סקר מטפלתבסימן שאלה

יצא לי לשמור על תינוקות בבית ורוצה לדעת אם מתאים לי לקחת ילדים לשמור קבוע (על שלי פלוס 3, יש ביקוש לשנה הבאה) אז עושה סקר איך היתן רוצות שהמטפלת של התינוקי בן 4 חודשים תיהיה:


1. חשוב לכן שהמטפלת תחייך, תשחק, תנשק וכו את התינוק או מספיק שתדאג לו לכל צרכיו בצורה טכנית וענינית?


2. כשהוא עובר לטיטלון ורגוע בעגלה הרבה זמן יפריע לכן שיהיה רוב היום בעגלה?


3. כל כמה זמן היתן רוצות שתחליף טיטול? בהנחה שאין גדולים. והיתן רוצות שבכל מקרה תחליף לפני שבאים לקחת?


4. אם ישנים או הילדים רגועים בעגלה או משחקים יפריע שהמטפלת תעשה דברים של הבית בזמן הזה?


5. יפריע לכן שהמטפלת תיהיה בטלאפון כשיושבת ליד התינוקות או מאכילה?


6. יפריע לכן אם ישתה את הבקבוק בעגלה או חשוב לכן שהמטפלת תחזיק אותו?


7. עוד משו שחשוב או מפריע ולא כתבתי


תודה מראש לעונות 

עונהתקומה

1. לא רק חשוב, קריטי. זה בסיס להתפתחות של תינוק

2. כן. חשוב לי שיישן במיטה נורמלית, ושבמהלך היום יהיה במשטח פעילות ובקשר עם המטפלת.

3. לפני או אחרי ארוחה. כל שלוש שעות בערך

4. אם ישנים בלול והיא עדיין בסביבה - לא מפריע לי (למשל לקפל כביסה לידם). אם הם ערים, כן, זה מפריע לי.

5. מידי פעם לא מפריע לי, אבל לא שזה מה שהיא תעשה כל הזמן שהיא איתם.

6. מעדיפה שתחזיק אותו, במיוחד אם זה רק ארבעה תינוקות.

7. אם אני שולחת למטפלת, אני מצפה שהוא יקבל טיפול, חום, אהבה. ולא שהוא יהיה שם על הדרך בשביל להכניס לה כסף. זו עבודה לכל דבר ועניין, ואני מצפה שהיא תתמסר לזה. היא לא עושה לי טובה, אני משלמת על זה וזה התפקיד שלה.

^^רוני_רון

במקום לענות בעצמי, פשוט מצטרפת לתשובה של @תקומה אחד לאחד...

עונהירושלמית במקור

1. ברור שחשוב. אפילו חשוב יותר מהטכני, לפחות ביחס לחיתולים

2. ברור שיפריע, אמורים להיות בזמן בטן כשמתאפשר... ולעודד את זה...

3. זה תלוי בילד וברגישות העור שלו שם.

4. לא יפריע. אבל קשה לי לדמייין שזה מתאפשר בגיל הזה ועם עידוד מסויים לזמן בטן...

5. אם הילד רגוע, פלוס לא מציץ למסך - אפשר.

6. תלוי בגיל ובשלב ובצורך של הילד. יש מי שרוצה ויש מי שלא

לדעתי זה קצת שאלות קיטבגדיאן ד.

ברור שאנחנו כאמהות נרצה את ההכי טוב לילדים שלנו.

ובכל השאלות שכתבת יש רק תשובה אחת.

אז נראה לי שלא יהיה לך כ"כ גיוון בתשובות.

השאלה היא אם את כמטפלת מסוגלת לתת את כל המכלול הזה.

גם אני כאמא שמאוד רוצה תמיד לחייך לילדים שלי לנשק ולחבק ואף פעם לא להיות לידם עם טלפון

אני מבינה שזה לא מציאותי עבורי. אז אני מנסה ומשתדלת ובדר"כ מצליחה ולפעמים לא.

וזה בסדר גמור.

 

 

אני חושבת שהשאלה שלך צריכה להיות מה *הכי* חשוב לך שהמטפלת תעשה עם התינוק שלך.

ואז להגיע רשימת אפשרויות.

 

במענה לשאלות שלך.

מאוד חשוב שהמטפלת תאהב את הילד, תחייך אלך, תחבק ותפגין אהבה

לי מאוד אכפת שתינוקות כל היום בעגלה ואני ממש רוצה לדעת שהילד שלי בדר"כ על הרצפה ויש לו משחקים מעניינים

באופן כללי צריכה להחליף טיטול לפחות פעמיים במהלך היום ובשביל הנראות כדאי שפעם אחת תהיה לפני שההורים מגיעים.

אבל בשבילי כל עוד לילד אין רגישות והוא כמובן לא חוזר עם טיטול מסריח זה פחות קריטי.

לא אכפת לי שתעשה דברים בבית אבל עיקר הקשב שלך צריך להיות לילדים וכמובן כמובן לא להשאיר אותם לבד.

כן, יפריע לי אם היא עם הטלפון כל הזמן במקום להתייחס לילדים.

וכן עדיף מאוד לתת לתינוק לאכול כשמחזיקים אותו אבל נראה לי זו דרישה ברמה ממש גבוהה למטפלת. לפחות לתינוק גדול שיודע להחזיק את הבקבוק.

 

סליחה. כן?מקרמה

אבל אני אחזיר את השאלות אליך


למה את רוצה להיות מטפלת?


תינוק שמחייך אליך, גורם לך לחייך אליו חזרה?

להוציא חיוך מתינוק גורם לך לסיפוק?


כשאת רואה תינוק בעגלה- זה עושה לך חשק להרים אותו? לפנק אותו?


את נהנת לטפל ולדאוג לתינוק? או שזה מטלה שצריך לעשות


את אוהבת ילדים שהם לא שלך?

היי יקרה, נשמע שאין לך באמת כוח לזהאוהבת את השבת

אז אל תעשי

בשבילך

לטפל בתינוקות זה סיזיפי ואם את לא אוהבת עת זה

אז לא...


את יכולה לטפל בתינוקות במעון.. יש הפסקות, עבודה בצוות, תחזוק של המרחב לא רק באחריותך...

או פשוט עבודה אחרת.. 

עונהיראת גאולה

1. לא חייבת לנשק או לשחק במשמעות של לשבת על הרצפה לבנות מגדל.

כן חייבת לחייך, לאהוב, להרים כשצריך, לפטפט או לקשקש תוך כדי הטיפול או סתם.

2. מאוד!

3. פעמיים ביום, לפני שנת צהריים (או באמצע היום לתינוקות שישנים יותר), וקצת לפני סוף היום. זה בערך מה שמקובל.

4. כשישנים - לא מפריע, בתנאי שהיא באותו אזור (לא בקומה אחרת, ולא שהילדים בחדר עם דלת סגורה). בשאר הזמן - אם זה בקטנה זה לא מפריע, אבל לא שתתחיל עכשיו להרים ארוחה או שטיפה, בטח שלא דברים של ניקיון עם חומרי ניקוי חריפים, או להדליק תנור שזה מסוכן וכאלו. לחמם אוכל, להעביר כביסה למייבש, אפילו לקפל כביסה בסלון לידם - זה סביר אם הם רגועים. (אני לא מצליחה לעשות את עבודות הבית עם תינוק אחד, איך אפשר עם 4?)

5. אם זה כל היום - יפריע ואשתוק. אם זה פה ושם, לא תוך כדי שמאכילה, אז צריך לדבר אל הילד ולהסתכל עליו, אלא כשהם רגועים - זה סביר.

6. אפשר בעגלה. הבעיה היא שיש מטפלות שזה גורם להן לא להאכיל את הילדון מוצקים, כי הכי קל לתת לו בקבוק והוא אוכל לבד.

7. שהסביבה תהיה מותאמת לתינוקות. בלי חפצים מסוכנים (חוטים, בלונים, סיכות, פיצוחים), רצפה נקיה, שער אם יש מדרגות, כסא/ות אוכל לתינוקות שזה הגיל, מזרן או לול לכל אחד, משחקים מותאמים עדיף עם תו תקן, או לפחות לא מסוכנים משום בחינה.

עונה בפניםאמ פי 5

1-3 כן

4- לא אכפת לי

5- כן. כי צריך תשומת לב לוודא שהילדים בסדר. אלא אם כן כולם בסדר ואז זה בר שאלה 4

6. תלוי בילד עד כמה רגיל להחזיק לבד

7. בהצלחה

עונהרק טוב!

1. כן. תינוק מרגיש את הרגשות של המטפל כמה הוא באמת אוהב אותו. תינוק שיראו לו אהבה, גם יחזיר אהבה, ויהיה יותר שמח ונינוח.


2. יפריע מאוד! מבחינתי לא צריך להיות בכלל עגלה בתוך הבית של המטפלת. ילד צריך לנוע בשביל להתפתח. עגלה נועדה לטיול בחוץ ושינה במקרה של אילוץ כמו יציאה מחוץ לבית. (לא מדברת על תינוק בן 3 חודשים שעדיין בעגלת אמבטיה, וישן שם גם)


3. אני בבית מחליפה לפי צורך.  אם לא מלוכלך, אז בודקת מידי פעם שמלא. אפשר לסגל זמנים קבועים.


4. בתנאי שהיא ממשיכה להשגיח עליהם וכל הסביבה בטוחה לחלוטין עבורם.  ובתנאי שכל משחקת איתם חלק מהזמן- מדברת איתם, שרה להם שירים, מספרת להם סיפור (מילים ראשונות וכו) וכו.


5. אם זה לא כל הזמן אז מבינה את זה. גם לא זה לא אידאל.


6. אצלנו במעון משכיבים על הרצפה עם ראש על כרית, מי שיודע להחזיק בעצמו. ואהמטפלת ביניהם.


7. לעקוב אחרי התנהגויות חשודות. ולא לטייח!!! לא אומרת להתלונן כל הזמן, אבל אם זה ילד שקשה לו עניין מסוים או מתנהג שונה משאר הילדים אז כדאי שהורים ידעו מזה ולא להגיד רק הוא מתוק וחמוד והכל בסדר והוא בכה טיפה אבל נרגע מהר. כי לפעמים זה הבסיס לקשיים שמגלים בהמשך ואם ההורים לא יודעים איך הילד מתפקד במצבים שונים אז חסר להם חלק מהתמונה.


עונהדרקונית ירוקה

1. כן, ברור שתשחק ותחבק. זה הצורך הכי משמעותי בגיל הזה

2. כן, יפריע לי. זה מונע התפתחות

3. כל 3 שעות בערך ולפני איסוף

4. לא מפריע

5. כן. כשהם ישנים אפשר

6. בגיל הזה חייב שיחזיקו, זו סכנת חנק. התינוק עוד לא מסוגל להוציא אם משהו בעייתי בזרימה או שמספיק לו

7. חשוב לי לולים או מזרונים מסודרים, שלא ישנו בעגלה

חשוב מאד שתקבל את הילד שלירקלתשוהנ

באהבה שמחה אנרגיה ורצון

שלא תהיה מטפלת כי זה נוח (מה נוח בזה) או כי מתאים לה להישאר עם הילד שלה בבית.


חשוב שתהיה שם מרצונה, עם אנרגיה וחיוך והמון אהבה, ולא רק בשביל לטפל בצרכים הטכניים הבסיסיים ביותר.

לכל אחת יש את הסגנון שלה בסופו של דבר, אבל אהבה אמיתית לתינוקות ורצון אמיתי לעבוד בזה זה בסיס מאד מאד קריטי.


 

הדברoo

היחיד שהיה לי חשוב שהמטפלת תעבוד באהבה ולא במירמור

אם היא עובדת באהבה היא תחייך, תטפל ותעבוד לפי שיקול דעת מתאים


די מצחיקות התשובות פה

כאילו שהסכום שמשלמים למטפלת מאפשר לדרוש דרישות כאלה ואחרות

הציפייה של ההורה צריכה להיות מותאמת למציאות, ככל שהציפיות מנותקות מהמציאות (מנותקות לגמרי) המצב בשטח הולך ומחמיר כי יש פחות ופחות ביקוש למשרה הזו

למטפלת פרטית משלמים בדכ לא מעטהשקט הזה
אז כן, הציפיות הגיוניות.


מהoo
זה לא מעט? כמה זה יוצא לשעה? כמה קשה היא עובדת ביחס לעבודות אחרות (העבודה הבסיסית, בלי הדרישות של ההורים)?


אם אני משווה את השכר השעתי שלי והמאמץ שאני עושה בעבודה, לעומת מטפלת, אני מקבלת משוואה בלתי הגיונית בעליל.

אז משלמים אצלכם נמוךמקרמה

שנה הבאה אני הולכת לשלם 3.5K לכן של 6 ילדים

זה יוצא 21k לחודש


כמובן שיש הוצאות ומיסים

אבל זה משכורת מכובדת מאוד למשרה מלאה

(אין ימי שישי)


אני לא אומרת שזה לא מקצוע קשה ושהיא לא משקיע

אבל זה בדיוק הסיבה שאני מוכנה לשלם את הסכום הזה


יש הרבה מקצועות דורשים שאני לא הייתי מוכנה להם כמו להיות אחות או מורה או מטפלת

וגם לא הייתי מוכנה לעבוד בנקיון וגם לא להיות עוסית

כי אני לא נהנת מזה- אז גם לא מכנה לשאת את ה'חסרונות' של המקצוע


אפאחת לא תהיה טובה בעבודה שהיא לא אוהבת

בטח לא שהיא דורשת אינטרקציה עם אנשים

גםoo

3.5 זה נמוך

כי צריך לקחת מספיק תינוקות כדי להשתכר

אין שום דבר אופטימלי בטיפול ב6 תינוקות בו זמנית

לא הבנתיתקומה

מה את מנסה לטעון.

שאנחנו כהורים לא יכולים לקחת מטפלת?

שאנחנו כהורים צריכים לשלם יותר?

שאנחנו צריכים לשלוח את הילד שלנו שפשוט יבנה בקיר כל היום ולהגיד תודה?


בכנות, אני לא מבינה את הקו חשיבה שלך.

שהוריםoo

צריכים לשלם יותר

ואז מטפלות יוכלו לטפל בכמות הגיונית של ילדים

ואז הילדים יקבלו מענה יותר טוב


עד אז

לא לצפות ממטפלת לעשות דברים לא מציאותיים 

לכי תגידי להורים צעירים שגם ככה קשה להם כלכליתלומדת כעת

שבדיוק חושבים על לקנות דירה

שאחד ההורים סטודנט

שיש להם 2 קטנטנים


זו בדיוק האוכלוסיה שנאבקת בכל שקל. איך ישלמו יותר?


אני כן מסכימה איתך שהמטפלות במעון ובמשפחתונים עובדות קשה, אבל באמת, איך הורים ישלמו יותר?

גםoo

אני בתחילת הדרך לא יכלתי לשלם יותר

בהמשך כששלחתי את הקטן שלי למטפלת העדפתי לשלם יותר אבל המטפלת המומלצת וזו שהתרשמתי ממנה היתה בזול עם הרבה ילדים


כנראה רוב ההורים לתינוקות לא יכולים לשלם יותר ולכן המצב ישאר על כנו


בגלל שהמטפלות עובדות מאד קשה בגלל שהשכר נמוך (או גם קשה וגם שכר נמוך)

אני לא מצפה מהן לעמוד ברשימת דרישות

אלא לעבוד מתוך אהבה ולהפעיל שיקול דעת בכל סיטואציה בהתאם למציאות

איך לשלם יותר???רקאני
אני בקושי מצליחה לשלם עכשיו
האמת אני מסכימההמקורית

זה לא בא כהאשמה להורים שלא יכולים לשלם יותר מסיבותיהם שלהם, אז לא מבינה את התרעומת ככ, זה קו חשיבה הגיוני סהכ בעיניי

פחות ילדים - איכות טיפול ופניות גבוהים יותר, וגם משכורת בהתאם כדי שתהיה מי שמוכנה לקחת פחות ילדים


מצד שני, מבינה את העומס הכלכלי. אבל כל עוד אין מי שמוכנה לגבות סכום נמוך... פלונטר🤦

זה ידוע שזו בעיה במדינה,שחוק חינוך חובה הוא רק מגיל 3,  ולכן נוצר המצב הזה

הלוואי והיה מי שמרים את הכפפה ודואג לסטנדרטים ראויים

אם הייתי לוקחת מטפלת פרטית של 1 על 1השקט הזהאחרונה

אז כנראה שהייתי צריכה לשלם לה לפחות 8-9 אם לא יותר כי זו באמת העבודה היחידה שלה.


אבל אני מדברת על מטפלת פרטית שלוקחת 5-6 ילדים, אז ברור מראש שהטיפול לא יהיה אופטימלי כמו מטפלת על ילד.


אבל אני חושבת שסה"כ זה כן הגיוני לדרוש שתהיה נעימה לילד, שלא תכלא אותו כל היום בעגלה ושתחליף לו טיטול פעמיים שלוש ביום?


לא ביקשתי שתשיר לו כל היום ותרקוד סביבו.


אם היא שמה אותו בעגלה לבהות באוויר ומשחקת בפלאפון אני אשלם לה כמו שאני משלמת לבייביסיטר שבאה לשמור על הבנות שלי כשהן ישנות.


3500 שח מ-6 הורים, זה יוצא שכר של 100+- שח לשעה.. זה די מכובד.


ואם זה מעט בשבילה- אז א' תמיד אפשר להעלות את המחיר, אם היא מספיק טובה הורים ימשיכו לשלוח אליה

ב' אולי היא לא בעבודה הנכונה. 

לא הבנתיתקומה

מה מצחיק אותך.

יש כאן נימה של זלזול.

אם אני בוחרת להשקיע את הכסף אצל מטלת פרטית, אני בציפייה שזו עבודה שלה, ולא התנדבות שלה.

אם זה לא משתלם לה, שתיקח יותר.

הסכומים שמשלמים אצלנו זה ממש לא סכומים שאפשר להגיד עליהם שזה לא דרישה הגיונית. ויש כל כך הרבה ביקוש שגם אם היו לוקחות יותר היו שולחים אליהם.

אז כן, אני משלמת ואני מצפה למשהו בתמורה. ולא אשלח למטפלת שלא תחייך לילד שלי, או תתייחס אליו.

כבר אעדיף להישאר איתו בבית

כמה זה לשעה?oo
האם היית מוכנה לעשות את העבודה הזו תמורת הסכום הנ״ל? תמורה פי 3?


בכל עבודה אחרת הצפייה מהעובד היא פר ההשתכרות שלו, חוץ מתחום החינוך ובמיוחד החינוך לגיל הרך.

אצלנו מטפלתתקומה

של 6 ילדים, הייתה מקבלת לשעה בערך 120₪.


השאלה האם הייתי מוכנה לעשות את העבודה הנ"ל עבור אותו שכר או גבוה יותר לא רלוונטית, כי אדם לפי דעתי צריך לעבוד במה שהוא טוב ומה שהוא אוהב.

אני אוהבת את הילדים שלי, אבל אין לי את הקסם שיש לנשים אחרות ביחס לילדים של אחרים.

ולכן לא אלך לעבוד במקצוע הזה, לא עבורי, ולא עבור הילדים. כי זה לא מתאים לי.

אבל אם הייתי אוהבת את זה? כן. הייתי עושה את העבודה הזו. בטח בשכר כזה שהוא בסדר גמור.


אבל השאלה ההפוכה, האם מטפלת הייתה מוכנה לעשות את העבודה שלי בשכר שלי? והתשובה היא לא. כי אנחנו אנשים שונים, עם מיומנויות שונות. ולכן ההשוואה לא רלוונטית.


אני יכולה להבין את מה שאת אומרת ביחס למעון. שם התנאים יותר קשוחים ופחות ניתנים לבחירה.

אבל מטפלת בבית? שהיא זו שקובעת את התשלום ואת תנאי העבודה?

אין שום סיבה שלא אשלם ואצפה לקבל תמורה ביחס לזה. כמו כל עבודה אחרת.

כמובן שהכל בצורה נעימה, זה שכתבתי משהו במענה לשאלות כאן לא אומר שאני מגיעה למטפלת עם נבוט בציפייה שהכל יתקיים מיד. אבל זה בהחלט מה שאני מצפה לו, ולא רואה שום סיבה לחשוב שזה מופרך עבור הילד שלי

בעינייoo

לטפל ב6 ילדים זו עבודת פרך

זו השרדות

הגיוני שחלק מהדרישות יתפספסו באופן קבוע


גם אם הייתי מאוהבת בילדים לא הייתי שומרת על 6 בו זמנית


הסיבה שמטפלת לוקחת 6 היא כלכלית בלבד, כי כל תינוק לא משלם מספיק כסף כדי להתפרנס מטיפול בפחות ילדים.

בעינייךתקומה

יש מטפלות מעולות, שעושות את זה נהדר.

התפיסה שלך מגיעה מתוך מקום של רחמים כלפיהם, כאילו אין להן ברירה אלא לעבוד בזה וצריך לרחם ולהוריד ציפיות.

אני לא מגיעה מהמקום הזה ולכן הציפיות שלי אחרות

לא רחמיםoo

אלא מודעות

לעבודה הקשה שלהן

לשכר שלא מספיק שווה את העבודה

למקצוע שמצריך הרבה מעבר לבסיס אבל מתומחר כמו עבודות בסיסיות (וגם פחות)

אבל מה זהתקומה

מתומחר?

מטפלת פרטית מתמחרת את עצמה.

בעיניי אם אני משלמת 3500₪ לחודש, ויש לה עוד כמה ילדים, זה ממש סכום שהוא תגמול הוגן על העבודה הזו.

120₪ לשעה זה עבודות בסיסיות? ממש לא.

תגידי לי איפה, אני באה לעבוד עכשיו.

3500oo

לתינוק אחד זה תמחור נמוך (20 שח לשעה, פחות ממינימום)

אם צריך לטפל ב6 בו זמנית כדי להגיע למשכורת טובה


היא לא יכולה לתמחר גבוה יותר כי לא יהיו לה תינוקות

אז הנורמה נהיתה לטפל ב6 בזמן שזה יותר מדי סיזיפי

אם נהיה עם יד על הלב, יותר מ3 תינוקות זה מאד קשוח, גם למי שמאד מקצועית בנושא.

אבלתקומה

את לא אמורה לחשב את זה לפי ילד, אלא למחיר לפי שעה.

מה, אצלך בעבודה מחשבים לך את השכר לפי משימה? ואם יש לך שש משימות בשעה, את מחלקת את השכר השנתי שלך ואומרת זה השכר שלי? לא.

השכר של גננת לשעה מחולק ב30 וזה השכר השנתי שלה?

בוודאי שלו.

אין שום סיבה להגיד שאם אני עבור משלמת 20₪ לשעה, זה אומר שהמטפלת מקבלת פחות ממינימום.

זה לא עובד ככה בשום מקום, ואין סיבה שזה יעבוד ככה אצל מטפלת.

אםoo

מבקשים ממני יותר מדי משימות, אני מסרבת/ אומרת לא הספקתי

ולפעמים מרוב עומס אני עושה טעויות/ שוכחת דברים


ככה אצל מטפלת

הגיוני שהיא לא מספיקה/ עושה טעויות/ לא עושה דברים בצורה אופטימלית/ מסרבת לדברים


אבל היא לא יכולה לסרב מראש לכמות ילדים אם היא רוצה להתפרנס


אני יכולה להגיד שכמות המשימות לא הגיונית ושיורידו ממני עומס ועדין לקבל משכורת טובה

בתור מי שעבדה הרבה עם תינוקותבאורות

זה לא ממש נכון...

כמובן תלוי גיל, אבל דווקא משהו בטיפול בכמה ילדים לפעמים אינטנסיבי כמו תינוק אחד. בסוף במעון תינוק לא מתנהג כמו בבית, זה לא שאת תעמדי איתו שעות או תקפצי איתו על כדור פזיו.

ובטח בגיל גדול יותר, של שנה+, עיקר החלק האינטנסיבי זה סביב להגיש את הארוחות, לנקות אחריהם, והחלפות טיטול. וזה זמנים נקודתיים. השאר הם משחקים ביחד, את מפעילה אותם, רוב הזמן יושבת. זה לא שזה קל- אבל יש לא מעט עבודות אחרות במשק (אחות למשל...) שזה לא יותר קל מזה והרבה פחות מושמץ. 

אחותoo

בבית חולים אכן נראת עובדת מאד קשה

כל הזמן על הרגלים

הרבה עבודה


אבל יש משרות אחרות של אחיות יוצר רגועות


ונראה לי שהן לא משתכרות מינימום אלא יותר גבוה

יש הרבה שלא רואות בזה עבודת פרךדיאן ד.

והן עושות את העבודה בשמחה ובאהבה ומסיימות יום כשהן כנראה עייפות אך מרוצות ומלאות סיפוק.

 

 

ואגב אצלנו התעריף הוא כ- 1,500 למטפלת פרטית (עד 4, עד 1 משלמים 800)

ועדיין מי שהולכת לעבודה בזה עושה את זה כי היא רוצה.

 

ואני מסכימה שזה שכר לא מספק, מגיע להן הרבה יותר

אבל עדיין הן לא רואות בזה עבודת פרך

והן בוחרות במקצוע משיקולים שלהן.

 

ועוד הסכמה שהרשימת דרישות הזאת היא לא הגיונית

בכללי הגישה שלי היא שאני שולחת את התינוק/ת למטפלת שאני סומכת עליה ועל שיקול הדעת שלה

 

אני ממש לא נכנסת לפרטי פרטים מה קורה במהלך היום

אולי אם הייתי משלמת 4,000 שקל לחודש הייתי דורשת יותר

יכול להיות.

את משליכה את הרגשות שלך על הרבה מטפלות ועושה להם עמקרמה

ואז כתוצאה מזה את לא מעזה לדרוש כלום ומסתפקת בבינוניות


הילדים שלי עד גיל 3 אצל מטפלות פרטיות

אני גם מכירה בנות משפחה שעסקו בזה


כולם אהבו את מה שהן עושות, קמו לעבודה בשמחה ונהנו ממנה

והילדים אצלהן היו מטופחים ואהובים וקיבלו טיפול מדהים

והן הרגישו שהן מקבלות על כך תגמול כספי טוב והולם

וכשלא היה כך- הן העלו מחיר

וכהגיעו למיצוי- הן פרשו


הבינוניות וההתפשרות הזאת מלכתחילה לא מובנת לי

^^תקומה
מה שרציתי להגיד
אניoo

מכירה אחרת

אני רואה את העייפות וההתשה בעיניים שלהן

גם אם הן אוהבות את העבודה והילדים


לא רואה בזה התפשרות

אני בחרתי מטפלות/ גננות פרטיות לפי הקריטריון שלי (אהבת המקצוע) והוא הוכיח את עצמו

אבל לא חשבתי לקבל תמורה לא הגיונית


כל אדם יכול לקום בלי חשק לעבודה, בכל סוג של עבודה ובמיוחד עבודות סיזיפיות.


הפסקה הזו שלך אופטימית יתר גם לעבודה המשובחת בתבל

׳כולם אהבו את מה שהן עושות, קמו לעבודה בשמחה ונהנו ממנה

והילדים אצלהן היו מטופחים ואהובים וקיבלו טיפול מדהים

והן הרגישו שהן מקבלות על כך תגמול כספי טוב והולם׳

ברור שאני גם מכירה בכך שישמקרמה

מטפלות שלא אוהבות את מה שהן עושות

ובגלל זה הן לא היו המטפלות של הילדים שלי

 

וממש מענין אותי מה זה בענייך דרישה גבוהה

מה שהיה בהודעה הפותחת היה בעיני ממש לא דרישות גבוהות


 

וברור שיש ימים שלכולם לא באים בטוב

אני לא עושה פה אידיאליזציה


 

אבל לקבל את זה כברירת מחדל יום יום- אני לא מוכנה

הגיוניoo

שיהיו זמנים

שהטיפול יותר טכני/ שהילד יהיה יותר בעגלה/ שהטיטול יוחלף בתדירות נמוכה/ שהמטפלת תעשה עוד משהו ברקע/ שהילד יאכל בעגלה 

זה נכון, אבל זה לא הנורמה והמצופהמקרמה

כשזה הרף העליון את תקבלי הרבה יותר נמוך מכך


ולהבין שזה זמנים מועטים

ולא הרווח

הרף העליוןoo

מבחינתי הוא

עבודה מאהבה

ואז יש איכפתיות ורצון לעשות את הטוב ביותר במסגרת המציאות הקיימת


אני לא מתייחסת לפרטים אלא למכלול


לפעמים התמקדות בפרטים קטנים באה ע״ח דברים אחרים חשובים יותר (כמו שלוות רוח של המטפלת מול לחץ מההורים על טיטול שלא הוחלף)


כשהרף העליון לא מציאותי, המטפלת בסיטואציה לא נוחה ולחוצה מול ההורים וממילא מקבלים עבודה פחות טובה.

יפה הערה חשובהשוקולד פרה

היתה לי מטפלת במעון לאחד הילדים שמרוב שהקפידה על כללים שהיו אמנם נורא חשובים

לדוג החלפה בזמנים קבועים

להאכיל בצורה מסויימת וכו

הרבה פעמים זה בא על חשבון גמישות עם המציאות

אז אניתקומה

חושבת שאת מעבירה עלינו ביקורת סתם. מחילה.

ענינו באופן שמכוון לשאלה שנשאלה, השאלה נשאלה בצורה של ירידה לפרטים ובהתאם לכך ענינו.

מכאן את כבר מסיקה עלינו כל מיני מסקנות על הנוקשות או הציפיות שלנו.

ואני חושבת שאולי זה נובע מהתכתבות עם תפיסות אחרות שאת מכירה, שהן לא בהכרח מה שכתבנו כאן.


אם היו שואלים אותנו מה הכי חשוב במטפלת

או איך אנחנו בוחרות מטפלת

או איך אנחנו מתנהלות מול מטפלת קיימת

התשובות היו אחרות ויותר מכוונות למה שאת אומרת כאן

מסכימהאפרסקה

במיוחד שחלק מהדרישות אנחנו אפילו לא דורשים מעצמנו..

כשאמא עם התינוק היא לא מקפלת כביסה לפעמים תוך כדי? לא מסתכלת בפלאפון תוך כדי?

המטפלת של הבן שלי מקפלת כביסה שהם ישנים. ואם אחד מתעורר מוקדם, היא שמה אותו לידה ומקפלת תוך כדי דיבור אליו. לא רואה בזה שום פסול.

ויש גם דברים אחרים שאני רואה שהורים דורשים ממטפלת וואלה אני לא מבינה אותם. נגיד התינוק חזר עם שריטה והמטפלת ישר מתנצלת, אני מבינה שיש הורים שמתעצבנים על זה. מה, לך כהורה אף פעם לא קרה שאח שרט את התינוק ברגע של חוסר תשומת לב? אז למה לבוא בטענות למטפלת על שריטה חד פעמית? 

סליחה. יש הבדל בין מישהי שמשלמים לה להוריםיעל מהדרום

לק"י


אני לא אומרת שאני מצפה מהמטפלת הכל ב100% (חוץ מהשגחה כמובן. לא מדברת על שריטות או נשיכות, שקורות גם בהשגחה).

אבל כן שתתעסק בטיפול בילדים.


אני מורה, אז כשהתלמידים שלי בהפסקה בכיתה, אני יכולה לסדר דברים תוך כדי השגחה. אבל זה נראה לי שונה מתינוקות.

ברור שתתעסק בתינוקותאפרסקה
מודה שלא כ"כ הבנתי מה רצית לומר 😅


כי אתתקומה

אומרת שזה כמו אמא. אבל זה לא כמו אמא.

אני עם הילדים שלי לא בצורה של עבודה, אלא בצורה של חיים. שזורמים, מתפתחים. ולכן גם האופי של השהות שלי איתם אחר.

אבל מטפלת איתם כעבודה, וכמו שמצפים ממני לא להתעסק בדברים אחרים בזמן העבודה שלי, ככה גם אני מצפה ממטפלת. 

הפוךאפרסקה

מטפלת היא פחות מאמא ברמת הדרישות. היא לא מסוגלת להגיע לרמת היחס האימהי, כי יש אצלה 6 תינוקות. היא לא מסוגלת לתת לכל אחד את מקסימום היחס כמו שאמא יכולה.

ובקשר לציפיות, גם אני בעבודה רוצה שירשו לי להציץ בפלאפון מדיי פעם כדי לדעת שהכל בסדר והעולם לא חרב. אז כמו שאני רוצה שיתייחסו אליי, אני צריכה להתייחס למטפלת. זה שהיא עם תינוקות לא אומר שאסור לה לקחת רגע נשימה כשזה אפשרי.

בסדרתקומה

אבל אף אחת כאן לא כתבה לא להציץ הפלאפון.

אלא לא להיות בפלאפון כל היום

ואף אחת לא אמרה לא עדות עוד דברים, אלא לא לעשות אותם בזמן שהילדים ערים

^^^בדיוקיעל מהדרום

לק"י


גם יש הבדל בין קיפול כביסה וארגון של הבית כשהילדים ישנים, לבין בישול נניח. לפעמים יותר בעייתי לעזוב בישול באמצע כי אחד הילדים התעורר או צריך משהו.


ואנחנו שולחים למטפלת פרטית, ואני סומכת עליה ועל שיקול הדעת שלה.

(ואני יודעת ממנה שכשהיא עם הילדים, היא איתם. בשנה שהבן שלה התגייס, היא אמרה לנו שהיא תעשה כביסות בזמן שהילדים אצלה. כך שאני מבינה שזה משהו חריג אצלה).

לזה התכוונתייעל מהדרום
ברור שלא, כי מטפלת היא לא אמאפה לקצת
אני יוצאת עם 4 הילדים שלי לקניות, אבל אם מטפלת תגיד לי שרוצה לקחת את הילד שלי ועוד 3 ילדים לקניות אני אתנגד.


אז כן, כשאני מאכילה את הילדים אני לפעמים גם עם הפלאפון אבל ממטפלת הייתי מצפה שתהיה עם הילדים ולא עם הפלאפון.

מעניין אותידרקונית ירוקה

אלו מהדרישות נראות לך מוגזמות?

כי לפי מה שראיתי, היתה הסכמה על דברים כמו יחס חם, אוכל בצורה מותאמת (גיל 4 חודשים מאוד שונה מגיל 8 חודשים מבחינת יכולת שתיה עצמאית מבקבוק) ויכולת תזוזה חופשית.

כלoo

דבר שמצפים שיתבצע בצורה אופטימלית

כי השטח לא אופטימלי בשום צורה

בצורה אופטימלית בתנאים הקיימיםפה לקצת

מה מוגזם?

לצפות שתחליף טיטול?

לצפות שתחייך אליו ולא רק תדאג לו טכנית?

לצפות שהילד לא יישב בעגלה כל היום אלא תהיה לו אפשרות להתפתח?

לצפות שכשהיא עם הילד אז היא גם תתייחס אליו ולא תאכיל אותו ותהיה שקועה בפלאפון?

מסכימה איתך ממשרקאני

אם היא עושה הכל באהבה היא לא תזניח

והיא לא תהיה על הפלאפון כשילד בוכה

וחייך אליו וכו וכו

לא הבנתי מה מצחיק בתשובותיראת גאולה

הציפיה שהתינוק לא יהיה כל היום בעגלה? הציפיה שהמטפלת תחייך אליו? שלא תהיה כל היום בפלאפון? להחליף טיטול?


אני רואה בתשובות די אחידות מבחינת הציפיה של ההורים,

ואלו ציפיות סבירות לדעתי לטיפול תקין בתינוק. אף אחת לא אמרה שהמטפלת תימנע מלגעת בפלאפון כל היום...

ואם הסכום שמשלמים למטפלת לא מספיק בשביל הדרישות הללו, שנובעות מעצם המקצוע - היא יכולה לקחת שכר גבוה יותר או לא לעבוד כמטפלת.

אבל אם היא בחרה לעבוד כמטפלת, הציפייה של ההורים היא לקבל טיפול בילד.

תודה רבה לכל המגיבותבסימן שאלה

עשיתן לי סדר בראש. אלו שאלות שעלו לי במשך הטיפול בתינוקות (אולי בעייתי בכלל שאין עלו לי?!)

והיה חשוב לי לעשות מה שהכי טוב לילד ומה שההורים הכי היו שמחים מרוצים ורגועים.

אתבונן בעצמי ואשכול את כוחותיי ואם האופי שלי מתאימים לעבודה שכזו.

תודה רבה שנזכה למצוא חן בעיני אלוקים ואדם

לפי השאלות זה לא נראה שבאלך לעבוד בזה....פה לקצת

1. זאת באמת נראה לך שאלה?

איזה אמא תגיד לך שמספיק שתתני לילד לאכול ותחליפי לו טיטול ולא שום דבר מעבר?


2. ברור שכן. נראה לך הגיוני שתינוק יהיה רוב היום בעגלה במשך כל השבוע? איך הוא יתפתח ככה?


ומעניין אותי, מה את היית עונה על השאלות האלה? מה הציפיות שלך מהמטפלת של התינוק שלך?

תשובותאמאשוני

1. ברור! חופ ואהבה וקשר עין ושמחת חיים ואנרגיה יותר חשוב להתפתחות תינוק מטיפול פיזי אפילו.


2. ברור שיפריע. עגלה זה כדי להתנייד ממקום למקום או להירגע מגירויים. תינוק צריך לחוות את העולם, לדמוע, להסתכל, לנסות לזחול ולהגיע למקומות..


3. זה פחות מפריע לי. ברור שלא הייתי רוצה שלתינוק יהיה טוסיק אדום. אבל בהנחה וצריך לדרג איכשהו, אז זה יותר סלחני בעיני.


4+5. בכנות לא מבינה את השאלה. אם המטפלת צריכה הפסקה ויש לה אפשרות לנוח מעט, בסדר. מקובל. אבל סתם כי אפשר אז לעשות דברים בבית, ממש לא. בד"כ זה יבוא בהמשך על חשבון התינוקות.

כי יש זמנים של עומס וזמנים יותר רגועים וצריך לדעת לנצל את הזמן נכון. לגבי להיות בזמן האכילה בטלפון, זה מסוכן ממש. צריך להיות מרוכזים בילדים. לא מצליחה להבין את השאלה בכלל.

אלא אם את מתכוונת שיש משהו בהול ואין ברירה אלא למקבל משימות, וגם אז לא בזמן האוכל, מניחה שיש זמנים אחרים שיחסית מתאפשר. אבל רק שבאמת לא סובל דיחוי והכי קצר שאפשר.


6. עניין של אילוצים. ברור שהייתי מעדיפה שהיא תחזיק את הבקבוק ותיצור קשר עין, אבל אם זה לא מציאותי, אקבל את זה שהוא מחזיק את הבקבוק בעצמו.


7. בעניין שינה הייתי רוצה שתשים לב שהוא ישן מספיק, אבל לא מדי. ברור שיש בזה משהו מאוד מושך לתת לתינוק לישון אצל המטפלת כמה שיותר, אבל אם זה לא טובת התינוק, המטפלת צריכה לשים את טובתו מעל טובתה באהבה ולא בפרצוף חמוץ.

עונה רק על 6אהבתחינם

מסוכן ממש

ראיתי בעיניים שלי איך נחנקים מיזה.

ה׳ ישמור לא ממליצה בכלל.

עונהעכבר בלוטוס

1. חשוב לכן שהמטפלת תחייך, תשחק, תנשק וכו את התינוק או מספיק שתדאג לו לכל צרכיו בצורה טכנית וענינית?

ברור שחשוב!
 

2. כשהוא עובר לטיטלון ורגוע בעגלה הרבה זמן יפריע לכן שיהיה רוב היום בעגלה?

כן. איך ילמד להתהפך ואחכ לזחול אם רוב היום בעגלה?
 

3. כל כמה זמן היתן רוצות שתחליף טיטול? בהנחה שאין גדולים. והיתן רוצות שבכל מקרה תחליף לפני שבאים לקחת?

לפי צורך, כן לפני שבאה לקחת 
 

4. אם ישנים או הילדים רגועים בעגלה או משחקים יפריע שהמטפלת תעשה דברים של הבית בזמן הזה?

לא
 

5. יפריע לכן שהמטפלת תיהיה בטלאפון כשיושבת ליד התינוקות או מאכילה?

כן. מפריעה לי הקרינה של הנתונים בפלאפון וגם הסטת תשומת הלב
 

6. יפריע לכן אם ישתה את הבקבוק בעגלה או חשוב לכן שהמטפלת תחזיק אותו?

רק אם באופן קבוע בעגלה. מובן שזה יקרה לפעמים
 

 

7. עוד משו שחשוב או מפריע ולא כתבתי

מנסיון (עשיתי את זה בעבר) בגיל 4 חודשים לא הייתי לוקחת יותר משלושה ילדים

זה מטורף להיות עם יותר

יוצר מצב שוודאות אין מספיק תשומת לב מיידית לבכי או מצוקה של התינוק (הייתי עם שלושה וזוכרת מצבים שאחד צורח מעל 10 דקות כי צריכה לטפל בשניים שהתחילו לצרוח לפניו ולהרגיע. ויש מצבים מסורבלים (כמו מליון שכבות בחורף וטיטול או זליגה מהטיטול לבגדים שגורמים להחלפה פשוטה לקחת חמש דקות) שלא מצליחה לדמיין איך מתמודדים עם ארבעה במצב כזה

ירושלמיות עזרתכןניק חדש2

לא קשור להיריון ולידה אבל אין לי איפה לשאול

אנחנו יוצאים מחר בע"ה לטייל קצת במדרחוב בירושלים.

איפה אפשר לחנות עם רכב?

חניון אגריפס עוד קיים?

לא נסעתי שנים לירושלים

אני חונה בחניון ממילא בד''כמתיכון ועד מעון

משם יש רכבת לאן שרוצים

בעיה שאין לי רב קוניק חדש2

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אפשר לשלם באפליקציהמתיכון ועד מעון

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

את יכולה לשלם באחת האפליקציות פנגו, מוביט וכוחילזון 123

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

אני חושבת שאפשרהשם שלי

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

עקרונית אפשר לשלם ברב קו אחד על שני אנשיםמתואמת

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אפשר לקנות רב קורקאני

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

תודה לכולןניק חדש2

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

יש מלא חניונים בעיר, יש באגריפס, יש שוקניון, לאבית פרטי

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

אוקיניק חדש2

תודה רבה

בגבעת המבתררקאני

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

מקווה שלא מסוכן שםניק חדש2

למה מסוכן?רקאניאחרונה

החניונים במרכז העיר יקרים.. בהר הרצל יש בחינם וגםאוהבת את השבת

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

אני לא אשכח בע"הניק חדש2

היום הפנגו חכם כבר חחח

יחסים מול אבאמדפדפת

אשמח לעצות שלכן

אני מרגישה שאבא שלי לא אוהב את בעלי וזה כל הזמן מתבטא בעקיצות וכעס כלפיי

זה קשה לי כי באמת חשוב לי להיות ביחס טוב איתם והם גם עוזרים המון

ואילו מבחינת אבא שלי אם אנחנו נוסעים לצד השני זה מוזר והוא לא מאמין לי אף פעם שאני בסדר עם המשפחה של בעלי

כל היחס והעקיצות כל הזמן מאוד יושבות עליי

ממש לא נעים!!!🫤😣❤️שיפור

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

היינו ביחסים ממש טוביםמדפדפת

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

היה לי ככה עם אמא שליאונמר

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

זה ממש קשהמדפדפת

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לא חושבת שאת צריכה להפחית רק לסנןעל הנסאחרונה

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

היי, מודה לכולן על העזרה והעצות הטובותאלסה

באמת מודה לכן מאוד, זה נושא שאני מרגישה שאי אפשר לשתף כל כך מישהו אז מזל שיש את המרחב הזה. אני עוד בבחינת הדברים. אחרי שיח רציני שבא ממנו לאחר מה שאמרתי,

הוא הולך לטיפול רציני בבעיית ההימורים, במסגרת סגורה כנראה..(הוא עשה קצת בירורים בשישי עם המקום בו טופל בעבר...) הוא מבין שיש בעיה והוא הולך לקחת את עצמו בידיים, שיתפנו בשבת את ההורים שלו יחד(את ההורים שלי נשאיר כרגע מחוץ לזה מניחה שנצטרך לפתוח את זה איתם גם בקרוב. ) הם היו בהלם, כעסו מאוד והצטערו לשמוע אבל הם יתמכו בו.

בקשר לבגידה, כן זה עצוב וזה כואב ואין לי מילים באמת לתאר כמה זה קשה(כן יש קצת פרטים שאני לא רוצה לשתף אבל הם כן משפיעים על איך שאני רואה את זה..) אבל לצערי אני יודעת שזה חלק מהמחלה הזו, שאין שיקול דעת ומכור יעשה הכל כדי להשיג את מה שהוא רוצה

אז כרגע הוא הולך להיכנס לטיפול. וכמובן טיפול זוגי. אני שמחה שהוא החליט להילחם.

מקווה שאחרי הכל אני אצליח לסלוח ולהישאר

תודה לכולכן על המילים המחזקות ואני לא הולכת לוותר על עצמי. אני נשארת רק בתנאים שלי.

מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקה

עזרת לי מאוד

☺️❤️Doughnutאחרונה

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדש

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

זה נס מטורףבאתי מפעם

הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול

וואי ממשאורוש3

וואי ממש ממש, סיפור הזויאמא לאוצר❤אחרונה

נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני

חלומות על ילד נוסףshiran30005

כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט

אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב

עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום

איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?

אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...

אם יש סכנהניק חדש2

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

תחפשי חלומות אחריםoo

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

מסכימההמקורית

אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

אני גם עם ארבעהאמאשוני

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

אם את כל כך רוצה אז למה לא?Avigailh1אחרונה

לכי עם הלב שלך

יכול להיות שההריון הזה לא יהיה בסיכון ויהיה רגיל לגמרי

ו36 זה גיל סבבה

זוכרות אותי מההדברת פרעושים? יש התפתחות ואני בהלםמעיין34

אז עשינו הדברה רק בחוץ. כי המדביר אמר שהמקור זה מהמלטת חתולים ולא חייב להדביר בבית.

שיתפנו את המשכירים שלנו והם התעקשו שהם ישלמו. הגיוני כי זה היה בשטח שלהם.

עכשיו המשכיר פנה לבעלי ואמר שזה שהם שילמו על ההדברה זה היה לפנים משורת הדין. הביא לו תחושה שהוא לא היה צריך לשלם.

הקטע שהוא ואשתו ישר אמרו שהם ישלמו ואפילו אשתו אמרה לי "בבקשה אתם לא משלמים אל תשלמו כלום"

הביא לנו חשק לעזוב את הדירה. איך יצאנו לא בסדר אם זו הצעה והתעקשות שלהם?

אוף

זה לא אומר שיצאתם לא בסדר124816

לי נראה שהם פשוט רצו שתדעו שהם לא מתחייבים לשלם אם יהיה שוב צורך.

הוא תפס את בעלי וביקש שנשלם חצי חצימעיין34

כנראה הוא ואשתו לא הסכימו ביניהםהמקוריתאחרונה

היא אמרה שלא תשלמו והוא כנראה חושב שכן

הייתי משתתפת בתשלום וזהו

בסוף הם באמת לא חייבים לשחם לכם על ההדברה

אבל תכלס אם זה משו שכנראה יחזור על עצמו הייתי שוקלת אם להאריך חוזה שם.

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימיאחרונה

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

אולי יעניין אותך