הם לא מחליטים. מחליטה רק בריונית אחת שהחוק בישראל קצת לטובתה. היא גם זו שדופקת את רוב המורים לטובת המורים הוותיקים.

המורים מחליטים אם להקשיב לה ולגנוב מהמעסיק שלהם תוך שהם לוקחים מיליוני הורים וילדים כבני ערובה, או ללכת לעבוד כרגיל.

אין שום חוק שמחייב עובדים לשבות לפי גחמות ליבה של הגברת בן דוד.

אבל רובם לא ישברו שביתה (חוץ מהאמיצים של מורים מובילים שינוי) ורובם בכלל לא מבינים את איך שזה עובד. בסוף אם הם היו מבינים בכלכלה הם כנראה לא היו מורים...

אבל הם לא מבינים את זה.

(סמוטריץ' טוען שהוא הציע לקצץ בתקציבי רווחה וכו' של ארגון המורים כדי לא להוריד להם בשכר, היא התנגדה).

התאגדות עוזרת להעלות את השכר הכולל.

יכול להיות שמעטים היו מצליחים להשיג שכר טוב יותר בגני הילדים/יסודי בלי גב התאגדותי.

ראה ערך מטפלות במעונות שעבודתן קשה לא פחות

הוא היה יותר מתכנס לממוצע. כלומר הוותיקים היו מרוויחים פחות ובמקצועות שבהם יש מחסור היו מרוויחים יותר.

מטפלות - לפחות בשוק הפרטי  בגוש דן הן מרוויחות די יפה. זה נכון שהרשמי משלם מעט אבל לכן הרבה נשים לא מוכנות לעבוד שם.

(אני שילמתי 3300 שקל בחודש לקטנה כשהייתה בפעוטון, תכפיל את זה ב-10 וקיבלת סכומים מאוד יפים, גם אם הם כוללים שכר דירה ועלויות אחרות).

למה בעצם זה המצב?

אמור להיות להן אינטרס לשלם יותר, במקום להתחיל לחפש כל שבוע מחדש בנות 16 חרדיות שיבואו לסגור את הפער הזה

נשאר להן פחות בכיס.

כמו כל עבודה

למה אפל משלמת לעובדים 30 אלף בחודש? גם שם כל שקל שמביאים לעובד, משאיר פחות אצל בעלי המניות.

התשובה היא...

תופים...

היצע וביקוש!

אם אפל ישלמו 30 ש"ח לשעה למתכנתים, אף אחד לא יגיע.

הביקוש למתכנתים עצום וההיצע קטן (יחסית לביקוש).

לעומת זאת, אנשים שיודעים לעבוד במעון יש בשפע.

להגיד "היצע וביקוש" זו לא תשובה להכל.

זאת בדיוק הנקודה, אם יש כזאת כמות של אנשים שמוכנים לעבוד במעון, אז איפה הם? למה חסר?

ראה מטפלות העובדות 6 ימים בשבוע כי מישהו צריך להפעיל את המכון ולקבל את הילדים, אז אי אפשר לקבל יום חופשי.

ויש כיתות שנסגרות בשוטף, ויש כיתות ששולחים להורים הודעה בבוקר שאין צוות , כי המטפלת לא מרגישה טוב ואי אפשר לפתוח את המעון היום.

מהנדס שמקבל 30 אלף בחודש. מכניס למעסיק שלו סביב 60-80 אלף.

אצל מורים (ורוב עובדי המדינה) זה בעייתי כי הם לא "מייצרים" הכנסה למדינה אלא מספקים שירותים לאזרחים.

אם הורים יעזבו (ולא יירשמו אחרים במקומם) בגלל תחלופה גבוהה, אז מנהלת המעון תשלם יותר.

אם אין ביקוש לעובדים יציבים בתחום הזה, כלומר עדיין יירשמו הורים למרות שהעובדות לא יציבות, אז אין למנהלת סיבה לשלם אקסטרה.

אין מספיק מסגרות לגיל הרך.

הורים צריכים לצאת לעבודה, איך הם יכולים לוותר על מסגרת?

מה אתה מציע שיעשו במקום? שישבו בבית בלי משכורת?

להיות פועל בניין זה הרבה יותר קשה פיזית מאשר לנתח ילדים קטנים ולהוציא להם את השקדים.

על 10 דקות של הוצאת שקדים, רופא פרטי מרוויח כמעט 10 אלף ש''ח, שכר שפועל בניין לא מרוויח גם בחודש.

השכר נקבע לפי היצע וביקוש.

אין הרבה אנשים שיודעים להוציא שקדים (יש חסמי כניסה מאוד משמעותיים), יש הרבה אנשים שיודעים לשים לבנה מעל לבנה, והרי לך פערי שכר.

חסם הכניסה היחיד לעבודה במעון הוא דופק, לא נדרשים שום כישורים או תעודות או הכשרות.

לכן השכר נמוך.

האמת היא שבאופן גס אפשר לטעון שככל שאתה יותר בכיר ומרוויח יותר, כך אתה עובד פחות קשה.

גם בתוך בתי החולים, מי שטוחן משמרות ועושה לילות ושבתות וחגים בלי הפסקה אלה העובדים הפחות בכירים.

את מנהל המחלקה אתה תמצא רק עד 15 ורק בימי חול, ולמרות זאת הוא מרוויח הכי הרבה.

בקיצור,

אין קשר בין כמה העבודה קשה לבין השכר.

ההסתדרות התנגדה למשל לעליית שכר של מורים נדרשים, כמו מורים ל-5 יח''ל מתמטיקה.

למרות שזה לא היה מגיע על חשבון השכר של האחרים.

''לא יכול להיות שבאותו חדר מורים יהיו כמה מורים שונים ולכל אחד שכר שונה'', יפה טענה.

כאילו שזה לא עובד ככה בכל חברה בעולם, וכאילו שממילא אין הבדלי שכר בין המורים.

אלא שהיום הם מתבססים על דברים לא רלוונטיים כמו ותק וגמול השתלמות, במקום על דברים רלוונטיים כמו כמה המורה טוב או כמה הוא משקיע וכו'.

הסתדרות המורים לא יכולה להתנגד לעליית שכר של מורי 5 יח"ל מתמטיקה כי היא לא מייצגת אותם אלא ארגון המורים.

וגם במקרה שלו זה לא היה בנוסף לשכר אלא תחליף לעליית שכר לשאר המורים.

ואז מובן למה התנגדו. כי לא תקין לחלק יעלו ולחלק לא יעלו (לדעתם)

אם אני זוכר נכון לא היה מדובר על פגיעה בשאר המורים, אבל אולי גם הפעם אני מתבלבל...

נניח ולמורה למתמטיקה יש את האפשרות ללמד 5 יח"ל ולקבל תוספת (ותכלס קל ללמד את התלמידים החזקים) למה שהוא יבחר ללמד 3 יח"ל?

ואז מי אתה רוצה שילמד את ה3 יח"ל?

יש לא מעט עבודות לנשים חסרות השכלה שהן יותר קלות מאשר עבודה במעון. אם לאישה יש חלופה היא תעדיף להיות מזכירה. אם אין לה חלופה היא תעבוד במעון.

ההצע והביקוש גורם לזה שיש הרבה ביקוש מצד הורים וממילא הורים מוכנים לשלם שכר גבוה. בממשלה זה לא קורה כי יש שכר אחיד (ונמוך) ולכן פשוט נסגרות כיתות של מעון על ימין ועל שמאל. במקומות שבהם יש הצע של עובדות חרדיות המצב קצת יותר יציב אבל גם שם  המצב משתנה באופן קיצוני.

רופא פרטי מרוויח 10 אש"ח, נכון, אבל הוא בילה 10 שנים בללמוד את המקצוע בלי שכר או עם שכר מזעזע. יש סיבה למה הוא יודע לעשות את זה ואני למשל לא. וגם אז הוא לא לוקח 10K הביתה אלא הרבה פחות מזה (במקרה הטוב, רבע).  יצא לי פעם לעבוד עם רופאת שיניים על מבנה ההוצאות שלה בקורס עסקי וראיתי כל מיני דברים מטורפים.

אין קשר בין "עבודה קשה", לשכר אבל יש קשר בין "עבודה קשה" לבין הנכונות לעשות אותה, כלומר זה משפיע על ההיצע.

אני לא מכיר דבר כזה, אלא רק במקומות שיש בהם הסכמים קיבוציים (=ארגון עובדים).

מנהל מחלקה הוא העובד הוותיק שיש במחלקה?

מנכ"ל חברה הוא העובד הכי מבוגר בחברה?

איפה זה קיים?

מן הסתם ברוב המקרים, אדם יותר ותיק יהיה יותר מיומן מעובד חדש, ולכן זה הגיוני שהוא ירוויח יותר. אבל הסיבה האמיתית שהוא מרוויח יותר או מקודם יותר היא המיומנות שלו, לא הוותק שלו. 

עובד ותיק שלא יהיה מיומן לא יקודם ואף יפוטר, תלוי בהקשר ובכמה הוא לא מיומן.

זה קצת כמו תואר שני: בשוק הפרטי אף אחד לא יביא לך יותר שכר רק בגלל שיש לך תואר שני. אבל אם התואר השני שלך רלוונטי ותורם לעבודה שלך והופך אותך ליותר מיומן, אז אתה כן תתוגמל בהתאם. אבל זה לא שהתואר הביא לך את ההעלאה, אלא העובדה שאתה יותר מיומן.

עובדים עם ותק מקבלים שכר גבוה יותר.

בדרך כלל כי הם מיומנים יותר אבל לאו דווקא.

גם בהייטק אם יגיע סניור למשרה הוא ידרוש שכר גבוה יותר מג'וניור גם אם הוא לאו דווקא טוב יותר ממנו.

גם בבית ספר רכז מקצוע/שכבה. מנהל בית ספר וכו' לאו דווקא הכי ותיק או מבוגר.

וגם בהוראה (כמה שזה יפתיע אותך) עובד לא טוב יפוטר. אומנם לא מהיום למחר כמו בשוק הפרטי. אבל סביר להניח שיראו לו את הדלת בסוף שנה. גם אם יש לו קביעות.

אחרת כל המורים עם הקביעות היו זורקים ולא עושים כלום כל היום. וזאת לא המציאות

א. אם מנהל בשוק הפרטי יראה שעובד פחות טוב מקבל יותר שכר מעובד יותר טוב, ברור שהוא יפעל לתקן את זה. הוא לא יאפשר לזה לקרות, ולא מעניין מה הוותק של העובדים.

במילים אחרות: הוא לא יחזיק אצלו עובד שמרוויח יותר ממה שהוא שווה, בלי קשר לוותק.

ברור שבסופו של דבר זה לא יהיה מדויק ב-100%. בארגון עם 800 עובדים אי אפשר לוודא את הרמה המדויקת של כל אחד מהעובדים בשביל לוודא שהמשפט הזה מתקיים. אבל בגדול, ברור שזאת השאיפה ושזאת התפיסה לפיה אנשים בארגון פרטי מקבלים את שכרם.

בקשר לטבלאות שכר - יש קורלציה בין ותק לבין מיומנות, ולכן גם בין ותק לבין שכר.

גם יש קורלציה בין תואר ראשון לבין שכר, אבל זה לא בגלל שהתואר מקנה לך שכר. לך עם תואר במחשבים לעבוד באינטל ותהיה עובד גרוע, תוך שלושה חודשים אתה בחוץ. פשוט התואר מעלה את הסיכוי שתהיה מיומן בנושא מסוים, בדיוק כמו שיש קורלציה כזאת עם ותק. אבל זה לא אומר שהוותק הוא הוא המשתנה שבגללו השכר עולה.

למשל במקצועות שלא דורשים מיומנות גבוהה, כמו קופאית בסופר או מאבטחים או נציגי שירות לקוחות טלפוני, אתה תראה שעליית השכר מאוד מאוד מאוד מאוד נמוכה אם בכלל קיימת. למה? כי נציג שירות עם 18 שנות וותק לא יהיה יותר טוב מנציג שירות עם 3 שנות ותק.

ב. רוב המורים הם אנשים טובים, ברור שהם לא "יזרקו" רק בגלל שיש להם קביעות.

אבל גם אנשים טובים משקיעים פחות כשאין תגמול על ההשקעה. אתה לא תפטר אותם בגלל זה, אבל גם לא תהנה מכל היתרונות של עובד מרוצה שמתוגמל על ההשקעה שלו.

כלומר יש מצב ביניים, שבו נמצאים הרבה מאוד מורים: הם לא אומרים "לא אכפת לי" אבל גם לא יוצאים מגדרם בשביל להשקיע.

גם בשוק הפרטי יש הרבה מאוד אנשים במצב הזה, ברור, אבל לפחות בשוק הפרטי יש תמריצים כדי לעודד אנשים לעבור ממצב כזה למצב של רצון להצטיין, ובהוראה התמריצים האלה פשוט לא קיימים.

גם בהוראה.

ומי שחוסם אותם זה לא ארגוני העובדים.

אלא משרד האוצר שלא מעוניין להגדיר תמריץ כזה כל עוד הוא לא בא על חשבון עובר אחר שהשכר שלו ירד.

או במילים אחרות לארגון המורים אין בעיה שכולם יקבלו 10 אלף ופלוני יקבל 13 כי הוא מצויין.

אבל לא מסכים שכולם יקבלו 8 אלף ורק פלוני יקבל 13 כי הוא מצויין.

כך היה במשא ומתן בתחילת שנה. האוצר דרש להעלות שכר רק לחלק מהעובדים. ולזה הארגון לא יתן יד (כי כל מי שלא יקבל העלאה יפרוש למחרת מהארגון)

אין לכם שום מילה טובה להגיד על המורים??

עבדתם פעם בהוראה?

ראיתם איך תלוש שלהם נראה?

הם לא שבויים של יפה בן דוד ממש כמו הילדים?

הייתי 5 שנים בהוראה ויצאתי לשנה כדי להתאושש.

העבודה מול נוער שעושה מה שבא לו ולהורים שיש להם רק תלונות עם 0 לקיחת אחריות.

אף מורה לא שמח על השביתות האלה. גם להם יש ילדים עכשו בבית.

הם שבויים של יפה בן דוד. המורים הצעירים מרוויחים שכר רעב ממש (ולכן לא נשארים במערכת). תלכי היום לכל כנס של עצמאים/עצמאיות ותראי שם כמויות של מורות לשעבר שנשבר להן מהמערכת.

בהחלט צריך לשפר מאוד את תנאי ההעסקה של המורים. השיפור הזה חייב להיות במקביל לרפורמה אמיתית ומשמעותית בכל כללי ההעסקה, כך שהחינוך יהיה בראש מעייני השיקולים ולא כמו היום - שימור כוחם של הוותיקים.

השיפור במשכורת ובתנאים, חייב להגיע עם יכולת לתגמל מורים על מאמץ והישגים ובמקביל לגרוע מתנאים/לפטר מורים גרועים. השינוי חייב להיות כזה שיעודד מורים בשנותייהם הראשונות (שהן גם הכי קשות) להחזיק במערכת - יחד עם אפשרויות יציאה/הוצאה של מי שלא מצליח, גם אם הוא עובר את 'נקודת האל-חזור' דהיום, של שלוש שנים במערכת. השינוי חייב לאפשר גמישות ניהולית שתאפשר לפתוח מגמה רלוונטית שיש לה ביקוש כעת, בלי התחייבות למורה, שתאלץ להשאיר אותו גם כאשר המקצוע יתייתר. השינוי חייב לכלול צמצום דרסטי של ימי החופש המיותרים, על הנזקים החינוכיים והלימודיים שהם גורמים, במקביל למשכורת שתאפשר למורה שמרגיש שעמוס לו מידי, לקחת משרה חלקית. השינוי, דווקא אם הוא יגיע מהסתכלות חינוכית-ערכית, חייב גם לכלול התאמה סוף סוף, בין החופש הגדול, לבין הלוח העברי לפיו מתנהלים חגי ישראל וממילא החופשות במהלך השנה.

אבל כן.

צריכה להיות רפורמה כללית במערכת. 

בהם כל הכח אצל הוותיקים והפנסיונרים ואין למורים האמיתיים שום זכות בחירה אמתית (תשאלי את אלו שניסו להחליף בצורה דמוקרטית את רן ארז לפני חמש עשרה שנה, איך במקום לשכנע את ציבור המורים לתמוך בו, הוא ניצל את השליטה במנגנון כדי להבחר נגד דעת רוב המורים) - לעולם נציגי ""המורים"" לא יסכימו לרפורמה אמתית, כזאת שהמטרה הראשית שלה הוא חינוך ילדי ישראל.

השיקול היחיד של רן ארז ויפה בן דוד ודומיהם (שיהיו אלו שיחליפו אותם, כל עוד שתמשיך ההתנהלות הנוכחית עם הסטטוס-קוו של האגודות העות'מניות) זה שימור הכח בידיהם. לצורך כך הם מתעקשים שהשיקול המרכזי והכמעט יחיד בתנאי השכר של המורים הוא וותק 'עיוור' בלי שום התחשבות ברמת ההישגים. לצורך כך הם לא מאפשרים פיטורי מורים כושלים, ברגע שיש להם קביעות. לצורך כך הם לא מוכנים לשום דיון אמיתי בשאלה האם ימי חופשה שנקבעו לפני מאה שנה, כשהמקצוע הכמעט יחיד שנשים יצאו אליו היה הוראה מוצדקים היום. הם בשום אופן לא מאפשרים העסקת מורים לפי הצורך ('בחוזים אישיים') כי המורים הללו לא יהיו תלויים בהם וכו' וכו'.

התוצאה של ההתעקשויות הללו היא שלשלב בו המשכורת של מורה מתחילה להיות ראויה מגיעים או האידיאליסטים הגדולים, שראויים לכל הערכה על שנים של השקעה בנשיכת שפתיים וללא תמורה ראויה או מורים בנוניים ומטה שהמערכת לא הספיקה לפלוט תוך שנתיים, שכמו שאין להם באמת כח וכשרון להוראה אין להם גם לדברים אחרים, אז הם נשארים וזה נראה ככה. חלק גדול מאלו שיכלו להיות מורים מעולים, כבר נפלטו מהמערכת.

ה'הישגים' של ליברמן (משחק בימי החופשה שלא באמת מוסיפים משהו) ושל סמוטריץ' (עד שישה אחוז חוזים אישיים בתיכונים וגם זה בהגבלות) הם שמחת עניים מצד אחד - כי זה טיפה מהים של מה שצריך שינוי והישג כביר מצד שני, כי סוף סוף מישהו הצליח להזיז את אירגוני המורים, גם אם בפרומיל ממה שצריך.

אכן חתמו על שישה אחוז חוזים אישיים, אבל בפועל משרד החינוך ובתי הספר לא מקדמים את זה. כלומר בפועל אין מורים כאלה.

במדינה מתוקנת,

היום כל ההורים בישראל קמים ושובתים גם הם.

מורים לא מרוצים=חינוך רע.

הגירה שלילית של מורים צעירים ואיכותיים לטובת מקומות עם אופק טוב יותר,

ומסתמא מערכת שמכילה מורים עייפים, מיואשים ושחוקים שמאוד יתקשו לתת לילדים שלכם את מה שהם צריכים.

שמה בצד את היותי אשת חינוך,

אני בתור אמא נחרדת לקרוא שהעיקר פה זה הבייביסיטר לילדים.

איכות החינוך צריכה להיות בראש מעיינות כל הורה והורה בישראל.

ושם בדיוק זה מתחיל.

גילוי נאות, וצר לי אם יבאס מישהו שכבר הכין פסקה משתלחת-

אני לא מתלוננת על המשכורת שלי.

מעולם לא התלוננתי.

אני עובדת פחות ומשתכרת פחות וסבבה לי עם זה.

הזלזול והמשחק בחיי צוותי ההוראה ואנשי החינוך זה המכעיס פה.

ממליון סיבות, ולא את כולן יש דרך מעשית לתקן

אז נשארנו עם זה

לאן כבר יש למורים להגר? זה מקצוע שמאוד תלוי בשפה, אם אין לך שפה אחרת כשפה ראשונה - זה יהיה מאוד קשה.

וניכר מדבריך הזלזול.

אני יכולה לעשות המון דברים אחרים, ואני עדיין מורה.

כנראה לא לעוד המון זמן, כי, ובכן..

מורים הולכים ולומדים תואר.

באותה מידה שלמדתי את התואר הזה, יכולתי ללמוד כל תואר אחר.

האם זה נכון לגבי כל מורה? לא.

אבל בוודאות נכון לרובם המוחלט.

בטח לאיכותיים, שלא יודעת מה איתך, אני הייתי מעדיפה שהם ילמדו את ילדי ולא אנשים מיואשים וחסרי כישורים.

אבל כנראה שעדיף שיהיו בובות על חוטים ויאפשרו לכולם לשחק להם בחיים. כל עוד לך זה נוח, כמובן.

ערך עליון ומקודש שכל הורה ישמח שילדיו ילמדו 

כי לא היה כאן זלזול.

גם עריכת דין, לצורך העניין, הוא מקצוע שתלוי בשפה, ומאוד קשה להגר כשזה המקצוע שלך.

מורים לומדים תואר, אוקי? ו? מה את מנסה להגיד?

איך זה שהם לומדים תואר תורם ל"איכות החינוך"? 

ואני ממש לא מחפשת.

לו היית טיפה מכירה אותי, היית יודעת שאני בכלל לא אוהבת להכנס לדיונים ובטח שלא ויכוחים, אבל יש דברים שמצליחים להעיר גם אותי מהתרדמת.

אני חושבת שהייתי די ברורה,

שאלת ״לאן יהגרו?״.

בפשטות עניתי,

זה שאדם, או לצורך העניין מורה, בחר ללמוד תואר במקצוע a, לא סותר את יכולתו להתמקצע בb-z.  

זה הכל.

זה לא קשור לאיכות החינוך.

זה קשור ליכולתם להגר למקומות טובים יותר וזו הנקודה אליה התייחסתי. 

כי הביביסיטר הוא זה שמפעיל את המשק, אל נא תזלזלי בביביסיטר.

יש לי 2 עבודות ולימודים, אשתי עובדת במשרה מלאה ובלי ביביסיטר אנחנו מושבתים.

ובתוך כך כל תכלית הקיום שלנו.

זו מטרה שכל האמצעים שבה קדושים.

גם להקריב כמה שעות עבודה, כן.

ושוב. אני בכלל מלמדת תיכון והשביתה הזו לא קשורה אלי בעליל.

אני מדברת כאישה ואמא שנחרדת מהזילות במקצוע ומתוך כך בעתיד של הילדים.

זהו 

מורים עם ותק של 30 שנה לא פורשים,

מורים חדשים כן פורשים.

ומה הסיבה שהם פורשים?

הסתדרות המורים, שמונעת מהם להרוויח סכומים יפים. שמתנגדת להעלאת שכר בשקלים אלא רק באחוזים, כדי שמי שמקבל פחות ימשיך לקבל פחות ומי שוותיק יקבל על חשבונו.

כמו כן ההתנגדות העקבית להעלאות שכר למורים במקצועות נדרשים, גורמת לזה שיהיה מחסור חמור במקצועות הריאליים ובאנגלית.

ההסתדרות לא עוזרת למורים טובים להישאר, היא זו שמונעת מהם להרוויח וגורמת להם לעזוב.

את אומרת ובצדק שאנחנו לא רוצים מורים עייפים. אבל מי מונע ממנהל בית ספר לפטר מורים עייפים ועצלנים? כאלה שבאו רק להחתים כרטיס? שוב, הסתדרות המורים.

הרשה לי להפתיע אותך,

אתה צודק.

ההסתדרות לא עושה צדק עם המורים החדשים.

נכון.

לכן אני לא חברה בהסתדרות.

מהרפורמה בחינוך שעלתה שנה שעברה ויצרה כדי זעזוע, אני שמחתי.

זה יכול היה ליצור מקום לגדילה וצמיחה עבור כל החלקים במשוואה.

וזה שהמערכת בוחרת להשאר מיושנת, זה מבאס.

אבל יש לאנשים חדשים כח להביא אנרגיה חדשה.

גם אם הם לא משנים את גלגלי המכונה, הם נוגעים בלבבות ויוצרים שינוי קטן שיוצר הדים גדולים.

מעבר לפדגוגיה המתחדשת ולכלים המתפתחים בקצב מתמיד.

ובאותה נשימה,

ההסתכלות על השביתה כ״מעשה של יפה״ היא הקטנה וצמצום של ההבנה של המעשה.

דה פקטו, חברי הממשלה היקרים שלנו מצאו עוד דרך להביע זילות ולרמוס את ציבור המורים.

אם היו רומסים אותך מכל כיוון, היית נשאר?

לא.

אז הותיקים כבר אין להם באמת game בחוץ, ולפעמים הביצה המוכרת עדיפה מלטבוע בלא נודע.

אבל הצעירים נמלטים על נפשם. ובצדק.

ושים בצד הכל. זלזל בי כאדם, כאשת חינוך, וואטאבר.

אבל אני כמורה אהובה בתיכון שומעת תדיר משפטים כמו:

״המורה, תעשי לעצמך טובה ולכי ללמוד משהו אחר. אין פה עתיד.״

״המורה, חפשי לך מקצוע שיעריך אותך יותר.״

״המורה, אני לא מבין למה את נשארת. אף אחד לא מכבד מורים. מגיע לך יותר.״

(שביעיסטים-שמינסטים בדרך כלל)

יש לי תלמידים שלקחו על עצמם מסע שכנוע (סוף כיתה י״ב. אין להם אינטרס להבריח מורה) לעזור לי למצוא מקצוע להסבה.

וזה הם רואים.

אז אולי הגיע הזמן שההורים קצת יפקחו את העיניים.

מורים טובים מוצאים אלטרנטיבות במקומות אחרים.

ובהצלחה לילדינו ולעתיד המדינה 

א. לפני הכל - אני ממש לא מזלזל בך! אפילו לרגע אחד איני מזלזל במורים, אני מעריך אותם מאוד מאוד ויודע כמה מורה טוב יכול לעשות הבדל עצום.

ב. את שואלת אם הייתי נשאר אם הייתי מרגיש שרומסים אותי.

את צודקת, לא הייתי נשאר. הייתי עוזב. גם עזבתי מקום עבודה לפני כמה שנים בגלל בוסית שלא הפסיקה לצרוח וזה לא התאים לי.

וזאת בדיוק הנקודה - מורה שלא טוב לו, בגלל השכר או התנאים האחרים - שיעזוב! שלא יתפוס משרה ואז ישבות וישאיר מיליוני הורים ותלמידים בני ערובה.

אף אחד לא יכעס על מורה שמחליט לעזוב, אבל מי שמחליט להישאר במערכת - שלא יהיה אלים ושלא ישבות.

אבל לצערי בתור מורה חדשה, אני יכולה להגיד לך בפה מלא שביום שזה יקרה,

לא תהיה למידה ולא יהיו בייביסיטרים ותהיה פה קריסה מערכתית.

זכיתי לשבת בארבעה חדרי מורים שונים בחמשת שנותי בהוראה, ואני יכולה לחתום לך על כל אחת מהמילים שלי.

ותאמין לי שרוב המורים לא ״תופסים משרה״. לרוב המורים המערכת משוועת.

יש כמה הצפות במקצועות ספציפיים, אבל מעבר לזה, יש מחסור במקצועות שמצריכים איכויות מסוימות (אנגלית, לשון, פיזיקה, כימיה וכו).

ואין צורך באמת להתווכח על זה.

באתר ארגון המורים יש פינת דרושים. קח כמה דקות לעבור על הרשימה ותווכח לראות במו עיניך כמה המחסור ישנו. 

לא למצב רגיל שהוא מגיע לעבודה ומלמד...

ו...מה רע בקריסה מערכתית?

אולי זה יעזור לטווח הרחוק.

אדם שמן לא אמור לשאוף להגיע למצב של דום נשימה כדי להתחיל לרדת במשקל ולהכנס לכושר.

לא צריך לשאוף לקריסה טוטאלית שתערער את הילדים שלנו (שסלח לי, קורונה ומלחמה הספיקו לערער אותם עד היסוד) כדי למצוא הזדמנות לצמיחה מחודשת.

אתה אומר מפרקים? יאללה.

אבל אני מדברת על קריסה.

חוסר הרבה יותר משמעותי במורים,

שיעורים שמתבטלים,

מקצועות שלא נלמדים באופן תדיר,

בתי ספר וגנים שנסגרים בגלל מחסור.

לא יודעת, אני מתקשה לשאוף לשם. למרות שהייתי שמחה לניקוי אורוות יסודי ושינוי פדגוגיה במערכת הזו. 

ואת אומרת דברים נכונים מאוד

ואני יודע כמה המחסור במורים, בטח מקצועיים, עמוק מאוד

אין לי ספק שהמורים ראויים מאוד להערכה וגם למשכורת ראויה יותר

ועם כל זה, השביתה היום היתה מיותרת קל וחומר אם המורים מכריזים בקולי קולות שהם מוציאים "חופשת מחלה" שכולם יודעים שהם לא. מצטער, לא הייתי רוצה שהמורים שלנו יתנו לילדים דוגמא אישית איך לשקר. חינוכי זה ממש לא 

עם כל זה, בשעת מלחמה, שכל עובדי המשק, במגזר הציבורי והפרטי, נכנסו תחת האלונקה בנטל הסיוע הכלכלי למצב, גם המורים היו צריכים לעשות ככה, זה זמני ביותר שלא לומר שהציעו לבן דוד הצעות אחרות לפני שפגעו בנטו והיא סירבה לכל הצעה (כרגיל אצלה). וחבל

השביתה היום היתה מיותרת

ושוב, המורים ראויים לכל הערכה שאפשר לתת להם. זו עבודה קשה מאוד וחשובה ביותר 

לא חסר עובדי עבודות קודש שלא מוערכים מספיק.

שם קיצצו את התקציב מכל מיני דברים משניים (כמו תקציב רווחה) ולא ממשכורות ממש.

שכרגע נמצא במחסור. ימי חופשה דופקים את המערכת אבל לא מגדילים את התקציב..

יש להם את הגוף הכי חזק במשק מאחוריהם אולי חוץ מההסתדרות הכללית.

שמעת על הסתדרות ההנדסאים? לא? לא מפתיע אותי.

לא עושה כלום ואף אחד לא שומע עליה, בואו נארגן שביתה פחחח...

צריך קצת ותק, וגם אז מתחילים ממשכורת של מורה מתחיל.

לא יודע, אולי אם אני אתעייף.

לעשות הסבה להוראה

יש לי חברה שממש רצתה, ולתחום שלה זה לא פתוח, אלא רק הכל מההתחלה

ומקבלים סמינרים בהנחה סהכ

(מכירה מהעבודה אצלנו..)

גדל פה חצי דור שלא יודע להתמודד עם הילדים שלו..

ואז הם באים עם תלונות למורים ולגננות למטופלים עוסים ולפסיכולוגים ..

נדירות האמהות שיודעות מזה לגדל ילד בריא של פעם. עם אוכל חם השכלה שעורי בית ...וגבולות

חלק בוכים על יום אחד שאתם עם הילדים, תעריכו את הגננות המורות המטפלים העוסים הפסיכולוגים ..

באיזה עולם לגיטימי לגעת להם בשכר שנמוך 
 

די לכפיות טובה 

המורים לא סתם בוכים לשם שינוי

הבכי הוא על הפגיעה ביכולת של ההורים לעבוד ולהתפרנס.

ממילא אנחנו מהמקומות הראשונים בעולם עם היחס בין מספר ימי החופש של הילדים לבין זה של ההורים, כלומר הילדים נמצאים בחופש פי כמה וכמה לעומת מספר ימי החופש שיש להורים.

ממילא הורה שאין לו הורים בפנסיה בקושי מצליח לשרוד את יולי-אוגוסט. לא כי לא רוצים להיות עם הילדים, אלא כי חייבים להתפרנס. הלוואי שהייתי יכול להיות בבית עם הילדים בכל החופשים שלהם, זה הדבר הראשון שאני אעשה ביום שבו לא אזדקק עוד לפרנסה. 

אז גם כשלא אמור להיות חופש, רוצים לפגוע בפרנסה של ההורים? פרנסה שבזכותה יש מיסים שבזכותם יש למדינה כסף לשלם למורים?

ואני לא מבין את הקושיה "באיזה עולם לגיטימי לגעת להם בשכר הנמוך". במדינה שבה המעסיק שלך נמצא בגירעון עצום כי יש מלחמה, זה לגיטימי שהמעסיק יקצץ בשכרך. 

זה אומר דרשני שההורים לא מבינים את עומק הצרה.

באיזה עולם הורה מסכים שמי שיהיה עם האוצר שלו ירוויח כלום

יש מספיק עבודה תודה מאמי גם חינוך ביתי אצלי.. מוזמנת

לא ברור לי איך את מכלילה אישית ..בעיני זה לא מכבד.

לק"י

לא רציתי להגיב פה.

אבל יש לנו 2 ילדים בשני בתי ספר שונים, יש להם מורים באמת מקסימים. משקיעים, אכפתיים.

והם בטוח לא היחידים.

זה ממש מכאיב מה שאת כותבת. בלי קשר לכל הדיון!

א.

כשאת הולכת לקופת חולים, את מסכימה שהאחות תרוויח רק 8 בחודש?

כשאת הולכת לרמי לוי, את מסכימה שהקופאית תרוויח רק 6 בחודש?

כשאת הולכת לכותל, את מסכימה שהמאבטח בכניסה ירוויח רק 7 בחודש?

כשאת הולכת בלילה למיון, את מסכימה שהרופא המתמחה ירוויח רק 35 ש"ח לשעה?

לא, את לא המעסיקה שלהם ולכן זה כלל לא רלוונטי אם את מסכימה או לא מסכימה לשכר שלהם.

מה שכן, אם הרופא במיון יחליט שהוא לא מקבל אותך כי הוא מרוויח מעט, לא תכעסי עליו?

ומה אם תגלי שהוא לא מוכן ללכת הביתה ולהביא רופא אחר במקומו, אלא הוא מונע מרופאים אחרים להיכנס בזמן שהוא עצמו מסרב לטפל בך בגלל השכר הנמוך שלו?

לא תרגישי שהוא לוקח אותך בת ערובה בשביל מאבק שאת בכלל לא קשורה אליו?

ב.

את יודעת מי היחידים שמסכימים לשכר של המורים?

המורים עצמם.

כן כן, כשהם הלכו ללמוד הוראה למרות שידעו מה השכר שצפוי להם, הם הסכימו לשכר הזה.

אז אם הם הסכימו לשכר הזה, באיזו זכות הם תופסים משרה ואז שובתים ולא מגיעים לעבודה?

מי שלא טוב לו, מוזמן לעבוד במקצוע אחר. ברצינות. ושישאיר את המשרה פנויה למי שכן רוצה לעבוד בשכר הזה.

ואם אף אחד לא ירצה?

אז השכר יעלה. היצע וביקוש, זה כל הסיפור. 

למרות שלי בעצמי דחו תור של פעם בחצי שנה

הצדקתי אותם..

אף מורה לא הסכים לתת תנאים שהולכים שם

אף מורה לא נסכים לקחת עבודה של מורה אחר

על מה אתה מדבר? באמת אם לא היית שם עדיף שתהיה השקט

ואני אומרת את זה בתור מורה שעובדת בעוד תחום..

התגלו לי הרבה עוולות שלא רואים מחוץ למשרד החינוך.. אז באמת עדיף שיהיו בשקט

אז הם הלכו ללמוד הוראה כי הכריחו אותם? 

חתמו על חוזה עבודה בבית הספר כי הצמידו להם אקדח?

לא ולא, הם הלכו ללמוד וחתמו על הסכם בידיעה ברורה מה יהיה שכרם.

כי למעסיק (המדינה) לא מספיק אכפת מזה

הם לא מבינים שכל מורה במשרד החינוך צריך לכפות על תקן של מורים אחרים שהתנדפו משם

כך יוצא שהוא עובד כפול אחד וחצי..

מחנכות שצריכות לחנך על כיתה ועוד כיתה מורות מקצועיות שנכנסות למקצועות שלא שלהן..

באלגן יש שם.. 

בהלם שלא עשו עד היום שביתה

אין ילד שיושב בבית בגלל מחסור במורים.

אז נכון שמנהלים עובדים מאוד מאוד קשה בלסגור פינות,

ושולחים מורים למקצועות שלא הוכשרו אליהם,

ומורים צריכים להשלים שעות של מורים אחרים...

ועוד ועוד.

אבל בפועל אם יהיה מחסור קשה כלומר מספר משמעותי של ילדים פשוט לא יוכלו ללכת לבית הספר כי לא יהיו מספיק מורים, אז דברים ישתנו.

בדיוק, הוא יושב בכיתה ומבזבז את הזמן במקום

מורה יכול להגיע לחצי מהשיעורים, לאחר בחצי שעה, ללמד רבע מהחומר ולהפיל הכל על התלמידים או על המורה של שנה הבאה.

ואז לספר שהוא עובד קשה, שיש לו המווווון עבודה וזה לא הוגן

לק"י

נכון שעם כל הטכנולוגיה והשינויים אולי היו צריכים לעשות שינוי בצורת הלמידה.

זה עדיין לא הופך את המורים לבטלנים שלא עושים כלום.

בטוח יש ויש. אבל מפה ועד להכליל את כולם זה מגעיל מאוד בעיני.

נגיע בקרוב למצב הזה שילדים ישבו בבית.

ואז יקח כמה שנים עד שהשינוי ישפיע.

היה 5 שעות חופשיות בשבוע

כי לא מצאו מורה מ"מ למורה למתמטיקה שיצאה לחל"ד.

אני מכיר בתי ספר שלא פתחו מגמת פיזיקה/מדעי המחשב/כימיה

כי לא מצאו מורה

אני מכירבתי ספר שלא מאשרים ליותר מ30 תלמידים בשכבה (מתוך שכבה של 10 כיתות) ללמוד 5 יח"ד מתמטיקה כי אין מורה למתמטיקה שמגיש ל5.

לא יודע איך היית מגיב אם היו אומרים לך שבן/בת שלך לא יכולים ללמוד 5 יח"ל מתמטיקה למרות שהם מאוד מוכשרים ויכולים. אבל יש כבר בכיתה 30 תלמידים ולכן אין מקום. אז או שילמדו לבד או שילמדו 4

ומישהו חשב על פתרון הקסם שלהציע למורים שכר טוב יותר?

לא?

המנהל לא יכול כי משרד החינוך לא מוכן לשמוע על כך 

המדינה אכן רצתה לשלם יותר למורים במקצועות נדרשים - נשואים טריים

אתה בעצמך כתבת למטה שמשרד החינוך רצה לשלם יותר למורים במקצועות נדרשים, וארגון המורים התנגד.

אז איך אתה שוב מאשים את משרד החינוך?

ובכלל, מי שמתגד ליכולת לתגמל מורים טובים (בלי קשר למקצוע שהם מלמדים) - זה ארגוני המורים ולא משרד החינוך.

נראה לי קצת יותר חמור, לא?

אם זה יהיה המצב - משרד החינוך יתעורר.

עד אז, עם כל הצער על הפגיעה בילדים ובעתיד שלהם (אני ממש ממש לא מזלזל בפגיעה הזאת, היא נוראית!), המדינה לא תתעורר.

למען הסר ספק - אני לא הנציג של המדינה כאן בדיון, זה לא שאני מסכים עם כל דבר שהמדינה עושה ועם כמה שהמדינה משלמת וכו' וכו'.

נ.ב.

בקשר למחסור במקצועות נדרשים, כבר התייחסתי למעלה לכך שמשרד החינוך רצה לתקן זאת אבל ארגון המורים התנגד.

מחסור במורים ..

גנים נסגרים פעם בשבוע .. במקרה הטוב 

ויש מאות ילדי חינוך מיוחד שלא יכולים להגיע כי אין איש חינוכי ..

כי אין גננת שיכולה לפתוח אותן.

מספיק שהגננת חולה ומאוד קשה למצוא מחליפה. 

אני מכיר יותר ממקרה אחד, של גננות מעולות, שההורים ממש רצו שתמשכנה, אבל אחרי שנה/שנתיים המפקחות 'לא מצאו' להן גן, או שהמפקחות עשו להן את המוות, כדי שיעזבו.

יש אלפי גננות טובות פוטנציאליות, שהמערכת פלטה.

עכשיו, במצב הנוכחי, אני מבין גם את המפקחת. אם בתוך שנתיים, יש לה ספק הכי קטן אם היא רוצה את הגננת הזאת בלי שום אפשרות לפטר עד הפנסיה - היא מוכרחה לזרוק אותה אחרי שנתיים וגם זה עלול להיות מאוחר אם היא תהיה בדיוק בהריון ואז אחרי לידה...

כפי שכתבתי למעלה, שיפור דרסטי בתנאי ההעסקה של המורים הוא נצרך וראוי. השיפור הזה גם יהיה מה שיעודד אנשים ראויים ומתאימים להכנס למערכת ולהשאר בה. והשיפור הזה יבוא, רק אחרי שיוציאו את האגודות העות'מניות מהתמונה.

שנלחם למצוא תקן ואין לו. בעולם שבו אין קביעות הוא היה מוצא עבודה ומקסימום עף אחרי שנתיים או שלוש למקום אחר. בעולם של קביעות זה קשוח.

לק"י

שהגן אצלינו נסגר "רק" 3 פעמים כי לא סייעת/ גננת.

ואי אפשר לתגמל מורים טובים יותר כדי שישארו או כדי שירצו להשקיע יותר.

ההוראה היא לא שוק חופשי.

גם אם יש מחסור מטורף (ויש מחסור במורים בתחומים הראליים)

המדינה תעשה שמיניות באוויר רק לא לתגמל את המורים האלה ביותר כסף.

אלא שארגון המורים לא הסכים

המדינה רצתה להעלות שכר רק למורים במקצועות נדרשים ולשאר לא להעלות כלום.

הארגון לא הסכים לזה כי אז כל מי שלא העלו לו פשוט יפרוש מהארגון

וכוחו של הארגון הוא בגודלו 

המדינה רצתה להעלות שכר רק למורים במקצועות נדרשים ולשאר לא להעלות כלום.

הארגון לא הסכים לזה

ציטוט שלך... וזה בדיוק מה שכתבתי.

לא אמרתי שהארגון עשה אנדנדינו אם לתמוך או להתנגד, ברור שהייתה לו סיבה להתנגד, זה לא סותר את מה שכתבתי...

לבין דברים שתופסים 0.0001% מהתקציב.

יש ממה לקצץ, ברור, אבל דווקא הדוגמאות שנתת פחות נכונות לדעתי

את המשימה הקדושה, של שיפור שכר עובדי ההוראה - נשואים טריים

כי היא מנחיתה עכשיו כאפה לא נורמלית על יפה בן דוד והסתדרות המורים.

לנצח את הקומוניזם בקומוניזם.

היא מבחינתה אומרת "צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים"

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר