אין הרבה ילדים בני 3 שכבר כותבים אותיות. הוא קפץ למשהו שאולי עדיין גדול עליו.
אפשר לצייר לו לו שורות שיכתוב בהם, אבל נראה שעדיין ממש מוקדם בשביל זה. גם בשביל להחליט שילד הוא פרפקציוניסט או משהו אחר זה די מוקדם. הוא יכול להשתנות עוד מלא פעמים. לא להתייחס יותר מידי ברצינות להתנהגויות הללו. יש מצב שזה יעבור. בעיקר לא לשדר לו שאנחנו חושבים שהוא מתנהג בצורה מסויימת כי אז זה עלול להתפס ולהפך לדפוס קבוע.
קודם כל, הגבת מקסים כשהראית לו מחברת שלך מכיתה א'. ילדים לומדים כל כך הרבה ממודלינג, ולראות שגם אמא פעם כתבה עקום יכול לעזור לו להרגיש מובן ובהמשך גם להבין שטעויות הן חלק מתהליך הלמידה.
מעבר לזה, ילד בן שלוש וחצי שמנסה לכתוב אותיות לבד ושואל את עצמו איך כותבים - זה ממש מתקדם לגיל!
זו נשמעת כמו משימה ברמת קושי גבוהה שטבעי שתעלה אצלו תסכול מסוים.
אבל "הפרפקציוניזם" הזה, שהוא עדיין ראשוני, לא מעיד בהכרח על תכונת אופי קבועה.
מהניסיון שלי זה יכול לנבוע מכמה גורמים:
רגישות גבוהה -ילדים רגישים חווים דברים בעוצמה. ולכן גם טעות קטנה, או סתם משהו שלא יוצא להם “בול”, יכולה להרגיש להם כמו כישלון. אם זה מוכר לך ממנו גם בתחומים אחרים, שווה להעמיק בנושא הרגישות (את יכולה לקרוא כאן עוד על רגישות יתר אצל ילדים).
האם בבית יש מקום לטעויות, לקשיים, לרגשות "לא יפים" או להתנהגויות פחות נעימות? כלומר, עד כמה יש מרחב שבו מותר לא להצליח, להיות מתוסכלים, לכעוס, או אפילו קצת "לפספס" - בלי שמיד נחפש פתרון.
אהבה שלא תלויה בדבר - לפעמים, למרות שאנחנו מאוד רוצים, הילד שלנו עדיין לא מצליח לחוש שהמקום שלו אצלנו בטוח גם כשהוא טועה או לא מצליח. לכן חשוב לוודא שהמסר הזה עובר - לא רק דרך מילים, אלא דרך האופן שבו אנחנו מגיבים לרגשות ולכישלונות שלו.
בשלב הזה הייתי שומרת על מודעות לעניין, ממשיכה במודלינג כמו שעשית, מנרמלת לו טעויות דרך צחוק ("בוא נראה איך יוצאת האות ש כשהיא שמנה במיוחד"), ומקבלת את הקושי שלו ומתווכת לו את התסכול ("זה בסדר להתבאס, אני פה איתך").
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..?
כמה ציטוטים מעוצבים שמעוררים מחשבה על דרכי החינוךhameiri13
חינוך אינו מתרחש רק בין כתלי הכיתה. הוא נבנה בבית, במטבח, בחצר ובזמן המשותף עם הדמויות המשמעותיות בחיי הילד. דרך משחק, עשייה ותנועה, ילדים קולטים ערכים, אווירה ואמונה. הפוסט שלפניכם מזכיר שחינוך עמוק מתרחש מתוך חוויה, קשר ושמחה — ומעודד הורים וסבים להיות שותפים פעילים בבניית עולמם הפנימי של הילדים.
כמה ציטוטים מעוצבים שמעוררים מחשבה על דרכי החינוך שלנו
לא כל למידה חייבת להתרחש במסגרת פורמלית. ילדים גדלים דרך התנסות, שמחה וקרבה. במיוחד כאשר המבוגרים סביבם חיים את הערכים שהם מבקשים להעביר. חינוך אמיתי הוא אווירה — לא רק מילים.
תמונה 1
הטקסט המקורי: How Do I involve Kids in Cooking?
Assign Simple Tasks. Make it educational. Prioritize safety. Encourage creativity. Celebrate their efforts.
תרגום לעברית: איך משלבים ילדים בבישול?
תנו להם משימות פשוטות. הפכו את העשייה ללמידה. שמרו על בטיחות. עודדו יצירתיות. העריכו את המאמץ שלהם.
פסקה מסבירה: המטבח הוא מקום של חינוך שקט. כאשר ילד שוטף ירקות, מערבב או מודד — הוא לומד אחריות, דיוק ושיתוף פעולה. בחברה החרדית, שבה הבית הוא מרכז החיים, זו הזדמנות להעביר ערכים של מסירות, נתינה ושמחה בעשייה. הלמידה אינה רק טכנית — היא חינוכית ונשמתית.
תמונה 2
הטקסט המקורי:
Playing is the highest form of research.
תרגום לעברית: משחק הוא הדרך הגבוהה ביותר שבה ילד חוקר את עולמו.
פסקה מסבירה: דרך משחק ילדים בודקים גבולות, לומדים להתנסות ומתמודדים עם אתגרים קטנים. במקום לראות במשחק בזבוז זמן, אפשר להבין שהוא כלי חינוכי עמוק. כך הילד מפתח ביטחון עצמי, יצירתיות וחוסן — תכונות שיסייעו לו גם בלימוד התורה ובהתמודדות עם החיים.
תמונה 3
הטקסט המקורי: Why Cook With Kids? Cooking with kids is a fantastic way to combine fun, learning, and family bonding.
תרגום לעברית: למה לבשל עם ילדים? כי זו דרך נפלאה לשלב הנאה, למידה וחיבור משפחתי.
פסקה מסבירה: כאשר נכד עומד ליד סבתא ולומד מתכון משפחתי, הוא לא רק לומד לבשל — הוא סופג מסורת. דרך רגעים פשוטים כאלו עוברים סיפורים, זיכרונות וערכים. זהו חינוך שאינו נאמר במילים גדולות, אלא מועבר באווירה של חום וקשר.
תמונה 4
הטקסט המקורי: How does PLAY support learning?
Focus Problem-Solving Confidence Collaboration Creativity Resilience Flexibility Imagination Communication
תרגום לעברית: כיצד משחק תומך בלמידה?
ריכוז פתרון בעיות ביטחון עצמי שיתוף פעולה יצירתיות חוסן גמישות דמיון תקשורת
פסקה מסבירה: משחק בונה כלים לחיים. ילד שלומד לשתף פעולה במשחק, יידע לשתף פעולה גם בלימוד. ילד שמתמודד עם קושי במשחק, מפתח עמידות. חינוך נכון רואה במשחק לא רק שעשוע — אלא הזדמנות לעצב אישיות יציבה, אחראית ובעלת יראת שמיים פנימית.
תמונה 5
הטקסט המקורי: Play is the way children learn what no one can teach them. Lawrence Cohen
תרגום לעברית: דרך המשחק ילדים לומדים דברים שאי אפשר ללמד במילים. – לורנס כהן
פסקה מסבירה: יש ערכים שלא מועברים בהרצאה אלא בחוויה. סבלנות, נתינה, התמודדות עם אכזבה — כל אלו מתפתחים באופן טבעי דרך משחק והתנסות. כאשר המבוגר משתתף, מחייך ומעודד, הילד לומד שמותר לו לנסות, לטעות ולצמוח.
תמונה 6
הטקסט: המטבח המשפחתי אינו רק מקום להכנת אוכל — אלא מקום של חינוך.
המקום שבו ילדים לומדים סבלנות, כבוד הדדי, ונתינה.
פסקה מסבירה: הבית הוא בית הספר הראשון והמשמעותי ביותר. דרך עשייה יומיומית פשוטה מועברים ערכים עמוקים. סבים, סבתות והורים שמקדישים זמן רגוע ומשמח, בונים יסודות יציבים לדור הבא. חינוך מתוך שמחה וחיבור משפחתי יוצר ילדים בטוחים, מחוברים ושורשיים.
