סקר מטפלתבסימן שאלה

יצא לי לשמור על תינוקות בבית ורוצה לדעת אם מתאים לי לקחת ילדים לשמור קבוע (על שלי פלוס 3, יש ביקוש לשנה הבאה) אז עושה סקר איך היתן רוצות שהמטפלת של התינוקי בן 4 חודשים תיהיה:


1. חשוב לכן שהמטפלת תחייך, תשחק, תנשק וכו את התינוק או מספיק שתדאג לו לכל צרכיו בצורה טכנית וענינית?


2. כשהוא עובר לטיטלון ורגוע בעגלה הרבה זמן יפריע לכן שיהיה רוב היום בעגלה?


3. כל כמה זמן היתן רוצות שתחליף טיטול? בהנחה שאין גדולים. והיתן רוצות שבכל מקרה תחליף לפני שבאים לקחת?


4. אם ישנים או הילדים רגועים בעגלה או משחקים יפריע שהמטפלת תעשה דברים של הבית בזמן הזה?


5. יפריע לכן שהמטפלת תיהיה בטלאפון כשיושבת ליד התינוקות או מאכילה?


6. יפריע לכן אם ישתה את הבקבוק בעגלה או חשוב לכן שהמטפלת תחזיק אותו?


7. עוד משו שחשוב או מפריע ולא כתבתי


תודה מראש לעונות 

עונהתקומה

1. לא רק חשוב, קריטי. זה בסיס להתפתחות של תינוק

2. כן. חשוב לי שיישן במיטה נורמלית, ושבמהלך היום יהיה במשטח פעילות ובקשר עם המטפלת.

3. לפני או אחרי ארוחה. כל שלוש שעות בערך

4. אם ישנים בלול והיא עדיין בסביבה - לא מפריע לי (למשל לקפל כביסה לידם). אם הם ערים, כן, זה מפריע לי.

5. מידי פעם לא מפריע לי, אבל לא שזה מה שהיא תעשה כל הזמן שהיא איתם.

6. מעדיפה שתחזיק אותו, במיוחד אם זה רק ארבעה תינוקות.

7. אם אני שולחת למטפלת, אני מצפה שהוא יקבל טיפול, חום, אהבה. ולא שהוא יהיה שם על הדרך בשביל להכניס לה כסף. זו עבודה לכל דבר ועניין, ואני מצפה שהיא תתמסר לזה. היא לא עושה לי טובה, אני משלמת על זה וזה התפקיד שלה.

^^רוני_רון

במקום לענות בעצמי, פשוט מצטרפת לתשובה של @תקומה אחד לאחד...

עונהירושלמית במקור

1. ברור שחשוב. אפילו חשוב יותר מהטכני, לפחות ביחס לחיתולים

2. ברור שיפריע, אמורים להיות בזמן בטן כשמתאפשר... ולעודד את זה...

3. זה תלוי בילד וברגישות העור שלו שם.

4. לא יפריע. אבל קשה לי לדמייין שזה מתאפשר בגיל הזה ועם עידוד מסויים לזמן בטן...

5. אם הילד רגוע, פלוס לא מציץ למסך - אפשר.

6. תלוי בגיל ובשלב ובצורך של הילד. יש מי שרוצה ויש מי שלא

לדעתי זה קצת שאלות קיטבגדיאן ד.

ברור שאנחנו כאמהות נרצה את ההכי טוב לילדים שלנו.

ובכל השאלות שכתבת יש רק תשובה אחת.

אז נראה לי שלא יהיה לך כ"כ גיוון בתשובות.

השאלה היא אם את כמטפלת מסוגלת לתת את כל המכלול הזה.

גם אני כאמא שמאוד רוצה תמיד לחייך לילדים שלי לנשק ולחבק ואף פעם לא להיות לידם עם טלפון

אני מבינה שזה לא מציאותי עבורי. אז אני מנסה ומשתדלת ובדר"כ מצליחה ולפעמים לא.

וזה בסדר גמור.

 

 

אני חושבת שהשאלה שלך צריכה להיות מה *הכי* חשוב לך שהמטפלת תעשה עם התינוק שלך.

ואז להגיע רשימת אפשרויות.

 

במענה לשאלות שלך.

מאוד חשוב שהמטפלת תאהב את הילד, תחייך אלך, תחבק ותפגין אהבה

לי מאוד אכפת שתינוקות כל היום בעגלה ואני ממש רוצה לדעת שהילד שלי בדר"כ על הרצפה ויש לו משחקים מעניינים

באופן כללי צריכה להחליף טיטול לפחות פעמיים במהלך היום ובשביל הנראות כדאי שפעם אחת תהיה לפני שההורים מגיעים.

אבל בשבילי כל עוד לילד אין רגישות והוא כמובן לא חוזר עם טיטול מסריח זה פחות קריטי.

לא אכפת לי שתעשה דברים בבית אבל עיקר הקשב שלך צריך להיות לילדים וכמובן כמובן לא להשאיר אותם לבד.

כן, יפריע לי אם היא עם הטלפון כל הזמן במקום להתייחס לילדים.

וכן עדיף מאוד לתת לתינוק לאכול כשמחזיקים אותו אבל נראה לי זו דרישה ברמה ממש גבוהה למטפלת. לפחות לתינוק גדול שיודע להחזיק את הבקבוק.

 

סליחה. כן?מקרמה

אבל אני אחזיר את השאלות אליך


למה את רוצה להיות מטפלת?


תינוק שמחייך אליך, גורם לך לחייך אליו חזרה?

להוציא חיוך מתינוק גורם לך לסיפוק?


כשאת רואה תינוק בעגלה- זה עושה לך חשק להרים אותו? לפנק אותו?


את נהנת לטפל ולדאוג לתינוק? או שזה מטלה שצריך לעשות


את אוהבת ילדים שהם לא שלך?

היי יקרה, נשמע שאין לך באמת כוח לזהאוהבת את השבת

אז אל תעשי

בשבילך

לטפל בתינוקות זה סיזיפי ואם את לא אוהבת עת זה

אז לא...


את יכולה לטפל בתינוקות במעון.. יש הפסקות, עבודה בצוות, תחזוק של המרחב לא רק באחריותך...

או פשוט עבודה אחרת.. 

עונהיראת גאולה

1. לא חייבת לנשק או לשחק במשמעות של לשבת על הרצפה לבנות מגדל.

כן חייבת לחייך, לאהוב, להרים כשצריך, לפטפט או לקשקש תוך כדי הטיפול או סתם.

2. מאוד!

3. פעמיים ביום, לפני שנת צהריים (או באמצע היום לתינוקות שישנים יותר), וקצת לפני סוף היום. זה בערך מה שמקובל.

4. כשישנים - לא מפריע, בתנאי שהיא באותו אזור (לא בקומה אחרת, ולא שהילדים בחדר עם דלת סגורה). בשאר הזמן - אם זה בקטנה זה לא מפריע, אבל לא שתתחיל עכשיו להרים ארוחה או שטיפה, בטח שלא דברים של ניקיון עם חומרי ניקוי חריפים, או להדליק תנור שזה מסוכן וכאלו. לחמם אוכל, להעביר כביסה למייבש, אפילו לקפל כביסה בסלון לידם - זה סביר אם הם רגועים. (אני לא מצליחה לעשות את עבודות הבית עם תינוק אחד, איך אפשר עם 4?)

5. אם זה כל היום - יפריע ואשתוק. אם זה פה ושם, לא תוך כדי שמאכילה, אז צריך לדבר אל הילד ולהסתכל עליו, אלא כשהם רגועים - זה סביר.

6. אפשר בעגלה. הבעיה היא שיש מטפלות שזה גורם להן לא להאכיל את הילדון מוצקים, כי הכי קל לתת לו בקבוק והוא אוכל לבד.

7. שהסביבה תהיה מותאמת לתינוקות. בלי חפצים מסוכנים (חוטים, בלונים, סיכות, פיצוחים), רצפה נקיה, שער אם יש מדרגות, כסא/ות אוכל לתינוקות שזה הגיל, מזרן או לול לכל אחד, משחקים מותאמים עדיף עם תו תקן, או לפחות לא מסוכנים משום בחינה.

עונה בפניםאמ פי 5

1-3 כן

4- לא אכפת לי

5- כן. כי צריך תשומת לב לוודא שהילדים בסדר. אלא אם כן כולם בסדר ואז זה בר שאלה 4

6. תלוי בילד עד כמה רגיל להחזיק לבד

7. בהצלחה

עונהרק טוב!

1. כן. תינוק מרגיש את הרגשות של המטפל כמה הוא באמת אוהב אותו. תינוק שיראו לו אהבה, גם יחזיר אהבה, ויהיה יותר שמח ונינוח.


2. יפריע מאוד! מבחינתי לא צריך להיות בכלל עגלה בתוך הבית של המטפלת. ילד צריך לנוע בשביל להתפתח. עגלה נועדה לטיול בחוץ ושינה במקרה של אילוץ כמו יציאה מחוץ לבית. (לא מדברת על תינוק בן 3 חודשים שעדיין בעגלת אמבטיה, וישן שם גם)


3. אני בבית מחליפה לפי צורך.  אם לא מלוכלך, אז בודקת מידי פעם שמלא. אפשר לסגל זמנים קבועים.


4. בתנאי שהיא ממשיכה להשגיח עליהם וכל הסביבה בטוחה לחלוטין עבורם.  ובתנאי שכל משחקת איתם חלק מהזמן- מדברת איתם, שרה להם שירים, מספרת להם סיפור (מילים ראשונות וכו) וכו.


5. אם זה לא כל הזמן אז מבינה את זה. גם לא זה לא אידאל.


6. אצלנו במעון משכיבים על הרצפה עם ראש על כרית, מי שיודע להחזיק בעצמו. ואהמטפלת ביניהם.


7. לעקוב אחרי התנהגויות חשודות. ולא לטייח!!! לא אומרת להתלונן כל הזמן, אבל אם זה ילד שקשה לו עניין מסוים או מתנהג שונה משאר הילדים אז כדאי שהורים ידעו מזה ולא להגיד רק הוא מתוק וחמוד והכל בסדר והוא בכה טיפה אבל נרגע מהר. כי לפעמים זה הבסיס לקשיים שמגלים בהמשך ואם ההורים לא יודעים איך הילד מתפקד במצבים שונים אז חסר להם חלק מהתמונה.


עונהדרקונית ירוקה

1. כן, ברור שתשחק ותחבק. זה הצורך הכי משמעותי בגיל הזה

2. כן, יפריע לי. זה מונע התפתחות

3. כל 3 שעות בערך ולפני איסוף

4. לא מפריע

5. כן. כשהם ישנים אפשר

6. בגיל הזה חייב שיחזיקו, זו סכנת חנק. התינוק עוד לא מסוגל להוציא אם משהו בעייתי בזרימה או שמספיק לו

7. חשוב לי לולים או מזרונים מסודרים, שלא ישנו בעגלה

חשוב מאד שתקבל את הילד שלירקלתשוהנ

באהבה שמחה אנרגיה ורצון

שלא תהיה מטפלת כי זה נוח (מה נוח בזה) או כי מתאים לה להישאר עם הילד שלה בבית.


חשוב שתהיה שם מרצונה, עם אנרגיה וחיוך והמון אהבה, ולא רק בשביל לטפל בצרכים הטכניים הבסיסיים ביותר.

לכל אחת יש את הסגנון שלה בסופו של דבר, אבל אהבה אמיתית לתינוקות ורצון אמיתי לעבוד בזה זה בסיס מאד מאד קריטי.


 

הדברoo

היחיד שהיה לי חשוב שהמטפלת תעבוד באהבה ולא במירמור

אם היא עובדת באהבה היא תחייך, תטפל ותעבוד לפי שיקול דעת מתאים


די מצחיקות התשובות פה

כאילו שהסכום שמשלמים למטפלת מאפשר לדרוש דרישות כאלה ואחרות

הציפייה של ההורה צריכה להיות מותאמת למציאות, ככל שהציפיות מנותקות מהמציאות (מנותקות לגמרי) המצב בשטח הולך ומחמיר כי יש פחות ופחות ביקוש למשרה הזו

למטפלת פרטית משלמים בדכ לא מעטהשקט הזה
אז כן, הציפיות הגיוניות.


מהoo
זה לא מעט? כמה זה יוצא לשעה? כמה קשה היא עובדת ביחס לעבודות אחרות (העבודה הבסיסית, בלי הדרישות של ההורים)?


אם אני משווה את השכר השעתי שלי והמאמץ שאני עושה בעבודה, לעומת מטפלת, אני מקבלת משוואה בלתי הגיונית בעליל.

אז משלמים אצלכם נמוךמקרמה

שנה הבאה אני הולכת לשלם 3.5K לכן של 6 ילדים

זה יוצא 21k לחודש


כמובן שיש הוצאות ומיסים

אבל זה משכורת מכובדת מאוד למשרה מלאה

(אין ימי שישי)


אני לא אומרת שזה לא מקצוע קשה ושהיא לא משקיע

אבל זה בדיוק הסיבה שאני מוכנה לשלם את הסכום הזה


יש הרבה מקצועות דורשים שאני לא הייתי מוכנה להם כמו להיות אחות או מורה או מטפלת

וגם לא הייתי מוכנה לעבוד בנקיון וגם לא להיות עוסית

כי אני לא נהנת מזה- אז גם לא מכנה לשאת את ה'חסרונות' של המקצוע


אפאחת לא תהיה טובה בעבודה שהיא לא אוהבת

בטח לא שהיא דורשת אינטרקציה עם אנשים

גםoo

3.5 זה נמוך

כי צריך לקחת מספיק תינוקות כדי להשתכר

אין שום דבר אופטימלי בטיפול ב6 תינוקות בו זמנית

לא הבנתיתקומה

מה את מנסה לטעון.

שאנחנו כהורים לא יכולים לקחת מטפלת?

שאנחנו כהורים צריכים לשלם יותר?

שאנחנו צריכים לשלוח את הילד שלנו שפשוט יבנה בקיר כל היום ולהגיד תודה?


בכנות, אני לא מבינה את הקו חשיבה שלך.

שהוריםoo

צריכים לשלם יותר

ואז מטפלות יוכלו לטפל בכמות הגיונית של ילדים

ואז הילדים יקבלו מענה יותר טוב


עד אז

לא לצפות ממטפלת לעשות דברים לא מציאותיים 

לכי תגידי להורים צעירים שגם ככה קשה להם כלכליתלומדת כעת

שבדיוק חושבים על לקנות דירה

שאחד ההורים סטודנט

שיש להם 2 קטנטנים


זו בדיוק האוכלוסיה שנאבקת בכל שקל. איך ישלמו יותר?


אני כן מסכימה איתך שהמטפלות במעון ובמשפחתונים עובדות קשה, אבל באמת, איך הורים ישלמו יותר?

גםoo

אני בתחילת הדרך לא יכלתי לשלם יותר

בהמשך כששלחתי את הקטן שלי למטפלת העדפתי לשלם יותר אבל המטפלת המומלצת וזו שהתרשמתי ממנה היתה בזול עם הרבה ילדים


כנראה רוב ההורים לתינוקות לא יכולים לשלם יותר ולכן המצב ישאר על כנו


בגלל שהמטפלות עובדות מאד קשה בגלל שהשכר נמוך (או גם קשה וגם שכר נמוך)

אני לא מצפה מהן לעמוד ברשימת דרישות

אלא לעבוד מתוך אהבה ולהפעיל שיקול דעת בכל סיטואציה בהתאם למציאות

איך לשלם יותר???רקאני
אני בקושי מצליחה לשלם עכשיו
האמת אני מסכימההמקורית

זה לא בא כהאשמה להורים שלא יכולים לשלם יותר מסיבותיהם שלהם, אז לא מבינה את התרעומת ככ, זה קו חשיבה הגיוני סהכ בעיניי

פחות ילדים - איכות טיפול ופניות גבוהים יותר, וגם משכורת בהתאם כדי שתהיה מי שמוכנה לקחת פחות ילדים


מצד שני, מבינה את העומס הכלכלי. אבל כל עוד אין מי שמוכנה לגבות סכום נמוך... פלונטר🤦

זה ידוע שזו בעיה במדינה,שחוק חינוך חובה הוא רק מגיל 3,  ולכן נוצר המצב הזה

הלוואי והיה מי שמרים את הכפפה ודואג לסטנדרטים ראויים

אם הייתי לוקחת מטפלת פרטית של 1 על 1השקט הזהאחרונה

אז כנראה שהייתי צריכה לשלם לה לפחות 8-9 אם לא יותר כי זו באמת העבודה היחידה שלה.


אבל אני מדברת על מטפלת פרטית שלוקחת 5-6 ילדים, אז ברור מראש שהטיפול לא יהיה אופטימלי כמו מטפלת על ילד.


אבל אני חושבת שסה"כ זה כן הגיוני לדרוש שתהיה נעימה לילד, שלא תכלא אותו כל היום בעגלה ושתחליף לו טיטול פעמיים שלוש ביום?


לא ביקשתי שתשיר לו כל היום ותרקוד סביבו.


אם היא שמה אותו בעגלה לבהות באוויר ומשחקת בפלאפון אני אשלם לה כמו שאני משלמת לבייביסיטר שבאה לשמור על הבנות שלי כשהן ישנות.


3500 שח מ-6 הורים, זה יוצא שכר של 100+- שח לשעה.. זה די מכובד.


ואם זה מעט בשבילה- אז א' תמיד אפשר להעלות את המחיר, אם היא מספיק טובה הורים ימשיכו לשלוח אליה

ב' אולי היא לא בעבודה הנכונה. 

לא הבנתיתקומה

מה מצחיק אותך.

יש כאן נימה של זלזול.

אם אני בוחרת להשקיע את הכסף אצל מטלת פרטית, אני בציפייה שזו עבודה שלה, ולא התנדבות שלה.

אם זה לא משתלם לה, שתיקח יותר.

הסכומים שמשלמים אצלנו זה ממש לא סכומים שאפשר להגיד עליהם שזה לא דרישה הגיונית. ויש כל כך הרבה ביקוש שגם אם היו לוקחות יותר היו שולחים אליהם.

אז כן, אני משלמת ואני מצפה למשהו בתמורה. ולא אשלח למטפלת שלא תחייך לילד שלי, או תתייחס אליו.

כבר אעדיף להישאר איתו בבית

כמה זה לשעה?oo
האם היית מוכנה לעשות את העבודה הזו תמורת הסכום הנ״ל? תמורה פי 3?


בכל עבודה אחרת הצפייה מהעובד היא פר ההשתכרות שלו, חוץ מתחום החינוך ובמיוחד החינוך לגיל הרך.

אצלנו מטפלתתקומה

של 6 ילדים, הייתה מקבלת לשעה בערך 120₪.


השאלה האם הייתי מוכנה לעשות את העבודה הנ"ל עבור אותו שכר או גבוה יותר לא רלוונטית, כי אדם לפי דעתי צריך לעבוד במה שהוא טוב ומה שהוא אוהב.

אני אוהבת את הילדים שלי, אבל אין לי את הקסם שיש לנשים אחרות ביחס לילדים של אחרים.

ולכן לא אלך לעבוד במקצוע הזה, לא עבורי, ולא עבור הילדים. כי זה לא מתאים לי.

אבל אם הייתי אוהבת את זה? כן. הייתי עושה את העבודה הזו. בטח בשכר כזה שהוא בסדר גמור.


אבל השאלה ההפוכה, האם מטפלת הייתה מוכנה לעשות את העבודה שלי בשכר שלי? והתשובה היא לא. כי אנחנו אנשים שונים, עם מיומנויות שונות. ולכן ההשוואה לא רלוונטית.


אני יכולה להבין את מה שאת אומרת ביחס למעון. שם התנאים יותר קשוחים ופחות ניתנים לבחירה.

אבל מטפלת בבית? שהיא זו שקובעת את התשלום ואת תנאי העבודה?

אין שום סיבה שלא אשלם ואצפה לקבל תמורה ביחס לזה. כמו כל עבודה אחרת.

כמובן שהכל בצורה נעימה, זה שכתבתי משהו במענה לשאלות כאן לא אומר שאני מגיעה למטפלת עם נבוט בציפייה שהכל יתקיים מיד. אבל זה בהחלט מה שאני מצפה לו, ולא רואה שום סיבה לחשוב שזה מופרך עבור הילד שלי

בעינייoo

לטפל ב6 ילדים זו עבודת פרך

זו השרדות

הגיוני שחלק מהדרישות יתפספסו באופן קבוע


גם אם הייתי מאוהבת בילדים לא הייתי שומרת על 6 בו זמנית


הסיבה שמטפלת לוקחת 6 היא כלכלית בלבד, כי כל תינוק לא משלם מספיק כסף כדי להתפרנס מטיפול בפחות ילדים.

בעינייךתקומה

יש מטפלות מעולות, שעושות את זה נהדר.

התפיסה שלך מגיעה מתוך מקום של רחמים כלפיהם, כאילו אין להן ברירה אלא לעבוד בזה וצריך לרחם ולהוריד ציפיות.

אני לא מגיעה מהמקום הזה ולכן הציפיות שלי אחרות

לא רחמיםoo

אלא מודעות

לעבודה הקשה שלהן

לשכר שלא מספיק שווה את העבודה

למקצוע שמצריך הרבה מעבר לבסיס אבל מתומחר כמו עבודות בסיסיות (וגם פחות)

אבל מה זהתקומה

מתומחר?

מטפלת פרטית מתמחרת את עצמה.

בעיניי אם אני משלמת 3500₪ לחודש, ויש לה עוד כמה ילדים, זה ממש סכום שהוא תגמול הוגן על העבודה הזו.

120₪ לשעה זה עבודות בסיסיות? ממש לא.

תגידי לי איפה, אני באה לעבוד עכשיו.

3500oo

לתינוק אחד זה תמחור נמוך (20 שח לשעה, פחות ממינימום)

אם צריך לטפל ב6 בו זמנית כדי להגיע למשכורת טובה


היא לא יכולה לתמחר גבוה יותר כי לא יהיו לה תינוקות

אז הנורמה נהיתה לטפל ב6 בזמן שזה יותר מדי סיזיפי

אם נהיה עם יד על הלב, יותר מ3 תינוקות זה מאד קשוח, גם למי שמאד מקצועית בנושא.

אבלתקומה

את לא אמורה לחשב את זה לפי ילד, אלא למחיר לפי שעה.

מה, אצלך בעבודה מחשבים לך את השכר לפי משימה? ואם יש לך שש משימות בשעה, את מחלקת את השכר השנתי שלך ואומרת זה השכר שלי? לא.

השכר של גננת לשעה מחולק ב30 וזה השכר השנתי שלה?

בוודאי שלו.

אין שום סיבה להגיד שאם אני עבור משלמת 20₪ לשעה, זה אומר שהמטפלת מקבלת פחות ממינימום.

זה לא עובד ככה בשום מקום, ואין סיבה שזה יעבוד ככה אצל מטפלת.

אםoo

מבקשים ממני יותר מדי משימות, אני מסרבת/ אומרת לא הספקתי

ולפעמים מרוב עומס אני עושה טעויות/ שוכחת דברים


ככה אצל מטפלת

הגיוני שהיא לא מספיקה/ עושה טעויות/ לא עושה דברים בצורה אופטימלית/ מסרבת לדברים


אבל היא לא יכולה לסרב מראש לכמות ילדים אם היא רוצה להתפרנס


אני יכולה להגיד שכמות המשימות לא הגיונית ושיורידו ממני עומס ועדין לקבל משכורת טובה

בתור מי שעבדה הרבה עם תינוקותבאורות

זה לא ממש נכון...

כמובן תלוי גיל, אבל דווקא משהו בטיפול בכמה ילדים לפעמים אינטנסיבי כמו תינוק אחד. בסוף במעון תינוק לא מתנהג כמו בבית, זה לא שאת תעמדי איתו שעות או תקפצי איתו על כדור פזיו.

ובטח בגיל גדול יותר, של שנה+, עיקר החלק האינטנסיבי זה סביב להגיש את הארוחות, לנקות אחריהם, והחלפות טיטול. וזה זמנים נקודתיים. השאר הם משחקים ביחד, את מפעילה אותם, רוב הזמן יושבת. זה לא שזה קל- אבל יש לא מעט עבודות אחרות במשק (אחות למשל...) שזה לא יותר קל מזה והרבה פחות מושמץ. 

אחותoo

בבית חולים אכן נראת עובדת מאד קשה

כל הזמן על הרגלים

הרבה עבודה


אבל יש משרות אחרות של אחיות יוצר רגועות


ונראה לי שהן לא משתכרות מינימום אלא יותר גבוה

יש הרבה שלא רואות בזה עבודת פרךדיאן ד.

והן עושות את העבודה בשמחה ובאהבה ומסיימות יום כשהן כנראה עייפות אך מרוצות ומלאות סיפוק.

 

 

ואגב אצלנו התעריף הוא כ- 1,500 למטפלת פרטית (עד 4, עד 1 משלמים 800)

ועדיין מי שהולכת לעבודה בזה עושה את זה כי היא רוצה.

 

ואני מסכימה שזה שכר לא מספק, מגיע להן הרבה יותר

אבל עדיין הן לא רואות בזה עבודת פרך

והן בוחרות במקצוע משיקולים שלהן.

 

ועוד הסכמה שהרשימת דרישות הזאת היא לא הגיונית

בכללי הגישה שלי היא שאני שולחת את התינוק/ת למטפלת שאני סומכת עליה ועל שיקול הדעת שלה

 

אני ממש לא נכנסת לפרטי פרטים מה קורה במהלך היום

אולי אם הייתי משלמת 4,000 שקל לחודש הייתי דורשת יותר

יכול להיות.

את משליכה את הרגשות שלך על הרבה מטפלות ועושה להם עמקרמה

ואז כתוצאה מזה את לא מעזה לדרוש כלום ומסתפקת בבינוניות


הילדים שלי עד גיל 3 אצל מטפלות פרטיות

אני גם מכירה בנות משפחה שעסקו בזה


כולם אהבו את מה שהן עושות, קמו לעבודה בשמחה ונהנו ממנה

והילדים אצלהן היו מטופחים ואהובים וקיבלו טיפול מדהים

והן הרגישו שהן מקבלות על כך תגמול כספי טוב והולם

וכשלא היה כך- הן העלו מחיר

וכהגיעו למיצוי- הן פרשו


הבינוניות וההתפשרות הזאת מלכתחילה לא מובנת לי

^^תקומה
מה שרציתי להגיד
אניoo

מכירה אחרת

אני רואה את העייפות וההתשה בעיניים שלהן

גם אם הן אוהבות את העבודה והילדים


לא רואה בזה התפשרות

אני בחרתי מטפלות/ גננות פרטיות לפי הקריטריון שלי (אהבת המקצוע) והוא הוכיח את עצמו

אבל לא חשבתי לקבל תמורה לא הגיונית


כל אדם יכול לקום בלי חשק לעבודה, בכל סוג של עבודה ובמיוחד עבודות סיזיפיות.


הפסקה הזו שלך אופטימית יתר גם לעבודה המשובחת בתבל

׳כולם אהבו את מה שהן עושות, קמו לעבודה בשמחה ונהנו ממנה

והילדים אצלהן היו מטופחים ואהובים וקיבלו טיפול מדהים

והן הרגישו שהן מקבלות על כך תגמול כספי טוב והולם׳

ברור שאני גם מכירה בכך שישמקרמה

מטפלות שלא אוהבות את מה שהן עושות

ובגלל זה הן לא היו המטפלות של הילדים שלי

 

וממש מענין אותי מה זה בענייך דרישה גבוהה

מה שהיה בהודעה הפותחת היה בעיני ממש לא דרישות גבוהות


 

וברור שיש ימים שלכולם לא באים בטוב

אני לא עושה פה אידיאליזציה


 

אבל לקבל את זה כברירת מחדל יום יום- אני לא מוכנה

הגיוניoo

שיהיו זמנים

שהטיפול יותר טכני/ שהילד יהיה יותר בעגלה/ שהטיטול יוחלף בתדירות נמוכה/ שהמטפלת תעשה עוד משהו ברקע/ שהילד יאכל בעגלה 

זה נכון, אבל זה לא הנורמה והמצופהמקרמה

כשזה הרף העליון את תקבלי הרבה יותר נמוך מכך


ולהבין שזה זמנים מועטים

ולא הרווח

הרף העליוןoo

מבחינתי הוא

עבודה מאהבה

ואז יש איכפתיות ורצון לעשות את הטוב ביותר במסגרת המציאות הקיימת


אני לא מתייחסת לפרטים אלא למכלול


לפעמים התמקדות בפרטים קטנים באה ע״ח דברים אחרים חשובים יותר (כמו שלוות רוח של המטפלת מול לחץ מההורים על טיטול שלא הוחלף)


כשהרף העליון לא מציאותי, המטפלת בסיטואציה לא נוחה ולחוצה מול ההורים וממילא מקבלים עבודה פחות טובה.

יפה הערה חשובהשוקולד פרה

היתה לי מטפלת במעון לאחד הילדים שמרוב שהקפידה על כללים שהיו אמנם נורא חשובים

לדוג החלפה בזמנים קבועים

להאכיל בצורה מסויימת וכו

הרבה פעמים זה בא על חשבון גמישות עם המציאות

אז אניתקומה

חושבת שאת מעבירה עלינו ביקורת סתם. מחילה.

ענינו באופן שמכוון לשאלה שנשאלה, השאלה נשאלה בצורה של ירידה לפרטים ובהתאם לכך ענינו.

מכאן את כבר מסיקה עלינו כל מיני מסקנות על הנוקשות או הציפיות שלנו.

ואני חושבת שאולי זה נובע מהתכתבות עם תפיסות אחרות שאת מכירה, שהן לא בהכרח מה שכתבנו כאן.


אם היו שואלים אותנו מה הכי חשוב במטפלת

או איך אנחנו בוחרות מטפלת

או איך אנחנו מתנהלות מול מטפלת קיימת

התשובות היו אחרות ויותר מכוונות למה שאת אומרת כאן

מסכימהאפרסקה

במיוחד שחלק מהדרישות אנחנו אפילו לא דורשים מעצמנו..

כשאמא עם התינוק היא לא מקפלת כביסה לפעמים תוך כדי? לא מסתכלת בפלאפון תוך כדי?

המטפלת של הבן שלי מקפלת כביסה שהם ישנים. ואם אחד מתעורר מוקדם, היא שמה אותו לידה ומקפלת תוך כדי דיבור אליו. לא רואה בזה שום פסול.

ויש גם דברים אחרים שאני רואה שהורים דורשים ממטפלת וואלה אני לא מבינה אותם. נגיד התינוק חזר עם שריטה והמטפלת ישר מתנצלת, אני מבינה שיש הורים שמתעצבנים על זה. מה, לך כהורה אף פעם לא קרה שאח שרט את התינוק ברגע של חוסר תשומת לב? אז למה לבוא בטענות למטפלת על שריטה חד פעמית? 

סליחה. יש הבדל בין מישהי שמשלמים לה להוריםיעל מהדרום

לק"י


אני לא אומרת שאני מצפה מהמטפלת הכל ב100% (חוץ מהשגחה כמובן. לא מדברת על שריטות או נשיכות, שקורות גם בהשגחה).

אבל כן שתתעסק בטיפול בילדים.


אני מורה, אז כשהתלמידים שלי בהפסקה בכיתה, אני יכולה לסדר דברים תוך כדי השגחה. אבל זה נראה לי שונה מתינוקות.

ברור שתתעסק בתינוקותאפרסקה
מודה שלא כ"כ הבנתי מה רצית לומר 😅


כי אתתקומה

אומרת שזה כמו אמא. אבל זה לא כמו אמא.

אני עם הילדים שלי לא בצורה של עבודה, אלא בצורה של חיים. שזורמים, מתפתחים. ולכן גם האופי של השהות שלי איתם אחר.

אבל מטפלת איתם כעבודה, וכמו שמצפים ממני לא להתעסק בדברים אחרים בזמן העבודה שלי, ככה גם אני מצפה ממטפלת. 

הפוךאפרסקה

מטפלת היא פחות מאמא ברמת הדרישות. היא לא מסוגלת להגיע לרמת היחס האימהי, כי יש אצלה 6 תינוקות. היא לא מסוגלת לתת לכל אחד את מקסימום היחס כמו שאמא יכולה.

ובקשר לציפיות, גם אני בעבודה רוצה שירשו לי להציץ בפלאפון מדיי פעם כדי לדעת שהכל בסדר והעולם לא חרב. אז כמו שאני רוצה שיתייחסו אליי, אני צריכה להתייחס למטפלת. זה שהיא עם תינוקות לא אומר שאסור לה לקחת רגע נשימה כשזה אפשרי.

בסדרתקומה

אבל אף אחת כאן לא כתבה לא להציץ הפלאפון.

אלא לא להיות בפלאפון כל היום

ואף אחת לא אמרה לא עדות עוד דברים, אלא לא לעשות אותם בזמן שהילדים ערים

^^^בדיוקיעל מהדרום

לק"י


גם יש הבדל בין קיפול כביסה וארגון של הבית כשהילדים ישנים, לבין בישול נניח. לפעמים יותר בעייתי לעזוב בישול באמצע כי אחד הילדים התעורר או צריך משהו.


ואנחנו שולחים למטפלת פרטית, ואני סומכת עליה ועל שיקול הדעת שלה.

(ואני יודעת ממנה שכשהיא עם הילדים, היא איתם. בשנה שהבן שלה התגייס, היא אמרה לנו שהיא תעשה כביסות בזמן שהילדים אצלה. כך שאני מבינה שזה משהו חריג אצלה).

לזה התכוונתייעל מהדרום
ברור שלא, כי מטפלת היא לא אמאפה לקצת
אני יוצאת עם 4 הילדים שלי לקניות, אבל אם מטפלת תגיד לי שרוצה לקחת את הילד שלי ועוד 3 ילדים לקניות אני אתנגד.


אז כן, כשאני מאכילה את הילדים אני לפעמים גם עם הפלאפון אבל ממטפלת הייתי מצפה שתהיה עם הילדים ולא עם הפלאפון.

מעניין אותידרקונית ירוקה

אלו מהדרישות נראות לך מוגזמות?

כי לפי מה שראיתי, היתה הסכמה על דברים כמו יחס חם, אוכל בצורה מותאמת (גיל 4 חודשים מאוד שונה מגיל 8 חודשים מבחינת יכולת שתיה עצמאית מבקבוק) ויכולת תזוזה חופשית.

כלoo

דבר שמצפים שיתבצע בצורה אופטימלית

כי השטח לא אופטימלי בשום צורה

בצורה אופטימלית בתנאים הקיימיםפה לקצת

מה מוגזם?

לצפות שתחליף טיטול?

לצפות שתחייך אליו ולא רק תדאג לו טכנית?

לצפות שהילד לא יישב בעגלה כל היום אלא תהיה לו אפשרות להתפתח?

לצפות שכשהיא עם הילד אז היא גם תתייחס אליו ולא תאכיל אותו ותהיה שקועה בפלאפון?

מסכימה איתך ממשרקאני

אם היא עושה הכל באהבה היא לא תזניח

והיא לא תהיה על הפלאפון כשילד בוכה

וחייך אליו וכו וכו

לא הבנתי מה מצחיק בתשובותיראת גאולה

הציפיה שהתינוק לא יהיה כל היום בעגלה? הציפיה שהמטפלת תחייך אליו? שלא תהיה כל היום בפלאפון? להחליף טיטול?


אני רואה בתשובות די אחידות מבחינת הציפיה של ההורים,

ואלו ציפיות סבירות לדעתי לטיפול תקין בתינוק. אף אחת לא אמרה שהמטפלת תימנע מלגעת בפלאפון כל היום...

ואם הסכום שמשלמים למטפלת לא מספיק בשביל הדרישות הללו, שנובעות מעצם המקצוע - היא יכולה לקחת שכר גבוה יותר או לא לעבוד כמטפלת.

אבל אם היא בחרה לעבוד כמטפלת, הציפייה של ההורים היא לקבל טיפול בילד.

תודה רבה לכל המגיבותבסימן שאלה

עשיתן לי סדר בראש. אלו שאלות שעלו לי במשך הטיפול בתינוקות (אולי בעייתי בכלל שאין עלו לי?!)

והיה חשוב לי לעשות מה שהכי טוב לילד ומה שההורים הכי היו שמחים מרוצים ורגועים.

אתבונן בעצמי ואשכול את כוחותיי ואם האופי שלי מתאימים לעבודה שכזו.

תודה רבה שנזכה למצוא חן בעיני אלוקים ואדם

לפי השאלות זה לא נראה שבאלך לעבוד בזה....פה לקצת

1. זאת באמת נראה לך שאלה?

איזה אמא תגיד לך שמספיק שתתני לילד לאכול ותחליפי לו טיטול ולא שום דבר מעבר?


2. ברור שכן. נראה לך הגיוני שתינוק יהיה רוב היום בעגלה במשך כל השבוע? איך הוא יתפתח ככה?


ומעניין אותי, מה את היית עונה על השאלות האלה? מה הציפיות שלך מהמטפלת של התינוק שלך?

תשובותאמאשוני

1. ברור! חופ ואהבה וקשר עין ושמחת חיים ואנרגיה יותר חשוב להתפתחות תינוק מטיפול פיזי אפילו.


2. ברור שיפריע. עגלה זה כדי להתנייד ממקום למקום או להירגע מגירויים. תינוק צריך לחוות את העולם, לדמוע, להסתכל, לנסות לזחול ולהגיע למקומות..


3. זה פחות מפריע לי. ברור שלא הייתי רוצה שלתינוק יהיה טוסיק אדום. אבל בהנחה וצריך לדרג איכשהו, אז זה יותר סלחני בעיני.


4+5. בכנות לא מבינה את השאלה. אם המטפלת צריכה הפסקה ויש לה אפשרות לנוח מעט, בסדר. מקובל. אבל סתם כי אפשר אז לעשות דברים בבית, ממש לא. בד"כ זה יבוא בהמשך על חשבון התינוקות.

כי יש זמנים של עומס וזמנים יותר רגועים וצריך לדעת לנצל את הזמן נכון. לגבי להיות בזמן האכילה בטלפון, זה מסוכן ממש. צריך להיות מרוכזים בילדים. לא מצליחה להבין את השאלה בכלל.

אלא אם את מתכוונת שיש משהו בהול ואין ברירה אלא למקבל משימות, וגם אז לא בזמן האוכל, מניחה שיש זמנים אחרים שיחסית מתאפשר. אבל רק שבאמת לא סובל דיחוי והכי קצר שאפשר.


6. עניין של אילוצים. ברור שהייתי מעדיפה שהיא תחזיק את הבקבוק ותיצור קשר עין, אבל אם זה לא מציאותי, אקבל את זה שהוא מחזיק את הבקבוק בעצמו.


7. בעניין שינה הייתי רוצה שתשים לב שהוא ישן מספיק, אבל לא מדי. ברור שיש בזה משהו מאוד מושך לתת לתינוק לישון אצל המטפלת כמה שיותר, אבל אם זה לא טובת התינוק, המטפלת צריכה לשים את טובתו מעל טובתה באהבה ולא בפרצוף חמוץ.

עונה רק על 6אהבתחינם

מסוכן ממש

ראיתי בעיניים שלי איך נחנקים מיזה.

ה׳ ישמור לא ממליצה בכלל.

עונהעכבר בלוטוס

1. חשוב לכן שהמטפלת תחייך, תשחק, תנשק וכו את התינוק או מספיק שתדאג לו לכל צרכיו בצורה טכנית וענינית?

ברור שחשוב!
 

2. כשהוא עובר לטיטלון ורגוע בעגלה הרבה זמן יפריע לכן שיהיה רוב היום בעגלה?

כן. איך ילמד להתהפך ואחכ לזחול אם רוב היום בעגלה?
 

3. כל כמה זמן היתן רוצות שתחליף טיטול? בהנחה שאין גדולים. והיתן רוצות שבכל מקרה תחליף לפני שבאים לקחת?

לפי צורך, כן לפני שבאה לקחת 
 

4. אם ישנים או הילדים רגועים בעגלה או משחקים יפריע שהמטפלת תעשה דברים של הבית בזמן הזה?

לא
 

5. יפריע לכן שהמטפלת תיהיה בטלאפון כשיושבת ליד התינוקות או מאכילה?

כן. מפריעה לי הקרינה של הנתונים בפלאפון וגם הסטת תשומת הלב
 

6. יפריע לכן אם ישתה את הבקבוק בעגלה או חשוב לכן שהמטפלת תחזיק אותו?

רק אם באופן קבוע בעגלה. מובן שזה יקרה לפעמים
 

 

7. עוד משו שחשוב או מפריע ולא כתבתי

מנסיון (עשיתי את זה בעבר) בגיל 4 חודשים לא הייתי לוקחת יותר משלושה ילדים

זה מטורף להיות עם יותר

יוצר מצב שוודאות אין מספיק תשומת לב מיידית לבכי או מצוקה של התינוק (הייתי עם שלושה וזוכרת מצבים שאחד צורח מעל 10 דקות כי צריכה לטפל בשניים שהתחילו לצרוח לפניו ולהרגיע. ויש מצבים מסורבלים (כמו מליון שכבות בחורף וטיטול או זליגה מהטיטול לבגדים שגורמים להחלפה פשוטה לקחת חמש דקות) שלא מצליחה לדמיין איך מתמודדים עם ארבעה במצב כזה

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !