הם לא מחליטים. מחליטה רק בריונית אחת שהחוק בישראל קצת לטובתה. היא גם זו שדופקת את רוב המורים לטובת המורים הוותיקים.

המורים מחליטים אם להקשיב לה ולגנוב מהמעסיק שלהם תוך שהם לוקחים מיליוני הורים וילדים כבני ערובה, או ללכת לעבוד כרגיל.

אין שום חוק שמחייב עובדים לשבות לפי גחמות ליבה של הגברת בן דוד.

אבל רובם לא ישברו שביתה (חוץ מהאמיצים של מורים מובילים שינוי) ורובם בכלל לא מבינים את איך שזה עובד. בסוף אם הם היו מבינים בכלכלה הם כנראה לא היו מורים...

אבל הם לא מבינים את זה.

(סמוטריץ' טוען שהוא הציע לקצץ בתקציבי רווחה וכו' של ארגון המורים כדי לא להוריד להם בשכר, היא התנגדה).

התאגדות עוזרת להעלות את השכר הכולל.

יכול להיות שמעטים היו מצליחים להשיג שכר טוב יותר בגני הילדים/יסודי בלי גב התאגדותי.

ראה ערך מטפלות במעונות שעבודתן קשה לא פחות

הוא היה יותר מתכנס לממוצע. כלומר הוותיקים היו מרוויחים פחות ובמקצועות שבהם יש מחסור היו מרוויחים יותר.

מטפלות - לפחות בשוק הפרטי  בגוש דן הן מרוויחות די יפה. זה נכון שהרשמי משלם מעט אבל לכן הרבה נשים לא מוכנות לעבוד שם.

(אני שילמתי 3300 שקל בחודש לקטנה כשהייתה בפעוטון, תכפיל את זה ב-10 וקיבלת סכומים מאוד יפים, גם אם הם כוללים שכר דירה ועלויות אחרות).

למה בעצם זה המצב?

אמור להיות להן אינטרס לשלם יותר, במקום להתחיל לחפש כל שבוע מחדש בנות 16 חרדיות שיבואו לסגור את הפער הזה

נשאר להן פחות בכיס.

כמו כל עבודה

למה אפל משלמת לעובדים 30 אלף בחודש? גם שם כל שקל שמביאים לעובד, משאיר פחות אצל בעלי המניות.

התשובה היא...

תופים...

היצע וביקוש!

אם אפל ישלמו 30 ש"ח לשעה למתכנתים, אף אחד לא יגיע.

הביקוש למתכנתים עצום וההיצע קטן (יחסית לביקוש).

לעומת זאת, אנשים שיודעים לעבוד במעון יש בשפע.

להגיד "היצע וביקוש" זו לא תשובה להכל.

זאת בדיוק הנקודה, אם יש כזאת כמות של אנשים שמוכנים לעבוד במעון, אז איפה הם? למה חסר?

ראה מטפלות העובדות 6 ימים בשבוע כי מישהו צריך להפעיל את המכון ולקבל את הילדים, אז אי אפשר לקבל יום חופשי.

ויש כיתות שנסגרות בשוטף, ויש כיתות ששולחים להורים הודעה בבוקר שאין צוות , כי המטפלת לא מרגישה טוב ואי אפשר לפתוח את המעון היום.

מהנדס שמקבל 30 אלף בחודש. מכניס למעסיק שלו סביב 60-80 אלף.

אצל מורים (ורוב עובדי המדינה) זה בעייתי כי הם לא "מייצרים" הכנסה למדינה אלא מספקים שירותים לאזרחים.

אם הורים יעזבו (ולא יירשמו אחרים במקומם) בגלל תחלופה גבוהה, אז מנהלת המעון תשלם יותר.

אם אין ביקוש לעובדים יציבים בתחום הזה, כלומר עדיין יירשמו הורים למרות שהעובדות לא יציבות, אז אין למנהלת סיבה לשלם אקסטרה.

אין מספיק מסגרות לגיל הרך.

הורים צריכים לצאת לעבודה, איך הם יכולים לוותר על מסגרת?

מה אתה מציע שיעשו במקום? שישבו בבית בלי משכורת?

להיות פועל בניין זה הרבה יותר קשה פיזית מאשר לנתח ילדים קטנים ולהוציא להם את השקדים.

על 10 דקות של הוצאת שקדים, רופא פרטי מרוויח כמעט 10 אלף ש''ח, שכר שפועל בניין לא מרוויח גם בחודש.

השכר נקבע לפי היצע וביקוש.

אין הרבה אנשים שיודעים להוציא שקדים (יש חסמי כניסה מאוד משמעותיים), יש הרבה אנשים שיודעים לשים לבנה מעל לבנה, והרי לך פערי שכר.

חסם הכניסה היחיד לעבודה במעון הוא דופק, לא נדרשים שום כישורים או תעודות או הכשרות.

לכן השכר נמוך.

האמת היא שבאופן גס אפשר לטעון שככל שאתה יותר בכיר ומרוויח יותר, כך אתה עובד פחות קשה.

גם בתוך בתי החולים, מי שטוחן משמרות ועושה לילות ושבתות וחגים בלי הפסקה אלה העובדים הפחות בכירים.

את מנהל המחלקה אתה תמצא רק עד 15 ורק בימי חול, ולמרות זאת הוא מרוויח הכי הרבה.

בקיצור,

אין קשר בין כמה העבודה קשה לבין השכר.

ההסתדרות התנגדה למשל לעליית שכר של מורים נדרשים, כמו מורים ל-5 יח''ל מתמטיקה.

למרות שזה לא היה מגיע על חשבון השכר של האחרים.

''לא יכול להיות שבאותו חדר מורים יהיו כמה מורים שונים ולכל אחד שכר שונה'', יפה טענה.

כאילו שזה לא עובד ככה בכל חברה בעולם, וכאילו שממילא אין הבדלי שכר בין המורים.

אלא שהיום הם מתבססים על דברים לא רלוונטיים כמו ותק וגמול השתלמות, במקום על דברים רלוונטיים כמו כמה המורה טוב או כמה הוא משקיע וכו'.

הסתדרות המורים לא יכולה להתנגד לעליית שכר של מורי 5 יח"ל מתמטיקה כי היא לא מייצגת אותם אלא ארגון המורים.

וגם במקרה שלו זה לא היה בנוסף לשכר אלא תחליף לעליית שכר לשאר המורים.

ואז מובן למה התנגדו. כי לא תקין לחלק יעלו ולחלק לא יעלו (לדעתם)

אם אני זוכר נכון לא היה מדובר על פגיעה בשאר המורים, אבל אולי גם הפעם אני מתבלבל...

נניח ולמורה למתמטיקה יש את האפשרות ללמד 5 יח"ל ולקבל תוספת (ותכלס קל ללמד את התלמידים החזקים) למה שהוא יבחר ללמד 3 יח"ל?

ואז מי אתה רוצה שילמד את ה3 יח"ל?

יש לא מעט עבודות לנשים חסרות השכלה שהן יותר קלות מאשר עבודה במעון. אם לאישה יש חלופה היא תעדיף להיות מזכירה. אם אין לה חלופה היא תעבוד במעון.

ההצע והביקוש גורם לזה שיש הרבה ביקוש מצד הורים וממילא הורים מוכנים לשלם שכר גבוה. בממשלה זה לא קורה כי יש שכר אחיד (ונמוך) ולכן פשוט נסגרות כיתות של מעון על ימין ועל שמאל. במקומות שבהם יש הצע של עובדות חרדיות המצב קצת יותר יציב אבל גם שם  המצב משתנה באופן קיצוני.

רופא פרטי מרוויח 10 אש"ח, נכון, אבל הוא בילה 10 שנים בללמוד את המקצוע בלי שכר או עם שכר מזעזע. יש סיבה למה הוא יודע לעשות את זה ואני למשל לא. וגם אז הוא לא לוקח 10K הביתה אלא הרבה פחות מזה (במקרה הטוב, רבע).  יצא לי פעם לעבוד עם רופאת שיניים על מבנה ההוצאות שלה בקורס עסקי וראיתי כל מיני דברים מטורפים.

אין קשר בין "עבודה קשה", לשכר אבל יש קשר בין "עבודה קשה" לבין הנכונות לעשות אותה, כלומר זה משפיע על ההיצע.

אני לא מכיר דבר כזה, אלא רק במקומות שיש בהם הסכמים קיבוציים (=ארגון עובדים).

מנהל מחלקה הוא העובד הוותיק שיש במחלקה?

מנכ"ל חברה הוא העובד הכי מבוגר בחברה?

איפה זה קיים?

מן הסתם ברוב המקרים, אדם יותר ותיק יהיה יותר מיומן מעובד חדש, ולכן זה הגיוני שהוא ירוויח יותר. אבל הסיבה האמיתית שהוא מרוויח יותר או מקודם יותר היא המיומנות שלו, לא הוותק שלו. 

עובד ותיק שלא יהיה מיומן לא יקודם ואף יפוטר, תלוי בהקשר ובכמה הוא לא מיומן.

זה קצת כמו תואר שני: בשוק הפרטי אף אחד לא יביא לך יותר שכר רק בגלל שיש לך תואר שני. אבל אם התואר השני שלך רלוונטי ותורם לעבודה שלך והופך אותך ליותר מיומן, אז אתה כן תתוגמל בהתאם. אבל זה לא שהתואר הביא לך את ההעלאה, אלא העובדה שאתה יותר מיומן.

עובדים עם ותק מקבלים שכר גבוה יותר.

בדרך כלל כי הם מיומנים יותר אבל לאו דווקא.

גם בהייטק אם יגיע סניור למשרה הוא ידרוש שכר גבוה יותר מג'וניור גם אם הוא לאו דווקא טוב יותר ממנו.

גם בבית ספר רכז מקצוע/שכבה. מנהל בית ספר וכו' לאו דווקא הכי ותיק או מבוגר.

וגם בהוראה (כמה שזה יפתיע אותך) עובד לא טוב יפוטר. אומנם לא מהיום למחר כמו בשוק הפרטי. אבל סביר להניח שיראו לו את הדלת בסוף שנה. גם אם יש לו קביעות.

אחרת כל המורים עם הקביעות היו זורקים ולא עושים כלום כל היום. וזאת לא המציאות

א. אם מנהל בשוק הפרטי יראה שעובד פחות טוב מקבל יותר שכר מעובד יותר טוב, ברור שהוא יפעל לתקן את זה. הוא לא יאפשר לזה לקרות, ולא מעניין מה הוותק של העובדים.

במילים אחרות: הוא לא יחזיק אצלו עובד שמרוויח יותר ממה שהוא שווה, בלי קשר לוותק.

ברור שבסופו של דבר זה לא יהיה מדויק ב-100%. בארגון עם 800 עובדים אי אפשר לוודא את הרמה המדויקת של כל אחד מהעובדים בשביל לוודא שהמשפט הזה מתקיים. אבל בגדול, ברור שזאת השאיפה ושזאת התפיסה לפיה אנשים בארגון פרטי מקבלים את שכרם.

בקשר לטבלאות שכר - יש קורלציה בין ותק לבין מיומנות, ולכן גם בין ותק לבין שכר.

גם יש קורלציה בין תואר ראשון לבין שכר, אבל זה לא בגלל שהתואר מקנה לך שכר. לך עם תואר במחשבים לעבוד באינטל ותהיה עובד גרוע, תוך שלושה חודשים אתה בחוץ. פשוט התואר מעלה את הסיכוי שתהיה מיומן בנושא מסוים, בדיוק כמו שיש קורלציה כזאת עם ותק. אבל זה לא אומר שהוותק הוא הוא המשתנה שבגללו השכר עולה.

למשל במקצועות שלא דורשים מיומנות גבוהה, כמו קופאית בסופר או מאבטחים או נציגי שירות לקוחות טלפוני, אתה תראה שעליית השכר מאוד מאוד מאוד מאוד נמוכה אם בכלל קיימת. למה? כי נציג שירות עם 18 שנות וותק לא יהיה יותר טוב מנציג שירות עם 3 שנות ותק.

ב. רוב המורים הם אנשים טובים, ברור שהם לא "יזרקו" רק בגלל שיש להם קביעות.

אבל גם אנשים טובים משקיעים פחות כשאין תגמול על ההשקעה. אתה לא תפטר אותם בגלל זה, אבל גם לא תהנה מכל היתרונות של עובד מרוצה שמתוגמל על ההשקעה שלו.

כלומר יש מצב ביניים, שבו נמצאים הרבה מאוד מורים: הם לא אומרים "לא אכפת לי" אבל גם לא יוצאים מגדרם בשביל להשקיע.

גם בשוק הפרטי יש הרבה מאוד אנשים במצב הזה, ברור, אבל לפחות בשוק הפרטי יש תמריצים כדי לעודד אנשים לעבור ממצב כזה למצב של רצון להצטיין, ובהוראה התמריצים האלה פשוט לא קיימים.

גם בהוראה.

ומי שחוסם אותם זה לא ארגוני העובדים.

אלא משרד האוצר שלא מעוניין להגדיר תמריץ כזה כל עוד הוא לא בא על חשבון עובר אחר שהשכר שלו ירד.

או במילים אחרות לארגון המורים אין בעיה שכולם יקבלו 10 אלף ופלוני יקבל 13 כי הוא מצויין.

אבל לא מסכים שכולם יקבלו 8 אלף ורק פלוני יקבל 13 כי הוא מצויין.

כך היה במשא ומתן בתחילת שנה. האוצר דרש להעלות שכר רק לחלק מהעובדים. ולזה הארגון לא יתן יד (כי כל מי שלא יקבל העלאה יפרוש למחרת מהארגון)

אין לכם שום מילה טובה להגיד על המורים??

עבדתם פעם בהוראה?

ראיתם איך תלוש שלהם נראה?

הם לא שבויים של יפה בן דוד ממש כמו הילדים?

הייתי 5 שנים בהוראה ויצאתי לשנה כדי להתאושש.

העבודה מול נוער שעושה מה שבא לו ולהורים שיש להם רק תלונות עם 0 לקיחת אחריות.

אף מורה לא שמח על השביתות האלה. גם להם יש ילדים עכשו בבית.

הם שבויים של יפה בן דוד. המורים הצעירים מרוויחים שכר רעב ממש (ולכן לא נשארים במערכת). תלכי היום לכל כנס של עצמאים/עצמאיות ותראי שם כמויות של מורות לשעבר שנשבר להן מהמערכת.

בהחלט צריך לשפר מאוד את תנאי ההעסקה של המורים. השיפור הזה חייב להיות במקביל לרפורמה אמיתית ומשמעותית בכל כללי ההעסקה, כך שהחינוך יהיה בראש מעייני השיקולים ולא כמו היום - שימור כוחם של הוותיקים.

השיפור במשכורת ובתנאים, חייב להגיע עם יכולת לתגמל מורים על מאמץ והישגים ובמקביל לגרוע מתנאים/לפטר מורים גרועים. השינוי חייב להיות כזה שיעודד מורים בשנותייהם הראשונות (שהן גם הכי קשות) להחזיק במערכת - יחד עם אפשרויות יציאה/הוצאה של מי שלא מצליח, גם אם הוא עובר את 'נקודת האל-חזור' דהיום, של שלוש שנים במערכת. השינוי חייב לאפשר גמישות ניהולית שתאפשר לפתוח מגמה רלוונטית שיש לה ביקוש כעת, בלי התחייבות למורה, שתאלץ להשאיר אותו גם כאשר המקצוע יתייתר. השינוי חייב לכלול צמצום דרסטי של ימי החופש המיותרים, על הנזקים החינוכיים והלימודיים שהם גורמים, במקביל למשכורת שתאפשר למורה שמרגיש שעמוס לו מידי, לקחת משרה חלקית. השינוי, דווקא אם הוא יגיע מהסתכלות חינוכית-ערכית, חייב גם לכלול התאמה סוף סוף, בין החופש הגדול, לבין הלוח העברי לפיו מתנהלים חגי ישראל וממילא החופשות במהלך השנה.

אבל כן.

צריכה להיות רפורמה כללית במערכת. 

בהם כל הכח אצל הוותיקים והפנסיונרים ואין למורים האמיתיים שום זכות בחירה אמתית (תשאלי את אלו שניסו להחליף בצורה דמוקרטית את רן ארז לפני חמש עשרה שנה, איך במקום לשכנע את ציבור המורים לתמוך בו, הוא ניצל את השליטה במנגנון כדי להבחר נגד דעת רוב המורים) - לעולם נציגי ""המורים"" לא יסכימו לרפורמה אמתית, כזאת שהמטרה הראשית שלה הוא חינוך ילדי ישראל.

השיקול היחיד של רן ארז ויפה בן דוד ודומיהם (שיהיו אלו שיחליפו אותם, כל עוד שתמשיך ההתנהלות הנוכחית עם הסטטוס-קוו של האגודות העות'מניות) זה שימור הכח בידיהם. לצורך כך הם מתעקשים שהשיקול המרכזי והכמעט יחיד בתנאי השכר של המורים הוא וותק 'עיוור' בלי שום התחשבות ברמת ההישגים. לצורך כך הם לא מאפשרים פיטורי מורים כושלים, ברגע שיש להם קביעות. לצורך כך הם לא מוכנים לשום דיון אמיתי בשאלה האם ימי חופשה שנקבעו לפני מאה שנה, כשהמקצוע הכמעט יחיד שנשים יצאו אליו היה הוראה מוצדקים היום. הם בשום אופן לא מאפשרים העסקת מורים לפי הצורך ('בחוזים אישיים') כי המורים הללו לא יהיו תלויים בהם וכו' וכו'.

התוצאה של ההתעקשויות הללו היא שלשלב בו המשכורת של מורה מתחילה להיות ראויה מגיעים או האידיאליסטים הגדולים, שראויים לכל הערכה על שנים של השקעה בנשיכת שפתיים וללא תמורה ראויה או מורים בנוניים ומטה שהמערכת לא הספיקה לפלוט תוך שנתיים, שכמו שאין להם באמת כח וכשרון להוראה אין להם גם לדברים אחרים, אז הם נשארים וזה נראה ככה. חלק גדול מאלו שיכלו להיות מורים מעולים, כבר נפלטו מהמערכת.

ה'הישגים' של ליברמן (משחק בימי החופשה שלא באמת מוסיפים משהו) ושל סמוטריץ' (עד שישה אחוז חוזים אישיים בתיכונים וגם זה בהגבלות) הם שמחת עניים מצד אחד - כי זה טיפה מהים של מה שצריך שינוי והישג כביר מצד שני, כי סוף סוף מישהו הצליח להזיז את אירגוני המורים, גם אם בפרומיל ממה שצריך.

אכן חתמו על שישה אחוז חוזים אישיים, אבל בפועל משרד החינוך ובתי הספר לא מקדמים את זה. כלומר בפועל אין מורים כאלה.

במדינה מתוקנת,

היום כל ההורים בישראל קמים ושובתים גם הם.

מורים לא מרוצים=חינוך רע.

הגירה שלילית של מורים צעירים ואיכותיים לטובת מקומות עם אופק טוב יותר,

ומסתמא מערכת שמכילה מורים עייפים, מיואשים ושחוקים שמאוד יתקשו לתת לילדים שלכם את מה שהם צריכים.

שמה בצד את היותי אשת חינוך,

אני בתור אמא נחרדת לקרוא שהעיקר פה זה הבייביסיטר לילדים.

איכות החינוך צריכה להיות בראש מעיינות כל הורה והורה בישראל.

ושם בדיוק זה מתחיל.

גילוי נאות, וצר לי אם יבאס מישהו שכבר הכין פסקה משתלחת-

אני לא מתלוננת על המשכורת שלי.

מעולם לא התלוננתי.

אני עובדת פחות ומשתכרת פחות וסבבה לי עם זה.

הזלזול והמשחק בחיי צוותי ההוראה ואנשי החינוך זה המכעיס פה.

ממליון סיבות, ולא את כולן יש דרך מעשית לתקן

אז נשארנו עם זה

לאן כבר יש למורים להגר? זה מקצוע שמאוד תלוי בשפה, אם אין לך שפה אחרת כשפה ראשונה - זה יהיה מאוד קשה.

וניכר מדבריך הזלזול.

אני יכולה לעשות המון דברים אחרים, ואני עדיין מורה.

כנראה לא לעוד המון זמן, כי, ובכן..

מורים הולכים ולומדים תואר.

באותה מידה שלמדתי את התואר הזה, יכולתי ללמוד כל תואר אחר.

האם זה נכון לגבי כל מורה? לא.

אבל בוודאות נכון לרובם המוחלט.

בטח לאיכותיים, שלא יודעת מה איתך, אני הייתי מעדיפה שהם ילמדו את ילדי ולא אנשים מיואשים וחסרי כישורים.

אבל כנראה שעדיף שיהיו בובות על חוטים ויאפשרו לכולם לשחק להם בחיים. כל עוד לך זה נוח, כמובן.

ערך עליון ומקודש שכל הורה ישמח שילדיו ילמדו 

כי לא היה כאן זלזול.

גם עריכת דין, לצורך העניין, הוא מקצוע שתלוי בשפה, ומאוד קשה להגר כשזה המקצוע שלך.

מורים לומדים תואר, אוקי? ו? מה את מנסה להגיד?

איך זה שהם לומדים תואר תורם ל"איכות החינוך"? 

ואני ממש לא מחפשת.

לו היית טיפה מכירה אותי, היית יודעת שאני בכלל לא אוהבת להכנס לדיונים ובטח שלא ויכוחים, אבל יש דברים שמצליחים להעיר גם אותי מהתרדמת.

אני חושבת שהייתי די ברורה,

שאלת ״לאן יהגרו?״.

בפשטות עניתי,

זה שאדם, או לצורך העניין מורה, בחר ללמוד תואר במקצוע a, לא סותר את יכולתו להתמקצע בb-z.  

זה הכל.

זה לא קשור לאיכות החינוך.

זה קשור ליכולתם להגר למקומות טובים יותר וזו הנקודה אליה התייחסתי. 

כי הביביסיטר הוא זה שמפעיל את המשק, אל נא תזלזלי בביביסיטר.

יש לי 2 עבודות ולימודים, אשתי עובדת במשרה מלאה ובלי ביביסיטר אנחנו מושבתים.

ובתוך כך כל תכלית הקיום שלנו.

זו מטרה שכל האמצעים שבה קדושים.

גם להקריב כמה שעות עבודה, כן.

ושוב. אני בכלל מלמדת תיכון והשביתה הזו לא קשורה אלי בעליל.

אני מדברת כאישה ואמא שנחרדת מהזילות במקצוע ומתוך כך בעתיד של הילדים.

זהו 

מורים עם ותק של 30 שנה לא פורשים,

מורים חדשים כן פורשים.

ומה הסיבה שהם פורשים?

הסתדרות המורים, שמונעת מהם להרוויח סכומים יפים. שמתנגדת להעלאת שכר בשקלים אלא רק באחוזים, כדי שמי שמקבל פחות ימשיך לקבל פחות ומי שוותיק יקבל על חשבונו.

כמו כן ההתנגדות העקבית להעלאות שכר למורים במקצועות נדרשים, גורמת לזה שיהיה מחסור חמור במקצועות הריאליים ובאנגלית.

ההסתדרות לא עוזרת למורים טובים להישאר, היא זו שמונעת מהם להרוויח וגורמת להם לעזוב.

את אומרת ובצדק שאנחנו לא רוצים מורים עייפים. אבל מי מונע ממנהל בית ספר לפטר מורים עייפים ועצלנים? כאלה שבאו רק להחתים כרטיס? שוב, הסתדרות המורים.

הרשה לי להפתיע אותך,

אתה צודק.

ההסתדרות לא עושה צדק עם המורים החדשים.

נכון.

לכן אני לא חברה בהסתדרות.

מהרפורמה בחינוך שעלתה שנה שעברה ויצרה כדי זעזוע, אני שמחתי.

זה יכול היה ליצור מקום לגדילה וצמיחה עבור כל החלקים במשוואה.

וזה שהמערכת בוחרת להשאר מיושנת, זה מבאס.

אבל יש לאנשים חדשים כח להביא אנרגיה חדשה.

גם אם הם לא משנים את גלגלי המכונה, הם נוגעים בלבבות ויוצרים שינוי קטן שיוצר הדים גדולים.

מעבר לפדגוגיה המתחדשת ולכלים המתפתחים בקצב מתמיד.

ובאותה נשימה,

ההסתכלות על השביתה כ״מעשה של יפה״ היא הקטנה וצמצום של ההבנה של המעשה.

דה פקטו, חברי הממשלה היקרים שלנו מצאו עוד דרך להביע זילות ולרמוס את ציבור המורים.

אם היו רומסים אותך מכל כיוון, היית נשאר?

לא.

אז הותיקים כבר אין להם באמת game בחוץ, ולפעמים הביצה המוכרת עדיפה מלטבוע בלא נודע.

אבל הצעירים נמלטים על נפשם. ובצדק.

ושים בצד הכל. זלזל בי כאדם, כאשת חינוך, וואטאבר.

אבל אני כמורה אהובה בתיכון שומעת תדיר משפטים כמו:

״המורה, תעשי לעצמך טובה ולכי ללמוד משהו אחר. אין פה עתיד.״

״המורה, חפשי לך מקצוע שיעריך אותך יותר.״

״המורה, אני לא מבין למה את נשארת. אף אחד לא מכבד מורים. מגיע לך יותר.״

(שביעיסטים-שמינסטים בדרך כלל)

יש לי תלמידים שלקחו על עצמם מסע שכנוע (סוף כיתה י״ב. אין להם אינטרס להבריח מורה) לעזור לי למצוא מקצוע להסבה.

וזה הם רואים.

אז אולי הגיע הזמן שההורים קצת יפקחו את העיניים.

מורים טובים מוצאים אלטרנטיבות במקומות אחרים.

ובהצלחה לילדינו ולעתיד המדינה 

א. לפני הכל - אני ממש לא מזלזל בך! אפילו לרגע אחד איני מזלזל במורים, אני מעריך אותם מאוד מאוד ויודע כמה מורה טוב יכול לעשות הבדל עצום.

ב. את שואלת אם הייתי נשאר אם הייתי מרגיש שרומסים אותי.

את צודקת, לא הייתי נשאר. הייתי עוזב. גם עזבתי מקום עבודה לפני כמה שנים בגלל בוסית שלא הפסיקה לצרוח וזה לא התאים לי.

וזאת בדיוק הנקודה - מורה שלא טוב לו, בגלל השכר או התנאים האחרים - שיעזוב! שלא יתפוס משרה ואז ישבות וישאיר מיליוני הורים ותלמידים בני ערובה.

אף אחד לא יכעס על מורה שמחליט לעזוב, אבל מי שמחליט להישאר במערכת - שלא יהיה אלים ושלא ישבות.

אבל לצערי בתור מורה חדשה, אני יכולה להגיד לך בפה מלא שביום שזה יקרה,

לא תהיה למידה ולא יהיו בייביסיטרים ותהיה פה קריסה מערכתית.

זכיתי לשבת בארבעה חדרי מורים שונים בחמשת שנותי בהוראה, ואני יכולה לחתום לך על כל אחת מהמילים שלי.

ותאמין לי שרוב המורים לא ״תופסים משרה״. לרוב המורים המערכת משוועת.

יש כמה הצפות במקצועות ספציפיים, אבל מעבר לזה, יש מחסור במקצועות שמצריכים איכויות מסוימות (אנגלית, לשון, פיזיקה, כימיה וכו).

ואין צורך באמת להתווכח על זה.

באתר ארגון המורים יש פינת דרושים. קח כמה דקות לעבור על הרשימה ותווכח לראות במו עיניך כמה המחסור ישנו. 

לא למצב רגיל שהוא מגיע לעבודה ומלמד...

ו...מה רע בקריסה מערכתית?

אולי זה יעזור לטווח הרחוק.

אדם שמן לא אמור לשאוף להגיע למצב של דום נשימה כדי להתחיל לרדת במשקל ולהכנס לכושר.

לא צריך לשאוף לקריסה טוטאלית שתערער את הילדים שלנו (שסלח לי, קורונה ומלחמה הספיקו לערער אותם עד היסוד) כדי למצוא הזדמנות לצמיחה מחודשת.

אתה אומר מפרקים? יאללה.

אבל אני מדברת על קריסה.

חוסר הרבה יותר משמעותי במורים,

שיעורים שמתבטלים,

מקצועות שלא נלמדים באופן תדיר,

בתי ספר וגנים שנסגרים בגלל מחסור.

לא יודעת, אני מתקשה לשאוף לשם. למרות שהייתי שמחה לניקוי אורוות יסודי ושינוי פדגוגיה במערכת הזו. 

ואת אומרת דברים נכונים מאוד

ואני יודע כמה המחסור במורים, בטח מקצועיים, עמוק מאוד

אין לי ספק שהמורים ראויים מאוד להערכה וגם למשכורת ראויה יותר

ועם כל זה, השביתה היום היתה מיותרת קל וחומר אם המורים מכריזים בקולי קולות שהם מוציאים "חופשת מחלה" שכולם יודעים שהם לא. מצטער, לא הייתי רוצה שהמורים שלנו יתנו לילדים דוגמא אישית איך לשקר. חינוכי זה ממש לא 

עם כל זה, בשעת מלחמה, שכל עובדי המשק, במגזר הציבורי והפרטי, נכנסו תחת האלונקה בנטל הסיוע הכלכלי למצב, גם המורים היו צריכים לעשות ככה, זה זמני ביותר שלא לומר שהציעו לבן דוד הצעות אחרות לפני שפגעו בנטו והיא סירבה לכל הצעה (כרגיל אצלה). וחבל

השביתה היום היתה מיותרת

ושוב, המורים ראויים לכל הערכה שאפשר לתת להם. זו עבודה קשה מאוד וחשובה ביותר 

לא חסר עובדי עבודות קודש שלא מוערכים מספיק.

שם קיצצו את התקציב מכל מיני דברים משניים (כמו תקציב רווחה) ולא ממשכורות ממש.

שכרגע נמצא במחסור. ימי חופשה דופקים את המערכת אבל לא מגדילים את התקציב..

יש להם את הגוף הכי חזק במשק מאחוריהם אולי חוץ מההסתדרות הכללית.

שמעת על הסתדרות ההנדסאים? לא? לא מפתיע אותי.

לא עושה כלום ואף אחד לא שומע עליה, בואו נארגן שביתה פחחח...

צריך קצת ותק, וגם אז מתחילים ממשכורת של מורה מתחיל.

לא יודע, אולי אם אני אתעייף.

לעשות הסבה להוראה

יש לי חברה שממש רצתה, ולתחום שלה זה לא פתוח, אלא רק הכל מההתחלה

ומקבלים סמינרים בהנחה סהכ

(מכירה מהעבודה אצלנו..)

גדל פה חצי דור שלא יודע להתמודד עם הילדים שלו..

ואז הם באים עם תלונות למורים ולגננות למטופלים עוסים ולפסיכולוגים ..

נדירות האמהות שיודעות מזה לגדל ילד בריא של פעם. עם אוכל חם השכלה שעורי בית ...וגבולות

חלק בוכים על יום אחד שאתם עם הילדים, תעריכו את הגננות המורות המטפלים העוסים הפסיכולוגים ..

באיזה עולם לגיטימי לגעת להם בשכר שנמוך 
 

די לכפיות טובה 

המורים לא סתם בוכים לשם שינוי

הבכי הוא על הפגיעה ביכולת של ההורים לעבוד ולהתפרנס.

ממילא אנחנו מהמקומות הראשונים בעולם עם היחס בין מספר ימי החופש של הילדים לבין זה של ההורים, כלומר הילדים נמצאים בחופש פי כמה וכמה לעומת מספר ימי החופש שיש להורים.

ממילא הורה שאין לו הורים בפנסיה בקושי מצליח לשרוד את יולי-אוגוסט. לא כי לא רוצים להיות עם הילדים, אלא כי חייבים להתפרנס. הלוואי שהייתי יכול להיות בבית עם הילדים בכל החופשים שלהם, זה הדבר הראשון שאני אעשה ביום שבו לא אזדקק עוד לפרנסה. 

אז גם כשלא אמור להיות חופש, רוצים לפגוע בפרנסה של ההורים? פרנסה שבזכותה יש מיסים שבזכותם יש למדינה כסף לשלם למורים?

ואני לא מבין את הקושיה "באיזה עולם לגיטימי לגעת להם בשכר הנמוך". במדינה שבה המעסיק שלך נמצא בגירעון עצום כי יש מלחמה, זה לגיטימי שהמעסיק יקצץ בשכרך. 

זה אומר דרשני שההורים לא מבינים את עומק הצרה.

באיזה עולם הורה מסכים שמי שיהיה עם האוצר שלו ירוויח כלום

יש מספיק עבודה תודה מאמי גם חינוך ביתי אצלי.. מוזמנת

לא ברור לי איך את מכלילה אישית ..בעיני זה לא מכבד.

לק"י

לא רציתי להגיב פה.

אבל יש לנו 2 ילדים בשני בתי ספר שונים, יש להם מורים באמת מקסימים. משקיעים, אכפתיים.

והם בטוח לא היחידים.

זה ממש מכאיב מה שאת כותבת. בלי קשר לכל הדיון!

א.

כשאת הולכת לקופת חולים, את מסכימה שהאחות תרוויח רק 8 בחודש?

כשאת הולכת לרמי לוי, את מסכימה שהקופאית תרוויח רק 6 בחודש?

כשאת הולכת לכותל, את מסכימה שהמאבטח בכניסה ירוויח רק 7 בחודש?

כשאת הולכת בלילה למיון, את מסכימה שהרופא המתמחה ירוויח רק 35 ש"ח לשעה?

לא, את לא המעסיקה שלהם ולכן זה כלל לא רלוונטי אם את מסכימה או לא מסכימה לשכר שלהם.

מה שכן, אם הרופא במיון יחליט שהוא לא מקבל אותך כי הוא מרוויח מעט, לא תכעסי עליו?

ומה אם תגלי שהוא לא מוכן ללכת הביתה ולהביא רופא אחר במקומו, אלא הוא מונע מרופאים אחרים להיכנס בזמן שהוא עצמו מסרב לטפל בך בגלל השכר הנמוך שלו?

לא תרגישי שהוא לוקח אותך בת ערובה בשביל מאבק שאת בכלל לא קשורה אליו?

ב.

את יודעת מי היחידים שמסכימים לשכר של המורים?

המורים עצמם.

כן כן, כשהם הלכו ללמוד הוראה למרות שידעו מה השכר שצפוי להם, הם הסכימו לשכר הזה.

אז אם הם הסכימו לשכר הזה, באיזו זכות הם תופסים משרה ואז שובתים ולא מגיעים לעבודה?

מי שלא טוב לו, מוזמן לעבוד במקצוע אחר. ברצינות. ושישאיר את המשרה פנויה למי שכן רוצה לעבוד בשכר הזה.

ואם אף אחד לא ירצה?

אז השכר יעלה. היצע וביקוש, זה כל הסיפור. 

למרות שלי בעצמי דחו תור של פעם בחצי שנה

הצדקתי אותם..

אף מורה לא הסכים לתת תנאים שהולכים שם

אף מורה לא נסכים לקחת עבודה של מורה אחר

על מה אתה מדבר? באמת אם לא היית שם עדיף שתהיה השקט

ואני אומרת את זה בתור מורה שעובדת בעוד תחום..

התגלו לי הרבה עוולות שלא רואים מחוץ למשרד החינוך.. אז באמת עדיף שיהיו בשקט

אז הם הלכו ללמוד הוראה כי הכריחו אותם? 

חתמו על חוזה עבודה בבית הספר כי הצמידו להם אקדח?

לא ולא, הם הלכו ללמוד וחתמו על הסכם בידיעה ברורה מה יהיה שכרם.

כי למעסיק (המדינה) לא מספיק אכפת מזה

הם לא מבינים שכל מורה במשרד החינוך צריך לכפות על תקן של מורים אחרים שהתנדפו משם

כך יוצא שהוא עובד כפול אחד וחצי..

מחנכות שצריכות לחנך על כיתה ועוד כיתה מורות מקצועיות שנכנסות למקצועות שלא שלהן..

באלגן יש שם.. 

בהלם שלא עשו עד היום שביתה

אין ילד שיושב בבית בגלל מחסור במורים.

אז נכון שמנהלים עובדים מאוד מאוד קשה בלסגור פינות,

ושולחים מורים למקצועות שלא הוכשרו אליהם,

ומורים צריכים להשלים שעות של מורים אחרים...

ועוד ועוד.

אבל בפועל אם יהיה מחסור קשה כלומר מספר משמעותי של ילדים פשוט לא יוכלו ללכת לבית הספר כי לא יהיו מספיק מורים, אז דברים ישתנו.

בדיוק, הוא יושב בכיתה ומבזבז את הזמן במקום

מורה יכול להגיע לחצי מהשיעורים, לאחר בחצי שעה, ללמד רבע מהחומר ולהפיל הכל על התלמידים או על המורה של שנה הבאה.

ואז לספר שהוא עובד קשה, שיש לו המווווון עבודה וזה לא הוגן

לק"י

נכון שעם כל הטכנולוגיה והשינויים אולי היו צריכים לעשות שינוי בצורת הלמידה.

זה עדיין לא הופך את המורים לבטלנים שלא עושים כלום.

בטוח יש ויש. אבל מפה ועד להכליל את כולם זה מגעיל מאוד בעיני.

נגיע בקרוב למצב הזה שילדים ישבו בבית.

ואז יקח כמה שנים עד שהשינוי ישפיע.

היה 5 שעות חופשיות בשבוע

כי לא מצאו מורה מ"מ למורה למתמטיקה שיצאה לחל"ד.

אני מכיר בתי ספר שלא פתחו מגמת פיזיקה/מדעי המחשב/כימיה

כי לא מצאו מורה

אני מכירבתי ספר שלא מאשרים ליותר מ30 תלמידים בשכבה (מתוך שכבה של 10 כיתות) ללמוד 5 יח"ד מתמטיקה כי אין מורה למתמטיקה שמגיש ל5.

לא יודע איך היית מגיב אם היו אומרים לך שבן/בת שלך לא יכולים ללמוד 5 יח"ל מתמטיקה למרות שהם מאוד מוכשרים ויכולים. אבל יש כבר בכיתה 30 תלמידים ולכן אין מקום. אז או שילמדו לבד או שילמדו 4

ומישהו חשב על פתרון הקסם שלהציע למורים שכר טוב יותר?

לא?

המנהל לא יכול כי משרד החינוך לא מוכן לשמוע על כך 

המדינה אכן רצתה לשלם יותר למורים במקצועות נדרשים - נשואים טריים

אתה בעצמך כתבת למטה שמשרד החינוך רצה לשלם יותר למורים במקצועות נדרשים, וארגון המורים התנגד.

אז איך אתה שוב מאשים את משרד החינוך?

ובכלל, מי שמתגד ליכולת לתגמל מורים טובים (בלי קשר למקצוע שהם מלמדים) - זה ארגוני המורים ולא משרד החינוך.

נראה לי קצת יותר חמור, לא?

אם זה יהיה המצב - משרד החינוך יתעורר.

עד אז, עם כל הצער על הפגיעה בילדים ובעתיד שלהם (אני ממש ממש לא מזלזל בפגיעה הזאת, היא נוראית!), המדינה לא תתעורר.

למען הסר ספק - אני לא הנציג של המדינה כאן בדיון, זה לא שאני מסכים עם כל דבר שהמדינה עושה ועם כמה שהמדינה משלמת וכו' וכו'.

נ.ב.

בקשר למחסור במקצועות נדרשים, כבר התייחסתי למעלה לכך שמשרד החינוך רצה לתקן זאת אבל ארגון המורים התנגד.

מחסור במורים ..

גנים נסגרים פעם בשבוע .. במקרה הטוב 

ויש מאות ילדי חינוך מיוחד שלא יכולים להגיע כי אין איש חינוכי ..

כי אין גננת שיכולה לפתוח אותן.

מספיק שהגננת חולה ומאוד קשה למצוא מחליפה. 

אני מכיר יותר ממקרה אחד, של גננות מעולות, שההורים ממש רצו שתמשכנה, אבל אחרי שנה/שנתיים המפקחות 'לא מצאו' להן גן, או שהמפקחות עשו להן את המוות, כדי שיעזבו.

יש אלפי גננות טובות פוטנציאליות, שהמערכת פלטה.

עכשיו, במצב הנוכחי, אני מבין גם את המפקחת. אם בתוך שנתיים, יש לה ספק הכי קטן אם היא רוצה את הגננת הזאת בלי שום אפשרות לפטר עד הפנסיה - היא מוכרחה לזרוק אותה אחרי שנתיים וגם זה עלול להיות מאוחר אם היא תהיה בדיוק בהריון ואז אחרי לידה...

כפי שכתבתי למעלה, שיפור דרסטי בתנאי ההעסקה של המורים הוא נצרך וראוי. השיפור הזה גם יהיה מה שיעודד אנשים ראויים ומתאימים להכנס למערכת ולהשאר בה. והשיפור הזה יבוא, רק אחרי שיוציאו את האגודות העות'מניות מהתמונה.

שנלחם למצוא תקן ואין לו. בעולם שבו אין קביעות הוא היה מוצא עבודה ומקסימום עף אחרי שנתיים או שלוש למקום אחר. בעולם של קביעות זה קשוח.

לק"י

שהגן אצלינו נסגר "רק" 3 פעמים כי לא סייעת/ גננת.

ואי אפשר לתגמל מורים טובים יותר כדי שישארו או כדי שירצו להשקיע יותר.

ההוראה היא לא שוק חופשי.

גם אם יש מחסור מטורף (ויש מחסור במורים בתחומים הראליים)

המדינה תעשה שמיניות באוויר רק לא לתגמל את המורים האלה ביותר כסף.

אלא שארגון המורים לא הסכים

המדינה רצתה להעלות שכר רק למורים במקצועות נדרשים ולשאר לא להעלות כלום.

הארגון לא הסכים לזה כי אז כל מי שלא העלו לו פשוט יפרוש מהארגון

וכוחו של הארגון הוא בגודלו 

המדינה רצתה להעלות שכר רק למורים במקצועות נדרשים ולשאר לא להעלות כלום.

הארגון לא הסכים לזה

ציטוט שלך... וזה בדיוק מה שכתבתי.

לא אמרתי שהארגון עשה אנדנדינו אם לתמוך או להתנגד, ברור שהייתה לו סיבה להתנגד, זה לא סותר את מה שכתבתי...

לבין דברים שתופסים 0.0001% מהתקציב.

יש ממה לקצץ, ברור, אבל דווקא הדוגמאות שנתת פחות נכונות לדעתי

את המשימה הקדושה, של שיפור שכר עובדי ההוראה - נשואים טריים

כי היא מנחיתה עכשיו כאפה לא נורמלית על יפה בן דוד והסתדרות המורים.

לנצח את הקומוניזם בקומוניזם.

היא מבחינתה אומרת "צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים"

אלא רק רכישה באינטרנט 

לא יודע איך אנשים רוכשים מזרון באינטרנט בלי להתנסות ולשכב עליו קודם בחנות.  

כל גוף והצרכים האישיים של הנוחות. לפעמים אפילו לשני בני הזוג במיטה יהודית נדרשים מזרונים שונים ברכות/קשיות לפי הנוחות האישית

בחברות הגדולות והמפורסמות- למשל עמינח, יש הרבה, קרוב ל 20 לדעתי, סוגי מזרונים ורק כשמתנסים בחנות חשים בהבדלים הדקים בין מזרונים.  

אחרי חודש החלפנו לסוג אחר ללא עלות.

מרוצים מאוד. מזרונים נוחים מאוד ואין רווח ביניהם

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

אני לא נתקלתי בזה

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.

והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

לגזור ולשמור

מעניין איך הגעת למסקנה

זה ללכת לקיצוניות.

לא להגיד כלום בקשר למה שנאמר.

לא לעזור בכלום.

לא עולה לכתוב את זה כלום.

וככה יוצאים בתדמית איכפתית./קריזיונרית.

ומבטאים לבן אדם כמה ההודעה שלו נגעה ללב

בלי להתייחס לדברים

זה סוג של תגובה להוצאת הקיטור - לך לטיפול

כלומר באמת אתה בבעיה -

אותי זה לא מעודד, אבל אם יש אנשים שמרגישים

ככה מעודדים ומעודדים - באהבה ובשמחה

ואם יש ליהודי מה לתרום לנושא

שיכתוב את דעתו.

מה הקטע עם המשלוח לייעוץ הזה

אין לך מה לכתוב -

תכתוב "נגע לליבי"

אולי "אשמח לשוחח."

יש לך -תכתוב-

אבל מה הקטע לשלוח כל דקה לייעוץ

ממילא הוא בפורום להתייעץ לא?

נניח שאתה מבין בשיפוצים, וחבר שלך מתייעץ איתך, אתה יכול לייעץ לו איזה חומרים לקנות ובאיזה כלים כדאי להשתמש, אבל אם תעריך שזו עבודה גדולה ו/או מסובכת, או שתשים לב שוואלה לבן אדם אין מושג על מה אתה מדבר, לא תציע לו להזמין איש מקצוע? 

לא מתקרב לייעוץ בחיים האמיתיים

בטח לא לטיפול

ולפעמים רק מהצד רואים כמה טיפול יכול לעזור

אם אתה באמת מתכוון למה שאתה אומר.

אתה שומע את עצמך?

למה טיפול זה קיצוני?

אדם חולה שלא מצליח להסתדר עם במחלה שלו, ללכת לרופא שיעזור להתאים לו טיפול רפואי/תרופה זה צעד קיצוני?

כלומר, "לך לטיפול" זה אומר שאתה יכול לקבל עזרה בקושי הספציפי שלך. לא צריך להילחם לבד  בלי שיש לך מושג  איך זה פועל.

אבל לפעמים אנשים אוהבים לשמוע את חכמת ההמונים...

יש בזה משהו אחר מהטיפול

לטיפול זה גם טוב

אני חושבת שזה לא סותר

אז אני אסביר את עצמי

כי אכן לא הסברתי את עצמי בצורה מובנת

לשם כך אביא דוגמה:

דו שיח בין אשה לחברה

1)

האשה: בעלי כל כך מיוחד.

חברה: כל הבעלים הם מיוחדים.

האם החברה חיזקה את דברי האשה או ביטלה אותם?

2)

האשה: בעלי הוא כל כך מיוחד.

חברה: אף בעל לא מיוחד.

האם יש הבדל?

בשני המקרים גם בהכל וגם בכלום.

הצד השווה שבהם,

הוא התעלמות/ ביטול/ אי מתן מענה

אי האזנה - למשפט שנאמר.

יפה, אחרי שהדגמנו את זה

שאין הרבה הבדל בין הכל לכלום.

כך גם התכוונתי בעניין שלשלוח לטיפול, 

שזה אומר 0 יחס למה שנכתב כתב

ואי מתן קרדיט שהוא יכול לעזור לעצמו.

למרות שהוא ביקש עזרה / תמיכה בפורום.

שווה בצד מה ללכתוב למישהו להתגרש

שזה דומה במסר של מצבך / מצבכם די אבוד

אין לי ציפיה ממך שתקרא את מה שייעצו לך.

בשני המקרים

לא הייתה תגובה וכבוד

והאזנה למה שבפועל נכתב

כשנשלפו פתרונות הקסם ה- שכחתי את המילה

טיפול, וגירושין.
 

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול

הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר

מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

אבל

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה

העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.

אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..

(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

השאר. נכון.

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

תודה 

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

עזרת לסדר את הראש.

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...

והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.

אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -

שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -

האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.

ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:

המקום:

המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.

ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום. 

נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.

ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.

האדם:

האיש הכי קדוש לי זה אישי.

האישה הכי קדושה לי היא אשתי.

קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -

להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם. 

להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם. 

"הרי את" - ורק את.

"מקודשת לי" - ורק לי.

מקודשת.

רק היא עבורי.

רק הוא עבורי.

לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.

לקדש אותנו.

הזמן:

הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.

לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.

לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.

לתת זמן ופניות לביחד שלנו.

ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.

אז גם בביתנו פנימה -

מקום

זמן

אנחנו -

האיפה

המתי

המי

ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.

"קדושים תהיו"

"כי קדוש אני"

ה' אחד ושמו אחד

וללמדנו גם מתוך כך -

אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.

אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.

ואנחנו יחד - אחד.

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.

אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.

הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.

איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...

אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

אבל לא זוכר מהם

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)

נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

נפוץ

יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון

כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.

זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.

כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

@נחלת  אני צודק?

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.

לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?

זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?

הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.

לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?

דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר

** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.

רק מה שהיה אפשר באינטרנט.

אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון

---------------------

תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה

לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.

ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.

כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!

זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)

וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).

אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה