https://www.yeshiva.org.il/ask/143106

תודה רבה! אשמח לעוד מקורות ודעות בנושא, גם דעות אישיות.

וגם אם למישהו קובץ של סרטים/סדרות נקיים/מצונזרים, או שהוא יודע להגיד מה נקי ומה לא אני יותר מאשמח...

של הרבנים לבית סתיו המתייחס לזה.

בכללי, יש תיאור באתרים כמו imdb מה בעייתי בסרטים ואפשר לראות לפי התיאור. (סביר שpg יהיה בסדר, אחרים בסיכוי סביר שלא.)

סרטים שהם נקיים ממה שזכור לי (לא רואה המון סרטים כך שאין לי הרבה המלצות) :

כנר על הגג,

עליסה בארץ הפלאות,

סרט על האברבנאל של ר' ברל וויין (באנגלית) , אולי פחות מותח אבל פותח צוהר להסתכלות אחרת על העולם.

דעה אישית: תנסה להבין מה הגבולות הנכונים ולפי זה תדאג לשמור.

של הרב חגי לונדין בכל הקשור לסרטים וסדרות...

חוץ מאשר הצניעות, יש גם הרבה עניינים בתרבות המערבית ואיך היא משפיעה על הירא"ש.. הוא גם עוסק בזה.

לדעתי אפשר למצוא את זה בערוץ של מכון מאיר.

יש עניין של יושר בהקפדה לא לראות דברים צרובים או גנובים,

מבחינת ההשפעה יש גם אלימות, צורת שיח וכד', יחס לסמים, יש על זה התייחסות בדירוגי סרטים בimdb

קראתי חלקים מהספר. יש לזה מקורות בכלל? דתי לפי דעתי ממש מדובר על זה

הרב אברהם סתיו הוא הבן שלו.

רק רפרפתי בו, אבל אני מניח שיש בו מקורות. לא ראית מקורות שם או שלא ממש חיפשת?

ולפי התיאור פה יש בו הרבה מקורות ועיסוק הלכתי בנושא.

"בין הזמנים" של הרב סתיו - ביקורת ספרים

האם פתחת את הספר או רק באת לבקר כי מדובר ברב שאתה חולק עליו ערכית?

סתם בצחוק

גם בספרים זה מופיע, אבל יותר בסרטים/סדרות.

בעיקר על נושאים של צניעות

התפיסה היהודית היא שהכל נעשה בצניעות. וכל קשר בין בנים לבנות הוא קשר קדוש ומיוחד. וכן שמירה עצמית, ואלוקים וכו'.

ובספרות/סרטים חילונים/גויים יש סף גירוי אחר, כלומר הנחות היסוד שונות לחלוטין. שם הנחות היסוד הן שקשר מזדמן הוא אפשרי. קשר בין בנים לבנות יכול להיות מיני או לא, יכול לעבור בחופשיות בין הסוגים. יש הרבה מגע בין בנים לבנות, בכל ההקשרים, גם מגע של איש ואישה אבל גם מגע חברי. הגבולות שלהם שונים לגמרי, אחרים לגמרי, ונתונים לדיון, הרבה פעמים בסרט עצמו. כלומר יכול להיות סרט עם דילמה מוסרית שמבחינת התורה הלכה רחוק מאד, ומבחינת תפיסת העולם החילונית/הגויית הלכה רק מעט מעבר לגבול.

וזה חוץ מהעניינים האחרים הרגילים של לראות אורח חיים חילוני/גוי בצורתו הטבעית, כולל ביגוד, כולל משפחתיות, שירים, תרבות שהדמויות צורכות, מעשים ולפעמים גם דת אחרת- נוצרית או כל דבר אחר.

אני באופן אישי כן צורכת מתרבות המערב, כי אני חושבת שיש שם דברים שלא מדוברים אצלינו, ומוכנה 'לבלוע' את כל מה שכתבתי לעיל. מובן שזה גם משפיע, וקצת אבדה לי התמימות וכו'

לסיכום- עניין של סף גירוי, זה משנה את סף הגירוי שלך למראות מסויימים או למסרים סמויים או גלויים.

מקווה שיצא מובן

האמת שחוץ מבעיית הצניעות, יש בעיה של מסרים וערכים בעייתיים שיכולים להופיע אפילו בסרטים מצוירים, וכמובן הבעיה של בזבוז הזמן. 

התפיסה שלי היא שיכולה להיות בסרטים/ סדרות לפעמים תועלת. אבל חשוב לי שזה לא יעשה לדרך חיים שצופים בסדרות, כמו בבתים חילוניים שזה ממש בשגרה טלוויזיה דולקת כל היום, וצופים לפני השינה, והולכים לבילוי לצפות בסרט. בגלל הסיבות שכתבתי בשורה הראשונה. כשצריך, אפשר לראות סרט, אבל גם זה עם מודעות.

יש דברים שאסור לראות בכלל, יש דברים שאפשר לראות עם עין ביקורתית.

יש פה גם עניין של דרגות של בן אדם... מישהו שרגיל לראות לדעתי יפסיק בהדרגה...

תמיד ידעתי שאני רוצה להפסיק יום אחד כי הרגשתי שגם הסרטים שעושים לי טוב, זה יחסי. אם החיים שלי היו משופרים וטובים הטוב הזה לא היה משמעותי, בעיקר בהתחשב במחירים. אם הייתי ממלאת את יומי בתוכן, אז התוכן מהמדיה היה נראה לי מיותר, אפילו משעמם, ובזבוז זמן יקר. 

אבל, זה לא קל. וזה נכון שאין מספיק חלופות כשרות, כמו שאין הרבה שירים כשרים לטעמי. אבל אני יודעת שזה מצב זמני כי אנחנו בתהליך גאולה ואני מוכנה להקריב את הצמצום הזה בדברי הוואי-הבאי למען הקדושה והעוה"ב שלי והקב"ה.

ובשביל להיות במצב כזה אז צריך פשוט להתחזק. להגביר את אהבת ה' ואהבת התורה ואז קל יותר להתגבר על כל מיני יצר הרע.

מאשר לשהות במציאויות אחרות (מבין את הצורך. לפני הרבה שנים גם הייתי רואה מלא סדרות).

אם אדם יושב בנחת ונרגע, ומפנה את תשומת לב למה שהוא רואה, שומע, מרגיש בעור ובגוף, הוא מרגיש סוג של תענוג מהמציאות הרגילה. הוא מתחבר יותר לחיים, וממילא הוא יותר נהנה באופן טבעי מכל מה שהוא חווה תמיד (מראות, קולות, טעמים), ויש לו פחות צורך לפנות למקומות אחרים.

יש צורך טבעי לראות ולחוות עולמות אחרים, וגם לנקות את הראש, אבל אני חושב שהרצון החזק לסדרות וכו' גם נובע מזה שאין לאנשים מספיק סיפוק והנאה מהעולם שלהם אז הם מחפשים חיים אחרים שיש בהם אקשן או הרבה הומור או מרדף אחרי אהבה.

כשאדם מחובר, לימוד התורה שלו שונה, היחס ליצר שונה (יהיה הרבה פחות ניתוק בין יצר לחיבור לפנימיות), התחושות הרוחניות והחיבור לה' שונים.

הוא לדוג' יקרא פרק תנ"ך וירגיש כמעט כאילו הוא שם. הוא יתייחס לפרטי ההלכות אחרת. הוא ירצה מקדש כי הוא ירגיש מה זה רוחניות וירצה יותר ממנה. הוא ישמע פודקסט על מדע וזה יתן לו תחושות מיוחדת של חיבור עבר הווה ועתיד ושל אחדות ההוויה בינה לבין עצמה ובינה לבין ה'. הוא יבין את המעלה בזה שה' מתגלה דרך הטבע ולא דרך השבירה שלו. הוא יגיע להרבה תובנות והפנמות עמוקות. יהיו לו חידושי תורה יפים ואמיתיים. הוא יחווה את הרגשות שלו בצורה מיוחדת. הוא ישמע שיר וירגיש שהצלילים שלו חיים יותר ממה שהוא הרגיש פעם, ישים לב לניואנסים, ירגיש שהמילים של השיר מכניסות אותו לחוויה שהן מתארות. גם אם הוא יראה סדרה מעט יספיק לו ויתן לו סיפוק והוא לא יחפש לעשות בינג' בחמישי בלילה..

זהו.

ממליץ מאוד מאוד לקרוא את הספר "אייכה" של הרב ראובן ששון.

גלאטיוב - תוכן כשר למהדרין | להורדה חינם ב-AppStore ו-GooglePlay

(נתקלתי בו בעבר, אך לא עשיתי בו שימוש כלשהו. לא לוקח אחריות לשום כיוון)

יש כמה רשימות של סרטים נקיים שמסתובבות בפורומים דתיים. בהרבה סרטי אנימציה זה יותר טוב, אם אתה מתחבר. ואם אתה מתחבר לדרמה אז יש הרבה סרטי גמר ברמות שונות. אבל אין ספק שהתחום הזה לא מספיק מפותח.

היא העובדה שחושבים שהפריצות היא הבעיה היחידה בהם.

סרטים הם אחד החלקים הרדיקליים של תרבות המסכים והמדיה.

ולהתחיל לכתוב על נזקיה זאת משימה גדולה מידי..

הינה טעימה, נזקי האישיות והיכולות הבינאישיות:

ומה לגבי נזקי הריכוז? התחלופה המהירה של התמונות הורסת את הריכוז שלנו.

ונזקי כיליון הזמן? מול המחשב שעות על גבי שעות נעלמות כלא היו, בלי שבכלל שמים לב..

ונזקי הרוח? גם בסרטים תמימים לכאורה מוחבאות אג'נדות מסוכנות

ועוד ועוד..

מישהו פה ראה את הסדרה נמלטים ויודע להגיד איך היא מבחינת צניעות? או אם למישהו יש גרסא מצונזרת?

האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax

יום הרווקים. הרווקו תגם?

אבל יאללה, לקחתי. למה לא

במהות הוא מצד אחד חג אבל מצד שני יום חול שאפשר לבחור את התוכן שלו.

לעצור

לעשות חשבון נפש

לקבל החלטות חדשות

לחיות בלי שכל 🙈

היום צעקתי על בתי כך ששמעתי את דלתות השכנים נסגרות בדיסקרטיות.

(גם החלונות). הפצתי המון המון חושך. ניסיתי להדליק נר אבל לא הצלחתי כי הידיים שלי

רעדו מרוב כעס ועצבים..... הכי נורא שהיא לא היתה אשמה, המסכנה. זו היתה פשוט

הצטברות של דברים שנחתו עליה פתאום בלי הכנה מוקדמת (אני תמיד עושה דברים

בלי הכנה מוקדמת, זה היחודיות שלי.....)

אנחנו בני אדם ולא מלאכים

ראש השנה לאמונה ולאוןמה הישראלית (לפחות כך הנתיבות שלום ראה את זה)

הזה שונה ואני יכולה להגר אליו במהירות האפשרית.

בעברי חורבן,

בהווה בנייה, תיקון והתחדשות

הכנות, קניות, הוצאות כספיות, טרחה רבה?

עם הכל ולא להספיק הכל. שינוי מהשגרה וכו' וכו' וכו'.....

ראש השנה נורא מלחיץ אותי. כבד. שלא אכוון מה שצריך לכוון

שלא ארגיש מה שצריך להרגיש. שהתפילה תהיה חיצונית ולא אמיתית.

ביום כיפור אני יותר רגועה וזה ה כ י מלחיץ אותי!

כולן בבית הכנסת מתייפחות נוראות ואני בבחינת

היוצא מהכלל המאשר את הכלל.....nada!

חייבת לספר לכם איך נפתרה הבעיה....

משום מה, לקראת סוף מוסף (אם אני זוכרת נכון) עלה בי

מן הרהור מבעית שאולי בנעליים שלי יש שמץ של עור...

אלו נעליים נחמדות שקניתי לפני כשנתיים לא בהרבה

כסף (מאה +), הן תוצרת איטליה ולכן כנראה הן מחזיקות

מעמד יפה למרות שאינן עשויות מעור...כלומר...

ומשום מה, כפי שכתבתי, פתאום חשבתי באמצע התפילה

שעצם העובדה שהן עדיין נראות כל

כך טוב כמעט כמו ביום הקנייה, אז

אז... אמא'לה!... אולי...?!

קצת ניחמתי את עצמי שבתור אדם עם נרווים וגם היסטרי

לא קטן - אז די מתאים לי לחשוב כך...

קצת שכחתי מזה, ונזכרתי שוב לפני נעילה (תפילת נעילה

הכוונה.....). התיישבתי ובדקתי את הנעליים

ולמרבה הזוועה, מצאתי רצועת עור (כך זה נראה) צרה ומשובחת, בחלק

העליון של הנעל. מבפנים...

הרגשתי שאני או טו טו לפני התקפת לב,

אירוע מוחי או משהו דומה...

(למזלי (סד"ש?), הבן שהיה בבית השאיר את נעלי

הבית הסינתטיות שלו וכך יכלתי לדדות לבית הכנסת.

(האפשרות האחרת היתה להגיע לבית הכנסת יחפה,

או בכלל לא...).

ובכיתי. אוהו בכיתי. כל הדרך....

עד עכשיו לא התאוששתי מזה.

"משל לעבד שהגיש לאדונו קיתון מים

והוא שפך לו את זה חזרה בפניו...."

אבל אצלי זה הוקדם קצת.....

אולי היה בזה חסד; רצית דמעות?...

בבקשה!

אף פעם אף פעם לא קרה לי דבר כזה.

וזה, יחד עם המתח של יום כיפור, אי היכולת

להתחבר ממש לתפילה כפי שרציתי וכו', הצטרף לדברים נוספים

שהצטברו, וגרם לכך שאת המים האלה

שנשפכו עלי חזרה מלמעלה, שפכתי על בתי

המסכנה.... הייתי חייבת שעוד מישהו ישתתף

אתי בקטסטרופה!

לא אספר לכם לאן היא ברחה, למה שהפורום

הזה הוא כל כך לאומי אדוק...

רמז קטן: לא לצפת.

סליחה על האריכות. עדיין מזועזעת.

חג סוכות שמח לכולכם!!!

באמת.

תודה שהקשבתם.

אבל את שבועות אני אוהבת בגלל עוגות הגבינה שאיני יכולה לעמוד בפניהן

(ואחרי שסיימתי כמה כאלו, גם לשבת לא.....)

שהיו זוכים לתגובות מזועזעות.....

אחד מבני המשפחה אמר לי את זה ודי נחרדתי. לא כי

זה למעלה מהשגתי אלא שאני רוצה לעצמי ולהם שהכל

ילך פיקס! יורגש פיקס! יוחגג פיקס! וכו' וכו'....

שמחה, נתינה, ביחדנס

אני אוהבת אנשים ואוהבת לתת

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

למשל- פרוצדורה ניתוחית בבי"ח היא פלצבו יותר חזק מכדורים שרופא נותן, או מסשן לא חודרני קצר של משהו.

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

של שיטה שבגדול הרעיון שלה זה לא לאכול. אלא "לאכול מהאוויר".

טוב, מסתבר שהגוף מאמין לזה. לא יודע אם לימים שלמים אבל זה מספיק בשביל השלוש שעות של סוף הצום.

הידיעה שעוד מעט יהיה מותר לאכול,

היא הפלצבו הטוב בעולם...

היה נוטה לקרוס סביב 16:00-17:00.

אמורא אחד נחלש ביום כיפור עד שהוצרך לאכול. ברגע שהתירו לו, התחזק וכבר לא נצרך

חושבים שהוא התרופה האמיתית.

אבל האמת שלעיתים גם אם יודעים שזה פלצבו זה עוזר פסיכולוגי

חשוב לקחת את הכדור הנ"ל עם 2 כוסות מים כל שעה עגולה (חשוב להיות מדוייקים!)

וכוס מים נוספת כל חצי שעה עגולה

למשך 5-6 שעות לפני כניסת הצום.

סגולה בדוקה ומנוסה

גם השתדלתי לשתות כ2 ליטר מים לאורך היום, וגם נשנשתי כמה צימוקים מידי פעם, וגם לקחתי צומקל ליתר ביטחון ולסגולה להצלחה

הפלצבו הזה עוזר לי, אז למי אכפת...

35 שקל "חיסכון" זה לא מה שיעשה אותי עשיר יותר. לעבור צום בקלות, לעומת זאת, שווה לי יותר.

זה הצריכה של אדם בוגר במזגן (אפילו מינימלית)

צריך לשתות יותר כדי שהגוף יגיע רווי לגמרי בנוזלים.

לא להעמיס יותר מדי.

אבל לדעתי לפחות 3-4 ליטר מים

אני שותה יותר...

כי 1.5×1.5, ועוד כוסות מחוץ לבקבוקים, ועוד צלחת מרק

90% מהקושי בצום זה חוסר בנוזלים.

בבית הכנסת וזה לא כל כך נעים.....

ונגועים. מאז אנו לא משתמשים למרות שאנו מאוד אוהבים אותם.

במידה וכן משתמשים בהם, הוא מסביר איך לבדוק. זה קצת בדיעבד נדמה לי.

אני סומכת עליו.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

אבל זו רעה חולה במובן זה שמאוד קשה לקום בבוקר, כמובן.

ומפסידים הרבה. גם לא מתפללים בזמן. זה לא טוב.

אלה המהודרים; מהערב עד הבוקר. נטו.

תודה.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

על דבר כזה? זו לא פגיעה מינית. וזה ללא שם. אז מדוע?

מי ומה עלולים להיות מנצלים/מנוצלים כאן?

אנשים רעים שמחפשים טרף קל

הרבה פעמים אנשים עם קושי או חולשה מסויימת עלולים להיות כאלה. ואז זה מתחיל בהזדהות ורצון לעזור ויכול להמשיך למחוזות לא רצויים

אף פעם אנחנו לא באמת יודעים אם מי שמולנו זה באמת מי שהוא אומר שהוא והאם מה שהוא מספר על עצמו אמיתי וכמה מזה.

אז פשוט צריך להיות זהירים, ולחשוב פעמיים לפני שמשתפים דברים אישיים באינטרנט, זה הכל;)

כמובן גם אם יודעים מי נמצא בצד השני, צריך להיזהר שלא ינצלו אותנו, זה יכול לקרות עדיין.

שיתוף בנקודה מאוד רגישה יכול לסייע לנצל חולשות עבור אנשים רעים ולכן כדאי מאוד להיזהר בפרסום חולשות שלנו, אפשר דרך הניק לפגוע בבן אדם בסוף.

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.