הרב קוק ורבי נחמן מברסלבאשר ברא

בשנתיים האחרונות שמעתי ממספר לא מבוטל של רבנים השייכים לישיבות הקו שיעורים על תורת הרב זצ"ל {כולל התעמקו בכתבים שלו} וגם שיעורים מרבנים המזוהים כחבקו"קים {חב"ד, ברסלב, קוק וקרליבך}-

וההבדל היה שמיים וארץ.

בתור מישהי שתורת רבי נחמן מברסלב תופסת חלק נכבד בחיה, ראיתי הרבה פעמים כתבים בספרי רבנו וכתבים בספרי הרב זצ"ל שמתאימים כיד לכפפה, פותחים את הלב ומלאים במתיקות גדולה.

מצד אחד שיעורים של רבנים מישיבות הקו שמעבירים את תורת הרב זצ"ל "בכבדות, מוסר וכו' "

לעומת שיעורים יש בהם חן {בעיניי}.

השאלות שלי:

1. מה הסיבה להבדל הגדול הזה? והאם לא הייתה לרב זצ"ל שום גישה "חסידית" בכתביו?

2. במידה ויש כאן אנשים שגם מוצאים כל מיני חיבורים בין תורת רבי נחמן וכתבי הרב קוק, אשמח אם תכתבו.

 

תודה רבה

 

לרב שרקי יש הרבה הסברים על הקשר בין הרב קוק לרביקעלעברימבאר

נחמן.

והרב שרקי עצמו תלמיד הרב קוק.

הוא גם מלמד ליקוטי מוהרן, אפשר למצוא שיעורים שחו באינטרנט

שמעתי שיעורים שלואשר ברא

לרב שרקי יש דרך משלו, שאני פחות מתחברת אליה בהעברת תורת החסידות.

ובעבר שמעתי שיעור שלו על ליקוטי מוהר"ן שם הוא הסביר למה בימינו כן מותר ללמוד מורה נבוכים, אף ע"פ שרבי נחמן אמר לא ללמוד בספר זה ובעוד כמה ספרים כפי שמובא בחיי מוהר"ן ת"ז- שזה מאוד סותר..

 

לזכרוני רבי נחמן אמר שמיקעלעברימבאר

שנשמתו משורש משה, אז דווקא טוב שיילמד מורה נבוכים.

הרב שרקי אומר שנשמת הדור כיום קשורה למשה, לא זוכר למה, אולי כי אנשים מחפשים הסברים לתורה וחא רק לעשות אותה רק בגלל המסורת

רבי נחמן מדבר על נשמת צדיקאשר ברא

בליקוטי מוהר"ן ס"ד אות ג' 

"אַך דַּע, אִם יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה
הוּא צָרִיך דַּוְקָא לְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הָאֶפִּיקוֹרְסִית אֵלּוּ
וְאַף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם כַּנַּ"ל
עַל כָּל זֶה עַל יְדֵי עִיּוּנוֹ שֶׁמְּעַיֵּן שָׁם
הוּא מַעֲלֶה מִשָּׁם כַּמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁקְעוּ בְּתוֹך הָאֶפִּיקוֹרְסִית.."

 

אך וודאי שלא אדם רגיל.. ורבי נתן גם האריך בזה.

 

הרב שרקי הביא שמאמר הדור של הרב זצ"ל אומר שהיום כל הדור עלה למדרגת הצדיק בבחינת משה, אבל בפועל זה לא מה שנהוג בתורת רבי נחמן.. שעוסקת הרבה בצדיק.

אני לא כזה בקיא בסוד, אבל בארץ ישראל עםקעלעברימבאר
ישראל חזר להיות עם נשמה כללית של כנסת ישראל, ולכן בארץ מסתכלים על הנשמה הכללית ולא על הפרטית
לזכרוני הרב קוק אומר שדבקות בצדיקיםקעלעברימבאר

שייכת לחו"ל, ובארץ כשעם ישראל בארצו גם רבי נחמן יודה שצריך להדבק במקום זה בכלל ישראל.

שמעתי שהרב שרקי אמר בשם הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה כמו להדבק בכלל ישראל, השאלה מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים

לכן אני לא מתחברת לגישה הזאתאשר ברא

של הרב שרקי.

בסוף חסידות ברסלב מאוד עוסקת בדבקות בצדיק, אז לבוא ולבטל את זה.. נראה לי תמוה

את לא מתחברתקעלעברימבאר

כי כך את מרגישה, או כי זה סותר את רבי נחמן?

אני לא כזה בקיא ברבי נחמן, אבל הוא דיבר במצב של גלות. אי אפשר להכחיש שכיום אנו במצב שונה לגמרי, ויתכן שרבי נחמן עצמו היה אומר משהו שונה לגבי דבקות בצדיקים כיום (או שלא). בסוף גם אצל מיתנגדים יש את העניין של חיבור לתלמידי חכמים, כך שעניין הדבקות לא נראה לי כזה משנה לכאן או לכאן

כי זה מאוד סותראשר ברא
סותר את רבי נחמן?קעלעברימבאר
וגם עוד משהואשר ברא

האם אין סיבה להיות דבקים בצדיק?

גם כשאנחנו בארץ?

נשמע לי מוזר

דבקים בצדיק בקטע החסידי או המתנגדי?קעלעברימבאר
תלוי מיאשר ברא

בברסלב זה החסידי, ברבי נחמן.

כל השאר פחות יודעת לעומק 

כאילו לדבוק בצדיק דווקא בסגנון החסידי, או כמוקעלעברימבאר
שדבקים בכל רב (הרב עובדיה, הרב קנייבסקי, הרב קוק וכו')
לא נראה ליאשר ברא

לא מכירה אנשים שדבקים ברב עובדיה ומדברים איתו...

דבקות חסידית היא במובן הרוחני 

מה הכוונה מדברים איתו?קעלעברימבאר
חחח זה נשמע מצחיק מהצדאשר ברא
אצל ברסלברים מדברים הרבה עם הצדיק שיעזור להצליח לדבר עם ה' באמת וכו'
זה ייחודי לברסלב. לא קיים בשאר החסידויות.קעלעברימבאר
אני יודע שהרב קוק אמר באופן כללי שבארץ הדבקות בצדיק מוחלפת בדבקות בכלל האומה, אבל הוא דיבר על חסידות בכללי, לא על ברסלב
השאלה גם אם בפועלקעלעברימבאר

ברסלברים דבקים בצדיק.   כלומר בכל חסידות דבקים כפשוטו באדמור שחי בימיהם, השאלה אם בגסלברים דבקים בעיקר בתורתו של רבי נחמן או ברבי נחמן עצמו, ואז השאלה כמה עניין דבקות בצדיקים או לא משנה לברסלבאיות כיום

היה לרב קוק קשר משפחתי עם חסידי חב"דפתית שלג

חוץ מזה

מכירה את הספר שני המאורות?

שני המאורות » ﬣקיבוץ ﬣקדוש (האתר של משה נחמני) 

לא קראתי אותו, אבל רשמתי לי לקרוא

 

מעניין, את הקשר לחב"ד לא הכרתיאשר ברא

ספר מומלץ מאוד!

מובא שם גם את מה שהרב זצ"ל והרב צבי יהודה כתבו.

מרפרוף בתוכן ענייניםפתית שלג

אני מבין שהוא לא מחבר בין תורות של זה לזה, נכון?

(טוב אז מישהו צריך לעשות את זה)

מצאתי פעם משהו ששניהם כתבו כמעט אותו דבר. צריך להיזכר

הוא לא שם מקור מול מקוראשר ברא

יותר רקע על הרב ועל רבנו..

ועל החיבור של הרב לרבי נחמן ושל הרב צבי יהודה לסבא ישראל.

 

בעזרת ה' שתמצא!

אמא של הרב קוק היתה ממשפחת חסידי חבד, לא?קעלעברימבאר
..טיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך י"א באייר תשפ"ה 9:34

אני חושב שהבנתי מה את מתארת, אבל לא בטוח לגמרי

 

אז אני אכתוב משהו ואולי זה יעזור:

לרב קוק הייתה כתיבה בהרבה מאוד נושאים. גם קבלה, גם הלכה, גם פסקאות שעוסקות בפרט, גם פסקאות שעוסקות בכלל, גם התמודדות עם המדע והמודרנה וכו'

 

אבל ההגות שלו הפכה לכל כך משמעותית בגלל החלק הציוני. הוא מילא משבצת של הגות ציונית-דתית שהייתה חסרה, ועד לפני כמה עשורים כמעט כל כתבי ההגות שלו שפורסמו עסקו בזה (זו הייתה החלטה של הרצי"ה, הבן שלו). זה לדעתי משפיע גם על הסגנון של *רוב* השיעורים של 'רבנים השייכים לישיבות הקו'

עדות מפורשת כששאל הרב הנזירקעלעברימבאר

את הרב קוק מה ההבדל בינו לחבד, אז הרב קוק אמר "בניין כלל האומה".  לומר שרק במקרה החלק הכלל ישראלי הכי חשוב זה ממש לא נכון, וגם כל תלמידי הרב קוק ולא רק רבני הקו מודים שהחלק העיקרי והחידוש המהותי אצל הרב קוק זה עניין כלל ישראל והציונות.     כמובן שכל החידושים בחלקים האחרים קשורים ליהדות המתחדשת של ארץ ישראל כך שגם הם קשורים קשר מובהק לציונות.

כמובן אדם יכול להיות לא ציוני וללמוד חלקים מהרב קוק שלא קשורים. למרות שנראה שבופעל כל מי שגר במדינה כיום מושפע מההווי הארץ ישראלי, ירצה או לא ירצה, ולכן טבעי שיזדהה עם תכנים מהרב קוק גם בלי להיות ציוני

עברתי משפט משפטטיפות של אור
וגם אם כל מה שכתבת נכון, זה לא סותר מילה ממה שכתבתי. בכל אופן אני לא כאן כדי להתווכח
אז כנראה שלא הבנתי את דבריך טוב, מחילה קעלעברימבאר
גם הגישה החבקו"קית לא סותרת את הציונותאשר ברא

זה באמת תלוי בקו שמתחברים לברסלב/ חב"ד..

אם נסתכל על גישה ברסלברית חרדית, אין כ"כ עניין במדינה.

ויש הרבה ברסלברים שהם בסגנון "סרוג" על פניו.


בחב"ד, לא יודעת כ"כ מה שיטת הרבי למדינה.. אבל כן ראיתי אמירות שלו לגבי החיילים (לא הגוף הצבאי).

וגם יש רת הרב גינזבורג, שהוא חב"דניק אבל כמובן שכל גישת המדינה היא פחות הסגנון שלו..


בסוף גם בהקמת מדינה יש יתרונות וחסרונות ועיקר החיסרון שבעיניי הכי קשה איתו זה החילון וההשקפה החילונית שאיתה מנהלים את המדינה כיום.


פשוט נראה לפעמים שאצל הקווניקים יש איזה חרדת קודש למדינה, שלא תואמת את המציאות.

כי בסוף לא הגוף המדיני הוא העיקר, אלא ארץ ישראל..

מה שניסיתי לומרטיפות של אור

זה שבמשך עשורים העיסוק הכמעט בלעדי בתורת הרב קוק היה בחלק הציוני ("הכלל ישראלי") שלה. כשהדגש בברסלב/חבד הוא במקומות אחרים - שגם הם קיימים אצל הרב קוק, אבל לא הכירו אותם. ולדעתי זה הסיבה להבדל שאת מרגישה

אני מסכים לגבי זהקעלעברימבאר
נראה לי שזה די מוכר שהמצפה לישועה

הרב קוק  אמר על עצמו שהוא נשמת ר' נחמן...

לא שמעתי שקווניקים מסכימים עם זהאשר ברא
למה אתה חושב שזה דווקא מוכר?
מי אמר לךהמצפה לישועה

שאני לא קווניק? חח

ראיתי את זה כתוב בצורה ברורה אולי באוצרות הראיה בקיצור הז חא בעיה לברר היכן זה כתוב.אבל זה כתוב...

ובאופן כללי כל גדול תורה יהיה מי שיהיה כשמעיינים בדברים שלו אפשר לראות בצורה ברורה שהוא כולל בתוכו הרבה סגנונות ....

גם אם לא יקראו לזה חסידות או כל דבר אחר אפשר לראות הקבלות אני מצאתי הקבלות בין הגר"א לבעש"ט...

תוכל למצוא לי מקור?אשר ברא

חח

לא יודעת!

הכל לפני החוויה שלי עם היכרות עם קווניקים.

זה ציטוטים שמצאתי ברשתהמצפה לישועה

לגבי נשמת רבי נחמן ראיתי בעצמי באוצרות הראי"ה שהוציא הרב צוריאל זצ"ל.

ממליץ על חיפוש באוצר החכמה בתוך אוצרות הראיה...כך תמצאי מדוייק


בתקופת רבנותו ביפו, היה הספר ליקוטי תפילות של רבי נתן מברסלב, מונח זמן מה בתוך מגירת עמוד התפילה של הרב, והיה הוגה בו מפעם לפעם. ואיש ברסלב מירושלים הוסיף והעיד לרב משה צבי נריה שהרב אמר על עצמו: "אני נשמת ר' נחמן...". פעם דיבר מישהו בנימה של זלזול על מוהר"ן. קם הרב מלוא קומתו ומחה על כך בחריפות עצומה".


(אוצרות הראי"ה – הרב משה צוריאל)


"ואשר ל"שפת אמת" – ספר מעמיק־תמציתי זה "נתגלה" להרב בלונדון, ומאז לא מש ממנו. על מפת השבת הצחורה היה מונח ה"שפת אמת" על יד ה"ליקוטי תורה" של הרב בעל התניא ז"ל, וכה אמר־הדריך הרב: "שפת אמת" צריכים ללמוד כמו שלומדים 'ראשונים'".


(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה

ולגבי שאלה 1המצפה לישועה

זו נראת לי שאלה כללית...

יש את התורה של הרב...

ויש את התלמיד שמקבל ומעביר.

כמו הפיסקה המפורסמת באורות התורה שאינו דומה אור התורה המתגלה על ידי אחד לזו המתגלית ע"י אחר...

בקיצור כששומעים מעוד מישהו יש כאן אור נוסף שעובר אליך ע"י הרב שמעביר...

אבל כשכל תלמידי הרב קוקקעלעברימבאר
שהיו צמודים אליו טוענים כך, זה אחרת
לא בטוחהמצפה לישועה
שכל תלמידיו מלבד זאת כדאי לך לעיין בספרי הרב משה צוריאל זצ"ל 
הרב הנזיר שידוע שהתחבר יותר לפןקעלעברימבאר
האוניברסלי בתורת הרב קוק, מעיד שהוא שאל את הרב מה ההבדל בין חבד לרב, הרב קוק ענה לו "אני בונה את האומה", עיין בהקדמת אורות הקודש
זה ידוע...המצפה לישועה

לא ברתי לחלוק על זה זה אחד מהחידושים של תורת הרב קוק הרעיון הלאו י האומה כשלון הרב הנזיר.. אבל זה לא סותר את זה שיש בדברי הרב זצ"ל עוד פנים בתורה כמו חסידות

כמו שמי שיגיד שהרב היה איש מחשבה והגות וכו' ולא ישים לב להיותו גאון הלכתי....

בקיצור איש אשכולות שהכל בו.... ונכון יש כאן חידוש של בניית האומה ולא רק הפרט

טוב, אורות הקודש ברובו לא עוסק בכלל ישראלקעלעברימבאר
רק הרב הנזיר בהקדמה אומר שעיקר חידושו של הרב קוק זה כלל ישראל 
ועדיין נראה שתורת הפרט בכתבי הרב מקבלתקעלעברימבאר
אור שונה קצת מהחסידות, כמדרגה על גבי. בהקשר של הסתכלות ארץ ישראלית שיותר מחברת תכנים מיסטיים לנגלה עצמו, ויודעת לשלב בצורה מיטבית בין מיסטיקה לרציונליזם. אבל לא יודע לשים את האצבע על הבדל מדויק בין תורת הפרט של ספרי חסידות המורידים את הדברים לימינו לבין תורת הרב בתחום הפרט, אבל ניכר שיש הבדל
ישיבות הקו הם זרם ולא כל תלמידיוארץ השוקולד
יש את מרכז וגרורותיה גם.
וגם מרכז טוענת שכלל ישראל זה עיקר משנת הרבקעלעברימבאר
גם אם התלמיד מקבל ומעביר, אזקעלעברימבאר

הרצי"ה דומה לזכוכית מגדלת שממקדת אור, כך הרציה הכיל את כל תורת אביו רק היה בעל כשרון לקטנות ולמיקוד גודל ביחס לגודל של אביו, למקד חזון גדול ליישום חינוכי בפועל.

תלמידי הרציה כבר דומים למנסרה שמפצלת אור להרבה גוונים כל אחד לפי עניינו.


יש הרבה תלמידים דומים כאלו שבטלים לרבותם אך עניינם למקד את דברי רבם,   רבי חיים מוולוזין לגרא,   רבי חיים ויטאל לאר"י,   אלישע לאליהו, יהושע למשה "פני משה כחמה פני יהושע כלבנה"

הוא לא ממקד הכל, אלא ממקד מה נראה *לו* חשובארץ השוקולד

ולכן הדגש לעיתים יהיה שונה,

האם זה מדויק?

תלוי מה שאר התלמידים אומרים, לא תמיד הרצי"ה והרב הנזיר הסכימו

הוא היה הבן של אביו והסתופף בצילו כל החיים,קעלעברימבאר

אבל גם באופן אובייקטיבי אפשר לראות שהחידוש העיקרי בתורת הרב זה כלל ישראל, במיוחד על רקע התקופה בה עם ישראל חוזר לארץ ומקים מדינה, כך שזה לא קפריזה של הרציה.

ואגב את זה שעיקר הגות הרב קוק זה בניין האומה, מעיד הרב הנזיר שהרב קוק אמר לו מפורשות, ודווקא הרב הנזיר מתחבר יותר למימד האוניברסלי בתורת הרב קוק

אכן, הרציה היה מקורב לרב קוק יותר כנראהארץ השוקולד
אבל זה לא אומר שאין דגשים מסוימים שהוא פחות שם מתלמידים אחרים
אבל גם הרב הנזירקעלעברימבאר
טוען שעיקר הגות הרב קוק זה בניין האומה
ולכן? האם אמרתי שהם חלקו בזה?ארץ השוקולד

לא, אמרתי שצריך לזכור שאף תלמיד הוא לא צינור מדויק לרב, ולמשל הרצי"ה לא תמיד משקף במדויק את אביו כי הרב הנזיר לעיתים הבין אחרת ולכן בטוח שלפעמים אחד מדייק יותר ולפעמים השני בכוונת הרב.

לא בהכרח מצד הבנה שגויה, לפעמים מתוך תפיסה שהתקבלה מה חשוב יותר ולכן הדגש הוא אחר

יש לך דוגמא למשהו שהרב הנזיר הביןקעלעברימבאר

אחרת מהרציה, ועוד במשהו מהותי ולא בפירוש מילה מסויימת?

לזכרוני ההבדל ביניהם בדגשים, הרציה מדגיש את קדושת כלל ישראל ואילו הרב הנזיר אוהב את הצד האוניברסלי, אבל גם הוא טוען שעיקר הגות הרב קוק זה בניין האומה. באופן כללי הרב הנזיר חי בשמיימיות שלו, ולא כל הנהגה שלו התאימה לכולם, והוא לא התיימר לטעון שכולם צריכים להיות כמוהו. בניגוד לרציה שהיה מחנך ומנהיג

אני לא בקי בתורתםארץ השוקולד

אבל רב שדיברתי איתו פעם בנושא הזכיר שיש פערים משמעותיים.

(ממה שזכור לי)

פערים או הסתכלות מזווית שונה?קעלעברימבאר
אם רב א פוסק ורב ב מלמד אמונה ורב ג דיין ורב ד מקובל זה לא פערים
אני צריך לשאול כי אני לא זוכרארץ השוקולד
אבל בגדול, יש תפיסה שגויה שמחנכים במקומות רבים שאין מחלוקות ועל זה אני מגיב הרבה אליך, יש המון מחלוקות בתורתנו, לא נכון למחוק דעות אחרות ולומר שאין מחלוקת.
אבל דווקא בין הרציה לרב הנזירקעלעברימבאר

מעולם לא שמעתי על מחלוקות, וגם אם היו נם איכשהו הותכו למשהו הרמוני אצל תלמידי הרציה והרב הנזיר.

הדבר היחיד שכמדומני שמעתי זה המחלוקת האם כשלומדים את כתבי הרב קוק האם לשים דגש על מקורות הקבלה שמאחוריהם (הרב הנזיר), או ללמד בשפה כמה שיותר נגלה (הרציה).  אבל לא ממש בקיא אז לא יודע בוודאות

אני מסכים שמאצל תלמידי הרציהקעלעברימבאר

והלאה יש מחלוקות ביניהם.

כמו שכמדומני שמתלמידי רבי חיים ויטאל והלאה יש מחלוקות בשיטות שונות של קבלת הארי, ככה שמעתי, אבל לא נראה לי שאצל תלמידי הארי עצמם יש.


או נראה לי שרק מתלמידי המגיד ממעזריטש והלאה יש מחלוקות בחסידות הבעשט, אבל לא יודע אם יש מחלוקת מהותית בין המגיד ממעזריטש לרבי יעקב יוסף מפולנאה שגם היה תלמיד הבעשט.


אם יש מחלוקות בתלמידיםארץ השוקולד

ולא מדובר בטעות אצל אחד הצדדים אז זה נובע מגישות שהחלו להתגבש כבר בדור הראשון, פשוט יש עוד מרחק שרואים בדור הבא.

תחשוב על זה כדיאגרמת ון

אבל כל גישות תלמידי הרציהקעלעברימבאר

היו כלולות ברציה עצמו, שהיה "קיצוני לכל הכיוונים" (הגדרה של הרב אליעזר מלמד) כלומר הכיל את כל התחומים המנוגדים לכאורה של תלמידיו.  יש לו גם כתבים המעידים על הבנה מעמיקה מאוד בתחום האוניברסלי והפילוסופי של הרב קוק , כמו הרב הנזיר.  אך מכיוון שעיקר חידוש הרב קוק הוא קדושת כלל ישראל, ומכיוון שהרציה היה בעיקר מחנך ומנהיג ולא רק הוגה, הוא עסק בחייו בעיקר בתחום הכלל.

ברור שיש מתלמידי הרציה שדומים יותר לעיסוק של הרב הנזיר (שמעתי פעם שהרב יעקב אריאל הוא כזה, ואני יכול לחשוב על עוד כמה) אבל את עיקר תורתם הם קיבלו מהרציה, והרב הנזיר שני, ואילו הרציה רבם המובהק ביותר. כך הבנתי ממה ששמעתי, אך לא בקיא

מה הכוונה בכלול?ארץ השוקולד

לרוב תלמידים לוקחים היבט מסוים ברבם ושמים עליו דגש, זה לא ייחודי, וכנראה שזה גם כאן.

אבל יש צד שני למטבע, התלמידים בוחרים היבט לרוב כי יש עוד דברים/רבנים/משפחה/סביבה שהשפיעו עליהם.

טבל הם בוחרים היבט מתוך דברי רבם,קעלעברימבאר
אם כן אם תסכום את כל התלמידים ביחד תקבל את הגות הרציה, וכן אם תסכום את כל האדמורים יחד תקבל את הגות הבעשט וכן לכל התורה זה כך
לא באמת, כי הם כוללים גם דבריםארץ השוקולד
שהם לא הרב.
טוב זה כבר נכון גם לגבי משה,קעלעברימבאר
שתלמידיו הם לא הוא, ועדיין זו תורת משה
ולזכרוני כל תלמידי הרב הנזירקעלעברימבאר
הם גם תלמידי הרציה, ולזכרוני טוענים שהרציה המשיך לגמרי את אביו
זיכרון כנראה שגוי (לפחות לפי ויקיפדיה)ארץ השוקולד
הרב גורן למשל לא היה תלמיד של הרצי"ה אבל היה תלמיד של הרב הנזיר.
הרב גורן היה תלמיד מובהק של הרב הנזירקעלעברימבאר
בקטע של לימודי אמונה? הוא היה פשוט פוסק וחתן של הרב הנזיר, האם תורת הרב גורן היא המשך ישיר של הרב הנזיר? מסופקני.  זה כמו שהאדרת לא רבו המובהק של הרב קוק למרות שהיה חותנו.


הרב גורן כתב פירוש לאורות הקודש או העביר שיעורים על זה? קשה לקרוא לו ממשיך דרכו המובהק של הרב הנזיר דווקא

ברור שהרב גורן לא היה המשך ישירארץ השוקולד
של אף רב ספציפי, הוא קיבל ממספר רבנים ולמד המון ותורתו כוללת שיטות שונות.


ממש לא אמרתי ממשיך דרכו המובהק, תלמיד לא חייב להיות ממשיך במובהק, אלא זה מישהו שלמד הרבה ממישהו.

התכוונתי שממשיכי הגות הרב קוקקעלעברימבאר
מתלמידי הנזיר, כולם תלמידי הרציה בנוסף.
האם יש כיום רב שהוא זהה בדרכו...אוהב העם וא"י 3
ובהשקפותיו לרב קוק?
אם תסכום את כל תלמידיו ביחד,קעלעברימבאר
תקבל את גישת הרב קוק.


אבל אין באמת אחד כזה, בסוף הרב קוק חי לפני המדינה ובעידן אחר. אין לך אלא שופט שבימיך

לדעתי זה חבל וזה...אוהב העם וא"י 3

... לא עניין של עידן אחר זה משקף לצערי את חוסר האחדות שיש במגזר.

כאחד שזוכר את ימי המפד"ל ההיסטרית אני יכול עכשיו להבין

את סיבת ההתפרקות שלה. הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה ידעו לאחד את השורות

למרות שגם אז היו הבדלי השקפות.

יש קשר חלש בין מפדל לבין הרב קוקקעלעברימבאר

מפדל היא תנועה טבעית של דתיים שהפכו למודרנים וציונים. הרב קוק אמנם נפח בה רוח חיים, אבל התנועה עצמה קשורה רק חלקית אליו. ואפילו בחייו הוא הקים מפלגה מתחרה למזרחי בשם "דגל ירושלים" מפלגה שלא הצליחה.


התפרקות המפדל בין בנט לסמוטריץ קשורה יותר למתח בין הלכי תורת הרב קוק לבין הלכי רוח מודרן-אורתודוקסים אחרים לגמרי, שנראה שעיקר מקורם מיהודי ארה"ב.


לידיעתי כיום כמעט כל תלמידי הרציה מצביעים לסמוטריץ ולא לבנט. למעט חריגים שבדרך כלל זה מגיע מסיבות אחרות.


הפיצול אצל תלמידי הרציה הוא דבר מבורך, כי כל אחד מתמחה בתחום בו הוא טוב


לא רוצה לגלוש לפוליטקה אבל...אוהב העם וא"י 3

... פיצול באופן כללי זה לא דבר מבורך ביחוד שזה לא לשם שמיים אלה לשם תאבת שלטון.

ציונים דתיים עזבו את המגזר וחברו בעיקר באופן עצמאי  למפלגות שלטון.

ישנה הקבלה בין מצבה של המדינה לבין מצב גיבושם של

הציונים הדתיים בארץ ישראל. אני רואה בזה אות רוחני

שדורש תשומת לב לאומית.

המפתח לשגשוג של המדינה הוא מפלגה ציונית דתית שתבחר בדרך האמצע

שהיא לדעתי משנתו של הרב קוק ממה שאני רק התחלתי לגלות.

אתה מדבר עלקעלעברימבאר
פיצול מפלגת המפדל, פיצול המגזר הציוני דתי, או פיצול תלמידי הרציה?


כי אלו 3 דברים שונים.


יש למשל תלמידי רציה שחושבים בכיוונים שונים לגמרי אבל הם משתייכים לזרם החרדלי למשל, כמובן זה מורכב יותר.


הפיצול בציונות הדתית פחות מושפע מפיצול תלמידי הרציה, ויותר מושפע מגורמים אחרים לגמרי

ברור שגם לעליית שס היה חלק בדבר.אוהב העם וא"י 3
וגם ללייטים היה חלק גדול בזהקעלעברימבאר
דרך האמצע של הרב קוקקעלעברימבאר
זה להכיל את כל הגוונים מתוך קודש, לא להיות פשרה בין חיחונים לחרדים.


ומה גם שאם העולם הולך לכיוון מסוים רע, אז דרך האמצע לעיתים תמצא את עצמה בקצה

מאמר יפה על דעת הרב קוק ביחס למחלוקת סביב החסידותadvfb
זה לגבי קדושת הפרט מול הכלל אוקעלעברימבאר
לגבי פנתאיזם מול מונותאיזם? כי אלו 2 נושאים שונים לגבי החסידות אצל הרב קוק ונראה לי קשורים רק בקשר עקיף
לא זה ולא זהadvfb

ניתוח של הרב קוק ביחס לצורך תנועת החסידות לתקופה והצורך לביקורת עליה והסינתזיה הראויה ביניהם שהיא החזון

זה יותר פרקטי ופחות "אידיאולוגי"

קשור לדבקות בצדיקים?קעלעברימבאר
לא, קשור לרגש ושכלadvfb
שכל וכלל זה אובייקטיביקעלעברימבאר
רגש ופרט זה סובייקטיבי.


לכן יש קשר בין הדברים

כלומר יש קשר ביניהם -קעלעברימבאר
מי שסובר שה' מתגלה גילוי ישיר דרך כל דבר בעולם, פחות יזדקק לתורה, כלל ישראל וארץ ישראל כדי לקדש את החול.


מי שסובר שה' מתגלה רק בהסתרה דרך כל דבר בעולם, אז סובר שכדי לקדש את החול צריך את כלל ישראל וארץ ישראל

אתה מציג את זה בצורה מאוד פשטניתadvfb

ברור ששני הצדדים יסכימו עם זה שדבר ה' והמציאות של העולם שניהם גילויים של ה' יתברך.

מסכים שהאיזון והמינון ביחס בין שניהם קשור לסוגיה, אבל מפה ועד למצוא נפק"מ ברורה ופשוטה - הדרך ארוכה מאוד.

לא דיברתי על דבר ה', אלא על הצורך בכלל ישראל וארץקעלעברימבאר

ישראל כדי לקדש את הגשמיות.


 

מכיוון שהחסידות שמה דגש על איך הכל אלוקות בשיווי , אז גם מוישלה העגלון בפולין יכול לעבוד את ה בגשמיות כשמשמן את גלגי העגלה,  ופחות הכרחי מדינה יהודית בארץ ישראל כדי לקדש את הגשמיות.   וגם עבודת ה של מוישלה העגלון היא באוצה רמה של ת"ח שעוסקים בש"ס (עיין נפש החיים חלק ג שמזהיר מההשלכות הבעייתיות של תפיסה קיצונית של מלוא כל הארץ כבודו).


 

הגרא ונפש החיים אמנם סברו שמלוא כל הארץ כבודו, אבל זה נסתר ולא גלוי לעיין.

במילא מסתדר שהרב קוק יותר תלמיד הגרא, ובשביל לקדש את הגשמיות זה רק בארץ ישראל, ופחות מוישלה העגלון בפולין

אתה מציג את התפיסה החסידית בצורה רדודה ממשadvfb

אני בטוח שזה לא ככה.

הפרסיה החסידית הכירה במעמד של ת"ח. 

חס וחלילה לא אמרתי שת"ח לא חשוב לחסידות,קעלעברימבאר
אלא שהעיקר זה הדבקות יותר מהלימוד תורה, עיין נפש החיים שחי באותם דורות, כיום החסידות כבר שונה והפכה לליטאית עקב הצורך בהתגוננות מההשכלה והציונות (חוץ מחבד שיוצאי דופן ביחס ללימוד תורה, וברסלב)
דיברתי על לימוד תורה, לא על דבקות בה' בעבודת ה'קעלעברימבאר
החסידות שמה פחות דגש על לימוד תורה, כמו שקובל נגדה נפש החיים בספרו
לא נכון להביא את דבר החסידות בשם המבקרים שלהadvfb

תראה מה היא אומרת בעצמה ואח"כ תוכל לבקר בצורה הגונה.

מדויקארץ השוקולד
אם רוצים להביא דעה של מישהו בכנות, צריך להכיר ממנו ולא ממתנגדיו.
אם כן, מה ההבדל בין החסידות לגר"א?קעלעברימבאר
או שלא היה הבדל וכל המחלוקת היתה בשביל הכיף?
הרבה דבריםארץ השוקולד

מנפש החיים תלמד על הגר"א,

מספרי החסידות של אותו דור תלמד על החסידות

כך תבין טוב יותר כל דרך.


לא אומר שאין מחלוקת בנושא, אומר פשוט שברור שנפש החיים יציג את החסידות בצורה פחות טובה ממישהו שהאמין בדרך הזו.

ללמוד מה זה חסידות מנפש החיים זה כמו להבין את שיטת הרב קוק מספר שכתב הגרי"ז בנושא ציונות (לא יודע אם הוא כתב)

לפי מה שאני יודע החסידים ידעו שהמיקוד עלקעלעברימבאר
דבקות הפרט בה' יבוא בהכרח קצת על חשבון מרכזיות בית המדרש, אבל טענו שכך עדיף, פחות תורה עם הרבה דבקות, מאשר הרבה תורה עם קצת דביקות.  


אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה, כך בכל מחלוקת בישראל.

ההערה הייתה על מקור הבנתך של החסידותארץ השוקולד
מהתומכים או מתנגדים לה.
זה גם מה שהחסידות אומרת על עצמה,קעלעברימבאר
שהדבקות חשובה מהלימוד תורה, לא סתם המתנגדים התנגדו לה
מקור?advfb

וגם בתוך תנועת החסידות יש את חב"ד ועוד כמה חסידויות שיצאו מהם גדולי הלמדנים גם בנגלה אז קשה להגיד את זה.

והשאלה גם איך מגדירים את המונח דבקות. ההגדרה של הדבר היא לב הסוגיה ובלי שמתייחסים לזה האמירה לא אומרת לא יותר מדי. אולי אתה מכוון למחלוקת בדין "לשמה".

המחלוקת במשמעות לשמה היא מקום שבו נפש החייםארץ השוקולד

והחפץ חיים נחלקו, ולחפץ חיים יש משנה להסתמך עליו, לנפש החיים יש דיוק ולא מכיר שום מקור מפורש עליו הוא מסתמך.

(רב חשוב אמר על דעת נפש החיים שלשמה זה לשם לימוד התורה שזה המצאה שלו על סמך דיוק מזה ש"לשמה" ולא "לשמו".)


כך שלא יודע אם זה קשור למחלוקת מול החסידות.


ואכן, כמה מגדולי הרבנים היו חסידים:

שולחן ערוך הרב - האדמו"ר הזקן מחב"ד,

האבני נזר - האדמו"ר מסוכטשוב,

שפת אמת על התורה וחלק משמעותי מהש"ס - האדמו"ר מגור,

סדרי טהרות (ליקוט מעין גמרתי על מסכתות כלים והלות עם פירוש שלו) - האדמו"ר מראדזין,

צפנת פענח - הרוגצ'ובר - היה חסיד,

שו"ת דברי יציב - האדמו"ר מצאנז,

משנה הלכות - הרב מנשה קליין היה אדמו"ר בדורנו,

מנחת אשר - הרב אשר וייס הוא חסיד.


ויש עוד ועוד דוגמאות.

אני לא חסיד, אבל לומר שהתפיסה בחסידות ממעיטה בחשיבות לימוד תורה מפספס קצת הרבה גדולי עולם.


@קעלעברימבאר

עדיין גם החפץ חיים וגם נפש החיים היו מתנגדים,קעלעברימבאר
וההתנגדות של הגרא על החסידות לא היתה בגלל לשמה או לא, אלא של העמדת עיקר התורה על חווית הדבקות של הפרט ולא על לימוד התורה של בית המדרש.  זה רק על מה המיקוד,  וודאי שגם אצל החסידים יש פוסקים גדולים, ובכל זאת אחד בא על חשבון השני בחו"ל, ועל זה היתה מחלוקת בין החסיגים למתנגדים, אם זה לא בא על חשבון השני,אז לא היתה מחלוקת אלא היו עושים את שניהם באותה מידה (בניגוד לארץ שפה עבודת הפרט והגשמיות מתקדשת מהמימד קדושת הכלל, וכאן אין סתירה בין עבודת הפרט לעבודת הכלל)
מסכים שהחפץ חיים ונפש החיים היו מתנגדיםארץ השוקולד
ולכן המחלוקת בין החסידות למתנגדים כנראה איננה בהגדרת לשמה.


ההגדרות לשוני בין החסידים למתנגדים שהבאת עם מקור גם בחסידות ?

הרב קוק היה מיוזמי "מסע המושבות"...אוהב העם וא"י 3

 

זה לא פשרה אבל זה התקרבות ולא ניכור זה אחדות גורל.

" העולם הולך לכיוון מסוים רע" זה תוצאה ולא סיבה.

הציונות הדתית לא אשמה בפרוגרס ששוטף את העולםקעלעברימבאר
המגזר הצ"ד כיום מהווה גשר בדיוק כמו מסע המושבות
יותר נכון הצבא הוא הגשראוהב העם וא"י 3
אם תרצה לרדת לפוליטיקה מעיסוקארץ השוקולד

ברומו של עולם.

הפיצול להבנתי היה בעקבות השאלה מה הדגש: הדאגה לתקציבים למגזר או דאגה לתפיסה בטחונית.

בנט הציב אולטימטום לנתניהו אחרי שליברמן התפטר כשר ביטחון כי נתניהו מנע ממנו משהו לטענתו, אבל אז נתניהו נפגש עם הרב דרוקמן שביטל לבנט את הוטו.

הגיוני שבנט יתפצל ויראה אם הציבור רוצה שליטה על ידי רבנים או פוליטיקאים.

גם סמוטריץ חשוב לו תפיסה בטחונית,קעלעברימבאר
ולגבי התייעצות עם רבנים זה בדיוק ההבדל.


בנט בעל תפיסה מודרן אורתודורסים שלקח מיהודי ארהב, בדבר הפרדת דת ומדינה (הרוח היתה כבר אצל מנדלסון, תפיסה זרה ליהדות שמקורה נוצרי), ולכן ממעט להייעץ עם רבנים. אם כן זה כבר לא ציונות דתית אלא ישראליות בת דת משה.


סמוטריץ בעל תפיסה יהודית אותטנתית של אי הפרדת תורה ממדינה (אם התנגדות לכפיה דתית כמובן).


הדאגה לתקציבים מגזריים לא שייכת כלל לפוליטיקאים סרוגים של ימינו, אלא למפדל הישנה,  מיוסף בורג עד אורלב (נראה לי בורג היה במפדל, אבל העקרון מובן). כיום פוליטיקת הציונות הדתית עוסקת בהנהגת המדינה יותר מאשר דאגה מגזרית, ראה ערך סמוטריץ ובן גביר

הסיפור אז היה על תקציביםארץ השוקולד
וטו שעסק בטיפול מול חמאס בוטל בשל צורך בתקציבים


לבנט גם היה חשוב תקציבים, השאלה היא בסדר עדיפויות.


רמת הזלזול שלך לא ראויה, לקרוא ליהודים יראי שמיים רבים בתפיסה רפורמית מעיד על זלזול באחרים. אני פשוט הצגתי מחלוקת, שבאמת הייתה חשובה לשני הצדדים והשאלה הייתה בתעדוף.


כתבה מזמן אמתארץ השוקולד


אולי לא דובר על תקציבים, מה שכן, הרב דרוקמן ביטל לו וטו. 

למי קראתי רפורמים?קעלעברימבאר

אמרתי רק שבנט מושפע מתפיסות נאו-מנדלסוניות, שרוח רפורמית נושבת מהן, בטעות או לא. בנט עצמו איש טוב לגופו של אדם.

ייתכן שבארהב אין ברירה אלא ליהודים לאמץ תפיסות אלו כדי להשאר יהודים ולא להתבולל, ועל זה הם ראויים להערכה עצומה, אך זו שיטה לא טובה, במיוחד שבנט דוגל בה בארץ ולא בחול

רוח התפיסה של בנט זה כמה שיותר להפריד תורה ממדינה,קעלעברימבאר
ותקציבים זה בשביל "קרון הרכבת של משגיחי הכשרות"
יתכן, אני לא יודעארץ השוקולד
באופן כללי התכוונתיקעלעברימבאר
שהרציה (יחד עם הרב הנזיר והרב חרלפ) הם כמו זכוכית מגדלת שממקדת את כל תורת הרב קוק, ותלמידי הרציה (שממילא הם תלמידי הרב הנזיר) אצלם זה כבר כמו מנסרה - כל אחד לקח רק צד מסוים
ובאופן כללי אני חושב שמה שנכון לתלמידיהםארץ השוקולד

נכון עליהם גם, אבל בסטיה קטנה יותר.

תלמידים ככלל הם לא צינורות נטולי הסתכלות

לגבי הרציה אני לא חושבקעלעברימבאר

שהיתה לו הסתכלות אחרת מאביו (כאחד שהיה בנו והסתופף בצילו כל החיים) וגם כמדומני הוא אמר בענווה "אני כולי אבא זצ"ל".

מה שכן היתה לו גישה פרקטית יותר להורדת חזון למציאות, בניגוד לרב קוק שהיה יותר איש חזון

התחלת במשהו וסיימת בכך שהיה הבדלארץ השוקולד

העיקר שבסוף אתה מסכים שדגשים משתנים.

אגב, האם הראיה תמך בכך שבנו ילמד באוניברסיטת ברלין?

אין הבדל, כמו שאמרתי, הרציהקעלעברימבאר
מיקד את *כל* תורת אביו והוריד אותה מחזון ליישום, כמו המשל של זכוכית מגדלת לעומת מנסרה.


לא יודע אם תמך, ולא ידעתי שלמד שם. אבל זה ראיה לכך שהרציה היה יותר בעל עומק ובקיאות בפן פילוסופי-אוניברסלי מאביו, בניגוד גמור לדעת הרוח שיש באקדמיה לגבי הרציה (למעט דעת הרב חגי שטמלר)

גישה פרקטית יותר זה שונהארץ השוקולד
הרציה למד באוניברסיטת ברלין החילונית פילוסופיה, זה לא רק בניגוד לתפיסה באקדמיה עליו אלא גם בניגוד לתפיסת חלק מתלמידיו על האקדמיה.
אין תלמידים שמתנגדים לאקדמיה,קעלעברימבאר
יש תלמידים שמתנגדים לכך שאדם שלא קיבל הכשרה רוחנית מתאימה יתחבר לאקדמיה, ועוד ישתעבד אליה.   זקני רבני הר המור (אם אליהם התכוונת) כולם בקיאים בקיאות עצומה בפילוסופיה ומדע
באיזה שלב תלמידיהם נחשבים מוכנים?ארץ השוקולד

אגב, הרב אבינר בקי כי הוא למד באקדמיה לפני הרבה שנים בישיבה.

 

כמדומה לי שלא מקובל במרכז או הר המור או ישיבות רבות אחרות ללכת ללמוד פילוסופיה באקדמיה.

 

שוב, לא אומר מה נכון או לא כי אני לא יודע ויש מחיר בכל בחירה, מצביע על שוני בין דרך הרבנים לתלמידים.

אדרבה, אתה מחריף את העניין, התלמידים לא אמורים ללכת כמו הרב לפי דבריך.

לא יודע, תשאל אותם,קעלעברימבאר

אבל אני יודע שהם אומרים שאין מניעה ללמוד פילוסופיה מדע השכלה ואקדמאיות בשלב מסוים, אבל אולי צריך להיות ברמה רוחנית מאוד מאוד גבוהה בשביל זה.  גם הרב קלנר בקיא מאוד במדע ופילוסופיה, ולא רק זקני רבנים שבצעירותם באירופה למדו.

כנראה שהם יאמרו שהרציה כבן של גדול הדור כבר בצעירותו היה ברמה רוחנית מאוד גבוהה, וייתכן שאין להשוות בין אתגרי האקדמיה בתחילת המאה ה20 לבין ימינו.

מה גם שיש הבדל בין גישה לאדם פרטי לבין גישה לזרם גדול שרוצה ליצור קונטרה תורנית לבתי מדרש ליברלים

בעיני, זה פחות מושתת על אידיאולוגיהadvfb

אלא על חשיבה פרקטית. הם מנסים לראות מה עובד במציאות ועל פי זה מחנכים.

אני חושב שזה דורש חידודארץ השוקולד

ככלל, הם רואים בעיות ומנסים דרך אחרת כדי למנוע את הבעיות.

אם מסתכלים למשל על השקפתו של הרב אבינר בראי הבעיות שהוא נתקל בהם זה יכול להסביר יפה את דרכו.


אנקדוטה שאולי מבארת הבדלי גישה:

הרב צפניה דרורי נשאל בראיון במקור ראשון אודות תנועה מעורבת והשיב שהוא גדל שם והוא יצא בסדר אז הוא בעד.

לעומת זאת, רבנים אחרים יאמרו שהם גדלו במקומות כאלה והיו בעיות ולכן הם נגד.


יש היגיון בכל בחירה פה, אבל זו הסתכלות שונה (ולא יודע אם היא הגיעה מהרציה)

כן אבל דווקאקעלעברימבאר

זקני רבני הר המור בקיאים במדע ופילוסופיה יותר מרבני מרכז ודומיהם (למעט רבנים צרפתים-ספרדים כמו הרב שרקי והרב זיני).


שמעתי פעם תיאוריה שדווקא רבנים שנולדו במערב אירופה (כמו הרב טאו, הרב צוקרמן והרב אבינר) וגדלו עם השקפות פילוסופיות, תפסו את תורת הרב קוק בצורה יותר מופשטת ונהיו הר המור, לעומת רבנים צברים או ממזרח אירופה, שתפסו את תורת הרב קוק בצטרה יותר פרקטית והם ממרכז ודומיהם.

ורבנים צרפתים-ספרדים ממערב אירופה זה גישה שונה, שמשלבת בין השניים.

כלומר, הם ראו את מה שהם למדוארץ השוקולד
וזה יכול לבעיות ולכן המליצו לתלמידיהם להתרחק מזה לפחות עד שלב מסוים.


יתכן וזה מושפע מהמוצא כמו שאתה אומר.

לא הבנת,קעלעברימבאר
התאוריה הזאת טענה שמכיוון שכל צורת החשיבה שלהם היתה פילוסופית-השכלתית, אז במילא הם ניגשו לתורת הרב קוק בצורה מופשטת יותר, מאשר רבנים ממזרח אירופה או צברים שיותר היו עם רגליים על הקרקע ופחות נגשו בקטע המופשט לתורת הרב קוק.


למשל המחלוקת מה יותר חשוב המאבק על הארץ או על התודעה התרבותית בין מרכז להר המור, משקף זאת. או העניין שבמרכז יש פוסקים ואילו בהר המור יותר מעיינים תלמודיים (מעניין שזה דומה לגוש שגם שם יש אנשי הגות ומעיינים תלמודיים ואין פוסקים, כלומר גם שם החשיבה מופשטת יותר רק מגיעים ממבט שונה).


אם זה מגיע מהטראומה של הרבנים מהשכלת נעוריהם, אז למה הרב אבינר מביא כל כך הרבה מדע ופילוסופיה בספריו? הוא היה אמור להמנע מזה לא?

חלוקה מעניינת בין תלמידי הרצי"הארץ השוקולד

יתכן והחלוקה שלך יותר נכונה.


 

אתה לומד/קורא שו"ת סמס?

הרב אבינר השבוע אמר שיש שאלות שאסור לשאול, דבר המנוגד לתפיסה בבסיס לימוד הפילוסופיה.

כך שברור שהוא מחנך לדרך שונה מרבו.

 

זה שהרב אבינר מביא דברים שהוא יודע לא סותר את זה שהוא לא חושב שנכון לאחרים לעשות זאת.

השאלה שאסור לשאול לא היתהקעלעברימבאר
על יעקב שהתנהג בחוסר צניעות? הרב אבינר בעד לשאול על הכל, השאלה האם האדם מגיע מענווה או מחוצפה כלפי האבות, ותשובתו היתה יותר שיטה חינוכית מאמירה.  גם הרציה התנהג כך לאדם ששאל על האבן עזרא והחציף כלפיו
נכוןארץ השוקולד

הוא בעד לשאול הכל והבעיה הייתה החוצפה?

מנין לך? איפה הוא אומר את זה?

הוא אמר שאסור לשאול.


הרי זה לא בהכרח מחוצפה כלפי יעקב אבינו, אלא שאולי התפיסה שלנו לא נכונה

בכל מקרה אני רואהקעלעברימבאר
שרבני הר המור הזקנים וחלק מהצעירים מביאים הרבה יותר מדע ופילוסופיה וידע עולם בכתביהם מאשר רבני מרכז (למעט רבנים צרפתים-ספרדים)
ארץ השוקולד
וממה זה נובע לדעתך?
אם כי אשמח שתסביר לי את הרבארץ השוקולד
דרוקמן זצ"ל בראי החלוקה שלך
הרב דרוקמן אכן עלה ממזרח אירופהקעלעברימבאר
ושיטת הסברו האמונית הרבה יותר עם רגליים על הקרקע ופחות מופשטת (כנל הרב דרורי, הרב פילבר, הרב זלמן מלמד ודומיהם).  ובאופן כללי הרב דרוקמן משדר קודם כל את ערך השלום, בעוד רבני הר המור משדרים קודם כל את ערך האמת (ולעיתים האמת והשלום באים אחד על חשבון השני).   כשרואים את הרב דרוקמן הדבר הראשון שחושבים זה שהוא צדיק כמלאך ה, כשרואים רבנים מסויימים מהר המור הדבר הראשון שעולה זה שהם חכמים כמלאך ה.


לא בא להכריע מה יותר טוב, מצד אחד הרב קוק היה יותר הוגה מפוסק כך שאולי מי שחושב מופשט מבין אותו יותר טוב, מצד שני הוא היה גם פוסק גדול ובאופן כללי הפסיקה וההלכה הם בסיסים יותר בתורה ולכן אולי מי שעם רגליים על הקרקע מבין אותו יותר או מבין את נפש הדור יותר טוב

לא נכנס לשאלה מה נכון או טוב יותרארץ השוקולד

כי אני לא יודע לשפוט.

אני בסך הכל מנסה להאיר שיש דרכים שונות אצל התלמידים שלא בהכרח נובעים מהרב הספציפי

אני מסכים לגמרי, אבל לא אצל הרציה עצמוקעלעברימבאר
אתה חושב שלימודי פילוסופיה באוניברסיטת ברליןארץ השוקולד

לא השפיעו עליו בכלל? לא גרמו לו להסתכל קצת אחרת?

אם כן, אז לדבריך הוא בזבז את זמנו, אם לא אז לדבריך זה גרם לשוני בינו לאביו.

כנ"ל על האירועים ההיסטוריים שזכה לראות, אפילו קום המדינה ומלחמת ששת הימים, הם לא השפיעו על תפיסתו?

לא בעניינים מהותיים, אלא בעניינים צורנייםקעלעברימבאר

בסוף גם הרב קוק היה בקיא בפילוסופיה ובהשכלה כללית.

 

כל ההשפעות החיצוניות של הרציה התבשלו אצלו בתוך כור ההיתוך הנפשי שהושפע אך ורק מאביו
 

באותה מידה ששת הימים היתה משפיעה על הרב קוק עצמו.


 

אני לא אומר שאין שום הבדלים (שיכולים להיות גם בין הרב קוק עצמו במהלך שנות חייו), אלא שהכיוון הכללי במהות הוא בדיוק אותו דבר

אתה באמת חושב שאפשרי שכל הדברים הללו ישפיעוארץ השוקולד
רק בעניינים צורניים ולא מהותיים?
כן, אם כל הדברים שספגקעלעברימבאר

מתבשלים בכור ההיתוך של נפשו, שספג אותה רק מאביו.

כמובן ייתכנו מחלוקות בינו לאביו על דברים קטנים מאוד נקודתיים, אבל הגישה היא בדיוק אותו דבר

נשמע לי מנותק תפיסתית לטעון דבר כזהארץ השוקולד
איך יכול להיות שדברים כבירים ישפיעו רק מעט.
כי הם חיצוניים, כבירים כמותית אבלקעלעברימבאר
מבחינת השפעה על הנפש הם חיצוניים איכותית
המלחמה השפיעה עליך רק חיצונית?ארץ השוקולד
המדינה היא רק חיצונית?


לימודי פילוסופיה שדנים בתפיסות ובהסתכלות על העולם זה רק חיצוני?

כשאני אומר חיצוניתקעלעברימבאראחרונה

הכוונה שזה לא משנה אישיות.

המלחמה השפיעה עליי חיצונית. אני אותו אדם עם אותה גישה, שכמובן מקבלת דגשים אחרים בעקבות המלחמה. גם הרב קוק עצמו קיבל דגשים אחרים אחרי הצהרת בלפור וכו.


הקמת המדינה לא שינתה שום דבר, כי הרב קוק ראה ממש בעיניו את זה קורה "הנני רואה בעיני אור חיי אליהו עולה".


גם הרב קוק היה בקיא בכל הפילוסופיה, רק הרציה בקיא בדקדוקי הדברים יותר, לשניהם יש גישה המשלבת קבלה ופילוסופיה

ברור שגם בתוךקעלעברימבאר
הר המור ומרכז יש הבדלים שונים בהשקפה אצל כל רב לפי נפשו, רק נתתי כיוון כללי
גם לפי הנפש וגם לפי החוויות והדמויות האחרות שהושפעארץ השוקולד
מהם.


אף אחד לא מושפע רק מדמות אחת

גם אדם במהלך שנות חייו מושפע מעוד דבריםקעלעברימבאר

ואנשים.   האם נאמר שאין רב קוק אחד, ושהרב קוק בן 70 הוא איש אחר מבן 40?

יש רב קוק אחד (כמובן שיש את הרצי"ה אבל ברור שלאארץ השוקולד
לזה התכוונת), אבל הוא הושפע והשתנה עם השנים עקב מה שהוא ראה וחווה.
אבל עדיין זה אותו אדם,קעלעברימבאר
אדם הוא לא מכונה עם אוסף נתונים, אלא אישיות בעלת תמהיל
וזה בדיוק ההבדל בין אדם אחד לאנשים שוניםארץ השוקולד
אדם בעצמו מתפתח, אדם נוסף מפרש אחרת וממילא חלים שינויים באופן העברת המסורה
ואם הוא שאל את כל מה שאפשרקעלעברימבאר
לשאול את אביו כל חייו? אל תשכח שבשוויץ הם למדו 3 שנים רק שניהם לבד את הכל, ביניהם
עיין הקדמה לאורות הקודש שםקעלעברימבאר
הרב הנזיר אומר ששאל את הרב קוק מה ההבדל בינו לחבד
יש רב שהיה תלמיד רק שלקעלעברימבאר
הרב הנזיר?
לא שידוע ליארץ השוקולד
אבל אני לא הכי בקי
חבקוק זה כולל קרליבך?קעלעברימבאר
לרב קרליבך היתה הגות מיוחדת?
כוללאשר ברא

במובן מסויים כן,

הוא גדל בחב"ד

יש לרב קרליבך הגות מיוחדת מלבד חבד?קעלעברימבאר
הוא מחבר בין הרבה חסידויותאשר ברא
ראיצי שהוא מאוד אוהב להביא גם את המי שילוח ודברים של ר' נחמן בעיקר
יותר גישה ופחות הגותפתית שלג

רוב הישיבות הן ח ב קוק

של 

חבד

ברסלב

והרב קוק

 

בלי קרליבך כ"כ

אילו ישיבות?קעלעברימבאר
הישיבות שנחשבות "חסידיות"פתית שלג

בת עין תקוע צפת יצהר רמת השרון רמת גן תפוח שבי שומרון זמרת הארץ שילה(?) תורת החיים(?)

בין כך ובין כך בסוף בתפילות שלהם בנוסח קרליבך ;)אשר ברא
אין לאן לברוח
אין לי כזה נסיון, אבל להרגשתי בישיבותקעלעברימבאר
הקו מדגישים יותר את האידיאליסטיות ועשיית האמת לשם האמת והכפיפות לרצון ה' שמופיעה בתורת הרב קוק (כדעת הרמב"ם והמהר"ל) , לעומת תלמידי רב קוק אחרים שמדגישים את העונג והשמחה שמופיעה בתורת הרב (כדעת הרמח"ל והחסידות).   אני אישית מתחבר יותר לאחרונים בעניין זה.
אם כך ידידיהמצפה לישועה

מתברר שאנחנו לא חולקים כלל עיקר כוונתי היתה לומר שהרב זצל כלל את שני הדברים שציינת ועוד הרבה מכן.

וסתם הארה כלפי עצמי אני מרגיש בושה ושפלות להגיד על רב פלוני שהוא כך וכך מצד אחד זה בסדר לאפיין דמות מצד שני באמת מדובר באנשים כמלאכים קדושים שעולים למעלה מהגדרות....הם לשוט היו מחוברים לאין בוף והופיעו אור עצום בעולם..

אז במקום מסויים אחרי הצורך להגדיר אני אומר לעצמי מי אני ומה חיי שאגדיר את ענקי הרוח הללו....אבל זה משהט שלי עם עצמי

טוב לגבי תורת הכלל אני לא אומר זאתקעלעברימבאר

מעצמי, אבל וודאי שלכל גדול בישראל יש את הכיוון הייחודי שלו הניתן לתיאור והגדרה חלקית וזה הודו והדרו.

הטמת שתורת הרב כללה הכל, אבל הכל מהסתכלות ראית קדושת כלל ישראל, ובמילא ניתן במצב כזה להוריד תכנים מיסטים לנגלה ולשלב אותם עם רציונליזם, כי ארץ ישראל יוצרת בנפש האדם השכלה של כח מדמה מיסטי אבל מאוד ריאלי ונטוע בעולם הזה. ייתכן גם מעוד סיבות שלא עולות לי כרגע.


השאלה של כלל-פרט והשאלה של חובה מוסרית-עונג הן שתי שאלות שונות.  נכון שאינטואיטיבית נהוג לשייך כלל למימד האובייקטיבי ואם כך חובה מוסרית אידאליסטית, ואילו פרט משוייך לעונג.  אבל דווקא אני מרגיש משוייך יותר למימד כלל ישראל אבל למימד העונג. כלומר ענייני קדושת הכלל מחוברים אצלי בנפש ויוצרים עונג רוחני


לפעמים זה גם שאלה של חינוך וחברהקעלעברימבאר
עד כמה חינכו את האדם בקטנותו לאידאליסטיות ובאיזו חברה הוא גדל וחי
אמרת את זה טובנעה ונדה

העיקר שאת הייחודיות של הרב, שני הצדדים חולקים.

 

אני אישית חושבת שדגש על צד אחד יכול לגרום להטיות ובעיות.. יותר מידי דגש על האמת יכול לגרום לניכור, ויותר מידי דגש על השמחה יכול לגרום ליחס מקל לדברים בעייתים.

ויש גם את הרב יהושע שפיראקעלעברימבאר
וישיבת רמת גן שמשלבים בין תורת הרב קוק (כיוון של קו לזכרוני) וחסידות, אבל בחסידות הם קלילים ולא כבדים
יש מקומות שזה יותר מורגשאביעד מילוא

מו"ר הרב דודקביץ' מדגיש את החיבור הזה בצורה ניכרת 

אגב אולי אםקעלעברימבאר
תשמעי שיעורים של תורת הרב קוק מרבנים לא מישיבות הקו, יהיה בהם יותר חן ופחות כבדות.  נגיד הרב דרוקמן זצ"ל או הרב צפניה דרורי, ואולי הרב יהושע שפירא גם
אני שומעתאשר ברא

פשוט רציתי לשמוע גם דעה קווניקית לנושא.

לא ראיתי שהרב דרוקמן הביא מקורות חסידיים.. מעניין.

דעה קווניקית לחסידות זה מן הסתםקעלעברימבאר
אצל הרב יהושע שפירא או מישהו מישיבת רמת גן, הכי טוב
נכוןאשר ברא

באמת הרב יהושע עושה חיבורים יפים בין החסידות לתורת הרב זצ"ל,

אבל הרב יותר חב"דניק

אה נכון, הוא תלמיד של הרב גינזבורג גםקעלעברימבאר
אבל אני חושב שהוא בקיא מאוד בכל החסידותקעלעברימבאר
כל שבת אני זוכה להחסף לתורתו של...אוהב העם וא"י 3

הרב קוק זצ"ל ולמדתי שבאופן כללי הוא איש פשרות שמוצא את דרך האמצע במחלוקות בין ענקים

כמו הרמב"ם להרמב"ן לדוגמא.

לא אכנס לפרטים אבל ידועה המחלוקת בין הרמב"ם להרמב"ן לגבי המושג "קדושים תהיו".

הנה ציתות קצר שמסביר את גישתו של הרב קוק לנושא:

" הקודש צריך שיבנה על יסוד החול . החול הוא החומר של הקודש , והקודש הוא לו צורה , וכל מה שיהיה החומר יותר איתן , תהי הצורה יותר חשובה "



תורה אחת לכל עם ישראל בכל העולם אם אין תורה אחתמומי מו
הרב קוק לא היה ליטאי ולא חסידינעה ונדה

אימו היתה ממשפחה חסידית ואביו היה ליטאי.

הרב היה זרם בפני עצמו, שמקבל מהכל ומוסיף נופך על הכל.

זה מאוד מרכזי בכל הכתבים שלו - אורגניזם, הרמוניה ונשמה אחת גדולה.

רואים את זה בגישתו ההשקפתית האמונית, וגם בדרך הלימוד והפסיקה.

 

נ.ב. חייבת להוסיף שאני מאוד מתחברת לתורת ה"קו", קצת צרם לי היחס..

לדעתי יצאה חוברת של נחמני על הרב קוק ורבי נחמןזיויק
והיחס ביניהם
עיינתי פעם בספר שעסק בזהנעה ונדה

פחות התחברתי, הרגיש לי שזה ניסיון לקשר בכח בין גישות שונות כמעט לחלוטין (חוץ מהדגש על אהבה וחמלה).

הרב קוק עסק בכלל - רבי נחמן עסק בפרט. אלו שני עולמות שונים.

הרב קוק עסק המון בפרט גםקעלעברימבאר
שמעתי מהרב חגי לונדין שמבחינה כמותית 4/5 מכתבי הרב עוסקים בפרט
אי אפשר שלא לשים לב לזהנעה ונדה

כל דבר שהרב עוסק בו, הוא סוקר את הכל מלמעלה במבט מערכתי ומתוך זה מגיע למסקנות.

אצל הרב, היחס לפרט תמיד נובע מהכלל, גם כאשר הוא עוסק בפרט.

הספר היחיד שבו לא ראיתי את זה כ"כ הוא מוסך אביך, שנכתב בצעירותו לפני שעלה לארץ.

יש גם הרבה ב8 קבצים ובעין איהקעלעברימבאר
למה אתה מתכוון?נעה ונדה
שדברים על הפרט יש המון בספר 8 קבציםקעלעברימבאר
ובעין איה, ספרים של הרב קוק
אני רוצה ללכת רגע לכיוון אחרנעה ונדה

לפי ההרגשה שלי, הדגש העיקרי של רבי נחמן הוא עצות להתמודד עם סיבוכי החיים - מה לעשות עם ניסיונות, קשיים, עצבות, תפילות גרועות, הרגשת ריחוק מה'... התחושה הכללית היא של מאבק מתמיד. כל הזמן מדברים בברסלב על איך לצאת מכל הבלגן של החיים.

לעומת זאת, קראתי כמה ספרים על / של הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל, והדגש העיקרי שלו הוא - החיים הם לא מסובכים! מטרתו של חינוך היא לא "להכין" את הילד להתמודדות עם החיים הקשים, אלא לגרום לו להפנים שהחיים טובים. אם המטרה היחידה בחיים היא לעשות את רצון ה' - אין שום מאבק, יש מנוחה, וודאות ורוגע נפשי. כך גם אין התנגשות בין אידיאלים, ניקח לדוג' דילמה מהחיים - אני רוצה ללכת לגבעות (אידיאל יישוב וכיבוש הארץ) אבל ההורים לא מסכימים (אידיאל כיבוד הורים). התנגשות! זהו שלא, אם האידיאל היחיד בחיים הוא לעשות את רצון ה' - אין שום התלבטות, צריך פשוט להתבונן טוב טוב ולהבין מה ה' רוצה ממני שאני אעשה עכשיו.

מקווה שהצלחתי להעביר את זה כמו שצריך, מאוד התרגשתי מהמסר הזה, הוא עושה הרמוניה גדולה בנפש. אני חושבת שזה מגיע מתורת הרב קוק, שאצלו הכל תמיד מתחבר, הכל מתאים ביחד, הכל אחד. וזו רפואה כל כך גדולה לנפש הסוערת שלנו!

האחדות הכוללת זאת ההגדרה היחידה?זיויק
זה מה שמגדיר את הרב קוק?
לא היחידהנעה ונדה

האחדות הכוללת זה פרק מתוך אורות הקודש ב' שמסביר את העיקרון הפילוסופי-קבלי שעומד מאחורי הגישה של הרב.

בסוף בכל דבר אפשר לראות זה, זאת דרך החיים ודרך החשיבה של הרב.

כמובן שיש עוד עקרונות שמנחים אותו, אבל הוא אחד העיקריים. גדלות.

זה בברסלב, חבד לא מדברים על סיבוכי החיים כל כךקעלעברימבאר
האמת שעם חב"ד יש לי בעיה קטנה..נעה ונדה

אני לא מצליחה להבין אותם! לא יודעת, כנראה יש לי דפקה..

אני נכנסת לשיעור תניא, יוצאת, ולא מבינה מה ניסו להגיד לי בכלל..

אז על חב"ד אני לא יכולה לדבר, קודם אני צריכה להבין בכלל מה השיטה שלהם.

תסתכלי בשער של ספר התניאאביעד מילוא

כתוב בעמוד השער: "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן, מיוסד על פסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו"  שיטת התניא היא לבאר דרך להתקרב לה'.  שמעתי מהרב שלי הרב דודקביץ' שליט"א שצריך להיות  לב פתוח וקשוב כדי להבין את התורות של חב"ד 

ומהי אותה הדרך?נעה ונדה

שאני לא אובן ח"ו לא נכון, לא זלזלתי ואני גם לא יכולה לזלזל בדבר שאני לא מבינה בו, קל וחומר אם הוא מלוקט מפי קדושי עליון. פשוט אמרתי שאני לא מבינה.

אני הבנתי את מה שאמרתאביעד מילוא

לא הבנת את דבריי, ציטטתי את עמווד השער כי הוא תמצית השיטה שלהם בעבודת ה'.  סך הכל הסברתי בהודעה הקודמת את העיקרון של ספר התניא

השיטה של חב"ד היא מאוד בשכל בעבודת ה' וצריך באמת להגיע ללמוד אותה בלב פתוח ומקשיב.  

גם אני הבנתי שאת מה שאמרתנעה ונדה

אבל "להתקרב לה'" זוהי מטרה כוללנית מידי, בסופו של דבר כל השיטות מכוונות לשם..

חב"ד מביאים תוצאות בשטחזיויק
ב"ה, יש להם מסירות מאוד גדולהנעה ונדה

מזכי הרבים

משהו מטורףזיויק
הפרט והכלל הם יחדאשר ברא

וגם רבנו נחמן הקדוש עסק בזה.

תוכלי לעיין יותר בליקוטי הלכות אורח חיים, הלכות בית כנסת, הלכה א'

.."כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַנֶּפֶשׁ וּשְׁלֵמוּתָהּ הוּא כְּשֶׁנִּכְלָלִין כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְנַעֲשִׂין אֶחָד, כִּי אָז עוֹלִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַקְּדֻשָּׁה הוּא ‘אֶחָד’, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י (שמות א, א) עַל שִׁבְעִים נַפְשׁוֹת בֵּית יַעֲקֹב – שֶׁכֻּלָּן נִקְרָאִין נֶפֶשׁ אֶחָד, וְעַל־כֵּן הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, עִקָּרָהּ תָּלוּי כְּשֶׁנִּתְאַחֲדִין הַנְּפָשׁוֹת..וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו קֹדֶם הַתְּפִלָּה מִצְוַת עֲשֵׂה “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”[1], וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן רלט), שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה כִּי אִם עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר וְלֹא בְּיָחִיד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּל אֶחָד חָלוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁזֶּה הֵפֶךְ הַקְּדֻשָּׁה, רַק צְרִיכִין לְחַבֵּר יַחַד הָעֵדָה הַקְּדוֹשָׁה וְנַעֲשִׂין בְּחִינַת ‘אֶחָד’.."

 

 

עדיין, הדגשים שוניםנעה ונדה
בטוח?מאיר לוי

בטוח שבדברי אפיקורסות שר' נחמן אמר שיכול רק צדיק לעסוק הוא התכוון למורה נבוכים? מורה נבוכים זה חקירות אבל לא אפיקורסות

לזכרוני רבי נחמן אמר שמורה נבוכים מנסהקעלעברימבאר
להתמודד עם אפיקורסות שאין עליה תשובה, אפיקורסות שנובעת מהחלל הפנוי, שעליה נאמר "כל באיה לא ישובון" וכל מי שינסה להתמודד איתה ייפול לתוכה.  ולכן לדעתו אסור ללמוד מורה נבוכים, חוץ מצדיקים בחינת משה (כמו הרמבם עצמו) שאדרבא טוב שילמדו מורה נבוכים, ובהתמודדות עם האפיקורסות יצליחו להעלות נשמות נפולות ששקעו באפיקורסות.
הוא אמר שמורה מבוכים מנסה לתרץ אפיקורסויותקעלעברימבאר
שבלתי ניתנות להתמודדות וצריך לברוח מהן ולא להתמודד איתן, לא שאמר שמורה נבוכים עצמו הוא אפיקורסות
המשך שיחות הר"ן ת"זאשר ברא

וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ מְאד מִמַּה שֶּׁכָּתַב שָׁם מֵעִנְיַן הָאוֹמְרִים עַל עִנְיַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה
שֶׁחַס וְשָׁלוֹם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עָשָׂה תַּחְבּוּלוֹת בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ'
וְאָסוּר לַחֲזוֹר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ אֲפִילּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן.
רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבַן מִדֵּעוֹת זָרוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת כָּאֵלּוּ.
אוֹי לְמִי שֶׁנִּכְנַס בּוֹ מַחֲשָׁבָה אַחַת מֵאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְאֵין צְרִיכִין לִסְתּר שְׁטוּתִים כָּאֵלּוּ.
וּכְבָר מְבאָר בְּכַמָּה סִפְרֵי קַדְמוֹנִים הַרְבֵּה שֶׁצָּוְחוּ עַל סִפְרֵי הַחֲקִירוֹת הַנַּ"ל כַּמְפֻרְסָם.
וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַרְבֵּה שֶׁחִפּוּ עָלָיו
כְּבָר יָדוּעַ שֶׁלּא עָשׂוּ כִּי אִם לְמַעַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁחִבֵּר סְפָרִים נִפְלָאִים עַל כָּל הַהֲלָכוֹת כְּגוֹן סֵפֶר הַיָּד.
וְגַם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר שֶׁבְּסִפְרֵי הַיָּד בְּמָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֲלָכוֹת, הֵיטִיב לַעֲשׂוֹת
אֲבָל בְּסֵפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים יִמְחֹל לוֹ ה' מַה שֶּׁעִוֵּת בָּזֶה עִוּוּתִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָם הַנּוֹגְעִים בְּעִקְּרֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְפֻרְסָם.
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ
כִּי כָּל מִי שֶׁמְּעַיֵּן שָׁם רוֹאֶה בְּחוּשׁ הָרְאוּת שֶׁדְּבָרָיו הֵם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, וּכְנֶגֶד דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
וְגַם בְּסֵפֶר הַיָּד בְּמָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת קִלְקֵל הַרְבֵּה כַּמְבאָר בִּסְפָרִים שֶׁצּוֹעֲקִים מָרָה עַל שֶׁאָמַר שֶׁבְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלּוֹ מְבאָר כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לַלֵּב שֶׁנִּכְנַס בּוֹ שׁוּם סְבָרָא רָעָה כָּזאת שֶׁהִיא כְּנֶגֶד כָּל סִפְרֵי אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵהַתַּנָּא אֱל קִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכוּ'.
וְאַתָּה הַמְעַיֵּן אִם אַתָּה מִתְפַּחֵד וּמִתְיָרֵא לִגַּע בִּכְבוֹדוֹ
גַּם אֲנִי אוֹדְךָ
אֲבָל חָלִילָה שֶׁתַּבִּיט בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁמְּדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת שֶׁלּא תְּאַבֵּד עוֹלָמְךָ, כַּאֲשֶׁר נֶאֶבְדוּ כַּמָּה וְכַמָּה מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הַמְּצוּיִים עַכְשָׁו, שֶׁסּוֹמְכִים דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים עַל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וּמַעֲמִידִים לִפְנֵיהֶם לְמָגֵן וּלְמַחֲסֶה אֶת הַסְּפָרִים הַנַּ"ל.
וְשִׂים לִבְּךָ וְהָבֵן מִפְּנֵי מִי רָאוּי לְךָ לְהִתְיָרֵא יוֹתֵר
אִם מִסֵּפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים הַבָּנוּי עַל פִּי סְבָרוֹת אֲרִיסְטוֹ הַיָּוָן יִמַּח שְׁמוֹ וְנִמַּח זִכְרוֹ
אִם לְהַבְדִּיל מִסֵּפֶר הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁחִבְּרוּ הָרַשְׁבִּ"י וְחַבְרַיָּא זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ וְעַל פִּי אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל דִּבְרֵיהֶם רֻבָּם מְקֻבָּלִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
וּמַה שֶּׁחִדְּשׁוּ בָּהֶם הָיָה בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מְאד, וּמְחַזְּקִין וּמְקַיְּמִין מְאד אֶת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִתְחִילָה מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ', וּמְזָרְזִים מְאד לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ
וּלְהַבְדִּיל הַסְּפָרִים הַנַּ"ל הֵם בְּהֶפֶךְ מִכָּל זֶה כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם, וּבוֹחֵר בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

צריך להבין כמה הנחות יסודאביעד מילוא

א. תורת הרב זצ"ל נוגעת בהכל וידוע לנו שספרי הבעש"ט ותלמידיו היו על שולחנו והוא למד אותן ובישיבות הקו לא ילמדו את כתבי החסידות זו לא עבודת ה' שלהם אולי במקסימום שפת אמת או ר' צדוק 

ב. בחסידות ברסלב עיקר עבודת ה' הוא הפשטות ולכן רבי נחמן למד הכל אבל הורה לחסידים שלו הוא הורה דרך של פשטות ותמימות ולכן לא בטוח שמורה נבוכים הם ילמדו וגם שאלה האם ילמדו כוזרי וספרים כאלה הגישבה הזו היא גישת קיצון בעולם היהודי ביחס לאמונה כמו שגישת הרמב"ם שצריך לחקור הכל ולדרוש בשכל את האמונה יכולה להיתפס כגישה קיצונית לנושא 

 

ג. הרב קוק בשמונה קבצים אומר שהחידוש של החסידות היא בעניין הפרט ולא על כלל ישראל (אין הרבה דרשות חסידיות על האומה והעם  הרב צבי יהודה אמר שגדולי החסידות שהתעסקו בכלל ישראל הם השפת אמת ור' צדוק הכהן ) 

 

ובעניין חיבור בין תורת הרב לתורת הבעש"ט מו"ר הרב דודקביץ' ייסד לנו בישיבה שיטה נפלאה המחברת את תורת הרב זצ"ל עם תורת החסידות  שהם משלימים אחד את השני  

רק הערה -קעלעברימבאר
יש הרבה דרשות חסידיות על כלל ישראל, אלא ששם כמעט תמיד זה כלל ישראל במובן המיסטי רוחני, כלומר הנשמה הקולקטיבית של כל נשמות ישראל, שורש נשמות ישראל (לדוגמא תניא פרק לב "שכל ישראל נשמה אחת ממש אלא שהגופות מחולקים"), נשמה שמדוברת בחסידות אך ללא התבטאותה בעולם הזה, כמו שאדבר על נשמתו של אדם בלי להפגש עימו פיסית.   בניגוד לחז"ל הזוהר והרב קוק, שכשדיברו על נשמת כלל ישראל תמיד דיברו על הנשמה הזאת שמתגלת בכלל ישראל הלאומי היסטורי בעולם הזה , כלומר באומה היהודית, כמו שכשאדבר על חברי יוסי לא אדבר על נשמתו, אלא נשמתו המתגלת בגופו כאן בעולם הזה.  


אבל בשורה התחתונה אתה צודק, אין בחסידות הרבה דיבורים על קדושת כלל האומה. (נראה לי שפת אמת והרב צדוק מרבים יחסית לעסוק בזה יחסית לשאר החסידות)

אבל עדיין רבי נחמן אומר שצדיק בחינתקעלעברימבאר
משה אז טוב שיילמד מורה נבוכים להעלות משם נשמות נפולות.


והאר"י אומר שנשמות הרמבן ורמבם משורש נשמת משה

הרב קוק זה עולם ומלואוadvfb

יש מתפיסת הרב שהתבססה על תורת החסידות וכן על כתבי חב"ד, השפת אמת, ר' צדוק הכהן מלובלין ור' נחמן ועוד

אבל יש גם כתבים אחרים בהם לרב יש רעיונות נוספים שלא בהכרח סותרים

 

אתה שואלת על ישיבות הקו וזה כבר נושא אחר.

זה לא לשאול על הרב קוק, זה לשאול על ישיבות הקו.

בישיבות הקו ישנו דגש חינוכי שהוא פחות חסידי מסיבות שמרניות.

ועדיין הרב קוק היה יותר גר"א מחסידותקעלעברימבאר
אבל לצורך הדיון, זה לא משנה מה הרב היה יותרadvfb

ובהחלט שאתה אומר אמירה עמומה שצריך לפרש אותה ולראות את ההשלכות האידיאולוגיות והחינוכיות שלה

אחרת לא אמרת הרבה בכלל

שכלל ישראל אצלו יותר חשוב מהפרטקעלעברימבאר
עיין דברי הרציה על יחס הרב קוק לגרא ולחסידות
זאת גם אמירה כללית שלא אומרת כלום ללא פירושadvfb
הרב קוק כותב בעולת ראיהadvfb

מכלל שהוא צריך לפרט. ההופעה העליונה, העומדת למעלה מכל גבולים, אם לא היה ביכלתה להמציא גם כן כל מורד וכל גבול הרי היתה היא בעצמה בעלת צמצום וגבול, ולא היה מקום הופעה לאור העליון, המתגדל ועולה מעל כל מצר ומתעלה ממעל לכל גבול. על כן הכלל הוא צריך לפרט

 

שניהם צריכים אחד לשני, להגיד שזה יותר גדול זאת סיסמה ריקה כל עוד אין נפק"מ לאמירה הזאת

אמנם הכלל צריך לפרט, אבל אצלקעלעברימבאר
הרב קוק הקדושה בגדול מתחילה מהכלל ומשם מגיעה בסוף לפרט
ולכן אפשר למצוא הרבה נקודות משיקותadvfb

ביחס לכל מי שעוסק בפרט וכלל וביחס ביניהם, אפשר למצוא גם הרבה הבדלים.

 

היחס לחילוניות בתור תופעה הוא לדוגמא סוגיה שהרב קוק היתה פרשנות שחצב אותה מההררי קודש אבל היתה נראת לאנשים כחדשה ומהפכנית.

נראה שהיחס לחילוניות של הרב בנוי היחס של הרב לכלל ישראל וסגולת ישראל והיחס של הרב גם חוכמת חול ועולם החול והקודש. 

זה לא דבר שסותר את תורת החסידות אבל היא לא עוסקת בכך, לכן זאת ממש לא סתירה חזיתית.

היו גם חסידויות שהתפיסה שלהם לכלל ישראל יותר קרובה לתפיסה של הרב והרב מתבסס הרבה גם כן על חידוש ותנועות שתנועת החסידות הביאה.

 

היחס לכלל ישראל גם אם רשעיםקעלעברימבאר
זה לא חידוש של הרב, זה תמיד היה.


היחס לחילונות זה חידוש, כי מעולם לא היה כזה דבר חילונות (למעט אולי האפיקוראים) בעולם ובישראל עד המאה ה18, ולכן לא עסקו במה שלא היה קיים 

זה תמיד היה חלק מהתורהadvfb

לא תמיד זה היה גלוי על פני השטח.

אגרת תקנה של הרב עם הרדב"ז מציגה את התפיסה האחרת שיכולה להיות שלא שמה דגש על סגולת ישראל ועל סגולת ארץ ישראל אלא על המצוות בלבד. 

ומתוך התפיסה של הבנת סגולת ישראל הרב מפרש את התופעה החדשה של החילוניות וגם כן בתוך פרשנות כוללת על התפתחותה של תנועת ההשכלה.

 

כל זה לא נוגע בחסידות עצמו כתנועה מתי שהיא קמה. דווקא יש חסידויות בעלות תפיסה מאוד ציונית וכלל ישראל כמו החסידויות שבתוך ענף בית רוז'ין.

והרבה חלקים מההשקפה החרדית שהתפשתה גם בחסידות הן נובעים מצרכים פונקציונלים ולאו דווקא על תשתית אידיאולוגית. הם יגידו לך "ככה צריך לשמר מצוות". אין פה סתירה חזיתית לערכים של כלל ישראל. הם לא שוללים אותם בודאי וחשוב לדעת את זה. אחרי שיודעים את זה יש פתח לסינתיזה ולימוד מהרעיונות השונות מכל התורות כפי דרכו של הראי"ה (לא סינתזה "פשרנית" ח"ו). 

התפיסה האחרת לא היתה אצלקעלעברימבאר

רוב גדולי הדור ובטח לא אצל בעלי הסוד. וגם הרדבז אמר זאת לשעתו כפולמוס עם הציונים, במיוחד עם תוםעה של חיחונות שלא היתה לפני כן מעולם.

ברור לכל מי שקורא תנך וגמרא שזו הגישה הפשוטה של היהדות, גישת סגולת ישראל.


צריל לחלק את גישת החיחונות של הרב קוק ל2:


א. הגישה של הרב קוק שהולכים לפי התנועה הציונית ולא לפי האידאולוגיה החיחונית, והתנועה היא לאומית (מה שאין אצל הרפורמים)


ב. הסיבה שגרמה לחילונות, ואפילו ייתרונות נלווים שיכולים לצאת מהחיחונות.


אין קשר הכרחי בין 2 הגישות.


החסידות לא סותרת את הציונות, אבל טבעי שחסידים, שבדרך כלל מדברים על כלל ישראל כמשהו מיסטי ותו לא, ייתנכרו למפעל לאומי אם באידאולוגיה שלו הוא חילוני

זה נכון לכל התורה שהיתה בגלותadvfb

לאו דווקא לחסידות

החסידות כן, המקובלים ורבני עדותקעלעברימבאר
המזרח לא.


אבל גם בגלות לא היה כל כך מה להתעסק עם כלל ישראל כמפעל לאומי פרקטי ולא כמשהו מיסטי, כי פשוט לא היה מפעל לאומי בנמצא 

מה הביסוס שלך?advfb
פשט חזל והזוהר מדבריםקעלעברימבאר
על כנסת ישראל כמשהו שמחובר מהותית לעניין הלאומי וההיסטורי של האומה היהודית בכלל ישראל בעוה"ז, ולא רק מיסטי. וכן מי שהוריד את הקבלה לנגלה בכל התחומים, כמו המהר"ל (נפש החיים כתב רק על נושאים שהתלפמס עם החסידות, והרמחל כתב נסתר רק בשפה של נגלה, אבל זה בעצם היה נסתר, כי אסרו עליו לכתוב נגלה. כך שנשאר רק המהרל.  החסידות לא מדברת על כל תחומי הקבלה, אלא רק על תורת הפרט. ושאר המקובלים כתבו רק בנסתר ולא בנגלה).


ורוב המקובלים היו ציונים, ובאופן כללי בעדות המזרח שהקבלה היתה יותר מחוברת שם אז היתה פחות התנגדות לציונות

ושהחסידות שללה את זה?advfb
לא שללה, אבל עסקה רק בפןקעלעברימבאר
המיסטי של כנסת ישראל. במילא כשתקום התנועה הציונית, הם יאמרו שזה גוף חסר נשמה וכנסת ישראל לא שורה שם, מכיוון שהדיבור הוא רק מיסטי אז תמיד אפשר לשחק אם זה חל או לא. שמעתי חבדניק שאמר שכלל ישראל יהיה רק כשיקום בית המקדש, כלומר זה דבר מיסטי ולדידו אין קשר לאומה היהודית הלאומית היסטורית בעולם הזה, בניגוד לדעת התנך, חזל, הזוהר, הכוזרי והמהרל
כמובן אפשר להיות חסידי וציוני,קעלעברימבאר
רק דיברתי על הנטיה
אם הגרא אומר ללמוד הכוזריקעלעברימבאר
שעיקרי אמונת ישראל תלויים בו, אז חשוב לו כלל ישראל הלאומי היסטורי ולא רק המיסטי.


כן נראה מדבריו בקול התור (אם זה לא זיוף, לא בקיא בזה), ומעליית תלמיגי הגרא ארצה, וממסורת וולוזין ויחס הנצי"ב לציונים החילונים בעליה הראשונה כמו הביל"וים.


הרציה אומר שלא סתם ההתנגדות העזה לציונות היתה מהחסידות, כי החסידות שמה דגש על קדושת הפרט לעומת הגרא ששם דגש על קדושת הכלל (שבגלות התבטאה רק בבית מדרש)

מקור ברציה?advfb

וזה לא כזה דיכוטומי כי יש חסידויות עם זיקה גדולה לציונות והיתה גם את הוסיאטין שהיתה שושלת ציונית.

 

נכון, אבל החסידות ככלל פחות ציונית,קעלעברימבאר
במיוחד לעומת תלמידי תלמידי הגרא המובהקים אצל החרדים הליטאים, כמו הרב אליישיב והרב דבליצקי, שהיו להם נקודות  ציוניות (שמעתי שהרב אליישיב אמר שכל הגות הרב קוק אמת, אבל לא לדורות שלנו, והרב דבליצקי אמר שהיה צריך לומר הלל בששת הימים)
לא זוכר, נראה לי בשיחות הרציה בנושא הגראקעלעברימבאר
או החסידות
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר

ויעקב חי כי עם ישראל קיים

גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה

שמואל ב יב יג

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

לצדיקים כלל ישראלים.

לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

לרבנים מהקבוצה של האומר

כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר

זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

הנה:קעלעברימבאר

# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דקה 18.50

אחרי חיפוש שעשיתי.

שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

מדייק -קעלעברימבאר

הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

לא פשוט בכללדוס91אחרונה

תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..

חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..

אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים

אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

צורף לאורות במהדורה מאוחרת

@קעלעברימבאר

(עריכה: הקשר)

הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

מצאתינוגע, לא נוגע

ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

אולי קל לישי לא מפחד

כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.

כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.

בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.

הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.

ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.

הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".

אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.

מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד