תובנה שעלתה לי.
הרבה זמן מנסרת השאלה האם ai יוכל להחליף רבנים ולפסוק הלכה. הטענה נגד היא שאפילו אם הבינה המלאכותית תהיה מסוגלת להיות יצירתית ולא רק להתבסס באופן עיוור על המידע שיש בה, הרי שבגלל שהיא לא חווה את המציאות אז היא לא תוכל לכוון לאמת בתהליך הפסיקה. היעדר ההיכרות עם התופעות שמתרחשות במציאות, בטבע, בחברה, וכו' היא פגם בסיסי בתהליך של פסיקה, של תורת אמת.
וחשבתי לעצמי, שבמובן מסויים, זה דומה להתנהלות של גדולי הציבור החרדי. למשל, הרב קנייבסקי זצ"ל, שחי מחוץ לעולם הממשי וכל המידע על מה שקורה בחוץ היה עובר דרך העסקנים והנכדים. בעצם, הוא היה כמו בינה מלאכותית, יודע לענות על בסיס נתונים שמזינים לו, אבל בלי להכיר בעצמו ובלי "יכולת" להכיר בעצמו.
זה הכי מזכיר לי את הוידאו מהקורונה שבו הנכד שלו סיפר לו על הגזירה הנוראה של הממשלה נגד לומדי התורה בגלל שיש איזושהי מחלה.
ואני לא יודע מה לחשוב על כל זה, בעיקר כי המסקנות לא נעימות. וכמובן, שמא אני טועה. וכמובן שכל זה רק על הצד של טענת הנגד לai.
(התלבטתי אם זה מתאים לפורום בית מדרש או לא..)
