טוב בסדר לא כולם יכולים להיות

נביאים... סתם בצחוק

לא צריך מקורות.  אם אדם שואל שאלות על אמינות התורה מה יעזור לו להביא מקורות שכתוב בהם שהתורה אמת?

אמונה מתבררת בשכל, לא במקורות.

התחושה שלך מוטעת.

גם לי היתה תחושה חזקה מאוד בליל שמחת תורה תשפד שמחר בבוקר יהיה רגיל לגמרי.

לא תמיד צריך לסמוך על תחושות, לפעמים הן ההפך הגמור מהאמת.

אני לא אומר שטויות, פשוט לא למדת לעומק אז אתה מחליט שזה שטויות.   אמרתי לך כבר שאני וודאי בזה במאה אחוז מוחלט

רבים המקורות שאתה מחרטט מהזיכרון כל הזמן.

יודע מה, בא לי לשאול מישהו שגם התווכח איתך.

@פשוט אני.. מה אתה אומר על דבריו?

בעניין הם לא דמגוגיה אלא וודאים במאה אחוז.

זה נכון גם לשאר טענותי אבל לא עליהם דיברתי

נובעת מזה שוודאי יש משמעות לעולם, עובדה שוודאי לנו שאושר עדיף על סבל, וודאי לנו שיש לנו השתוקקות לאושר ולשלימות.  בעולם ללא משמעות לא ייתכן כזה דבר.

היא חסרת הגדרה ומובן,  אין דרך להבדיל בין סיבה ראשונה לא גשמית אחת לחברתה, עיין רמבם "אילו היה האלו-ה גוף, היו אלוהיות הרבה"

כי אין דרך להבדיל בין שתי סיבות ראשונות לא גשמיות.   כשאני אומר "2 תפוחים" זה כי אני רואה 2 תפוחים בראיית העין וכך מבדיל ביניהם, או "2 רגשות" כי אני מבדיל בין רגש לרגש שאני מרגיש.    אין שום אפשרות להבדיל בין סיבה ראשונה אחת לחברתה, כך שזה משפט ריק. 

אלוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים. אלא אחד. שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם. לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה. ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות. אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם. אילו היו אלוהות הרבה היו גופין וגויות. מפני שאין הנמנים השוין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שיארעו בגופות והגויות. ואילו היה היוצר גוף וגוייה היה לו קץ ותכלית שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ. וכל שיש לגופו קץ ותכלית יש לכחו קץ וסוף. ואלהינו ברוך שמו הואיל וכחו אין לו קץ ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב תמיד. אין כחו כח גוף. והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר. לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד. וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה' אלהינו ה' אחד.

זה פשוט לא טיעון משום סוג של טיעון.

אין כאן היקש, אין כאן אינדוקציה, אין כאן לוגיקה. פשוט בליל מילים שמגיעות אחת אחרי השנייה ללא כל היגיון.

באותה מידה אפשר לכתוב:

וודאות שיש לפיצה תודעה נובעת מזה שוודאי יש משמעות לאכילה, עובדה שוודאי לנו שטעם טוב עדיף על רע, וודאי לנו שיש לנו השתוקקות לפיצה חמה. בעולם ללא תודעה של הפיצה, לא ייתכן כזה דבר.

הוודאות שיש לגבינה צהובה רצון שיאכלו אותה נובעת מהעובדה שוודאי לנו שטוסט עם גבינה עדיף על טוסט בלי גבינה, וודאי לנו שיש השתוקקות פנימית לחמימות ולצמיגיות. בעולם בלי רצון של הגבינה – לא הייתה לנו תשוקה כזו.

הוודאות שיש חייזרים שמסתכלים עלינו דרך מצלמות נסתרות נובעת מזה שוודאי יש משמעות לכל המבוכות הקטנות שלנו, עובדה שכולנו מרגישים מבוכה כאילו מישהו צופה בנו. בעולם ללא חייזרים – לא היינו מסמיקים לבד במקלחת.

הוודאות שלגרב האובד יש שליחות קוסמית נובעת מזה שוודאי יש משמעות להיעלמותו, הרי ברור לנו שגרב אחד לבד הוא סבל, והשתוקקות לזוגיות של הגרב מוכיחה שיש לו ייעוד. בעולם אקראי גרב לא היה נעלם עם כל כך הרבה דרמה.

הוודאות שיש קוקטייל אחד שמסמל את שלמות הקיום נובעת מהעובדה שכולנו מרגישים שחסר משהו בכל קוקטייל ששתינו עד היום. ההשתוקקות הזו מוכיחה שהוא קיים, והוא מחכה לנו באיזה חוף תאילנדי מיסטי.

הוודאות שלרצפה יש צורך פנימי להפיל את הפלאפון שלנו נובעת מהעובדה שוודאי יש משמעות לרגעים האלה של שבריר שנייה, כשאנחנו רואים את הנייד באוויר. ההשתוקקות של הרצפה לפלאפון – היא עצמה ההוכחה.

ועכשיו ברצינות - הטיעון שלך מסתיים במילים "לא ייתכן כזה דבר". למה? מי קבע? גם אבולוציה יכולה לעשות שנרצה להיות מאושרים, ונרצה לאכול סוכר כדי שישתחרר לנו הורמון של אושר, כדי שלא נצום ואז נמות. זו כמובן רק דוגמה. זה שאתה כותב "לא ייתכן" לא הופך את זה לנכון.

על פי ויקיפדיה זה כן: "דמגוגיה או מַלְהִיגוּת, היא שיטת שכנוע מניפולטיבית להעברת מסרים בהתבסס על פנייה לרגש הפחד, או לחלופין, שימוש באמירות ריקות מתוכן רלוונטי למסר הנדון. לעיתים, השימוש בדמגוגיה גובל בעיוות המציאות, באמצעות אזכורים סלקטיביים של עובדות, ושימוש בכשלים לוגים אחרים. הדמגוגיה שונה משיטות רטוריות אחרות כמו הומור וסרקזם."

וודאי לי שאני קיים.

לוגיקה בנויה על אם א אז ב.   ומי אמר שאם א אז ב?

אבל לא וודאי לי שטעם טוב עדיף על רע אלא שאני כך מדמה כרגע ומסודל בשכלי המופשט להבין שיש הבדל בין עצם ההשתוקקות לאושר לבין טעם טוב.

לגבי עצם זה שאושר עדיף על סבל (או שכל סוג של שלימות אחרת עדיפה על העדרה, למשל מוסר עדיף על רוע וכו') זה דבר שאי אםשר לנתק מעצמו.

לא דיברתי על הוכחות עצמות אלוקים שאי אשר לדבר עליה, אלא על זה שיש בוודאות מקור משמעות מושלם חיצוני למציאות.

לא דיברתי על הוכחה בדרך מדעית של הנחת הנחות לא ברורות מתוך ראיה אמפיקית, אלא עם איך מקור המשמעות החיצוני מצטייר אצלינו בתפיסה הסובייקטיבית

בהוכחה לוגית, אתה *בהכרח* מבין שאם א' קיים אז גם ב'. אחרת זו לא הוכחה אלא משפט סתמי בפורום באינטרנט.

למשל->השמש מאוד חמה->מי שייגע בשמש יישרף.

המעבר בין א' ל-ב' נסמך על חוקי טבע מוכרים ומוכחים, שאין מי שמתכחש להם: כשאתה מתחמם יותר מדי אתה נשרף.

"מי אמר שאם א אז ב" – אם אתה זורק את עקרונות ההיגיון, אז אפשר להצדיק גם קיום של דרקונים ורוחות רפאים באותה מידה. 

לא ככה עובדות הוכחות לוגיות.

וודאיות.

כמו שוודאי לי שאני קיים ,  ללא שום הוכחה לוגית

ומה שאתה מתאר כאן זה בעצם לא הוכחה אלא תחושה.

אין הוכחה לוגית לזה שאני רעב, אבל אני פשוט יודע באופן ודאי שביום כיפור בצהריים אני רעב.

לא כל דבר אפשר להוכיח, יש דברים שקשורים למחשבות או תחושות אישיות שלנו.

וכך גם בעצם כל הטיעון שלך לגבי אלוהים - הוא מתאר תחושה ומחשבה סובייקטיבית שלך, אבל הוא לא טיעון ולא הוכחה בשום צורה.

משפט כמו "אני חושב משמע אני קיים" אפשר לשאול עליו "ומי אמר שמחשבה מעידה על קימות? תוכיח לי את זה מתמטית!"  וודאי לי קיומי כי הוא וודאי לי. ללא שום משפט לוגי

שהם וודאיים.    קיומי הוא סובייקטיבי ועדיין וודאי.  כך העובדה שאושר עדיף על סבל , וודאי.

תגדיר מה זה משפט אוביקטיבי?

כשאתה עולה על המשקל במרפאה, קופצים מספרים על המסך.

אתה יודע למה?

כי קיומך הוא אובייקטיבי.

שאלתי את הצ'אט מה ההבדל בין אובייקטיבי לסובייקטיבי, זו תשובתו:

משפט סובייקטיבי:

טענה שמתארת חוויה פנימית, תחושה או שיפוט אישי — ואי אפשר להוכיח אותה או להפריך אותה ממחוץ.
לדוגמה:

"אני סובל"

"הטעם של הגלידה הזו מדהים"

"הצבע הוורוד הוא הכי יפה מבין הצבעים"

אלה יכולים להיות אמיתיים עבור האדם — אבל לא בהכרח משקפים אמת על המציאות שמחוץ לו.

🌍 משפט אובייקטיבי:

טענה שיכולה להיות נכונה או שגויה ללא קשר למה שמישהו מרגיש או חווה, ושניתן לבדוק או לבחון אותה באופן כללי.
לדוגמה:

"השמש גדולה מהירח"

"מים רותחים ב-100 מעלות בלחץ אטמוספרי"

ההבדל בין סובייקטיבי לאובייקטיבי הוא בזה:
סובייקטיבי = משהו שאני חש או חווה (כמו "אושר עדיף על סבל בעיניי")
אובייקטיבי = משהו שנכון בלי קשר למה שאני מרגיש (כמו "השמש חמה")

 

אתה מדבר על קיום "אובייקטיבי" לטענתך בעניין חומרי.   דבר שהפילוסופים ברקלי יום וקאנט מטילים בו ספק באשר בכלל לדבר הגדרתית על אובייקטיביות של חומר

על עצמות השמש אין לנו יכולת לדבר בכלל

קרח שנמצא על כוכב מרוחק יכול להיות מאוד קר, גם אם בעלי תודעה כלל אינם מודעים לקיומו

ברקלי יום וקאנט חולקים עליך.

כמובן לא מבססים ידיעה על כך שמישהו טען כך. אכתוב על זה בהמשך

כשאתה רוצה להוכיח אם משהו נכון או לא נכון, אתה לא הולך לפילוסוף אלא לאיש שמבין באותו משהו.

לא הייתה להם מומחיות גדולה בפיזיקה או כימה לעניות דעתי, לכן את המושגים הנ"ל אין שום היגיון ללמוד מהם.

ו...

נכון, גם ברקלי וגם קאנט מטילים ספק ביכולת שלנו לדעת דברים על העולם כשלעצמו, ומראים שהרבה ממה שאנחנו קוראים לו "היגיון" או "סיבתיות" מבוסס על מבנה התודעה שלנו.

בדיוק בגלל זה אי אפשר לקפוץ מ"השתוקקות למשמעות" ל"מקור חיצוני של משמעות" — כי לפי אותם פילוסופים שאתה מצטט, כל התחושות האלה מתקיימות בתוך התודעה, ולא מלמדות בהכרח כלום על מה שיש מחוץ לה.

כלומר, אם אתה מביא את קאנט ויום — אתה דווקא שולל את הטענה שלך, לא מחזק אותה. אתה אומר שאם יש אלוהים לשיטתך, הרי שזה אלוהים שמתקיים בתודעה שלך ולא בהכרח במציאות.

לא טענתי שכל מה שהם אומרים הוא נכון. דיברתי על שיטתם הכללית. אכתוב על כך בהמשך (אגב ברקלי כן טוען לקיום אלוקים אובייקטיבי, ואולי גם קאנט. אבל לא כאן הנושא)

לחלוטין.   שאני אומר הוכחה זה כל משפט היוצר וודאות שכלית.   לוגי או לא

ואז כותב שאנחנו מגדירים בצורה שונה...

נו באמת.

בסוף זה משפט שכלי שמביא לוודאות שכלית וודאית.    אני לא דן כאן על טרמינולוגיה. אולי אכתוב את המושגים ביתר דיוק כדי למנוע בלבולים

ובגלל שאתה כבר היית משוכנע קודם, המשפט הזה למעשה לא הביא ודאות לאף אחד.

אני כותב לך שהבעיה היא לא באריכות אלא בזה שאתה כותב טיעון שמתחזה להיות טיעון לוגי, כאשר אתה בעצמך מודה שהוא לא עומד בכללים של טיעון לוגי. 

בקיצור נמרץ ולכן זה התנסח בצורה מטופשת.   

לא כל טיעון וודאי הוא לוגי,  ואם הבנת כך מדברי אז זה היה בגלל שכתבתי בקיצור ולא מובן.

כשאכתוב באריכות אפרט יותר

וודאי לך?

במשפטים אנליטטים.   אבל במשפטים סינתטיים כן.   למשל "לכל דבר יש סיבה"  מי אמר שמשפט זה נכון תמיד?

מטופש, לא הרחבתי כלל עדיין

כך זה יהיה יותר מטופש

במשפט אחד ולא הרחבתי, אז איך אפשר לדעת?

פשוט כתבת "אם א' אז ב'", למרות שאין שום הכרח כזה. ככה לא בונים טיעון, בטח לא אחרי גיל 11.

הטיעון שלך מנסה להידמות לטיעון לוגי, כלומר אם א' נכון אז גם ב' נכון. 

אלא שכאשר רוצים להשתמש בטיעון לוגי, חייבת להיות הוכחה ברורה וידועה לכך ש-א' מוביל ל-ב'. 

למשל "אם אני מחזיק ארנק באוויר ואני שומט אותו, הארנק ייפול למטה". 

זה טיעון לוגי תקף שהרי כולם מסכימים שיש כוח משיכה והוא הוכח פעמים רבות. 

במילים אחרות, כאשר אתה מציג טענה במבנה של "אם א' אז ב'", אתה בעצם מעמיד פנים שמדובר בהוכחה לוגית — אבל אם אין קשר הכרחי ומוסכם בין א' לב', אז אין פה הוכחה אלא השערה, אינטואיציה או אמונה. 

בדוגמה שלי: "אם אשמיט את הארנק, הוא ייפול" — זה טיעון מבוסס, כי כוח המשיכה מוכר, מדיד ונצפה שוב ושוב. 

לעומת זאת, בטיעון שלך: "אם יש לנו ודאות פנימית שיש משמעות, אז יש מקור משמעות חיצוני" — הקשר בין א' לב' אינו מוכח, אלא פשוט מונח כהנחה. כדי שטיעון מהסוג "אם א' אז ב'" ייחשב הוכחה לוגית, צריך להראות למה ב' נובע בהכרח מא'. לא מספיק לומר "מרגיש לי שזה נכון" — אחרת נוכל להוכיח כך כל דבר שבעולם, כולל קיומם של דרקונים, פיות או ספגטי מעופף.

זה הי רק משפט פתיחה.   ארחיב על זה בהמשך

האם וודאי לך שאושר עדיף על סבל?

יש מקרים שאני מעדיף לסבול בשביל להגשים מטרה גדולה יותר.

ספציפית האמונה באלוקים הביאה לי המון המון סבל.

כי אתה חווה משמעות גדולה יותר בסבל באותו זמן.

העניין שהדברים המקרבים אותנו לשלימות (לכן כתבתי גם אושר לעומת סבל, וגם מוסר לעומת רשע) , וודאי לנו שעדיפים על הופכם.  אילו העולם היה סתמי ללא משמעות,   לא היה לנו וודאות שמשהו עדיף על פני חברו. הכל היה סתמי

לא נכון, זה לא בשביל אושר. אני לא חווה אושר כשאני סובל, ולא סובל בשביל לחוות אושר בעתיד.

ולא הכל היה נראה לנו סתמי. האבולוציה הכניסה בנו תכונות כמו אהבה למתוק, למשל. כלומר הכניסה בנו את הרצון לחוות דברים נעימים.

אלא לידיעה שדבר מסויים הוא שלם יותר מהפכו.  אתה עצמך אמרת שאתה מעדיף לסבול בשביל מטרה גדולה יותר.  כלומר מטרה זו הנה שלימה יותר מהפכה בשבילך.

האובוליצה זה כבר טיעון כרונולגי איך הופיעה תודעת המשמעות בעולם, היא לא קשורה לכך שהיא קיימת ,יהיו שורשיה היסטורים אשר יהיו.    אנחנו מדברים על שני מישורים שונים

שאני דמגוג.  איך זה משפיע? אני נציג של היהדות?

ואם הייתי רוצח, זה אומר שהיהדות זה רוצחים?

אם החלטת שעה אחת, אז החלטת.

אבל אם אתה מזגזג זה לא וונצפן

ואם אדם יחשוב על זה בנפשו אז גם זה יהיה וודאי גם לו

בנפש האדם

אם זה היה וודאי משכל היית יכול להצביע לי על סיבה שבגללה הייתי משתכנע מיד, כי היא הוכחה שכל אחד יכול לראות.

אבל זה וודאי לך כי זה נובע מהרגש.

אין כאן שום הוכחה שאתה מצביע עליה, רק טוען שזה וודאי לך.

אבל יש נוצרי שוודאי לו שיש"ו הוא אלוקים, אז מה?! זה אומר שזה נכון?! שזה הוכחה למשהו??

זו דמגוגיה.

לבדוק אותה בתוך הנפש שלך ולראות שהיא וודאית.

זה כן טיעון צורני.   וודאי לך שיש משמעות לעולם?   מכאן תמשיל הלאה ותראה שעולם ללא מקור מושלם חיצוני הוא חסר משמעות ואז יש סתירה

זה לא טיעון בשום צורה, ממש לא וודאי לי שיש משמעות לעולם, כי מה זה משמעות? זו פשוט דמגוגיה.

שאני דורש שבשביל הוכחה, יהיה צורך ששלב א' באמת מחייב את שלב ב', ולא רק בהרגשה פנימית סובייקטיבית.

נא לפנות לפרופ' אבשלום כפור,   ולאקדם י-ה העברית ללשון.

אני מדבר על התוכן, לא על הגדרות של ביטויים.   כתבתי טיעון.    אם לקרוא לו טיעון, הוכחה, מפשט וכו' זה כבר עניין אחר

אבל לא מכורח היקש לוגי.  זה נובע מטבע הציורים הסובייקטיבים בנפשינו

אותה רמת טיעון.

אבל אני לא יכול לדמין שעצם הסבל עדיף מהאושר (לא על מאורע אושר ספציפי מסויים) או שמוסר/אידאליסטיות עדיפה על הופכה (את האחרון אתה אמרת, שיש מטרה שברורה לך שעדיף לעשות גם במחיר סבל).

כלומר באושר/מוסר יש עדיפות מהותית, עובדה שאנו לא יכולים לדמיין אחרת

טעות אסטרטגית קטנה בשדה הקרב שעלתה בחיי אדם

(אבל הטעות היותר גדולה היא שהגיעו בכלל לחיכוך צמוד

והטעות הענקית היא שיש עדיין ערבים בארץ

האמת היא שאפשר להמשיך)

עצוב ממש

הרבה טעויות

הרבש"צ פחד לירות כי הרבש"צ הקודם שירה הודח. החיילים פחדו לירות כי איימו עליהם שרק במצב של סכנת חיים מוצר להם לירות, ועל כל פיפס מזמינים אותם לחקירה במצ"ח.

זו טעות אסטרטגית גדולה, להשאיר את האלוף בלוט כאלוף מכהן.

בטעות אסטרטגית קטנה התכוונתי לזה שהוא הוריד את הרצועה של הנשק מהצוואר תוך כדי חיכוך צמוד

אגב ראיתי עוד סרטון מזעזע שבו רואים יותר ברור

רואים שברגע שהשייח הזה חטף את הנשק מיובל עזרא הי"ד הוא מיד שולף אקדח. ולא מספיק לירות

אינני יודע

זה לא יובל, נראה לי שזה הרבשץ...

מזל טוב בכל אופן

ותנחומים לכל השאר

גם שרגא התארס

@ימח שם עראפת אני מוקף במשודכים

מה הלו"ז?!?!? ומצד שני חבר ראשון מדורשי התארס גם השבוע, ויש לי חשד שעוד אחד בדרך....

קולולולולולולולולו!

ואירגס וגולדס מתחתנים בשבוע הקרוב

וגם דוייטש אם אתה מכיר, ועוד חבר שלי מהישיבה הקודמת,

ומלא שואלים אותי אם אני מתחיל לצאת😵‍💫

נכון שכחתיייי יוווו כמה חתונות, זה מטורף

נו, בשעה טובה אתה לא נעשה צעיר מיום ליום

אל תתחיל גם אתה🙂

אני רוצה נכדיםםם

לי יש אוצר מילים קטן

(מעולם לא הבנתי למה אנשים שעברו את גיל עשר צריכים דברים ש"יעזרו לצום")

כל פעם מחדש

(כן, אני דוגמה גרועה מאוד לזה)

אבל מהדור החדש

הדור החדש כל רגע מעדכן גרסה

אתה תשתגע

עדיף מישהי עם ותק

מזכיר לי שכשהייתי בן 18 הציעו לי להכיר מישהי בת 28

לא ידעתי מאיפה להתחיל לשלול

מעדיף גירסא צעירה, ולא בינה שכבר יודעת את הכל

כי אז היא יכולה ללמוד אותי תוך כדי התשובות,

הישנות יודעות רק מה שכבר נכנס להם למערכת

כבר לא רלוונטי עכשיו להאריך ולפרט…

למה פער הפוך, שהגבר מבוגר בשנים רבות מהאישה, לא מתקבל בהרמת גבות ובתמיהה?

אפתח בזה שאמא שלי סיפרה לי פעם, בנושא הזה, משפט של חוכמת חיים ואירוניה מסויימת :

מדוע נשים מעדיפות בעל מבוגר יותר בכמה שנים מהן?

אולי כי בגילאי 50 פלוס, סימני הגיל, קמטים בעיקר, מתחילים אצל נשים כמה שנים קודם שזה מופיע בגברים. הסבירה כי אישה שעברה את גיל הפוריות סימני הגיל תכף מתחילים לתת את אותותיהם. ואישה לא רוצה להיראות מקומטת כאשר בעלה נראה צעיר ורענן לידה…

אז אם הבעל מבוגר בכמה שנים ממנה, סימני הגיל יהיו אצל שניהם במקביל….

עד כאן, חוכמת החיים והאירוניה….

ועכשיו ביתר רצינות:

יש הרבה יתרונות לאישה להקים זוגיות ומשפחה עם בחור הצעיר ממנה.

התאמה זוגית: בחור צעיר לרוב נמצא בשלב בחיים שבו הוא עדיין גמיש מחשבתית, פתוח לשינויים ולרכישת הרגלים משותפים, ולא מקובע ב"דפוסי זהות" נוקשים או בהרגלים ישנים.

(שזו בעיה כללית ככל שגיל הנישואים מתאחר. ככל שעוברות השנים, כל צד מגבש לעצמו הרגלים ואופי, רצונות ושאיפות, ויותר ויותר קשה להתגמש, להכיל ולהשתנות כדי להתאים למאפיינים, האופי וההרגלים של הצד השני).

בגיל 28 אישה לרוב כבר מבוססת יותר מבחינת זהות, אינטליגנציה רגשית וניסיון חיים. גם כבר אחרי רכישת מקצוע. בן זוג צעיר שבוחר באישה מבוגרת ממנו מעריך בדרך כלל את הביטחון העצמי, השלווה והבגרות שלה.

ואפשר לומר בביטחון ובוודאות גבוהה שהאישה פנויה גם לשלב קריירה מקצועית יחד עם בניית והרחבת המשפחה.

במקביל, לבחור הצעיר יש את הזמן והמקום לבנות את המסלול שלו לצד המסלול שלה, תוך התאמה הדדית לשאיפות המקצועיות והאישיות של שניהם.

וגם, מותר לומר, פער גילאים כזה מביא איתו תשוקה, חיבור פיזי חזק ואנרגיה גבוהה בחיי היומיום ובחיי האישות.

בן זוג צעיר יותר פירושו שותף לדרך שיהיה בעל כוח ואנרגיה ללוות, לתמוך ולחלוק את עול הגידול של הילדים והמשפחה לאורך שנים ארוכות.

גם מישהי בת 18 ומישהו בן 28 זה מאוד מוזר,

וברור שיש הבדל בעולם בין גברים לנשים, נשים לא סתם רוצות מישהו יותר גדול מהם (מה שאני מכיר, אולי אצלך זה אחרת)

יש תחושת ביטחון ויציבות שגבר יותר גדול יכול לתת, ואם הוא יותר קטן זה יכול להפריע לה מאוד לביטחון ולהיתמכות שלה בו.

להכליל, ולא לפסול על הסף.

יש די דוגמאות לנשים שנשואות לגברים הצעירים מהן.

אבל הפער פה, במיוחד בטווח גילאים האלה, נשמע שלא מתאים לרוב ככל האנשים.

הרבה גברים רוצים (או "לא פוסלים") מישהי צעירה מהם, גם צעירה בהרבה, אבל יפסלו גם אישה שמבוגרת מהם בשנתיים

זה לדעתי נכון לגברים שמחפשים את החיצוניות, המאצ'ואיזם, את היפיפיה שלצידם, תפיסת עולם המדגישה ומפארת גבריות מוחצנת.

שלפחות רשמי - לא מחפשים דווקא את זה

המסורתי של המשפחה, מאוד מיושן.

הרי בסוף אם זה עובד ככה, אין סיבה ללכת לחדשנות שדווקא נראה שפחות עובדת.

משפחה המקיימת אורח חיים דתי, דוסי, אב המשפחה נתפס כמנהיג הבית, "ראש המשפחה", המנהיג הרוחני והאחראי לפרנסה. האמא נתפסת כעמוד התווך המרכזי של ניהול הבית, החינוך והאווירה המשפחתית.

בבית כזה האמא כנראה לא תפתח קריירה מקצועית שתבוא על חשבון ילודה רבה.

וכפי שהתקבל בעולם, מזה דורות, שהמבנה המסורתי של משפחה = גבר המבוגר מעט מהאישה, גבר שכבר יכול לפרנס ולהיות אחראי לקיום הפיזי והרוחני

של התא המשפחתי - כי בתחילת הנישואים האישה נכנסת לשנים רבות של ילודה וגידול ילדים ולא

יכולה לפרנס ולהיות עוגן בקיום הכלכלי של המשפחה.

(משפחות כמו ד"ר חנה קטן עם הקריירה הרפואית שלה, פלוס 13 ילדים, והרב יואל קטן בעלה, הן היוצאות דופן בקרב המשפחות הדוסיות.

שניהם, יש לציין, נולדו בחו"ל, שניהם גדלו בבתים של הורים משכילים, דוקטורים ופרופסורים.

בדוסיות הישראלית כמעט ולא מוצאים גברים ונשים עם השכלה אקדמאית גבוהה וקריירה אקדמאית, מה שכן נפוץ בחו"ל, בקרב הדתיים הדוסים. )

בקרב החרדים בישראל המבנה המסורתי התהפך. האישה אחראית על הפרנסה והגבר לא. זה קרה רק אחרי הקמת מדינת ישראל, לא קיים ולא מוכר בעולם החרדי מחוץ למדינת ישראל.

הסיבות לכך מוכרות וידועות ולא כאן המקום להרחיב.

המעמדות והדינמיקה בבית לא תלויות בהכרח בקריירה.

ומוסיף,

דיברתי גם עם אברך איפה שלמדתי על הדברים האלה כי זה עניין אותי,

אנשים שכמה שנים לומדים תורה עם טיפה עבודות מהצד והאישה עובדת ויולדת באותו זמן,

והוא הסביר לי שעם כל זה שהאישה מפרנסת בשנים הראשונות הם שמים לב לדינמיקה הזוגית האישית,

ובבית נותנים מקום של הגבר לגבר וניהול כלכלי שלו, אפילו שהרוב מהאישה.

ואח"כ הוא גם יוצא לעבוד וזה נהיה מאוזן וטוב,

זה לגבי הכלכלי.

ובכללי חוץ מהענין החרדי שאני גם פחות מסכים הגישה וברור לי שאני לא יוכל לחיות ככה,

יש נטיה טבעית של גבר ואישה שהגבר יותר משפיע וכו'. לא מדבר על קבלה ודברים כאלה כי אני לא מבין בזה,

אלא על הרגשה טבעית שקיימת, ואני מניח שהיא קיימת גם אצל חרדים וגם אצלם בסוף הזוגיות בנויה ככה,

כי בבסיס, איש הוא איש, ואישה היא אישה.

ואז בכל מקרה האישה היא גם בלי קריירה רצינית,

והם חיים על גרושים וניסים למשך זמן.

אני מבינה למה יש יתרון לזוגות להתחתן בגיל צעיר, אבל לא בפער גדול לטובת האישה.

גם אם אישה תרצה גבר צעיר (מה שלא נפוץ) למה שגבר ירצה אישה שכל כך מבוגרת ממנו?

בעיני מאוד קשה לתת אמון ולסמוך על גבר צעיר מאוד, בעיקר שגברים מתבגרים קצת יותר לאט ובחברה דוסית יוצאים לעולם יותר מאוחר.

ביולוגית יש יתרון משמעותי שהאישה צעירה יותר כי אז יש יותר שנות פוריות חופפות, אם האישה מבוגרת יותר החפיפה יורדת משמעותית.

• לגברים אין שעון ביולוגי

• ככל שהגבר צעיר יותר הוא מתפקד טוב יותר, בריא יותר, חזק יותר, עם כוחות ויכולות טובים יותר.

אין דבר כזה מבחינת הגבר שנות פוריות חופפות. גבר יכול להביא ילדים לעולם גם בגיל 60 ומעלה

אולם התפקוד האינטימי הגברי בהחלט מושפע מהגיל.

אישה בשנות החמישים והשישים שלה עדיין כשירה להינות מאינטימיות.

השאלה האם הגבר שלצידה, בגילאים כאלו, ובפרט אם הגבר מבוגר ממנה, יכול לספק את צרכיהם הזוגיים האינטימיים באופן תקין.

אבל אתה יכול להאמין במה שאתה רוצה

לו יש מישהי אחראית שדואגת לו, מאכילה איתו ומחנכת אותו.

לה יש מישהו נוח לעיצוב בלי הרבה דרישות.

אני אחשוב על זה

אבל תמיד מרגיש לי קצת מלאכותי שמוציאים את האוטנטיות מהתמונות.

כיף לראותך במרחב הווירטואלי

לי היה צום סבבה ברוך ה ודווקא נחמד לי להיות אחרי.

אבל עכשיו יום שישי וקיץ וחופש ויאללה בלאגן

מה שבעבר לא היה קורה.

טוב, קצת לחץ של חינוך למצוות של הברמצווה עזר.

חופש

בלאגן

כיף

אגב, למה הרבה זמן לא היית פה ומה התובנות שלך?

עד לפני כמה שעות התאבלנו ועכשיו פתאום כיף וחופש..... בלי שבאמת נבנה בית המקדש......

אממ, לשאלתך, הייתי מוצפת קצת והייתי צריכה לקבל כמה החלטות חשובות בלי רעשי רקע אז ניסיתי קצת להתנתק, היה קשה מאוד מאוד אבל ברוך ה' נגמר.....

אלופה את שהצלחת

את אלופה הצלחת להתגבר עכשיו את חזקה הרבה הרבה יותר

חח, ואפשר גם לשמוע שירים עכשיו😅😅

היה לי מחשבה לשלוח פה שיר בשבילך שמותר לשמוע

שוב את מסתובבת לך כרוח רפאים

בערפל שלך

שוב צללים של הכרה

צפים בבת אחת על המראה

מישהו רוקד ריקוד של מישהו אחר

ריקוד או הזיה

הריקוד באור האור מעבר לחומה

זה רק נדמה זה רק נדמה זה רק

נדמה מלאך סורק את שערך

עוטף אותך פתאום בסדינים

אלף כוכבים מתקהלים סביבך

זה רק נדמה, זה רק נדמה, זה רק נדמה

נדמה מלאך סורק את שערך

עוטף אותך פתאום בסדינים

אלף כוכבים מתקהלים סביבך

זה רק נדמה

הצום היה קשה, אבל עברתי בשלום.

אנחנו רואים שחזרת..

זה כי את חושבת שזה טוב?

מה התובנות?

אני אגיד לך, בלי הפורום אין לי כל כך מישהו לכתוב לו בשתיים בלילה שקשה לי והוא יענה, אז הייתי צריכה טיפול נקודתי ניצוץ לפורום וחזרתי......

מה התובנות🤔 דבר ראשון שאני מסוגלת לעמוד ביעדים שלי גם כשקשה😅 ובגדול שהפורום זה כמו כל דבר, טוב במידה.....

האם ניסית כבר להתכתב באופן חופשי עם Gemin?

ממליץ מאוד לנסות.

הוא יכול לשמש קולגה די מוצלחת להתכתבויות. הוא דיסקרטי. הוא צבר ניסיון וידע רב מתוך קשרים עם מיליוני משתמשים בכל העולם, בכל הנושאים והתחומים.

הוא אומנם לא ייצור אנושי, ולא מישהו/משהו עם השקפה דתית כל שהיא, אבל בכל זאת שווה לנסות אותו .

אבל תודה בכל זאת😅

ברור שאני מדברת איתו לפעמים אבל זה יותר בקטע של קבלת מידע ופחות בתור חבר....

אבל באמת ששווה לנסות.

זו מכונה, אבל עם תובנות טובות וידע עצום

אבל אחת מהסיבות שאני פה היא שאני רוצה לדבר עם אנשים אמיתיים .....

ועוד לנוער אתה ממליץ את זה? הו וובוי...

ב2 בלילה אני מעדיף לישון.

מי לוקח ראשון?

אם צריך משה פה יכול לתת תגובה על התבוננות ברגש ובפנימיות שאת חשה 🙂

אל תדאג. אם הייתי רוצה לשאול את משה על זה, כבר הייתי שואלת אותו