הם לא מחליטים. מחליטה רק בריונית אחת שהחוק בישראל קצת לטובתה. היא גם זו שדופקת את רוב המורים לטובת המורים הוותיקים.

המורים מחליטים אם להקשיב לה ולגנוב מהמעסיק שלהם תוך שהם לוקחים מיליוני הורים וילדים כבני ערובה, או ללכת לעבוד כרגיל.

אין שום חוק שמחייב עובדים לשבות לפי גחמות ליבה של הגברת בן דוד.

אבל רובם לא ישברו שביתה (חוץ מהאמיצים של מורים מובילים שינוי) ורובם בכלל לא מבינים את איך שזה עובד. בסוף אם הם היו מבינים בכלכלה הם כנראה לא היו מורים...

אבל הם לא מבינים את זה.

(סמוטריץ' טוען שהוא הציע לקצץ בתקציבי רווחה וכו' של ארגון המורים כדי לא להוריד להם בשכר, היא התנגדה).

התאגדות עוזרת להעלות את השכר הכולל.

יכול להיות שמעטים היו מצליחים להשיג שכר טוב יותר בגני הילדים/יסודי בלי גב התאגדותי.

ראה ערך מטפלות במעונות שעבודתן קשה לא פחות

הוא היה יותר מתכנס לממוצע. כלומר הוותיקים היו מרוויחים פחות ובמקצועות שבהם יש מחסור היו מרוויחים יותר.

מטפלות - לפחות בשוק הפרטי  בגוש דן הן מרוויחות די יפה. זה נכון שהרשמי משלם מעט אבל לכן הרבה נשים לא מוכנות לעבוד שם.

(אני שילמתי 3300 שקל בחודש לקטנה כשהייתה בפעוטון, תכפיל את זה ב-10 וקיבלת סכומים מאוד יפים, גם אם הם כוללים שכר דירה ועלויות אחרות).

למה בעצם זה המצב?

אמור להיות להן אינטרס לשלם יותר, במקום להתחיל לחפש כל שבוע מחדש בנות 16 חרדיות שיבואו לסגור את הפער הזה

נשאר להן פחות בכיס.

כמו כל עבודה

למה אפל משלמת לעובדים 30 אלף בחודש? גם שם כל שקל שמביאים לעובד, משאיר פחות אצל בעלי המניות.

התשובה היא...

תופים...

היצע וביקוש!

אם אפל ישלמו 30 ש"ח לשעה למתכנתים, אף אחד לא יגיע.

הביקוש למתכנתים עצום וההיצע קטן (יחסית לביקוש).

לעומת זאת, אנשים שיודעים לעבוד במעון יש בשפע.

להגיד "היצע וביקוש" זו לא תשובה להכל.

זאת בדיוק הנקודה, אם יש כזאת כמות של אנשים שמוכנים לעבוד במעון, אז איפה הם? למה חסר?

ראה מטפלות העובדות 6 ימים בשבוע כי מישהו צריך להפעיל את המכון ולקבל את הילדים, אז אי אפשר לקבל יום חופשי.

ויש כיתות שנסגרות בשוטף, ויש כיתות ששולחים להורים הודעה בבוקר שאין צוות , כי המטפלת לא מרגישה טוב ואי אפשר לפתוח את המעון היום.

מהנדס שמקבל 30 אלף בחודש. מכניס למעסיק שלו סביב 60-80 אלף.

אצל מורים (ורוב עובדי המדינה) זה בעייתי כי הם לא "מייצרים" הכנסה למדינה אלא מספקים שירותים לאזרחים.

אם הורים יעזבו (ולא יירשמו אחרים במקומם) בגלל תחלופה גבוהה, אז מנהלת המעון תשלם יותר.

אם אין ביקוש לעובדים יציבים בתחום הזה, כלומר עדיין יירשמו הורים למרות שהעובדות לא יציבות, אז אין למנהלת סיבה לשלם אקסטרה.

אין מספיק מסגרות לגיל הרך.

הורים צריכים לצאת לעבודה, איך הם יכולים לוותר על מסגרת?

מה אתה מציע שיעשו במקום? שישבו בבית בלי משכורת?

להיות פועל בניין זה הרבה יותר קשה פיזית מאשר לנתח ילדים קטנים ולהוציא להם את השקדים.

על 10 דקות של הוצאת שקדים, רופא פרטי מרוויח כמעט 10 אלף ש''ח, שכר שפועל בניין לא מרוויח גם בחודש.

השכר נקבע לפי היצע וביקוש.

אין הרבה אנשים שיודעים להוציא שקדים (יש חסמי כניסה מאוד משמעותיים), יש הרבה אנשים שיודעים לשים לבנה מעל לבנה, והרי לך פערי שכר.

חסם הכניסה היחיד לעבודה במעון הוא דופק, לא נדרשים שום כישורים או תעודות או הכשרות.

לכן השכר נמוך.

האמת היא שבאופן גס אפשר לטעון שככל שאתה יותר בכיר ומרוויח יותר, כך אתה עובד פחות קשה.

גם בתוך בתי החולים, מי שטוחן משמרות ועושה לילות ושבתות וחגים בלי הפסקה אלה העובדים הפחות בכירים.

את מנהל המחלקה אתה תמצא רק עד 15 ורק בימי חול, ולמרות זאת הוא מרוויח הכי הרבה.

בקיצור,

אין קשר בין כמה העבודה קשה לבין השכר.

ההסתדרות התנגדה למשל לעליית שכר של מורים נדרשים, כמו מורים ל-5 יח''ל מתמטיקה.

למרות שזה לא היה מגיע על חשבון השכר של האחרים.

''לא יכול להיות שבאותו חדר מורים יהיו כמה מורים שונים ולכל אחד שכר שונה'', יפה טענה.

כאילו שזה לא עובד ככה בכל חברה בעולם, וכאילו שממילא אין הבדלי שכר בין המורים.

אלא שהיום הם מתבססים על דברים לא רלוונטיים כמו ותק וגמול השתלמות, במקום על דברים רלוונטיים כמו כמה המורה טוב או כמה הוא משקיע וכו'.

הסתדרות המורים לא יכולה להתנגד לעליית שכר של מורי 5 יח"ל מתמטיקה כי היא לא מייצגת אותם אלא ארגון המורים.

וגם במקרה שלו זה לא היה בנוסף לשכר אלא תחליף לעליית שכר לשאר המורים.

ואז מובן למה התנגדו. כי לא תקין לחלק יעלו ולחלק לא יעלו (לדעתם)

אם אני זוכר נכון לא היה מדובר על פגיעה בשאר המורים, אבל אולי גם הפעם אני מתבלבל...

נניח ולמורה למתמטיקה יש את האפשרות ללמד 5 יח"ל ולקבל תוספת (ותכלס קל ללמד את התלמידים החזקים) למה שהוא יבחר ללמד 3 יח"ל?

ואז מי אתה רוצה שילמד את ה3 יח"ל?

יש לא מעט עבודות לנשים חסרות השכלה שהן יותר קלות מאשר עבודה במעון. אם לאישה יש חלופה היא תעדיף להיות מזכירה. אם אין לה חלופה היא תעבוד במעון.

ההצע והביקוש גורם לזה שיש הרבה ביקוש מצד הורים וממילא הורים מוכנים לשלם שכר גבוה. בממשלה זה לא קורה כי יש שכר אחיד (ונמוך) ולכן פשוט נסגרות כיתות של מעון על ימין ועל שמאל. במקומות שבהם יש הצע של עובדות חרדיות המצב קצת יותר יציב אבל גם שם  המצב משתנה באופן קיצוני.

רופא פרטי מרוויח 10 אש"ח, נכון, אבל הוא בילה 10 שנים בללמוד את המקצוע בלי שכר או עם שכר מזעזע. יש סיבה למה הוא יודע לעשות את זה ואני למשל לא. וגם אז הוא לא לוקח 10K הביתה אלא הרבה פחות מזה (במקרה הטוב, רבע).  יצא לי פעם לעבוד עם רופאת שיניים על מבנה ההוצאות שלה בקורס עסקי וראיתי כל מיני דברים מטורפים.

אין קשר בין "עבודה קשה", לשכר אבל יש קשר בין "עבודה קשה" לבין הנכונות לעשות אותה, כלומר זה משפיע על ההיצע.

אני לא מכיר דבר כזה, אלא רק במקומות שיש בהם הסכמים קיבוציים (=ארגון עובדים).

מנהל מחלקה הוא העובד הוותיק שיש במחלקה?

מנכ"ל חברה הוא העובד הכי מבוגר בחברה?

איפה זה קיים?

מן הסתם ברוב המקרים, אדם יותר ותיק יהיה יותר מיומן מעובד חדש, ולכן זה הגיוני שהוא ירוויח יותר. אבל הסיבה האמיתית שהוא מרוויח יותר או מקודם יותר היא המיומנות שלו, לא הוותק שלו. 

עובד ותיק שלא יהיה מיומן לא יקודם ואף יפוטר, תלוי בהקשר ובכמה הוא לא מיומן.

זה קצת כמו תואר שני: בשוק הפרטי אף אחד לא יביא לך יותר שכר רק בגלל שיש לך תואר שני. אבל אם התואר השני שלך רלוונטי ותורם לעבודה שלך והופך אותך ליותר מיומן, אז אתה כן תתוגמל בהתאם. אבל זה לא שהתואר הביא לך את ההעלאה, אלא העובדה שאתה יותר מיומן.

עובדים עם ותק מקבלים שכר גבוה יותר.

בדרך כלל כי הם מיומנים יותר אבל לאו דווקא.

גם בהייטק אם יגיע סניור למשרה הוא ידרוש שכר גבוה יותר מג'וניור גם אם הוא לאו דווקא טוב יותר ממנו.

גם בבית ספר רכז מקצוע/שכבה. מנהל בית ספר וכו' לאו דווקא הכי ותיק או מבוגר.

וגם בהוראה (כמה שזה יפתיע אותך) עובד לא טוב יפוטר. אומנם לא מהיום למחר כמו בשוק הפרטי. אבל סביר להניח שיראו לו את הדלת בסוף שנה. גם אם יש לו קביעות.

אחרת כל המורים עם הקביעות היו זורקים ולא עושים כלום כל היום. וזאת לא המציאות

א. אם מנהל בשוק הפרטי יראה שעובד פחות טוב מקבל יותר שכר מעובד יותר טוב, ברור שהוא יפעל לתקן את זה. הוא לא יאפשר לזה לקרות, ולא מעניין מה הוותק של העובדים.

במילים אחרות: הוא לא יחזיק אצלו עובד שמרוויח יותר ממה שהוא שווה, בלי קשר לוותק.

ברור שבסופו של דבר זה לא יהיה מדויק ב-100%. בארגון עם 800 עובדים אי אפשר לוודא את הרמה המדויקת של כל אחד מהעובדים בשביל לוודא שהמשפט הזה מתקיים. אבל בגדול, ברור שזאת השאיפה ושזאת התפיסה לפיה אנשים בארגון פרטי מקבלים את שכרם.

בקשר לטבלאות שכר - יש קורלציה בין ותק לבין מיומנות, ולכן גם בין ותק לבין שכר.

גם יש קורלציה בין תואר ראשון לבין שכר, אבל זה לא בגלל שהתואר מקנה לך שכר. לך עם תואר במחשבים לעבוד באינטל ותהיה עובד גרוע, תוך שלושה חודשים אתה בחוץ. פשוט התואר מעלה את הסיכוי שתהיה מיומן בנושא מסוים, בדיוק כמו שיש קורלציה כזאת עם ותק. אבל זה לא אומר שהוותק הוא הוא המשתנה שבגללו השכר עולה.

למשל במקצועות שלא דורשים מיומנות גבוהה, כמו קופאית בסופר או מאבטחים או נציגי שירות לקוחות טלפוני, אתה תראה שעליית השכר מאוד מאוד מאוד מאוד נמוכה אם בכלל קיימת. למה? כי נציג שירות עם 18 שנות וותק לא יהיה יותר טוב מנציג שירות עם 3 שנות ותק.

ב. רוב המורים הם אנשים טובים, ברור שהם לא "יזרקו" רק בגלל שיש להם קביעות.

אבל גם אנשים טובים משקיעים פחות כשאין תגמול על ההשקעה. אתה לא תפטר אותם בגלל זה, אבל גם לא תהנה מכל היתרונות של עובד מרוצה שמתוגמל על ההשקעה שלו.

כלומר יש מצב ביניים, שבו נמצאים הרבה מאוד מורים: הם לא אומרים "לא אכפת לי" אבל גם לא יוצאים מגדרם בשביל להשקיע.

גם בשוק הפרטי יש הרבה מאוד אנשים במצב הזה, ברור, אבל לפחות בשוק הפרטי יש תמריצים כדי לעודד אנשים לעבור ממצב כזה למצב של רצון להצטיין, ובהוראה התמריצים האלה פשוט לא קיימים.

גם בהוראה.

ומי שחוסם אותם זה לא ארגוני העובדים.

אלא משרד האוצר שלא מעוניין להגדיר תמריץ כזה כל עוד הוא לא בא על חשבון עובר אחר שהשכר שלו ירד.

או במילים אחרות לארגון המורים אין בעיה שכולם יקבלו 10 אלף ופלוני יקבל 13 כי הוא מצויין.

אבל לא מסכים שכולם יקבלו 8 אלף ורק פלוני יקבל 13 כי הוא מצויין.

כך היה במשא ומתן בתחילת שנה. האוצר דרש להעלות שכר רק לחלק מהעובדים. ולזה הארגון לא יתן יד (כי כל מי שלא יקבל העלאה יפרוש למחרת מהארגון)

אין לכם שום מילה טובה להגיד על המורים??

עבדתם פעם בהוראה?

ראיתם איך תלוש שלהם נראה?

הם לא שבויים של יפה בן דוד ממש כמו הילדים?

הייתי 5 שנים בהוראה ויצאתי לשנה כדי להתאושש.

העבודה מול נוער שעושה מה שבא לו ולהורים שיש להם רק תלונות עם 0 לקיחת אחריות.

אף מורה לא שמח על השביתות האלה. גם להם יש ילדים עכשו בבית.

הם שבויים של יפה בן דוד. המורים הצעירים מרוויחים שכר רעב ממש (ולכן לא נשארים במערכת). תלכי היום לכל כנס של עצמאים/עצמאיות ותראי שם כמויות של מורות לשעבר שנשבר להן מהמערכת.

בהחלט צריך לשפר מאוד את תנאי ההעסקה של המורים. השיפור הזה חייב להיות במקביל לרפורמה אמיתית ומשמעותית בכל כללי ההעסקה, כך שהחינוך יהיה בראש מעייני השיקולים ולא כמו היום - שימור כוחם של הוותיקים.

השיפור במשכורת ובתנאים, חייב להגיע עם יכולת לתגמל מורים על מאמץ והישגים ובמקביל לגרוע מתנאים/לפטר מורים גרועים. השינוי חייב להיות כזה שיעודד מורים בשנותייהם הראשונות (שהן גם הכי קשות) להחזיק במערכת - יחד עם אפשרויות יציאה/הוצאה של מי שלא מצליח, גם אם הוא עובר את 'נקודת האל-חזור' דהיום, של שלוש שנים במערכת. השינוי חייב לאפשר גמישות ניהולית שתאפשר לפתוח מגמה רלוונטית שיש לה ביקוש כעת, בלי התחייבות למורה, שתאלץ להשאיר אותו גם כאשר המקצוע יתייתר. השינוי חייב לכלול צמצום דרסטי של ימי החופש המיותרים, על הנזקים החינוכיים והלימודיים שהם גורמים, במקביל למשכורת שתאפשר למורה שמרגיש שעמוס לו מידי, לקחת משרה חלקית. השינוי, דווקא אם הוא יגיע מהסתכלות חינוכית-ערכית, חייב גם לכלול התאמה סוף סוף, בין החופש הגדול, לבין הלוח העברי לפיו מתנהלים חגי ישראל וממילא החופשות במהלך השנה.

אבל כן.

צריכה להיות רפורמה כללית במערכת. 

בהם כל הכח אצל הוותיקים והפנסיונרים ואין למורים האמיתיים שום זכות בחירה אמתית (תשאלי את אלו שניסו להחליף בצורה דמוקרטית את רן ארז לפני חמש עשרה שנה, איך במקום לשכנע את ציבור המורים לתמוך בו, הוא ניצל את השליטה במנגנון כדי להבחר נגד דעת רוב המורים) - לעולם נציגי ""המורים"" לא יסכימו לרפורמה אמתית, כזאת שהמטרה הראשית שלה הוא חינוך ילדי ישראל.

השיקול היחיד של רן ארז ויפה בן דוד ודומיהם (שיהיו אלו שיחליפו אותם, כל עוד שתמשיך ההתנהלות הנוכחית עם הסטטוס-קוו של האגודות העות'מניות) זה שימור הכח בידיהם. לצורך כך הם מתעקשים שהשיקול המרכזי והכמעט יחיד בתנאי השכר של המורים הוא וותק 'עיוור' בלי שום התחשבות ברמת ההישגים. לצורך כך הם לא מאפשרים פיטורי מורים כושלים, ברגע שיש להם קביעות. לצורך כך הם לא מוכנים לשום דיון אמיתי בשאלה האם ימי חופשה שנקבעו לפני מאה שנה, כשהמקצוע הכמעט יחיד שנשים יצאו אליו היה הוראה מוצדקים היום. הם בשום אופן לא מאפשרים העסקת מורים לפי הצורך ('בחוזים אישיים') כי המורים הללו לא יהיו תלויים בהם וכו' וכו'.

התוצאה של ההתעקשויות הללו היא שלשלב בו המשכורת של מורה מתחילה להיות ראויה מגיעים או האידיאליסטים הגדולים, שראויים לכל הערכה על שנים של השקעה בנשיכת שפתיים וללא תמורה ראויה או מורים בנוניים ומטה שהמערכת לא הספיקה לפלוט תוך שנתיים, שכמו שאין להם באמת כח וכשרון להוראה אין להם גם לדברים אחרים, אז הם נשארים וזה נראה ככה. חלק גדול מאלו שיכלו להיות מורים מעולים, כבר נפלטו מהמערכת.

ה'הישגים' של ליברמן (משחק בימי החופשה שלא באמת מוסיפים משהו) ושל סמוטריץ' (עד שישה אחוז חוזים אישיים בתיכונים וגם זה בהגבלות) הם שמחת עניים מצד אחד - כי זה טיפה מהים של מה שצריך שינוי והישג כביר מצד שני, כי סוף סוף מישהו הצליח להזיז את אירגוני המורים, גם אם בפרומיל ממה שצריך.

אכן חתמו על שישה אחוז חוזים אישיים, אבל בפועל משרד החינוך ובתי הספר לא מקדמים את זה. כלומר בפועל אין מורים כאלה.

במדינה מתוקנת,

היום כל ההורים בישראל קמים ושובתים גם הם.

מורים לא מרוצים=חינוך רע.

הגירה שלילית של מורים צעירים ואיכותיים לטובת מקומות עם אופק טוב יותר,

ומסתמא מערכת שמכילה מורים עייפים, מיואשים ושחוקים שמאוד יתקשו לתת לילדים שלכם את מה שהם צריכים.

שמה בצד את היותי אשת חינוך,

אני בתור אמא נחרדת לקרוא שהעיקר פה זה הבייביסיטר לילדים.

איכות החינוך צריכה להיות בראש מעיינות כל הורה והורה בישראל.

ושם בדיוק זה מתחיל.

גילוי נאות, וצר לי אם יבאס מישהו שכבר הכין פסקה משתלחת-

אני לא מתלוננת על המשכורת שלי.

מעולם לא התלוננתי.

אני עובדת פחות ומשתכרת פחות וסבבה לי עם זה.

הזלזול והמשחק בחיי צוותי ההוראה ואנשי החינוך זה המכעיס פה.

ממליון סיבות, ולא את כולן יש דרך מעשית לתקן

אז נשארנו עם זה

לאן כבר יש למורים להגר? זה מקצוע שמאוד תלוי בשפה, אם אין לך שפה אחרת כשפה ראשונה - זה יהיה מאוד קשה.

וניכר מדבריך הזלזול.

אני יכולה לעשות המון דברים אחרים, ואני עדיין מורה.

כנראה לא לעוד המון זמן, כי, ובכן..

מורים הולכים ולומדים תואר.

באותה מידה שלמדתי את התואר הזה, יכולתי ללמוד כל תואר אחר.

האם זה נכון לגבי כל מורה? לא.

אבל בוודאות נכון לרובם המוחלט.

בטח לאיכותיים, שלא יודעת מה איתך, אני הייתי מעדיפה שהם ילמדו את ילדי ולא אנשים מיואשים וחסרי כישורים.

אבל כנראה שעדיף שיהיו בובות על חוטים ויאפשרו לכולם לשחק להם בחיים. כל עוד לך זה נוח, כמובן.

ערך עליון ומקודש שכל הורה ישמח שילדיו ילמדו 

כי לא היה כאן זלזול.

גם עריכת דין, לצורך העניין, הוא מקצוע שתלוי בשפה, ומאוד קשה להגר כשזה המקצוע שלך.

מורים לומדים תואר, אוקי? ו? מה את מנסה להגיד?

איך זה שהם לומדים תואר תורם ל"איכות החינוך"? 

ואני ממש לא מחפשת.

לו היית טיפה מכירה אותי, היית יודעת שאני בכלל לא אוהבת להכנס לדיונים ובטח שלא ויכוחים, אבל יש דברים שמצליחים להעיר גם אותי מהתרדמת.

אני חושבת שהייתי די ברורה,

שאלת ״לאן יהגרו?״.

בפשטות עניתי,

זה שאדם, או לצורך העניין מורה, בחר ללמוד תואר במקצוע a, לא סותר את יכולתו להתמקצע בb-z.  

זה הכל.

זה לא קשור לאיכות החינוך.

זה קשור ליכולתם להגר למקומות טובים יותר וזו הנקודה אליה התייחסתי. 

כי הביביסיטר הוא זה שמפעיל את המשק, אל נא תזלזלי בביביסיטר.

יש לי 2 עבודות ולימודים, אשתי עובדת במשרה מלאה ובלי ביביסיטר אנחנו מושבתים.

ובתוך כך כל תכלית הקיום שלנו.

זו מטרה שכל האמצעים שבה קדושים.

גם להקריב כמה שעות עבודה, כן.

ושוב. אני בכלל מלמדת תיכון והשביתה הזו לא קשורה אלי בעליל.

אני מדברת כאישה ואמא שנחרדת מהזילות במקצוע ומתוך כך בעתיד של הילדים.

זהו 

מורים עם ותק של 30 שנה לא פורשים,

מורים חדשים כן פורשים.

ומה הסיבה שהם פורשים?

הסתדרות המורים, שמונעת מהם להרוויח סכומים יפים. שמתנגדת להעלאת שכר בשקלים אלא רק באחוזים, כדי שמי שמקבל פחות ימשיך לקבל פחות ומי שוותיק יקבל על חשבונו.

כמו כן ההתנגדות העקבית להעלאות שכר למורים במקצועות נדרשים, גורמת לזה שיהיה מחסור חמור במקצועות הריאליים ובאנגלית.

ההסתדרות לא עוזרת למורים טובים להישאר, היא זו שמונעת מהם להרוויח וגורמת להם לעזוב.

את אומרת ובצדק שאנחנו לא רוצים מורים עייפים. אבל מי מונע ממנהל בית ספר לפטר מורים עייפים ועצלנים? כאלה שבאו רק להחתים כרטיס? שוב, הסתדרות המורים.

הרשה לי להפתיע אותך,

אתה צודק.

ההסתדרות לא עושה צדק עם המורים החדשים.

נכון.

לכן אני לא חברה בהסתדרות.

מהרפורמה בחינוך שעלתה שנה שעברה ויצרה כדי זעזוע, אני שמחתי.

זה יכול היה ליצור מקום לגדילה וצמיחה עבור כל החלקים במשוואה.

וזה שהמערכת בוחרת להשאר מיושנת, זה מבאס.

אבל יש לאנשים חדשים כח להביא אנרגיה חדשה.

גם אם הם לא משנים את גלגלי המכונה, הם נוגעים בלבבות ויוצרים שינוי קטן שיוצר הדים גדולים.

מעבר לפדגוגיה המתחדשת ולכלים המתפתחים בקצב מתמיד.

ובאותה נשימה,

ההסתכלות על השביתה כ״מעשה של יפה״ היא הקטנה וצמצום של ההבנה של המעשה.

דה פקטו, חברי הממשלה היקרים שלנו מצאו עוד דרך להביע זילות ולרמוס את ציבור המורים.

אם היו רומסים אותך מכל כיוון, היית נשאר?

לא.

אז הותיקים כבר אין להם באמת game בחוץ, ולפעמים הביצה המוכרת עדיפה מלטבוע בלא נודע.

אבל הצעירים נמלטים על נפשם. ובצדק.

ושים בצד הכל. זלזל בי כאדם, כאשת חינוך, וואטאבר.

אבל אני כמורה אהובה בתיכון שומעת תדיר משפטים כמו:

״המורה, תעשי לעצמך טובה ולכי ללמוד משהו אחר. אין פה עתיד.״

״המורה, חפשי לך מקצוע שיעריך אותך יותר.״

״המורה, אני לא מבין למה את נשארת. אף אחד לא מכבד מורים. מגיע לך יותר.״

(שביעיסטים-שמינסטים בדרך כלל)

יש לי תלמידים שלקחו על עצמם מסע שכנוע (סוף כיתה י״ב. אין להם אינטרס להבריח מורה) לעזור לי למצוא מקצוע להסבה.

וזה הם רואים.

אז אולי הגיע הזמן שההורים קצת יפקחו את העיניים.

מורים טובים מוצאים אלטרנטיבות במקומות אחרים.

ובהצלחה לילדינו ולעתיד המדינה 

א. לפני הכל - אני ממש לא מזלזל בך! אפילו לרגע אחד איני מזלזל במורים, אני מעריך אותם מאוד מאוד ויודע כמה מורה טוב יכול לעשות הבדל עצום.

ב. את שואלת אם הייתי נשאר אם הייתי מרגיש שרומסים אותי.

את צודקת, לא הייתי נשאר. הייתי עוזב. גם עזבתי מקום עבודה לפני כמה שנים בגלל בוסית שלא הפסיקה לצרוח וזה לא התאים לי.

וזאת בדיוק הנקודה - מורה שלא טוב לו, בגלל השכר או התנאים האחרים - שיעזוב! שלא יתפוס משרה ואז ישבות וישאיר מיליוני הורים ותלמידים בני ערובה.

אף אחד לא יכעס על מורה שמחליט לעזוב, אבל מי שמחליט להישאר במערכת - שלא יהיה אלים ושלא ישבות.

אבל לצערי בתור מורה חדשה, אני יכולה להגיד לך בפה מלא שביום שזה יקרה,

לא תהיה למידה ולא יהיו בייביסיטרים ותהיה פה קריסה מערכתית.

זכיתי לשבת בארבעה חדרי מורים שונים בחמשת שנותי בהוראה, ואני יכולה לחתום לך על כל אחת מהמילים שלי.

ותאמין לי שרוב המורים לא ״תופסים משרה״. לרוב המורים המערכת משוועת.

יש כמה הצפות במקצועות ספציפיים, אבל מעבר לזה, יש מחסור במקצועות שמצריכים איכויות מסוימות (אנגלית, לשון, פיזיקה, כימיה וכו).

ואין צורך באמת להתווכח על זה.

באתר ארגון המורים יש פינת דרושים. קח כמה דקות לעבור על הרשימה ותווכח לראות במו עיניך כמה המחסור ישנו. 

לא למצב רגיל שהוא מגיע לעבודה ומלמד...

ו...מה רע בקריסה מערכתית?

אולי זה יעזור לטווח הרחוק.

אדם שמן לא אמור לשאוף להגיע למצב של דום נשימה כדי להתחיל לרדת במשקל ולהכנס לכושר.

לא צריך לשאוף לקריסה טוטאלית שתערער את הילדים שלנו (שסלח לי, קורונה ומלחמה הספיקו לערער אותם עד היסוד) כדי למצוא הזדמנות לצמיחה מחודשת.

אתה אומר מפרקים? יאללה.

אבל אני מדברת על קריסה.

חוסר הרבה יותר משמעותי במורים,

שיעורים שמתבטלים,

מקצועות שלא נלמדים באופן תדיר,

בתי ספר וגנים שנסגרים בגלל מחסור.

לא יודעת, אני מתקשה לשאוף לשם. למרות שהייתי שמחה לניקוי אורוות יסודי ושינוי פדגוגיה במערכת הזו. 

ואת אומרת דברים נכונים מאוד

ואני יודע כמה המחסור במורים, בטח מקצועיים, עמוק מאוד

אין לי ספק שהמורים ראויים מאוד להערכה וגם למשכורת ראויה יותר

ועם כל זה, השביתה היום היתה מיותרת קל וחומר אם המורים מכריזים בקולי קולות שהם מוציאים "חופשת מחלה" שכולם יודעים שהם לא. מצטער, לא הייתי רוצה שהמורים שלנו יתנו לילדים דוגמא אישית איך לשקר. חינוכי זה ממש לא 

עם כל זה, בשעת מלחמה, שכל עובדי המשק, במגזר הציבורי והפרטי, נכנסו תחת האלונקה בנטל הסיוע הכלכלי למצב, גם המורים היו צריכים לעשות ככה, זה זמני ביותר שלא לומר שהציעו לבן דוד הצעות אחרות לפני שפגעו בנטו והיא סירבה לכל הצעה (כרגיל אצלה). וחבל

השביתה היום היתה מיותרת

ושוב, המורים ראויים לכל הערכה שאפשר לתת להם. זו עבודה קשה מאוד וחשובה ביותר 

לא חסר עובדי עבודות קודש שלא מוערכים מספיק.

שם קיצצו את התקציב מכל מיני דברים משניים (כמו תקציב רווחה) ולא ממשכורות ממש.

שכרגע נמצא במחסור. ימי חופשה דופקים את המערכת אבל לא מגדילים את התקציב..

יש להם את הגוף הכי חזק במשק מאחוריהם אולי חוץ מההסתדרות הכללית.

שמעת על הסתדרות ההנדסאים? לא? לא מפתיע אותי.

לא עושה כלום ואף אחד לא שומע עליה, בואו נארגן שביתה פחחח...

צריך קצת ותק, וגם אז מתחילים ממשכורת של מורה מתחיל.

לא יודע, אולי אם אני אתעייף.

לעשות הסבה להוראה

יש לי חברה שממש רצתה, ולתחום שלה זה לא פתוח, אלא רק הכל מההתחלה

ומקבלים סמינרים בהנחה סהכ

(מכירה מהעבודה אצלנו..)

גדל פה חצי דור שלא יודע להתמודד עם הילדים שלו..

ואז הם באים עם תלונות למורים ולגננות למטופלים עוסים ולפסיכולוגים ..

נדירות האמהות שיודעות מזה לגדל ילד בריא של פעם. עם אוכל חם השכלה שעורי בית ...וגבולות

חלק בוכים על יום אחד שאתם עם הילדים, תעריכו את הגננות המורות המטפלים העוסים הפסיכולוגים ..

באיזה עולם לגיטימי לגעת להם בשכר שנמוך 
 

די לכפיות טובה 

המורים לא סתם בוכים לשם שינוי

הבכי הוא על הפגיעה ביכולת של ההורים לעבוד ולהתפרנס.

ממילא אנחנו מהמקומות הראשונים בעולם עם היחס בין מספר ימי החופש של הילדים לבין זה של ההורים, כלומר הילדים נמצאים בחופש פי כמה וכמה לעומת מספר ימי החופש שיש להורים.

ממילא הורה שאין לו הורים בפנסיה בקושי מצליח לשרוד את יולי-אוגוסט. לא כי לא רוצים להיות עם הילדים, אלא כי חייבים להתפרנס. הלוואי שהייתי יכול להיות בבית עם הילדים בכל החופשים שלהם, זה הדבר הראשון שאני אעשה ביום שבו לא אזדקק עוד לפרנסה. 

אז גם כשלא אמור להיות חופש, רוצים לפגוע בפרנסה של ההורים? פרנסה שבזכותה יש מיסים שבזכותם יש למדינה כסף לשלם למורים?

ואני לא מבין את הקושיה "באיזה עולם לגיטימי לגעת להם בשכר הנמוך". במדינה שבה המעסיק שלך נמצא בגירעון עצום כי יש מלחמה, זה לגיטימי שהמעסיק יקצץ בשכרך. 

זה אומר דרשני שההורים לא מבינים את עומק הצרה.

באיזה עולם הורה מסכים שמי שיהיה עם האוצר שלו ירוויח כלום

יש מספיק עבודה תודה מאמי גם חינוך ביתי אצלי.. מוזמנת

לא ברור לי איך את מכלילה אישית ..בעיני זה לא מכבד.

לק"י

לא רציתי להגיב פה.

אבל יש לנו 2 ילדים בשני בתי ספר שונים, יש להם מורים באמת מקסימים. משקיעים, אכפתיים.

והם בטוח לא היחידים.

זה ממש מכאיב מה שאת כותבת. בלי קשר לכל הדיון!

א.

כשאת הולכת לקופת חולים, את מסכימה שהאחות תרוויח רק 8 בחודש?

כשאת הולכת לרמי לוי, את מסכימה שהקופאית תרוויח רק 6 בחודש?

כשאת הולכת לכותל, את מסכימה שהמאבטח בכניסה ירוויח רק 7 בחודש?

כשאת הולכת בלילה למיון, את מסכימה שהרופא המתמחה ירוויח רק 35 ש"ח לשעה?

לא, את לא המעסיקה שלהם ולכן זה כלל לא רלוונטי אם את מסכימה או לא מסכימה לשכר שלהם.

מה שכן, אם הרופא במיון יחליט שהוא לא מקבל אותך כי הוא מרוויח מעט, לא תכעסי עליו?

ומה אם תגלי שהוא לא מוכן ללכת הביתה ולהביא רופא אחר במקומו, אלא הוא מונע מרופאים אחרים להיכנס בזמן שהוא עצמו מסרב לטפל בך בגלל השכר הנמוך שלו?

לא תרגישי שהוא לוקח אותך בת ערובה בשביל מאבק שאת בכלל לא קשורה אליו?

ב.

את יודעת מי היחידים שמסכימים לשכר של המורים?

המורים עצמם.

כן כן, כשהם הלכו ללמוד הוראה למרות שידעו מה השכר שצפוי להם, הם הסכימו לשכר הזה.

אז אם הם הסכימו לשכר הזה, באיזו זכות הם תופסים משרה ואז שובתים ולא מגיעים לעבודה?

מי שלא טוב לו, מוזמן לעבוד במקצוע אחר. ברצינות. ושישאיר את המשרה פנויה למי שכן רוצה לעבוד בשכר הזה.

ואם אף אחד לא ירצה?

אז השכר יעלה. היצע וביקוש, זה כל הסיפור. 

למרות שלי בעצמי דחו תור של פעם בחצי שנה

הצדקתי אותם..

אף מורה לא הסכים לתת תנאים שהולכים שם

אף מורה לא נסכים לקחת עבודה של מורה אחר

על מה אתה מדבר? באמת אם לא היית שם עדיף שתהיה השקט

ואני אומרת את זה בתור מורה שעובדת בעוד תחום..

התגלו לי הרבה עוולות שלא רואים מחוץ למשרד החינוך.. אז באמת עדיף שיהיו בשקט

אז הם הלכו ללמוד הוראה כי הכריחו אותם? 

חתמו על חוזה עבודה בבית הספר כי הצמידו להם אקדח?

לא ולא, הם הלכו ללמוד וחתמו על הסכם בידיעה ברורה מה יהיה שכרם.

כי למעסיק (המדינה) לא מספיק אכפת מזה

הם לא מבינים שכל מורה במשרד החינוך צריך לכפות על תקן של מורים אחרים שהתנדפו משם

כך יוצא שהוא עובד כפול אחד וחצי..

מחנכות שצריכות לחנך על כיתה ועוד כיתה מורות מקצועיות שנכנסות למקצועות שלא שלהן..

באלגן יש שם.. 

בהלם שלא עשו עד היום שביתה

אין ילד שיושב בבית בגלל מחסור במורים.

אז נכון שמנהלים עובדים מאוד מאוד קשה בלסגור פינות,

ושולחים מורים למקצועות שלא הוכשרו אליהם,

ומורים צריכים להשלים שעות של מורים אחרים...

ועוד ועוד.

אבל בפועל אם יהיה מחסור קשה כלומר מספר משמעותי של ילדים פשוט לא יוכלו ללכת לבית הספר כי לא יהיו מספיק מורים, אז דברים ישתנו.

בדיוק, הוא יושב בכיתה ומבזבז את הזמן במקום

מורה יכול להגיע לחצי מהשיעורים, לאחר בחצי שעה, ללמד רבע מהחומר ולהפיל הכל על התלמידים או על המורה של שנה הבאה.

ואז לספר שהוא עובד קשה, שיש לו המווווון עבודה וזה לא הוגן

לק"י

נכון שעם כל הטכנולוגיה והשינויים אולי היו צריכים לעשות שינוי בצורת הלמידה.

זה עדיין לא הופך את המורים לבטלנים שלא עושים כלום.

בטוח יש ויש. אבל מפה ועד להכליל את כולם זה מגעיל מאוד בעיני.

נגיע בקרוב למצב הזה שילדים ישבו בבית.

ואז יקח כמה שנים עד שהשינוי ישפיע.

היה 5 שעות חופשיות בשבוע

כי לא מצאו מורה מ"מ למורה למתמטיקה שיצאה לחל"ד.

אני מכיר בתי ספר שלא פתחו מגמת פיזיקה/מדעי המחשב/כימיה

כי לא מצאו מורה

אני מכירבתי ספר שלא מאשרים ליותר מ30 תלמידים בשכבה (מתוך שכבה של 10 כיתות) ללמוד 5 יח"ד מתמטיקה כי אין מורה למתמטיקה שמגיש ל5.

לא יודע איך היית מגיב אם היו אומרים לך שבן/בת שלך לא יכולים ללמוד 5 יח"ל מתמטיקה למרות שהם מאוד מוכשרים ויכולים. אבל יש כבר בכיתה 30 תלמידים ולכן אין מקום. אז או שילמדו לבד או שילמדו 4

ומישהו חשב על פתרון הקסם שלהציע למורים שכר טוב יותר?

לא?

המנהל לא יכול כי משרד החינוך לא מוכן לשמוע על כך 

המדינה אכן רצתה לשלם יותר למורים במקצועות נדרשים - נשואים טריים

אתה בעצמך כתבת למטה שמשרד החינוך רצה לשלם יותר למורים במקצועות נדרשים, וארגון המורים התנגד.

אז איך אתה שוב מאשים את משרד החינוך?

ובכלל, מי שמתגד ליכולת לתגמל מורים טובים (בלי קשר למקצוע שהם מלמדים) - זה ארגוני המורים ולא משרד החינוך.

נראה לי קצת יותר חמור, לא?

אם זה יהיה המצב - משרד החינוך יתעורר.

עד אז, עם כל הצער על הפגיעה בילדים ובעתיד שלהם (אני ממש ממש לא מזלזל בפגיעה הזאת, היא נוראית!), המדינה לא תתעורר.

למען הסר ספק - אני לא הנציג של המדינה כאן בדיון, זה לא שאני מסכים עם כל דבר שהמדינה עושה ועם כמה שהמדינה משלמת וכו' וכו'.

נ.ב.

בקשר למחסור במקצועות נדרשים, כבר התייחסתי למעלה לכך שמשרד החינוך רצה לתקן זאת אבל ארגון המורים התנגד.

מחסור במורים ..

גנים נסגרים פעם בשבוע .. במקרה הטוב 

ויש מאות ילדי חינוך מיוחד שלא יכולים להגיע כי אין איש חינוכי ..

כי אין גננת שיכולה לפתוח אותן.

מספיק שהגננת חולה ומאוד קשה למצוא מחליפה. 

אני מכיר יותר ממקרה אחד, של גננות מעולות, שההורים ממש רצו שתמשכנה, אבל אחרי שנה/שנתיים המפקחות 'לא מצאו' להן גן, או שהמפקחות עשו להן את המוות, כדי שיעזבו.

יש אלפי גננות טובות פוטנציאליות, שהמערכת פלטה.

עכשיו, במצב הנוכחי, אני מבין גם את המפקחת. אם בתוך שנתיים, יש לה ספק הכי קטן אם היא רוצה את הגננת הזאת בלי שום אפשרות לפטר עד הפנסיה - היא מוכרחה לזרוק אותה אחרי שנתיים וגם זה עלול להיות מאוחר אם היא תהיה בדיוק בהריון ואז אחרי לידה...

כפי שכתבתי למעלה, שיפור דרסטי בתנאי ההעסקה של המורים הוא נצרך וראוי. השיפור הזה גם יהיה מה שיעודד אנשים ראויים ומתאימים להכנס למערכת ולהשאר בה. והשיפור הזה יבוא, רק אחרי שיוציאו את האגודות העות'מניות מהתמונה.

שנלחם למצוא תקן ואין לו. בעולם שבו אין קביעות הוא היה מוצא עבודה ומקסימום עף אחרי שנתיים או שלוש למקום אחר. בעולם של קביעות זה קשוח.

לק"י

שהגן אצלינו נסגר "רק" 3 פעמים כי לא סייעת/ גננת.

ואי אפשר לתגמל מורים טובים יותר כדי שישארו או כדי שירצו להשקיע יותר.

ההוראה היא לא שוק חופשי.

גם אם יש מחסור מטורף (ויש מחסור במורים בתחומים הראליים)

המדינה תעשה שמיניות באוויר רק לא לתגמל את המורים האלה ביותר כסף.

אלא שארגון המורים לא הסכים

המדינה רצתה להעלות שכר רק למורים במקצועות נדרשים ולשאר לא להעלות כלום.

הארגון לא הסכים לזה כי אז כל מי שלא העלו לו פשוט יפרוש מהארגון

וכוחו של הארגון הוא בגודלו 

המדינה רצתה להעלות שכר רק למורים במקצועות נדרשים ולשאר לא להעלות כלום.

הארגון לא הסכים לזה

ציטוט שלך... וזה בדיוק מה שכתבתי.

לא אמרתי שהארגון עשה אנדנדינו אם לתמוך או להתנגד, ברור שהייתה לו סיבה להתנגד, זה לא סותר את מה שכתבתי...

לבין דברים שתופסים 0.0001% מהתקציב.

יש ממה לקצץ, ברור, אבל דווקא הדוגמאות שנתת פחות נכונות לדעתי

את המשימה הקדושה, של שיפור שכר עובדי ההוראה - נשואים טריים

כי היא מנחיתה עכשיו כאפה לא נורמלית על יפה בן דוד והסתדרות המורים.

לנצח את הקומוניזם בקומוניזם.

היא מבחינתה אומרת "צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים"

קודם כל עם כל הקושי אפשר להתחיל בלגור אצל ההורים

ולאט לאט להתארגן

אבל זה ממש לא פשוט

בשורות טובות

יכולה להתחבר לחלק מהדברים,
לא להכל, אבל לחלקים גדולים.
לפני שאני כותבת, ויש לי המון מה לומר..
את נותנת צ'אנס לשינוי ותיקון,
או שאת לא מוכנה לשמוע על הכיוון הזה בשום פנים ואופן,
ורק מחפשת כלים\כח איך ללכת?

כל עוד אין אלימות, מציעה לעשות את הצעדים הבאים בשום שכל..

מתוך חשיבה אמיתית מה נכון לעשות ואיך..

במיוחד כשיש ילדים ברקע, מה שהופך את הפרידה אם תהיה למורכבות יותר..

גירושין זה לא דבר פשוט. כמו ששמת לב,, זה כמו לחתוך את החיים לחצי, חצי בית,, חצי נוכחות עם הילדים ועוד..

ולכן אני ממליצה לחשוב על הצעדים הבאים ברוגע ובמתינות..

אשמח לייעץ לך באופן פרטי

אבל יכולה להיות לך עבודה רגשית שלמה. בסופה אולי יהיה לך קל להתגרש ואולי תסכימי לקבל אותו כמות שהוא בלי לנסות לשנות אותו כדי שיתאים יותר למה שאת חולמת עכשיו (או העזת להתחיל לחלום) בחיים שלך.

קודם כל מה שאמרת על עצמך על ריצוי ופחד.  לפני שאת רצה לשנות את העולם תנסי קודם כל להיות יותר את בתוך המקום הקיים (ובעבודה). לא לריב איתו ולא "לא יכולה לשמוע". פשוט להיות יותר את.

ספויילר: כשאת תהיי יותר מדוייקת לעצמך כל הסביבה תהיה יותר מדוייקת לך. סביר להניח שהוא יהיה הראשון.

חשוב מאד לנסות נשום רגע, "למפות" את הבעיות ולהבין איפה את נמצאת בנישואים האלה ואיפה האופציה לפירוק החבילה כרגע מול זה.

דבר ראשון, אנשים פשוט לא מאמינים שיד סיפורים כאלה. אז כן, זה קיים, וזה כואב נורא.

אז המון בהצלחה!!

דבר שני, הכתיבה שלך משדרת בהלה ולחץ. אז הייתי ממליץ לך לשבת במתינות, לשקלל את הנתונים, לבודד את הטוב והרע ולהבין בדיוק איפה הבעיה ואיך צריך להסתכל עליה.

לא משנה מה תהיה המסקנה שלך, כשתבואי בעיניים פקוחות ובידיעה ברורה, הכל יהיה לך קל יותר וגם לא יגיע מצב של חרטה וכדו (כי טעות אחת את כבר עשית כנראה..).

דבר שלישי ומאיד חשוב, סבתי ע"ה הייתה אומרת: "כמו שהצעת את המיטה  ככה תשני בלילה". במקרה של שיחת יחסינו לאן, והחלטה מכל סוג, אנא ונא - תתעשו הכל בכבוד ובהבנה הדדית. זה משנה את כל העתיד שלכם ומותיר לך הזדמנות לדף חדש ומהמם בחיים שלך!

ושוב, בהצלחה

מה עם ההורים שלך?

בני משפחה אחרים?

כדאי מאד לקבל ליווי והכוונה ברמה הרגשית וברמה המעשית❤️

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.

החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.

לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו

בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל

כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים

אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.

כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.

אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.

וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.

ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.

(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה רוצה להיות מאושר.

ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.

למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.

לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.

אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.

רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.

ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו

רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"

לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.

לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

ב"הצלחה רבה

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.

כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.

קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.

לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.

מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.

שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.

דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.

הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").

לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".

מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."

רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.

תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות

אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה