מה הייתן עושות - שמלה לחתונה של גיסאנונימית בהו"ל

 


 

היוש, מה אתכן?


 

אני מתנצלת שלא כל-כך פעילה לאחרונה, עמוסה ב''ה

אז מי שרוצה לנקום בי - לא לקרוא ולא להגיב 🤪


 

גיסי מתחתן.

חמותי אישה מתוקה מהממת מאוד רוצה שכולנו נהיה עם בגד סט

גם הבנות - כלות (אני כלה יחידה)

וגם הנכדים


 

נתחיל מהבן שלי,

היא רוצה שנקנה בגד לילד בעלות של 450 ש''ח, בגד שבלי לראות את המחיר הסתכלתי ו- ואלה לא אהבתי.

סוג בגד כזה בוגר והילד שלי תינוקי ולא רוצה שילבש טוקסידו בחתונה.

כמובן גם מבחינת המחיר לא מעוניינת. נכון שזה ישמש אותנו אחר כך לשבת שבת (מאיפה יהיה לי אומץ להלביש את הילד בבגד שעלה כל-כך יקר??? לא ברור)


 

בקיצור אמרתי לה שלא בעניין, בעלי אמר לה בציניות מילא היית משלמת - היא ממש נפגעה שאנחנו לא רואים לנכון להשקיע את הסכום הקטן הזה לחתונה של הבן המתוק שלה.


 

במקביל,

היא רוצה שהבנות והכלה - אנוכי נלבש שמלה סט.


 

אני מידה 42 כזה,

אחת הגיסות מידה 50 ומשהו ראתה שמלה שחורה שאוהבת וקנתה. חמותי החליטה שכולם צריכים גם כמו שלה.

השמלה זולה (100 שקל בשיין), היא הציעה לשלם אחרי מה שבעלי אמר לה לגבי הבגד של הילד

הבעיה זה שאני ובעלי לא אוהבים את השמלה עד כדי בחילה. לא אוהבים ולא רוצים.


 

אמרנו לה בצורה מכבדת, אמרה שזה ממש מבאס אותה..

כולה ביקשה שנכבד בחתונה

ומי ישמע כמה שעות עם שמלה מכוערת???


 

שתי הבנות הנותרות גם לא רוצות, אמרו לחמותי

שאם אני אלבש את השמלה הם ישקלו את זה (כי ראו שאני לא בעניין לכן מאין הפילו את זה עליי)

חמותי משגעת לנו את השכל שאני אלבש את השמלה הזאת ואני לא רוצה 😭😭😭😭😭


 

השמלה משמינה אותי

אני נראית איתה כמו סגן האפיפיור (כומר == שחור)

אני אחרי לידה, גם ככה לא מתה על עצמי ולא רוצה להוסיף חטא על פשע עם שמלה שלא אוהבת


 

אני משקיעה בחתונה עם פאה חדשה ואיפור אצל מאפרת

לא רוצה להרוס את הלוק עם שמלה שפשוט לא אוהבת.


 

מצאתי היום שמלה אחרת, לא בצבע שחור אלא ירוק (בשמלה של גיסתי יש כמה פרחים בצבע ירוק - ככה שזה מתאים)

שלחתי תמונה לחמותי בקטע של ''תראי איזה כלה מהממת יש לך, תראי כמה יפה אני ומתאימה את עצמי '' והיא מתקשרת לבעלי בהיסטריה שהיא לא מבינה למה אני בכלל מחפשת שמלה לחתונה כי הרי סיכמנו שאני כמו הגיסה.

לא עושה לי חשק לשתף אותה, למרות שעשיתי את זה הכי מתוך מקום טוב. 

בינתיים לא קניתי את השמלה, אין לי אומץ. 

למרות שבעלי ואני שנינו אהבנו מאוד. 


 

בורא עולם - תראה במה אנחנו מתעסקים חודש לפני חתונה.


 

אני רוצה לכבד

אבל למה יש לי כאן הזדמנות לכבד רק עם השמלה???

רק עם בגד של ילד בן שנה?


 

הייתן לובשות שמלה שאתן לא אוהבות רק כדי לכבד?

משלמות על בגד של ילד 450 ש''ח גם מתוך מקום של לכבד?

הכסף אצלנו לא נוזל, ככה שסכום כזה לגמרי משמעותי לנו. 

בטח תזהו אותי, מאנונימי כי לא רוצה שיישאר בכרטיסאנונימית בהו"ל
לא. נקודההמקורית
בדיוק. נקודהתקומה
ושבעלךתקומה

ינהל את זה מול חמותך ולא את.

הרבה יותר בריא ונכון

ממש ככה..לפניו ברננה!

לא מצליחה להבין את הראש של הכתבה לבנות בוגרות מה ללבוש.

את יכולה להגיד לה שאת מוכנה שתבחר צבע. ככה התמונות ייראו טוב אבל את לא תצטרכי ללבוש משהו שאת לא אוהבת. או שהאחות שבחרה שמלה שאת לא אוהבת תתגמש ותקנה כמו השמלה שאת מדדת..

זה לגמרי. שיחות עם החמות זה תמיד בעלישלומית2
חחח חמות.. איזה מתיש זה.אהבתחינם

חד משמעית

לא!

דרך האמצעמקרמה

אומרת לכולם

בואו נחליט על פלטת גוונים ושכל אחת תקנה בתקציב ובגזרה שהיא רוצה


תגידי לה שששחור זה משעמם ומצטלם לא משו


ותשאלי אותה אם היא גם מוכנה ללכת כמה שעותמקרמה
עם שמלה שהיא לא אוהבת....
לא ולא (חלק מהכיף שלי האירועים זה להתלבש יפה)יעל מהדרום
ומסכימה, שכדאי שתעמדי על שלךיעל מהדרום

לק"י


שלא תמצאי את עצמך באותה סיטואציה באירוע הבא....

(ושהגיסות שלך יעמדו על זה יחד איתך. באמת לחשוב על צבע שיתאים לכולכן או משהו כזה).

והייתי קונה את השמלה שאהבת בכל מקרהיעל מהדרום
עם הבגד לילד הייתי משחררתאמאשוני

גם ככה בן שנה הוא תינוק,

נטו לצילומים ואח"כ תלבישי אוברול נוח לבן (לא הייתי קונה משהו נוסף כדי לא להעליב, כלומר החגיגי היחידי זה מה שהיא רוצה ופשוט לא בצילומים הילד ילבש מה שנוח)


לגבי השמלה שלך- אני במקומך, אין מצב.

תקני משהו שתאהבי, שתי מיץ אומץ לעמוד על שלך, שאי תפילה שהחמות תקבל את הדין ולא יהיו מלחמות ערב החתונה,

וגם אם כן שיהיה על זה ולא בין החתן לכלה ח"ו, מה שנקרא שיהיה על עצים ואבנים (שמלות)


את הכסף לבגד של הבן הייתי משקיעה ואם צריך מורידה מהמתנה לחתונה ומסבירה לחתן וכלה שהשקעתם בלשמח את ההורים במה שחשוב להורים ובבוא העת תקנו להם מתנה בהמשך כשיתאפשר לכם.


אפשרות נוספת, לחפש חיקוי בשיין או משהו, גם ככה זה בגד חד פעמי שלא צריך לשרוד כביסה.

בבחירה בין לעמוד על שלך בשמלה לבין הבגד של הילד, הייתי מקריבה את המאבק על הבגד של הילד.


ו- איזה כיף שבעלך איתך!! לא מובן מאליו, ואם הוא לא היה איתך זה היה קונפליקט משמעותי יותר..

(עדיין לא הייתי לובשת שמלה שאני לא מרגישה בה טוב בגלל מישהו אחר אבל זה שבעלך שמח בשמלה שראית זה ממש מקל)


בהצלחה!!

מסכימהיעל...

למרות שבחיייים לא הייתי מוציאה 450 על בגד לילד, גם חצי מזה לא...


אבל אם על זה ייפול הקשר עם החמות- מילא.

יותר לא שייך זה שאת תלבשי בגד שאת לא אוהבת. אין מצב!

פלטת צבעים ואפילו צבע אחד זה יותר סביר

אתן עושות לי ממש טוב על הלבאנונימית בהו"ל
תודה לכן שאתן כאן 💓
אניoo

לא מקבלת הנחיות איך להתלבש או להלביש את הילד

לא לובשת סט עם עוד מישהו, אני בנאדם בפני עצמי ובוחרת את הבגדים שלי לבד.

זה לא כבוד, זו שתלטנות, הייתי מבהירה בצורה מכבדת וחד משמעית שאין צורך להתערב לי בבגדים.

אלה בקשות ממש מוזרותריבוזום
ולא מודעות לעצמן. את אומרת שהיא אשה מתוקה ף, כך שזה ממש מוזר. כאילו מישהו צריך להסביר לה יפה, וזה לא התפקיד שלך. הרבה פעמים כשרוצים סט הולכים לתופרת והיא מתאימה לכל אחת משהו שמתאים לטעם ולגזרה שלה, אבל שהכל ייראה תואם. מן הסתם זה גם יקר בהתאם. אתן אולי יכולות להציע לה משהו כזה בהשתתפות מסוימת מבחינת תקציב? בכל מקרה להיענות לבקשות הנוכחיות שלה זה לא הגיוני (בכלל!), רק ממש משונה שהיא לא מבינה כמה זה לא לעניין, ואני תוהה אם אין מישהו שיוכל לדבר אל לבה?
תעשי סט- את, בעלך והילדמאוהבת בילדי

זה מה שאנחנו עושים.

תגידו לה שבחרתם צבע ירוק ואם כל כך חשוב לה- שהגיסות יקנו צבע כמו שלך...

איף.. איזה מתיש זה... זוכרת מהחתונה של גיסתי (אני גם כלה יחידה).

 

את הילד את יכולה להלביש בחליפה בצבע המתאים ל או סתם שחור לבן ופפיון בצבע (יש בפארטי ב150 חליפות מהממות!)

ובעלך עניבה תואמת.

 

בחתונה של גיסתי היו כל כך הרבה דעות... ואני לא מצאתי בגד שמחמיא לי במידה המתאימה ובמחיר סביר.

בסוף יצא שכל אחת קנתה מה שיצא, והנכדות היו לבנות (שושבינות).

כשהגענו לחתונה ראינו שדווקא בגלל שלא היינו אותו צבע, אבל יצא שכולנו לבשנו בהיר- התמונה יצאה מהממת!!!

לדעתינטועה

על הבן שלך לא הייתי מוציאה מכספי, אם היא רוצה שהיא תקנה ותכבדי בתמונות ואח"כ תורידי ותשימי לו משהו נוח. על עצמי אני לא מוציאה כאלה סכומים על ביגוד, אז על ילד קטן ועוד בגד שלא אהבתי?? ממש לא.

לגבי עצמך - אני חושבת שהייתי אומרת שאת זורמת עם הצבע השחור, אבל תמצאי שמלה שיותר לטעמך/ יותר מחמיאה לגזרה שלך. אולי מדברת עם הגיסות שגם יציעו לאמא שלהן את הכיוון הזה. אבל אם קונה מה שאני רוצה ולא מה שהיא, לא מצפה שהיא תשלם לי.

אישית - אם הבגד של הילד סבבה כן הייתי קונה ב450לומדת כעת

הכסף זה העניין הקטן בסוף. בא והולך... ואת יוצאת בסדר.

על בגד שלך אם הוא בעיניך מכוער אז ממש לא הייתי מוותרת... הייתי קונה באותו צבע (גם אם זה שחור) אבל בגזרה נורמלית.


ובאמת מבאס שזה מה שמתעסקים בו לפני החתונה...

לא נחמד

גם אני לא הייתי זורמת איתה...פה לקצת

אף אחד לא יגיד לי מה ללבוש ואף אחד לא יחייב אותי ללבוש בגד שאני לא אוהבת.

תשלחי לה קישור של השמלה ושהיא והבנות שלה יקנו גם כזאת 😅


לגבי הילד- אם הבגד רק היה יקר לי אז אולי כן הייתי מתאמצת בשביל לרצות אותה אבל אם הוא מכוער בעיניי אז לא נראה לי שהייתי קונה (ואפילו מלבישה, אם היו קונים לי)

לא הייתי לובשת משהו מכוער בעינימיקי מאוס

לילד אולי הייתי מתפשרת... אבל זה באמת סכום מטורף (ב"ה אנחנו ממש לא חיים על השקל. אבל בקושי לעצמי אני קונה בגד בכזה סכום ואני לא מחליפה מידה כל עונה ולא מלכלכת בגדים בקשטופ ;) )


הבעיה שנשמע שמאוד קשה להזיז את חמותך

אולי דרך הגיסות זה יותר יעבוד?

אם יש סיכוי שתצליחו לתאם ביניכן על סגנון או צבע ולשכנע את זו שכבר קנתה , כולל לתאם בגד חגיגי לילדים (יש דברים מרשימים הרבה יותר בזול)


בכנות- אנחנו ניסינו באיזה חתונה ולא הצלחנו למצוא אפילו לכל הנכדות אותו דבר (זו צריכה שרוול ארוך, זו לא אוהבת ורוד..)

המקסימום היה מכנסיים תואמים לבנים כי זה קל 😉

עלינו המבוגרות בכלל לא היה מה לחלום אפילו. גם אני וגם אחותי בקושי מצאנו שמלה גם בלי הגבלת צבע או סגנון


מה שבטוח אבל שאת לא אמורה לריב איתה או לשכנע אותה

אם היא לא מסוגלת להיות חלק בתהליך אז תקני מה שטוב לך ושבעלך יציב לה עובדה שזה מה שמצאת ועומד עליך יפה וזה מה יש.

איזה באסה עם הנוהג המוזר הזה.ירושלמית במקור
עוד שטות שחשבתי שנמוגה... שמרשימה רק את מי שלא צריך לסבול ממנה (אם בכלל מרשים מישהו). עוד התעסקות בטפל. כאילו, זה אירוע רוחני... בניית בית... איחוד משפחות... בשביל מי זה טוב? שלא לדבר על זה שהחסכון באולם זול, שלרוב קורה במקביל, מתקזז עם העלות... ואת האנרגיה הזו אפשר היה נניח לשים בהכנת סרטון ברכות לזוג סטטיסטית, בהרבה אירועים יהיו ממילא עוד חלקים דורשי אנרגיה כאלה כמו חלוקת ברכות וכיבודים שגם שם התעסקות בטפל אבל זה משהו שקשה יותר לשרש...
אז שישמרו לאחר כך את הכוח להתווכחירושלמית במקור
וואי לגמרי, כל מילה..אוהבת את השבת
באמת לפחות בראש שלכם להיות על הדברים החשובים באמת..
ופרקטית הייתי קונה לילד חיקוי ומספרת שבדיוק מסרוירושלמית במקור
הייתי מנסה לשכנע את הגיסה שקנתהשלומית2

להחליף למשו אחר

שיזרוםגם  לכן.


בעיני צריך לעשות מאמץ גדול להגיע לחתונה ברוח טובנ עם החמות.

מהמם הדרך חשיבה הזואוהבת את השבת
הלא הראשון הוא הלא הטובאוהבת את השבת

לא.

לא לובשים וקונים משהו שלא רוצים.

אפשר כמובן למצוא דרך הכי מכבדת שיש לעשות

אבל זה דרישות הזויות ועדיף לעצור את זה בהתחלה

באירועים/ עניינים הבאים היא תלמד שעליכם לא לוחצים..


להתקשר לבעלך בהיסטריה כי שלחת לה תמונה???

היא לא 100.. ולכן עדיף לעצור בהתחלה.


כתבו לך עצות מהממות..

להחליט על צבע

ושאתם תקנו במחיר ובנראות שנראית לכם

ככה לדעתי..

ו450 זה סכום הזוי לבגדים לתינוק

ולגבי הבגד לילדשלומית2
לאפשר למצוא טוקסידו וכאלה בנקסט ממש בזול
לגבי בגד לילד תבקשי שתתחלק איתכם - פה הייתי זורמתדיאט ספרייט

לגבי הבגד עבורי, בשום מצב שבעולם לא הייתי לובשת בגד שנשמע מדברייך שמתאים ללוויה במשפחת המלוכה באנגליה.

תסגרו על כך שאתם לובשות בסגנון שחור.

שחור עד הברכיים,

שחור ארוך,

שחור עם חגורת כסף עבה,

שחור עם ג'קט בצבע ירוק וכן על זו הדרך.

עוד אני רוצה לציין, שכשמישהו מטריף את דעתי אני משקרת בלי חשבון , לא יודעת אם מתאים לסנגון שלך.

יכולה להגיד שהזמנת ואת לובשת את השמלה שנבחרה.

ביום החתונה תגידי שהבן שלך הקיא עליה/ שפך עליה פסטה וזרקת עלייך משהו שיש לך בבית.

זאת אני, לא מומלץ לקחת ממני דוגמה.

אין לי עמוד שידרה- זה ידוע. 

אצלנו מחליטים על צבע וכל אחת מחליטה על השמלה של עצראשונית

אי אפשר לעשות סט כשלכל אחת יש את הגזרה שלה והטעם שלה. מילא אם זה אחיות עם מבנה גוף דומה, אבל כשיש גיסות אז זה לא לעניין.


ובכלל בחתונה האחרונה אחת הגיסות בחרה שמלה בצבע אחר לגמרי משל כולם וזה לא הפריע לאף אחת.

אז לא היינו סט. העיקר שהיא הרגישה בנוח עם השמלה (במיוחד שהייתה אחרי לידה שיותר קשה למצוא שמלה מתאימה)

אוףף איזה מבאס סיטואציה כזאתדיאן ד.

לגבי עצמך חד משמעית לא ללבוש בגד שלא מחמיא לך ואת לא אוהבת.

 

במקסימום להתפשר על הצבע ולחפש שמלה בצבע שחור שאת אוהבת ויפה עלייך.

ואם את לא אוהבת את הצבע אז לא. תקני מה שבא לך ומה שאת רוצה.

 

אפשר גם לדבר עם הגיסות ולחשוב ביחד איך לקנות בגד תואם שאתן אוהבות.

 

 

בכללי אגיד לך שאצלנו במשפחה אנחנו עושות תמיד האחיות שמלות סט בחתונות.

אנחנו מאוד אוהבות את זה ויודעות שזה אומר שלא כולן יאהבו את השמלה.

כלומר יש פה מימד של פשרה על מנת שנהיה סט.

אבל זה רק מי שרוצה ומי שזורמת, גיסתי למשל לא הצטרפה בדר"כ וזה היה בסדר גמור.

 

לגבי הבן שלך לדעתי זה יותר זורם שכל הנכדים אותו דבר ורק הוא לא.

הייתי יותר משתדלת לזרום איתם למרות שבאמת מבאס המחיר הגבוה והבגד שלא לטעמך.

ממש לאאונמר

לא הייתי קונה לילד וגם לא לעצמי.

די עם ההשתלטות הזאת.

המחשבה שהיא יכולה לנהל אותך...

מאיפה זה בא למען השם???


ברור שהייתי קונה לבד, וגם כל-כך במרץ, שאירוע הבא היא תכריח את כולם לא לקנות לפני שאני קונה, כדי שידעו איזה צבע לפי מה שבחרתי 😂

מצטרפת לרעיונות פה לחשוב על סט אחר(אהבת עולם)

אולי לבקש מזו שקנתה להחליף שמלה, אולי ללכת על גוונים אחידים ואפשר גם להחליט שכולן עם שמלות חלקות בצבעים שונים.

בחתונה שלי יש לי תמונה עם מלוות שכולן עם שמלה חלקה בצבעים שונים וביחד עם השמלת כלה זה אחת התמונות המטריפות.

תציעי במקום אותה שמלה, אותו צבעים...

חוץ מזה שקצת טריקי להזמין שמלה, כי אולי בפועל לא יבוא הכי טוב...

יכולה גם להגיד שאת רוצה למדוד לפני, לגמרי לגיטימי שבעיניי. גם אני הרבה פעמים רואה דברים יפים אבל לא קונה כי לא בטוחה איך יראה עלי בלי למדוד.

לגבי הילד, יכולה לתת לילד לבחור. ובאמת סכום מוגזם. במיוחד ילד קטן שגדל מהר...

וזהו לא המשכתי לקרוא. מצטערת..

פשוט לארקאני

לענות לה יפה, אני מבינה שאת מאוד רוצה סט אבל אני לא מתכוונת ללבוש בגד שאני לא אוהבת. זהו.

את לא חייבת לרצות אותה. היא יכולה ללמוד להתמודד עם האכזבה

 

אה ואפילו לא הייתי מציעה ללבוש אותו צבע

פשוט כי אין מצב שאני לובשת שחור... 

אמאלה איזה הזויההבוקר יעלה
אין לי עצה טובה.. סורי 
לגמרי לא הייתי מתיישרת עם זהרק טוב!אחרונה

ללבוש באירוע משהו שאת לא אוהבת במיוחד כשמצאת משהו אחר שאת כן אוהבת.


ללבוש כל הגיסות אותו בגד בדיוק נראה לי ילדותי כזה. איזה מבוגרים (ובמיוחד נשים) מתאימים בינהם בגדים זהים לגמרי שהם לא מדים?! מילא צבע אני יכולה להבין.

מכירה שהמבוגרים לובשים מה שבא להם, והילדים מתאימים את הצבע, זה יותר קל. מקס' הגברים מתאימים את הצבע של המכנסים. וגם זה לרוב רק במשפחה גרעינית לא עם כל הגיסים וכו. 

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !