקים שבהם הוא השולט (בניגוד לסיטואציה של האישפוז...)
יש לי כמה עצות פרקטיותמתיכון ועד מעון
ב"ה היינו בשני אשפוזים ארוכים יחסית, אחד עם ילדה שאושפז שבועיים וחצי, ואחד עם ילד שאושפז 5 שבועות.
בעיני לא לחכות לעזרה אלא להגיד מה צריך, אם את גרה בישוב, אז לעדכן את רכזת הקהילה באיזה עזרה את צריכה ואם בעיר אז לבקש מחברה טובה שתדאג לסיוע בכביסה, באוכל, בשמירה על הילדים וכו...
גם במשפחה, לא לחכות שיציעו אלא לבקש- תבואו להחליף אותנו, תביאו ככה, אל תביאו...
אם חמותך קופצת, מצוין, שתשמור על הילד ואת תלכי להתאוורר קצת או משהו בסגנון.
חוץ מזה, לא לצפות שאם מגיעים אורחים הוא צריך לחייך, ממש לא, מותר לו גם לבכות שבאים אורחים, או לישון... ולא חייבים לענות לטלפון של אף אחד!!!
בנוסף, אני לא יודעת איפה אתם מאושפזים אבל בשניידר לדוגמא, ובטח יש בעוד מקומות יש משחקיה, יש ליצנים רפואיים, יש מתנדבים שונים שקצת מקלים ומאווררים את המטופלים.
חוץ מזה, אם אתם בשניידר אני עובדת מטר משם, יכולה לקפוץ להביא לכם פינוקים
יש למשפחה שלי נסיון עם אשפוז ממושךמקרמהאחרונה
ממה שאני קוראת וגם מהנסיון שלנו
יש דוקא הציפענינות וביקורים
ואני בוחרת לתרגם את זה לרצון לעזור
אבל אין מי שמתכלל את הרצון הזה למקום טוב
שבאמת יעזור ולא יעיק
יש לך אולי אחות או גיסה שאפשר להפעיל אותה?
היא תשלח הודעה בקבוצה המשפחתית
*משפחה יקרה,
הדאגה שלכם נוגעת ללב ואנחנו מעריכים אותה מאוד
כרגע לקלמן וזלדה אין את הפניות הרגשית לענות טלפונים ואת מרב האנרגיה הם צריכים להשקיע בלביבה שלהם
בתיאום מולם אני אשלח פה עדכון בסוף כל יום
בנוסף- מי שרוצה לבוא לבקר - תעדכנו אותי מראש שאוכל לתאם מול זלדה שזה זמן מתאים והיא אולי אפילו תוכל לצאת להתאוורר
מי שיש לו עוד רעיונות איפה יוכל חהיות לעזר (הקפצה של א. ערב, כביסה טו עזרה עם להיבה מס 2) בבקשה פנו אלי*
ואת לא צריכה להעמיד פנים!
את צריכה להעמיד במקום
ואולי גם לגייס את הצוות הרפואי
תגידי לאחת האחיות שאחרי 10 דק ביקור שתפנה את כולם.
חיבוק ונשימה עמוקה
הפרשות בעיניים לתינוקשמש בשמיים
הילדים שלי חולים כל שני וחמישי ועשיתי כבר דוקטורט בשילשולים וכל מיני וירוסים וחיידקים, אבל דלקת עיניים אף פעם לא היה לנו 😯
בקיצור, מאז אתמול בצהריים לקטן החמוד (בן שנה) יש בעיניים הפרשות סמיכות, כמו נזלת צהובה כזה. כמות לא ענקית אבל בהחלט נוכח.
צריך לראות רופא? מותר לשלוח למשפחתון? המטפלת לא אמרה לנו כלום (והילד הזה בערך כל שבוע מתחילת שנה מגיע יומיים כן יומיים לא בגלל איזה וירוס)
כטיפול ראשוני תנקי לו את העיניים עם צמר גפן/גזהאמהלה
טבול בתה קמומיל חמים. זה ממש מרפא דלקות. תעשי ככה כמה פעמים ביום.
יש גם לקנות מגבוני ניקוי לעין אבל זה קצת יקר.
בעקרון הפרשות כאלו כן מראות על דלקת, ודלקת עיניים היא לרוב מדבקת.
הוא מצונן? מלא נוזלים? זה הרבה פעמים הולך ביחד.
עד שנקנה תה קמומיל, חלב אם גם עוזר?שמש בשמיים
והוא לא ממש מצונן, מחלת חום אחרונה נגמרה ברביעי האחרון, אז היה צינון ושיעול.
זה לא יפתיע אותי אם הוא נדבק, כל שבוע הוא חולה, יותר ימים הוא נשאר בבית מימים שהלך למשפחתון השנה...
חלב אם טוענים שעוזר. אצלנו לא עבדאמהלה
בעקרון כל תה יכול לעזור- אפילו מים חמים. תה קמומילאמהלה
ממש מרפא
אצלי חלב אם עבד תמיד...בארץ אהבתיאחרונה
כל פעם כשהתחילו הפרשות מהעיניים ניקיתי את העיניים עם טישו שסחטתי עליו קצת חלב אם, וזה עבר די מהר בלי צורך בטיפול מעבר.
לנו רופאת ילדים המליצה לשים חלב אםהשם שלי
רופאי עינים לא ממליציםעבריה*
בגלל שיש בחלב סוכר
מנצלשתלומדת כעת
אם כן מנוזל אז זה לא דלקת עיניים?
באתר של אחת מקופות החולים כתוביעל מהדרום
לק"י
שלפעמים חלק מדלקות העיניים כוללות צינון.
כי לא מזמן גם לבן שלי היו הפרשות ועין אדומה. עבר לבד (מאז הוא קם בבוקר עם הפרשות, אבל הן לא חוזרות אחרי שמנקים. והעיניים לא אדומות. ולרוב גם ההפרשות לא דביקות, שאני לא בטוחה שזה קשוד).
לי בדיוק רופא אמר שזה כנראה ויראליואני שר
אם הילדה מצוננת והעיניים לא אדומות...
התלבטתי כמה להאמין לו 😅
לנו הרופא הסביר שהדלקת מגיעה מהנזלתמתואמת
הנזלת היא חיידקית, וכשהתינוק נוגע בה ואז בעיניים - מתפתחת דלקת בעיניים. (הוא אמר שלכן חשוב לקנח היטב. לא שזה קל אצל תינוקות, שבדרך כלל מרגישים שכל קינוח הוא מינימום ברית מילה🙄)
לאו דווקאטארקו
אבל אם הוא מצונן
וזה רק כשהוא קם מהשינה
זה כנראה חלק מהצינון..
לפי התיאור שלך זה בהחלט נשמע כדלקת...מתואמת
לכי לרופא ובינתיים אסור לשלוח למסגרת.
מבאס
גם אם העין לא אדומה?שמש בשמיים
אם העין לא אדומה אז באמת יכול להיות שזו לא דלקתמתואמת
אלא משהו כמו צינורית דמעות חסומה.
אבל רק רופא יוכל לומר לך.
ולשאלתך בהודעה מעל - כן, חלב אם בהחלט יכול להועיל לדלקת עיניים. (יש שיגידו שזה לא טוב כי יש בזה סוכרים, שמעודדים חיידקים)
אבל האמת שבאופן אישי אצלנו רק טיפות אנטיביוטיות או משחה עזרו סופית
(אולי הייתה פעם אחת שתה קמומיל עזר, אבל צריך בשביל זה כמה ימים, אז זה רק אם הילד לא במסגרת)
צינורית דמעות חסומה יותר מתאים עד גיל שנה...אמהלה
כן, נכון. אבל אולי יש מקרים שזה מתגלה אחר כך?מתואמת
לא מבינה בזה כל כך... (הרופא אבחן את זה לבת שלי בגיל כמה שבועות. בפועל מאז לא היה לה כלום, כן הייתה לה פעם או פעמיים דלקת...)
אבל אם הוא בוכה עם דמעות זה עדיין יכול להיות?שמש בשמיים
הוא בן 11 חודשים, עוד לא בדיוק שנה...
לא יודעת...מתואמת
הבת שלי בהחלט בוכה בדמעות, אבל כאמור לא היו לה עוד מופעים של צינורית דמעות חסומה (אף שלא ממש הקפדנו על התרגילים שהרופא נתן לנו).
זו באמת שאלה לרופא...
בצינורות דמעות חסומה יש הרבה פעמים124816
יותר דמעות מהרגיל.
החסימה בדר"כ היא בניקוז של הדמעות אז רואים יותר בכי עם דמעות או גם דמעות בלי בכי...
זה רק כשהוא מתעורר בבוקר או לאורך כל היום?טארקו
הוא מצונן גם בלי קשר?
זה לאורך כל היום והוא לא כזה מצונןשמש בשמיים
אז כן צריך רופאטארקו
אם זו דלקת זה מאוד מדבק
לבן שלי היה ככהרקאני
בלי אדום
והרופאה הביאה טיפות אנטיביוטיות
אבל הוא היה גם עם חום
לא שולחים, ממש מדבק. מטפלת בטוח תקרא לך חזרה לקחת*סמיילית*
בעיקרון אם זה לא דלקת אז מגבוני עיניים לתינוק ממש עוזרים (תקני בבית מרקחת זה קצת יותר זול) אבל אם זו כבר דלקת (ממש הפרשות ולא רק פצפוצים, עיניים אדומות) אז צריך רופא שיתן בדכ סינטומיצין
זה הקטע, שהוא חזר ככה מהמטפלת אתמולשמש בשמיים
כולו מלא צהוב בעיניים והיא לא אמרה על זה כלום, היום שלחנו (לא ידעתי שאסור) ושוב היא לא אמרה כלום, רק שהיה מצויין והכל טוב.
איזה קטע שלא היה לכםבוקר אור
עשיתי דוקטורט בדלקות עיניים
אסור לשלוח 😬צריך ללכת לרופא
כן,ממש קטע כי בעיקרון הילדים שלי מגנט למחלות ילדיםשמש בשמיים
זאת רק אני או שהחורף.בא משומקום?
המקורית
בדרכ יש הדרגה מסוימת. נראלי🤭
לא הייתי ערוכה לאירוע האמת חחח
האמת זגמני לא קניתי במבצעים ככהמקורית
יצא שהנחתי יד על 2 חולצות בתמנון ב20 כל אחת + בביגוד היה 2 ב50 אבל חוץ מזה על הכל שילמתי מחיר מלא
אם לומר את האמת כל פריט בפני עצמו לא יקר (מקסימום 60 שח) אבל בטוטאל יצא סכום לא קטן של איזה 1000+- על כל החורף עד עכשיו. כולל נעליים לפחות.
זהו בא לי שקט עכשיו כי התעייפתי. לא רוצה לשמוע על חנויות בכללללל חחח
אוף ללכת להיבדק?אםאני
שבוע 25
קיצור צוואר לפני שבועיים ל23
הגעתי למיון בגלל כאבים מאד חזקים בגב, שחררו אותי, יומיים אחר כך (שנחתי ושתיתי מלא) בדקתי חזר לאורך 33
עכשיו ביומיים האחרונים שוב אותם כאבים, אין לי כח ללכת להיבדק שוב וזה גם לא כאבים של צירים כמו שמתארים (זה כנראה כאב גב בגלל דלקת בשתן או משהו כזה)
רק שמקודם היה לי כן כאב שונה התקשות כזו שמגיע מהגב אל הבטן שניה קשה לנשום ואז השתחרר- שזה נשמע לי יותר מתאים לציר.
לא סובלת מיון ולא מוקדי רפואה דחופה.
הייתן הולכות לבדוק שאין שוב קיצור?
מה הם יכולים לעשות?
רק מפחיד אותי שזה יתפתח ואמא שלי מלחיצה אותי (היא עם היסטוריה של הפלות/לידות בשלבים כאלו מוקדמים)
כן כדאי להבדק. גם דלקת בשתן יכולה לגרוםרק לרגע 1
לצירים וקיצור הצואר
אם שוב יראו קיצור אולי יתנו לך תמיכה
ממליצה להבדקשמ"פ
קודם כל אם יש לך דלקת חשוב מאוד לטפל - זה יכול לגרום לצירים וסיבוכים.
סתם ככה לי בקופה מתחת ל25 שלחו למיון אבל בבית חולים אמרו שמבחנתם זה רק בעיה מתחת ל20 🤔
אבל אם את רואה כזה שינויים כנראה שיש לך צוואר דינאמי ויכול להיות שניתנו לך תמיכה ( לי בהפרש של שעתיים היה 13-33 נתנו פרוגסטרון+ שמירה וב"ה ילדתי אחרי התאריך עם זירוז חחח) .
כן בהחלט להבדק. 23 זה כבר קצר משמעותי.אמהלה
וזה אומר שהצוואר שלך דינמי (33 זה חמוד אבל לא ארוך.....את בשבוע ממש מוקדם)
דלקת בדרכי השתן שלא מטופלת עלולה ממש לגרום ללידה מוקדמת. חייבים לבדוק ולטפל
אל תדחי
תלכי כבר עכשיו
ולגבי מה הם יכולים לעשות?
להשאיר אותך מאושפזת, מנוטרת
להביא נוזלים, תרופה לעצירת צירים
צלסטון במקרה שחוששים שאת מפתחת לידה
אנטיביוטיקה במקרה שזה אכן דלקת בדרכי השתן
והמלצה מנסיון מר- קחי איתך תיק קטן עם בגדים להחלפה, מעט אוכל וכו'
ועוד המלצה- לכי להר הצופים. אבל בבקשה, אני רואהאמהלה
שזה הריון ראשון שלך, אל תתמהמהי, לכי מהר להבדק
בשורות טובות
סתם שאלה למה להר הצופיםשמ"פ
באמת מעניין אותי כי אני הלכתי לשערי צדק ובאמת זלזלו בזה. והרופא נשים שלי הוא זה שנתן לי תמיכה ולקחת את זה ברצינות
( וגם שם נפנפו כי רק מתחת ל20 זה בעיה ולא 25 )
כי אם מתפתחת לידה מוקדמת ח"ו הפגייה שם הכי מקצועיתאמהלה
בירושלים לפגים קטנים.
מה שהיא אומרת. פגיה מצויינת,מניסיוןשומשומונית
ובעז"ה לא תצטרכו.
ומעבר לפגיה, גם החדרי לידה מצויינים
לי בשעצ לא נפנפולפניו ברננה!
לא זוכרת כמה היה האורך אבל קיבלתי מהם תמיכה...
אולי כי אצלי כשהגעתי היה תקיןשמ"פאחרונה
במרפאה היה 13 והיא בדקה כמה פעמים + בדיקה פנימית
כשהגעתי אחרי קרוב לשעתיים מנוחה כבר היה 30+ ( לפני כן בדיוק סחבתי כמה שקיות לרכב )
אבל בפעם השנייה היה 25 נראה לי וגם נפנפו. יכול להיות שאם הם לא רואים אז פחות מייחסים חשיבות
לא יודעת
כשיש ספק אין ספקמולהבולה
פליז תלכי להיבדק
אני בוגרת פגייה שבוע 26 זה ממש לא מומלץ, הלוואי והכל יהיה בסדר
מה אתך יקרה? חושבת עלייךאמהלה
מקלחות לילדים עם לבניםאנונימית בהו"ל
אתמול יצאה לי שיחה עם חברה והיא סיפרה שהבנות שלה מתקלחות עם תחתונים..
בחיים לא שמעתי על זה אבל אני לא באה מבית דתי.
תוהה כמה זה נפוץ במגזר הדתי? זה משהו שהייתן מאמצות אליכן הביתה כמובן מגיל 0 או גיל קטן?
נשמע לי שזה רלוונטי רקרק רגע קט
כשהילדות מתקלחות יחד.
אם זה כשהן מתקלחות לבד, מחילה מהחברה שלך, אבל בעיני זו בושה מיותרת שרק תעשה נזק.
מסכימההמקורית
עזבי בושה מיותרתשמעונה
זה מקום שהגיינית ממש צריך לנקות אותו וללמד את הילדה לנקות מפשעה, זה לא נורמלי...ככה אי אפשר לנקות כמו שצריך
מסכימהנעומית
מוזר ממשעדינה אבל בשטח
גם כשהייתי רוחצת את הילדות יחד, לא הייתי משאירה להן , מה העניין , למה לסבך את החיים
לא שמעתי על דבר כזהמולהבולה
אולי אם היא מקלחת יחד עם בנים קטנים או משהו כזה
לי יש בן בגיל 5 ובת בגיל 3אונמר
וכשהם מתקלחים יחד הם עם תחתונים,
זה הגיע מהבן שלי שביקש כי לא נעים לו המבטים שלה על האיבר שלו,
והיא זה אחר לה ומענין אז היתה מנסה לבדוק מה יש לו, והסברתי להם שזה איבר פרטי שלנו ולכן דבר ראשון היא לא נוגעת בשלו והוא לא בשלה ודבר שני אם הוא רוצה אפשר בשמחה תחתונים אם זה יותר נעים לו.
הוא העדיף, ואחריו גם היא..
אבל אם הם מתקלחים לבד אז הם בלי..
חושבת שמשם זה הגיע גם אצלה... סתם בהיגיון.
אבל לקלח עם תחתונים גם כשמתקלחים לבד נשמע מוזר.
אולי באמת לא הבנתי אותהאנונימית בהו"ל
והיא התכוונה כשהילדים מתקלחים ביחד?
לא שמתי לב שאמרה את זה...
אם לא נעים לומתיכון ועד מעון
לא עדיף להפריד את המקלחות?
לילדים קטנים כיף להתקלח יחדאור עולה בבוקר
וגם חוסך זמן להורים..
אחלה רעיון לדעתי לקלח עם לבנים . גם אני עשיתי את זה
אבל היא כתבה שלא נעים לומתיכון ועד מעון
אם יש בושה טבעית זה איתות בעיני להפריד, גם אם זה נוח להורים.
היו לי ילדים שקילחתי ביחד, עד שלגדול כבר לא התאים
בדיוק בגלל זה להישאר עם תחתונים זה פתרון מעולהאונמראחרונה
הוא לא בן 10. הוא בן 5. זה קטן.
זה לא שזה מוגזם לגיל שלו.
הוא נהנה מאד וזה כמו בריכה ואחלה.
לא הבנתי למה יש פה התנגדות כזו גדולה להישאר עם תחתונים כשזה שניים יחד.
נעים לו מאד והוא מתחנן כל יום למקלחת משחקים יחדאונמר
אבל כן רוצה להשאיר את האיברים הפרטיים בפרטיות.
מה הבעיה פה?
כנראה שמדובר על מקלחות משותפותנעמי28
אולי היא עושה לכמהשואלת12
ילדות ביחד אמבטיה? כמו שבבריכה שמים בגד ים
אם הילדים בגיל שמקלחת משותפת כבר מביכה להם אזחילזון 123
עדיף לעבור למקלחות אישיות ולא להתקלח עם בגד...
מוזר מאוד לא נתקלתי בחייםאורוש3
נשמע לי ממש לא בריא גם היגיינית וגם בתפיסה נכונה של הגוף לפיתוח מיניות בריאה.
אולי הכוונה למקלחת משותפת?
אישית פחות מתחברת לזה בכללי. בטח שלא בגיל שמצריך להתחיל לכסות.
ממש לא נפוץמקקה
ומאוד מוזר
נורא מציק וגם איך אפשר לשטוףככה כמו שצריך?
הן מתקלחות יחד?טארקו
כי לבד זה נשמע לי אפילו בעייתי ואנטי הגייני..
אבל אם פעם ב.. עושים אמבטיית משחקים משותפת(נגיד קצף/צעצועים וכאלה)
מגיל שמבינים פרטיות(סביב 3-4-5, תלוי ילד) הייתי מכוון באמת להישאר עם תחתונים או ללבוש בגד ים...
לא באופן יומיומי(באופן יומיומי הגיל הזה הוא בעיני גם השלב שנכון להפריד מקלחות, כשכבר יש הבנה ששומרים על הפרטיות של הגוף שלי)
זה ממש לא בריאכורסא ירוקה.
כל הקטע להתנקות מהחיידקים שנאספים עלינו במהלך היום, לא להדביק אלינו את מה שנדבק לבד..
ואם זה כי הילדים מתקלחים יחד אז אולי הגיע הגיל לקלח אותם בנפרד