מחפשת מדריכת הורים קוסמת- מכירים?אובדת חצות

לאחרונה שוב זקוקים לנו בשינה

אנחנו מבלים של חצי שעה עד שנרדמים

נמאס לי גם להשקיע בהם בערב

גם להזמין חברה ולפרפר

גם מקלחות וארוחת ערב

גם עוד לבלות איתם חצי שעה בערב כי הם לא מוכנים ללכת לישון בלי שנהיה שם

אין לי זמן לעצמי!!!! ועד שרואה סדרה ויש לי שניה זמן לעצמי בבית כבר נוסע ואני ישנה מאוחר בדיוק בזמן שאחד מהם מתחיל להתעורר ולעשות לנו בלאגן ובכי בלילה ב12/1

ודורש ששוב נהיה איתו בחדר!!!!


אני גמורה מעייפות בבוקר ולא יכולה לתפקד!

גיסתי מהצד שני בשבת וגם אחי

אמרו סליחה????

תדרשו שיכנסו למיטה לבדץנשיקה חמש דק ולילה טוב


אבל זה לא עובד אצלנו

שנינו רכים.

גם אצלינו לא עוזר לדרוש שיכנסו למיטה לבדיעל מהדרום

לק"י


זה לא קסם.

אז אל תרגישי שאתם הלא בסדר פה.


ואני לא חושבת שזה רע לשבת ליד הילדים לפני השינה. כל עוד הם או נרדמים בפרק זמן סביר או מסוגלים להשאר לבד במיטה כשאתם הולכים.


לא מכירה הדרכת הורים באופן אישי.

בהצלחה!!

גם אני יושבת עם בן הארבע וחצי שלי קבועהתייעצות הריון
עד שנרדם לצערי.. מהמלחמה היה שינוי כזה לרעה
ממליצה על אפרת וקסלרשלומית2

רק ששום דבר בהנחיית הורים סה לא קסם

תמיד ידרוש תהליך

מצרפת פוסט טרי שלהמדברה כעדן.

שנראה לי מדויק לפותחת...

(אין לי שום תגמולים ממנה)


אנחנו אלופים בלתפעל מכשירים אלקטרונים - מכונת כביסה, איי רובוט, סמארטפונים ומצלמות משוכללות,

אבל במה שקשור לילדים שלנו, קשה לנו. זו כבר לא לחיצת כפתור.

מערכת ההפעלה של ילדים לא דומה לשום מכשיר חשמלי שאנחנו מכירים, למעשה -

מערכת ההפעלה של נפש האדם לא דומה לשום דבר שיצא ממפעל, היא סבוכה ומורכבת ובעידן שלנו,

כשהרגליים שלנו כה רחוקות מהאדמה, הראש נמצא במיליון דברים במקביל וללב לא תמיד ברור מה הוא מרגיש - פי כמה.


לפני כמה זמן אמא אחת אמרה ברגע של ייאוש וקושי גדול - "אם רק היית יכולה לקחת את הילד הזה, לחנך אותו ולהחזיר לי אותו מתוקן, חלום!", כן אם רק היו הוראות, תרשים זרימה, נוסחא שאם נציב בה את אותנו ואת הילדים שלנו בפונקציה - יצא מספר שלם, מדויק, עגול, ילדים שקטים, צייתנים וממושמעים - מושלמים.

ובעידן האינסטגרם כשהכל נראה מושלם אצל כולם - אנחנו הרבה פעמים מתבלבלים ובאמת חושבים שיש איזו נוסחא שעוד לא פיצחנו ואם רק נגיע אליה, הכל יסתדר.


אז אני מצהירה קבל עם ועדה שאין לי נוסחאות וגם לא שיטות - אני יודעת לעשות דבר אחד: לחבר הורים ללב שלהם ולילדים שלהם, זו גם הדרך היחידה באמת לחנך ולהוביל ילדים - לתת את הלב שלנו, להתחבר ולהתקרב, להכיר אותם ובמידה מסוימת את מערכת ההפעלה של ילדים וספציפית של כל ילד.

זה מה שאני עושה כבר מעל עשר שנים וזה מה שאני מאמינה וגם רואה בפועל שעובד לאורך זמן ולא נקודתית.


בוובינר הקרוב אני הולכת ללמד את העקרונות של מערכת ההפעלה של ילדים או בעצם - מה הילדים שלנו צריכים כדי לקבל את הגבולות שלנו, הערכים שלנו, ההובלה שלנו ואיך מצד אחד אנחנו שומרים על הלב שלהם קרוב אלינו ומצד שני שומרים על הגבולות והערכים שלנו, בלי להתפשר, בלי להתחנן ובלי לחשוש כל הזמן מפגיעה בקשר עם הילד.


בהדרכה אני הולכת ללמד:

מהי הטעות שהורים רבים עושים בחינוך הילדים שלהם ומחבלת בקשר איתם?

כיצד בונים קשר טוב עם ילדים מבלי לוותר על גבולות?

איך להשיג שיתוף פעולה ולהוריד את מאבקי הכוח וההתשה?

היכן להשקיע את המשאבים הרגשיים שלכם ההורים כך שלא תתעסקו כל הזמן בכיבוי שריפות אלא תהנו מהילדים שלכם?

תבינו מה חוסם אתכם מלהעניק גבולות טובים בלי משא ומתן, עונשים ואיומים!

כיצד להחזיר את הלב שלהם כך שיהיה מוכוון אליכם, לחינוך ולערכים שלכם


זו הולכת להיות הדרכה פרקטית, מלאה בדוגמאות וכלים שתוכלו לקחת וליישם בבית שלכם.

לינק להרשמה בחינם - וובינר גבולות ויחסים גילאי יסודי - מרץ 2024 - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה


מחכה לפגוש אתכם!

לחיי הורות מגדלת ומובילה,

אפרת וקסלר

חיבוק! נשמע ממש קשוחדיאן ד.

גם לי הקטע של שינה גומר אותי

יכולה להיות האמא הכי חמודה בבוקר ואחה"צ

אבל כשמעירים אותי בלילה זה משגע אותי.

 

הילדים שלך גדולים, אז באמת הנחיית הורים או ייעוץ שינה יכולים לעזור לכם.

השכבה זה יכול להיות מאד מאד מתישרקלתשוהנ

רגע לפני הזמן השקט שלך לעצמך שאת כ"כ מחכה לו

זה גם בדיוק הזמן לפני שהילדים נפםרדים ממך ורוצים אותך עוד. לא סתם הם מורחים ומבקשים עוד דברים וצמאים וצריכים לשירותים ומוציאים את הנשמה בבקשות

אז לדעתי יש טווח כלשהו של זמן בין הלילה טוב לישון וזהו, לבין השעה של ריצות הלוך חזור לבקשות וסיפורים ויציאות מהמיטה, שהוא לגמרי תקין ונורמלי.

צריך שיהיה את הגבולות, אבל באמת שהשעה הזאת דורשת את הפניות שלנו, וזה מה שקשה.

 

אצלינו למשל יש זמן אחרי אורחת ערב וצחצוח שיניים שהם נכנסים למיטה ושמעים סיפור-שניים. זה עוזר להם להתכנס, לי בדרך כלל אין כוח בשלב הזה להקריא סיפור - רק בימים יוצאי דופן ואז זה גם חגיגי. זה מפנה לי זמן לנשום עמוק לפני הלילה טוב וכל האירוע הזה, הם כמעט תמיד צריכים אותי עוד רגע, והרבה פעמים גם יותר.

לא אומרת שהולך אצלי מושלם :-/ אבל לפחות בראש לדעתי כדאי להחזיק שזה לא יוצא דופן ולא מוזר, גם אנחנו לא נרדמים בשניה, לוקח זמן להתכנס לשינה ולהירגע מהיום. והם רוצים את אמא לידם. זה לא אומר שאמא יכולה להיות לידם כל הזמן, אבל זה אומר שזה מובן והגיוני.

 

 

 

נשמע מתיששרחלי:)
ממליצה על מלי אורנבוך איזור פתח תקווה
הדרכת הורים זה לא קסם שקדי מרק

זה תלוי בצורת ההסתכלות שלכם..

שינה זו פרידה והרבה פעמים זה לא קל, הרבה ילדים גם בגיל מאוחר יותר צריכים את ההורים איתם בתהליך הזה של ההרדמה.

אצלי גם בגיל 7 אני יושבת לידם עד שנרדמים (כי מבקשים), אני מבינה את הצורך ולוקחת אותו בחשבון בלו"ז.

אם אני לא לוקחת בחשבון אני נהיית מתוסכלת כאילו זה לא אמור להיות ככה, אבל מבחינתי זה ככה ולא מתוסכלת מזה.

לפעמים אנחנו מתחלפים בינינו אם לוקח הרבה זמן.

יש פה כמה אספקטיםאובדת חצות

אנחנו מותשים כי הם דורשים יחסית מאיתנו,

ההשכבות מאוחרות יחסית (במיטה סביב 20:15), אבל גיסתי מהצד שלי קראה תיגר ואמרה למה אתם צריכים להיות איתם בזמן הזה? למה שלא ישנו לבד? הלוואי.

אבל זה לא קורה.

ואז יכולה לבלות שם עד 21.

ואז אני גמורה, צופה בטלוויזיה כשכל הכלים מחכים בכיור ואני רק צריכה להירגע. לכביסה לא מגיעה. וגם הזמנתי להם חברה.

ואם חשבתי שישחקו יפה ואקפל כביסה בסלון לידם, אז צריך תיווך, כי משתעממים או לא מסתדרים ועוברים ממשחק למשחק וחתכתי פירות ואח"כ דרשו פאנקייק (הילדה האורחת אבל גם הילדים שלי) ואז אני מותשת ועוד צריכה אחרי בילוי וארוחת ערב עוד להשכיב! ועד שישבתי איתם עד 21, וראיתי סדרה עד 12 בלילה, הילד מעז להתעורר בבכי בדיוק כשהחלטתי ללכת לישון.

 

אז הזמנתי חברים

והייתי אמא למופת

והם נהנו ושיחקו יפה

אבל לא התקדמתי בשום מטלה בזמן הזה

ואני עייפה

 

ומדריכות הורים, זה מעצבן הן מדברות בצורה הברורה ואומרות את המובן מאליו ומרגיש לי שזה בזבוז כסף

רק מתזכרתשקדי מרק

חמלה עצמית כלפייךשקדי מרק

ממש הגיוני שתרצי לנוח עם סדרה

ושבמקרה כזה הכלים המלוכלכים ישארו בכיור..

איזונים, לפי מה שמתאים בכל ערב ובכל יום

ואם יש לך כוח תתחילי את הזמן ערב מוקדם יותר ויכנסו למיטות מוקדם יותר 

אולי תקדימי את השעת שינהרקלתשוהנ

אם אני זוכרת נכון הילדים שלך בני 4? 6 וחצי הם יכולים לישון נהדר. תקדימי את ההתחלה של הארוחת ערב מקלחות וכו, זה לגמרי גיל שמאפשר ערב ארוך יותר

תראי, מובן לגמרי שאת עייפה ומותשת, את באמת עושהקופצת רגע

המון המון.

עובדת במשרה מלאה ומגדלת תאומים בני ארבע, זה מתיש גם אם שניהם מלאכים, ולפי מה שאת כותבת כאן לפחות אחד מהם הוא גם ילד מאתגר (אני הראשונה שתגיד שיש ילדים שקשה יותר לגדל, והרבה מזה זה אופי מולד. יש לי אחד כזה).


אבל מאיך שאני קוראת אותך כאן, ולא פעם ראשונה, נשמע לי שאת צריכה לשנות איזו תפיסה בסיסית לגבי הורות.


נשמע שיש לך ציפיה, שהילדים יראו וישימו לב כמה קשה את עובדת, כמה את משקיעה, ואז יחזירו לך את 'חלקם' ב'הסכם' ביניכם, בהתנהגות טובה (והערת אגב, גם את לא רואה כמה את משקיעה ולא שמה גבולות להשקעה שלך, איך ילדים בני ארבע יכולים לזהות את זה אצלך?) .

ממה שאת כותבת זה מאוד בולט לי, שזו ההרגשה הבסיסית שלך. את גם שמה לב לזה?

בעיני זה קודם כל עמדה בסיסית קצת יוצאת דופן, אבל מה שיותר חשוב שנראה שהיא משפיעה על היכולת שלך להיות הורה שמוביל את הסיטואציה.


בסדר היום שתיארת, את בחרת להזמין לילדים חברה ואת בחרת להכין פנקייק. יכול להיות שהילדים 'דרשו', אבל התפקיד שלך הוא לבחור מה שמתאים לך, להם ולמשפחה שלכם באופן כללי.

בזמנים מאתגרים כאלה, כשאת עמוסה בעבודה והילדים שלא נרדמים בקלות ולא ישנים טוב בלילה, אולי נכון יותר לשמור את הכוחות לערב וללילה, ולכן לא להזמין חברים ולא להכין ארוחת ערב מושקעת?

בתור הורה, עדיף לך *וגם לילדים* שאת תובילי את הסיטואציה, אבל אם בעיניך את והילדים הם איכשהו שני צדדים שווי ערך במשוואה, או בעסקה, זה פוגע ביכולת שלך לבחור ולהוביל. 

האמתמקקה

שזה בעיני מעבר לשינה

את פשוט (לא פשוט) צכה ללמוד להגיד לא

גם אני בילד הראשון הייתי קורעת את עצמי ומזמינה חברים וכאלה

עד שלמדתי שזה לא בשבילי ושיחכו לגיל שבו הם גדולים יותר ולא צריכים אותי עם החברים

וגם בהשכבה, מדריכת הורים זה נהדר כי היא תחזק אותך לומר להם לא ולשים גבולות

אמא יושבת עשר דקות

שרה איקס שירים ואז יוצאת

אמא שומרת מהסלון

בובה איקס שומרת מהמיטה. וזהו

עוד שיטה שאצלי עבדה זה לשבת על כיסא בחדר אבל עם הגב אליהם ואז כל יום להרחיק אותו עוד קצת עד שהוא מחוץ לחדר. וכשיושבים להתעלם מקריאות ובכיות, להיות בנחת בטלפון וגם להודיע להם מראש שכך תעשי. אצלינו זה עבד במגוון גילאים


תמיד התגובות פה הן שהרבה יושבות ליד הילדים. אבל זה ממש לא הכרחי, אני מעולם לא הסכמתי לזה להוציא תקופות ספציפיות כמו חלום רע או מלחמה או אצל סבתא או משהו כזה

השכבה היא חלק מהלוז עם הילדים אצליהמקורית

בדיוק כמו ארוחת ערב

עד לא מזמן ישבתי איתם כל ערב חצי שעה

אבל לדעתי את מתחילה מאוחר.תנסי להשכיב אותם ב19 ויישאר לך גם זמן לעצמך.

בני כמה הם?בכינוי אחר

האמת שממש מבינה אותך.

אני גם יושבת ליד הבן שלי בן 5 כשהוא הולך לישון,

אבל אם הוא לא ישן בצהריים, ממש משתדלת שלא ירדם,

אז הוא הולך לישון בין 19.30 ל20.00 והוא נרדם יחסית מהר.

בלילה גם הוא וגם אחותו קמים

והחלטנו לעשות להם מבצע עם פרסים

כשיהיה להם 10 נקודות

כשהם לא יקומו הם יקבלו פרס שווה.

בינתיים הצליח לילה אחד ואנחנו מקווים שימשיך להצליח.

אולי תנסו גם, בהצלחה! 

הם יודעים להיות עם עצמם במהלך היום?פאף

נשמע שלאורך כל היום הם צריכים אותך דיי צמודה....

אני חושבת שאם במהלך היום הם צריכים אותך איתם כל הזמן הגיוני שגם בהרדמות, הייתי מתחילה מלשחרר את הציפייה שהם ירדמו לבד, הם לא הילדים של גיסתך, הם-הם.

הדרכת הורים טובה אומנם כנראה תגיד לך מלא דברים שאת כבר יודעת בראש, אבל תעזור לך לשחרר את החסמים שמונעים ממך ליישם את הידע שכבר יש לך.

בסוף את מכירה את הילדים שלך הכי טוב,הרבה יותר מכל מדריכת הורים, אבל בהורות התהליכים צריכים לרוב להתחיל מההורה ולא מהילד.

את יכולה להתחיל לעבוד איתם על משחק עצמאי במהלך היום שיאפשר לך לעשות חלק ממטלות הבית כשהם ערים, או לשתף אותם במטלות הבית.

ולשחרר ציפיות, שום דבר לא עובד הקסם, הכל תהליכים ארוכים ומתישים.... 

איזה איזור בארץ?עוד מעט פסח

אני כן חושבת שהדרכת הורים יכולה לעזור.

נשמע מהתיאור שלך שיש כאן מעבר רק להשכבה. שכל היום הם דורשים ממך וקצת מנהלים אותך.


נכון שהדרכת הורים זה לכאורה לחזור על מה שאת כבר יודעת. אבל מדריכה טובה היא לא רק יועצת, היא יודעת לשים לב מה אצלך מקשה על הביצוע של הדברים, ואיך להתמודד עם זה- בצורה פרקטית או בשינוי התנהגותי/תפיסתי שלך.

חצי שעה של השכבות זה לא הרבה... רק אומרת🤭מתואמת

ותנפנפי את מה שאמרו לך קרובי משפחתך... *לך* עצמך זה מפריע? אז באמת נסי למצוא פתרון. אבל לא מכיוון ש'ככה זה צריך להיות לפי הספר'...

באופן אישי אעדיף להשקיע בהם פחות במהלך היום (כלומר - לתת להם משחקים ויצירות ולהיות זמינה להם אבל לא ממש איתם), ולהשקיע את הכוחות בהשכבות. גם כי הן החלק המאתגר יותר ביום, גם כי אני זקוקה לזמן בשביל עצמי ובשביל הבית, וגם ובעיקר כי בשביל הילדים הם החלק החשוב ביותר ביום - סיכום של כל מה שהיה היום ופרידה ממנו באופן שלם ומשלים.

מה שלא יהיה - אל תצפי לקסמים בהדרכת הורים... זו עבודה, והיא צריכה להיות מותאמת לאופי שלכם ושל ילדיכם. (באמת יכול להיות שגיסתך ואחיך מתמודדים עם ילדים שונים באופי מילדיכם, ולכן כאילו קל להם להשכיב אותם, אף שזה לגמרי לא קשןר להצלחה הפרטית שלהם... תציעי להם שיבואו לנסות להשכיב את הילדים שלך ואז לראות)

מסכימה מאוד על החשיבות של ההשכבותכתבתנו

מבחינת ה'סגירה' של היום, ושצריך לתת על זה את הדעת. אבל לא יודעת אם הייתי מגדירה את זה כחלק הכי חשוב, ואולי גורמת בזה יסורי מצפון לאמהות מותשות...

בסוף הילדים תופסים אותנו ההורים כמכלול מערכת היחסים בכל זמני היממה השונים. ואם עשינו טעויות בבוקר ניתן לתקן בהמשך היום, אבל גם אם עשינו טעויות בהשכבה ניתן לתקן בהמשך. הילדים סולחים לנו על המון טעויות בתנאי שהם יודעים שראינו אותם ואת טובתם ושהם אהובים ורצויים. יש איזון בזה.

אז בהחלט לנסות מה שבכוחותינו כדי שההשכבות יהיו זמן איכותי, אבל לא להרגיש כישלון חרוץ אם עד היום לא תפסנו את זה כחשוב או שנגמרו הכוחות וזה לא היה נעים ונינוח לאורך כל הדרך.

סליחה שאני ככה קצת סותרת את דברייך, אני רק רוצה לחזק אמהות שהן טובות ומדויקות לילדיהן, ויכולות לפי כוחותיהן גם להיות עוד יותר טובות ולשדרג גירסה בלי סוף...❤️

את צודקת ממש!מתואמת

(כותבת את זה בתור אחת שהיא די כישלון בהשכבות🙈 אבל זה לגמרי באשמתי, וזה בעיקר מה שניסיתי לחדד לפותחת...)

רק רציתי לתת לה אפשרות אחרת לסדרע העדיפויות. אני - אם הייתי יושבת עם הילדים כל היום, מזמינה חברים, יוצאת איתם - לא היה נשאר לי גרם של כוח להשכבות.

יכול להיות שאם הפותחת תשקיע את מרב הכוחות שלה בהשכבות ותיתן עליהן את הדגש - הן יהיו קצת יותר מוצלחות...

מסכימה עם מה שכתבתהמקורית
כתבתי הודעה ארוכה ואז נגמרה לי הסוללהכתבתנו

ולא נשאר ממנה זכר.

בקיצור גדול אכתוב שהרעיון היה

א. לחפש הדרכת הורים טובה, אפילו שזה נשמע כמעט מובן מאליו דברים שאומרים שם

ב. ללמוד לכבד את הגבולות שלך, וגם של הילדים. מה שלא מתאים לך, אז לא. (אני מוכנה לשבת איתכם 5 דק' ואז קמה לשטוף כלים. אם אשב לידכם בלי סוף אני לא אצליח בסוף להספיק דברים שחשובים לי). ואצל הילדים, הם לא יודעים לעצור גם כשהם ממש צריכים, ללמד אותם לעשות את זה זה מאוד חשוב ומאוד עוזר להם (גם אם הם בוכים כשעוצרים אותם או כשאומרים להם זמן לישון עכשיו והם טוענים בתוקף שהם לא עייפים).

ג. ואז בסוף פתאום נזכרתי ששמעתי הרצאות של מדריכת הורים ומטפלת משפחתית וזוגית שהתרשמתי ממנה לטובה ודוקא יש לי שם להמליץ לך.

קוראים לה מירי אילת והיא משדה יעקב. לא מיקום הכי נגיש, אבל שוה לבדוק, אולי יש לה קליניקה במרכז או שהיא מוכנה להיפגש בזום.


שיהיה בהצלחה רבה!

אם משהו מהדברים שכתבתי מעניין אותך להרחיב קצת, את מוזמנת להתעכב על זה, אכתוב שוב בפירוט אם יש בזה תועלת 

עכשיו שם המשתמש שלך ממש מתאים 😉באתי מפעם

אני חושבת שקודם כל תחשבו מה הגבול שלכם?

למשל את מוכנה להיות לידם 7 דקות ולצאת, אז לעמוד על הגבול הזה, להודיע מראש שאת נשארת קצת יוצאת ולעמוד על הגבול הזה. 

לא מכירה מדריכה באזורךאפונה

אבל ממליצה על הגישה ההיקשרותית.

מתוך מכלול ההודעות השלך נשמע שאת מאד משימתית והישגית, וגם את הילדים את מנסה לגדל באותה צורה - לתת להם את כל מה שהם רוצים העיקר שיהיו מרוצים. אבל הם לא מרוצים, כי הבור שלהם לא מתמלא מפנקייק, ארטיק, חוג או אטרקציה מושקעת. הבור שלהם מתמלא מקשר איתן עם אמא מובילה ואוהבת, שאפשר להשען עליה.

הגישה ההיקשרותית מגדירה מחדש את התפקיד שלך בחיי הילדים, לי לפחות היא ממש עשתה סוויץ' בכל מערכות היחסים שלי - עם אחרים וגם עם עצמי.

העניין הוא לא כמה זמן לקחו בהשכבות או איך בדיוק הילד מתנהג ביחס לילדים האחרים בגינה.

העניין הוא איך הילדים מרגישים בפנים, כשילד מרגיש טוב, בטוח בקשר עם ההורה, הרבה יותר קל לגדל אותו.

אשמח להמלצהאבןישראל
אם יש לך לגישה ההיקשרותית
יש לי מהיכרות אישית רק בכוכב השחראפונה
זה מעולה ליאבןישראל

אשמח לפרטים

אפשר בפרטי

תודה רבה!

ממליצהאפונה
על אפרת שטיינמץ
מבינה אותךטל אורות

רק רוצה לנרמל

לילדים שלי הרבה פעמים לוקח בסביבות שעה להירדם. והם רוצים שנהיה איתם


נשמע לי חלומי הקטע של חמש דק' לילה טוב נשיקה ולצאת


מעניין אותי אצל כמה אנשים זה באמת עובד 😊

תבדקי עםמדברה כעדן.

זיוה שפירא

גם מדריכת הורים וגם יועצת שינה. 

האם את יודעת לאיפה את שואפת?אמאשוני

גיל 4.5 של שני ילדים זה בהחלט שלב וצומת דרכים להבין איזה סגנון הדרכה את מעוניינת ללמוד.

מצד אחד את מאוד קשובה לעצמך וסוג של גאה בהורות הרכה והמכילה,

ומצד שני את מציגה את זה כחיסרון ומציגה גישות הפוכות.

צריך להבין שלכל דבר יש השלכות. אי אפשר להשוות התנהלות בבית אחד להתנהלות בבית אחר.

אוחי אצל גיסתך 5 דקות הן במיטה, אבל מפוחדים להיות לבד בלילה? ואולי הפוך הם מלאים מכל היום ולא צריכים ליווי להירדם? ואולי במקרה יש לה ילדים עם אופי שפחות זקוק לתיווך להירדם.


אם את מרגישה שהילדים מטפסים על הרכות שלכם והן סוג של "מנצלים" את זה ואת שואפת להיות יותר מובילה ובטוחה, אז גישת שפר/ אדלר תתאים לך.


אם את מאמינה בדרך הרכה והמכילה ואת מחפשת איך לעשות את זה נכון יותר ולדייק, אז הגישה ההיקשרותית/ תקשורת מקרבת יתאים יותר.


אני חושבת שבפועל כדאי מאוד ללמוד כמה גישות כדי לקבל ארגז כלים רחב יותר, וגם כדי להתאים לסיטואציה על ידי שאלות מקדימות להבין האם הילד זקוק עכשיו ליד חזקה שאפשר לסמוך עליה, או שהוא זקוק ליד רכה שתכיל אותו ותהיה לצידו כשהוא עובר את התהליך.


אבל בתור התחלה כדאי שתגדירי לעצמך מה בדיוק את מחפשת ותלמדי את זה לעומק כדי להבין איך באמת ליצור את השינוי ולא באופן חובבני.


ממליצה על הדרכת הורים מסודרת ששוטחת את הרעיון מהבסיס, מהתיאריה, ועד היישום בפועל, ולא ייעוץ פרטני על סוגיה ספציפית.


לגבי השינה אני לא חושבת שהבעיה היא ביכולת הפיזית להירדמות, כמו מצב רגשי, ולכן לדעתי ייעוץ שינה די מיותר פה. (ייעוץ שינה טוב למשל הוא כזה שמונע מתינוק לקום כל שעתיים לבקבוק מתוך הרגל למשל)


אצלנו אני פשוט שמה מזרון ליד המיטה שלי, ומי שמתקש להירדם בא לישון לידי.

כל הילדים מעצמם הפסיקו לחלוטין עד גיל 5.5 בערך,

כשיש שיפור עם הגיל.

נניח בגיל 3 באים כל לילה, בגיל 4 חצי מהלילות, ועכשיו הבן שלי פותח פערים ובא לעיתים רחוקות יותר.

אבל הוא תמיד יודע שיש מזרון מוכן.

לי זה לא מפריע לישון, ולו זה נותן ביטחון, אז מעולה לנו הסידור הזה.


ילד שזקוק לביטחון ואומרים לו שהוא מספיק גדול כדי להתמודד עם הבעיה בעצמו, עלול לפתח חרדות. אז חשוב לשים לב לזה ולהיות קשובים לילד ולהבין מה בדיוק הוא צריך כשהוא "דורש שנהיה איתו".

לא מה הוא מבקש, אלא למה הוא באמת זקוק.


עוד נקודה לשים לב אליה, יש בנים בגיל הזה עם נטייה לקושי רפואי בשינה, אז כדאי בנוסף לשלול בעיה מהסוג הזה. (הבן שלי הבכור למשל היה הולך לישון ב12:00 בלילה וקם ב6:00 ועירני וקופצני כל היום, עד היום הוא כזה אבל בתור ילד קטן, זה לא דבר בריא כל כך מעט שעות שינה)

מעניין אותי מה שאמרת בסוףמתואמת

על הקושי הרפואי בשינה...

יש לו שם? ממה הוא נובע? יש לזה בכלל טיפול?

נותנים מלטונין עד כמה שאני מכירהאמאשוני

לא התנסיתי באופן אישי אז לא כ"כ מכירה את התהליך,

שמעתי על זה בדיעבד.

זה נובע מבעיות של גירוי יתר, וחוסר יכולת להיכנס לשינה טובה. יכול להיות גם עבור ילדים שמתעוררים בלילה ומתקשים לחזןר לישון.

מה שקראנו לזה "שבר את השינה".

אני לא יודעת ממה נובע מחסור במלטונין.

כלומר אני לא יודעת אם מחסור במלטונין גורם לפעילות יתר וקושי להרפות ולהיכנס לאווירת שינה,

או הפוך הפעילות הנמרצת גורמת לחוסר במלטונין.


בכל אופן זו כמובן שאלה לרופא, ואין לראות באמור המלצה וכו' אלא רק כיוון לבירור.

הבנתי, תודה רבה!מתואמתאחרונה
(שמעתי בעצם את הפתרון הזה בעבר. אבל רופא אמר לנו שבמקרה שלנו זה לא מתאים...)
זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמיאחרונה

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלהאחרונה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידהאחרונה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמוןאחרונה

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

אבל בא' צריך לתרגל הרבהמתיכון ועד מעון

גם קריאה, גם כתיבה

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואית

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אצלינו הלו"ז הוא כזה-שימושית

מגיעים ב16 הביתה, עד 16:30 מתאפסים

אני מביאה ירקות ומים

ואז משחקים

ב18:30 גומרים עם ארוחת ערב ואז יושבת על ש.ב. אבל אצלינו זה יוח"א ולא צהרון, אם היה צהרון היו עושים ש.ב. שם

אולי כדאי לך לדבר עם המורה של הצהרון שתעשה ש.ב. בכיתה?

ב20:00 נמצאים במיטה אחרי מקלחת

לעבוד על אנגלית את יכולה לעשות כחלק מהשעת צפיה (סרטונים ומשחקי מחשב של לימוד אנגלית)

ספורט אני עושה פעם בשבוע בערב ועוד 3 פעמים בשבוע בבוקר לפני העבודה. (לא אימון מלא, 15-20 דק' בבית)

חברים זה פעמיים בשבוע

אם הם בצהרוןמתיכון ועד מעוןאחרונה

אז לא עושים שם שיעורי בית?

בעיני לו"ז הגיוני מכיל מנוחה שחוזרים, נניח לראות קצת טלוויזיה נשמע הגיוני, או איך שחוזרים לשתות ביחד שתיה חמה עם פרי או נשנוש ולהקשיב לסיפורים אז שיעורים

(אצלנו לרוב בא' זה לא המון זמן)

ואם מספיקים חבר וכו'... עד 18 גג, ואז אנחנו לומדים קצת (לימודי קודש) למשך כמה דקות, מקלחות, ארוחות ערב והולכים לישון סביב 8, אחרי שנמרחים ומקשקשים עוד קצת