אפשר לגעת וגם להכניס דברים,לא?

הייתי מפחדת לחשוב שילד/ה בן 3 מטפס על זה כשתינוק שוכב בעריסה 

אולי יש משהו מוצר בסגנון של סגור כמו לול קמפינג במסביב, גבוה ויציב,

או סגור מלמעלה גם.

הזמנו מיטת מטר, ובעלי קדח חורים להגביה את הקרש (שעליו שמים את המזרון) לגובה שמתאים כמו לעריסה... גבוה כזה...

זה התאים לעד גיל 3-4 חודשים שלמדה להתהפך.. 
 

רק אומרת שילד בן 3- כשהוא רוצה הוא ימצא דרכים להגיע לכל מקום... 

ילד בן שלוש יכול להגיע לכל מקום חוץ מהמדף עליון בארון.

אולי פשוט ניקח את המיטה/כלוב מתכת שיש כאן בבית החולים🙈

אנחנו מאושפזים עם התינוקת שלנו אחרי נפילה וחבלה בראש, ואמרו לנו שאחרי השחרור נצטרך לשמור כפליים שהיא לא תקבל מכה בראש.

ואני פשוט תוהה איך זה יתאפשר עם ילדונת בת שלוש, שגם ככה נוהגת להציק לה (לשרוט, להרביץ, לזרוק דברים), ולא ממש אפשר ללמד אותה שאסור לעשות זאת...

טוב בקרוב בעז"ה. 

הגדולה=קטנטונת לא במסגרת בבקרים?

זה באמת קשה להיות עליה עם אלף עיניים. אבל זה באמת הפתרון היחיד.

וכן, הילדונת בגן עד שתיים כל יום, אבל זה עדיין משאיר כשש שעות קשות שבהן צריך לרדוף אחריה...

אנחנו מנסים לחשוב על עוד פתרונות (כמו למשל שמישהו ייקח אותה לגינה כל יום לשעתיים לפחות), אבל כנראה הם לא יכסו את כל הזמן...

לגבי מיטת תינוק- השתמשנו בלול שחסמנו אותו בפינה של החדר עם השידה, ככה שנוצר חלל באמצע שנגיש רק למי שמספיק גבוה. ואז באמת כשישנים אנחנו יותר ברוגע... (וסוגרים גם את הדלת של החדר ליתר ביטחון)

כמעט מכל הצדדים שלה במגירונים כאלה (זו בעצם העריסה המתחברת, שעכשיו הדופן הרביעית שלה סגורה. אבל לולא המיגון מסביב היא לא הייתה מספיקה כי הוא לא מאוד יציבה).

אבל בסלון אין לי פתרון מוגן מספיק, לכן חשבתי שנקנה כבר עריסה שתשמש אותה בהמשך, ובינתייפ נשים אותה בסלון.

בכל אופן, איך אפשר לוודא שבאמת התינוקת תהיה צמודה אליי כל הזמן? כשאני קמה לעשות כביסות נגיד וכו'.

והאמת שגם כשהיא עליי הילדונת מסוגלת תוך רגע לפגוע בה (ואני לא רוצה להרחיק אותה ממני באופן קבוע, כי היא גם זקוקה לאמא...)

או שתקחי אותה איתך לעשות כביסות וכך יהיה לה זמן אמא

במקום להרחיק אותה ממך, שהיא תהיה קרובה 

לא שהתינוקת תהיה צמודה אליי, אלא הילדונת.

רעיון טוב! כי ככה היא לא תרגיש מקופחת (במיוחד אחרי ימי האשפוז, שגם ככה היא בקושי רואה אותי).

עדיין אצטרך לחשוב מה נעשה בזמני ההנקה וסתם בזמנים שגם התינוקת צריכה אמא (במיוחד שנראה שהימים האלה בבית החולים מפתחחים אצלה חרדת זרים).

נראה לי שנפנה הרבה לעזרת הבייביסיטר הממוחשב, למרות שזה לא כדאי בכלל...

ואפשר גם שהילדונת תהיה עלייך והתינוקת במרחק קטן... פשוט להחליף

התחלתי בזה שזה קשה.

(ולא מדמיינת את הערמות שיקבלו את פניי כשנחזור הביתה🤦‍♀️ בעלי והילדים עושים כבובות, אבל כנראה לא בקצב הרצוי אצלנו)

בישולים אני באמת יכולה לרכז או לתת לילדים לעשות.

בכל אופן, באמת מאמצת את הרעיון לעשות הפוך - לשמור על הילדונת בקרבתי מאשר על התינוקת.

תודה רבה!

ב20:00 מכניסה מכונה

ב21:00

וב22:00...

את האחרונה תולה בבוקר, לפני שהילדים קמים..

אני לא מצליחה להיות מתוכננת ככה🤭

והילדונת שלנו לצערי הולכת לפעמים לישון בשעות ממש מאוחרות, כי היא נרדמת מאוחר בצהריים...

שקוראים לזה - לחסום את הילד.

אבל אני ממש חושבת שזה מקום מצוין להתפתח וגם להיות שמור.....

כמובן שיש זמני רצפה, רק לא כשיש קטנים סביבו/פליימוביל וכד'....

אמנם כרגע אין לי קטנים (התאומות בנות 6) אבל כך גדלתי את כל ילדיי והם ב"ה בריאים בנפשם ובגופם

ממליצה מאד!!!!

נכון זה עושה את הסלון קטן וצפוף אבל אני רגועה

עד עכשיו הייתי רגילה להניח על שמיכה על הרצפה.

אם כי במצב הנוכחי בכל זאת נצטרך לחשוב על יותר מאשר לול - כי לול לא מספיק ממוגן מפני ידיים שמנסותבכוונה להציק...

עליהן כל זמן שהילדונת ערה

אי אפשר לסגור את התינוקת הרמטית או באופן כזה שגם לא ניתן לגשת אליה על יד טיפוס

דווקא לשים בסלון לול שזה מרכז הבית נשמע לי רעיון ממש טוב.

אבל הילדונת באמת אוהבת את התינוקת... איך היא אמרה פעם? "אני אוהבת ללטף ולשרט אותה" מבחינתה ההצקות מביעות אהבה...

ואם אמנע ממנה לגמרי להתקרב לתינוקת, היא תרגיש שאני מונעת ממנה לאהוב אותה...

אבל אין ברירה, בזמן הקרוב כך נצטרך לנהוג🤷‍♀️

לא יודעת אם זה מתאים למציאות שלכם, אבל אני הייתי חושבת שאולי אפשר ליצור זמנים שבהם את כן מאפשרת לילדונת ללטף את התינוקת, בהשגחה צמודה שלך.

ואז ללמד אותה ללטף רק ברגליים (כדי שהיא תהיה רחוקה יותר מהראש, שעליו צריך לשמור), אפילו ללטף ביחד איתה בעדינות, ולהחמיא לה בהגזמה על איך שהיא מלטפת בצורה כל כך נעימה, ואיך התינוקת שמחה מהליטופים שלה.

ואולי גם ללמד אותה לשמח אותה בלי מגע ישיר - לעשות לה פרצופים, לחייך אליה, לשיר לה שירים, וכו', שאת זה אפשר ללמד אותה לעשות גם כשהתינוקת תהיה בלול.

(כמובן שהבטיחות של התינוקת קודמת לכל. אבל אם אפשר גם ליצור דרך לשמור על יחס אוהב ביניהן, בלי לסכן את הקטנה, אז זה גם חשוב... כמובן רק אם זה מתאים).

וחיבוק לך על כל הסיטואציה❤️

היא כבר יודעת לדקלם היטב: "מלטפים אותה רק ברגליים!" ולהכריז: "אני רוצה רק לחייך אותה!"

אבל בזמן אמת לא תמיד הדקלומים לא נזכרים אצלה...

תודה על הרעיונות ועל הפירוט!

היא נשמעת ילדה מתוקה מאוד אבל גם מאתגרת...

בהצלחה לכם❤️❤️

אבל התינוקת תהיה קצת יותר גדולה וחזקה וקצת יותר מסוגלת לצעוק ולהחזיר.. זה יהיה טיפטיפה פחות מלחיץ מעכשיו כנראה.

נשמע שאין ברירה חוץ מלוודא שבכל רגע נתון מישהו צמוד לתינוקת או מעסיק את הגדולה

בזהירות, יכול להיות שהילדונת המתוקה צריכה יותר מרק השגחה?

כי נשמע שהיא מאוד מאוד אנרגטית, ונכון שזה גם עניין של גיל, אבל כאן נשמע שזה קצת מעבר.

ואם יש למשל קושי בוויסות, אז באמת השגחה לבד לא בטוח תספיק. כי היא תנסה לחפש מענה לצורך שלה בכל מחיר

השאלה אם אפשר להציע אלטרנטיבות אחרות כמו צורת מגע אחרת, או פריקת אנרגיה בצורה אחרת.

אכן דורשת הרבה

(הכול באבחון. פירוט באישי...)

יש הרבה אפשרויות אבל צריך להבין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.

התינוקת זקוקה להשגחה יותר טובה.

לא פעם ראשונה שהיא נופלת או קורה לה משהו.

יכול להיות שזה סתם צירוף מקרים אומלל,

אבל יכול להיות שההתנהלות השוטפת שהייתה לא תואמת לצרכים העכשוויים של המשפחה ויש יותר הסחות דעת.

בכל מקרה כל עוד התינוקת זקוקה להשגחה מיוחדת בוודאי צריך לשנות משהו בהתנהלות.

תחשבי שאם בעלך היה עכשיו מגוייס או חלילה ילד אחר היה נכנס לאשפוזים הולכים וחוזרים,

האם היית מנסה להחזיק רגיל את השגרה?

כנראה שלא. היית משנה משהו מהבסיס.

אז אותו דבר עכשיו, עוד מעט מתחיל החופש, לפחות כרגע תנסי לתת מענה כמה שיותר יעיל.

אפשר להכניס את בת ה3 לצהרון (אפשר פרטי)

אפשר להחליט באופן מודע מהשעה 14:00 עד 17:00 לא לעשות שום דבר שלא כולל טיפול בקטנטנים.

מהשעה 17:00 שבעלך או אחד הגדולים או בייביסטר לסירוגין יוציאו את בת ה3 באופן קבוע כל יום ובערב מן הסתם יש יותר ידיים בבית.

אם היא ב14:00 בבית תקפידו שלא תישן צהריים ותלך לישון ב19:00 ויהיה לכולם ערב שמאפשר לתמרן בו.

אפשר לשים את התינוקת אצל מטפלת בשעות האלו.

כביסות יכולות לעבור לאחריות של מישהו אחר.

אוכל אפשר לנסות להסתדר תקופה עם אוכל יותר פשוט/ פחות טרי/ יותר מתועש..

יש תקופות כאלו, וצריך לקבל את זה, זה עובר וחוזרים לשגרה.

לגבי המיטה, מיטה כמו בבית חולים היא בהחלט אופציה גם בבית, אבל זה מצריך בניה אישית.

אפשר אולי לברר על אופציה של קסדה לתינוקות להשתמש במצבים של כאוס שהעניינים יוצאים משליטה. זה בד"כ מיועד לילדים עם נטייה לנפילות אבל אולי יכול לעזור גם במצב שלכם שהיא במצב יותר רגיש כרגע עד החלמה מלאה.

כשהתינוקת ישנה במהלך היום אפשר להעביר אותה לחדר נעול אם אופציה לשמוע אותה, זה יאפשר לך לשחרר ולהיות פחות דרוכה לפחות בזמנים האלה.

רפואה שלמה!

אכן, אנחנו מבינים (כבר תקופה, בלי קשר לנפילה של התינוקת) שיש צורך בשינוי מערך הפעילות המשפחתי שלנו (בגלל עוד דברים שלא כתבתי כאן).

דבר ראשון שהחלטנו הוא להחליף לתינוקת רק בתוך המיטה שלה (כי היא נפלה משידת ההחתלה), ועכשיו מנסים לחשוב על מקום שהייה בטיחותי בשבילה.

לגבי צהרון לילדונת - אני מתלבטת אם זה שייך בשבילה (שוב, בגלל דברים שכרגע לא כתבתי כאן). לצערי בגן שלה אין צהרון...

וכנראה שנשאל כאן בבית החולים אם באמת יש להם קסדה או משהו כזה לראש...

(ובאמת תתפללו איתי שבעלי לא יגויס בקרוב, אף שהוא כבר היה אמור להתגייס)

נועלת כשאת לא שם. גם בזמן הנקה נועלת.

וכן הייתי קונה מיטת תינוק נורמלית כי עוד שניה היא מתיישבת, נעמדת , מתהפכת , שלא תיפול מהמיטה תוכל לשחק שם .

לגבי בת שלוש , לא בטוח שבת עשר תוכל להשתלט עליה בחוץ במשך שעתיים . אני לא הייתי מצליחה

ואני באמת מתלבטת אם בת העשר תוכל לטפל בה לבד. זה תלוי במצברוח של הילדונת... כבר יצא שהיא לקחה אותה לגינה שליד הבית שלנו והיה בסדר, אבל אי אפשר לדעת.

אולי באמת אני צריכה לחפש בייביסיטר גדולה יותר, רק שנראה לי שאין כאלה שפנויות בשעות האלה...

האם הילדונת קשורה לזה שהתינוקת נחבלה, או שזו זהירות יתר שאת רוצה לנהוג בה עכשיו?

כי כתבת שהיא נפלה משידת החתלה.משמע הייתה אמורה להיות בהשגחה מלאה של מבוגר עד סוף ההחתלה מטעמי הזהירות הידועים, מה שאמור לקחת סהכ כמה דקות, ואז הפוקוס בדרכי השמירה עליה שונה ופחות מתמקד בבת ה3 השובבה

בכל אופן,אצלי היה לול עץ בסלון באופן קבוע שתינוק יכול להיות בו גם על הבטן. הם שיחקו אצלי שם עד גיל מאוחר, מעל שנה, היו לו גלגלים גם לניוד בעת הצורך והוא היה רחב וכשרציתי להניח על הרצפה זה תמיד היה בהשגחה (לא בגלל אח שובב בהככח, אלא כדי שמקום השהייה שלהם יהיה מוגדר ובטוח) על מזרן פעילות מרופד וישבתי גם על הרצפה או על ספה ליד.

אם את צריכה שתהיה לידך ואת במטבח למשל אפשר גם לנייד אותה לידך כשהיא קשורה בטיולון

רפואה שלמה! ❤️

ולא בגלל הילדונת, אף שכבר תקופה אני חוששת שהיא תעשה נזק רציני...

בכל אופן, עכשיו הכול רגיש יותר אצל התינוקת, וגם מכה קטנה עלולה להזיק לה. אז כמובן גם המבוגרים שבבית ייזהרו שבעתיים (שידת ההחתלה הופכת מחוץ לתחום, למשל. נחליף לה על המיטה) ואת שאר הילדים נזהיר באלף אזהרות, אבל מול הילדונת אזהרות לא יעזרו, לכן אני מחפשת פתרונות אחרים...

תודה!

קצת אחרת (אם יורשה לי)

אם התינוקת הייתה בהשגחת אחד הבוגרים בבית שהחליף טיטול ובהיסח הדעת נשארה לבד למשל (תרחיש די נפוץ),  הייתי דואגת שרק את או בעלך תחליפו, כי בסוף גם ממיטה תינוקת יכולה ליםול חלילה בהסח הדעת

כנל לשאר כל הדברים שתיתכן בהם סכנה בשל חוסר זהירות

הגיוני שגם על הילדונת צריך לשמור שלא תזיק, אבל לתחושתי לפחות זה משני לחוסר זהירות של ילד/ה שהם כביכול גדולים יותר ואחראיים ולכן נותנים להם לטםל ולהשגיח, אבל לא מודעים לכלל הסכנות ודעתם עלולה להיות מוסחת בקלות

(למרות שיש כאן שיקולים חינוכיים ורגשיים שלא אפרט כרגע)

ובכל סאת הסכנה העיקרית היא מהילדונת, שלה אי אפשר להסביר כלום.

לגבי הילדונת השובבה - מוכר ביותר... 😊

אבל אם זכור לי נכון יש לך גדולים בבית, נכון? איך הקשר שלהם עם הילדה?

ואיך הם בטיפול בתינוקות?

שואלת כי בתקופה הקרובה נשמע ששתי הקטנטנות תצטרכנה המון תשומת לב, ואולי כדאי לדאוג שכמעט בכל רגע נתון יהיה מישהו עם כל אחת מהן. לפעמים את עם ה"גדולה" וילד גדול עם התינוקת, ולפעמים (נגיד בהנקות) ההיפך.

אם זה מטלה כבדה בשבילם וזה סבבה לכם מבחינת הערכים במשפחה אולי כדאי אפילו לשלם להם בתור בייביסיטרים (כי אם לא היו לך גדולים הייתי מציעה לך לקחת עזרה בתשלום).

וגם לדאוג לאטרקציות לילדונת שתתעסק בהן במקום בתינוקת. נגיד מזרון גליל כזה של גימבורי או בריכת כדורים. יש גם קובית גימבורי כזו נפתחת שכל חלק שלה הוא עם פעילות קצת שונה. אמנם השקעה כלכלית, אבל זה יכול לאפשר לה להוציא אנרגיות במקום יותר בטוח

נראה לי שבכל מקרה יעזור לה כל מיני מתקנים מאתגרים כאלה (יש לנו במרפסת מגלשה וטרמפולינה שהיא אוהבת אבל ממצה מהר), אז אולי באמת נקנה.

לגבי הגדולים - רובם יעזרו בשמחה! רק שהם חוזרים מאוחר... כנראה שבאמת אצ'פר את בת העשר (שכן חוזרת מוקדם) כדי שתעסיק את הילדונת ותוציא אותה החוצה מדי פעם.

אבל אולי שווה לחפש ביד2 עגלת אמבטיה גבוהה יחסית..

אולי באמת נחפש בהשאלה עגלה כזו. השאלה אם זה באמת יציב מספיק...

תודה!

תלוי בגודל שלה.. בדכ זה מוגדר עד 9 קילו בערך..

אבל אם היא כבר מתהפכת או בדרך לשם אז זה כבר פחות רלוונטי.

מה עם לול קמפינג באמת?

אם היא כבר שבעה חודשים זה פחות נורא להתכופף לשם ובשביל הילדונת יהיה קצת קשה . מה שכן אם הילדה ממש משוכללת היא יכולה לקרוע את הרשת🙊

הוא עם רשת אז קשה לטפס עליו והוא מאוד עמוק אז אי אפשר פשוט להושיט יד ולהגיע לתינוק.

הרשת גם שקופה אז התינוקת תרגיש יותר חלק מהבית

מקום גם לתינוק נוסף....

משהו בסגנון הזה

לול עץ ענק דגם יסמין סופר בייבי צבע טבעי - Super baby - לול לתינוק

למוצרי תינוקות, נסתכל על כל מה שיש להם להציע ונבחר את מה שהכי מתאים, ונוסיף לו שדרוגים בעצמנו.

איזו חנות למוצרי תינוקות, בדגש על עריסות ומיטות, יש בה הכי מבחר? בירושלים כמובן או מקסימום בסביבה הקרובה.

(בשילב בשערי צדק, ששם אנחנו מאושפזים, לא יהיו דברים כאלה, נכון?)

תודה!

שילב בעשרי צדק זכור לי כסניף יחסית קטנה אז אולי לא יהיה את כל האופציות.

בייבי סטאר-יש מגוון

בהצלחה רבה

רפואה שלמה והחלמה מהירה

שבעז"ה תמצאו בקלות את מה שיהיה בשבילכם הכי טוב

לא זוכרת אם יש להם מבחר של מיטות.

אבל אין שם חניה, אז אולי עדיף מקום אחר...

ונראה לי שיש גם בסנטר 1

הלכנו לבייביסטאר היום. בתצוגה היה שם לול שהיה נראה לנו טוב, אבל לא היה להם אותו במחסן...

אז ננסה ללכת הערב לשילב, אולי גם למוצצים (תלוי עד מתי פתוח).

ובינתיים אני בסטרס מוחלט מפני הפחד על התינוקת...

צריכים לראות בעיניים כדי לבדוק שמה שיש מתאים לנו.

חבל שלא העתקנו את הדגם של הלול שמצא חן בעינינו בבייביסטאר, ככה באמת היינו יכולים לברר בחנויות אחרות...

הבן שנתיים שלי גם לפעמים זורק דברים על הקטן בן 8 חודשים

אני מתחילה לדבר אתו, להחזיק אותו עלי , לתת לו יחס , חיבוקים

זה מרגיע אותו , אני מראה לו שגם הוא כאן

אני מדברת אתו עליו וממקדת את הכל עליו

את בטח עושה את זה , רק נותנת נק' מבט שלי.

בכללי אני באמת מנסה לא לעזוב את הקטן

אם אני מפעילה מכונה אני לוקחת אותו איתי בעגלה , מבשלת הוא לידי , מסתכלת כל הזמן, מנסה...

דבוק אלי שיהיה בריא

חיבוק לך, מאתגר

את הדרך הכי טובה ומדויקת בשבילכם ובשביל הקטנטנות

רק בריאות ונחת תמיד

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅

אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...

עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.

מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.

וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.

אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת

ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם

השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...

אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה

אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.

השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.

גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.

2. תמשיכי בשעה הרגילה.

3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.

לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.

בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה

לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

ואני תוהה מתי לספר

נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך

החלטות טובות!

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

עשיתי פעמיים בדיקה ביתית בהפרש של כמה ימים יצא שלילי שום זכר לפס נוסף

בה אני בחודש חמשי

לא תמיד זה סיבה ספציפית שמראה על בעיה. לפעמים זה סתם משהו אקראי.

כמה זה "כמה ימים"? אני אישית לא הייתי מתחילה לחשוש וללכת לרופא לפני שבוע פלוס של איחור.

זה קורה גם בלי שום סיבה מיוחדת

כי הגוף שלנו לא מכונה מתקתקת תמיד תמיד אותו דבר

כמו שגם מערכת העיכול משתנה לפעמים ועוד כהנה וכהנה

עדיין זה לא אומר שאין הריון

אבל זה אומר שמבחינת הביוץ עדיין לא היה איחור (לא עברו 14 יום מהביוץ)

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.