לא יודעת, אולי אצל כולם זה ככה.

אבל אם אני משווה את העבודה שלי להוראה.

אז זה כאילו אני מורה לכיתה א' והבוס שלי בא ואומר שצריך לבחון את הילדים על חזקות. אז אני אומרת לו שזה יקח חודש וחצי כי קודם צריך לקנות ספרים על חיבור וזה לוקח שבוע, ואז ללמד אותם חיבור שבוע, ואז לקנות ספרים על כפל וללמד כפל, ואז לקנות ספרים על חזקות וללמד חזקות ורק אז לבחון אותם על חזקות.

אבל הוא אומר שזה דחוף דחוף דחוף

אז שאני אעלה לכיתה ו' ואשאיל מהם ספרי חזקות ואלמד את הילדים השבוע ואז אבחן אותם, ובמקביל אקנה ספרי חזקות חדשים ואחזיר לכיתה ו'.

אז אני עושה את זה וכמובן כל הילדים נכשלים.

אז הבוס אומר טוב אולי כדאי שנלמד אותם כפל קודם, אבל אין זמן דחוף דחוף תיקחי מכיתה ג' ספרים.

אז אני קונה ספרי כפל ועד שהם מגיעים אני משאילה מכיתה ג' ומלמדת את הילדים שבוע וכמובן כולם נכשלים!

אז טוב נתחיל מחיבור, אבל דחוף דחוף אז עושים את המבחן ביום שישי אחרי טיול שנתי ורק שני ילדים מגיעים ונבחנים ואמנם הציונים טובים אבל הממוצע נראה על הפרצוף כי העיתוי היה גרוע.

אז עושים שוב ושוב, אח"כ נבחנים על כפל ואז על חזקות, ובסוף כל הבלגן לוקח 3 חודשים לילדים להיבחן על חזקות במקום חודש וחצי שהיה לוקח אם הכל היה מסודר.

וכל הזמן הזה הכל לחוץ הכל דחוף הכל היום תבחני אותם מה אכפת לך ואני מרגישה כזה חוסר תועלת, בשביל מה אני טורחת בכלל 

אחרי שצברתי מספיק וותק וניסיון,

אני אומרת לבוס אתה אומר לי מה, אני מחליטה איך.

הצבת לי רף גבוה, ללמד חזקות בכיתה א', זה מאתגר מאוד אבל אני אתמודד עם זה ואפעל בדרך שלי שאני מאמינה בה. שחרר.

המטרה שלך היא להגיע לחזקות, נכון? אז אל תתערב לי בכפל ובחיבור ובכל האמצע.

בהתחלה לוקח זמן לשחרר שליטה, אבל מעולם לא קרה שלא עמדתי בדד ליין, גם כשהיו עיכובים ובלתמים ידעתי לנהל את זה נכון (וגם להתייעץ איתו כשצריך וגם להפעיל אותו)

שידרתי לו ביטחון ואסרטיביות שלי לא מתערבים באיך שאני עושה את הדברים.

ממצב שלפני 3 שנים הוא עשה איתי שיחות סטטוס כל יומיים (שיחה של שעתיים!! כל יומיים!!)

וביקש לקבל דו"ח התקדמות מדוייק בכל מיני פורמטים שרק להכין את זה לוקח לפחות שעה ביום במקום להתקדם במשימה עבדתי בלעדכן סטטוס,

בקיצור משם הגענו למצב שהשנה כמעט 3 חודשים לא שמעתי ממנו בהקשר לאותו פרוייקט. (פרוייקט שנתי)

כבר אני רדפתי אחריו תסתכל קצת בסטטוס תראה אכפתיות כלשהי חח

אני באופן אישי, מבחינת אופי לא הייתי שורדת לאורך זמן עבודה עם בוס מתערב מדי.

פשוט בשלב הראיונות צריך לעשות תיאום ציפיות ולהבין את אופי ההתנהלות באותו מקום ספציפית.

נראה לי הנקודה היא צבירת ניסיון וותק. כי ותק בתחום יש לי לא מעט ואני אפילו דיי בטוחה בעצמי, אבל אצלנו אני רק שנתיים (שחצי שנה מתוכם חופשת לידה) ואני לא מרגישה עם ותק ואומץ.

ולהגיד לך את האמת לפעמים הוא אומר לעשות דברים שבעיני הם קשקוש כי יש לי ניסיון אחר, הבעיה שאני מנסה להגיד לו בעדינות שזה לא זה אבל הוא יש לו ביטחון עצמי מאוד גבוה בצדקת דרכו וקשה לי אפילו לנסות לשכנע אותו. מניחה שאם אעמוד על שלי הוא ישתכנע או יבדוק את עצמי אבל אני באופיי אין לי את הביטחון העצמי הזה.

וכמובן תמיד יש את הפחד שאני אגיד לו שאני אעשה בדגכי ואז הכל יכשל חחח

זה להבין אם ככה זה, וגם אם אעבור עבודה זה תמיד יהיה ככה. דרישות אינסופיות שצריך לעמוד בדדליינים שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע.

הבוס שלי מבחינתו אני מבינה למה זה דחוף לו, אבל אלה פשוט ציפיות לא כ"כ ריאליות. לא בטוחה שאם אשקף לו הוא יבין... הוא גם בעצמו פועל ככה תמיד במהירות אז מבחינתו זה הנורמה

נראה לי שמהתשובות של הסקר לפני את מבינה שזה לא ככה ברוב מקומות העבודה

כלומר החריג זה הבוס שלך וההתנהלות שלו

אבל מנסיוני בעבודה עם אדם דומה - לא נשמע ששיחה איתו תשנה את המצב

ואז הפתרון הוא

להתחיל לשים גבולות, לעשות בקצב יותר הגיוני גם אם משימות לא יתמלאו בלוז שהוא הציב ולשקף לו ולתמלל לו כל הזמן - אני עושה את א, אחריו את ב, ג יקח עוד כך וכך זמן, עבוד ד צריך קודם שיהיה את פ, וכו. הרבה פעמים אנשים כאלו לא מצליחים לעשות הערכות זמנים הגיוניות

תזכרי גם שהוא לא נגדו אלא בעד עצמו. הוא רוצה את מה שהוא צריך עכשיו, הרגע, מייד. אם בנסיון שיחה אחד ניסית להסביר שעדיף קודם משהו אחר ואז את מה שהוא רוצה דחוף (החזקות) אבל לטובתו צריך שקודם ילמדו כפל, והוא לא משתף פעולה, אז עוזבת, אומרת זה עניין שלו ועושה. אבל בלי לקחת ללב ועם תפילה לקב"ה שירחם עליו ויכניס לו שכל ;) אבל אני חושבת שכן חשוב לנסות לומר דברים בעדינות כי גם אם במקרה הספציפי הם לא נקלטים אז אולי בהמשך משהו יחלחל..

אל תבני על זה שהוא ישתנה (ראיתי שכתבת שאם לא הלחץ שלו זו היתה עבודה מושלמת, לא נשמע ממה שכתבת שהוא בכיוון של לשמוע/להשתנות)

כשתגיעי ללפני קצה גבול הסבולת שלך - תתחילי לחפש עבודה אחרת, קצת לפני ולא כשתגיעי לקצה, כי לפעמים לוקח זמן למצוא עבודה שמתאימה למה שתרצי.

אבל תזכרי שהנפש שלך שווה יותר!

תגובה מקסימה שהעלתה בי חיוך

נתת לי כח להמשך בעז"ה

1.לאאאא

2. 5-6 שעות כרבע שעה נסיעה כל צד

3.לא סיפוק ולא כלום

אמנם מעט שעות אבל שכר שעתי גבוה

אני ממש ממש בחיפוש אחרי עבודה שמתאימה לי

כל בוקר שאני קמה אני מתבאסת שאני צריכה ללכת לעבןדה, יש לי שם תאריך סיום ואני ממש לא מצכוונת להמשיך שנה הבאה

צריך הרבה תפילןת למצוא עבודה קרובה טובה ונוחה

במקרה אני הריון אז יש לי גם את התלמ

אבל גם אם לא הייתי מחפשת מקום אחר 

כן

8 שעות

כחצי שעה נסיעה כל צד

מרגישה

גם סיפוק

גם מקבלת הערכה ופידבקים חיוביים

גם לומדת דברים חדשים

וגם חווה התפתחות אישית 

1. כן!

2. 8 שעות עבודה ביום. 5 ימים בשבוע מתוכם יומיים עבודה מהבית.

   נסיעה של כ10 דקות, ואם יש פקקים יכול להגיע גם לחצי שעה.

3. מרגישה סיפוק, למידה, התפתחות והתקדמות מקצועית. 

1. לא

2. בערך שעה באוטובוס, חצי שעה באוטו. 7 שעות עבודה

3  ממש לא. מרגישה תסכול.

אבל נשארת שם מכמה סיבות ספציפיות לסיטואציה. לא חושבת שזה האידיאל בכלל ולא חושבת להישאר שם לטווח ארוך. אולי לשנתיים הקרובות.

1.לא אוהבת.

2.עובדת כ-6 וחצי שעות ביום. חצי שעה נסיעה לכל צד.

3.לפעמים מרגישה סיפוק כשמצליחה להשלים דברים. לרוב לא.

1. כן מאוד

2. בשגרה עובדת 6.5 שעות במשרד ומשלימה בערב עוד שעה שעתיים ובתקופות עומס יכולה לעשות שעות נוספות במשרד וגם לעבוד עד 12 בלילה (בבית כמובן)

נוסעת כחצי שעה לכל צד וגם עובדת מהבית יומיים בשבוע

3. לרוב מאוד מסופקת ונהנית

בכללי אגיד לך לגבי עומס אצלי בעבודה

יש תקופות מאוד מאוד עמוסות. בדיוק עכשיו הסתיימה תקופה כזאת של מירוץ ודד ליין ולו"ז ממש קשוח.

אבללללל

קודם כל בדר"כ זה תחום בזמן. צריך להגיש משהו עד לתאריך מסוים ואח"כ יש קצת אורך נשימה עד לפעם הבאה

שנית כל אני מרגישה שהמנהלים מאוד רואים אותי ומבינים את העומס.

לדוג' בשבוע שעבר הבוס שלי רצה שאעשה משהו ואמרתי לו שאין לי זמן כי אני צריכה לעשות א ב ג

הוא אמר לי בסדר ובהמשך היום עשה בעצמו את מה שרצה שאעשה.

ובקטע טוב של לבוא להתחשב ולהבין שאי אפשר שאספיק הכל וחייב להיות סדר עדיפויות.

וחוץ מזה מאוד מעריכים.

לא מזמן שלחו לי מארז שוקולדים הביתה עם פתק הערכה ווואלה זה עושה את זה.

ולמרות שעמוס מאוד מאוד ולמרות שאני מרגישה שאם אעבור לעבודה אחרת אשתדרג בתפקיד ובשכר

ההערכה משאירה אותי במקום הנוכחי. 

עזרת לי במחשבות שלי 🙏

אצלי לבוס יש הרגשה שונה של כמה זמן לוקח לעשות כל דבר (ואני עובדת מהר) אז לפעמים הוא ממשיך ללחוץ גם כשאני אומרת לו שאין פנאי להכל. שבוע שעבר הוא לחץ עליי לעשות משהו ואמרתי לו בפירוש שאם אעשה את זה במיידי לא יהיה לי זמן לאכול צהריים וזה לא שינה את דעתו

או שהציפיה לדחות אוכל זה רק פעם בכמה חןדשים כשיש איזה פרוייקט רציני ודדליין?

בעבר כבר היו ימים שלא הספקתי לאכול צהריים בגלל העומס, אבל לא בגלל שהוא ביקש משהו ישירות. שבוע שעבר זה היה החריג.

וסתם בשביל הפריקה... היה משהו שהיה צריך להיעשות בטווח שעות מסויים, ושלחו לו הודעה על זה (הוא חיכה לה מראש). אבל הוא לא ראה את ההודעה בזמן, וכשראה כבר נותרה רק איזה חצי שעה לעשות את זה, אז הוא ביקש ממני שאעשה את זה במיידי.

אבל ההודעה הייתה אצלך פשוט לא היית על זה ולכן הזמן עבר, ובזמן הזה עשית דברים אחרים וזה לא היה לך חשוב, ופתאום בדקה האחרונה אתה נזכר להגיד לי ומצפה שאפנה הכל ולא אוכל בשביל זה?

לא מוותרת על ארוחות

גם אם הבוס ביקש משהו דחוף, אם זה משהו שלוקח יותר מכמה דקות זה ימתין עד שאני אוכל (ארוחה קצרה)

ובאופן כללי יש לי גבולות לקצב העבודה, יוצאת להפסקה יזומה פעם בשעה/ שעתיים לשתות/ שירותים/ לאכול/ לדבר עם מישהו/ להסתכל בטלפון

ואם יש בקשה לא הגיונית אני מסבירה מה ההגיון שלי ומה הקצב שלי

עמוד שדרה ככה. באמת. זה היה טוב לי וגם לו.

עונה גם ל- @ירושלמית במקור, יש עוד מישהי שעובדת איתי וגם היא חושבת ככה. במהלך השנתיים שאני בעבודה היו עוד 3 אנשים, שהוא העיף אותם בטווח של כמה חודשים כי לא עבדו מספיק מהר/ לפי הרצונות שלו 🙈

זאת שאיתי היא עם יותר עמוד שדרה ממני וגם אותה הוא מטרלל לפעמים.

האמת שממש לא אכפת לי שיפטר אותי, כי זה לא שכיף לי, אבל סתם לא נעים וכמובן שאני לא *רוצה* שיעיפו אותי.

בקיצור צריכה לפתח עמוד שדרה.

הרבה יותר קל למצוא עבודה ולהציב דרישות לגבי תנאי ושכר.

אבל לא בא לי להתפטר ולחפש מקום חדש. אם הלחץ היה יורד העבודה הזאת הייתה מושלמת, באמת.

אני חושבת שכמו שאמרת למטה, לדבר איתו על זה. ואם לא יעבוד, תמיד אפשר לחפש מקום חדש.

(אגב באותה סיטואציה, אמרתי לו שאני הולכת לאכול, לא שאלתי. ובכל זאת)

את יכולה להישאר, את יכולה לחפש מקום אחר

אבל תגיעי ממקום של שקלתי את כל האפשרויות אני יודעת שיש חסרונות ואני בוחרת להישאר בגלל היתרונות.

אבל להישאר מתוך תקווה שיפטרו אותך זה נראה לי מתכון להרבה מרמור.

מקווה שאני לא נשמעת מתנשאת, אני גם עברתי המון במקומות עבודה

ועזבתי לא מעט מקומות והתגלגלתי בכל מיני תפקידים

ולפעמים לא סבלתי את העבודה אבל לא מצאתי מקום אחר (בעיקר באחד ההריונות)

וזה קצת מהתובנות שאספתי בדרך.

שולחת לך הרבה חיזוק שתמצאי את העמדה שהכי מתאימה לך ותרגישי בה הכי בטוב.

אגב כשמחפשים עבודה, מראיינים לרוב מבקשים חוות דעת מהמעביד הקודם? כאילו, איך אפשר ללכת לראיונות בלי שהמעביד יודע ואז מפטר במיידי? או שקודם מתפטרים ואז מחפשים עבודה... כי הרי לפעמים לוקח כמה חודשים למצוא מקום חדש

או שנותנים מישהו מהעבודה שסומכים עליו ולא הממונה הישיר

אבל כן מישהו שמעלייך או מקביל (לא חברה מהעבודה)

או שאומרים שהחיפוש הוא דיסקרטי.

אולי הוא ינסה לברר מה הסיבות..

אז פה זה לא מצב של העלאת שכר אבל אם את עובדת שהוא מרוצה ממנה הוא ינסה לשכנע אותך להישאר ולא יפטר.

ב. אפשר לומר להם שאת עוד לא מעדכנת בעבודה הנוכחית שאת מחפשת מקום חדש.

לא תמיד היה את המודעות והאומץ להציב גבולות

זה דבר שלמדתי אותו

פתחתי את היכולת לתקשר באופן מדויק ואלגנטי את הצרכים שלי (בכל מקום ובין השאר גם בעבודה)

אולי כדאי לדבר על זה איתו בצורה פתוחה.

בכללי, תציבי את הגבולות שלך

אל תשאלי שאלות.

לדוג הוא רוצה שתעשי משהו מיידי ואת תיכננת לצאת לאכול.

תגידי: אוקיי אני אעשה את זה אחרי האוכל.

בלי מקום לשאלות ובלי אופציה שהוא מתערב לך מתי לאכול. זה ממש לא העסק שלו.

אני בעבר שהיו לי תקופות מאוד עמוסות, הייתי מעלה על הכתב רשימה של משימות.

הייתי נכנסת למנהל או שולחת מייל ומבקשת תיעדוף.

נגיד מתוך רשימה של 10 דברים הוא יגיד ש- 3 הכי דחופים

סתם אני חושבת שאולי כדאי לך ללכת לעשות קורס אפילו קצר של ניהול זמן.

לא יודעת איפה את עובדת אבל אולי אפשר דרך העבודה.

קורס ניהול זמן ופרודקטיביות אונליין (עם תעודה) | INFINITY

להספיק יותר בזמן נתון? קורס אונליין לניהול זמן, משימות והתנהלות אפקטיבית

קורס ניהול זמן מומלץ - סדנת ניהול זמן אונליין - רותי רודנר

ושאלה למי שענתה לא.. מה משאיר אתכם בעבודה? תנאים טובים? צורך כלכלי? 

אני לא עובדת יותר מהר בגלל לחץ, הפוך, אני מאטה את הקצב כשיש הרבה משימות, כדי להצליח להתרכז בתיעדוף נכון.

לוקחת עבודה הבייתה, ויודעת שאחרי תקופות עומס מגיעות תקופות רגיעה.

משאיר אותי בעבודה:

1. תנאים טובים של שעות נוחות, הרבה ימי חופש, קרבה לבית, קולגות נעימות ונחמדות

2. בהינתן ההשכלה שלי, זה המקום בו אוכל כנראה להרוויח הכי הרבה ללא הסבה/ השכלה נוספת

3. אמנם לא טוב לי, אבל אני לא יודעת איפה כן יהיה לי טוב

1. כן מאוד

2. 8 שעות בין 40 ל50 דקות ברכב. עושה קצת שעות נוספות מרצון שלי יכולה לא לעשות בכלל (היו תקופות למשל שהיה בבית תינוק קטן שלא עשיתי בכלל).

3. כן ממש מרגישה סיפוק

1. כן

2. ללא נסיעות כמעט בערך 5 שעות ביום

3. מרגישה משמעותחת

1. כן

2. 8 שעות,משרת אם. 40 דקות חצי שעה נסיעה לכל כיוון, תלוי בפקקים

3.כן. ככל שהידע שלי מתרחב, אני יותר נהנית (אחרי הסבה, שנתיים וחצי במקום העבודה הראשון בתחום)

לפי מה שכתבת, נראה שזו דינמיקה לקויה

תיאום ציפיות זה דבר חשוב

1. ממש לא אוהבת ולא נהנית

2. משתנה בימים, סה"כ 32 שעות שבועיות (כ6 שעות ביום). בערך רבע שעה נסיעה.

3. לא סיפוק וחושבת שגם מתחת לרגיל, שחיקה, עייפות, חוסר הנאה, רצון לעבור וקושי וחשש לעשות הסבה כשעול הפרנסה יושב עליי חזק, וגם שאני לא מספיק יודעת במה אני רוצה לעסוק.

ולא עניתי לה

@כבתחילה

@תוהה לעצמי

@זוית חדשה

@עדיין טרייה

@Seven

@המקורית

@נטועה

עזרתן לי מאוד לקבל פרספקטיבה

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣