אפשר לגעת וגם להכניס דברים,לא?

הייתי מפחדת לחשוב שילד/ה בן 3 מטפס על זה כשתינוק שוכב בעריסה 

אולי יש משהו מוצר בסגנון של סגור כמו לול קמפינג במסביב, גבוה ויציב,

או סגור מלמעלה גם.

הזמנו מיטת מטר, ובעלי קדח חורים להגביה את הקרש (שעליו שמים את המזרון) לגובה שמתאים כמו לעריסה... גבוה כזה...

זה התאים לעד גיל 3-4 חודשים שלמדה להתהפך.. 
 

רק אומרת שילד בן 3- כשהוא רוצה הוא ימצא דרכים להגיע לכל מקום... 

ילד בן שלוש יכול להגיע לכל מקום חוץ מהמדף עליון בארון.

אולי פשוט ניקח את המיטה/כלוב מתכת שיש כאן בבית החולים🙈

אנחנו מאושפזים עם התינוקת שלנו אחרי נפילה וחבלה בראש, ואמרו לנו שאחרי השחרור נצטרך לשמור כפליים שהיא לא תקבל מכה בראש.

ואני פשוט תוהה איך זה יתאפשר עם ילדונת בת שלוש, שגם ככה נוהגת להציק לה (לשרוט, להרביץ, לזרוק דברים), ולא ממש אפשר ללמד אותה שאסור לעשות זאת...

טוב בקרוב בעז"ה. 

הגדולה=קטנטונת לא במסגרת בבקרים?

זה באמת קשה להיות עליה עם אלף עיניים. אבל זה באמת הפתרון היחיד.

וכן, הילדונת בגן עד שתיים כל יום, אבל זה עדיין משאיר כשש שעות קשות שבהן צריך לרדוף אחריה...

אנחנו מנסים לחשוב על עוד פתרונות (כמו למשל שמישהו ייקח אותה לגינה כל יום לשעתיים לפחות), אבל כנראה הם לא יכסו את כל הזמן...

לגבי מיטת תינוק- השתמשנו בלול שחסמנו אותו בפינה של החדר עם השידה, ככה שנוצר חלל באמצע שנגיש רק למי שמספיק גבוה. ואז באמת כשישנים אנחנו יותר ברוגע... (וסוגרים גם את הדלת של החדר ליתר ביטחון)

כמעט מכל הצדדים שלה במגירונים כאלה (זו בעצם העריסה המתחברת, שעכשיו הדופן הרביעית שלה סגורה. אבל לולא המיגון מסביב היא לא הייתה מספיקה כי הוא לא מאוד יציבה).

אבל בסלון אין לי פתרון מוגן מספיק, לכן חשבתי שנקנה כבר עריסה שתשמש אותה בהמשך, ובינתייפ נשים אותה בסלון.

בכל אופן, איך אפשר לוודא שבאמת התינוקת תהיה צמודה אליי כל הזמן? כשאני קמה לעשות כביסות נגיד וכו'.

והאמת שגם כשהיא עליי הילדונת מסוגלת תוך רגע לפגוע בה (ואני לא רוצה להרחיק אותה ממני באופן קבוע, כי היא גם זקוקה לאמא...)

או שתקחי אותה איתך לעשות כביסות וכך יהיה לה זמן אמא

במקום להרחיק אותה ממך, שהיא תהיה קרובה 

לא שהתינוקת תהיה צמודה אליי, אלא הילדונת.

רעיון טוב! כי ככה היא לא תרגיש מקופחת (במיוחד אחרי ימי האשפוז, שגם ככה היא בקושי רואה אותי).

עדיין אצטרך לחשוב מה נעשה בזמני ההנקה וסתם בזמנים שגם התינוקת צריכה אמא (במיוחד שנראה שהימים האלה בבית החולים מפתחחים אצלה חרדת זרים).

נראה לי שנפנה הרבה לעזרת הבייביסיטר הממוחשב, למרות שזה לא כדאי בכלל...

ואפשר גם שהילדונת תהיה עלייך והתינוקת במרחק קטן... פשוט להחליף

התחלתי בזה שזה קשה.

(ולא מדמיינת את הערמות שיקבלו את פניי כשנחזור הביתה🤦‍♀️ בעלי והילדים עושים כבובות, אבל כנראה לא בקצב הרצוי אצלנו)

בישולים אני באמת יכולה לרכז או לתת לילדים לעשות.

בכל אופן, באמת מאמצת את הרעיון לעשות הפוך - לשמור על הילדונת בקרבתי מאשר על התינוקת.

תודה רבה!

ב20:00 מכניסה מכונה

ב21:00

וב22:00...

את האחרונה תולה בבוקר, לפני שהילדים קמים..

אני לא מצליחה להיות מתוכננת ככה🤭

והילדונת שלנו לצערי הולכת לפעמים לישון בשעות ממש מאוחרות, כי היא נרדמת מאוחר בצהריים...

שקוראים לזה - לחסום את הילד.

אבל אני ממש חושבת שזה מקום מצוין להתפתח וגם להיות שמור.....

כמובן שיש זמני רצפה, רק לא כשיש קטנים סביבו/פליימוביל וכד'....

אמנם כרגע אין לי קטנים (התאומות בנות 6) אבל כך גדלתי את כל ילדיי והם ב"ה בריאים בנפשם ובגופם

ממליצה מאד!!!!

נכון זה עושה את הסלון קטן וצפוף אבל אני רגועה

עד עכשיו הייתי רגילה להניח על שמיכה על הרצפה.

אם כי במצב הנוכחי בכל זאת נצטרך לחשוב על יותר מאשר לול - כי לול לא מספיק ממוגן מפני ידיים שמנסותבכוונה להציק...

עליהן כל זמן שהילדונת ערה

אי אפשר לסגור את התינוקת הרמטית או באופן כזה שגם לא ניתן לגשת אליה על יד טיפוס

דווקא לשים בסלון לול שזה מרכז הבית נשמע לי רעיון ממש טוב.

אבל הילדונת באמת אוהבת את התינוקת... איך היא אמרה פעם? "אני אוהבת ללטף ולשרט אותה" מבחינתה ההצקות מביעות אהבה...

ואם אמנע ממנה לגמרי להתקרב לתינוקת, היא תרגיש שאני מונעת ממנה לאהוב אותה...

אבל אין ברירה, בזמן הקרוב כך נצטרך לנהוג🤷‍♀️

לא יודעת אם זה מתאים למציאות שלכם, אבל אני הייתי חושבת שאולי אפשר ליצור זמנים שבהם את כן מאפשרת לילדונת ללטף את התינוקת, בהשגחה צמודה שלך.

ואז ללמד אותה ללטף רק ברגליים (כדי שהיא תהיה רחוקה יותר מהראש, שעליו צריך לשמור), אפילו ללטף ביחד איתה בעדינות, ולהחמיא לה בהגזמה על איך שהיא מלטפת בצורה כל כך נעימה, ואיך התינוקת שמחה מהליטופים שלה.

ואולי גם ללמד אותה לשמח אותה בלי מגע ישיר - לעשות לה פרצופים, לחייך אליה, לשיר לה שירים, וכו', שאת זה אפשר ללמד אותה לעשות גם כשהתינוקת תהיה בלול.

(כמובן שהבטיחות של התינוקת קודמת לכל. אבל אם אפשר גם ליצור דרך לשמור על יחס אוהב ביניהן, בלי לסכן את הקטנה, אז זה גם חשוב... כמובן רק אם זה מתאים).

וחיבוק לך על כל הסיטואציה❤️

היא כבר יודעת לדקלם היטב: "מלטפים אותה רק ברגליים!" ולהכריז: "אני רוצה רק לחייך אותה!"

אבל בזמן אמת לא תמיד הדקלומים לא נזכרים אצלה...

תודה על הרעיונות ועל הפירוט!

היא נשמעת ילדה מתוקה מאוד אבל גם מאתגרת...

בהצלחה לכם❤️❤️

אבל התינוקת תהיה קצת יותר גדולה וחזקה וקצת יותר מסוגלת לצעוק ולהחזיר.. זה יהיה טיפטיפה פחות מלחיץ מעכשיו כנראה.

נשמע שאין ברירה חוץ מלוודא שבכל רגע נתון מישהו צמוד לתינוקת או מעסיק את הגדולה

בזהירות, יכול להיות שהילדונת המתוקה צריכה יותר מרק השגחה?

כי נשמע שהיא מאוד מאוד אנרגטית, ונכון שזה גם עניין של גיל, אבל כאן נשמע שזה קצת מעבר.

ואם יש למשל קושי בוויסות, אז באמת השגחה לבד לא בטוח תספיק. כי היא תנסה לחפש מענה לצורך שלה בכל מחיר

השאלה אם אפשר להציע אלטרנטיבות אחרות כמו צורת מגע אחרת, או פריקת אנרגיה בצורה אחרת.

אכן דורשת הרבה

(הכול באבחון. פירוט באישי...)

יש הרבה אפשרויות אבל צריך להבין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.

התינוקת זקוקה להשגחה יותר טובה.

לא פעם ראשונה שהיא נופלת או קורה לה משהו.

יכול להיות שזה סתם צירוף מקרים אומלל,

אבל יכול להיות שההתנהלות השוטפת שהייתה לא תואמת לצרכים העכשוויים של המשפחה ויש יותר הסחות דעת.

בכל מקרה כל עוד התינוקת זקוקה להשגחה מיוחדת בוודאי צריך לשנות משהו בהתנהלות.

תחשבי שאם בעלך היה עכשיו מגוייס או חלילה ילד אחר היה נכנס לאשפוזים הולכים וחוזרים,

האם היית מנסה להחזיק רגיל את השגרה?

כנראה שלא. היית משנה משהו מהבסיס.

אז אותו דבר עכשיו, עוד מעט מתחיל החופש, לפחות כרגע תנסי לתת מענה כמה שיותר יעיל.

אפשר להכניס את בת ה3 לצהרון (אפשר פרטי)

אפשר להחליט באופן מודע מהשעה 14:00 עד 17:00 לא לעשות שום דבר שלא כולל טיפול בקטנטנים.

מהשעה 17:00 שבעלך או אחד הגדולים או בייביסטר לסירוגין יוציאו את בת ה3 באופן קבוע כל יום ובערב מן הסתם יש יותר ידיים בבית.

אם היא ב14:00 בבית תקפידו שלא תישן צהריים ותלך לישון ב19:00 ויהיה לכולם ערב שמאפשר לתמרן בו.

אפשר לשים את התינוקת אצל מטפלת בשעות האלו.

כביסות יכולות לעבור לאחריות של מישהו אחר.

אוכל אפשר לנסות להסתדר תקופה עם אוכל יותר פשוט/ פחות טרי/ יותר מתועש..

יש תקופות כאלו, וצריך לקבל את זה, זה עובר וחוזרים לשגרה.

לגבי המיטה, מיטה כמו בבית חולים היא בהחלט אופציה גם בבית, אבל זה מצריך בניה אישית.

אפשר אולי לברר על אופציה של קסדה לתינוקות להשתמש במצבים של כאוס שהעניינים יוצאים משליטה. זה בד"כ מיועד לילדים עם נטייה לנפילות אבל אולי יכול לעזור גם במצב שלכם שהיא במצב יותר רגיש כרגע עד החלמה מלאה.

כשהתינוקת ישנה במהלך היום אפשר להעביר אותה לחדר נעול אם אופציה לשמוע אותה, זה יאפשר לך לשחרר ולהיות פחות דרוכה לפחות בזמנים האלה.

רפואה שלמה!

אכן, אנחנו מבינים (כבר תקופה, בלי קשר לנפילה של התינוקת) שיש צורך בשינוי מערך הפעילות המשפחתי שלנו (בגלל עוד דברים שלא כתבתי כאן).

דבר ראשון שהחלטנו הוא להחליף לתינוקת רק בתוך המיטה שלה (כי היא נפלה משידת ההחתלה), ועכשיו מנסים לחשוב על מקום שהייה בטיחותי בשבילה.

לגבי צהרון לילדונת - אני מתלבטת אם זה שייך בשבילה (שוב, בגלל דברים שכרגע לא כתבתי כאן). לצערי בגן שלה אין צהרון...

וכנראה שנשאל כאן בבית החולים אם באמת יש להם קסדה או משהו כזה לראש...

(ובאמת תתפללו איתי שבעלי לא יגויס בקרוב, אף שהוא כבר היה אמור להתגייס)

נועלת כשאת לא שם. גם בזמן הנקה נועלת.

וכן הייתי קונה מיטת תינוק נורמלית כי עוד שניה היא מתיישבת, נעמדת , מתהפכת , שלא תיפול מהמיטה תוכל לשחק שם .

לגבי בת שלוש , לא בטוח שבת עשר תוכל להשתלט עליה בחוץ במשך שעתיים . אני לא הייתי מצליחה

ואני באמת מתלבטת אם בת העשר תוכל לטפל בה לבד. זה תלוי במצברוח של הילדונת... כבר יצא שהיא לקחה אותה לגינה שליד הבית שלנו והיה בסדר, אבל אי אפשר לדעת.

אולי באמת אני צריכה לחפש בייביסיטר גדולה יותר, רק שנראה לי שאין כאלה שפנויות בשעות האלה...

האם הילדונת קשורה לזה שהתינוקת נחבלה, או שזו זהירות יתר שאת רוצה לנהוג בה עכשיו?

כי כתבת שהיא נפלה משידת החתלה.משמע הייתה אמורה להיות בהשגחה מלאה של מבוגר עד סוף ההחתלה מטעמי הזהירות הידועים, מה שאמור לקחת סהכ כמה דקות, ואז הפוקוס בדרכי השמירה עליה שונה ופחות מתמקד בבת ה3 השובבה

בכל אופן,אצלי היה לול עץ בסלון באופן קבוע שתינוק יכול להיות בו גם על הבטן. הם שיחקו אצלי שם עד גיל מאוחר, מעל שנה, היו לו גלגלים גם לניוד בעת הצורך והוא היה רחב וכשרציתי להניח על הרצפה זה תמיד היה בהשגחה (לא בגלל אח שובב בהככח, אלא כדי שמקום השהייה שלהם יהיה מוגדר ובטוח) על מזרן פעילות מרופד וישבתי גם על הרצפה או על ספה ליד.

אם את צריכה שתהיה לידך ואת במטבח למשל אפשר גם לנייד אותה לידך כשהיא קשורה בטיולון

רפואה שלמה! ❤️

ולא בגלל הילדונת, אף שכבר תקופה אני חוששת שהיא תעשה נזק רציני...

בכל אופן, עכשיו הכול רגיש יותר אצל התינוקת, וגם מכה קטנה עלולה להזיק לה. אז כמובן גם המבוגרים שבבית ייזהרו שבעתיים (שידת ההחתלה הופכת מחוץ לתחום, למשל. נחליף לה על המיטה) ואת שאר הילדים נזהיר באלף אזהרות, אבל מול הילדונת אזהרות לא יעזרו, לכן אני מחפשת פתרונות אחרים...

תודה!

קצת אחרת (אם יורשה לי)

אם התינוקת הייתה בהשגחת אחד הבוגרים בבית שהחליף טיטול ובהיסח הדעת נשארה לבד למשל (תרחיש די נפוץ),  הייתי דואגת שרק את או בעלך תחליפו, כי בסוף גם ממיטה תינוקת יכולה ליםול חלילה בהסח הדעת

כנל לשאר כל הדברים שתיתכן בהם סכנה בשל חוסר זהירות

הגיוני שגם על הילדונת צריך לשמור שלא תזיק, אבל לתחושתי לפחות זה משני לחוסר זהירות של ילד/ה שהם כביכול גדולים יותר ואחראיים ולכן נותנים להם לטםל ולהשגיח, אבל לא מודעים לכלל הסכנות ודעתם עלולה להיות מוסחת בקלות

(למרות שיש כאן שיקולים חינוכיים ורגשיים שלא אפרט כרגע)

ובכל סאת הסכנה העיקרית היא מהילדונת, שלה אי אפשר להסביר כלום.

לגבי הילדונת השובבה - מוכר ביותר... 😊

אבל אם זכור לי נכון יש לך גדולים בבית, נכון? איך הקשר שלהם עם הילדה?

ואיך הם בטיפול בתינוקות?

שואלת כי בתקופה הקרובה נשמע ששתי הקטנטנות תצטרכנה המון תשומת לב, ואולי כדאי לדאוג שכמעט בכל רגע נתון יהיה מישהו עם כל אחת מהן. לפעמים את עם ה"גדולה" וילד גדול עם התינוקת, ולפעמים (נגיד בהנקות) ההיפך.

אם זה מטלה כבדה בשבילם וזה סבבה לכם מבחינת הערכים במשפחה אולי כדאי אפילו לשלם להם בתור בייביסיטרים (כי אם לא היו לך גדולים הייתי מציעה לך לקחת עזרה בתשלום).

וגם לדאוג לאטרקציות לילדונת שתתעסק בהן במקום בתינוקת. נגיד מזרון גליל כזה של גימבורי או בריכת כדורים. יש גם קובית גימבורי כזו נפתחת שכל חלק שלה הוא עם פעילות קצת שונה. אמנם השקעה כלכלית, אבל זה יכול לאפשר לה להוציא אנרגיות במקום יותר בטוח

נראה לי שבכל מקרה יעזור לה כל מיני מתקנים מאתגרים כאלה (יש לנו במרפסת מגלשה וטרמפולינה שהיא אוהבת אבל ממצה מהר), אז אולי באמת נקנה.

לגבי הגדולים - רובם יעזרו בשמחה! רק שהם חוזרים מאוחר... כנראה שבאמת אצ'פר את בת העשר (שכן חוזרת מוקדם) כדי שתעסיק את הילדונת ותוציא אותה החוצה מדי פעם.

אבל אולי שווה לחפש ביד2 עגלת אמבטיה גבוהה יחסית..

אולי באמת נחפש בהשאלה עגלה כזו. השאלה אם זה באמת יציב מספיק...

תודה!

תלוי בגודל שלה.. בדכ זה מוגדר עד 9 קילו בערך..

אבל אם היא כבר מתהפכת או בדרך לשם אז זה כבר פחות רלוונטי.

מה עם לול קמפינג באמת?

אם היא כבר שבעה חודשים זה פחות נורא להתכופף לשם ובשביל הילדונת יהיה קצת קשה . מה שכן אם הילדה ממש משוכללת היא יכולה לקרוע את הרשת🙊

הוא עם רשת אז קשה לטפס עליו והוא מאוד עמוק אז אי אפשר פשוט להושיט יד ולהגיע לתינוק.

הרשת גם שקופה אז התינוקת תרגיש יותר חלק מהבית

מקום גם לתינוק נוסף....

משהו בסגנון הזה

לול עץ ענק דגם יסמין סופר בייבי צבע טבעי - Super baby - לול לתינוק

למוצרי תינוקות, נסתכל על כל מה שיש להם להציע ונבחר את מה שהכי מתאים, ונוסיף לו שדרוגים בעצמנו.

איזו חנות למוצרי תינוקות, בדגש על עריסות ומיטות, יש בה הכי מבחר? בירושלים כמובן או מקסימום בסביבה הקרובה.

(בשילב בשערי צדק, ששם אנחנו מאושפזים, לא יהיו דברים כאלה, נכון?)

תודה!

שילב בעשרי צדק זכור לי כסניף יחסית קטנה אז אולי לא יהיה את כל האופציות.

בייבי סטאר-יש מגוון

בהצלחה רבה

רפואה שלמה והחלמה מהירה

שבעז"ה תמצאו בקלות את מה שיהיה בשבילכם הכי טוב

לא זוכרת אם יש להם מבחר של מיטות.

אבל אין שם חניה, אז אולי עדיף מקום אחר...

ונראה לי שיש גם בסנטר 1

הלכנו לבייביסטאר היום. בתצוגה היה שם לול שהיה נראה לנו טוב, אבל לא היה להם אותו במחסן...

אז ננסה ללכת הערב לשילב, אולי גם למוצצים (תלוי עד מתי פתוח).

ובינתיים אני בסטרס מוחלט מפני הפחד על התינוקת...

צריכים לראות בעיניים כדי לבדוק שמה שיש מתאים לנו.

חבל שלא העתקנו את הדגם של הלול שמצא חן בעינינו בבייביסטאר, ככה באמת היינו יכולים לברר בחנויות אחרות...

הבן שנתיים שלי גם לפעמים זורק דברים על הקטן בן 8 חודשים

אני מתחילה לדבר אתו, להחזיק אותו עלי , לתת לו יחס , חיבוקים

זה מרגיע אותו , אני מראה לו שגם הוא כאן

אני מדברת אתו עליו וממקדת את הכל עליו

את בטח עושה את זה , רק נותנת נק' מבט שלי.

בכללי אני באמת מנסה לא לעזוב את הקטן

אם אני מפעילה מכונה אני לוקחת אותו איתי בעגלה , מבשלת הוא לידי , מסתכלת כל הזמן, מנסה...

דבוק אלי שיהיה בריא

חיבוק לך, מאתגר

את הדרך הכי טובה ומדויקת בשבילכם ובשביל הקטנטנות

רק בריאות ונחת תמיד

כל השכנים הורידו סטנדרטים וזה יצא ממש בול.

חצי מהמשלוחים שמתי בשולחן החג (לחמים, סלטים, אפילו זיתים וכד' ועוגות עוגיות למנה אחרונה)

היה מגוון כיף וטעים ולא תקועים עם מלא ממתקים.

המבוגרים גמורים, הילדים עוד מוקדם להם לישון.

לקחת בחשבון את הזמן הזה, לתכנן פעילות מרגיעה.

(מקודם הוצאתי את הילדים לפארק לשעה, לא היה מוצלח. חזרנו. בעלי משחק איתם משחק קופסה עכשיו)

שנה הבאה כדאי לחשוב על משהו מראש.

אולי יצירה בבצק או משהו.

הירידת מתח של האחרי

אני גמורה על הספה. בעלי מעולף אחרי ששתה.

הקטנים פה ואין לי כח לקלח אותם ולהתקדם עם השינה.

מחר בעז"ה נוסעים להורים בירושלים, עוד יום של בלאגן.

שלא תהיה מלחמה בפורים🤭

(כאילו שזה תלוי בנו...)

החג היה כמעט בתכנון המקורי מלפני המלחמה

הילדים חגגו עם משלוחי מנות לחברים

נסעתי כרגיל לסעודה להורים מחוץ לעיר

(האזעקה תפסה אותי בחניה צפופה בין מכוניות ועם ילדים רבים מכות

אז התרכזתי בלהשאר רגועה בסיטואציה ולא באזעקה

ואז מישהו יוצא מבניין ונוזף בי 'גברת את שומעת שיש אזעקה'

במקום להציע בנימוס מרחב מוגן

לכולנו שלום)

כך זה היה הגיוני מבחינת המשק

וגם מבחינת תאריך

הוא מהות מרכזית של החג (הזה ובעצם כל חג)

חג= בלתמים/ שינויים/ ילדים נרגשים/ מפגשים משפחתיים

ומצריך סבלנות וגמישות בכמות גבוהה

מסיבה מסוימת ובנוסף המלחמה לא יצא לנו להתארגן עד הסוף עם משלוחים לשכנים ומכרים ולא קנינו הרבה דברים בכלל

בבוקר נלחצתי נורא וניסיתי לצאת עוד לקנות

עצרתי ונשמתי ופשוט ממה שקיבלנו התחלתי לייצר משלוחים חמודים ממש ועוד נשארנו עם עודף ולמזלי לא הרבה כך שגם יהיה פחות זבל בבית

אז ממש הולכת לזרום על זה גם בשנה הבאה

ביום ראשון הכנתי שקשוקה גדולה ונשאר לי מלא רוטב.

שמרתי אותו בקופסא.

הערב המתבגרים שלפו אותה, חיממו, שברו ביצים חדשות והיה מושלם וכל כך במקום (ואכלנו עם כל מיני סוגי לחמניות שקיבלנו).

נראה לי אני אהפוך את זה לקבוע.

הטיפ הכי משמעותי- זרימה!

ברגע שהבנתי שזה משותף להרבה שפורים מלחיץ וצריך לרצות את כולם, משלב מסויים ואולי גם בגלל המלחמה ואחד הילדים היה עם חום גבוה בערב החג פשוט שחררתי.

תרמה לזה העובדה שהכנתי משלוחים מסודרים מראש , קניתי וארזתי לפני שבוע בערך (מי ידע שתהיה מלחמה?!) אבל בדיעבד לא היה לי כוח לארגן בזמן המלחמה אז הכל היה מסעוד מועד וזה תרם. וגם זה שיש מלחמה והבנתי שאין בילויים בערב (בערב מודה שהתבאסתי על עצמי מאד ועל כל החגיגות שבוטלו).

בערב של הצום עשיתי להם בוק תמונות בבית כי הם פחדו לצאת עם האזעקות.

אבל ברגע שאתה תקוע עם מלא תושבי השכונה במקלט אתה מבין ומקבל פרופורציות.

אתה מבין שהכל יכול להיות הפוך- שתתן משלוח מושקע ותקבל קטן וזה בסדר, שהילדים יחרפנו אותך על הממתקים וזה יהיה בסדר, שאלו ששנה שעברה עשו משלוח מפואר הורידו סטנדרטים השנה וזה בסדר, שכמו שיש משקיענים בתחפושת יש גם כאלו שלא השקיעו אבל שמחים לא פחות- וזה בסדר.שהילדים שלך לא ירצו להתחפש למרות שטרחת והשקעת והיית מקורית והילדים של האחרים מתחפשים ועצמאיים ומצטלמים ושלך לא וזה בסדר. 

איך שיצא זה טוב. הכל כבר טוב. וזה בסדר!

האווירה לפעמים עושה להם טוב וחשק לנקות...

בשנה של הקורונה בא' בניסן כבר רוב הבית שלנו היה נקי! ואפילו הספקנו לסייד את הבית!

אבל האמת שנראה לי שבמלחמה הרבה יותר קשה... הבית הגיע בימים האחרונים לרמות משוגעות של בלגן (מזל שמדי פעם הייתה להם מוטיבציה לסדר את הסלון כדי לישון בו בנגישות למקלט...), ואני חסרת כוחות ומפוחדת מאוד להתחיל להתרכז בסדר הבית...

אז נראה איך זה יהיה כשנתחיל לנקות לפסח

ומי מדבר על ים הכביסות 🫣

איך זונחים בכל שמתחילים פסח בכל הבלגן הזה

הם ממש לא בקטע של לעזור כאן

אצלנו ברגיל הם לא ששים בכלל לעזור, אבל ניקיונות לפסח זה כיף🤭 (הם אוהבים יותר את הדברים האטרקטיביים, כמו שואב אבק וניקונות עם מים וקצף, אבל אני מסבירה להם שבשביל להגיע לאלה צריך לנקות קודם את הדברים הלא כיפיים...)

אבל במקרה הכי גרוע ננקה רק חצי בית (סלון, מטבח וחדר הורים) ואת כל השאר נסגור... גם ככה הם ישנים עכשיו בסלון כל הזמן (האמת שהגדולים כן ישנים בחדר, אבל אולי זה מה שימריץ אותם לנקות)

ובמקרה הכי-הכי גרוע ניסע לחמי וחמותי לחג ונשגע אותם🤦‍♀️🙈

הילדים עוד די קטנים, בגילאי שנתיים עד שמונה.

מאוד קשה לי לעבוד איתם בבית.

בקורונה הם היו ממש קטנים, ובעלי גם היה בבית.

הוא בעיקר היה מנקה במשך היום, ואני הייתי בלילות.

רק יום וזו באמת בעיה

אם את מסוגלת בלילה-עופי על זה לגמרי 

וברצינות- לומדים טוב את ההלכות הקשורות לביעור חמץ ועושים מינימום שצריך עפ"י ההלכה- בלי מיון צעצועים, בלי מהפכה בארונות, מוציאים חמץ מהבית- וזהו. לא לוקח יותר מימים בודדים בערב חג ממש.

כבר כמה שנים שאני עושה כך ורואה ישועות, במהלך השנה כל פעם כשיש זמן ופניות עושה פרויקט אחר בבית- את כל המיונים והסדר שרגילים לעשות בד"כ בערב פסח.

לכן לא רלוונטי אליי כל כך

אבל רעיון מושלם 

לא צריך לגעת בבית, צריך להוציא חמץ.

אחרי פסח- בחופש או בכל זמן אחר- תעשי "פסח" בכל מה שלא חמץ. 

אבל קשה לי להשתחרר מהרגלים...

וגם תמיד יש בי ספק שמא הכניסו איזה ביסלי לארונות 

מוכרים לנכרי את כל החמץ. תלמדי הלכות ותראי כמה אנחנו משתגעים מעבר...

תעזי פעם אחת ותתמכרי! ממליצה בחום.

אני לא תמיד משתגעת לנקות ולמיין לפני פסח. ושלא תביני נכון אני פריקית של מיונים, תקתוקים, וארונות ייצוגיים! אבל אחרי שילדתי פעמיים בפסח ועוד כמה פסחים עם קטנטנים ועבודה ובעל שעובד במשרה מלאה++, הבנתי ולמדתי בעל כורחי שאפשר גם אחרת.

אז את המשחקים סוגרת ומוכרת לגוי ומטפלת בהם כשיש לי זמן. ולפסח או שמנקים משחק או שניים או שקונה חדש לחג.

כך בכל דבר אפשר למצוא פיתרון שלא כולל להשתגע דווקא בזמן לחות של ערב חג.

זה לא קשור. בשביל פסח צריך להוציא חמץ וזהו.

מי שרוצה נקיון אביב, שיעשה בשמחה- אני לא רואה צורך לעשות ניקיון יסודי

בדיוק בתקופה הכי לחוצה בשנה, כי גם בלי ניקיון יסודי, פסח זה זמן לחוץ

להוסיף לזה עוד דברים שלא קשורים בשום קשר להלכה- ממש לא בשבילי

זה באמת משנה חיים.

לא נוגעת בכלל בארונות בגדים/ספרים/משחקים. את מדפי המשחקים אני מכסה בנילון ענק ומוכרים,

ארונות בגדים אין בהם חמץ אז לא מנקה בכלל.

נקיון יסודי של המטבח והסלון לוקח כמה ימים.

את החדרים הילדים מנקים בקטנה לא כולל חלונות בכלל (מי שיש לו נערווים מהמסילות שיתיז שם אקונומיקה אבל באמת שאין צורך)

ואם הולכים לפי מה שצריך מבחינה הלכתית לא צריך יותר מיום- יומיים למטבח ועוד יום- יומיים לשאר הבית. אומרת מניסיון...

וחוזרת שוב- אני הכי לא כזו וזה היה לי ממש קשה בהתחלה! מתה על הפרויקטים של הסדר וארגון, זה ממש עושה לי טוב. אבל התבגרתי והבנתי שזה לא חכם לדחוף את זה בזמן הכי לחוץ והכל ביחד... מחלקת את זה על פני כל השנה כשמתחשק לי ויש לי זמן.

בכלל אני בטוחה שלא לזה היתה הכוונה בביעור חמץ. מרגיש לי לפעמים שאיבדנו את הכיוון וקצת נסחפנו עם ההכנות לפסח וחשוב להכניס חג באווירה טובה ועם הנשמה בידיים. זה יכולת נרכשת- רק אומרת 😏 אם אני הצלחתי לשחרר מזה כל אחת יכולה😅.

קבעתי כלל, שעד שבועיים בערך לפני פסח אני יכולה להתעסק במה שלא בדיוק קשור לחמץ סדר כללי ניקיון אביב וכו' ושבועיים לפני פסח מתחילה את מה שכן חמץ למשל ארונות מטבח שמאוחסנים בהם כלים וכו ולאט לאט את המטבח ומה שחייב, עושה כביסות שצריך לפני פסח מעילים תיקים וכו'.. אני לא רואה טעם בלהתחיל את עניין החמץ מוקדם יותר כי אז לא יהיה ניתן לחיות בבית.

השנה עם המלחמה והילדים בבית אני מאמינה שפחות אגיע לצערי למעבר ולכן אתמקד במה שבאמת חמץ 

לק"י

חושבת שיש מקרים שהתרגילים האלה עלולים להזיק. אולי כשהשרירים מכווצים מידי.

אולי אפשר ייעוץ טלפוני עם אשת מקצוע כלשהי.

מינימום 6 שבועות אחרי.

אפשר לנסות תחבושות רב פעמיות?

ופיזיותרפיה זה באמת באמת מביך, אבל לגמרי נצרך... בטח במצב הזה

חוץ מקיגל.

אבל יש תחבושות מיוחדות לדליםת שתן והן יותר נוחות מהרגילות

זה באמת מביך אבל האופציה לא לטפל היא לא נעימה הרבה יותר.

תקבעי לפיזיו, תתקשרי כל יום לקופ"ח לבדוק אם יש תור מוקדם יותר, ואפשר גם תור 1 באופן פרטי בינתיים עד שיהיה התור מהקופה.

לא חייב שהיא תכניס אצבעות, יש הרבה מה לדבר גם בלי שתבדוק ישר.  ויש גם ביופידבק כמו טמפון שאת מכניסה לבד.

באמת לא נעים, בודקת טהרה, גניקולוג, אחות מיילדת צריך לראות מה עוזר לנו להתגבר על זה ...?

עוד כמה זמן הלידה?

מאוד הגיוני שקשה יותר להתאפק בהריון אבל זה ממש בידיים שלך לשפר לעצמך את איכות החיים

בהצלחהּ

אבל את יכולה לבקש שלא ישתכר.

זה נכון בכל שנה, בטח השנה.

לגבי הלחץ לארגן - לשנים הבאות תדעי שאפשר את הרוב להכין מראש בנחת.

אבל ממש מבינה את הסלידה מהשכרות. הייתי מנסה לעמוד על זה, אם הוא עדיין פיכח כרגע

לקראת פורים הבא ממש ממליצה לך מכל הלב לשלוח לעצמך מעכשיו תזכורת לחודש לפני (שימי לב שיש שני אדר, אז לא לטו בשבט) כדי להתארגן עם המשלוחים לפני כדי לא להיות בלחץ עם זה, וגם את יכולה להזמין את עצמכם מראש לדייט באותה תקופה כדי לדבר על זה...

אני חושבת שכמו שמתואמת כתבה.

אני בעיקר צריכה ללמוד להכיל את זה ולקבל את הדברים הטובים שבזה. כי יש.

אגב אני הבנתי הפוך את מה שהיא כתבה..

בכל מקרה אם את רוצה לקבל את זה - זה סבבה,את יכולה לעבוד על זה.

אבל אם את לא, אז גם אם נגיד שהשכרות היא דבר טוב - את לא חייבצ לקבל אותה... וראוי לדבר על זה ולהגיע להחלטה משותפת בנושא ולא החלטה חד צדדית.

זה היה נכון גם אם היה מדובר במשהו שקשה יותר לראות את הצד השלילי שלו, כמו למשל שהוא יחליט להתנדב בערבים במקום להיות בבית. אתם עדיין זוג, ויש לבעלך תפקידים, ואם הוא תורם זמן וכוחות בחוץ, זה גם על חשבונך ולאמירה שלך בנושא יש משקל. 

אבל כן נעשה תיאום ציפיות יותר רציני לקראת שנה הבאה

ולראות בה גם את הטוב. (הוא באמת אומר דברים חמודים כשהוא שיכור...)

עדיין קשה לי עם זה שהוא לא ב"עניינים", ובעיקר קשה לי עם התגובה שלו אחר כך (הוא הרבה פעמים מקיא הרבה), אבל לרוב מסתדרת עם זה, ומקבלת מחמאות על השכרות היפה שלו.

אבל:

גם כשהוא שיכור הוא עדיין אחראי על חלק מהילדים (הגדולים) ועל חלוקת משלוחי המנות המרוחקים.

ויש שנים שאני מבקשת ממנו לא להשתכר (כמו סביב הריונות ולידות או כשהוא או אני לא מרגישים טוב), והוא מקבל את זה מיד. השנה למשל הוא לא ישתכר (אנחנו בירושלים) כי ההוא צריך להיות מפוקס בשביל זמני האזעקות.

מקווה שגם אתם תצליחו להגיע לעמק השווה בנושא הזה❤️

(ואם תרצי, אשלח לך קטע שכתבתי פעם בנושא...)

אלא אומר דברי תורה ומצחיק פה את כולם.

אבל אין לי סיכוי לבקש ממנו לא להשתכר.

הוא לא מקבל את זה.

אשמח לקרוא.

ולחלופין - ניסית להסביר לו למה קשה לך כשהוא משתכר?

כמו בכל עניין זוגי, ההבנה ההדדית חשובה פה...❤️

אחפש ואשלח לך בע"ה.

הסברתי

כל שנה אנחנו עושים בנפרד.

השנה לא הסתדר בגלל המלחמה.

זה ממש ממש קשה לי.

למרות שאני כאילו הכי זורמת וצחוקים ואנשים שפה כזה רואים אותי בסבבה אבל בלב אני גמורה.

והנה נגמר היום

הוא ישן במיטה

הילדים רחוצים אכולים

אני קצת מתאפסת.

תודה לאל דיי מסודר פה.

אבל אשאיר לן חלק למחר.

בין הלחץ לשכרות.

לחץ- לחשוב מה יכול להקל להכין מראש, אני הכנתי הכל מראש ובליל פורים רק ארזתי, לי זה עזר.

אפשר להחליט לקנות מאורגן או לצמצם במשלוחים אם זה מה שמלחיץ (זה מה שגורם לי לחץ, לכן כותבת בסגנון)

ולגבי השכרות נראה לי שזה נושא ממש לשיח זוגי מלב אל לב, הייתי אפילו חושבת על שיח בסגנון אימאגו או יעוץ זוגי בנושא הזה, להקשיב באמת, להבין באמת את נקודות המבט השונות ולמצוא פתרון שיתקבל על לב שניכם

שוטה או תינוקת?🤣🤣🤣

הכנתי לי תעסוקה לליל פורים שלא אשתעמם

לא קניתי מארזים למשלוחי מנות.

סוף סוף התחלתי להיפטר מכמויות החד''פ שיש לי כבר בבית.

עם דברים שיש לי בבית

זה ממש כיף לרוקן ארונות לפני פסח 

דבר ראשון קנינו את הממתקים בשביל משלוחי המנות של הילדים.

לולא זה - מה הם היו אוכלים בימים טרופים אלה, שאין חשק וזמן לעמוד במטבח??

(לא משנה שהם מתעקשים בכל זאת לשלוח משלוחים, ולכן נאלצנו לעשות עוד גיחות של קניות... ולא משנה שבעצם הבכורה שלי לא ויתרה על הרעיונות המקוריים שלה למשלוחים, ולכן עומדת הרבה זמן במטבח... בקיצור, זה רק תירוץ שלי🤭🙈)

זה באמת מאתגר

וגם אצלינו אכלו את הממתקים שהבאתי ממשנת יוסף יום רביעי שעבר 🙃

ותודה לאל שעבר בסדר  . 

שוקולד.

והכנתי ממש משלוחים ספורים

רק בשביל לצאת יד"ח המצווה.

ככה בבוקר הייתי עירנית ועם סבלנות לכל היום

עם אבא

מתלבטת איך להתארגן על זה, רציתי שגם בן ה3 יזכה לשמוע מגילה. מצד שני הוא לא יצליח להיות מההתחלה ועד הסוף בלי להפריע 

מלבד ילדים נדירים שמסוגלים לשבת בשקט הרבה זמן.

אפשר בבית להקריא לו פסוקים בשביל החוויה.

בכל אופן, אצלנו - לבעלי יש מגילה, וכבר כמה שנים שהוא קורה לי בבית (לפחות באחת הפעמים). מנסים כשהקטנים ישנים, אבל אם מתעוררים עושים הפסקות לפי הצרכים שלהם.

השנה חשבנו שאולי הוא יקרא במקלט לכל מי שירצה בסביבה, אולי כמה נגלות. נראה איך נעשה את זה עם הקטנות שלנו...

אם יש מישהו באזורכם עם מגילה, כדאי לנסות ליזום משהו כזה - קריאה במקלט/בממ"ד.

הבת שלי בת השלוש הייתה איתי בקריאת המגילה היום, לא הפריעה בכלל... נהנתה להרעיש וביתר הזמן ישבה בשקט, לקחתי אותה גם שנה שעברה למגילה, גם שם ישבה בשקט.

חוץ ממנה בקריאה שהשתתפתי היו עוד לפחות שתי בנות בנות גילה ואפילו פחות שישבו בשקט.

נכון שיש ילדים מרעישים אבל לא כולם וכל אמא מכירה את הילדים שלה ותדע אם מתאים או לא 

לק"י
 

אמהות שמביאות ילדים צריכות לקחת בחשבון, שיש מצב שיצטרכו לצאת באמצע, אם הילד יתחיל להפריע.

ולא תמיד זה קורה.

כי ילדים בגיל הזה (וגם גדולים יותר), גם השקטים שבהם, אם הם צריכים משהו דחוף (שירותים למשל) לא תמיד ידעו לבקש בשקט. ובקריאת מגילה זה קריטי, גם רעשים קטנים שחוזרים על עצמם.

אני מוותרת על זה (והבן שלי גם לא כזה שקט, אז אני לא אקח סיכון בכל מקרה).

והאמת - יש גם ילדים מתעתעים, שלפעמים כך ולפעמים כך... בעלי נאלץ כמה פעמים לקחת את הילדונת שלנו איתו לתפילה, והיו פעמים שהיא ישבה בלי להוציא הגה, והיו פעמים שהיא לא הפסיקה לדבר... (ובמקרה כזה הוא יצא איתה החוצה)

נראה לי שבהכללה רוב הילדים בגיל הזה לא יכולים לשבת בשקט גמור חצי שעה שלמה.

בעיני זו ציפייה לא מחויבת בטח לא בקריאת מגילה שיש בה את הזמן שמרעישים ברעשן אבל גם אם ילד אומר מילה או שתיים זה לא אסון באופן בו אני תופסת את חינוך הילדים לתפילה ולשהות בבית הכנסת.

כמובן שאם ילד מתקשה לשבת, בוכה, צועק אז לא מתאים אבל ילד רגוע יחסית לא רואה סיבה שלא יבוא

כי צריך לא לפספס כמעט אף מילה מהקריאה.

כן, גם הרעשים בהמן הם לא בסדר... אבל מכיוון שהקורא מכוונן עליהם, בדרך כלל הוא חוזר אחר כך על הפסוק האחרון.

אני הסברתי לבת שלי שרצתה לבוא שהיא לא יכולה כי צריך להיות בשקט הרבה זמן וזה יכול להיות לה קשה וזה יפריע לאחרים אז נחכה שתגדל.

ולצורך החינוך אני לוקחת אותם בזמנים שבהם זה פחות מפריע אם יש רעש ושיש לי אפשרות להוציא אותם

שכשיש הרבה ילדים, וכל אחד אומר רק מילה-שתיים, זה הרבה רעש.

בזמנים שלא צריך שקט כמו בקריאת מגילה, אני נוטה להסכים איתך.

יחד עם בן השלוש, מתוך ידיעה שאצא באמצע.

רק רציתי שיחווה קצת את פורים בבית כנסת ויעשה קצת רעש בהמן. הוא לא שרד בשקט אפילו פרק אחד.

אח''כ הלכתי לקריאת נשים בבית של מישהי, שכנה הביאה ילד נוסף בן אותו גיל (בעלה מגויס- לא היתה אופציה אחרת), והוא פשוט נרדם עליה במהלך הקריאה.

נראה לי ממש תלוי ילד (ותלוי באורך הקריאה. יש מקומות שמסיימים בחצי שעה, יש כאלה בשעה וחצי...)

עם 'המנים' משוגעים, ובעל קורא שלוקח את הזמן...

כן. יש אצלנו גם מניין כזה (בד''כ אני מבקרת בו עם הקטנים רק להתרשם, בלי לנסות בכלל לצאת ידי חובה. גם מקשטים שם את בית הכנסת בתור ארמון, השנה גם 'תלו' את כל הארכי-מחבלים כעשרת בני המן... משקיעים).

לק"י

אני גדלתי על קריאה מהירה של סבא שלי ובלי רעש בהמן. וזה מה שאני אוהבת😅

בכללי כל שבת מגיעים איתי לקבלת שבת

לרוב משחקים עם חברים בגינה שמחוץ לבית כנסת.

לפעמים נכנסים לשבת לידי

לפעמים לא מתאפשר בגלל הקטן שבן שנתיים. לרוב האחיות הגדולות עוזרות איתו ומכינה הפתעה שינשנש וספר

זה הנורמה פה ..אני לא חריגה וברור שאם יפריע אצא מיד

ולוקחת בחשבון שאצטרך לצאת אפילו בהתחלה אם צריך מבחינתי מקסימום הרווחתי קצת אווירת חג

הלכתי עם כולם והיינו בחוץ והגדולים נכנסו קצת וכשמיצו יצאו

השנה תיכננתי לקחת את בן ה5 ואולי בן ה4, את השני התלבטתי.

בגיל 3 ממש לא חושבת שמסוגלים לשבת הרבה זמן בשקט.

בעלי או הבן הגדול יקרא.

לוקחת את הילדים מחופשים ובע"ה נזכה לשמוח ולשמח.

(יש לי בן 5 ומעלה)

הייתי מזמינה אלינו אבל אין מעלית אז ככה יצא.

בעלי בצבא. אולי יחזור היום. הלוואי.

אם לא. זה קצת מסובך. אני עם 2 קטנים. 

את צריכה לקרוא ביחד איתם בעצמך, עדיף ממגילה כשרה, אם אין אפשר מהחומש.

תחפשי קישורים.

אם לא תצליחי בשום דרך, תכווני ששנה אחת מתבטל כדי לזכות לקרוא שנים הרבה בע"ה!

לפי הפסיקה שאנחנו קבלנו למשל, לא יוצאים ידי חובה כך.

וכשמעלים כזה אופציה בפורום כדאי לסייג שלא לפי כל השיטות....

תנסי לברר באזורך אם יש בחורים מישיבה קרובה/שכנים שאחד מהם יוכל לקרוא אצלך בבית

ואז כבר תזמיני עוד שכנות שאולי צריכות גם.

או להתארגן עם שכנה במצבך לתורות- אחת עם הילדים השניה יוצאת לשמוע מגילה

בכל רחוב להיום בערב,

הילדים שלי לא קטנים הם יבואו איתנו לשכנים.

מחר בבוקר אולי נקרא מהמגילה בבית, נראה איך יהיה. 

בעלי לוקח את שני הגדולים לבית כנסת (שנמצא במקלט).

אני נשארת עם הקטנים. אולי נרד קצת ליד בית הכנסת כדי להרגיש את האווירה.

אחר כך אני אלך לקריאה לנשים. בתקווה שלא יהיו אזעקות באמצע.

עדיין לא ברור אם בבית שלו (שעם ממ"ד אבל פיצי) או במקלט

או בבתים .

הגדולים שצמו הלכו בזמן התפילה לחניון- שם ארגנו מניין.

את הקטנות שדווקא השנה אמרתי להן מראש שהגיע הזמן שילכו כי כבר יודעות לקרוא ב"ה, החלטתי לא לקחת.

בהרגשה שלי השנה זה לא הזמן.... כמובן הסברתי להן מדוע, חכמות מספיק בשביל להבין, חרדות מספיק בשביל להעדיף להישאר בקונכיה שלהן.....

אז הלכתי לשמוע אצל שכנים אחרי שהגדולים חזרו ושברו את הצום.

בעלי קורא לי בבית

והשנה אני מודה על זה במיוחד