ללמוד תורה, לעבוד על המידות ולקיים את המצוות.

איזה עוד שליחות יש לנו חוץ מזה? 

וזה לא סותר את זה שאם אנחנו מזהים שיש בנו כח, יכולת, כישרון, מעמד חברתי שאנחנו יכולים לעשות איתו טוב יותר, פשוט לעשות את זה.

אבל מלכתחילה לא להעסיק את עצמנו במחשבה כזו, פשוט לעשות את המיטב של עצמנו. 

אבל אני חושבת שלפעמים המחשבות על "שליחות" ו "מה היעוד שלי בעולם"

באות כמסיח לדברים האמיתיים.

לפעמים אנשים מסתובבים בעולם במשך שנים ומחפשים משמעות, במקום לעשות את הבסיס שמוטל עליהם ולהבין שהוא המשמעות האמיתית.. 

אני מאוד דבקה בדרך של הבעש"ט לשאלה הזאת ולפעולות וגם הרב גינזבורג הרחיב על זה רבות.

אשמח יותר לשמוע איך אתם פועלים [אם בכלל, בכדי למצוא את השליחות], מה לדעתכם "הדרך הנכונה" וכו'..

ושוכחים את חשיבות הדברים הרגילים ואת החשיבות של כל רגע אפור.

אפשר לפרש את זה כדרש בפסוק: בכל דרכיך דעהו-במיוחד בדברים הפשוטים, והוא יישר אורחותיך- יישר את הדרך שלך שתגיע גם לשליחות האישית שלך מתוך זה

השליחות שלך קל למצוא אותה התיקון שלך יותר קשה למצוא אותו.  השליחות קל להבין מה היא  זה מצטרף למשפט נוסף של האר"י שאמר שלכל יהודי יש מצווה אחת שהיא המצווה שהוא ימסור עליה את הנפש ואיך יודעים איזו מצווה זו או שיש לו בה הרבה מניעות או שהיא מאוד יקרה בעניו כך גם בשליחות 

תיקון הוא תהליך פנימי שאדם מתקן בעצמו משהו מהותי שהוא היה צריך לתקן בעצמו שליחות היא מטרה איזו מצווה או דבר מה שהאדם עושה כדי להשפיע על העולם לא בהכרח שהתיקון והשליחות יהיו קשורים אחד לשני  שליחות היא עוסקת בדרך כלל בכלל ותיקון הוא בפרט ולכן תיקון קשה יותר כי ההתבוננות הפנימית שאנחנו עושים כלפי עצמנו צריכה להיות מאוד מעמיקה כדי להבין מה התיקון שלנו 

אבל האם בהכרח השליחות היא איזשהי מצווה ספציפית? חוץ מהמצוות שהרב אמר כאן..

אתמול שמעתי בשם מו"ר הרב גינזבורג שליט"א בשם הבעש"ט על הדרך של נקודה, קו, שטח/ געגועים, נענועים, שעשועים/הכנעה, הבדלה, המתקה;

נקודה [געגועים] {הכנעה}- היעד הפנימי, ריכוז הרצון הפנימי לשאלה "מה אני רוצה בחיים?" שזה מצב של געגועים.

קו [נענועים] {הבדלה}-התממשות, הליכה לקראת היעד.

שטח [שעשועים] {המתקה}- התיישבות, מציאת היעד והכיבוש שלו.. בדומה לא"י.

הרב דיבר הרבה על כך שעיקר השליחות היא בא"י [שגם פה יש מצווה] ובהמשך גם על כך שאהבת ישראל זה התנאי הראשון למציאת השליחות ושהשליחות בפועל לא שייכת אלינו אלא לעמ"י ביסודות של הכנעה, הבדלה, המתקה;

הכנעה- לשאול "מה חסר לי בחיים?" החסרון הוא לא בהכרח הרצון. וגם החסרון שלי הוא לא בהכרח החסרון ששייך לעמ"י ולי יש את השליחות לפעול למענו. כי השליחות היא לעמ"י. ההכרה בחסרון, בהבנה שחסר משהו לי ולעמ"י זאת ההכנעה בנפש.

המתקה- ההמתקה היא ההגעה לא"י והכיבוש שלה.

[על קצה המזלג מדברי הרב]

אך באמת פה הרב הביא 2 יסודות קריטיים לשליחות: 1.אהבת ישראל, 2. ארץ ישראל שאלו בפני עצמן מצוות גדולות וחשובות,

אז האם הכוונה שלך לזה נוספת המצווה הספציפית של השליח?

רוב מה שאמרת מופיע ברמב"ם ברמב"ן (ובאחרונים)  לעניין שליחות יש 2 מושגים של שליחות 1. במצוות- יש מצוות שיכולות להיעשות על ידי אדם אחר (כדון גירושין וקידושין צדקה מילה ועוד) 

2. בירור המהות שלי מול עם ישראל כאן מדובר על תודעה על דרך חיים

הרמב"ם כן הביא באמת על עניין "ואהבת לרעך כמוך". שזה לא עניין רגשי אלא גם פעולות מעשיות..

אך לא התוודעתי למקורות לגבי הנקודה-קו-שטח

לפני שאנחנו מחפשים את המשמעות בדרך.. קודם כל לראות במה אנחנו משמעותיים לעצמנו.

דווקא להישאר רק עם הבסיס שמוטל עלינו נראה לי כמו נוחות ולא שליחות..

שינדבו לך עצות מה עליך לעשות בחיים בלי שאף אחד שאל לדעתם.

או לפתח עור של פיל כנגד השטויות שלהם.

איפה המימ הזה של "אידיוטים, אידיוטים בכל מקום"

למצוא את הייעוד שלהם בצורה מכוונת.

הרי זה תלוי גם בכישרונות של האדם, ואת זה איך הוא יברר אם הוא לא פשוט יחיה את חייו?

השאלה שלך מזכירה לי מחשבה שהייתה לי בעבר לגבי חידושים בלימוד. איכשהו, בסביבה הישיבתית בה גדלתי, השאיפה לחדש חידושים הייתה דבר בולט. וה"מרדף" אחרי חידושים היה כמו צל שרודף, אבל זה לא היה מגיע. חיפוש ותשוקה מתסכלת.

ובאיזה שהוא שלב הבנתי שזו טעות. אי אפשר לחפש חידושים. צריך קודם ללמוד הרבה, לדעת הרבה, לפתח חשיבה טובה ועמוקה - וה"חידוש" הוא כמו ממיאה, משהו שבמקרה מגיעים אליו. החידוש יכול להיווצר רק מתוך מכלול.

גם מדענים לא מוצאים תגליות באופן מכוון. הם מרחיבים את הידע, ומעמיקים אותו, ולומדים ולומדים וחוקרים, ופתאום נופלת להם התגלית, החידוש.

הדרך הרגילה למשמעות ולייעוד היא פיתוח של כלי החיים שיש לאדם, ואז, מתוך זה, פתאום יתחברו דברים כמו פאזל בעז"ה.

ואגלה גילוי נאות, עוד לא מצאתי את הייעוד שלי.

כבר יכוון את השליח לאותה שליחות נראה לי.

אברהם אבינו לא התכוון להיות "אברהם" כנ"ל לגבי משה, דוד, וכל הקדושים שמהם אנו לומדים

סוג של תחיה את החיים שלך ובורא עולם יעשה כבר את השאר(:

ללמוד את תורתו ולשמור את מצוותיו

ולגדל ילדים שגם הם יעבדו אותו

אני מאמינה שהשליחות של האדם היא מה שהוא טוב בו, והוא יודע שהוא יכול לתרום בתחום הזה לעולם.

צריך הרבה מודעות עצמית, כנות ואומץ.

אני חושב שאפשר ללמוד מהדברים הללו:

חוץ מלקיים מצוות שמצופה מאיתנו, בבוא היום, האדם נשאל מול הבורא:

התפרנסת ביושר?

קבעת עיתים לתורה?

עסקת בפריה ורביה? (ניסית והשקעת בהקמת משפחה?)

ציפית לישועה?

פלפלת בחכמה?

הבנת דבר מתוך דבר?

איזה שאלות שואלים את האדם בבית דין של מעלה?

לא חשבתי על הכיוון הזה. מאיר מאוד.

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה

כמה רומזים עליו שהוא משלנו חחח

עוד יוציאו אותו להורג בגללנו... 

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

אמרת יפן - הזכרת לי

"האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם"

(The empire on which the sun never sets)

בשיא כוחה של האימפריה הבריטית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), היא חלשה על שטחים בכל יבשת אפשרית ובכל אזורי הזמן.

בכל רגע נתון, השמש זרחה לפחות על אחד מהטריטוריות הבריטיות (מאוסטרליה וניו זילנד, דרך הודו ואפריקה, ועד קנדה והאיים הקריביים).

נראה שעברת. עברת משהו בונה. אז אולי אתה באמת כבן 80......