אולי העובר בתנוחה שקשה לתפוס?

עשית גם אולטראסאונד?

אבל תמיד טוב לגשת למיון לבדוק

מוניטור שחלק מהזמן לא היה תקין כי המכשיר לא קרא טוב.

שלחו אותי למיון והכל היה תקין.

ופעם אחרת היו ירידות בדופק, ברמה שהכניסו אותי מייד לרופא, בלי לחכות בתור. וכשהגעתי למיון הכניסו אותי ישר שנקלטתי במערכת.

ואז המוניטור היה תקין וכבר שום דבר לא היה דחוף. 

הוא זז הרבה

ועדיין ישבתי שם 40 דק ואין רצף של מוניטור

ברצף של זמן עלול להראות על איזה מצוקה של העובר.

זה גם יכול להיות סתם תנוחה לא טובה.

אבל הערנות חשובה מאד וטוב שהלכת להבדק.

עשו אולטרה סאונד?

לפעמים תזוזות יתר של העובר גם מוכיחות על מצוקה....

למה הופנית בכלל למוניטור בשבוע כזה?

אני מטופלת בהריון בסיכון בגלל קרישיות גבולית

שאחד הרופאי הריון בכלל אמר שלדעתו אין קרישיות.

אז רופא ההריון אמר שהוא רוצה מוניטור כל שבוע…

הרגיש לי סופר מיותר אבל עשיתי…

והעובר שלי כל הזמן בתזוזות יתר… מהיום שהצחלתי להרגיש תנועות זה תמיד היה המון וחזק

שגם אותי הכניסו למעקב הריון בסיכון על סיכון נמוך מאוד וכמעט לא סיכוני.. מין חשש שיתפתח למצב סיכון, לא משנה.

וגם אצלי משבוע 32 הייתי צריכה לעשות מוניטור כל שבוע

וזה באמת כאב ראש, במיוחד שאצלנו אין מרכז בריאות האישה וזה היה טרטור כל פעם למצוא איפה אפשר לעשות, וגם אצלי הפנו למיון בשבוע 36 או משו כזה בגלל מוניטור לא מושלם..

אבל בסופו של דבר, המעקב שהיה לא תקין בשבוע 39 והרופא שאמר "די, זה לא מאה וזה שלב שאת כבר יכולה ללדת. היא מדאיגה אותי ואני רוצה אותה בחוץ" והפנה אותי לזירוז

והסייעתא דשמיא

הם הנס שבזכותו יש לי פה ילדה מהממת ששיגעה לי את המוח הערב ולא רצתה לישון😆

ילדתי בזירוז(קל יחסית כי היו צירים ופתיחה כבר הרבה לפני)

בוואקום

תינוקת באפגר 4.....

בגדול.

ב"ה באפגר של אחרי 10 דקות היא כבר הייתה באפגר 10🙏

בימים הראשונים היא באמת הייתה חלשה יחסית, הבכי שלה היה כמעט בלתי נשמע ועוד..

אבל ב"ה היא התחזקה מאז עכשיו אני כבר שומעת כשהיא צועקת עלי..

הכי נורא בכל הסיטואציה זה שבגלל שהיא הייתה ככה במצוקה ואני הייתי בחדר ניתוח, רק ראיתי מלא רופאים עליה והייתי לבד והיה מפחיד נורא. הצוות היו רגישים אבל הסיטואציה הייתה מורכבת ומאיימת.

בנתיים תקין

משתדלת לא להתבאס על כל התוכניות שנהרסו לי

כל כך רציתי לצאת היום 😒

לק"י

קרה לי גם במעקב הריון עודף, שהרופאה בקופה נלחצה מהמוניטור ושלחה אותי למיון, ושם לא הבינו למה שלחו אותי בכלל🤦‍♀️🤦‍♀️

פה ראו שאני מרכישה שבאתי סתם דאגו להסביר לי שחייב לבדוק

אני עוד פה, עם עירוי נוזלים

נראה מה יהיה..

העיקר נלחצתי לשוא.

טוב שהלכת לבדוק

וב"ה שאנחנו חיות בדור שיכול לעלות על בעיות בזמן ולהציל תינוקות

אז ברור שיש כאלו שישלחו אותן סתם למיון (גם לי זה קרה והייתי היסטרית)

אבל יש כאלו שבזכות זה מגלים מצוקה של תינוק ועוזרים לו / מייילדים מוקדם יותר

באמת תסתכלי על זה בעין חיובית

וטוב מאוד שהלכת, הרי לא הייתי מצליחה להישאר בבית ברוגע בכזו סיטואציה.

אם הרופא כותב כזו הפניה

ברור שהולכים

זה החיים של התינוק שלך

לא משחקים עם זה

עדיף ללכת ולהשתחרר כי הכל תקין

מאשר חלילה..

לקחת כזה סיכון ואחריות

היא אמרה שכמובן הולכת להבדק רק חיפשה הזדהות או לדעת על מקרים דומים.

שהכל בסדר!! עדיף לדעתי ללכת אם יש אופציה קטנה .....

אני שמחה מאוד בשבילך ושימשיך טוב בבריאות וידיים מלאות

חיבוקים

צודה על השאלה מחמם את הלב ממש ❤️

מוניטור בבית חולים תקין (האחות אמרה שרואה האטות והרופאה אמרה שהוא מעולה 🤷🏻‍♀️)

אבל עדיין זה לא מבטל את ההאטה בדופק שהייתה במוניטור הלא תקין של הצהריים

חתמתית על סירוב אשפוז

ומחר בע״ה אעשה מוניטור חוזר אם הוא יהיה תקין מה טוב

אם חאו חלילה אני אחזור למיון 

כמה וכמה פעמים באחד ההריונות.

קופת חולים הפנו למיון, מיון אמרו שהכל בסדר. הציעו או אשפוז או לחזור למחרת לעוד מוניטור... ב"ה הגעתי עד שבוע 38. (התחיל לי ההלוך חזור משבוע 32 - בערך פעמיים בשבוע. לא מגזימה)

בעה בידיים מלאות בזמן הנכון!

אני עכשיו צריכה למאת באמצע העבודה למוניטור נוסף, אני אצא כמובן

אבל מרגיש לי מזה מטופששש

המוניטור בבית חולים היה תקין אז מה הקטע?? 

ככ הרבה פעמים עברתי את הסרט הזה, בגלל משהו שאולי אולי אולי אבל יש רופאים הסטריים שהעדיפו לא לקחת סיכון למרות שאין על מה. אבל כן נבדקתי ותמיד הקשבתי להם. עדיף לבזבז זמן (גם זמן יקר ע"ח העבודה) ולוודא שהכל תקין 100% מאשר להתחרט אחכ (מניסיון מר ועצוב שלי)

תחשבי שאם זה היה תינוק כבר ילד שנולד והיה משהו הכי קטן לא היית בודקת?

תעדכני אחכ שהכל בסדר ❤️

אבל אם המוניטור תקין בבית חולים אז למה שוב?

אני גם מזה חוששת שהמוניטור בקופה פשוט לא תקין

איך אמר בעלי אתמול לרופאה? שהמוניטור של הקופה מאלי אקספרס 😂😂😂

אני לא חלילה מנסה להתעמת, אני אלך אבל בעלי בטוח שזה שטות ואני גם בלי הרבה ביטחון, מנסה לחפש צידןקים למצב 🙄

מציעה לפעם הבאה לכת למרפאה עם מוניטור איכותי יותר, יש כאלה שבאמת מקרטעים, אולי מעליאקספרס 😂

ב״ה שכך היה

אני נבדקתי ובה הכל בסדר, סתם מכשיר תקול

ולפעמים יש מצוקות שהן חמקמקות ורק ניטור חוזר (ועוד אחד ועוד אחד)

יכולים לשלול בעיה.

עדיף ללכת לחינם מאשר אח"כ להצטער.

יכול להיות שבמיון רוצים רק כסת"ח, אבל במקרה הזה אתם באותו צד של המתרס. גם את וגם הם רוצים להיות בצד של ה100% ולא להסתפק ב99%.

בעלך לא צודק.

זה שיש 99% אחוז שהכל בסדר, ו1% שמשהו בכל זאת לא בסדר, לא הופך את היציאה לבדיקה לשטות.

זה כמו שתגידי שזה שנסעת אתמול עם חגורה זה שטות כי עובדה שלא הייתה תאונה אז ממה החגורה הגנה עליך? מכלום בעצם..

באמת בלי להלחיץ אבל כן להמחיש, נניח שיש סיבוך של קשר בחבל הטבור, כשהקשר רופף זרימת הדם תקינה, וכשהקשר הדוק זרימת הדם לא תקינה.

אולי המוניטור של אתמול היה במקרה בזמן של קשר רופף?

הרי אי אפשר לדעת למה לפני כן המוניטור לא היה תקין במקרה כזה אי אפשר לומר סוף טוב הכל טוב. צריך לעקוב כמה זמן כדי לומר זאת בפה מלא.

בכל אופן שאלו יהיו הצרות שתצטרכי לצאת מהעבודה וכל זה, עוד קצת וזה מאחורייך.

את העובר.

הוא היה מאד שקט במוניטור ולקח זמן עד שהתעורר.

וכל פעם שחררו אותי מחדש אבל אני לא הייתי רגועה

בסוף באמת הוא היה במצוקה.מסתבר שהוא שאף מים מקוניאליים עוד לפני שהלידה התחילה

המיילדת הראתה לי שהשליה היתה ספוגה במים מקוניאליים ואמרה שמאד יתכן שכשלא הרגשתי אותו כמה ימים קודם

זה היה הזמן שהיתה דליפה של המקוניאליים מהשק.

כשאמרתי לרופא שאני כבר לא יודעת מתי לבוא

אמר לי תבוא כל פעם שיש לך את החשש הכי קטנטן

שהוא מעדיף ש1000 נשים יבואו אליו סתם מהאחת שהוא פספס....

בסוף יצאתי לחופשת לידה מוקדמת כי זה יצא איזה 3-4 פעמים בשבוע מעקבים של סביבות ה 3 שעות כל פעם. ועוד אחרי הקופת חולים הפנו כמה פעמים למיון בגלל מוניטור לא תקין

אבל אני לא הייתי רגועה.. ולכן אם כל הקושי, של עבודה/ סידור לילדים זה לא היססתי לרגע. וזה היה שווה בשביל הרוגע שלי.

וכשהציעו אשפוז ללילה נשארתי (והפרידה מהקטנצ׳יק בבית פעם ראשונה היתה לא ממש קשה!!)  אבל אולי זה גם קצת אופי. 

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...