לק"י

זה לא קסם.

אז אל תרגישי שאתם הלא בסדר פה.

ואני לא חושבת שזה רע לשבת ליד הילדים לפני השינה. כל עוד הם או נרדמים בפרק זמן סביר או מסוגלים להשאר לבד במיטה כשאתם הולכים.

לא מכירה הדרכת הורים באופן אישי.

בהצלחה!!

רק ששום דבר בהנחיית הורים סה לא קסם

תמיד ידרוש תהליך

שנראה לי מדויק לפותחת...

(אין לי שום תגמולים ממנה)

אנחנו אלופים בלתפעל מכשירים אלקטרונים - מכונת כביסה, איי רובוט, סמארטפונים ומצלמות משוכללות,

אבל במה שקשור לילדים שלנו, קשה לנו. זו כבר לא לחיצת כפתור.

מערכת ההפעלה של ילדים לא דומה לשום מכשיר חשמלי שאנחנו מכירים, למעשה -

מערכת ההפעלה של נפש האדם לא דומה לשום דבר שיצא ממפעל, היא סבוכה ומורכבת ובעידן שלנו,

כשהרגליים שלנו כה רחוקות מהאדמה, הראש נמצא במיליון דברים במקביל וללב לא תמיד ברור מה הוא מרגיש - פי כמה.

לפני כמה זמן אמא אחת אמרה ברגע של ייאוש וקושי גדול - "אם רק היית יכולה לקחת את הילד הזה, לחנך אותו ולהחזיר לי אותו מתוקן, חלום!", כן אם רק היו הוראות, תרשים זרימה, נוסחא שאם נציב בה את אותנו ואת הילדים שלנו בפונקציה - יצא מספר שלם, מדויק, עגול, ילדים שקטים, צייתנים וממושמעים - מושלמים.

ובעידן האינסטגרם כשהכל נראה מושלם אצל כולם - אנחנו הרבה פעמים מתבלבלים ובאמת חושבים שיש איזו נוסחא שעוד לא פיצחנו ואם רק נגיע אליה, הכל יסתדר.

אז אני מצהירה קבל עם ועדה שאין לי נוסחאות וגם לא שיטות - אני יודעת לעשות דבר אחד: לחבר הורים ללב שלהם ולילדים שלהם, זו גם הדרך היחידה באמת לחנך ולהוביל ילדים - לתת את הלב שלנו, להתחבר ולהתקרב, להכיר אותם ובמידה מסוימת את מערכת ההפעלה של ילדים וספציפית של כל ילד.

זה מה שאני עושה כבר מעל עשר שנים וזה מה שאני מאמינה וגם רואה בפועל שעובד לאורך זמן ולא נקודתית.

בוובינר הקרוב אני הולכת ללמד את העקרונות של מערכת ההפעלה של ילדים או בעצם - מה הילדים שלנו צריכים כדי לקבל את הגבולות שלנו, הערכים שלנו, ההובלה שלנו ואיך מצד אחד אנחנו שומרים על הלב שלהם קרוב אלינו ומצד שני שומרים על הגבולות והערכים שלנו, בלי להתפשר, בלי להתחנן ובלי לחשוש כל הזמן מפגיעה בקשר עם הילד.

בהדרכה אני הולכת ללמד:

מהי הטעות שהורים רבים עושים בחינוך הילדים שלהם ומחבלת בקשר איתם?

כיצד בונים קשר טוב עם ילדים מבלי לוותר על גבולות?

איך להשיג שיתוף פעולה ולהוריד את מאבקי הכוח וההתשה?

היכן להשקיע את המשאבים הרגשיים שלכם ההורים כך שלא תתעסקו כל הזמן בכיבוי שריפות אלא תהנו מהילדים שלכם?

תבינו מה חוסם אתכם מלהעניק גבולות טובים בלי משא ומתן, עונשים ואיומים!

כיצד להחזיר את הלב שלהם כך שיהיה מוכוון אליכם, לחינוך ולערכים שלכם

זו הולכת להיות הדרכה פרקטית, מלאה בדוגמאות וכלים שתוכלו לקחת וליישם בבית שלכם.

לינק להרשמה בחינם - וובינר גבולות ויחסים גילאי יסודי - מרץ 2024 - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

מחכה לפגוש אתכם!

לחיי הורות מגדלת ומובילה,

אפרת וקסלר

גם לי הקטע של שינה גומר אותי

יכולה להיות האמא הכי חמודה בבוקר ואחה"צ

אבל כשמעירים אותי בלילה זה משגע אותי.

הילדים שלך גדולים, אז באמת הנחיית הורים או ייעוץ שינה יכולים לעזור לכם.

רגע לפני הזמן השקט שלך לעצמך שאת כ"כ מחכה לו

זה גם בדיוק הזמן לפני שהילדים נפםרדים ממך ורוצים אותך עוד. לא סתם הם מורחים ומבקשים עוד דברים וצמאים וצריכים לשירותים ומוציאים את הנשמה בבקשות

אז לדעתי יש טווח כלשהו של זמן בין הלילה טוב לישון וזהו, לבין השעה של ריצות הלוך חזור לבקשות וסיפורים ויציאות מהמיטה, שהוא לגמרי תקין ונורמלי.

צריך שיהיה את הגבולות, אבל באמת שהשעה הזאת דורשת את הפניות שלנו, וזה מה שקשה.

אצלינו למשל יש זמן אחרי אורחת ערב וצחצוח שיניים שהם נכנסים למיטה ושמעים סיפור-שניים. זה עוזר להם להתכנס, לי בדרך כלל אין כוח בשלב הזה להקריא סיפור - רק בימים יוצאי דופן ואז זה גם חגיגי. זה מפנה לי זמן לנשום עמוק לפני הלילה טוב וכל האירוע הזה, הם כמעט תמיד צריכים אותי עוד רגע, והרבה פעמים גם יותר.

לא אומרת שהולך אצלי מושלם :-/ אבל לפחות בראש לדעתי כדאי להחזיק שזה לא יוצא דופן ולא מוזר, גם אנחנו לא נרדמים בשניה, לוקח זמן להתכנס לשינה ולהירגע מהיום. והם רוצים את אמא לידם. זה לא אומר שאמא יכולה להיות לידם כל הזמן, אבל זה אומר שזה מובן והגיוני.

זה תלוי בצורת ההסתכלות שלכם..

שינה זו פרידה והרבה פעמים זה לא קל, הרבה ילדים גם בגיל מאוחר יותר צריכים את ההורים איתם בתהליך הזה של ההרדמה.

אצלי גם בגיל 7 אני יושבת לידם עד שנרדמים (כי מבקשים), אני מבינה את הצורך ולוקחת אותו בחשבון בלו"ז.

אם אני לא לוקחת בחשבון אני נהיית מתוסכלת כאילו זה לא אמור להיות ככה, אבל מבחינתי זה ככה ולא מתוסכלת מזה.

לפעמים אנחנו מתחלפים בינינו אם לוקח הרבה זמן.

אנחנו מותשים כי הם דורשים יחסית מאיתנו,

ההשכבות מאוחרות יחסית (במיטה סביב 20:15), אבל גיסתי מהצד שלי קראה תיגר ואמרה למה אתם צריכים להיות איתם בזמן הזה? למה שלא ישנו לבד? הלוואי.

אבל זה לא קורה.

ואז יכולה לבלות שם עד 21.

ואז אני גמורה, צופה בטלוויזיה כשכל הכלים מחכים בכיור ואני רק צריכה להירגע. לכביסה לא מגיעה. וגם הזמנתי להם חברה.

ואם חשבתי שישחקו יפה ואקפל כביסה בסלון לידם, אז צריך תיווך, כי משתעממים או לא מסתדרים ועוברים ממשחק למשחק וחתכתי פירות ואח"כ דרשו פאנקייק (הילדה האורחת אבל גם הילדים שלי) ואז אני מותשת ועוד צריכה אחרי בילוי וארוחת ערב עוד להשכיב! ועד שישבתי איתם עד 21, וראיתי סדרה עד 12 בלילה, הילד מעז להתעורר בבכי בדיוק כשהחלטתי ללכת לישון.

אז הזמנתי חברים

והייתי אמא למופת

והם נהנו ושיחקו יפה

אבל לא התקדמתי בשום מטלה בזמן הזה

ואני עייפה

ומדריכות הורים, זה מעצבן הן מדברות בצורה הברורה ואומרות את המובן מאליו ומרגיש לי שזה בזבוז כסף

ממש הגיוני שתרצי לנוח עם סדרה

ושבמקרה כזה הכלים המלוכלכים ישארו בכיור..

איזונים, לפי מה שמתאים בכל ערב ובכל יום

ואם יש לך כוח תתחילי את הזמן ערב מוקדם יותר ויכנסו למיטות מוקדם יותר 

אם אני זוכרת נכון הילדים שלך בני 4? 6 וחצי הם יכולים לישון נהדר. תקדימי את ההתחלה של הארוחת ערב מקלחות וכו, זה לגמרי גיל שמאפשר ערב ארוך יותר

המון המון.

עובדת במשרה מלאה ומגדלת תאומים בני ארבע, זה מתיש גם אם שניהם מלאכים, ולפי מה שאת כותבת כאן לפחות אחד מהם הוא גם ילד מאתגר (אני הראשונה שתגיד שיש ילדים שקשה יותר לגדל, והרבה מזה זה אופי מולד. יש לי אחד כזה).

אבל מאיך שאני קוראת אותך כאן, ולא פעם ראשונה, נשמע לי שאת צריכה לשנות איזו תפיסה בסיסית לגבי הורות.

נשמע שיש לך ציפיה, שהילדים יראו וישימו לב כמה קשה את עובדת, כמה את משקיעה, ואז יחזירו לך את 'חלקם' ב'הסכם' ביניכם, בהתנהגות טובה (והערת אגב, גם את לא רואה כמה את משקיעה ולא שמה גבולות להשקעה שלך, איך ילדים בני ארבע יכולים לזהות את זה אצלך?) .

ממה שאת כותבת זה מאוד בולט לי, שזו ההרגשה הבסיסית שלך. את גם שמה לב לזה?

בעיני זה קודם כל עמדה בסיסית קצת יוצאת דופן, אבל מה שיותר חשוב שנראה שהיא משפיעה על היכולת שלך להיות הורה שמוביל את הסיטואציה.

בסדר היום שתיארת, את בחרת להזמין לילדים חברה ואת בחרת להכין פנקייק. יכול להיות שהילדים 'דרשו', אבל התפקיד שלך הוא לבחור מה שמתאים לך, להם ולמשפחה שלכם באופן כללי.

בזמנים מאתגרים כאלה, כשאת עמוסה בעבודה והילדים שלא נרדמים בקלות ולא ישנים טוב בלילה, אולי נכון יותר לשמור את הכוחות לערב וללילה, ולכן לא להזמין חברים ולא להכין ארוחת ערב מושקעת?

בתור הורה, עדיף לך *וגם לילדים* שאת תובילי את הסיטואציה, אבל אם בעיניך את והילדים הם איכשהו שני צדדים שווי ערך במשוואה, או בעסקה, זה פוגע ביכולת שלך לבחור ולהוביל. 

שזה בעיני מעבר לשינה

את פשוט (לא פשוט) צכה ללמוד להגיד לא

גם אני בילד הראשון הייתי קורעת את עצמי ומזמינה חברים וכאלה

עד שלמדתי שזה לא בשבילי ושיחכו לגיל שבו הם גדולים יותר ולא צריכים אותי עם החברים

וגם בהשכבה, מדריכת הורים זה נהדר כי היא תחזק אותך לומר להם לא ולשים גבולות

אמא יושבת עשר דקות

שרה איקס שירים ואז יוצאת

אמא שומרת מהסלון

בובה איקס שומרת מהמיטה. וזהו

עוד שיטה שאצלי עבדה זה לשבת על כיסא בחדר אבל עם הגב אליהם ואז כל יום להרחיק אותו עוד קצת עד שהוא מחוץ לחדר. וכשיושבים להתעלם מקריאות ובכיות, להיות בנחת בטלפון וגם להודיע להם מראש שכך תעשי. אצלינו זה עבד במגוון גילאים

תמיד התגובות פה הן שהרבה יושבות ליד הילדים. אבל זה ממש לא הכרחי, אני מעולם לא הסכמתי לזה להוציא תקופות ספציפיות כמו חלום רע או מלחמה או אצל סבתא או משהו כזה

בדיוק כמו ארוחת ערב

עד לא מזמן ישבתי איתם כל ערב חצי שעה

אבל לדעתי את מתחילה מאוחר.תנסי להשכיב אותם ב19 ויישאר לך גם זמן לעצמך.

האמת שממש מבינה אותך.

אני גם יושבת ליד הבן שלי בן 5 כשהוא הולך לישון,

אבל אם הוא לא ישן בצהריים, ממש משתדלת שלא ירדם,

אז הוא הולך לישון בין 19.30 ל20.00 והוא נרדם יחסית מהר.

בלילה גם הוא וגם אחותו קמים

והחלטנו לעשות להם מבצע עם פרסים

כשיהיה להם 10 נקודות

כשהם לא יקומו הם יקבלו פרס שווה.

בינתיים הצליח לילה אחד ואנחנו מקווים שימשיך להצליח.

אולי תנסו גם, בהצלחה! 

נשמע שלאורך כל היום הם צריכים אותך דיי צמודה....

אני חושבת שאם במהלך היום הם צריכים אותך איתם כל הזמן הגיוני שגם בהרדמות, הייתי מתחילה מלשחרר את הציפייה שהם ירדמו לבד, הם לא הילדים של גיסתך, הם-הם.

הדרכת הורים טובה אומנם כנראה תגיד לך מלא דברים שאת כבר יודעת בראש, אבל תעזור לך לשחרר את החסמים שמונעים ממך ליישם את הידע שכבר יש לך.

בסוף את מכירה את הילדים שלך הכי טוב,הרבה יותר מכל מדריכת הורים, אבל בהורות התהליכים צריכים לרוב להתחיל מההורה ולא מהילד.

את יכולה להתחיל לעבוד איתם על משחק עצמאי במהלך היום שיאפשר לך לעשות חלק ממטלות הבית כשהם ערים, או לשתף אותם במטלות הבית.

ולשחרר ציפיות, שום דבר לא עובד הקסם, הכל תהליכים ארוכים ומתישים.... 

אני כן חושבת שהדרכת הורים יכולה לעזור.

נשמע מהתיאור שלך שיש כאן מעבר רק להשכבה. שכל היום הם דורשים ממך וקצת מנהלים אותך.

נכון שהדרכת הורים זה לכאורה לחזור על מה שאת כבר יודעת. אבל מדריכה טובה היא לא רק יועצת, היא יודעת לשים לב מה אצלך מקשה על הביצוע של הדברים, ואיך להתמודד עם זה- בצורה פרקטית או בשינוי התנהגותי/תפיסתי שלך.

ותנפנפי את מה שאמרו לך קרובי משפחתך... *לך* עצמך זה מפריע? אז באמת נסי למצוא פתרון. אבל לא מכיוון ש'ככה זה צריך להיות לפי הספר'...

באופן אישי אעדיף להשקיע בהם פחות במהלך היום (כלומר - לתת להם משחקים ויצירות ולהיות זמינה להם אבל לא ממש איתם), ולהשקיע את הכוחות בהשכבות. גם כי הן החלק המאתגר יותר ביום, גם כי אני זקוקה לזמן בשביל עצמי ובשביל הבית, וגם ובעיקר כי בשביל הילדים הם החלק החשוב ביותר ביום - סיכום של כל מה שהיה היום ופרידה ממנו באופן שלם ומשלים.

מה שלא יהיה - אל תצפי לקסמים בהדרכת הורים... זו עבודה, והיא צריכה להיות מותאמת לאופי שלכם ושל ילדיכם. (באמת יכול להיות שגיסתך ואחיך מתמודדים עם ילדים שונים באופי מילדיכם, ולכן כאילו קל להם להשכיב אותם, אף שזה לגמרי לא קשןר להצלחה הפרטית שלהם... תציעי להם שיבואו לנסות להשכיב את הילדים שלך ואז לראות)

מבחינת ה'סגירה' של היום, ושצריך לתת על זה את הדעת. אבל לא יודעת אם הייתי מגדירה את זה כחלק הכי חשוב, ואולי גורמת בזה יסורי מצפון לאמהות מותשות...

בסוף הילדים תופסים אותנו ההורים כמכלול מערכת היחסים בכל זמני היממה השונים. ואם עשינו טעויות בבוקר ניתן לתקן בהמשך היום, אבל גם אם עשינו טעויות בהשכבה ניתן לתקן בהמשך. הילדים סולחים לנו על המון טעויות בתנאי שהם יודעים שראינו אותם ואת טובתם ושהם אהובים ורצויים. יש איזון בזה.

אז בהחלט לנסות מה שבכוחותינו כדי שההשכבות יהיו זמן איכותי, אבל לא להרגיש כישלון חרוץ אם עד היום לא תפסנו את זה כחשוב או שנגמרו הכוחות וזה לא היה נעים ונינוח לאורך כל הדרך.

סליחה שאני ככה קצת סותרת את דברייך, אני רק רוצה לחזק אמהות שהן טובות ומדויקות לילדיהן, ויכולות לפי כוחותיהן גם להיות עוד יותר טובות ולשדרג גירסה בלי סוף...❤️

(כותבת את זה בתור אחת שהיא די כישלון בהשכבות🙈 אבל זה לגמרי באשמתי, וזה בעיקר מה שניסיתי לחדד לפותחת...)

רק רציתי לתת לה אפשרות אחרת לסדרע העדיפויות. אני - אם הייתי יושבת עם הילדים כל היום, מזמינה חברים, יוצאת איתם - לא היה נשאר לי גרם של כוח להשכבות.

יכול להיות שאם הפותחת תשקיע את מרב הכוחות שלה בהשכבות ותיתן עליהן את הדגש - הן יהיו קצת יותר מוצלחות...

ולא נשאר ממנה זכר.

בקיצור גדול אכתוב שהרעיון היה

א. לחפש הדרכת הורים טובה, אפילו שזה נשמע כמעט מובן מאליו דברים שאומרים שם

ב. ללמוד לכבד את הגבולות שלך, וגם של הילדים. מה שלא מתאים לך, אז לא. (אני מוכנה לשבת איתכם 5 דק' ואז קמה לשטוף כלים. אם אשב לידכם בלי סוף אני לא אצליח בסוף להספיק דברים שחשובים לי). ואצל הילדים, הם לא יודעים לעצור גם כשהם ממש צריכים, ללמד אותם לעשות את זה זה מאוד חשוב ומאוד עוזר להם (גם אם הם בוכים כשעוצרים אותם או כשאומרים להם זמן לישון עכשיו והם טוענים בתוקף שהם לא עייפים).

ג. ואז בסוף פתאום נזכרתי ששמעתי הרצאות של מדריכת הורים ומטפלת משפחתית וזוגית שהתרשמתי ממנה לטובה ודוקא יש לי שם להמליץ לך.

קוראים לה מירי אילת והיא משדה יעקב. לא מיקום הכי נגיש, אבל שוה לבדוק, אולי יש לה קליניקה במרכז או שהיא מוכנה להיפגש בזום.

שיהיה בהצלחה רבה!

אם משהו מהדברים שכתבתי מעניין אותך להרחיב קצת, את מוזמנת להתעכב על זה, אכתוב שוב בפירוט אם יש בזה תועלת 

אני חושבת שקודם כל תחשבו מה הגבול שלכם?

למשל את מוכנה להיות לידם 7 דקות ולצאת, אז לעמוד על הגבול הזה, להודיע מראש שאת נשארת קצת יוצאת ולעמוד על הגבול הזה. 

אבל ממליצה על הגישה ההיקשרותית.

מתוך מכלול ההודעות השלך נשמע שאת מאד משימתית והישגית, וגם את הילדים את מנסה לגדל באותה צורה - לתת להם את כל מה שהם רוצים העיקר שיהיו מרוצים. אבל הם לא מרוצים, כי הבור שלהם לא מתמלא מפנקייק, ארטיק, חוג או אטרקציה מושקעת. הבור שלהם מתמלא מקשר איתן עם אמא מובילה ואוהבת, שאפשר להשען עליה.

הגישה ההיקשרותית מגדירה מחדש את התפקיד שלך בחיי הילדים, לי לפחות היא ממש עשתה סוויץ' בכל מערכות היחסים שלי - עם אחרים וגם עם עצמי.

העניין הוא לא כמה זמן לקחו בהשכבות או איך בדיוק הילד מתנהג ביחס לילדים האחרים בגינה.

העניין הוא איך הילדים מרגישים בפנים, כשילד מרגיש טוב, בטוח בקשר עם ההורה, הרבה יותר קל לגדל אותו.

אשמח לפרטים

אפשר בפרטי

תודה רבה!

רק רוצה לנרמל

לילדים שלי הרבה פעמים לוקח בסביבות שעה להירדם. והם רוצים שנהיה איתם

נשמע לי חלומי הקטע של חמש דק' לילה טוב נשיקה ולצאת

מעניין אותי אצל כמה אנשים זה באמת עובד 😊

זיוה שפירא

גם מדריכת הורים וגם יועצת שינה. 

גיל 4.5 של שני ילדים זה בהחלט שלב וצומת דרכים להבין איזה סגנון הדרכה את מעוניינת ללמוד.

מצד אחד את מאוד קשובה לעצמך וסוג של גאה בהורות הרכה והמכילה,

ומצד שני את מציגה את זה כחיסרון ומציגה גישות הפוכות.

צריך להבין שלכל דבר יש השלכות. אי אפשר להשוות התנהלות בבית אחד להתנהלות בבית אחר.

אוחי אצל גיסתך 5 דקות הן במיטה, אבל מפוחדים להיות לבד בלילה? ואולי הפוך הם מלאים מכל היום ולא צריכים ליווי להירדם? ואולי במקרה יש לה ילדים עם אופי שפחות זקוק לתיווך להירדם.

אם את מרגישה שהילדים מטפסים על הרכות שלכם והן סוג של "מנצלים" את זה ואת שואפת להיות יותר מובילה ובטוחה, אז גישת שפר/ אדלר תתאים לך.

אם את מאמינה בדרך הרכה והמכילה ואת מחפשת איך לעשות את זה נכון יותר ולדייק, אז הגישה ההיקשרותית/ תקשורת מקרבת יתאים יותר.

אני חושבת שבפועל כדאי מאוד ללמוד כמה גישות כדי לקבל ארגז כלים רחב יותר, וגם כדי להתאים לסיטואציה על ידי שאלות מקדימות להבין האם הילד זקוק עכשיו ליד חזקה שאפשר לסמוך עליה, או שהוא זקוק ליד רכה שתכיל אותו ותהיה לצידו כשהוא עובר את התהליך.

אבל בתור התחלה כדאי שתגדירי לעצמך מה בדיוק את מחפשת ותלמדי את זה לעומק כדי להבין איך באמת ליצור את השינוי ולא באופן חובבני.

ממליצה על הדרכת הורים מסודרת ששוטחת את הרעיון מהבסיס, מהתיאריה, ועד היישום בפועל, ולא ייעוץ פרטני על סוגיה ספציפית.

לגבי השינה אני לא חושבת שהבעיה היא ביכולת הפיזית להירדמות, כמו מצב רגשי, ולכן לדעתי ייעוץ שינה די מיותר פה. (ייעוץ שינה טוב למשל הוא כזה שמונע מתינוק לקום כל שעתיים לבקבוק מתוך הרגל למשל)

אצלנו אני פשוט שמה מזרון ליד המיטה שלי, ומי שמתקש להירדם בא לישון לידי.

כל הילדים מעצמם הפסיקו לחלוטין עד גיל 5.5 בערך,

כשיש שיפור עם הגיל.

נניח בגיל 3 באים כל לילה, בגיל 4 חצי מהלילות, ועכשיו הבן שלי פותח פערים ובא לעיתים רחוקות יותר.

אבל הוא תמיד יודע שיש מזרון מוכן.

לי זה לא מפריע לישון, ולו זה נותן ביטחון, אז מעולה לנו הסידור הזה.

ילד שזקוק לביטחון ואומרים לו שהוא מספיק גדול כדי להתמודד עם הבעיה בעצמו, עלול לפתח חרדות. אז חשוב לשים לב לזה ולהיות קשובים לילד ולהבין מה בדיוק הוא צריך כשהוא "דורש שנהיה איתו".

לא מה הוא מבקש, אלא למה הוא באמת זקוק.

עוד נקודה לשים לב אליה, יש בנים בגיל הזה עם נטייה לקושי רפואי בשינה, אז כדאי בנוסף לשלול בעיה מהסוג הזה. (הבן שלי הבכור למשל היה הולך לישון ב12:00 בלילה וקם ב6:00 ועירני וקופצני כל היום, עד היום הוא כזה אבל בתור ילד קטן, זה לא דבר בריא כל כך מעט שעות שינה)

על הקושי הרפואי בשינה...

יש לו שם? ממה הוא נובע? יש לזה בכלל טיפול?

לא התנסיתי באופן אישי אז לא כ"כ מכירה את התהליך,

שמעתי על זה בדיעבד.

זה נובע מבעיות של גירוי יתר, וחוסר יכולת להיכנס לשינה טובה. יכול להיות גם עבור ילדים שמתעוררים בלילה ומתקשים לחזןר לישון.

מה שקראנו לזה "שבר את השינה".

אני לא יודעת ממה נובע מחסור במלטונין.

כלומר אני לא יודעת אם מחסור במלטונין גורם לפעילות יתר וקושי להרפות ולהיכנס לאווירת שינה,

או הפוך הפעילות הנמרצת גורמת לחוסר במלטונין.

בכל אופן זו כמובן שאלה לרופא, ואין לראות באמור המלצה וכו' אלא רק כיוון לבירור.

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶