1. לא רק חשוב, קריטי. זה בסיס להתפתחות של תינוק

2. כן. חשוב לי שיישן במיטה נורמלית, ושבמהלך היום יהיה במשטח פעילות ובקשר עם המטפלת.

3. לפני או אחרי ארוחה. כל שלוש שעות בערך

4. אם ישנים בלול והיא עדיין בסביבה - לא מפריע לי (למשל לקפל כביסה לידם). אם הם ערים, כן, זה מפריע לי.

5. מידי פעם לא מפריע לי, אבל לא שזה מה שהיא תעשה כל הזמן שהיא איתם.

6. מעדיפה שתחזיק אותו, במיוחד אם זה רק ארבעה תינוקות.

7. אם אני שולחת למטפלת, אני מצפה שהוא יקבל טיפול, חום, אהבה. ולא שהוא יהיה שם על הדרך בשביל להכניס לה כסף. זו עבודה לכל דבר ועניין, ואני מצפה שהיא תתמסר לזה. היא לא עושה לי טובה, אני משלמת על זה וזה התפקיד שלה.

במקום לענות בעצמי, פשוט מצטרפת לתשובה של @תקומה אחד לאחד...

1. ברור שחשוב. אפילו חשוב יותר מהטכני, לפחות ביחס לחיתולים

2. ברור שיפריע, אמורים להיות בזמן בטן כשמתאפשר... ולעודד את זה...

3. זה תלוי בילד וברגישות העור שלו שם.

4. לא יפריע. אבל קשה לי לדמייין שזה מתאפשר בגיל הזה ועם עידוד מסויים לזמן בטן...

5. אם הילד רגוע, פלוס לא מציץ למסך - אפשר.

6. תלוי בגיל ובשלב ובצורך של הילד. יש מי שרוצה ויש מי שלא

ברור שאנחנו כאמהות נרצה את ההכי טוב לילדים שלנו.

ובכל השאלות שכתבת יש רק תשובה אחת.

אז נראה לי שלא יהיה לך כ"כ גיוון בתשובות.

השאלה היא אם את כמטפלת מסוגלת לתת את כל המכלול הזה.

גם אני כאמא שמאוד רוצה תמיד לחייך לילדים שלי לנשק ולחבק ואף פעם לא להיות לידם עם טלפון

אני מבינה שזה לא מציאותי עבורי. אז אני מנסה ומשתדלת ובדר"כ מצליחה ולפעמים לא.

וזה בסדר גמור.

אני חושבת שהשאלה שלך צריכה להיות מה *הכי* חשוב לך שהמטפלת תעשה עם התינוק שלך.

ואז להגיע רשימת אפשרויות.

במענה לשאלות שלך.

מאוד חשוב שהמטפלת תאהב את הילד, תחייך אלך, תחבק ותפגין אהבה

לי מאוד אכפת שתינוקות כל היום בעגלה ואני ממש רוצה לדעת שהילד שלי בדר"כ על הרצפה ויש לו משחקים מעניינים

באופן כללי צריכה להחליף טיטול לפחות פעמיים במהלך היום ובשביל הנראות כדאי שפעם אחת תהיה לפני שההורים מגיעים.

אבל בשבילי כל עוד לילד אין רגישות והוא כמובן לא חוזר עם טיטול מסריח זה פחות קריטי.

לא אכפת לי שתעשה דברים בבית אבל עיקר הקשב שלך צריך להיות לילדים וכמובן כמובן לא להשאיר אותם לבד.

כן, יפריע לי אם היא עם הטלפון כל הזמן במקום להתייחס לילדים.

וכן עדיף מאוד לתת לתינוק לאכול כשמחזיקים אותו אבל נראה לי זו דרישה ברמה ממש גבוהה למטפלת. לפחות לתינוק גדול שיודע להחזיק את הבקבוק.

אבל אני אחזיר את השאלות אליך

למה את רוצה להיות מטפלת?

תינוק שמחייך אליך, גורם לך לחייך אליו חזרה?

להוציא חיוך מתינוק גורם לך לסיפוק?

כשאת רואה תינוק בעגלה- זה עושה לך חשק להרים אותו? לפנק אותו?

את נהנת לטפל ולדאוג לתינוק? או שזה מטלה שצריך לעשות

את אוהבת ילדים שהם לא שלך?

אז אל תעשי

בשבילך

לטפל בתינוקות זה סיזיפי ואם את לא אוהבת עת זה

אז לא...

את יכולה לטפל בתינוקות במעון.. יש הפסקות, עבודה בצוות, תחזוק של המרחב לא רק באחריותך...

או פשוט עבודה אחרת.. 

1. לא חייבת לנשק או לשחק במשמעות של לשבת על הרצפה לבנות מגדל.

כן חייבת לחייך, לאהוב, להרים כשצריך, לפטפט או לקשקש תוך כדי הטיפול או סתם.

2. מאוד!

3. פעמיים ביום, לפני שנת צהריים (או באמצע היום לתינוקות שישנים יותר), וקצת לפני סוף היום. זה בערך מה שמקובל.

4. כשישנים - לא מפריע, בתנאי שהיא באותו אזור (לא בקומה אחרת, ולא שהילדים בחדר עם דלת סגורה). בשאר הזמן - אם זה בקטנה זה לא מפריע, אבל לא שתתחיל עכשיו להרים ארוחה או שטיפה, בטח שלא דברים של ניקיון עם חומרי ניקוי חריפים, או להדליק תנור שזה מסוכן וכאלו. לחמם אוכל, להעביר כביסה למייבש, אפילו לקפל כביסה בסלון לידם - זה סביר אם הם רגועים. (אני לא מצליחה לעשות את עבודות הבית עם תינוק אחד, איך אפשר עם 4?)

5. אם זה כל היום - יפריע ואשתוק. אם זה פה ושם, לא תוך כדי שמאכילה, אז צריך לדבר אל הילד ולהסתכל עליו, אלא כשהם רגועים - זה סביר.

6. אפשר בעגלה. הבעיה היא שיש מטפלות שזה גורם להן לא להאכיל את הילדון מוצקים, כי הכי קל לתת לו בקבוק והוא אוכל לבד.

7. שהסביבה תהיה מותאמת לתינוקות. בלי חפצים מסוכנים (חוטים, בלונים, סיכות, פיצוחים), רצפה נקיה, שער אם יש מדרגות, כסא/ות אוכל לתינוקות שזה הגיל, מזרן או לול לכל אחד, משחקים מותאמים עדיף עם תו תקן, או לפחות לא מסוכנים משום בחינה.

1-3 כן

4- לא אכפת לי

5- כן. כי צריך תשומת לב לוודא שהילדים בסדר. אלא אם כן כולם בסדר ואז זה בר שאלה 4

6. תלוי בילד עד כמה רגיל להחזיק לבד

7. בהצלחה

1. כן. תינוק מרגיש את הרגשות של המטפל כמה הוא באמת אוהב אותו. תינוק שיראו לו אהבה, גם יחזיר אהבה, ויהיה יותר שמח ונינוח.

2. יפריע מאוד! מבחינתי לא צריך להיות בכלל עגלה בתוך הבית של המטפלת. ילד צריך לנוע בשביל להתפתח. עגלה נועדה לטיול בחוץ ושינה במקרה של אילוץ כמו יציאה מחוץ לבית. (לא מדברת על תינוק בן 3 חודשים שעדיין בעגלת אמבטיה, וישן שם גם)

3. אני בבית מחליפה לפי צורך.  אם לא מלוכלך, אז בודקת מידי פעם שמלא. אפשר לסגל זמנים קבועים.

4. בתנאי שהיא ממשיכה להשגיח עליהם וכל הסביבה בטוחה לחלוטין עבורם.  ובתנאי שכל משחקת איתם חלק מהזמן- מדברת איתם, שרה להם שירים, מספרת להם סיפור (מילים ראשונות וכו) וכו.

5. אם זה לא כל הזמן אז מבינה את זה. גם לא זה לא אידאל.

6. אצלנו במעון משכיבים על הרצפה עם ראש על כרית, מי שיודע להחזיק בעצמו. ואהמטפלת ביניהם.

7. לעקוב אחרי התנהגויות חשודות. ולא לטייח!!! לא אומרת להתלונן כל הזמן, אבל אם זה ילד שקשה לו עניין מסוים או מתנהג שונה משאר הילדים אז כדאי שהורים ידעו מזה ולא להגיד רק הוא מתוק וחמוד והכל בסדר והוא בכה טיפה אבל נרגע מהר. כי לפעמים זה הבסיס לקשיים שמגלים בהמשך ואם ההורים לא יודעים איך הילד מתפקד במצבים שונים אז חסר להם חלק מהתמונה.

1. כן, ברור שתשחק ותחבק. זה הצורך הכי משמעותי בגיל הזה

2. כן, יפריע לי. זה מונע התפתחות

3. כל 3 שעות בערך ולפני איסוף

4. לא מפריע

5. כן. כשהם ישנים אפשר

6. בגיל הזה חייב שיחזיקו, זו סכנת חנק. התינוק עוד לא מסוגל להוציא אם משהו בעייתי בזרימה או שמספיק לו

7. חשוב לי לולים או מזרונים מסודרים, שלא ישנו בעגלה

באהבה שמחה אנרגיה ורצון

שלא תהיה מטפלת כי זה נוח (מה נוח בזה) או כי מתאים לה להישאר עם הילד שלה בבית.

חשוב שתהיה שם מרצונה, עם אנרגיה וחיוך והמון אהבה, ולא רק בשביל לטפל בצרכים הטכניים הבסיסיים ביותר.

לכל אחת יש את הסגנון שלה בסופו של דבר, אבל אהבה אמיתית לתינוקות ורצון אמיתי לעבוד בזה זה בסיס מאד מאד קריטי.

היחיד שהיה לי חשוב שהמטפלת תעבוד באהבה ולא במירמור

אם היא עובדת באהבה היא תחייך, תטפל ותעבוד לפי שיקול דעת מתאים

די מצחיקות התשובות פה

כאילו שהסכום שמשלמים למטפלת מאפשר לדרוש דרישות כאלה ואחרות

הציפייה של ההורה צריכה להיות מותאמת למציאות, ככל שהציפיות מנותקות מהמציאות (מנותקות לגמרי) המצב בשטח הולך ומחמיר כי יש פחות ופחות ביקוש למשרה הזו

אם אני משווה את השכר השעתי שלי והמאמץ שאני עושה בעבודה, לעומת מטפלת, אני מקבלת משוואה בלתי הגיונית בעליל.

שנה הבאה אני הולכת לשלם 3.5K לכן של 6 ילדים

זה יוצא 21k לחודש

כמובן שיש הוצאות ומיסים

אבל זה משכורת מכובדת מאוד למשרה מלאה

(אין ימי שישי)

אני לא אומרת שזה לא מקצוע קשה ושהיא לא משקיע

אבל זה בדיוק הסיבה שאני מוכנה לשלם את הסכום הזה

יש הרבה מקצועות דורשים שאני לא הייתי מוכנה להם כמו להיות אחות או מורה או מטפלת

וגם לא הייתי מוכנה לעבוד בנקיון וגם לא להיות עוסית

כי אני לא נהנת מזה- אז גם לא מכנה לשאת את ה'חסרונות' של המקצוע

אפאחת לא תהיה טובה בעבודה שהיא לא אוהבת

בטח לא שהיא דורשת אינטרקציה עם אנשים

3.5 זה נמוך

כי צריך לקחת מספיק תינוקות כדי להשתכר

אין שום דבר אופטימלי בטיפול ב6 תינוקות בו זמנית

מה את מנסה לטעון.

שאנחנו כהורים לא יכולים לקחת מטפלת?

שאנחנו כהורים צריכים לשלם יותר?

שאנחנו צריכים לשלוח את הילד שלנו שפשוט יבנה בקיר כל היום ולהגיד תודה?

בכנות, אני לא מבינה את הקו חשיבה שלך.

צריכים לשלם יותר

ואז מטפלות יוכלו לטפל בכמות הגיונית של ילדים

ואז הילדים יקבלו מענה יותר טוב

עד אז

לא לצפות ממטפלת לעשות דברים לא מציאותיים 

שבדיוק חושבים על לקנות דירה

שאחד ההורים סטודנט

שיש להם 2 קטנטנים

זו בדיוק האוכלוסיה שנאבקת בכל שקל. איך ישלמו יותר?

אני כן מסכימה איתך שהמטפלות במעון ובמשפחתונים עובדות קשה, אבל באמת, איך הורים ישלמו יותר?

אני בתחילת הדרך לא יכלתי לשלם יותר

בהמשך כששלחתי את הקטן שלי למטפלת העדפתי לשלם יותר אבל המטפלת המומלצת וזו שהתרשמתי ממנה היתה בזול עם הרבה ילדים

כנראה רוב ההורים לתינוקות לא יכולים לשלם יותר ולכן המצב ישאר על כנו

בגלל שהמטפלות עובדות מאד קשה בגלל שהשכר נמוך (או גם קשה וגם שכר נמוך)

אני לא מצפה מהן לעמוד ברשימת דרישות

אלא לעבוד מתוך אהבה ולהפעיל שיקול דעת בכל סיטואציה בהתאם למציאות

זה לא בא כהאשמה להורים שלא יכולים לשלם יותר מסיבותיהם שלהם, אז לא מבינה את התרעומת ככ, זה קו חשיבה הגיוני סהכ בעיניי

פחות ילדים - איכות טיפול ופניות גבוהים יותר, וגם משכורת בהתאם כדי שתהיה מי שמוכנה לקחת פחות ילדים

מצד שני, מבינה את העומס הכלכלי. אבל כל עוד אין מי שמוכנה לגבות סכום נמוך... פלונטר🤦

זה ידוע שזו בעיה במדינה,שחוק חינוך חובה הוא רק מגיל 3,  ולכן נוצר המצב הזה

הלוואי והיה מי שמרים את הכפפה ודואג לסטנדרטים ראויים

אז כנראה שהייתי צריכה לשלם לה לפחות 8-9 אם לא יותר כי זו באמת העבודה היחידה שלה.

אבל אני מדברת על מטפלת פרטית שלוקחת 5-6 ילדים, אז ברור מראש שהטיפול לא יהיה אופטימלי כמו מטפלת על ילד.

אבל אני חושבת שסה"כ זה כן הגיוני לדרוש שתהיה נעימה לילד, שלא תכלא אותו כל היום בעגלה ושתחליף לו טיטול פעמיים שלוש ביום?

לא ביקשתי שתשיר לו כל היום ותרקוד סביבו.

אם היא שמה אותו בעגלה לבהות באוויר ומשחקת בפלאפון אני אשלם לה כמו שאני משלמת לבייביסיטר שבאה לשמור על הבנות שלי כשהן ישנות.

3500 שח מ-6 הורים, זה יוצא שכר של 100+- שח לשעה.. זה די מכובד.

ואם זה מעט בשבילה- אז א' תמיד אפשר להעלות את המחיר, אם היא מספיק טובה הורים ימשיכו לשלוח אליה

ב' אולי היא לא בעבודה הנכונה. 

מה מצחיק אותך.

יש כאן נימה של זלזול.

אם אני בוחרת להשקיע את הכסף אצל מטלת פרטית, אני בציפייה שזו עבודה שלה, ולא התנדבות שלה.

אם זה לא משתלם לה, שתיקח יותר.

הסכומים שמשלמים אצלנו זה ממש לא סכומים שאפשר להגיד עליהם שזה לא דרישה הגיונית. ויש כל כך הרבה ביקוש שגם אם היו לוקחות יותר היו שולחים אליהם.

אז כן, אני משלמת ואני מצפה למשהו בתמורה. ולא אשלח למטפלת שלא תחייך לילד שלי, או תתייחס אליו.

כבר אעדיף להישאר איתו בבית

בכל עבודה אחרת הצפייה מהעובד היא פר ההשתכרות שלו, חוץ מתחום החינוך ובמיוחד החינוך לגיל הרך.

של 6 ילדים, הייתה מקבלת לשעה בערך 120₪.

השאלה האם הייתי מוכנה לעשות את העבודה הנ"ל עבור אותו שכר או גבוה יותר לא רלוונטית, כי אדם לפי דעתי צריך לעבוד במה שהוא טוב ומה שהוא אוהב.

אני אוהבת את הילדים שלי, אבל אין לי את הקסם שיש לנשים אחרות ביחס לילדים של אחרים.

ולכן לא אלך לעבוד במקצוע הזה, לא עבורי, ולא עבור הילדים. כי זה לא מתאים לי.

אבל אם הייתי אוהבת את זה? כן. הייתי עושה את העבודה הזו. בטח בשכר כזה שהוא בסדר גמור.

אבל השאלה ההפוכה, האם מטפלת הייתה מוכנה לעשות את העבודה שלי בשכר שלי? והתשובה היא לא. כי אנחנו אנשים שונים, עם מיומנויות שונות. ולכן ההשוואה לא רלוונטית.

אני יכולה להבין את מה שאת אומרת ביחס למעון. שם התנאים יותר קשוחים ופחות ניתנים לבחירה.

אבל מטפלת בבית? שהיא זו שקובעת את התשלום ואת תנאי העבודה?

אין שום סיבה שלא אשלם ואצפה לקבל תמורה ביחס לזה. כמו כל עבודה אחרת.

כמובן שהכל בצורה נעימה, זה שכתבתי משהו במענה לשאלות כאן לא אומר שאני מגיעה למטפלת עם נבוט בציפייה שהכל יתקיים מיד. אבל זה בהחלט מה שאני מצפה לו, ולא רואה שום סיבה לחשוב שזה מופרך עבור הילד שלי

לטפל ב6 ילדים זו עבודת פרך

זו השרדות

הגיוני שחלק מהדרישות יתפספסו באופן קבוע

גם אם הייתי מאוהבת בילדים לא הייתי שומרת על 6 בו זמנית

הסיבה שמטפלת לוקחת 6 היא כלכלית בלבד, כי כל תינוק לא משלם מספיק כסף כדי להתפרנס מטיפול בפחות ילדים.

יש מטפלות מעולות, שעושות את זה נהדר.

התפיסה שלך מגיעה מתוך מקום של רחמים כלפיהם, כאילו אין להן ברירה אלא לעבוד בזה וצריך לרחם ולהוריד ציפיות.

אני לא מגיעה מהמקום הזה ולכן הציפיות שלי אחרות

אלא מודעות

לעבודה הקשה שלהן

לשכר שלא מספיק שווה את העבודה

למקצוע שמצריך הרבה מעבר לבסיס אבל מתומחר כמו עבודות בסיסיות (וגם פחות)

מתומחר?

מטפלת פרטית מתמחרת את עצמה.

בעיניי אם אני משלמת 3500₪ לחודש, ויש לה עוד כמה ילדים, זה ממש סכום שהוא תגמול הוגן על העבודה הזו.

120₪ לשעה זה עבודות בסיסיות? ממש לא.

תגידי לי איפה, אני באה לעבוד עכשיו.

לתינוק אחד זה תמחור נמוך (20 שח לשעה, פחות ממינימום)

אם צריך לטפל ב6 בו זמנית כדי להגיע למשכורת טובה

היא לא יכולה לתמחר גבוה יותר כי לא יהיו לה תינוקות

אז הנורמה נהיתה לטפל ב6 בזמן שזה יותר מדי סיזיפי

אם נהיה עם יד על הלב, יותר מ3 תינוקות זה מאד קשוח, גם למי שמאד מקצועית בנושא.

את לא אמורה לחשב את זה לפי ילד, אלא למחיר לפי שעה.

מה, אצלך בעבודה מחשבים לך את השכר לפי משימה? ואם יש לך שש משימות בשעה, את מחלקת את השכר השנתי שלך ואומרת זה השכר שלי? לא.

השכר של גננת לשעה מחולק ב30 וזה השכר השנתי שלה?

בוודאי שלו.

אין שום סיבה להגיד שאם אני עבור משלמת 20₪ לשעה, זה אומר שהמטפלת מקבלת פחות ממינימום.

זה לא עובד ככה בשום מקום, ואין סיבה שזה יעבוד ככה אצל מטפלת.

מבקשים ממני יותר מדי משימות, אני מסרבת/ אומרת לא הספקתי

ולפעמים מרוב עומס אני עושה טעויות/ שוכחת דברים

ככה אצל מטפלת

הגיוני שהיא לא מספיקה/ עושה טעויות/ לא עושה דברים בצורה אופטימלית/ מסרבת לדברים

אבל היא לא יכולה לסרב מראש לכמות ילדים אם היא רוצה להתפרנס

אני יכולה להגיד שכמות המשימות לא הגיונית ושיורידו ממני עומס ועדין לקבל משכורת טובה

זה לא ממש נכון...

כמובן תלוי גיל, אבל דווקא משהו בטיפול בכמה ילדים לפעמים אינטנסיבי כמו תינוק אחד. בסוף במעון תינוק לא מתנהג כמו בבית, זה לא שאת תעמדי איתו שעות או תקפצי איתו על כדור פזיו.

ובטח בגיל גדול יותר, של שנה+, עיקר החלק האינטנסיבי זה סביב להגיש את הארוחות, לנקות אחריהם, והחלפות טיטול. וזה זמנים נקודתיים. השאר הם משחקים ביחד, את מפעילה אותם, רוב הזמן יושבת. זה לא שזה קל- אבל יש לא מעט עבודות אחרות במשק (אחות למשל...) שזה לא יותר קל מזה והרבה פחות מושמץ. 

בבית חולים אכן נראת עובדת מאד קשה

כל הזמן על הרגלים

הרבה עבודה

אבל יש משרות אחרות של אחיות יוצר רגועות

ונראה לי שהן לא משתכרות מינימום אלא יותר גבוה

והן עושות את העבודה בשמחה ובאהבה ומסיימות יום כשהן כנראה עייפות אך מרוצות ומלאות סיפוק.

ואגב אצלנו התעריף הוא כ- 1,500 למטפלת פרטית (עד 4, עד 1 משלמים 800)

ועדיין מי שהולכת לעבודה בזה עושה את זה כי היא רוצה.

ואני מסכימה שזה שכר לא מספק, מגיע להן הרבה יותר

אבל עדיין הן לא רואות בזה עבודת פרך

והן בוחרות במקצוע משיקולים שלהן.

ועוד הסכמה שהרשימת דרישות הזאת היא לא הגיונית

בכללי הגישה שלי היא שאני שולחת את התינוק/ת למטפלת שאני סומכת עליה ועל שיקול הדעת שלה

אני ממש לא נכנסת לפרטי פרטים מה קורה במהלך היום

אולי אם הייתי משלמת 4,000 שקל לחודש הייתי דורשת יותר

יכול להיות.

ואז כתוצאה מזה את לא מעזה לדרוש כלום ומסתפקת בבינוניות

הילדים שלי עד גיל 3 אצל מטפלות פרטיות

אני גם מכירה בנות משפחה שעסקו בזה

כולם אהבו את מה שהן עושות, קמו לעבודה בשמחה ונהנו ממנה

והילדים אצלהן היו מטופחים ואהובים וקיבלו טיפול מדהים

והן הרגישו שהן מקבלות על כך תגמול כספי טוב והולם

וכשלא היה כך- הן העלו מחיר

וכהגיעו למיצוי- הן פרשו

הבינוניות וההתפשרות הזאת מלכתחילה לא מובנת לי

מכירה אחרת

אני רואה את העייפות וההתשה בעיניים שלהן

גם אם הן אוהבות את העבודה והילדים

לא רואה בזה התפשרות

אני בחרתי מטפלות/ גננות פרטיות לפי הקריטריון שלי (אהבת המקצוע) והוא הוכיח את עצמו

אבל לא חשבתי לקבל תמורה לא הגיונית

כל אדם יכול לקום בלי חשק לעבודה, בכל סוג של עבודה ובמיוחד עבודות סיזיפיות.

הפסקה הזו שלך אופטימית יתר גם לעבודה המשובחת בתבל

׳כולם אהבו את מה שהן עושות, קמו לעבודה בשמחה ונהנו ממנה

והילדים אצלהן היו מטופחים ואהובים וקיבלו טיפול מדהים

והן הרגישו שהן מקבלות על כך תגמול כספי טוב והולם׳

מטפלות שלא אוהבות את מה שהן עושות

ובגלל זה הן לא היו המטפלות של הילדים שלי

וממש מענין אותי מה זה בענייך דרישה גבוהה

מה שהיה בהודעה הפותחת היה בעיני ממש לא דרישות גבוהות

וברור שיש ימים שלכולם לא באים בטוב

אני לא עושה פה אידיאליזציה

אבל לקבל את זה כברירת מחדל יום יום- אני לא מוכנה

שיהיו זמנים

שהטיפול יותר טכני/ שהילד יהיה יותר בעגלה/ שהטיטול יוחלף בתדירות נמוכה/ שהמטפלת תעשה עוד משהו ברקע/ שהילד יאכל בעגלה 

כשזה הרף העליון את תקבלי הרבה יותר נמוך מכך

ולהבין שזה זמנים מועטים

ולא הרווח

מבחינתי הוא

עבודה מאהבה

ואז יש איכפתיות ורצון לעשות את הטוב ביותר במסגרת המציאות הקיימת

אני לא מתייחסת לפרטים אלא למכלול

לפעמים התמקדות בפרטים קטנים באה ע״ח דברים אחרים חשובים יותר (כמו שלוות רוח של המטפלת מול לחץ מההורים על טיטול שלא הוחלף)

כשהרף העליון לא מציאותי, המטפלת בסיטואציה לא נוחה ולחוצה מול ההורים וממילא מקבלים עבודה פחות טובה.

היתה לי מטפלת במעון לאחד הילדים שמרוב שהקפידה על כללים שהיו אמנם נורא חשובים

לדוג החלפה בזמנים קבועים

להאכיל בצורה מסויימת וכו

הרבה פעמים זה בא על חשבון גמישות עם המציאות

חושבת שאת מעבירה עלינו ביקורת סתם. מחילה.

ענינו באופן שמכוון לשאלה שנשאלה, השאלה נשאלה בצורה של ירידה לפרטים ובהתאם לכך ענינו.

מכאן את כבר מסיקה עלינו כל מיני מסקנות על הנוקשות או הציפיות שלנו.

ואני חושבת שאולי זה נובע מהתכתבות עם תפיסות אחרות שאת מכירה, שהן לא בהכרח מה שכתבנו כאן.

אם היו שואלים אותנו מה הכי חשוב במטפלת

או איך אנחנו בוחרות מטפלת

או איך אנחנו מתנהלות מול מטפלת קיימת

התשובות היו אחרות ויותר מכוונות למה שאת אומרת כאן

במיוחד שחלק מהדרישות אנחנו אפילו לא דורשים מעצמנו..

כשאמא עם התינוק היא לא מקפלת כביסה לפעמים תוך כדי? לא מסתכלת בפלאפון תוך כדי?

המטפלת של הבן שלי מקפלת כביסה שהם ישנים. ואם אחד מתעורר מוקדם, היא שמה אותו לידה ומקפלת תוך כדי דיבור אליו. לא רואה בזה שום פסול.

ויש גם דברים אחרים שאני רואה שהורים דורשים ממטפלת וואלה אני לא מבינה אותם. נגיד התינוק חזר עם שריטה והמטפלת ישר מתנצלת, אני מבינה שיש הורים שמתעצבנים על זה. מה, לך כהורה אף פעם לא קרה שאח שרט את התינוק ברגע של חוסר תשומת לב? אז למה לבוא בטענות למטפלת על שריטה חד פעמית? 

לק"י

אני לא אומרת שאני מצפה מהמטפלת הכל ב100% (חוץ מהשגחה כמובן. לא מדברת על שריטות או נשיכות, שקורות גם בהשגחה).

אבל כן שתתעסק בטיפול בילדים.

אני מורה, אז כשהתלמידים שלי בהפסקה בכיתה, אני יכולה לסדר דברים תוך כדי השגחה. אבל זה נראה לי שונה מתינוקות.

אומרת שזה כמו אמא. אבל זה לא כמו אמא.

אני עם הילדים שלי לא בצורה של עבודה, אלא בצורה של חיים. שזורמים, מתפתחים. ולכן גם האופי של השהות שלי איתם אחר.

אבל מטפלת איתם כעבודה, וכמו שמצפים ממני לא להתעסק בדברים אחרים בזמן העבודה שלי, ככה גם אני מצפה ממטפלת. 

מטפלת היא פחות מאמא ברמת הדרישות. היא לא מסוגלת להגיע לרמת היחס האימהי, כי יש אצלה 6 תינוקות. היא לא מסוגלת לתת לכל אחד את מקסימום היחס כמו שאמא יכולה.

ובקשר לציפיות, גם אני בעבודה רוצה שירשו לי להציץ בפלאפון מדיי פעם כדי לדעת שהכל בסדר והעולם לא חרב. אז כמו שאני רוצה שיתייחסו אליי, אני צריכה להתייחס למטפלת. זה שהיא עם תינוקות לא אומר שאסור לה לקחת רגע נשימה כשזה אפשרי.

אבל אף אחת כאן לא כתבה לא להציץ הפלאפון.

אלא לא להיות בפלאפון כל היום

ואף אחת לא אמרה לא עדות עוד דברים, אלא לא לעשות אותם בזמן שהילדים ערים

לק"י

גם יש הבדל בין קיפול כביסה וארגון של הבית כשהילדים ישנים, לבין בישול נניח. לפעמים יותר בעייתי לעזוב בישול באמצע כי אחד הילדים התעורר או צריך משהו.

ואנחנו שולחים למטפלת פרטית, ואני סומכת עליה ועל שיקול הדעת שלה.

(ואני יודעת ממנה שכשהיא עם הילדים, היא איתם. בשנה שהבן שלה התגייס, היא אמרה לנו שהיא תעשה כביסות בזמן שהילדים אצלה. כך שאני מבינה שזה משהו חריג אצלה).

אז כן, כשאני מאכילה את הילדים אני לפעמים גם עם הפלאפון אבל ממטפלת הייתי מצפה שתהיה עם הילדים ולא עם הפלאפון.

אלו מהדרישות נראות לך מוגזמות?

כי לפי מה שראיתי, היתה הסכמה על דברים כמו יחס חם, אוכל בצורה מותאמת (גיל 4 חודשים מאוד שונה מגיל 8 חודשים מבחינת יכולת שתיה עצמאית מבקבוק) ויכולת תזוזה חופשית.

דבר שמצפים שיתבצע בצורה אופטימלית

כי השטח לא אופטימלי בשום צורה

מה מוגזם?

לצפות שתחליף טיטול?

לצפות שתחייך אליו ולא רק תדאג לו טכנית?

לצפות שהילד לא יישב בעגלה כל היום אלא תהיה לו אפשרות להתפתח?

לצפות שכשהיא עם הילד אז היא גם תתייחס אליו ולא תאכיל אותו ותהיה שקועה בפלאפון?

אם היא עושה הכל באהבה היא לא תזניח

והיא לא תהיה על הפלאפון כשילד בוכה

וחייך אליו וכו וכו

הציפיה שהתינוק לא יהיה כל היום בעגלה? הציפיה שהמטפלת תחייך אליו? שלא תהיה כל היום בפלאפון? להחליף טיטול?

אני רואה בתשובות די אחידות מבחינת הציפיה של ההורים,

ואלו ציפיות סבירות לדעתי לטיפול תקין בתינוק. אף אחת לא אמרה שהמטפלת תימנע מלגעת בפלאפון כל היום...

ואם הסכום שמשלמים למטפלת לא מספיק בשביל הדרישות הללו, שנובעות מעצם המקצוע - היא יכולה לקחת שכר גבוה יותר או לא לעבוד כמטפלת.

אבל אם היא בחרה לעבוד כמטפלת, הציפייה של ההורים היא לקבל טיפול בילד.

עשיתן לי סדר בראש. אלו שאלות שעלו לי במשך הטיפול בתינוקות (אולי בעייתי בכלל שאין עלו לי?!)

והיה חשוב לי לעשות מה שהכי טוב לילד ומה שההורים הכי היו שמחים מרוצים ורגועים.

אתבונן בעצמי ואשכול את כוחותיי ואם האופי שלי מתאימים לעבודה שכזו.

תודה רבה שנזכה למצוא חן בעיני אלוקים ואדם

1. זאת באמת נראה לך שאלה?

איזה אמא תגיד לך שמספיק שתתני לילד לאכול ותחליפי לו טיטול ולא שום דבר מעבר?

2. ברור שכן. נראה לך הגיוני שתינוק יהיה רוב היום בעגלה במשך כל השבוע? איך הוא יתפתח ככה?

ומעניין אותי, מה את היית עונה על השאלות האלה? מה הציפיות שלך מהמטפלת של התינוק שלך?

1. ברור! חופ ואהבה וקשר עין ושמחת חיים ואנרגיה יותר חשוב להתפתחות תינוק מטיפול פיזי אפילו.

2. ברור שיפריע. עגלה זה כדי להתנייד ממקום למקום או להירגע מגירויים. תינוק צריך לחוות את העולם, לדמוע, להסתכל, לנסות לזחול ולהגיע למקומות..

3. זה פחות מפריע לי. ברור שלא הייתי רוצה שלתינוק יהיה טוסיק אדום. אבל בהנחה וצריך לדרג איכשהו, אז זה יותר סלחני בעיני.

4+5. בכנות לא מבינה את השאלה. אם המטפלת צריכה הפסקה ויש לה אפשרות לנוח מעט, בסדר. מקובל. אבל סתם כי אפשר אז לעשות דברים בבית, ממש לא. בד"כ זה יבוא בהמשך על חשבון התינוקות.

כי יש זמנים של עומס וזמנים יותר רגועים וצריך לדעת לנצל את הזמן נכון. לגבי להיות בזמן האכילה בטלפון, זה מסוכן ממש. צריך להיות מרוכזים בילדים. לא מצליחה להבין את השאלה בכלל.

אלא אם את מתכוונת שיש משהו בהול ואין ברירה אלא למקבל משימות, וגם אז לא בזמן האוכל, מניחה שיש זמנים אחרים שיחסית מתאפשר. אבל רק שבאמת לא סובל דיחוי והכי קצר שאפשר.

6. עניין של אילוצים. ברור שהייתי מעדיפה שהיא תחזיק את הבקבוק ותיצור קשר עין, אבל אם זה לא מציאותי, אקבל את זה שהוא מחזיק את הבקבוק בעצמו.

7. בעניין שינה הייתי רוצה שתשים לב שהוא ישן מספיק, אבל לא מדי. ברור שיש בזה משהו מאוד מושך לתת לתינוק לישון אצל המטפלת כמה שיותר, אבל אם זה לא טובת התינוק, המטפלת צריכה לשים את טובתו מעל טובתה באהבה ולא בפרצוף חמוץ.

מסוכן ממש

ראיתי בעיניים שלי איך נחנקים מיזה.

ה׳ ישמור לא ממליצה בכלל.

1. חשוב לכן שהמטפלת תחייך, תשחק, תנשק וכו את התינוק או מספיק שתדאג לו לכל צרכיו בצורה טכנית וענינית?

ברור שחשוב!
 

2. כשהוא עובר לטיטלון ורגוע בעגלה הרבה זמן יפריע לכן שיהיה רוב היום בעגלה?

כן. איך ילמד להתהפך ואחכ לזחול אם רוב היום בעגלה?
 

3. כל כמה זמן היתן רוצות שתחליף טיטול? בהנחה שאין גדולים. והיתן רוצות שבכל מקרה תחליף לפני שבאים לקחת?

לפי צורך, כן לפני שבאה לקחת 
 

4. אם ישנים או הילדים רגועים בעגלה או משחקים יפריע שהמטפלת תעשה דברים של הבית בזמן הזה?

לא
 

5. יפריע לכן שהמטפלת תיהיה בטלאפון כשיושבת ליד התינוקות או מאכילה?

כן. מפריעה לי הקרינה של הנתונים בפלאפון וגם הסטת תשומת הלב
 

6. יפריע לכן אם ישתה את הבקבוק בעגלה או חשוב לכן שהמטפלת תחזיק אותו?

רק אם באופן קבוע בעגלה. מובן שזה יקרה לפעמים
 

7. עוד משו שחשוב או מפריע ולא כתבתי

מנסיון (עשיתי את זה בעבר) בגיל 4 חודשים לא הייתי לוקחת יותר משלושה ילדים

זה מטורף להיות עם יותר

יוצר מצב שוודאות אין מספיק תשומת לב מיידית לבכי או מצוקה של התינוק (הייתי עם שלושה וזוכרת מצבים שאחד צורח מעל 10 דקות כי צריכה לטפל בשניים שהתחילו לצרוח לפניו ולהרגיע. ויש מצבים מסורבלים (כמו מליון שכבות בחורף וטיטול או זליגה מהטיטול לבגדים שגורמים להחלפה פשוטה לקחת חמש דקות) שלא מצליחה לדמיין איך מתמודדים עם ארבעה במצב כזה

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

חינם עד 19.

לק"י

(מרכז בריאות האשה).

אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה

ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין

רק על מיעוט נבדקים

אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

תודה לך

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

https://spiru-life.co.il/collections/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA/products/%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

בהתאוששות האמת..(אצלי)

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

לא זכרתי מדויק...

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

1. האם לשים בתינוקיה

2. האם לחזור לאותו בי"ח

3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

בכמה חדרים בודדים

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?