לענות על הכל.

אבל תבררי היטב את האופציה של אבטלה לפני שאת בונה עליה, בטח אם את מתכננת לשלב עבודה תוך כדי.

יש קריטריונים מאוד מסויימים לקבלת דמי אבטלה, וגם הגובה של התשלום לא בהכרח שווה למשכורת, ואם את מכניסה כסף זה מתקזז מהאבטלה.

אז כדאי לבדוק את זה היטב לפני שבונים על זה.

לגבי חופשת לידה, יש תנאים גם לזה. אם עבדת x חודשים מתוך y שקדמו ללידה. אבל אני לא זוכרת מה הx ומה הy.

אז כדאי לבדוק גם את זה היטב

הגובה של התשלום ממש לא שווה למשכורת!!!

בערך כ 50 אחוז וזה בתנאי שאני לא עובדת בנוסף.

ברור שאני לא אקבל ישירות את השכר על העבודה שלי בתור פרילנסרית.....

אחרת לא אהיה זכאית לדמי אבטלה.

וכן לגבי התנאים לדמי לידה אם אצטרך

בהחלט אני מכירה את הנושא 

אחד לאחד ממש

וביום שפיטרו אותי גיליתי הריון

חתמתי אבטלה ובגלל שלא חזרתי לעבודה אחרת הייתי זכאית לחופשת לידה לפי גובה השכר שהיה לי בעבודה

חצי שנה

להריון זה בערך עוד 8 חודשים

זא חודשים בלי הכנסה כביכול לפני דמי לידה...

לא?

תגגלי זכאות לדמי לידה, צריך 10 חודשים מתוך 14, או 15 מתוך 22 החודשים שקדמו ללידה. חודשים עם דמי אבטלה נספרים גם כן בתוך חודשי האכשרה הללו.

והחישוב לדמי הלידה הוא לפי חודשי העבודה האחרונים.

אמרת שעדיין לא דנתם בתפקיד ניוד?

אז תנסי למשוך את הזמן הזה עד שתדונו ותצריכי להחזיר תשובה אם את מעונינת או לא...

דוקא לדעתי אם את בהריון אז עדיף לך להמשיך לעבןד בכא

ולא להמר על כל מיני אופציות ושילובים

שיכולים לעשות בלאגן בדמי הליד בה..

אלאכ השכר בניוד  ממש נמוך (יותר נמוך מהדמי אבטלה שתקבלי?)

ואז בה אחרי דמי לידה תוכלי לשקול בנחת את האופציות, וךא בכזה חטף

(אז לדעתי גם ק'יימת אופציה של התפטרות לטובת טיפול בילד.. שגם  יכול לתת זמן של חיפושים)

ומנגד, כשאני חושבת,  אם השכר בתפקיד ניוד יותר גבוה בכא מהשכר בדמי אבטלה היתי בא שוקלת את זה

להמשיך במקום עבודה מסודר, (במיוחד כשמתכננים הריון )עדיף על קבלת דמי אבטלה

אבל זו דעתי בכא

אני לא יודעת מה השכר בתפקידי ניוד

רק לפי ההגדרה של התפקידים כרגע אני יודעת

השכר שלי כיום הוא פי 2.

אני בתפקיד של הנהלה.

בונוסים מוגדלים.

השכר גבוה יחסית לתחום הזה בשוק.

ואני לא תחת ההסכם בחברה

אני בתפקיד מוחרג.

שוודאי שלא אקבל כזה בתפקידי הניוד כרגע.

וזה בגלל שאין הרבה תקנים.

אולי בהמשך יהיה ואוכל להתמודד עליהם.

אבטלה גם אקבל בערך 50 אחוז מהשכר כיום

ככה שאני בווין ווין מול האבטלה.

כפרילנסרית אוכל די בקלות להשלים את השכר למה שהייתי רגילה.

ומה שבטוח לקבל יותר מהשכר  בתפקידי הניוד.

בלי לעבוד משרה מלאה בתפקידי שירות שאני מממזמן לא שם.

ולהיות תחת בוסיות שאני ברמה המקצועית שלי עברתי אותם מממזממן.....

מה שכן בין המילים הבנתי שיש לי שוב אופק ניהולי. זא להתמחות בתחום ובגלל בניסיון שלי כן לקבל אח''כ תפקיד ניהולי.

אולי.

הכי אירוני שבדיוק לפני חודש אושר לי בונוס גדול והעלאה בשכר על ידי המנכל 

הוא היה שבע רצון ב"ה ואני גם

השינוי שבוצע היה בגלל הבעל שליטה בחברה שהחליט למזג ולהפוך את כל הקערה על פיה.

המנכ"ל היום היה המום.

מה שכן יש קצת נחמה בזה שזה צרת רבים.

וגם שזה לא אישי.

והם דאגו אלף פעם להגיד את זה.

אם כפרילנסרית את מתכוונת למה שנקרא "עבודה בשחור" (כי אם את מדווחת זה בוודאי יורד מאבטלה).

יש לזה כל מיני חסרונות שהם לא רק זה שזה לא חוקי.

זה עניין של זכויות, פנסיה, ביטוחים למינהם, וותק תעסוקתי ועוד כל מיני. לא שאת לא יכולה להפריש לבד, אבל זה יותר כאב ראש.

אם החברה שאת עובדת בה גדולה ויציבה, זה נותן פלוס על פני אבטלה ופרילנס לפי דעתי. במיוחד אם יש לך אפשרויות קידום.

זה בוודאי אני לוקחת בחשבון

בעצם אהיה מוגדרת כמובטלת.

שגם אין לי הרבה זכויות הפנסיה וכו ...

זה על פני להיות מועסקת פה.

אני בחברה גדולה ויציבה זה נכון.

רק כרגע אני לא מסוגלת לראות את עצמי נפשית יוצאת מהחדר שלי לעמדות אופן ספייס וזה באמת לא יפה להגיד. אבל מבחינתי זה לרדת מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

50 אחוז פחות בשכר זה גם לחזור בעצם שנים רבות אחורה.

וזה לא רק השכר

זה בעצם לחזור לעבודה ההתחלתית שלי בתור פקידה....

נכון זה תהליך נפשי שאצטרך לעשות עם עצמי.

השאלה מה כדי לי.

האם אוכל להתמודד נפשית

הנפשי זה באמת שאלה שלך מול עצמך.

אני במקום קצת אחר, אבל יש לי תואר במשהו מסויים, ומכל מיני סיבות אני עובדת במשהו אחר שנחשב הרבה פחות. גם בשכר וגם בטייטל.

האם זה מבאס? כן

האם זה מצריך ממני ענווה? כן.

אבל זה לא רע בעיניי.

זה מלמד אותי הרבה

ובעיניי לבנות על הכנסה שתשלים לך לשכר ניהול כפרילנסרית+ לקבל אבטלה, זה בעייתי. גם חוקית וגם מוסרית😅

יש הבדל בין לעבוד כבייביסיטר בלי לדווח, או אפילו בניקיון מידי פעם, לבין לבסס הכנסה משמעותית על זה ללא דיווח, ואז גם לקבל כסף מהמדינה 

על הפרילנסר (הלא מדווח) בעיקרון. כן חשבתי להעלות את רמת השכר שלי מעבר ל 50 אחוז אבטלה/תפקיד אחר בחברה.

נכון זה נשקל בגלל הבעייתיות שיש.

היתרון שיש לי בזה (למרות הבעיה שיש מהצד) שאני אמשיך לעבוד בתחום שלי (הגם שלא אכתוב בקוח) אני לא אשכח את הנושא ואטבע בנושא אחר שהוא ברמה פחותה

יתרון נוסף אולי שבקוח כשארצה לחפש עבודה אחרת. לא יהיה כתוב לי שורה של תפקיד שאין לה כרגע שום קשר לפן המקצועי שלי.

השאלה האם עדיף שאהיה כתוב אבטלה.

צריכה לכתוב אבטלה.

יש לפעמים פערים בקורות חיים.

אם זה חורים מאוד גדולים, ולא משהו שיש לך כל שנתיים, ויש לך ניסיון משמעותי בתחום שלך, אין סיבה שזה ייפגע.

את לא צריכה לדווח על כל מהלך שלך בקורות חיים.

פשוט כותבת לדוגמה:

2015-2025 מנהלת ב.... עוסקת ב...

ישאלו אותך מה קרה אחרי זה?

תוכלי להסביר בעל פה. אפילו בלי להגיד אבטלה. (המחלקה אצלנו נסגרה. החלטתי לנצל את הזמן להתרענן בין עבודות).

אבטלה זה למי שאין תעסוקה גם כשכיר וגם כעצמאי.

אם כבר פרילנסר אז במקביל לתפקיד של הניוד, לא?

אם את מתכוונת פרילנסר בשחור אז זה פתח לבעיות וצרות וגם בעיה אח"כ לציין את זה בקו"ח/ לינקדאין

בקיצור תבדקי את זה טוב כי נשמע שמבחינתך זו אופציה קיימת פשוטה, אבל זה לא.

כמה שנים וותק יש לך במקום העבודה הנוכחי?

זה גם שיקול משמעותי. אם יש לך מספיק וותק כדי לספר על הניסיון שם זה משהו אחד.

אם אין לך מספיק וותק אולי עדיף ניוד שיתן לך רצף בקו"ח ואז תצאי לחופשת לידה בראש שקט ותחפשי משהו אחר אחרי הלידה.

אם את לא בהריון, הייתי נותנת פוש על למצוא מהר מרום עבודה חדש. מוותרת על אבטלה, פרילנס וכל הדברים האחרים.

תפקיד מסודר בחברה מסודרת, עם משכורת מסודרת, כדי שכשתיקלטי בע"ה להריון זה כבר יהיה כשאת במקום עבודה מסודר עם דמי לידה והכח מסודר וגם מקום מסודר לחזור אליו אחרי הלידה.

שיש מצב שאחפש עבודה ואכנס אליה ובמקביל אנסה להכנס להריון.

ההריונות שלי לא קלים בכלל.

זה יכולה להיות השבתה רצינית

ובמקום עבודה חדש ממש אני לא אעיז.

מן הסתם אם אלך לעבודה חדשה זה טווח של חצי שנה בטוח שאקח שוב מניעה. וגם אח''כ אפחד לא מבטיח לי שאכנס להריון מיד.

ואני לא בת 20.

אז כנראה אצטרך בנסיבות כאלו לוותר על עוד הריון.

שזה גם שיקול רציני.

אם ככה אז אולי עדיף בכל מקרה את הניוד, לעבוד בחצי כח, לנצל ימי מחלה וכל מה שצריך בלי מצפון ובלי להוכיח את עצמך.

אם את מושבתת בהריונות אז גם פרילנס זה בעיה.

הבאסה שהירידה בשכר תוריד גם את הדמי לידה.

אבל אולי תצליחי להוציא תנאי ניוד טובים יותר.

בד"כ במצבים כאלה, דברים יכולים להשתנות כל הזמן.

מספיק שיש מישהו בתפקיד שהולם את הכישורים שלך שהחליט להתפטר כי החוסר יציבות מהווה זרז לשינויים גם מצד עובדים שלא מפוטרים, ותהיה לך הזדמנות לתפקיד אחר.

אגב כשהייתי בהריון בסיכון, אז הגעתי להבנות עם המעסיק על הפחתה קבועה בשעות העבודה בתמורה לימי מחלה,

עבדתי 6 שעות במשך כמה חודשים, וקיבלתי משכורת מלאה, זה היה נחמד כי היו לי מלא ימי מחלה לנצל עד סוף ההריון.

בקיצור תני לזה שבועיים, מאמינה שהדברים יתבהרו. גם תדעי אם את בהריון או לא, וגם תדעי מה קורה סביבך קצת יותר.

אם את בהריון כדאי לשתף אותם ולבקש תפקיד אחר שלא יהווה הרעה בתנאים.

בכל מקרה, אם המצב הוא שאת לא בהריון, אבל אם תמנעי עוד קצת אז לא יהיה הריון בכלל, אז עדיף שנה של נזק כלכלי מאשר לוותר על ילד רק בגלל זה.

ילד יעלה הרבה יותר מאובדן הכנסה במשך שנה.

כרגע זה נראה שכנראה אם אחפש עבודה חדש במקום חדש

לא אוכל לנסות עוד הריון בטווח של חצי שנה בטוח מתחילת העבודה.

ולא בטוח שאני אמצע עבודה מחר..

זה לא טווח מספיק לגיל שלי

עובדה שלוקח לי זמן...

ב. דמי לידה נגזרים נראה לי גם מדמי אבטלה.

ג. באמת קשה לחפש עבודה תוך כדי עבודה אחרת.

1. מספר ימי הזכאות שלך לדמי אבטלה תלויים בשלושה משתנים- הגיל שלך (מעל או מתחת ל28), מספר התלויים (מעל או מתחת ל-3) והאם קיבלת דמי הבראה בארבע השנים האחרונות.

2. גובה דמי האבטלה תלוי ב: 1. גיל- מתחת או מעל 28 2. גובה ההכנסה ברוטו בששת החודשים שקדמו להפסקת העבודה. יש טבלה מסודרת באתר של הביטוח לאומי.

3. כל שכר שאת מרוויחה מעבודה בתקופת האבטלה מתקזז שקל מול שקל מדמי האבטלה המגיעים לך.

(מעבודה כפרילנסרית בשחור אני מתעלמת באלגנטיות)

4. השפעת האבטלה על דמי הלידה-

כדי לקבל דמי לידה מלאים צריך 10 חודשי אכשרה מתוך 14 חודשים שקדמו ללידה או 15 מתוך 22.

חודש שבו קיבלת דמי אבטלה נחשב לתקופת אכשרה ונספר לצורך צבירת החודשים לדמי לידה.

במידה ומהרגע שקיבלת אבטלה ועד הלידה לא עבדת- ישולם לך דמי הלידה לפי השכר ששולם לך לפני האבטלה

במידה ועבדת אפילו יום אחד בין האבטלה ללידה ישולם לך דמי הלידה לפי ממוצע של שלושה או שישה חודשים שקדמו ללידה כולל השכר שקיבלת באבטלה.

מקווה שהסברתי ברור 

מתי בפועל יש הפסקת עבודה?

יש מצב שדוקא בגלל שאת אולי בהריון ולפני לידה אז שווה לך לצאת לאבטלה וחקבל את הדמי לידה לפי העבודה הנוכחית

כי שכר נמוך יוריד לך משמעותית את הדמי לידה

הודעה מוקדמת תיהיה בעוד יומיים.

זא שימוע כהליך רגיל ומאז חודש מראש

בעצם כל הזכויות שלי יורדות לחצי!!

שזה הזוי.

נכון באבטלה אין לי זכויות פנסיוניות בכלל.

אבל מנגד הזכויות בשכר נשמרות לי

ועד שתדעי אם את בהריון, ואז בשימוע תגידי להם שאת בהריון והם לא יוכלו לפטר אותך ולא לכפות עליך הרעת תנאים של הניוד.

הם יצטרכו להמשיך להעסיק אותך בתנאים הקודמים עד שיגישו ויקבלו אישור (נראה לי היום זה ממשרד הכלכלה)

זה יתן לך עוד זמן.

שווה להתייעץ עם עו"ד שיסביר לך היטב את הפרטים והזכויות המגיעות לך.

שזה יכול לעבוד?

אסור לפטר בהריון, אבל אם סוגרים את כל המחלקה זו סיבה שבאופן מוחלט לא קשורה להריון, ויכול להיות שאפשר לקבל על זה אישור.

וזמן= משכורת

כשמדובר בלידה כל חודש זה משמעותי.

אם אני מבינה נכון רק המחלקה שלך נסגרת והחברה ממשיכה להצקיים

אז אם היחסים בניכם טובים הייתי מספרת שגילית שאת בהריון וזה מעמיד אותל במצב ריסקי עם הזכויות לפני הלידה

ומבקשת לסכם תאריך הפסקת עבודה הכי מאוחר שניתן

במקום פדיון ימי חופשה לנצל אותם

כנל לגבי פדיון ימי מחלה- אם קיים אצלכם

וככה לדחות את תאריך הפסקת העבודה למקסימום הניתן

ואז להתחיל לחתום אבטלה

ולא לעבוד עד הלידה

נכנסים לתחשיב של הדמי לידה??

אני רק נקודה אחת

אפ את חותמת אבטלה חצי שנה ואז 3 חודשים לא עובדת

זה לא דופק לך בכלל את הדמי לידה

לא חייבים לעבוד או לקבל מביטוח לאוי עד הלידה עצמה

זה טעות נפוצה ולא נכונה

הם יעשו לך ממוצע של ה3 או 6 חודשים אחרונים שכן קיבלת

עם אבא

מתלבטת איך להתארגן על זה, רציתי שגם בן ה3 יזכה לשמוע מגילה. מצד שני הוא לא יצליח להיות מההתחלה ועד הסוף בלי להפריע 

מלבד ילדים נדירים שמסוגלים לשבת בשקט הרבה זמן.

אפשר בבית להקריא לו פסוקים בשביל החוויה.

בכל אופן, אצלנו - לבעלי יש מגילה, וכבר כמה שנים שהוא קורה לי בבית (לפחות באחת הפעמים). מנסים כשהקטנים ישנים, אבל אם מתעוררים עושים הפסקות לפי הצרכים שלהם.

השנה חשבנו שאולי הוא יקרא במקלט לכל מי שירצה בסביבה, אולי כמה נגלות. נראה איך נעשה את זה עם הקטנות שלנו...

אם יש מישהו באזורכם עם מגילה, כדאי לנסות ליזום משהו כזה - קריאה במקלט/בממ"ד.

הבת שלי בת השלוש הייתה איתי בקריאת המגילה היום, לא הפריעה בכלל... נהנתה להרעיש וביתר הזמן ישבה בשקט, לקחתי אותה גם שנה שעברה למגילה, גם שם ישבה בשקט.

חוץ ממנה בקריאה שהשתתפתי היו עוד לפחות שתי בנות בנות גילה ואפילו פחות שישבו בשקט.

נכון שיש ילדים מרעישים אבל לא כולם וכל אמא מכירה את הילדים שלה ותדע אם מתאים או לא 

לק"י
 

אמהות שמביאות ילדים צריכות לקחת בחשבון, שיש מצב שיצטרכו לצאת באמצע, אם הילד יתחיל להפריע.

ולא תמיד זה קורה.

כי ילדים בגיל הזה (וגם גדולים יותר), גם השקטים שבהם, אם הם צריכים משהו דחוף (שירותים למשל) לא תמיד ידעו לבקש בשקט. ובקריאת מגילה זה קריטי, גם רעשים קטנים שחוזרים על עצמם.

אני מוותרת על זה (והבן שלי גם לא כזה שקט, אז אני לא אקח סיכון בכל מקרה).

והאמת - יש גם ילדים מתעתעים, שלפעמים כך ולפעמים כך... בעלי נאלץ כמה פעמים לקחת את הילדונת שלנו איתו לתפילה, והיו פעמים שהיא ישבה בלי להוציא הגה, והיו פעמים שהיא לא הפסיקה לדבר... (ובמקרה כזה הוא יצא איתה החוצה)

נראה לי שבהכללה רוב הילדים בגיל הזה לא יכולים לשבת בשקט גמור חצי שעה שלמה.

בעיני זו ציפייה לא מחויבת בטח לא בקריאת מגילה שיש בה את הזמן שמרעישים ברעשן אבל גם אם ילד אומר מילה או שתיים זה לא אסון באופן בו אני תופסת את חינוך הילדים לתפילה ולשהות בבית הכנסת.

כמובן שאם ילד מתקשה לשבת, בוכה, צועק אז לא מתאים אבל ילד רגוע יחסית לא רואה סיבה שלא יבוא

כי צריך לא לפספס כמעט אף מילה מהקריאה.

כן, גם הרעשים בהמן הם לא בסדר... אבל מכיוון שהקורא מכוונן עליהם, בדרך כלל הוא חוזר אחר כך על הפסוק האחרון.

אני הסברתי לבת שלי שרצתה לבוא שהיא לא יכולה כי צריך להיות בשקט הרבה זמן וזה יכול להיות לה קשה וזה יפריע לאחרים אז נחכה שתגדל.

ולצורך החינוך אני לוקחת אותם בזמנים שבהם זה פחות מפריע אם יש רעש ושיש לי אפשרות להוציא אותם

הלכתי עם כולם והיינו בחוץ והגדולים נכנסו קצת וכשמיצו יצאו

השנה תיכננתי לקחת את בן ה5 ואולי בן ה4, את השני התלבטתי.

בגיל 3 ממש לא חושבת שמסוגלים לשבת הרבה זמן בשקט.

בעלי או הבן הגדול יקרא.

לוקחת את הילדים מחופשים ובע"ה נזכה לשמוח ולשמח.

(יש לי בן 5 ומעלה)

הייתי מזמינה אלינו אבל אין מעלית אז ככה יצא.

בעלי בצבא. אולי יחזור היום. הלוואי.

אם לא. זה קצת מסובך. אני עם 2 קטנים. 

את צריכה לקרוא ביחד איתם בעצמך, עדיף ממגילה כשרה, אם אין אפשר מהחומש.

תחפשי קישורים.

אם לא תצליחי בשום דרך, תכווני ששנה אחת מתבטל כדי לזכות לקרוא שנים הרבה בע"ה!

לפי הפסיקה שאנחנו קבלנו למשל, לא יוצאים ידי חובה כך.

וכשמעלים כזה אופציה בפורום כדאי לסייג שלא לפי כל השיטות....

תנסי לברר באזורך אם יש בחורים מישיבה קרובה/שכנים שאחד מהם יוכל לקרוא אצלך בבית

ואז כבר תזמיני עוד שכנות שאולי צריכות גם.

או להתארגן עם שכנה במצבך לתורות- אחת עם הילדים השניה יוצאת לשמוע מגילה

בכל רחוב להיום בערב,

הילדים שלי לא קטנים הם יבואו איתנו לשכנים.

מחר בבוקר אולי נקרא מהמגילה בבית, נראה איך יהיה. 

בעלי לוקח את שני הגדולים לבית כנסת (שנמצא במקלט).

אני נשארת עם הקטנים. אולי נרד קצת ליד בית הכנסת כדי להרגיש את האווירה.

אחר כך אני אלך לקריאה לנשים. בתקווה שלא יהיו אזעקות באמצע.

עדיין לא ברור אם בבית שלו (שעם ממ"ד אבל פיצי) או במקלט

או בבתים .

הגדולים שצמו הלכו בזמן התפילה לחניון- שם ארגנו מניין.

את הקטנות שדווקא השנה אמרתי להן מראש שהגיע הזמן שילכו כי כבר יודעות לקרוא ב"ה, החלטתי לא לקחת.

בהרגשה שלי השנה זה לא הזמן.... כמובן הסברתי להן מדוע, חכמות מספיק בשביל להבין, חרדות מספיק בשביל להעדיף להישאר בקונכיה שלהן.....

אז הלכתי לשמוע אצל שכנים אחרי שהגדולים חזרו ושברו את הצום.

בעלי קורא לי בבית

והשנה אני מודה על זה במיוחד

שוטה או תינוקת?🤣🤣🤣

הכנתי לי תעסוקה לליל פורים שלא אשתעמם

לא קניתי מארזים למשלוחי מנות.

סוף סוף התחלתי להיפטר מכמויות החד''פ שיש לי כבר בבית.

דבר ראשון קנינו את הממתקים בשביל משלוחי המנות של הילדים.

לולא זה - מה הם היו אוכלים בימים טרופים אלה, שאין חשק וזמן לעמוד במטבח??

(לא משנה שהם מתעקשים בכל זאת לשלוח משלוחים, ולכן נאלצנו לעשות עוד גיחות של קניות... ולא משנה שבעצם הבכורה שלי לא ויתרה על הרעיונות המקוריים שלה למשלוחים, ולכן עומדת הרבה זמן במטבח... בקיצור, זה רק תירוץ שלי🤭🙈)

ותודה לאל שעבר בסדר  . 

אני אישית בהריונות והנקה (גם לפעוט בשלב מתקדם...) לא צמתי.
אבל אל תלמדי ממני, אני לא כזו צדיקה כנראה.

סתם גרועה בצומות...

הרבה פעמים אפילו אם אני קצת לא מרגישה טוב אוכלת בצומות הקלים, אבל הפעם ניסיתי להתאמץ יותר מהרגיל

תעדכני כאן שהצלחת לצום הכל ואריע לך

אולי אם את לא מרגישה טוב את יכולה לשבור

יש הרבה רבנים שנותנים היתר גורף לא לצום (חוץ מט באב ויו"כ)

אני גם לא צמה בהריון והנקה ואני כן צדיקה 😉

כן זכור לי שאין חיוב לצום בתקופות האלה, זה מה שכיף בהריון והנקה...חחחח
אני שנים רצופוץ לא צמתי, ועדיין...כי מניקה...
 

דיברתי עם רב והתיר לי

עם יונקת בת שנתיים, שביומיים האחרונים יונקת יותר מהרגיל כנראה בגלל הלחץ. היה לי חשוב להתאמץ בשביל הזכות לעם.

כרגע נחה על הספה בזמן שהם "מסדרים" את המטבח מהכנת אוזני המן

עוד שעתיים וחצי נגמר

כל שנה מסתבכת עם זה, אבל השנה במיוחד

בכלל לא ידעתי שאסור.

אני מעולפת במיטה

אני גמורה אין סיכוי שיוצאת ככה לקריאה

או קריאה או אוכל ושתיה🤦‍♀️

במיטה עכשיו

והבדלה זה גג 10 דק אחרי יציאת שבת

הקריאה פה לנשים היא בשמונה בערב.

גם אני כירושלמית לא הכרתי את זה....

אבל בעלי גם לא מכיר את זה והוא ממעלה אדומים😂

אז אולי קשור.

בכל מקרה לאכול עכשיו ארוחה אני לא מסוגלת

אבל חייבת קפה עוגיה משהו

לעניין זה...

לירושלים יש את הפריווילגיה שמוציאים את הצום לעוד יום של חופש להכנות לפורים בלי קריאת מגילה ובלי כלום, ואת המגילה ושאר מצוות החג מקיימים אחרי יום (חוץ ממתי שיש פורים משולש, שאז גם הירושלמים קוראים מגילה מיד אחרי הצום).

בכל מקרה אני יושבת לאכול נורמלי רק עכשיו

נשנשתי קצת קפה עוגיות

השנה הראשונה שהייתי צריכה ללכת לקריאת מגילה אחרי הצום הייתה בשנה של פורים משולש.  הייתה לי נחיתה רכה.

אבל עד היום לא התרגלתי לזה (כבר הרבה שנים לא צמה בגלל הריון ולידה. לא יודעת מה יהיה כשאתחיל לצום).

מתנחמת רק בעובדה שאחרי םורים יש לנו יום לארגן את הכל בנחת. ולהינות עם ההורים בסעודה שלהם (יחד עם הפקקים של ירושלים...)

שאני צמה, אבל הולכת לקריאה לנשים.

אז אני אוכל לפני הקריאה.

אני דווקא בסדר עם צומות, אבל כן יש חולשה ועייפות...

מרגישה שדווקא השנה הצום הזה חשוב יותר מהרגיל, בעז"ה שתעמוד לנו הזכות הזו ונזכה לישועה בקרוב

עובר בסדר.

השבוע הכי כיפי בתור מורה ואין אותו..

וככ כואב לי על הילדים שזו שמחת החג שלהם, והתאמצתי מאוד וחגגנו גם אתמול והיום. אבל עדיין יום תחפושות כנראה שלא יהיה אם מדובר במערכה ארוכה.

ובעיקר אנחנו חיים ממגפה למלחמה למלחמה.. זוכרת יום פורים בקפסולות בגנים וכזה מבאס שאין לנו רגע דל.

כן ימים היסטוריים אני מתחברת לזה ושמחה בזה ובו זמנית מבואסת. מותר לנו. 

יצאתי משנת אבל על אבי ז"ל (בשנה שעברה לא חגגתי בכלל כמובן), ציפיתי השנה לחגיגות חודשים מראש, התעדכנתי עם אנשים, חיפשתי אירועים 

התארגנו על כרטיסים למסיבת פורים שווה לזוגות,

הייתה לי תחפושת משפחתית בהנחה שנצא אנחנו עם הילדים 

{בינינו-אני בנאדם יצירתי, תנו לי לחשוב על קונספט לתחפושת אישית, זוגית, משפחתית וזה גם מה שעשיתי} קניתי תחפושת לכולנו והשקעתי בזה מחשבה ועשייה,

בנוסף, לא רציתי את כל פסטיבל משלוחי המנות אז הכנתי מלפני כמה ימים את כל המשלוחים כדי לא להשתגע (בדיעבד-ממש טוב שכך, לא הייתי מסוגלת לעשות את זה מאז שיצאנו למערכה}.

בינתיים- אני מפתחת דיכאון מעוד יום בבית, בממ"ד לפרקים (למרות שיש שיפור), לא הצלחתי לעשות כלום בעבודה , אין לי ריכוז לבדוק מבחנים. הכל יצא כ"כ הפוך. ובנוסף אחד הילדים קדח מחום וכל הערב דאגתי לו.

ציפיתי לימי הפוגה בבית הספר, כבר ממש עמוס וקשה והיום הכיפי בבי"ס שבו מתחפשים הוא קליל ואחר וסופסוף לא לימודי וכל המורות נהנות ונחות.....

והערב- איזה מן ערב פורים זה שאפילו להתקהל למגילה זו נחשבת הצלחה, וכל הערב בלי מוזיקה, מה זה אירוע פורים בזום?

תחזירו לנו את פורים בבקשה! לילדים אבל במיוחד לנו המבוגרים!

אני רצינית-יחזירו לנו את שמחת החג? בעיני זו הוצאה הכי מוכרת.

בסוף ברור לי שימים היסטוריים וכו' אבל עם כל הכבוד לרלוונטיות של המגילה אני רוצה לרקוד, להתפרק, לראות מצעדים של תחפושות ובאמת להנות ולבלות!!!!!!!!!

זה הדבר הכי אהוב עליי בחג הזה, לא הסעודה, לא שגעון המשלוחים, זה העובדה שיש לנו חג אחדדדדדדד בלי דקדוקים והכנות זיסיפיות או הלכות וכבדות, סופסוף אנחנו יכולים להגיע למקום גבוה באהבת השם מתוך שכרון חושים, מתוך קסם, מתוך שמחה אמיתית, קלילות, הומור וחיוכים.

לשבת בבית בליל פורים זה כמו לא לצאת בערב יום העצמאות. מרגישה ממורמרת.

אמא שלי הגיעה אלינו וגם היא וגם בעלי לא מתבאסים כמוני, הם אנשים פחות רגשיים ויותר ריאלים ובוגרים ומרגישה ילדה שיושבת ככה ומתבאסת עם עצמי.

לק"י

זה באמת מבעס.

מקווה שיהיה לנו שמח ועליז מחר, גם אם זה קצת שונה מהרגיל🙏🏽

גם מרדכי היהודי התארגן למלחמה ולא לתחפושות.

שנים לא הבנתי איך בנ"י שלושה ימים אחרי שיצאו ממצרים התחילו כבר עם התלונות שלהם,

זה לא ימים היסטוריים וזה, זה ימים היסטוריים!

לרקוד אפשר גם בבית או עם השכנים.

במקום מצעדים של תחפושות תראי מצעדים איך הרשע בטהרן עולה בסערה השמימה, להבות בגובה של שני בניינים.

להנות זו בחירה. אבל גם אם לא נהנים, יש הבדל בין לא להנות לבין להתמרמר.

להתמרמר זה סוג של כפירה בעיני..

עיקר וטפל.

לגבי אם יחזירו לנו את שמחת החג- עושים לנו עדכון גרסה של החג. פורים משודרג.

לגבי סיום שנת האבל, זה נושא אחר. כי היה לך עוגן והוא בוטל, זה בהחלט מטלטל ואף מדגיש את החוסר.

כדאי להפריד בין הדברים כדי להצליח להתמודד עם התחושות השונות, במיוחד שבמצב חירום הכל מועצם. 

צריך לפקוח עיניים ולהסתכל למציאות בעיני יהודי מאמין

יש פה פרק נוסף בתולדות עם ישראל

פרק שדורות חלמו עליו

ניסים גלויים בהצלחת הלחימה ושמירה על חיילינו

ניסיים גלויים ביירוט רוב הטילים (וההוכחה היא אלה שכן פגעו וגרמו נזק)

אשרינו שזוכים לחיות בימים אלו

ושנזכה לראות בבניין המקדש מהרה

למי הפניה? ממי את מצפה? אף אחד לא התחייב לנו לפורים רגיל, ובכללי אין אף אחד שחתם לנו חוזה שהכל יהיה כמו שציפינו. לא בפורים ולא בחיים...

זה זמן לעבוד על בחירה על מה להתמקד, לבחור מה נרצה שכן יהיה השנה.

לפתוח את הראש ולשים לב שלמרות השינוי במה שציפינו לו (ומסכימה לגמרי שקשה לשנות את התכניות ואת מה שציפינו לו, במיוחד עם כל המאמץ של התחפושות והציפיות והמשלוחי מנות...), ברוך השם אין פה טרגדיה או צרה שהרסה לנו את החג, אלא שמחה גדולה וגאולה ועוצמת, שבדיוק בדיוק זה פורים. 

ממש מובן הצורך שיראו אתכם והביחד

יכולה לשתף שאני באה ממשפחה גדולה ואף פעם לא התארחנו

מנקה המבט של ההורים שלי היום וגם של עוד אנשים בוגרים עם ילדים נשואים-  גם לא קל לארח משפחות שלמות בחגים

כלכלית, נפשית, מקום ובלאגן בבית וכו'

אני מבינה שאצלך זה שונה כי התחושה היא שכולם באים ורק את מחוץ למעגל, אבל מצד שני גם - כמה הנאה יכולה להיות מללכת למקום שבו את מרגישה פחות רצויה?

בתחושה שלי, היום כאמא בעצמי (למשפחה קטנה) וגם אז כילדה במשפחה גרעינית יחסית גדולה - זה עניין של הסתכלות

יכול להיות ממש כיף ומספק כשזה רק אתם אבל את לא פנויה נפשית לזה

ולכן, מעבר לכל אירוח או התעסקות כזו או אחרת אני מפצירה בך לחזק את עצמך. את עוברת תקופה ארוכה לא קלה, נראה שאת חייבת לעצמך טיפול וחיזוק שיעזור לך להתמודד

אני מטופלת כבר כמה שנים

תודה על הכיוון לנקודת מבט שונה

המשפחה שלך מזכירה את שלי מהבית

פשוט מבאס להרגיש לא רצויים בזמן שיש מלא משפחה שהם כן רצויים

מן הסתם בזמני משבר או זמנים יותר רגישים,

צפים הדברים היותר עמוקים שבשגרה אנחנו מצליחים להתחמק מהם.

זו יכולה להיות הזדמנות להחליט בהמשך לטפל בנקודה הזו.

בכל אופן, כרגע זה בעיקר לשרוד את הימים הקרובים.

לגבי לשכור דירה קרוב אליהם, זה כיוון מעניין,

אבל חייב להיות תואם מציאות ונראה שאתם לא שם.

שאתם מצפים לדברים שלא יקרו. ואז האכזבה תהיה קשה שבעתיים.

והרבה ילדים על הראש בזמנים ממילא מתוחים זה מכביד. אי אפשר לצפות לזה, אבל אפשר להתגמש ולשלוח ילדים/ מבוגרים בהרכבים שלא יכבידו.

למה תמיד אנחנו המכבידים מבינה ?

אשמח גם לכיוון פעולה

גם ממש בא לי לארח השנה וזה דקה תשעים כך שממש חושבת יגיע במצב הזה

ולא מצליחה להגיד לבנות שלה לא. אז היא לא יכולה להוסיף על עצמה עוד עומס.

שנית , אם נכדים אחרים גרים קרוב , יש דינמיקה אחרת . סבתא נהיית סוג של אמא שניה , יותר מתערבת , יותר מחליטה , עם נכדים רחוקים זה לא שייך . 

מה ההבדל בין ילדים של בת לילדים של בן?

זו אפליה

ההורים של בעלי הם כמו עוד זוג הורים

כמו כי לא באמת אבל הילדים שלי חופשי אצלם והדינמיקה שונה לחלוטין מאשר אצל ההורים שלי שגרים רחוק

לצערי כן? אבל זו עובדה אצלנו

הבת שלי פורחת אצל חמותי

אוהבים אותה שם אפילו יותר מהנכדים האחרים חחח

מנסה לחשוב -

האם יש קהילה,תנסו למצוא לכם חברים שתעשו יחד סעודת פורים.

האם אופציה לעבור קרוב יותר להורייך?

להזמין אחים, גיסים, לעשות יחד- זה משמח מאוד אפילו שזה הרבה עבודה... גם לארוז תיקים זה מלא עבודה.

חיבוק גדול! 

אותך (לב, חיבוק)
אנחנו גם במצב דומה, כבר כתבתי כאן כמה פעמים...בסגנון שלך, שאיך הם לא מתגעגעים לנכדים? (הילדים שלי)
אם היה לי פתרון כנראה לא הייתי במצב הזה, אבל לפעמים אין פתרון. זה פשוט אופי, ככה המשפחה של בעלך, איך הם לא יכולים לחשוב עלייך אחרי לידה? עם ילדים קטנים (אני משערת) שרק רוצה מעט משפחה ומנוחה לנפש לך ולילדייך.
בינתיים הדבר החיובי היחיד אצלנו בכל הסיפור הוא שאני בונה את עצמי ולומדת להיות רגישה לאחר, ויודעת שבע"ה אהייה סבתא מהממת לנכדיי , ילדיי כלותיי וחתניי בע"ה, אודות למצב עכשיו שאני לומדת מצויין כיצד נכון להתנהג, מה לומר ומה לעשות למען המשפחה המורחבת העתידית שתהייה לי בע"ה.

תודה על התגובה!

חיממת את ליבי 💜

שזה לא ההתנהגות שלהם כלפיכם

אלא הדינמיקה של בעלך מולם?

הוא משתדל לא להכביד

אז הם התרגלו שהוא מסתדר לבד

יש מצב?

שהילדים האחרים פשוט נשענים עליהם ולא נותנים אופציה אחרת