לפעמים בדר"כ טראומות ילדות

לפעמים תקופות בחיי האדם והאשה.

ומתחשבים בכל אחד מבני הזוג.

ונזכרים שהעניין המיני הוא מחוייבות משותפת

שאין לבן/בת הזוג אפשרות לממש אותה בצורה אחרת

והתחייבתם בתחום הזה זה לזו, בעצם מהלך הנישואין.

עבר עריכה על ידי גבר גבעות בתאריך כ"ג באייר תשפ"ה 10:20

שבטוחים שגברים רוצים יותר. המציאות היא שפשוט ניגשים לזה מצד מאוד שונה וזה בכלל לא נכון אם כבר הפוך.

יכול להיות שגבר ירצה "יותר פעמים" ויהיה בטוח שיש פער אבל סיפוק נשי הוא שונה אפילו מהבחינה הכי בסיסית של מה עושים וכמה זמן, בטח עם מי ומאיזה מקום רגשי מגיעים לשם.

אישה שטוב לה, שמחה ובטוחה במקום שלה ובזוגיות רק תרצה יותר וגם תיהנה יותר.

ראיתי שערכת והוספת-

אמרת שאתה עושה הכל מהכל בבית אולי אתה עושה "יותר מדי" אולי שקעתם לדינמיקה זוגית לא טובה שמזינה את עצמה במעגל דפוק כזה. אתה תמצא את המקום הגברי שלך בבית ובזוגיות ותתעלה מעל זה ותנווט את הבית והזוגיות למקום נכון וטוב, תוביל

איך היא מרגישה?

איך אתה מרגיש

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך כ"ב באייר תשפ"ה 17:55

זהירות לך וזהירות לכולם מ'נשמות טובות' שינסו לפתח שיח בפרטי. לא חושד בך או באף אחד, אבל נושא כזה עלול להיסחף ע"י אינשי דלא מעלי.
 

אחרי שאמרנו זאת, הקושי שלך מאוד מובן. כפי שכתבתי, רבים וטובים נכנסים למלכוד הזה. בגדול המנגנונים שונים -

אצלינו הגברים (בהכללה, כמובן שיש שונות בין אחד לשני) התחושה האינסטינקטיבית היא צורך לפרוק. החיבור וכל מה שמתרחש שם, הוא מה שנותן לנו את התחושה שאנחנו אהובים ומשמעותיים. כשאנחנו מצליחים להתחבר ולהרגיש עם זה טוב, אנחנו מרגישים שהצלחנו להשפיע בעולם וממילא להתמלא מהמאגרים הפנימיים.

לעומת זאת אצל אשה (בהכללה כנ"ל) - המנגנון הפוך, היא צריכה להצליח להיות רגועה, רפויה, אוהבת ובטוחה בגבר שלה שהוא חזק ויכול להגן עליה, כדי שיפעל המנגנון שמבקש ממנה להתחבר אל (ובמידה מסויימת 'להתבטל אל') הגבר שלה. להרגיש שהגבר 'ממלא' אותה לא רק במובן הפיזי, אלא הפיזי מגיע כרובד הכי נמוך של רבדים הרבה יותר עמוקים בביטחון הנפשי שהוא ממלא אותה.

ממילא נוצר 'דו שיח' (שהרבה פעמים אינו מודע בכלל) של חרשים - הגבר מצידו, כמו שעובד המנגנון שלו, מרגיש שהיא אמורה להבין, שאין דרך יותר טובה להביע את אהבתו אליה מהרצון שלו ביחסים. אבל האשה שומעת שהוא 'צריך אותה' וזה מרתיע אותה כי הטבע שלה הוא להתמסר לגבר שמגן עליה, שממלא את הצורך שלה, לא שמשתמש בה לתחושות שלו.

התוצאה של הפער, היא שנכנסים (בהתחלה בלי בכלל לשים לב) למעגל לא בריא ולא משנה מה הביצה ומה התרנגולת - האיש מרגיש שהוא 'צריך', האשה מידי פעם מסכימה כי 'צריך' כי 'ככה עושים', אבל מרגישה שהיא לא באמת מקבלת מזה. ברובד הפיזי אי אפשר כמעט להרגיש את הפספוס, אבל ברובד הרגשי נפשי, האשה מרגישה שהיא לא 'מקבלת' אלא הופכת ל'נותנת', מה שטבעי לה כלפי ילדיה ולא כלפי הגבר שלה.

כיוון שזה המנגנון, גם הגבר, שלכאו' קיבל את מה שרצה - לא מסופק, עובדה שהוא צריך שוב ושוב בתכיפות גבוה ובלי סכרון עם הצורך של אשתו. ההסבר הוא אותה נקודה - הטבע שלו, גם ברובד הרגשי, הוא לתת לאשתו ולהתמלא מהמאגרים הפנימיים שמייצרים עוד כשהוא נותן. כשנכנסים למעגל הזה - פיזית המערכת ממשיכה לפעול, אבל רגשית הוא 'שואב' מאשתו ולא 'משפיע' אליה, מה שגורם שהוא רק מרגיש יותר ויותר מרוקן וממילא מרגיש שהדרך היחידה לבטא את אהבתו לאשתו ובכלל להרגיש שפוי - זה להיות עוד פעם ביחד. אבל, כל עוד שזה המנגנון, זה לעולם לא יספק.

לאורך זמן המעגל הופך למלחיץ יותר ויותר, אצל האשה  התוצאה היא שאינה יכולה באמת להרפות ולהתמלא מהיחסים וזה הופך אצלה לעוד מטלה מכל המטלות ש'צריך'. לאורך זמן, היא מרגישה שהגבר לא נינוח (כפי שיוסבר בפסקה הבאה) וממילא מרגישה מאויימת מכל רצון של הגבר לקירבה. לעומת הגבר, שמרגיש מתח ביניהם ושהדרך היחידה שלו לפרוק אותו ולהרגיש שוב שהוא אוהב ואהוב היא הייחסים - רוצה יותר ויותר.

אפשר ללכת ליעוץ זוגי, אבל קודם כל הייתי ממליץ לך ללכת ליעוץ אישי אצל איש מקצוע שמבין בדינמיקה זוגית ומינית.

יש את יהונתן קליין, אין לי שום אחוזים, אבל ראיתי המלצה על תכנים שלו כאן בפורום לפני כמה חודשים ומאוד התחברתי, חלק ממה שהגדרתי כאן, אולי הכרתי קודם, אבל ההגדרות הברורות הגיעו לי משם. אתה יכול להתחיל מהתכנים החינמיים באתר שלו 'הקוטביות הבריאה'. אם תתחבר אפשר לפנות אליו לייעוץ אישי או לקנות באנונימיות גמורה, את הקורס האינטרנטי שלו שמאוד עוזר 'לעשות סדר בראש'.

עריכה: יש גם את יהונתן שומר, גם הוא מטפל ויש לו גם תכנים באינטרנט, חלקם בחינם וחלקם בתשלום. סגנון קצת אחר אבל הכיוונים דומים. שניהם בגדול יראי שמים ומקצועיים. (כמובן, ההמלצה כללית, לא בדקתי ואין לי דרך לבדוק כל תרגיל)

אם כי יש את האקסיומות שאני תמיד אוהב להטיל

בהם ספק, האם באמת האשה חייבת להיות מקבלת

והגבר הנותן ביחסים?

האם אין קשרים שיש בהם הדדיות

ומחוייבות משני הצדדים להצלחה בנושא הזה.

אבל הבאת פה בכל מקרה הסבר וניתוח מעניין ומקיף.

רציתי לציין, שקיימות גם בעיות אחרות רפואיות.

ולאו דווקא שהכל כפי שתואר

מעין פאזל של צרכים,

סוג של מנגנון שאמור

להחזיק את המבנה המשפחתי בצורה היררכית מסויימת.

גם אם נכונה התיאוריה.

חשוב להיות ער לעובדה שקיימות במשוואה

עוד דברים, ועוד אנשים שהשפיעו על האשה

חוץ מהגבר.

ולא 100% מהאחריות עליו בכלל.

וכדאי להתייעץ עם בעלי נסיון

גם בשביל ההרגשה, וגם בשביל דרכי התמודדות

ובשום מקום לא כתבתי שיש אחריות רק על הגבר ולא על האשה. אני לחלוטין חושב שיש 100% אחריות על הגבר לעשות את החלק שלו בסיפור ו100% אחריות על האשה, לעשות את החלק שלה בסיפור.
 

אני בהחלט חושב שכשיש מערכת שזורמת טוב ובנעימות, לגיטימי שיהיו פעמים בודדות, שבעל יבקש מאשתו, הפעם להיות רק בשבילו, גם בלי כל השדרים שהגדרתי, כי ספציפית הוא מאוד מתוח. אני לחלוטין חושב שאשה נחמדה, שסה"כ מרגישה בטוחה ונעים לה עם בעלה - תשמח לצאת לקראתו במצב כזה וכך ראוי שהיא תעשה. כל עוד שזה יהיה פעם ב... וגם אז יבוא בצורה מכבדת ובהסכמה, זה לא יפגע בהם.

אחרי שאמרתי את זה - בדינמיקה שהוא מתאר, כשכבר נכנסו אליה וממש לא משנה 'מי התחיל', אין שום סיכוי שאשה תגיע עם רצון, היא פשוט סחוטה.  הם כבר בתוך הדינמיקה שבה הוא מצפה כמו ילד קטן ומרגיש ומשדר כך. גם אם היא תתאמץ בשבילו, תוך יומיים הוא יצפה שוב וסביר שלה לא יתאים, ממילא היא 'נעולה' מראש. הם לא במערכת שיויונית, אלא במערכת של 'ילד קטן' (לא אני אמרתי!) שמצפה ש'אמא' תניק אותו.

אתה צודק לחלוטין, שבעיות רפואיות מסויימות, או (לא הזכרת, אני מוסיף) טראומות לא מעובדות יכולות להיות גורם לפער מראש. 

מדוייק. גם לגבי איך שהאישה חווה את זה.

חשוב לציין שבתקופות של הריון ולידה זה עוד יותר משתנה.

אבל בזמנים רגילים- זה ממש ככה.

אהבתי.

מה שכן גם הורמונים משפיעים מאודדד

הריון/ הנקה/ מניעה

כל עוד אתה תלוי ביחסים איתה - הסיכוי שהיא תרצה הוא קלוש.

כי זה משהו כלפיה אישית.

התחושה שלה היא שאם היתה אופציה בתורה להביא אישה אחרת ליחסים רק, היית עף עלזה.

לכן זה לא רק לא מניע אותה, אלא גורם לה פחות ופחות לרצות ופחות לפתח חשק.

הדבר הראשון שיש לך לעשות זה לבדוק למה יש לך תלות בזה.

הרי באופן טבעי זה לא אמור להיות כמו אוכל לתינוק שצורח.

איפה החסר שגורם לך להיות ככה?

לדעתי זה לגמרי טיפול, ואולי עדיף זוגי.

ברגע שישתחרר לך התלות - אוטומטית היא תפתח יותר חשק, כי זה לא יהיה משהו שקיים תמיד ברקע.

זה משהו שצריך להפעיל.

גם אצלך.

ואז, גם אצלה.

בהצלחה רבה.

זהו שאני רוצה לעשות טיפול לעצמי קודם

השאלה מי הבעל מקצוע שיכול להתאים לי?

כן יודעת להגיד לך שלא חייב שזה יהיה טיפול אישי לך בשביל לגעת בנקודה של התלות,

מכירה לגמרי סיטואציות של זוגות בטיפול זוגי שמטפלים בתלות של אחד מהם.

כשיש את הצד השני נוכח יותר קל לדעתי לעבוד, וגם להגיע לנקודה האמיתית.

ממליצה על שיטת המובחנות ממש.

אם הוא היה מתאר מצב מוגזם שלא מספיק לו גם מה שיול להיחשב פעילות מספקת בקרב הציבור הכללי, מילא.
הוא מתאר פה חוסר משמעותי, למה תלות וטיפול?

הלואי ואישתי הייתה מבינה שזה כמו אויר לנשימה

אבל עדיין שאני מקבל סירוב אני מתנהג כמו ילד קטן עם פרצוף חמוץ ופה אני זקוק לטיפול

מה עושים כשאסורים? מתים?

מה עושים רווקים דתיים?

מה עושים אחרי לידה חודש?

מה עושים אם האישה חולה ממש תקופה ארוכה?

חיים.

נושמים.

אז אויר זה לא.

לא מקטינה את זה.

זה צורך חשוב ומדהים וקריטי.

הרבה יותר מאויר.

כי זה התכלית בין בני זוג.

אבל לא קשור לאויר או לאוכל.

אפשר לחיות בלי.

והרצון הוא לחיות עם המון ובכייף ובשמחה ורצון של שני בני הזוג

בגלל מהות השוני בין גבר לאשה בעניין הזה.
רוב הנשים לעולם לא יבינו את ההתמודדות שגברים חווים.
רווקים? סובלים סבל יומיומי בל יתואר.
נידה, אחרי לידה? כנ"ל. סבל של ממש. רובם לפחות.
אבל זה אחרת. כי כשמערכת היחסים המינית תקינה בין בני הזוג יודעים שזה לזמן קצוב ומוגדר ואח"כ יש שגרה שהיא טובה ובריאה לשני בני הזוג.
האיש מתאר שאין לו את הבסיס הזה.
זה תהום שחסרה ולא מתמלאת,
איך ינשום?

זה כמו אשה שפשוט לא מקבלת יחס ראוי מבעלה.
מה נגיד לה, תנשמי?


אבל אנחנו מתמקדות בקושי שלנו, האמיתי והנכון, ולא נותנות מקום אובייקטיבי לסבל והנצרכות שלהם מהסיבה הפשוטה שרוב הנשים לעולם לא יחוו את החוסר בעוצמות שגברים חווים אותו. בפשטות.
צריך הרבה ענווה לקבל את זה כמו שזה, ובגרות כי זה דורש מאיתנו הנשים לשנות גישה כללית לחיים בכלל ולחיי זוגיות בפרט. 
(בלי חלילה לדרג או לשפוט מישהו ספציפי אלא כרעיון כללי)

למה מצפים מגבר שיכיל, יבין, ידאג, יקבל, יפרגן, יאהב וכל זה, בלי שהוא מצליח לנשום?
זה ממש לא מקום של טיפול זה צורך הכי טבעי ורגיל.
@חמור חורש בשדה  לעניין הפרצופים החמוצים, לא צריך להגזים אתה יכול ללמוד לווסת את התגובות גם בלי טיפול. לא כל דבר דורש טיפול... שוב, לעניות דעתי...
 

וזה יפה שאת אמפטית ומבינה את הכאב של הגברים באשר הם, אבל מה המטרה בזה?

עם זה הוא לא "ילך למכולת". זה לא יגרום לאשתו לרצות אותו.

זה יגרום לה להרגיש אשמה.

זה כמו שניתן עכשיו הרצאה לגבר איך מרגישה אישה שצנח לה החשק בהריון. 

הוא אולי יבין יותר את העמדה שלה, אבל הוא ימשיך להיות מתוסכל.

המטרה שלו היא או שהיא תרצה אותו יותר, או שלפחות הוא לא יסבול מהמצב הזה.

היא לא תרצה אותו יותר עם פטיש בראש של "אני גבר ויש לי צרכים!"

וזה בטח לא יפחית מעוצמת הסבל שלו, כשאומרים לו שאשתו אכזרית אלו בכך שהיא לא נותנת לו לנשום

וא"חכ לחשוב איך אפשר לקדם תקשורת בריאה ומניבה, להבין על מה עומד הקושי והמורכבות, כי אם ננתק אישה מכל שאר הדברים שהאי מתעסקת בהם בחיים, היא באופן טבעי ובריא תרצה ותרגיש שהיא צריכה הרבה יותר מפעמיים בחודש. זה ברור שיש פה פלונטר שיש לפתור אותו.
מתחילים ממה לא הבעיה-
הצורך שלו- לא הבעיה
הצורך שלה- לא הבעיה
מה כן? לא יודעת,
איך אפשר לפתור?
לא יודעת. יש פה צד אחד של המטבע והרבה פרטים חסרים, זה שלהם.

אבל קודם כל להבין שזה שהוא צריך יותר ומרגיש שקשה לו לנשום, זה לא הוא שצריך טיפול.. אני לא אומרת שיהא כן צריכה,
אלא שזו לא הבעיה פה.

ממש לא טענתי שהיא אכזרית!
אם קראת את ההודעות הקודמות תראי שאני מפרטת דווקא עד כמה קשה לאשה להיות בתוך זה במירוץ החיים.

יש פה משהו שצריך עבודה,
יש הרבה דברים שאפשר לטפל בהם, בכל מיני דרכים.
 

אני לא מגיעה עדיין לחלק שלב.

לא דיברתי איתה וגם הוא לא הציג יותר מידי את הצד שלה.

הוא דיבר על עצמו.

ואמר שהוא מגיב בצורה לא פורפורציונלית ומרגיש שזה אוכל לתינוק צורח.

נהרס לו כל היום אחרי ואין לו דרך להכיל את זה.

פה עצרתי.

איש מבוגר שנתקל בסיטואציה של תגובה לא מידתית, גם מול עצמו, ולא רק בשפיטה מול אחרים, זה לגמרי נקודה לעצור ולהסתכל מה יש פה.

אני רואה את זה כתלות. או באשתו, או ביחסים.

כשאתה לא מצליח לתפקד בלי משהו - משמע אתה תלוי בו.

כן. באוכל כולנו תלויים.

באויר כנל.

במין לא.

לא אומרת את זה בכלל ממקום של 'זה זכותה להגיד לא ותשחרר ותלמד לחיות עם זה'.

הפוך.

ברגע שהוא ילמד איך להסתכל על זה בעין בוגרת וילמד דרכי התמודדות ותגובה - היא תרגיש לדעתי אפילו מהר מאד את השינוי, ויתפתח אצלה חשק שהוא לא מכיר בכלל היום.

הסיטואציה של היום שהוא עם חשק 24/8 , משאירה אפס מקום לחשק שלה.

היא לא מכירה אותו. את החשק.

אז בטח שהוא כבעלה לא יכיר.

ברגע שיתפנה אצלו מקום לזה - היא תיכנס שם.

וכתבתי בהודעה כבר, שלדעתי טיפול זוגי יהיה הכי יעיל, כי יש פה גם ענין של תיאום ציפיות.

אם היא רואה את זה כמו שאת חושבת שאני מכוונת - שזכותה ולא מעניין אותה בכלל, אז באמת לא יעיל מידי.

אבל בהנחה והיא איתו בעניין ותשמח להתקדם - לדעתי זו הדרך.

אם  במשך זמן הכל היה תקין ופעם אחת הוא היה מגיב כך ופותח שרשור, אני איתך.
אבל אם לאורך זמן המצב כ"כ מתסכל, אפשר להבין את התגובה.
אנחנו לא יודעות מה בדיוק הוא מגדיר תסכול,
אנחנו לא יודעות מה בדיוק מפעיל אותה או אותו.
אי אפשר לנתק כל דבר בפני עצמו, זה מאוד קשור.

אולי אני טועה ולא הבנתי פה משהו..

אבל אני חושבת שזה לא ענין של הבנה.

לא באנו םה לתת לו תמיכה נעימה וכרית.

אני לפחות, באתי לנסות לעזור לו להגיע לשורש.

ואם בפועל כשזאת מציאות חייב הוא לא מצליח להתמודד - הכי חשוב ובסיסי שצעד ראשון ילמד להתמודד.

בטח כשזה משפיע באופן ישיר על החשק של אשתו.

וזה מגלגל את הגלגל.

אצלו זה בייס של אוכל לתינוק צורח.

אז אצלה אין צורך בכלל לבדוק אם היא רוצה או מה היא רוצה.

היא לא בודקת בכלל.

כי תמיד יש רצון באויר.

ברגע שיהיה רוגע באויר, שלמות, והבנה שאנחנו בסדר -

היא תוכל לבדוק בכלל מה איתה.

ומשם הדרך לשמים קרובה בעז"ה.

קודם כל להבין למה היא לא רוצה, מה קורה שם?
כל מה שיהיה תלוי בו לפי דעתי הוא יעשה בשמחה.
היא צריכה להבין שקיימת בעיה בהתנהלות הזוגית שזה לא תקיןף גם אם כל הסיבות שלה מוצדקות.

כמובן שתגובה צריכה להיות פרופורציונלית,
ואדם צריך לעבוד על מידותיו תמיד.
אבל זה כמו אקמול לגידול.
 

היא לא לא רוצה.

היא לא חושבת שזה סבבה ככה.

היא לא אומרת 'לא באלי ותמות'.

היא בעומק גם רוצה שיהיה להם אינטימיות טובה וזוגיות מעולה.

אבל כל עוד הוא תלוי בזה,

היא לא תצליח לשחרר כמה שהיא לא תרצה.

בהנחה והיא כן בענין,

והם עושים שיחה ומבינים שהמצב כמו שהוא זה לא מה שהם רוצים.

היא יכולה להבטיח לו אלף פעמים שהיא תשתנה ותתחיל לרצות.

זה לא יעזור, כל עוד הוא תלוי בזה.

היא לא יכולה לפתח רצון וחשק כשהיא מחויבת.

סיטואציה שמתייחסים ליחסים כאל אויר שחייב לנשום אותו,

זה לגמרי מחייב אותה ברמה הכי בסיסית.

היא לא יכולה לקום בוקר אחד ולהגיד מכאן והלאה אין כלום.

לא שהיא מתכוונת להגיד את זה,

אבל כשאת חיה במציאות שאת חייבת טכנית לעשות משהו,

גם אם את לא רוצה,

את לא תוכלי לרצות מהעומק שלך באמת בשמחה.

ולכן אני לא רואה וצרך קודם ללכת אל החשק שלה.

מבחינתי החשק שלה לא יכול להתקיים כל עוד הוא תלוי.

ואין לנו שאלה אם הוא תלוי.

חוסר יכולת להתמודד = תלוי.

עכשיו יותר מובן מה הכוונה שלי?

אני אומרת מניסיון של זוגות שמנסים לטטפל בחשק של האישה כי זה התוצאה שנראית לעין,

וזה יכול להימשך שנים של כאב לב,

כי זה פשוט לא תלוי בה, כל עוד הוא לא משתחרר.

אולי אני גם טועה.

אני לא מכירה את הסיטואציה שלהם.

אבל ממש היה נשמע לי ועדיין נשמע לי שבזה מדובר פה.

והלוואי שיצא משהו טוב מכל הדיבור הזה ושבאמת יהיה לכם משולם ביחד ותגיעו למחוזות רחוקים! @חמור חורש בשדה 

לא בהכרח שאם ננתק אישה מכל עיסוקיה היא תרגיש צורך ביחסים.

בעיניי זה דווקא הפוך- אישה תשוקתית יותר שיש לה הנאה במה שהיא עושה- סביר יותר שתהיה לה יותר תשוקה מאישה כבויה שאין לה כלום בחייה.

מיניות זה תלוי מאוד במזג.

יש נשים קרירות יותר, שזה טבען, ואין הרבה מה לעשות.

אני עדיין טוענת שככל שהוא ילמד להיות אביר, ככה יש יותר סיכוי שהיא תתעורר לגלות ולהעריך אותו (וגם לרצות אותו).

אבל אם הוא נמצא בעמדה חלשה לידה, הסיכוי שהיא תתעורר לכך הולך ויורד.

זה שהוא כואב את המצב שלו- זה מאוד מאוד מובן. אבל כמובן שצריך ללכת לטיפול. כי התגובה שלו למצב הזה מחריפה את המצב הזה עוד יותר!

יש פה כמה דברים שאני חולקת עליהם באופן מהותי, אבל כבר כתבתי את דעתי.
גבר שיותר מדיי זמן אביר- זה מעלה שאלה.
לא ארחיב מפאת המקום והנוכחים אבל יש מקום להתנהלות טבעית בתוך קשר.
אשה לא יכולה להחזיק כל הזמן את החבל משני הקצוות.
ושוב חוזרת שאין לי מושג מה באמת הולך שם ומה עמדתה ומה נק' הפתיחה אז זה אפילו קצת מיותר..

זה מלא.

מתים מבפנים

לזלזל בחוסר או לחיות בתודעה של שורד זה לא חיים

לא מורידה מיזה.

אמרתי, ואומר שוב.

זה לגמרי צורך חשוב והכרחי וטבעי ומתבקש.

אבל.

כשאתה לא יודע להתמודד עם החסר של הצורך הזה - אתה בבעיה.

עכשיו מובן יותר?

לא משנה כמה הצורך הוא טבעי ואחלה ורצוי ובסיסי.

ובאמת מיניות זה בסיס לחיים שפויים.

חד משמעית.

לא סתם רווק הוא לא שלם.

גם בגלל זה.

אבל עדיין.

כשאתה לא מצליח להתמודד - דבר ראשון בא תלמד איך להתמודד.

אחר כך השאר יסתדר.

בטח כשהחוסר התמודדות שלך - משפיע ישירות על החשק של אשתך.

זה לא סיטואציה טבעית.

מין זה לא אוכל. רווקים דתיים חיים יפה בלי זה בכלל.

לא אומרת שתקין שאין כמעט, אבל כשהוא חי בסיטואציה שהוא מרגיש שזה כמו תינוק רעב שלא קיבל אוכל - 

תקין זה לא.

כשיש לו תלות כזאת במין עם אשתו - היא לא חלק מהענין. אין דבר יותר מרחיק מיזה.

זה אפילו לא בבחירה שלה להתרחק.

היא מרגישה שזה לא נוגע אליה, כמו שהסברתי בהודעה הקודמת.

היא לא אוכל לתינוק צורח.

לא משנה כמה זה ולמה זה.

ולכן היא מתרחקת יותר.

וזה מגיע למצב, שהיא פשוט לא מכירה מצב שבו היא עצמה רוצה יחסים מרצונה האישי.

כי זה תמיד נוכח הרצון שלו, זה האוכל שלו.

לכן,

ברגע שהוא יצליח לחיות בשלום עם 'יש או אין', 

היא אוטומטית תפתח רצון.

כי פתאום זה לא אוכל. ולא צורחים כשאין.

כמובן שמסייגת ולא לבלוע אותי,

אני אומרת את זה ממקום של ניק שקרא הודעה ועלתה לו נקודה חשובה.

ממש לא מחייב ולא כלום.

רק חמוד לראות שהפותח כן הסכים איתי, ורק לך מבחוץ צרם..

הגיוני שבעומק הוא יודע על מה אני מדברת....

ואולי לא.

לא שלחתי אותו לפינת העונש.

הצעתי טיפול

טוב זה בטוח יעשה.

שגם ביחסי אישות צריך להיות "תלמיד חכם".

באופן כללי, אם אשתך תרגיש שהעונג שלה יותר חשוב לך מהעונג שלך, ותהיה קשוב וסבלני לצרכים שלה, היא כנראה בעצמה תרצה יותר.

יש טיפים בגמרא, איך אמורים לגשת נכון ליחסי אישות.

ובנוסף, במקרה הצורך, גם מותר ואף כדאי להשתמש באביזרים שיעזרו לאישה 

1. לדבר על זה. לפתוח את העניין בזמן נעים וטוב ולדבר את הקושי. לשמוע מה יש לה להגיד. חשק של אשה תלוי בהכל כמעט, ולפעמים לא תלוי בכלום. אסביר:
לפעמים אשה צריכה פתרון לכל שאר הבעיות כדי להיות פנויה רגשית ומחשבתית, ולפעמים היא צריכה את הביחד כדי לפנות את עצמה מכל שאר הבעיות. מובן?
זה מסובך ופשוט.
חשק של אשה זה דבר שנבנה הרבה זמן. 
חשק של גבר הוא אינסטקטיבי. זו אומנות לסנכרן בינהם- אבל זה בידיים שלך, האחריות פה יכולה להיות עלייך וזה דבר חיובי.
2. ללמוד על זה. הדרכת חתנים זה לא מספיק, הרבה פעמים נשואים שנים ועדיין לא באמת יודעים מה הצד השני רוצה וצריך
זה מתקשר לסעיף 1. הרבה נשים לא ירגישו בנח לשתף מה הן באמת רוצות ואוהבות, חלקן עומדות מאחורי כ"כ הרבה מחיצות שונות ומשונות שנערמות במהלך החיים, שהן אפילו לא יודעות להגדיר מה הן רוצות וצריכות.
3. ואולי היה ראוי שיהיה מספר 1. להתפלל על זה. כמו כל דבר אחר שמתפללים עליו. בכנות וממקום טהור של רצון לטוב.

עזרתי לך בבית--- מגיע לי ש"תעזרי" לי גם.

זה לא עובד ככה. אתה לא יכול להביא אותה לרצות בזה, כי היא חייבת לך, או כי אתה הוכחת לה שאתה צודק.

זו ממש ממש לא הדרך...

תפרגן לה בעיקר, וגם תלמד איך מתנהגים באבירות כשהיא אומרת לך לא.

גבר שמתנהג כאביר זה עולם אחר לגמרי.

אבל בשביל זה צריך להתאמן, זה לא בא לבד.

בצד שלך- להעמיק ולהבין למה כל כך קשה לך כשאתה לא מקבל. זה מקום מאוד לא בריא לך ולזוגיות שאתה מרגיש שאתה "חייב"

גם שלך מול עצמך - שאתה תלוי כ"כ במישהו אחר

וגם מול אשתך- זה שדר שמרחיק ומוריד את החשק

בצד השני- טוב לה במיניות? היא נהנית? (אתה לא צריך לענות על גבי פורום פתוח. זה שאלה בשבילך או בשבילכם)

כתבת שאתה עוזר בבית אבל גם יש קשר אינטימי רגשי? שיח? דייטים מכל סוג שהוא?(לא דווקא מסעדה. פשוט זמן שבו שניכם יחד ועסוקים בזוגיות ובכיף שלכם)

אם אתה רוצה שהיא תרצה יותר אז חייב לדאוג שיהיה לה טוב וכיף במפגש המיני

כשמשהו כיף לנו אז בא לנו ונמצא זמן וכח. וכשלא- ממ..אז ברור שלא...

גם מבחינה רגשית וגם מבחינה פיזית

ואם לא מספיק טוב אז שבו תחשבו איך אפשר לעשות לה טוב וכיף שם

וגם לך כמובן

ואם אתם מרגישים שחסר לכם כלים אז לכו ללמוד איך להפוך את המפגש הזוגי למספק ואיך למנף את הפער ביניכם למתח שיחזיק את התשוקה

וכמובן- אם לא טוב לה שם זה לא אומר שאתה לא אטרקטיבי או שאתה לא בעל טוב! אין פה מקום להאשים!

זה פשוט משהו שאתם צריכים ללמוד שניכם וללמוד אחד את השני ולהתנסות

המלצות:

אפרת צור

גן נעול

ובטח יש עוד הרבה אופציות שמיועדות לגבר הדתי.

אני מכירה יותר תכנים שפונים לנשים....

בהצלחה!

ועוד כאלה.

נתנו לך הרבה המלצות כאן, והלוואי שהן תעזורנה לך.

אני לא בא להביע עמדה לגבי ההמלצות, אבל כן אעודד אותך לפעול לפי מה שהכי מתאים לך. אל תישאר במקום ואל תכבה את התשוקה שלך. עם כל הכבוד, אתה לא פחות מ50% בזוגיות והצרכים שלך אמורים להיות מסופקים (בפרט שאתה מתאר צורך שהוא לגמרי בגבול הנורמלי). אני בטוח ששיחות ברורות שלך עם אשתך, מאוד יתרמו לכם להבין זה את זה (אולי כן כדאי לנהל את השיחות כשיש לך ביד איזה כיוון לתשובה, ייעוץ או עבודה משותפת וכדו').

תאמין לי, לא אתה ולא היא, רוצים להגיע ליום שאתה תוותר על זה (וכן, זה יכול לקרות. תאמין לי!). וזה נכון שיש איזו תפיסה נשית מאוד רווחת, שהגבר הוא סוג של בעיה, שהוא רוצה "יותר מדי" והוא "לא מבין" ש"זה לא עובד ככה", ואז הניסיון הוא להקטין את הצורך שלך ואגב כך להקטין אותך (במישרין או בעקיפין, בשגגה או בזדון). רק שוכחים שעלול לבוא יום שבו כבר לא תנהג כמו תינוק שרוצה מין ביחד, אלא פשוט תתייאש ותוותר (ואז לרוב תוותר גם על המינון שהיא כן משתוקקת אליו, וגרוע מזה אתה משפיל אותה, וכשהאישה מרגישה דחויה אז כל התיאורים שלך על התינוק הם אפילו לא פרומו...), או שפשוט תחפש את הריגושים במקומות שיש להם היתכנות (צריך להסביר מה הסכנות בזה?).

כך או כך, חשוב שתטפלו וחשוב שהיא תבין את המשמעות של זה גם עבורה (אם היא מזלזלת בך באופן אישי, אז זה כבר יוצא מגדר הנושא ורק עוד יותר דורש בירור מעמיק שלך או שלה או של שניכם).

לגבי המלצות, בציבור החרדי יש מישהי בשם גליה סברסוב או משהו כזה. תקופה ארוכה היא עסקה בזה ופרסמה כל מיני פוסטים (אישית אני מקבל את החומרים שלה למייל, אבל יש לה בוודאות עוד פלטפורמות). אולי תנסו להשיג אותה ובטח תוכל לטפל/להפנות.

נ"ב, בלי קשר לכלום. לפי שנות הנישואין דלך אתה נשמע אדם בוגר. אל תתנהג כמו ילד קטן כי אתה לא.

התגובות פה מרתקות וחשובות. אבל לא יודע איך גברים ונשים נשואים יכולים להשתתף בדיון כזה משותף..

אפילו שזה אנונימי לחלוטין.

לא כזה צדיק, ולכן אולי מקל לעצמי..

אבל דווקא בהנחה שיש כאן הרבה צדיקים תוהה האם לדעתם זה כן בסדר?

זו התמודדות לא פשוטה. אני לא יודע איך לפתור אותה בשבילך, אבל כן כמה כיוונים

1. יכול להיות שיש כמה דברים שאתה יכול לעשות כדי לצמצם את הפער ביניכם. מציע כמה כיוונים - לצאת לחופשה, לשלוח אותה לספא או דברים אחרים שמשפיעים לטובה על החשק שלה. במקרה כזה צריך להיזהר שלא "לצפות" - אתה יכול להיכנס לתחושה שמאוד התאמצת ובסוף אין לה חשק ואז התסכול הרבה יותר גדול. זה יותר כיוון של להכניס את זה לאורח החיים שלכם- פעם בחודש יוצאים לחופשה של לילה בלי הילדים - לפעמים זה פותח לה את הצ'אקרות ולפעמים לא והיא צריכה להרגיש שמבחינתה היא לא חייבת.

2. יש כל מיני מצבים של קרבה חלקית שבה יש פוסקים שמתירים דברים מסויימים. זה יכול גם לתת קצת ריווח עבורך והבדל קטן עם השפעה גדולה. לא נכנס לפירוט, אתה יכול לברר וזה תלוי גם במי הרב שלך. (לדעתי אפשר במצבים של קצה בשלום בית לבחור את הרב שהפסיקה שלו נוחה לך , וכל אחד יעשה כהשקפתו).

3. להחזיק בראש שאצל אשה דברים יכולים מאד להשתנות. כנראה שאשתך לא תשתנה מהקצה לקצה אבל כן יש הרבה דברים שמשפיעים ומשתנים. מניסיוני הריון ואחרי לידה  שהם תקופות מאד ארוכות יכולות להוריד חשק מאד.

גם פניות בחיים משפיעה. לא מדבר על אשה כבויה שלא מצליחה לחיות את החיים שהיא רוצה. לפעמים יש הרבה קטנים ולא ישנים אף לילה רצוף ואחר כך עבודה ועבודות בית וגם אם אתה שותף מלא זה עדיין יכול להשאיר לה עומס גדול.

4. אתה מציף בעיקר את התגובה שלך של ילד קטן. אני ממש מבין אותך... נראה לי שזה מזמין אותך בעיקר לעבודה פנימית של שינוי תפיסה. ממה שאני מבין אתה מרגיש ש*מגיע* לך. כשהילד בתוכך מרגיש שהוא לא קיבל את מה שהוא באמת צריך ובאמת מגיע לו הוא נשבר.

נראה לי אח יקר שאתה פשוט צריך גם לקבל את המצב.

זו אשתך , אני בטוח שהיא אדם נפלא ויש הרבה מאד מתנות שזכית להם בזכות הקשר אליה. אבל יש גם אתגרים. היא לא אדם בעייתי או מקולקל, פשוט יש פער ביניכם. הרבה אנשים מתמודדים עם דברים קשים, אלו הקלפים שאתה קיבלת - תתחיל לשחק הכי טוב שאתה יכול...

עכשיו, בנושא של מיניות יש פלונטר שקשה להתמודד איתו - בדרך כלל כשיש בעיה אצל בת הזוג הכיוון הנכון הוא לשחרר את התלות שיש לי בה - לא להשליך את זה על עצמי. פה התלות היא אמיתית... באמת אין לך דרך אחרת לבטא מיניות בלי אשתך.

עוד פלונטר זה כשיש לאדם מגרעת שפוגעת בזוגיות הוא צריך לעבוד עליה הרבה פעמים ב'אתכפיא' כדי להתגבר על הבעיה. במיניות צריך לשנות את החשק עצמו, זה הרבה יותר עדין וניסיון שלה להשתנות יכול רק להרחיק.

5- שמעתי וקצת קראתי על כיוון שיכול להיות מאד משמעותי אבל נראה לי לא מתאים לכל אחד.

יש חכמה שהגיעה מהמזרח (ויתכן שהמקור לה הוא פנימיות התורה) של עבודה עם האנרגיה המינית שבגוף ובנפש. זה דורש לימוד והרבה מאד תרגול - לזהות את האנרגיה הזו בשרירים באיזורים מסויימים (לאו דווקא המקומות הצפויים). לאט לומדים להרגיש את הזרימה של האנרגיה ואז גם אפשר ללמוד שליטה ויכול לתעל את האנרגיה לכיוונים שונים. למשל יצירתיות אומנותית או חשיבה מדיטטיבית או דברים אחרים. יש לזה קצת רמזים בפרקים במוסר הקודש שבהם הרב קוק מדבר על מיניות.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.