לא יודעת, אולי אצל כולם זה ככה.

אבל אם אני משווה את העבודה שלי להוראה.

אז זה כאילו אני מורה לכיתה א' והבוס שלי בא ואומר שצריך לבחון את הילדים על חזקות. אז אני אומרת לו שזה יקח חודש וחצי כי קודם צריך לקנות ספרים על חיבור וזה לוקח שבוע, ואז ללמד אותם חיבור שבוע, ואז לקנות ספרים על כפל וללמד כפל, ואז לקנות ספרים על חזקות וללמד חזקות ורק אז לבחון אותם על חזקות.

אבל הוא אומר שזה דחוף דחוף דחוף

אז שאני אעלה לכיתה ו' ואשאיל מהם ספרי חזקות ואלמד את הילדים השבוע ואז אבחן אותם, ובמקביל אקנה ספרי חזקות חדשים ואחזיר לכיתה ו'.

אז אני עושה את זה וכמובן כל הילדים נכשלים.

אז הבוס אומר טוב אולי כדאי שנלמד אותם כפל קודם, אבל אין זמן דחוף דחוף תיקחי מכיתה ג' ספרים.

אז אני קונה ספרי כפל ועד שהם מגיעים אני משאילה מכיתה ג' ומלמדת את הילדים שבוע וכמובן כולם נכשלים!

אז טוב נתחיל מחיבור, אבל דחוף דחוף אז עושים את המבחן ביום שישי אחרי טיול שנתי ורק שני ילדים מגיעים ונבחנים ואמנם הציונים טובים אבל הממוצע נראה על הפרצוף כי העיתוי היה גרוע.

אז עושים שוב ושוב, אח"כ נבחנים על כפל ואז על חזקות, ובסוף כל הבלגן לוקח 3 חודשים לילדים להיבחן על חזקות במקום חודש וחצי שהיה לוקח אם הכל היה מסודר.

וכל הזמן הזה הכל לחוץ הכל דחוף הכל היום תבחני אותם מה אכפת לך ואני מרגישה כזה חוסר תועלת, בשביל מה אני טורחת בכלל 

אחרי שצברתי מספיק וותק וניסיון,

אני אומרת לבוס אתה אומר לי מה, אני מחליטה איך.

הצבת לי רף גבוה, ללמד חזקות בכיתה א', זה מאתגר מאוד אבל אני אתמודד עם זה ואפעל בדרך שלי שאני מאמינה בה. שחרר.

המטרה שלך היא להגיע לחזקות, נכון? אז אל תתערב לי בכפל ובחיבור ובכל האמצע.

בהתחלה לוקח זמן לשחרר שליטה, אבל מעולם לא קרה שלא עמדתי בדד ליין, גם כשהיו עיכובים ובלתמים ידעתי לנהל את זה נכון (וגם להתייעץ איתו כשצריך וגם להפעיל אותו)

שידרתי לו ביטחון ואסרטיביות שלי לא מתערבים באיך שאני עושה את הדברים.

ממצב שלפני 3 שנים הוא עשה איתי שיחות סטטוס כל יומיים (שיחה של שעתיים!! כל יומיים!!)

וביקש לקבל דו"ח התקדמות מדוייק בכל מיני פורמטים שרק להכין את זה לוקח לפחות שעה ביום במקום להתקדם במשימה עבדתי בלעדכן סטטוס,

בקיצור משם הגענו למצב שהשנה כמעט 3 חודשים לא שמעתי ממנו בהקשר לאותו פרוייקט. (פרוייקט שנתי)

כבר אני רדפתי אחריו תסתכל קצת בסטטוס תראה אכפתיות כלשהי חח

אני באופן אישי, מבחינת אופי לא הייתי שורדת לאורך זמן עבודה עם בוס מתערב מדי.

פשוט בשלב הראיונות צריך לעשות תיאום ציפיות ולהבין את אופי ההתנהלות באותו מקום ספציפית.

נראה לי הנקודה היא צבירת ניסיון וותק. כי ותק בתחום יש לי לא מעט ואני אפילו דיי בטוחה בעצמי, אבל אצלנו אני רק שנתיים (שחצי שנה מתוכם חופשת לידה) ואני לא מרגישה עם ותק ואומץ.

ולהגיד לך את האמת לפעמים הוא אומר לעשות דברים שבעיני הם קשקוש כי יש לי ניסיון אחר, הבעיה שאני מנסה להגיד לו בעדינות שזה לא זה אבל הוא יש לו ביטחון עצמי מאוד גבוה בצדקת דרכו וקשה לי אפילו לנסות לשכנע אותו. מניחה שאם אעמוד על שלי הוא ישתכנע או יבדוק את עצמי אבל אני באופיי אין לי את הביטחון העצמי הזה.

וכמובן תמיד יש את הפחד שאני אגיד לו שאני אעשה בדגכי ואז הכל יכשל חחח

זה להבין אם ככה זה, וגם אם אעבור עבודה זה תמיד יהיה ככה. דרישות אינסופיות שצריך לעמוד בדדליינים שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע.

הבוס שלי מבחינתו אני מבינה למה זה דחוף לו, אבל אלה פשוט ציפיות לא כ"כ ריאליות. לא בטוחה שאם אשקף לו הוא יבין... הוא גם בעצמו פועל ככה תמיד במהירות אז מבחינתו זה הנורמה

נראה לי שמהתשובות של הסקר לפני את מבינה שזה לא ככה ברוב מקומות העבודה

כלומר החריג זה הבוס שלך וההתנהלות שלו

אבל מנסיוני בעבודה עם אדם דומה - לא נשמע ששיחה איתו תשנה את המצב

ואז הפתרון הוא

להתחיל לשים גבולות, לעשות בקצב יותר הגיוני גם אם משימות לא יתמלאו בלוז שהוא הציב ולשקף לו ולתמלל לו כל הזמן - אני עושה את א, אחריו את ב, ג יקח עוד כך וכך זמן, עבוד ד צריך קודם שיהיה את פ, וכו. הרבה פעמים אנשים כאלו לא מצליחים לעשות הערכות זמנים הגיוניות

תזכרי גם שהוא לא נגדו אלא בעד עצמו. הוא רוצה את מה שהוא צריך עכשיו, הרגע, מייד. אם בנסיון שיחה אחד ניסית להסביר שעדיף קודם משהו אחר ואז את מה שהוא רוצה דחוף (החזקות) אבל לטובתו צריך שקודם ילמדו כפל, והוא לא משתף פעולה, אז עוזבת, אומרת זה עניין שלו ועושה. אבל בלי לקחת ללב ועם תפילה לקב"ה שירחם עליו ויכניס לו שכל ;) אבל אני חושבת שכן חשוב לנסות לומר דברים בעדינות כי גם אם במקרה הספציפי הם לא נקלטים אז אולי בהמשך משהו יחלחל..

אל תבני על זה שהוא ישתנה (ראיתי שכתבת שאם לא הלחץ שלו זו היתה עבודה מושלמת, לא נשמע ממה שכתבת שהוא בכיוון של לשמוע/להשתנות)

כשתגיעי ללפני קצה גבול הסבולת שלך - תתחילי לחפש עבודה אחרת, קצת לפני ולא כשתגיעי לקצה, כי לפעמים לוקח זמן למצוא עבודה שמתאימה למה שתרצי.

אבל תזכרי שהנפש שלך שווה יותר!

תגובה מקסימה שהעלתה בי חיוך

נתת לי כח להמשך בעז"ה

1.לאאאא

2. 5-6 שעות כרבע שעה נסיעה כל צד

3.לא סיפוק ולא כלום

אמנם מעט שעות אבל שכר שעתי גבוה

אני ממש ממש בחיפוש אחרי עבודה שמתאימה לי

כל בוקר שאני קמה אני מתבאסת שאני צריכה ללכת לעבןדה, יש לי שם תאריך סיום ואני ממש לא מצכוונת להמשיך שנה הבאה

צריך הרבה תפילןת למצוא עבודה קרובה טובה ונוחה

במקרה אני הריון אז יש לי גם את התלמ

אבל גם אם לא הייתי מחפשת מקום אחר 

כן

8 שעות

כחצי שעה נסיעה כל צד

מרגישה

גם סיפוק

גם מקבלת הערכה ופידבקים חיוביים

גם לומדת דברים חדשים

וגם חווה התפתחות אישית 

1. כן!

2. 8 שעות עבודה ביום. 5 ימים בשבוע מתוכם יומיים עבודה מהבית.

   נסיעה של כ10 דקות, ואם יש פקקים יכול להגיע גם לחצי שעה.

3. מרגישה סיפוק, למידה, התפתחות והתקדמות מקצועית. 

1. לא

2. בערך שעה באוטובוס, חצי שעה באוטו. 7 שעות עבודה

3  ממש לא. מרגישה תסכול.

אבל נשארת שם מכמה סיבות ספציפיות לסיטואציה. לא חושבת שזה האידיאל בכלל ולא חושבת להישאר שם לטווח ארוך. אולי לשנתיים הקרובות.

1.לא אוהבת.

2.עובדת כ-6 וחצי שעות ביום. חצי שעה נסיעה לכל צד.

3.לפעמים מרגישה סיפוק כשמצליחה להשלים דברים. לרוב לא.

1. כן מאוד

2. בשגרה עובדת 6.5 שעות במשרד ומשלימה בערב עוד שעה שעתיים ובתקופות עומס יכולה לעשות שעות נוספות במשרד וגם לעבוד עד 12 בלילה (בבית כמובן)

נוסעת כחצי שעה לכל צד וגם עובדת מהבית יומיים בשבוע

3. לרוב מאוד מסופקת ונהנית

בכללי אגיד לך לגבי עומס אצלי בעבודה

יש תקופות מאוד מאוד עמוסות. בדיוק עכשיו הסתיימה תקופה כזאת של מירוץ ודד ליין ולו"ז ממש קשוח.

אבללללל

קודם כל בדר"כ זה תחום בזמן. צריך להגיש משהו עד לתאריך מסוים ואח"כ יש קצת אורך נשימה עד לפעם הבאה

שנית כל אני מרגישה שהמנהלים מאוד רואים אותי ומבינים את העומס.

לדוג' בשבוע שעבר הבוס שלי רצה שאעשה משהו ואמרתי לו שאין לי זמן כי אני צריכה לעשות א ב ג

הוא אמר לי בסדר ובהמשך היום עשה בעצמו את מה שרצה שאעשה.

ובקטע טוב של לבוא להתחשב ולהבין שאי אפשר שאספיק הכל וחייב להיות סדר עדיפויות.

וחוץ מזה מאוד מעריכים.

לא מזמן שלחו לי מארז שוקולדים הביתה עם פתק הערכה ווואלה זה עושה את זה.

ולמרות שעמוס מאוד מאוד ולמרות שאני מרגישה שאם אעבור לעבודה אחרת אשתדרג בתפקיד ובשכר

ההערכה משאירה אותי במקום הנוכחי. 

עזרת לי במחשבות שלי 🙏

אצלי לבוס יש הרגשה שונה של כמה זמן לוקח לעשות כל דבר (ואני עובדת מהר) אז לפעמים הוא ממשיך ללחוץ גם כשאני אומרת לו שאין פנאי להכל. שבוע שעבר הוא לחץ עליי לעשות משהו ואמרתי לו בפירוש שאם אעשה את זה במיידי לא יהיה לי זמן לאכול צהריים וזה לא שינה את דעתו

או שהציפיה לדחות אוכל זה רק פעם בכמה חןדשים כשיש איזה פרוייקט רציני ודדליין?

בעבר כבר היו ימים שלא הספקתי לאכול צהריים בגלל העומס, אבל לא בגלל שהוא ביקש משהו ישירות. שבוע שעבר זה היה החריג.

וסתם בשביל הפריקה... היה משהו שהיה צריך להיעשות בטווח שעות מסויים, ושלחו לו הודעה על זה (הוא חיכה לה מראש). אבל הוא לא ראה את ההודעה בזמן, וכשראה כבר נותרה רק איזה חצי שעה לעשות את זה, אז הוא ביקש ממני שאעשה את זה במיידי.

אבל ההודעה הייתה אצלך פשוט לא היית על זה ולכן הזמן עבר, ובזמן הזה עשית דברים אחרים וזה לא היה לך חשוב, ופתאום בדקה האחרונה אתה נזכר להגיד לי ומצפה שאפנה הכל ולא אוכל בשביל זה?

לא מוותרת על ארוחות

גם אם הבוס ביקש משהו דחוף, אם זה משהו שלוקח יותר מכמה דקות זה ימתין עד שאני אוכל (ארוחה קצרה)

ובאופן כללי יש לי גבולות לקצב העבודה, יוצאת להפסקה יזומה פעם בשעה/ שעתיים לשתות/ שירותים/ לאכול/ לדבר עם מישהו/ להסתכל בטלפון

ואם יש בקשה לא הגיונית אני מסבירה מה ההגיון שלי ומה הקצב שלי

עמוד שדרה ככה. באמת. זה היה טוב לי וגם לו.

עונה גם ל- @ירושלמית במקור, יש עוד מישהי שעובדת איתי וגם היא חושבת ככה. במהלך השנתיים שאני בעבודה היו עוד 3 אנשים, שהוא העיף אותם בטווח של כמה חודשים כי לא עבדו מספיק מהר/ לפי הרצונות שלו 🙈

זאת שאיתי היא עם יותר עמוד שדרה ממני וגם אותה הוא מטרלל לפעמים.

האמת שממש לא אכפת לי שיפטר אותי, כי זה לא שכיף לי, אבל סתם לא נעים וכמובן שאני לא *רוצה* שיעיפו אותי.

בקיצור צריכה לפתח עמוד שדרה.

הרבה יותר קל למצוא עבודה ולהציב דרישות לגבי תנאי ושכר.

אבל לא בא לי להתפטר ולחפש מקום חדש. אם הלחץ היה יורד העבודה הזאת הייתה מושלמת, באמת.

אני חושבת שכמו שאמרת למטה, לדבר איתו על זה. ואם לא יעבוד, תמיד אפשר לחפש מקום חדש.

(אגב באותה סיטואציה, אמרתי לו שאני הולכת לאכול, לא שאלתי. ובכל זאת)

את יכולה להישאר, את יכולה לחפש מקום אחר

אבל תגיעי ממקום של שקלתי את כל האפשרויות אני יודעת שיש חסרונות ואני בוחרת להישאר בגלל היתרונות.

אבל להישאר מתוך תקווה שיפטרו אותך זה נראה לי מתכון להרבה מרמור.

מקווה שאני לא נשמעת מתנשאת, אני גם עברתי המון במקומות עבודה

ועזבתי לא מעט מקומות והתגלגלתי בכל מיני תפקידים

ולפעמים לא סבלתי את העבודה אבל לא מצאתי מקום אחר (בעיקר באחד ההריונות)

וזה קצת מהתובנות שאספתי בדרך.

שולחת לך הרבה חיזוק שתמצאי את העמדה שהכי מתאימה לך ותרגישי בה הכי בטוב.

אגב כשמחפשים עבודה, מראיינים לרוב מבקשים חוות דעת מהמעביד הקודם? כאילו, איך אפשר ללכת לראיונות בלי שהמעביד יודע ואז מפטר במיידי? או שקודם מתפטרים ואז מחפשים עבודה... כי הרי לפעמים לוקח כמה חודשים למצוא מקום חדש

או שנותנים מישהו מהעבודה שסומכים עליו ולא הממונה הישיר

אבל כן מישהו שמעלייך או מקביל (לא חברה מהעבודה)

או שאומרים שהחיפוש הוא דיסקרטי.

אולי הוא ינסה לברר מה הסיבות..

אז פה זה לא מצב של העלאת שכר אבל אם את עובדת שהוא מרוצה ממנה הוא ינסה לשכנע אותך להישאר ולא יפטר.

ב. אפשר לומר להם שאת עוד לא מעדכנת בעבודה הנוכחית שאת מחפשת מקום חדש.

לא תמיד היה את המודעות והאומץ להציב גבולות

זה דבר שלמדתי אותו

פתחתי את היכולת לתקשר באופן מדויק ואלגנטי את הצרכים שלי (בכל מקום ובין השאר גם בעבודה)

אולי כדאי לדבר על זה איתו בצורה פתוחה.

בכללי, תציבי את הגבולות שלך

אל תשאלי שאלות.

לדוג הוא רוצה שתעשי משהו מיידי ואת תיכננת לצאת לאכול.

תגידי: אוקיי אני אעשה את זה אחרי האוכל.

בלי מקום לשאלות ובלי אופציה שהוא מתערב לך מתי לאכול. זה ממש לא העסק שלו.

אני בעבר שהיו לי תקופות מאוד עמוסות, הייתי מעלה על הכתב רשימה של משימות.

הייתי נכנסת למנהל או שולחת מייל ומבקשת תיעדוף.

נגיד מתוך רשימה של 10 דברים הוא יגיד ש- 3 הכי דחופים

סתם אני חושבת שאולי כדאי לך ללכת לעשות קורס אפילו קצר של ניהול זמן.

לא יודעת איפה את עובדת אבל אולי אפשר דרך העבודה.

קורס ניהול זמן ופרודקטיביות אונליין (עם תעודה) | INFINITY

להספיק יותר בזמן נתון? קורס אונליין לניהול זמן, משימות והתנהלות אפקטיבית

קורס ניהול זמן מומלץ - סדנת ניהול זמן אונליין - רותי רודנר

ושאלה למי שענתה לא.. מה משאיר אתכם בעבודה? תנאים טובים? צורך כלכלי? 

אני לא עובדת יותר מהר בגלל לחץ, הפוך, אני מאטה את הקצב כשיש הרבה משימות, כדי להצליח להתרכז בתיעדוף נכון.

לוקחת עבודה הבייתה, ויודעת שאחרי תקופות עומס מגיעות תקופות רגיעה.

משאיר אותי בעבודה:

1. תנאים טובים של שעות נוחות, הרבה ימי חופש, קרבה לבית, קולגות נעימות ונחמדות

2. בהינתן ההשכלה שלי, זה המקום בו אוכל כנראה להרוויח הכי הרבה ללא הסבה/ השכלה נוספת

3. אמנם לא טוב לי, אבל אני לא יודעת איפה כן יהיה לי טוב

1. כן מאוד

2. 8 שעות בין 40 ל50 דקות ברכב. עושה קצת שעות נוספות מרצון שלי יכולה לא לעשות בכלל (היו תקופות למשל שהיה בבית תינוק קטן שלא עשיתי בכלל).

3. כן ממש מרגישה סיפוק

1. כן

2. ללא נסיעות כמעט בערך 5 שעות ביום

3. מרגישה משמעותחת

1. כן

2. 8 שעות,משרת אם. 40 דקות חצי שעה נסיעה לכל כיוון, תלוי בפקקים

3.כן. ככל שהידע שלי מתרחב, אני יותר נהנית (אחרי הסבה, שנתיים וחצי במקום העבודה הראשון בתחום)

לפי מה שכתבת, נראה שזו דינמיקה לקויה

תיאום ציפיות זה דבר חשוב

1. ממש לא אוהבת ולא נהנית

2. משתנה בימים, סה"כ 32 שעות שבועיות (כ6 שעות ביום). בערך רבע שעה נסיעה.

3. לא סיפוק וחושבת שגם מתחת לרגיל, שחיקה, עייפות, חוסר הנאה, רצון לעבור וקושי וחשש לעשות הסבה כשעול הפרנסה יושב עליי חזק, וגם שאני לא מספיק יודעת במה אני רוצה לעסוק.

ולא עניתי לה

@כבתחילה

@תוהה לעצמי

@זוית חדשה

@עדיין טרייה

@Seven

@המקורית

@נטועה

עזרתן לי מאוד לקבל פרספקטיבה

אפשר להכין לו שוקו

ממש ממש מתוק

ולשים את התרופה ולא להגיד לו

ואז להגיד לו שהחלטת לפנק אותו בשוקו

אני ראיתי כזאת סיטואציה אצל חמותי

והילד התרגש שהכינו בשבילו

ושתה את השוקו אפילו שראו שלא טעים לו

אבל בפעם הבאה שהציעו לו אז הוא כבר לא רצה שוקו

אז עברו למשהו אחר

לבן עם קש

לקחו אותו לחנות והוא בחר מיץ בטעם שהוא אוהב- זה החזיק איזה יומיים המיץ הזה

בגדול לתת לו לבחור את הדרך שבה הוא שותה את זה

גם שוקו, גם סרט, גם פרסים, מתנות. במיץ הוא הרגיש את זה. זה כמות די גדולה 7 סיסי אז הטעם מורגש בכל דבר

הוא נעול ממש.

לחכות לתוצאה של הבדיקה? מניחה שיצא חיובי עם החום שהיה והילד הגדול שבבית

אני כבר די התייאשתי, גם קראנו לסבתות והלכנו לאחיות שינסו שם לתת לו

בגלל זה גם נורופן/אקמול קשוח ממש לתת לו ואני לא רוצה לעשות מזה אישיו

הייתי מנסה פשוט כדור במקום סירופ

זה באמת דוחה וכדור יותר קל לערבב עם יוגורט או משהו

או ללמד אותו לבלוע עם מים- אפשר להשמש בשקדי מרק לאימון ולעשות מזה ממש חוויה

פה זה משהו אחר, לא זוכרת את השם לו (לא מוקסיפן הורוד)

הוא עקשן ברמות וככל שאני יעשה מזה יותר עניין יווצר לי בעיה עם האזניל המניעתי והאקמול/נורופן כשצריך

אגב, במידה ויצא חיובי צריך לבדוק את הילדה הקטנה גם בבית? יש לה שיעולים חזקים אבל לא משהו מעבר

לא נראלי שצריך

אפשר לנסות להחליף למוקסיפן הוורוד.

ובכללי לנסות טריקים מכל הסוגים (מה שעוד לא ניסית...), פרסים /להכניס לכיוון הלחי כשהוא ישן/לערבב עם משהו שהוא אוהב...

חשוב לטפל כדי למנוע סיבוכים.

בהצלחה ❤️

הקור קצת מעמעם את החוש טעם

עם שלי זה עזר וזה היה תרופה מגעילה ממש

מה שכן גם פשוט אמרנו לו שאם לא ייקח נצטרך לחזור לבית חולים ( הרגשנו גרוע לאיים עליו אבל זה היה נכון והיינו די קרובים להתאשפז שוב ופשוט לקבל בוריד) 

לא נראה שהוא מבין מה אני אומרת לו שאם הוא לא יקח כך וכך

קראתי שיש זריקה חד פעמית לחיידק זה נכון?

לנו היה זיהום אחר רציני וכבר היינו באשפוז ככה שהבין את המשמעות ...

לגבי סטרפ לא יודעת לגבי זריקה אבל נשמע ממש טוב אם יש 

כן כדאי לבדוק

אבל פחות דחוף

אם היית אומרת שלא זה ולא זה זה היה יותר מדאיג

הבעיה היא כשהגולה נסתרת....

כשהגעתע אליה הסטרית עם גולות אדומות וכואבות היא אמרה לי הלוואי שזה היה המצב כשהיתה בעיה אמיתית כי אז הרבה נשים היו מאובחנות בזמן.....

כשאדום זה לרוב איזו דלקת.

את יכולה להתייעץ עם רופא בטלפון בשביל להיות יותר רגועה

זה באמת מרגיע

אבל מה אמורה לעשות אם זה

זה צריך טיפול ? גולה של 1.5 ס''מ כואב

זה עובר לבד ?

לא מרגישה בנח ללכת לרופא משפחה ( גבר ) 

לבדוק את זה בד"כ.

בלאומית הסמיכו כמה רופאות נשים לעשות בדיקת שד.

ממליצה לך להתקשר להתייעץ אולי יתן אנטביוטיקה או יפנה לUS שד.

זה ממש מתחת לשד

או שהןעברו למקום מוגן.

כדאי לברר ספציפית לפי בית חולים.

חולים. מבחינת חדרי לידה, אשפוז וכו' 

מנסה לחפש ולא מצליחה למצוא. אם את יודעת איפה את רוצה ללדת אפשר לברר ישירות מולם

אולי משהי יודעת מה קורה בבתי חולים בירושלים?

מבינה שעין כרם החדרי לידה הרגילים ממוגנים?