יש לך כוחות וואו!

נהניתי מאוד לקרוא את הפוסט.

אני מאמינה שהשאלות האלו יכולות לעזור גם במצבי שגרה כשיש לנו מחשבות שעוצרות אותנו ומגבילות.

תודה רבה לך על זה!!

בהחלט מתאים מאד לא רק לעניינים ״גדולים״ אלא גם לכל מיני מצבי שגרה פשוטים שתוקעים אותנו ביום יום 👍🏼

לא קראתי ממש לעומק עדיין אז אולי זו שאלה טיפשית אבל:

האם ניתן לעבוד ככה גם על עצב ממשהו שהוא עובדה קיימת ולא הרגשה? למשל לא סיימתי תואר שני/ יש לי הרבה פחות ילדים ממה שהייתי רוצה/ לא מצאתי עבודה בתחום שלי.

אני עצובה מעצם העובדה שזה כך, אני לא חושבת שאני טיפשה/לא התאמצתי מספיק/ אני לא יוצלחית. אני מכירה בכך שיש לי הרבה מגבלות ומגרעות אבל יש לי גם צדדים חיוביים ובסך הכל הכללי אני בסדר,

רק שלדוגמא הייתי מאוד מאוד רוצה עוד ילדים ועשתי הרבה כדי שזה יקרה, וזה לא מסתייע וזה מעציב אותי.

איך אמורים לעבוד על זה? 

בס״ד

השיטה הזאת מצוינת (!!) למצבים כמו שאת מתארת. אישית יצא לי לא פעם לתרגל על דברים מהסוג הזה. (הייתה תקופה שלגמרי יישמתי את שיטת העבודה על נושא מספר הילדים, מבינה אותך מאד ושולחת חיבוק גדול גדול, זר לא יבין 🫂🫶🏼). אני יכולה לומר לך שאני מצאתי המון נחמה, עידוד ואופק כשתרגלתי את השיטה על עניינים כאלה.

לגבי שאלתך ״איך אמורים לעבוד על זה?״ -

הדבר הראשון שאת צריכה זה לכתוב מהו אותו הדבר שמצער אותך. אפשר לעשות את זה פשוט במשפט אחד. או לכתוב לעצמך פסקה מפורטת יותר של כל הרגשות והמחשבות שזה מעלה בך, ואז תיישמי את השיטה על כל משפט ומשפט שכתבת (זה מאפשר לעבור תהליך יותר מקיף ועמוק, אבל זה גם לוקח יותר זמן, בהתאם).

דוגמה של הגרסה הקצרה:

אני עצובה כי אין לי את מספר הילדים שאני רוצה.

דוגמה של הגרסה הארוכה:

אני עצובה כי אין לי את מספר הילדים שאני רוצה. אני מרגישה שיש בי עוד פוטנציאל שלא מומש. ושלעולם לא יתממש. אני מסתכלת סביבי וזה גורם לי להרגיש קצת שונה ביחס למשפחות אחרות. לפעמים אני מרגישה קנאה קצת. לפעמים אני כועסת על הקב״ה על הניסיון הזה. ועוד משהו: אני מרגישה שכל המאמצים האדירים שההשקענו כדי לנסות להביא עוד ילדים לעולם היו בעצם לשווא, וזה שורף את הלב. וכו׳

ברגע שיש לך את משפט הפתיחה (או את משפטי הפתיחה, במקרה שתבחירי ללכת על פסקה מפורטת יותר), את יכולה להתחיל לבצע את התרגיל ולשאול את הסעיפים השונים לגבי כל משפט ומשפט.

אני ממליצה ממש לפנות זמן ולכתוב את הדברים, זה מאפשר להגיע לעומקים אחרים לגמרי. לא פעם יוצאים פנינים אמיתיים מהחקירה הזאת. דברים שפתאום פותחים לנו את הלב ומכניסים לנו נשימה שהייתה מאד חסרה עד אז. לפעמים נגלה דברים שממש ירגישו לנו mind blowing! זה לא אומר שהנושא בהכרח יתפייס לנו בלב לתמיד. לפעמים נצטרך לחזור על הדברים ולעבוד עליהם עוד. אבל זה כבר צעד מאד משמעותי בתהליך ההשלמה והריפוי ביחס לדברים שכואבים לנו, גם האובייקטיביים שביניהם.

אם תרגישי שאת רוצה עזרה בתרגול ושנתרגל ביחד צעד אחר צעד, אשמח לעזור בשמחה. אפשר פה ובפרטי. באהבה.

אולי יש דרכים אחרות לעבוד עם השיטה הזאת...

כי אנחנו למדנו שבוחרים משפטים של חשיבה ורגשות לא מתאים לעבוד עם החקירה...

(למרות שבכל שיטה אפשר להשתמש בעקרונות שלה וליישם על עוד דברים...) 

בס״ד

יש לקייטי ביירון ״דף העבודה״ באמצעותו עונים על הסעיפים השונים. הסעיף הראשון הוא כדלקמן:

״בסיטואציה זו מי (או מה) מכעיס, מבלבל, פוגע, מעציב או מאכזב אותך ומדוע?״

השאלה ממש מתמקדת ברגשות שעולים לנו בעקבות מצב או סיטואציה מסוימים.

(מצרפת קישור לדף העבודה:

https://thework.com/wp-content/uploads/2020/01/jyn_he_13aug2019_a4.pdf)

🙂

(זה בעצם ההכנה לחקירה...)

החלק השני זה החקירה עצמה 🙂

מוזמנת אם תרצי לשתף פה או בפרטי אם עזר לך! 

פשוט למדתי את ת השיטה הזאת 😅

אם מאחורי העובדה שלא סיימת את התואר נגיד ואת עצובה מזה עומדת מחשבה שיפוטית שלילית אז כן אפשר לעבוד, אבל אי אפשר לבחור לעבוד על רגש כואב או קשה שזה קצת חיסרון בעיניי..

כן אפשר לעבוד על מחשבה שלילית/שיפוטית שבעקבותיה יש לי כל מיני רגשות לא פשוטים.

שיטות טיפול קוגנטיבית מתבססות על התיאוריה שמחשבה מולידה רגש ולכן נעבוד עם המחשבות וזה אוטומאטית ישפיע על הרגשות שלנו... אני לא חושבת שזה מדויק (וראיתי גם באיזה ספר של פסיכיאטר שהוא גם פסיכולוג שסבר כך...) אבל יש אנשים שזה עובד בשבילם יפה... או מקל מעט

(לעומת זאת, שיטת טיפול שנקראת. s.e מאפשרת לעבוד עם כל רגש כואב או קשה לא משנה באיזה דרגה הוא, בנוסף לכך שאפשר לעבוד גם על תחושות, מחשבות ואמונות...)

@קמה ש. יישר כח!! תודה רבה על המידע!! כיף שמדברים על שיטות טיפול פחות מוכרות... ואיזה כיף זה לחזור לכתוב ועוד אחרי תקופת זמן כזאת... 

בס״ד

כואבים או קשים,

אני לא מסכימה עם המשפט שאי אפשר לעבוד באמצעות השיטה על דברים כאלה 🙂

את צודקת שבבסיס השיטה קיימת ההנחה שרגשות כואבים קשורים בסופו של דבר למחשבות שלנו. ושבגדול אין כזה דבר רגש ללא מחשבה מאחוריו. אבל זה לא אומר שזה לא פועל על דברים קשים מאד (ואני תרגלתי על נושאים קשים מאד).

אדייק שמי שמתמודדת עם דברים מאד מורכבים יכולה להיעזר מאד בשיטה, אבל לא הייתי אומרת שזה יכול להיות תחליף לטיפול, למי שזקוקה, מכיוון שטיפול יכול להביא דברים אחרים שחשובים מאד לריפוי.

אבל האם אפשר לעבוד באמצעות שיטת העבודה על רגשות כואבים וקשים? כן, זאת בדיוק המטרה ומהניסיון האישי שלי זה עשוי לעזור ולרפא מאד.

תודה על הדיון ותודה רבה על המילים ועל החיזוק 🫶🏼!

עם רגשות קשים וכואבים

התכוונתי שכדי להתחיל בחקירה צריך להתחיל עם משפט שקשור בחשיבה שלנו כי אפשר לחקור רגש כמו "אני עצובה כי פגעו בי אתמול" ואי אפשר גם לעשות היפוכים וכו'

אבל כן אפשר לברר מה עומד מאחורי הרגש הקשה, נפגעתי ומה זה גרם לי לחשוב או איזה מחשבה על עצמי זה הציף שככה זה פגע בי נגיד זה הציף בי את המחשבה ש"אני אישה פחות טובה"

אז כאן לגמרי אפשר להתחיל לעבוד, לשאול האומנם, לברר רגשות שצפים בעקבות המחשבה, היפוכים וכו'

אבל שמתי לב שאצלי לא תמיד הרגש הקשה והכואב התחבר לי לאיזשהו מחשבה מסוימת שיפוטית כלפי עצמי או סתם מחשבה מקובעת או שלילית...לכן לא כזה התחברתי לזה

גם יצא לי לתרגל את השיטה הזאת עם כמה, חלק התחברו, חלק פחות...

בס״ד
 

אולי המידע לא הועבר אלייך באופן מדויק. כי החקירה תמיד מתחילה מרגש דווקא. לא ממחשבה. פירטתי פה:

אז זה בדיוק הפוך 🙃 - הריון ולידה

אפשר להתחיל מרגש ואפשר ישירות להתחיל לעבוד עם מחשבה במידה ואני מודעת אליה ורוצה ישר לעבוד עליה

ועדיין, כתבתי, שלא תמיד כל רגש קשה מתלווה למחשבה לא טובה/שיפוטית/שלילית על עצמי או על אחרים... 

(יכולה לתת דוג', נגיד יש מקום שעושה לי רע אנרגטית, ואני מרגישה רע בגלל זה, אין לי כאן שום מחשבה לחקירה שתעזור לי עם התחושה הלא טובה שאני מרגישה, המקום מבחינתי לא טוב אנרגטית ואין לי דרך לשנות את זה...)

כל הפואנטה של התהליך הוא לגשת לרגשות שעולים לנו וכואבים לנו. (קראת את הספר שלה?)

מסכימה איתך שהשיטה לא כל-יכולה ושיש כנראה מקומות מסוימים שהיא לא תוכל לעזור. אגב יש לי עוד כמה השגות על השיטה. ועדיין באופן כללי היא מציעה תהליך מדהים שאפשר לעשות על כל-כך הרבה מצבים שהיה לי שווה להכיר אותו למי שלא נחשפה עדיין.

תודה שוב על הדיון 🫶🏼

אם בתהליך טיפולי אנחנו עושים עבודה על דימוי גוף, או על דימוי עצמי או על ביטחון עצמי ועוד

והבחורה יודעת כבר כל מיני מחשבות שיפוטיות שיש לה על עצמה, שהיא לא מספיק טובה, שהיא לא מספיק יפה, המחשבות כבר קיימות והיא מודעת אליהן

ורוצה לסדוק אותן ולפקפק בהן, אז אפשר להתחיל ישר משם ואז ברור שנעלה את כל הרגשות שצפים בעקבות המחשבה הזאת, רגשות, תחושות, אמונות, הכל...

אפשר כמובן להתחיל עם רגש קשה, קונפליקט, סיטואציה לא נעימה שקרתה, לפרק אותה, לדבר עליה, ולברר איזה מחשבה עומדת שם ולהתחיל את החקירה... 

וכן, גם לי היו כמה "השגות" על השיטה לכן אני נהנית לקרוא שמדברים על זה, כי באמת מסקרן אותי אם אנשים ניסו את זה על עצמם ובאמת הרגישו שזה עזר להם

קראתי מה שכתבת בבלוג, אהבתי, נשמע שבאמת זה יכול להקל ולעזור... 

(ולא קראתי את הספר כי למדנו בצורה ממש מפורטת ותרגלנו הרבה והבנתי את הפואנטה ופשוט לא כל כך התחברתי, כאילו זה היה לי חלש יחסית לשיטות אחרות שכבר הכרתי ולמדתי שהשפיעו עליי יותר חזק... כן אהבתי את הגישה של ביירון קייטי, והיא מבחינתי השראה מצד לקיחת אחריות על החיים שלך ולעשות שם שינוי בעצמך )

לגבי שיטות טיפול אחרות, אני לא יודעת. יתכן ואפשר להתחיל ממחשבה כמו שאת כותבת.

פשוט במקרה של שיטת העבודה, נקודת הפתיחה תמיד תהיה קשורה לרגש. בעקרון מתחילים מדף העבודה ורק לאחר מכן עוברים ל-4 השאלות. ודף העבודה מתחיל מהרגש, זה הבסיס. בפוסט לא נכנסתי לכל הפרטים כי המטרה שלי הייתה לחשוף לקיומה של השיטה ופחות ללמד אותה פרטי הפרטים שלה. אבל מי שבאמת רוצה לעבור תהליך סביב איזשהו עניין שכואב לה, כדאי שהיא תמלא את כל דף העבודה. (שזה פחות או יותר מה שהצעתי ל@קופצת לרגע כשדיברתי על הגרסה הארוכה, רק שקצת פישטתי את זה). ובכללי הספר מאד עוזר להבין ולהפנים איך השיטה עובדת וללמוד מ״המקור״.

וזה כמובן בסדר גמור פחות להתחבר!

❤️

תראי אני לא אומרת מעצמי חח ככה למדנו וגם יצא לי לתרגל, זה אפשרי

אפשר לפתח את זה לעוד מקומות, לא חייב להתחיל דווקא מרגש, ולא חייב להתחיל דווקא מהדף עבודה,

כי גם לא כל רגש קשור עם מישהו אחר, למדנו לפתח את זה לרגשות שלי מול עצמי או שלי מול העולם לדוג' (לאו דווקא בהקשר של סיטואציה, ויכוח וכו') 

בכל אופן אני סתם נהנית מהדיון... תודה על העלאת הנושא  

ובהחלט אפשר ליישם את זה מול עצמינו או מול העולם 👍🏼. זה חלק אינטגרלי מהשיטה איך שקייטי ביירון מפרטת אותה (יש בספר דוגמאות על ממלחמת העולם השנייה או מגדלי התאומים, שזה לא קשור לאדם אחר אלא למצב נתון).

דבר ראשון תודה רבה על כל מה שאת כותבת!

כל הדוגמאות שהבאת בפוסט הן מחשבות שיש לך על עצמך. האם מתאים לעשות את זה גם על מחשבות על אנשים אחרים? לדוגמא "זלדה היא שתלטנית"

ולא רק זה אלא שמבחינה מסוימת הכי קל ללמוד את השיטה על-ידי יישומה על מחשבה כואבת לגבי מישהו אחר. שוב אפנה לדף העבודה הרשמי של קייטי ביירון, בו מתחת לכל סעיף יש דוגמה שהיא נותנת לגבי הקשר שלה עם בעלה. מניחה שזה ימחיש לך הכי טוב:

https://thework.com/wp-content/uploads/2020/01/jyn_he_13aug2019_a4.pdf)

אני נעזרתי ב׳עבודה׳ לגבי הרבה מאד בקשרים עם כל מיני אנשים, כולל בעלי וילדיי. התהליך מבוסס על ההנחה שמה שרואים אצל האחר הוא בסופו של דבר השתקפות מסוימת של מה שיש בתוכנו (הנחה שמופיעה גם במקורות שלנו אגב). מה שמדהים, זה שבתום התהליך את מרגישה שהמושכות חוזרות אלייך. במקום להישאר עם תסכול כלפי השני, ועם חוסר האונים הכרוך בזה, כי את השני הרי לרוב לא ניתן לשנות - מקבלים קריאת כיוון איפה אנחנו יכולות לשנות דברים בחיים שלנו ולהרגיש ככה יותר טוב.

🔺 הערה חשובה! השיטה *לא* מתאימה לקשרים מסוכנים, כגון קשרים אלימים על כל גווניהם. במקרה כזה הייתי אומרת שאפילו אסור להשתמש בה.

אם יהיו לך עוד שאלות בשמחה. ואם ייצא לך לנסות ויתאים לך לשתף איך היה לך, אשמח לשמוע 🫶🏼

את ממש עוזרת לי מאד

הדפסתי את הדף עבודה באנגלית עכשיו כדי לכתוב קצת על זלדה

תמיד או לפחות כמעט-כמעט תמיד אפשר למצוא 3 הוכחות למשפט שקיבלת עם ההיפוך.

אדייק שלפעמים ההוכחה או הדוגמה שתמצאי לא יהיו מקרה של ממש, אלא יותר משהו רעיוני. נגיד כשהבת שלי הפסיקה לינוק בבת אחת באופן שהיה די משברי, ההיפוך של ״היא לא תינוק יותר״ היה ״היא תמשיך לינוק״. מן הסתם זה לא היה נכון באופן מילולי, אבל זה כן עזר לי לזכור שהיא תקבל ממני עוד הרבה דברים אחרים (״הנקה״ מסוג אחר).

אני חושבת שהחשיבות של ריבוי הדוגמאות היא שזה נותן יותר תוקף למחשבה החדשה שהגענו אליה דרך החקירה. כשחושבים על זה יש לנו את זה גם ביהדות, כשההלכה, המספר 3 מבטא את מה שנקרא ״חזקה״. לדוגמה מי שלוקח על עצמו משהו 3 פעמים ברצף בלי לומר ״בלי נדר״, סוג של מתחייב להמשיך לעשות את אותו הדבר גם בעתיד. פוגשים את עניין החזקה בעוד מקומות בהלכה, כולל בענייני טהרת המשפחה. (בסוף הפוסט אני מפנה לתרגיל שמומלץ מאד על ידי חוקרי הפסיכולוגיה החיובית, ובו כותבים כל יום לפחות 3 דברים עליהם אנחנו רוצים להודות. גם שם ההמלצה היא לפחות 3 דברים).

אם תרצי לשאול עוד, בשמחה ❤️

קראתי עליה בספר שעוסק בנושא התמודדות עם מידת הכעס (נפלאות הכעס, של משה שרון).

באחד הפרקים שם הוא הביא את השיטה שלה בתור דרך שעוזרת להתבונן אחרת על כעס שיש לי על מישהו אחר.

ומה שבעיני מדהים, זה שדרך ההיפוכים שעושים, בעצם מגלים איך מה שאני כועסת עליו קיים גם בי באיזשהו אופן, וזו ממש 'תורת המראות' של הבעש"ט - "כיוון שרואה דברי נבלה בחברות, ידע שיש בו בעצמו גם כן מעין דבר זה... וכשימצא זכות לחברו יהיה גם עליו זכות" (על התורה, פרשת קדושים. מצטטת גם מתוך הספר נפלאות הכעס).

אם למשל אני אני אחזור את המחשבה 'זלדה היא שתלטנית', אז דרך השיטה אני אכתוב למשפט הזה כמה סוגים של היפוכים:

1. זלדה היא לא שתלטנית  - אמנם כרגע אני כועסת כי היתה שתלטנית, אבל כשאני אנסה למצוא הוכחות להיפוך הזה, אולי אני אצליח לגלות סיטואציות אחרות בהן היא לא היתה שתלטנית, וזה יעזור לי לראות אותה באור קצת אחר.

2. אני שתלטנית - כשאני אנסה להסתכל על המשפט הזה, אני אגלה שאם ראיתי בה שתלטנות זה נועד לעזור לי לגלות גם את המקום שבו אני לפעמים שתלטנית, ועצם הזיהוי של המקומות האלו בתוכי יעזור לי גם להבין איפה אני יכולה לתקן, וגם ללמד עליה קצת יותר זכות.

מופיע גם אצלנו. היטבת לפרט, תודה 🫶🏼

מעודד אותי לשבת ולכתוב ולא רק בראש,

בע"ה

אשמח ממש לשמוע איך היה לך, אם יתאים לך לספר כמובן.

ממש תודה שעצרת וכתבת!

כותבים אבל אי אפשר לדעת מראש אם זה ידבר לאחרות. אז תודה על החיזוק!!!🥹

מלא בשבועות האחרונים..

זה ממש עוזר לצאת מלווּפ של מחשבות שליליות..

אפילו יום קשה והורמונלי שעלתה לי לראש מחשבה

לבעלי לא אכפת ממני! )הוא לא הרכיש טוב ואני עבדתי קשה)

בזכות השיטה ממש התנקה לי הראש, בטוב ברוגע, בלי "להילחם" ביצר הרע או משהו פשוט נתן לי לחשוב אחרת, קצת "הכריח" אותי לחשוב אחרת...

ועוד פעמים..

לפעמים ממש קשה לעשות את זה, אבל כשהצלחתי להגיע לזה זה היה משמעותי מאוד!!!

תודה רבה קמה יקרה!!

את אור שזכינו בו בפורום

והעולם זכה

בס"ד

איזו אלופה את שלקחת את זה איתך ויישמת!

ואיזה כיף שזה אשכרה עזר לך ב"ה!🥹

גם אם זה היה רק לתגובה הזאת שלך היה לי שווה לשבת ולכתוב את הפוסט. ה' יברך אותך 🫶🏼🫶🏼🫶🏼

אבל את זה אולי כתבת בפוסט של משפטי תודה

תודה יקרה על המילים!! ריגשת!

בס"ד

יצירת סינפסות חדשות מופיע בשניהם, אבל

בפוסט על משפטי ההודיה כתבתי על זה ביותר מפורט 😉)

🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼

איזה יופי כתבת!

כ"כ נפלא ומחכים

תודה על כל מילה

וכמה שימחת שחזרת לכתוב את הפנינים שלך

עבור כולנו

תודה תודה תודה!!!

❤

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר