מועד הלידה לא ידוע, יכול להיות שתלדי לפני או אחרי בטווח של כמעט חודש וחצי

לא הגיוני בעייני שזוג ידחה או יקדים את החתונה לזמן שלא נוח להם בגלל שגיסה אמורה ללדת

אצלינו במשפחה לא עושים שיקולים כאלה

חתונה נקבעת לפי הצרכים של הזוג והמחזוריות של הכלה

שאין לדבר סוף. גיסה אחת צריכה ללדת, גיס אחר קבע חופשה בחול, גיסה אחרת עוברת משהו רפואי....

מה שהכי הכי חשוב זה קודם כל הזוג, וזמן שקובעים בו חתונה הוא קדוש.

זה קודם כל.

ואם תוכלי להגיע זה בונוס

לגמרי מבינה

ועדיין זה הזוי לי

ולכן פרקתי

ברור שקל יותר להתחשב בלידות (ועדיין קשה לי להאמין שממש מתחשבים בלידה) כשמדובר על 2-3 אחים.

והפוך זה אחרת...

במיוחד שציינת שאצל חמותך יש לידות אחת לשנה

זה אירוע סופר מרגש אבל לא משהו שעוצר את העולם מלכת.

אצל הגדול שלי גיסתי התחתנה, חמי אמר לנו שעושה הכל כדי לא לקבוע תאריך בחודש תשיעי שלנו - את יודע איזה "צעקות" הוא קיבל ממני?

אמרתי לו אין, בחיים לא דוחים או מקדימים אירוע בגלל סיבה כזאת! 

יש כלכך הרבה פרמטרים לקביעת תאריך, הדבר האחרון שהזוג צריך לחשוב עליו זה תאריך הלידה שלנו.

הם באמת לא התחשבו, ילדתי איזה שבועיים אחרי החתונה (לקחתי שמלה רחבה בבטן שתתאים גם ללפני וגם לאחרי. אני בלב נורא קיוויתי ללדת יומיים קודם כדי לחסוך את היציאה לאירוע הזה כי שונאת אירועים באופן כללי)

אני מבינה שציפית להתחשבות מצידם וזה לא קרה

זה סופר מאכזב, אני מסכימה.

אני פשוט מנסה רגע לציין את זה שחתונה שזה דברנ גדול מאוד, לא יודעת

קשה לי עם קביעת תאריך בגלל לידה של נכד שיכולה לבתרחש חודש לפני ואחרי.

בשורות טובות תמיד!

בסוף מה שחשוב זה שהחתן והכלה יגיעו שמחים ובנחת לחתונה, הצורך להתחשב במיליון לוזים של אנשים אחרים יכול להעיק ממש. בסביבה שאני גדלה בה ממש לא מקובל להתחשב, מכירה אפילו מישהי שילדה בבוקר ובערב אחותה התחתנה. זה לא שלא אכפת להם ממך, זה באמת  פשוט לא תמיד מקובל לקחת את זה בחשבון.

מבחינתך אין לך מושג אם תלדי שלושה שבועות לפני אן שבועיים אחרי המשוער, אז באמת שאל תתכנני מעכשיו  תגיעי אם ולכמה שאת מסוגלת.

וגם זה לא שאת יודעת מתי בדיוק...

אם נגיד זה היה משהו עם תאריך מוגדר היה אפשר להתחשב קצת

אבל לידה יכולה להיות בשבוע 37-38-39-40-41

אז בהכל לא שייך להתחתן?

ואם יש את ט' באב ושלושת השבועות גם ככה

ואגב הלהיות חלשה- אם את ממ שבימים הסמוכים ללידה אז כן הגיוני שתפסידי והז מבאססס

אבל באמת מה לעשות..

אם זה כן יהיה אחרי אבל מעבר-  אני אישית הלכתי גם כשהייתי חלשה מאוד..כי חשוב לי להשקיע במשפחה והיתי מגיעה אפילו לזמן קצר יותר משתדלת לשבת ולא להתרוצץ

אבל הכל תלוי בתזמון ובאיך תרגישי..כמובן לא צריך להתאבד על זה.

אני מבינה את התחושות שלך

פשוט לא חושבת שזה נכון לפרש את זה כחוסר התחשבות

ההורים של שנינו הסכימו על אולם ספציפי שנוח ל2 המשפחות כבר בוורט, וקבעו טווח של חודש רצוי לחתונה מבחינת לא לחכות מדיי ולהכנס לחגים וכו' ומבחינת שלא קצר מדיי ושלא יהיה מספיק זמן לארגן בנחת, היו בדיוק 2 תאריכים פנויים בהפרש של 3 שבועות. ההורים של בעלי התעקשו על התאריך המאוחר יותר, כי גיסתי המשוער שלה היה חודש(!) לפני התאריך המוקדם יותר, והיא "תמיד יולדת מאוחר" והיא לא הסכימה לגלות אם זה בן או בת וחששו שיצא ברית באותו יום של החתונה. בפועל זו הייתה בת והיא ילדה יותר מחודש לפני התאריך המוקדם (קצת לפני המשוער שלה), אבל אני נאלצתי לחכות עוד שלושה שבועות עד החתונה ולהתקע עם תאריך ממש גרוע מבחינת לוח השנה, מה שגרם לכמה וכמה חברות שלי לא להגיע לחתונה וציער אותי מאוד (עזבו שהמשפחה עוקצת אותי עד היום על התאריך הגרוע, אבל אני מאשימה בכך את חמי וחמותי בקול רם לכל מי שהתלונן )

ברור שבפרספקטיבה של זמן הכל עובר, אבל וואלה אני עוד סוחבת עליהם בלב את העניין הזה (ועוד כמה עניינים, אולי אם הם היו מושלמים מאז הייתי סולחת 😌)

אגב שנה וחצי אחרי החתונה, נולד לנו בן והם גם ביקשו מאיתנו שנזיז את הברית למקום "יותר נגיש" כדי להקל על השתתפות של כל מיני אנשים מהמשפחה, כולל אותה גיסה ששוב הייתה בחודש תשיעי. בתור יולדת טריה עיצבן אותי מאוד, מי שלא חשוב לו שלא יגיע. היינו נשואים טריים ולא רציתי לריב סביב שמחה משפחתית ובפועל הסתדר ברוך ה' והיה במיקום טוב שהיה יותר נגיש גם לצד שלי, אבל וואלה הכעס בלב נשאר ומאחלת לעצמי באירוע המשפחתי הבא להצליח לקבוע מה שטוב ונכון לי ולשלוח להם הזמנה כשהכל סגור ואם לא טוב להם יום טוב להם.

לעומת זאת אני נסעתי ביום אחד הפקוקים מרחק רב מאוד להשתתף ב"בריתה" ביום האחרון של החל"ד שלי, ועיצבן אותי חוסר השיוויון שבשביל הבת שלהם אני מוכרחה להתאמץ, אבל הם ככה מגוננים עליה שלא תתאמץ בשבילי ואני אעשה נסיעה לאולם רחוק שעה נסיעה כיולדת טריה שבוע אחרי לידה(!) כשהיא לא הזיזה את עצמה מטר מהבית חודשיים אחרי הלידה לבריתה של הבת שלה והטריחה את כולנו.

אז מבינה אותך ממש, גם לי היה קשה לחשוב שאולי לא אהיה בחתונה של גיסה או שבעלי לא יהיה בחתונה של אחותו בגלל שאולי יהיה איתי בחדר לידה, אבל זו גם הסתברות די נמוכה וגם בסוף כלת השמחה והוריה מחליטים לפי מה לקבוע את האירוע, ואם הם משחררים ולא יעלבו ולא מצפים ממך להגיע עם צירים/ ניובורן אז אני חושבת שתשחררי גם את למרות שזה מובן לגמרי גם הצד שלך.

לא יודעת מה היחס שלך לחמיך וחמותך, אבל אני מרגישה שבד"כ למרות שלא נעים להודות בזה, הם יותר יבואו לקראת הבת שלהם ולא לקראת כלתם, וזה טבע העולם גם אם זה מעצבן מאוד. כל עוד לא יכריחו אותך להגיע יומיים אחרי לידה או עם צירים מוקדמים, באופן אישי הייתי משחררת למרות הבאסה.

חיבוק ❤️

והי לגיסתי שבטח זיהית אותי מכל התיאורים 😌 אני לא כועסת עלייך אני כועסת על ההורים שלך

אם זיהית אותי בבקשה תגידי 🫣

הצטמררתי מלקרוא את זה, כואב לי עלייך שחווית את זה.

אוף אוף אוף אוף

אנשים מעצבנים!

לק"י

אני הייתי רוצה להתחשב, אבל לא בטווח של חודש.

ובברית שלכם זה בכלל הזוי לבקש מאשה אחרי לידה להגיע למקום שפחות נוח לה.

היא ילדה בפועל שבוע לפני התאריך המוקדם, ולכן היה טוב שדחו את זה בשלושה שבועות ככה שהיא הייתה בחתונה שלנו חודש אחרי לידה ולא שבוע אחרי לידה.

זה אולי יותר מוצדק ומובן, אבל עדיין מרגיז.

על הברית, אין לי מילים כמה דמעות שפכתי על זה, כמה עצבים... באמת. ברוך ה' שהרגשתי יחסית טוב ושזה איפשר גם להרבה מהמשפחה שלי להגיע כי היה במיקום יותר נוח. אבל זה היה מטורף ובע"ה אני מקווה שה' יתן לי כח בפעמים הבאות להתחשב אחרי לידה אך ורק בעצמי ובתינוק. 

יש את הכלה ויש את החתן,

ויש את ההורים של החתן וההורים של הכלה, ולפעמים גם סבא וסבתא ואילוצים נוספים.

בכנות אני חושבת שמוגזם להתחשב בתאריך הלידה שלך בנוסף להכל.. סורי..

אכן מנטליות שונה.

אגב אצלנו אבא שלי היה בסוף שנת אבל, מה שאומר שדודות שלי היו בקונפליקט. חלקם באו "בתפקיד"

חלקם היו רק בחופה.

לנו היה חשוב להתחתן לפני ספירת העומר ולא היה רלוונטי סמוך מדי לפסח,

אז ככה יצא ואף אחד לא חשב להיפגע.

מן הסתם גם להם חשוב לפני החגים ואולי יש להן שיקולים שלהם לא לקבוע ביולי. מה גם שבטח יש פחות תאריכים פנויים ואולי לא מסתדר בגלל מגוון סיבות,

החתן והכלה לא צריכים להלחיץ את עצמם בגלל שלך לא מסתדר.

זה יפה שאת אוהבת את הכלה, וכדאי לנתב את האהבה הזאת לתמיכה ועזרה, ולא לביקורתיות כי גם ככה התקופה הזאת קשה.

זה יפה שאת חושבת שבתור אמא וחמות תתחשבי בתאריכים של הילדים והכלות והחתנים שלך, הלוואי ויסתדר לך.

(אנחנו לבינתיים לא מצליחים לקבוע שבתות שמתאימות לכולם אבל הלוואי ולך כן ילך..)

שיהיה רק בשמחות!

ועוד כשזה אחות אז בכלל

איפה הקשר המשפחתי? הרצון שהיא תגיע וזה לא יהיה לחוץ?

מעדיפה לדחות ושאחותי תגיע והכל יהיה בסדר יותר

ברור שאין לדעת

אבל לפחות לעשות מאמץ 

אבל את באה ממשפחה דתית במקור?

כל ההוויה של חתונה דתית היא שונה מחתונה של חילונים/ מסורתיים.

דתיים ממהרים להתחתן מהרגע שסוגרים אירוסין במטרה לצמצם כמה שיותר את המתח שבין החתן והכלה ובין המשפחות.

תקופת ההכנות היא תקופה לא פשוטה ככה שעם כל האהבה לאחות, וכל הרצון שהיא תהיה בחתונה, יש דברים חשובים יותר.

אני באופן אישי הייתי בחתונה של אחותי חודש אחרי לידה, והחתונה התחילה בשעתיים איחור.

בעצם יצאתי עוד לפני החופה.

מניחה שאחותי התבאסה, אבל בסדר העדיפויות של אחותי הכלה היה לא לריב עם החתן על ההתנהלות של להתחיל באיחור מופגן, מאשר שאחותה תהיה בחופה.

(ומן הסתם יש הבדל אם יש לך אחות אחת או שתיים, לעומת משפחות של 6-7 אחים ואחיות, שאם אחד לא נמצא זה מבאס אבל לא סוף העולם)

אגב בחתונה שלי אחיין שלי נפל באותו יום וגיסי היה איתו במיון כל הערב, לא שמתי לב שהגיס לא נמצא עד שאמרו לי בשעה מאוחרת של הערב.

כנראה שאם זה היה אח כן הייתי שמה לב, אבל במצבים כאלה הגיוני שהאח/ אחות יעשו מאמץ להגיע והגיס/ גיסה לא, וזה בסדר.

יותר מזה, סבתא שלי לא הייתה וגם איכשהו לא שמתי לב (ידעתי שאמורים להביא אותה מאוחר לקצת זמן כי הייתה מאוד מבוגרת, אבל אח"כ לא שמתי לב שבעצם לא הביאו אותה, וזאת סבתא שלי!! אבל ככה זה בחתונה, זה הלם והכל עובר מהר, לא שמים לב מי לא הגיע, כמובן רוצים מראש שכן יגיעו)

אני חושבת שזה פשוט מנטליות

וכפי שכתבתי באחת התגובות זה מרקע שיש שם הרבה חוסר התחשבות סהמון דברים ולמדתי לחיות עם זה בתור כלה אבל בסדר

מותר לי גם לחשוב אחרת

פשוט מי שלא בא ממשפחה דתית במקור אלא יותר מסורתית, פחות יבין את הקונפליקט.

אם את מבינה את הקונפליקט וסוברת אחרת, זו זכותך כמובן.

לק"י

גם לאלו ששומרים נגיעה.

ויש כאלה ששמים לב שהאנשים הקרובים אליהם היו. אני הייתי מקורקעת בחתונה (יחסית לפחות).

פותחת שרשור

כאילו ברור שיש גם כאלה

מצד שני, זה לא המצב פה כנראה .

של החתן/כלה (את בעצם גיסה ממה שאני מבינה)

ומכירה סיפורים של קרובים מדרגה ראשונה שלא היו בחתונה בגלל זה

אני לא רואה סיבה להתחשב בגיסה שצריכה ללדת

מבחינתי, הזוג קודם להכל. אם כולם יוכלו לבוא מעולה ואם לא אז לא נורא, מבינה שיש אילוצים (לא רק לידה).

אולי אולי אם הלידה הייתה ביום ספציפי אז לנסות להתחשב אבל לידה זה דבר כל כך לא צפוי שלא רואה טעם לקחת את זה כחלק מהשיקולים....

לק"י

אני לא חושבת שהייתי קובעת חתונה צמוד לתל"מ של אחות או גיסה. למרות שאי אפשר לדעת מתי תהיה הלידה כמובן, אבל לפחות משתדלת.

אבל מבינה שבמשפחות גדולות עם כמה הריוניות זו יותר בעיה.

אבל תורידי מעצמך את הלחץ. אם תלדי צמוד לתאריך, אז לא תהיי בחתונה. יקבלו את זה בהבנה.

מקסימום אולי תשתתפי בשבע ברכות, אם יהיה קרוב ותרגישי טוב.

(אגב, אני לא הייתי בחתונה של גיסי, כי בדיוק חליתי בקורונה. אבל האמת שהרגשתי גרוע+ אמצע הריון+ חתונה רחוקה, כך שאפילו לא הצטערתי שנאלצתי להשאר בבית).

יצא לי כבר להיות בחתונה של גיסי בשבוע 38

וגיסתי לא הגיע לחתונה אחרת כי ילדה שבוע לפני

את יכולה ללדת בטווח של יותר מחודש.. לא דוחים חתונה בגלל זה 

גם במשפחות שלנו אין התחשבות בזה..

אחי התחתן כשהייתי בשבוע 38.. כן התבאסתי קצת שלא אהיה במיטבי אבל זה פשוט לא שיקול אם לקבוע את החתונה שם או לא..

גם במשפחה של בעלי היו כמה חתונות סמוכות ללידות(של בנות דווקא ולא של כלות.. לא מהחלטה סתם ככה זה יצא) וזה לא היה שיקול אם לקיים את החתונה בתקופה הזו

גם דודה שלי(אחות של אמא שלי) הגיעה לחתונה של אמא שלי עם תינוק בן 4 ימים..

מבאס, כן

זה גם מאתגר למצוא שמלה כשאת לא יודעת אם תהיי לפני או אחרי לידה..

אבל אם זה מסתדר לחתן כלה וההורים, אז זה התאריך ושאר המשפחה שיסתדרו לפי זה.. אין מה לעשות.

אצלנו מתחשבים.

נגיד אח שלי כשתיכננו חתונה רצו לקבוע תאריך בדיוק במשוער שלי

היה לי נורא אכפת ולחצתי מאוד ודחו את החתונה בחודש ושבוע.

בפועל החתונה היתה 4 שבועות אחרי הלידה שלי.

כלומר בתאריך המקורי הייתי שבוע וקצת לפני לידה, סוף סוף תשיעי כבדה עצבנית ועייפה.

בטוחה שלא הייתי מצליחה להשתתף בחתונה מכל הלב.

הראש שלי היה במקומות אחרים עם כ"כ הרבה טרדות חרדות וחששות מהלידה (ראשונה)

אני כמובן שמחתי מאוד שדחו אבל וואלה גיסתי הצעירה הכלה די התעצבנה.

היום  ממרחק של זמן אני באמת מבינה אותה.

לא בטוח שזה היה נכון ככה ללחוץ שיזיזו את החתונה.

אצלך אני חושבת שזה יותר מורכב.

כי אם מזיזים את החתונה כבר מתקרבים לחגים.

אצלנו נגיד משתדלים לא לעשות חתונה באלול

ותשרי זה רק חגים אז זה יוצא לזוז המון.

לא רק בגלל שזה מבאס

כי קשר בזמן ארוסין הוא לא ץמיד זורם בקלות

הארגונים יוצרים מתח.יש גם קושי רגשי ופחדים ולפעמים גם לא קל לשמור הלכות צניעות למשך זמן ארוך ומכולים גם להכנס ספקות ובלבולים וגם מתח בין המשפחות

שכמה שהזמן מתארך הסיכוי לבלגן גובר

וגם יש אילוצים של האולמות.

זה לא שכל התאריכים פנויים ורק צריך לבחור...

זה לגמרי כן להזיז, גם אם לא מתאריך ספציפי.

זה לא שיש יום אחד או שבוע אחד שבו הם לא יוכלו להתחתן, את מצפה שיתחשבו במשך תקופה ארוכה של לפחות חודשיים ויותר.

לדחות את החתונה בכמעט 3 חודשים, בגלל אחותי, ואחותו, שהיו צריכות ללדת בהפרש של 3 שבועות בתקופה שבה רצינו להתחתן, ואז כבר נכנסנו לעוד שניה פסח וספירת העומר.

וזה הכעיס אותי ממש, ועדיין מכעיס ומבאס כשאני נזכרת בזה.

מבינה את הבאסה שלך. אבל כשיש משפחה גדולה- אז באמת מישהי אחת ספציפית שלא תגיע- זה לא שיקול מספיק חשוב בשביל לדחות חתונה (אני משערת שלהקדים אי אפשר בגלל שלושת השבועות).

יכול להיות שמה שבאמת קשה לך, זה התחושה שלא מספיק מתרגשים ומתלהבים מההריון/לידה/תינוק שלך.

והחתונה זה עוד משהו שבו הם לכאורה לא מתרגשים מספיק. 

אבל אני חושבת שיש פה שני עניינים שונים, שחשוב לשים לב שלא מערבבים ביניהם. 

מגיע לך שיתלהבו ממך ומהבייבי, גם אם בוחרים לעשות את החתונה פחות או יותר סביב התל"מ.

דווקא לא אכפת לי שלא מתרגשים, אני רגילה ששם יולדים כל שנה (אנחנו החריגים שלא..)

פשוט זה נראה לי התחשבות בסיסית כי גדלתי במשפחה כ״כ אחרת וגם שם יש חוסר התחשבות בהמון דברים אחרים לכן זה מוסיף לי

לא משנה מה אני אוהבת  אותם ולמדתי שככה הם כמשפחה אבל כן רציתי להתיעץ ולראות אם באמת זה מקובל לא להתחשב.. לפי התגובות נראה לי הרוב פה בנות למשפחות ברוכות ילדים וזה עולם אחר לטוב ולרע 

אני נגיד לא מגיעה ממשפחה ברוכה בכלל

ועדיין סוברת אחרת

אני פשוט חושבת שונה..

נתתי את הדוגמה שלי וזה היה נכד ראשון בהחלט

וגם את הדוגמה של אמא שלי שהם 4 אחים ולא ילדו צפוף בכלל ועדיין דודה שלי הגיעה לחתונה עם תינוק בן 4 ימים..

וגם אצלה בחתונה אחותה היתה 4 ימים אחרי לידה...

מכירה את שתיכן אישית...

@טארקו חבל, הייתי שמחה להיות גיסתך 🩷

וזה לא היה קל לה..

אבל היו עוד המון שיקולים בבחירת מועד החתונה ולא יכולתי להתחשב רק בה...

ברור שזה היה לא נעים ולא כיף, אבל לפעמים יש אילוצים שלא תלויים בהורים, ואפילו לא בחתן ובכלה...

גם חתונה כשאת בתחילת תשיעי או פחות מחודש אחרי הלידה זה לא אטרקציה, אז את מצפה שהיא תדחה את החתונה לאחרי החגים?

אחותי הייתה בחופה שלי, וזהו בערך...

זה באסה

אבל כשאני התחתנתי גיסות שלי היו בהריון

ואני הייתי אחרי לידה בחתונה של גיסתי

וגיסה אחרת הייתה אחרי לידה בחתונה אחרת של המשפחה

ככה זה.. אין מה לעשות

דווקא בעיניי זה יפה שמבינים שאת תהיי אם תצליחי

אצלי הרגשתי שיש עלי לחץ להגיע גם אם אני אבוא מהבית חולים לשם וזה ממש עצבן אותי

(ילדה באותו יום בבוקר, חתמה ויתור על האשפוז)

וזה אחות, לא גיסה!

יש באמת כל כך הרבה שיקולים לחתונה..

אני גם לא 'התחשבתי' בגיסתי אבל היא גם אמרה לי בפירוש שללידה יש טווח של חודש והיא לא מצפה שחודש אני לא אקבע חתונה..

בסוף ילדה שבועיים לפני ובאה לחתונה (בלי התינוק) והערכתי אותה מאד על זה כי הייתי לגמרי מבינה אם הייתה נשארת בבית

אחותי ניסתה להתחשב בי וקבעו את החתונה שלה בתחילת תשיעי שלי (היו אילוצים שמנעו לקבוע מוקדם יותר).

בפועל יצאתי מהחתונה לחדר לידה וילדתי באותו לילה

אחותי היתה בסוף היריון שלישי, שתי הלידות הראשונות שלה היו בשבוע 37-38 אזז קבענוו את החתונה לשבוע אחרי התל"מ. מפה לשם היא ילדה יומיים לפני, והשתחררה מבית החולים ישר לחתונה (ואחרי החופה הלכה עם התינוקת הביתה, גיסי נשאר עם הגדולים).

התינוקת קיבלה את שמה בשבת חתן שלנו.

אחות אחרת קבעה תאריך לחתונה בתל"מ של גיסתה המיועדת (אשתו של אח של החתן). לידה ראשונה.

היא ילדה מוקדם והגיעה לחתונה עם תינוקת בת חודש...

מבינה שאת מרגישה פגועה, בהחלט ייתכן שגם אני הייתי מרגישה כך,

אבל במיוחד במשפחה גדולה( ולא רק! ) אי אפשר להתחשב בזה, זה סוגר איזה חודש, זה לא הגיוני. 

לפני חודש גיסי התחתן, יומיים לפני התאריך המשוער שלי.

לרגע לא חשבתי שצריך להתחשב בי. כי בעיניי זוג לא אמור להזיז בחודש את החתונה כדי שהגיסה תהייה (גם לא אחות..)

ידעתי שאולי אהיה ואולי לא יהיה, ואין לזה שום קשר אם אוהבים אותי או אכפת ממני...

יכול להיות שאצלך זה יושב על המקום הזה, שאולי את "נחשבת" או "אהובה" פחות במשפחה... 

ואז שם הפתרון..

בשמחות!!!

שסליחה, אבל זה לא אמור להיות שיקול בעיניי

פשוט ככה

בטח לא בחתונות של צעירים ששומרים נגיעה

החתונה היא טקס שמאפשר לכלה ולחתן לחיות יחד, לא משו בשביל המשפחה

ולכן, הם ורק הם קובעים

סליחה אם זה נכתב חותך, אבל בסהכ זה באמת ככה

את מהממת שמאוד חשוב לך להגיע, אבל זה לא סובב סביבך

❤️

לא אמרתי שזה סובב סביבי

זה עניין אחר

האדישות שכאילו אוקי לא נורא אם לא תגיעי

בעיני זה הזוי

אבל ברור שבסוף מה שטוב להם 

זה כיף שיש תחושה שחשוב שכולם יהיו ולכידות משפחתית סביב חתונה.

אבל אני חושבת שמה שחמותך עושה הכי נכון ובריא.

אצלנו המשפחות יותר קטנות ממה שאת מתארת ויש רצון שכל המשפחה תהיה.

גיסתי מתחתנת ב"ה, ואני בהריון. מבחינתי היה לי ברור שהם לא צריכים להתחשב בנו ושיקבעו תאריך שנוח להם, אבל כן שאם חשוב להם שנהיה (משפחה קטנה וזה משמעותי, במיוחד שמשפחת החתן גדולה יחסית) אז הם צריכים להתחשב בתאריך. הם אכן התחשבו, וגם לי זה כיף. מצד שני, נעשה מאמצים רציניים לנכוח באירועים משפחתיים שלהם כי המשפחה קומפקטית וזה משמעותי שנהיה, גם כשלא נוח לנו. (אנחנו גם רוצים לנכוח, ב"ה. הקשרים טובים).

במצב כמו שאת מתארת, אני לא רואה את מה שחמותך אמרה כאדישות אלא כהתחשבות, ולדעתי יש מה להעריך בזה (שהיא לא מצפה שתצאי מגדרך כדי להיות בחתונה כשלא נוח לך, בסוף הריון או אחרי לידה).

שיהיה מזל טוב ובשמחות בע"ה😍

אחותי הזיזה את החתונה שלה בחודש בשביל שאשתתף בה.

מצד שני, אצלנו רק בנים ואנחנו רק 2 אחיות קרובות מן הסתם שנרצה להשתתף בחתונה אחת של השניה.

לא יודעת אם היא הייתה מתחשבת בגיסות

אחי התחתן יומים אחרי התאריך המשוער שלי, ואני בדרך כלל יולדת אחרי התאריך. בסופו של דבר ילדתי 10 ימיפ אחרי התאריך והספקתי את החתונה ושבת חתן.

מהצד השני הם גם 4 ילדים וגיסי התחתן יום אחרי הברית של הבן שלי, והיתה במשפחה כבר ברית של אחד הנכדים יום למחרת החתונה של גיס אחר שלי.

אנחנו לא באים ממשפחות גדולות במקור( ב"ה הגדלנו אותן). וכל נכד/ ברית / חתונה הם אירוע משמעותי, ועדין לא התחשבו בתאריכי לידות כשקבעו חתונות.

כי זה אומר לדחות חתונה בערך בחודש, וכשזוג רוצה להתחתן, זה מבאס.

אני הגעתי לחתונה של גיסי עם תינןק בן 9 ימים, אמא שלי שמרה עליו רוב הזמן בחדר צדדי, לא רקדתי והלכתי להניק אותו שם חלק מהחתונה, לא היתה לי ציפיה שידחו בגללי.

האמת שכשאחי התחתן קצת התאכזבתי שלא התחשב בי בכלל. אבל הבנתי , בסוף ב"ה הספקתי להיות בחתונה לפני הלידה. 

אני מבינה את הקושי לקבל את המצב מנקודת המבט שלך.

אבל אני ראיתי לא פעם מצבים שכן, לא ניתן להתחשב בתאריכים לשמחות בגלל משהי שצריכה ללדת וזה מתקבל בהבנה תמיד.. החיים הם דינמיים ועוד יהיו רגעים שתביני שאין לך שליטה במציאות בטח לא על דברים כאלה...

וזה לא עושה אותך לא בסדר

אני שמחה שלא דחינו, זאת אפילו לא הייתה אופציה.

לא יכולה לפרט יותר מידי כי אאוטינג, אבל יצא לנו סיפור די לא שגרתי בהקשר הזה

ותוך כדי הכסא כלה יצאה ללדת, הודיעו שילדה תוך כדי הריקודים..

אי אפשר להתחשב בכולם

כדי לקבוע את התאריך שלנו היה כל כך הרבה שיקולים וכל כך הרבה דרישות שאם הייתי צריכה להתחשב בעוד אנשים זה היה קשוח מאוד.

התחשבנו בנו, ובהורים שלנו. זהו.

תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה

מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים

יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם

כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶