https://www.yeshiva.org.il/ask/143106

תודה רבה! אשמח לעוד מקורות ודעות בנושא, גם דעות אישיות.

וגם אם למישהו קובץ של סרטים/סדרות נקיים/מצונזרים, או שהוא יודע להגיד מה נקי ומה לא אני יותר מאשמח...

של הרבנים לבית סתיו המתייחס לזה.

בכללי, יש תיאור באתרים כמו imdb מה בעייתי בסרטים ואפשר לראות לפי התיאור. (סביר שpg יהיה בסדר, אחרים בסיכוי סביר שלא.)

סרטים שהם נקיים ממה שזכור לי (לא רואה המון סרטים כך שאין לי הרבה המלצות) :

כנר על הגג,

עליסה בארץ הפלאות,

סרט על האברבנאל של ר' ברל וויין (באנגלית) , אולי פחות מותח אבל פותח צוהר להסתכלות אחרת על העולם.

דעה אישית: תנסה להבין מה הגבולות הנכונים ולפי זה תדאג לשמור.

של הרב חגי לונדין בכל הקשור לסרטים וסדרות...

חוץ מאשר הצניעות, יש גם הרבה עניינים בתרבות המערבית ואיך היא משפיעה על הירא"ש.. הוא גם עוסק בזה.

לדעתי אפשר למצוא את זה בערוץ של מכון מאיר.

יש עניין של יושר בהקפדה לא לראות דברים צרובים או גנובים,

מבחינת ההשפעה יש גם אלימות, צורת שיח וכד', יחס לסמים, יש על זה התייחסות בדירוגי סרטים בimdb

קראתי חלקים מהספר. יש לזה מקורות בכלל? דתי לפי דעתי ממש מדובר על זה

הרב אברהם סתיו הוא הבן שלו.

רק רפרפתי בו, אבל אני מניח שיש בו מקורות. לא ראית מקורות שם או שלא ממש חיפשת?

ולפי התיאור פה יש בו הרבה מקורות ועיסוק הלכתי בנושא.

"בין הזמנים" של הרב סתיו - ביקורת ספרים

האם פתחת את הספר או רק באת לבקר כי מדובר ברב שאתה חולק עליו ערכית?

סתם בצחוק

גם בספרים זה מופיע, אבל יותר בסרטים/סדרות.

בעיקר על נושאים של צניעות

התפיסה היהודית היא שהכל נעשה בצניעות. וכל קשר בין בנים לבנות הוא קשר קדוש ומיוחד. וכן שמירה עצמית, ואלוקים וכו'.

ובספרות/סרטים חילונים/גויים יש סף גירוי אחר, כלומר הנחות היסוד שונות לחלוטין. שם הנחות היסוד הן שקשר מזדמן הוא אפשרי. קשר בין בנים לבנות יכול להיות מיני או לא, יכול לעבור בחופשיות בין הסוגים. יש הרבה מגע בין בנים לבנות, בכל ההקשרים, גם מגע של איש ואישה אבל גם מגע חברי. הגבולות שלהם שונים לגמרי, אחרים לגמרי, ונתונים לדיון, הרבה פעמים בסרט עצמו. כלומר יכול להיות סרט עם דילמה מוסרית שמבחינת התורה הלכה רחוק מאד, ומבחינת תפיסת העולם החילונית/הגויית הלכה רק מעט מעבר לגבול.

וזה חוץ מהעניינים האחרים הרגילים של לראות אורח חיים חילוני/גוי בצורתו הטבעית, כולל ביגוד, כולל משפחתיות, שירים, תרבות שהדמויות צורכות, מעשים ולפעמים גם דת אחרת- נוצרית או כל דבר אחר.

אני באופן אישי כן צורכת מתרבות המערב, כי אני חושבת שיש שם דברים שלא מדוברים אצלינו, ומוכנה 'לבלוע' את כל מה שכתבתי לעיל. מובן שזה גם משפיע, וקצת אבדה לי התמימות וכו'

לסיכום- עניין של סף גירוי, זה משנה את סף הגירוי שלך למראות מסויימים או למסרים סמויים או גלויים.

מקווה שיצא מובן

האמת שחוץ מבעיית הצניעות, יש בעיה של מסרים וערכים בעייתיים שיכולים להופיע אפילו בסרטים מצוירים, וכמובן הבעיה של בזבוז הזמן. 

התפיסה שלי היא שיכולה להיות בסרטים/ סדרות לפעמים תועלת. אבל חשוב לי שזה לא יעשה לדרך חיים שצופים בסדרות, כמו בבתים חילוניים שזה ממש בשגרה טלוויזיה דולקת כל היום, וצופים לפני השינה, והולכים לבילוי לצפות בסרט. בגלל הסיבות שכתבתי בשורה הראשונה. כשצריך, אפשר לראות סרט, אבל גם זה עם מודעות.

יש דברים שאסור לראות בכלל, יש דברים שאפשר לראות עם עין ביקורתית.

יש פה גם עניין של דרגות של בן אדם... מישהו שרגיל לראות לדעתי יפסיק בהדרגה...

תמיד ידעתי שאני רוצה להפסיק יום אחד כי הרגשתי שגם הסרטים שעושים לי טוב, זה יחסי. אם החיים שלי היו משופרים וטובים הטוב הזה לא היה משמעותי, בעיקר בהתחשב במחירים. אם הייתי ממלאת את יומי בתוכן, אז התוכן מהמדיה היה נראה לי מיותר, אפילו משעמם, ובזבוז זמן יקר. 

אבל, זה לא קל. וזה נכון שאין מספיק חלופות כשרות, כמו שאין הרבה שירים כשרים לטעמי. אבל אני יודעת שזה מצב זמני כי אנחנו בתהליך גאולה ואני מוכנה להקריב את הצמצום הזה בדברי הוואי-הבאי למען הקדושה והעוה"ב שלי והקב"ה.

ובשביל להיות במצב כזה אז צריך פשוט להתחזק. להגביר את אהבת ה' ואהבת התורה ואז קל יותר להתגבר על כל מיני יצר הרע.

מאשר לשהות במציאויות אחרות (מבין את הצורך. לפני הרבה שנים גם הייתי רואה מלא סדרות).

אם אדם יושב בנחת ונרגע, ומפנה את תשומת לב למה שהוא רואה, שומע, מרגיש בעור ובגוף, הוא מרגיש סוג של תענוג מהמציאות הרגילה. הוא מתחבר יותר לחיים, וממילא הוא יותר נהנה באופן טבעי מכל מה שהוא חווה תמיד (מראות, קולות, טעמים), ויש לו פחות צורך לפנות למקומות אחרים.

יש צורך טבעי לראות ולחוות עולמות אחרים, וגם לנקות את הראש, אבל אני חושב שהרצון החזק לסדרות וכו' גם נובע מזה שאין לאנשים מספיק סיפוק והנאה מהעולם שלהם אז הם מחפשים חיים אחרים שיש בהם אקשן או הרבה הומור או מרדף אחרי אהבה.

כשאדם מחובר, לימוד התורה שלו שונה, היחס ליצר שונה (יהיה הרבה פחות ניתוק בין יצר לחיבור לפנימיות), התחושות הרוחניות והחיבור לה' שונים.

הוא לדוג' יקרא פרק תנ"ך וירגיש כמעט כאילו הוא שם. הוא יתייחס לפרטי ההלכות אחרת. הוא ירצה מקדש כי הוא ירגיש מה זה רוחניות וירצה יותר ממנה. הוא ישמע פודקסט על מדע וזה יתן לו תחושות מיוחדת של חיבור עבר הווה ועתיד ושל אחדות ההוויה בינה לבין עצמה ובינה לבין ה'. הוא יבין את המעלה בזה שה' מתגלה דרך הטבע ולא דרך השבירה שלו. הוא יגיע להרבה תובנות והפנמות עמוקות. יהיו לו חידושי תורה יפים ואמיתיים. הוא יחווה את הרגשות שלו בצורה מיוחדת. הוא ישמע שיר וירגיש שהצלילים שלו חיים יותר ממה שהוא הרגיש פעם, ישים לב לניואנסים, ירגיש שהמילים של השיר מכניסות אותו לחוויה שהן מתארות. גם אם הוא יראה סדרה מעט יספיק לו ויתן לו סיפוק והוא לא יחפש לעשות בינג' בחמישי בלילה..

זהו.

ממליץ מאוד מאוד לקרוא את הספר "אייכה" של הרב ראובן ששון.

גלאטיוב - תוכן כשר למהדרין | להורדה חינם ב-AppStore ו-GooglePlay

(נתקלתי בו בעבר, אך לא עשיתי בו שימוש כלשהו. לא לוקח אחריות לשום כיוון)

יש כמה רשימות של סרטים נקיים שמסתובבות בפורומים דתיים. בהרבה סרטי אנימציה זה יותר טוב, אם אתה מתחבר. ואם אתה מתחבר לדרמה אז יש הרבה סרטי גמר ברמות שונות. אבל אין ספק שהתחום הזה לא מספיק מפותח.

היא העובדה שחושבים שהפריצות היא הבעיה היחידה בהם.

סרטים הם אחד החלקים הרדיקליים של תרבות המסכים והמדיה.

ולהתחיל לכתוב על נזקיה זאת משימה גדולה מידי..

הינה טעימה, נזקי האישיות והיכולות הבינאישיות:

ומה לגבי נזקי הריכוז? התחלופה המהירה של התמונות הורסת את הריכוז שלנו.

ונזקי כיליון הזמן? מול המחשב שעות על גבי שעות נעלמות כלא היו, בלי שבכלל שמים לב..

ונזקי הרוח? גם בסרטים תמימים לכאורה מוחבאות אג'נדות מסוכנות

ועוד ועוד..

מישהו פה ראה את הסדרה נמלטים ויודע להגיד איך היא מבחינת צניעות? או אם למישהו יש גרסא מצונזרת?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.