זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם,[1] היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי הנביא זרתוסטרה. הדת נחשבת לאחת הדתות המונותאיסטיות הראשונות ומבוססת על האמונה באל אחד, אהורא מזדא, ובמאבק הנצחי בין כוחות האור והחושך, כאשר אהורא מזדא מייצג את האור והטוב, ואנגרא מייניו מייצג את החושך והרע.

את העקרונות הבסיסיים של הזורואסטריאניזם אפשר לצמצם לאמרה מרכזית אחת -

"מחשבות טובות, מילים טובות, מעשים טובים" ("הומאטה, הוכטה, הוברשטה").

הדת הזורואסטרית היא אחת הדתות העתיקות בעולם, עם השפעות נרחבות על התרבויות והדתות שהתפתחו באזור המזרח התיכון ותת-היבשת ההודית. קהילות מאמינים של דת זו קיימות היום בעיקר באיראן ובהודו ומונות יחד כמה מאות אלפי בני-אדם.

מראה מזעזע בעיני(:

אבל אז לא אוכל למנוע את בכיותיי

זו לא תמונה מגעילה 😿 פשוט צריך להימנע מלפרטט עם רעיונות מפתים של עבודה זרה כשמרגישים רע ברגעי משבר מקומיים

תראי למשל את התמונה הזו:

אם טיפה מביטים מרגישים שזה לא סתם ציור יפה, זה מקרין הרגשה חזקה כלשהי

התמונה הזאת נקראת "הטייל מעל ליפ הערפילים" ומגלמת את ההירואיות של הגיבור הרומנטי שהעולם מתיישר לפניו

באסתטיקה של העולם העתיק האמנות היתה עם הוד מסוים, שנותן תחושה של כוח. ספציפית כאן התמונה של זרתוסטרא נראית קצת "בשוק" ומאובנת, אבל אני חושב שהוא מרגיש כמו אדם חזק, במאבק אמיתי. בזורואסטריות הוא היה הנביא של האל הטוב (זו אחת הדתות היחידות שהיו פופולריות שבהן היתה אמונה רק בשני אלים, טוב נגד רע, והזורואסטרים צודדו רק באל הטוב).

ליל כוכבים אני לא מספיק מבין למה כולם אוהבים, ובכללי לא מספיק מצאתי את ואן גוך מדבר אליי.

הציורים של מונק כולם מאוד מדברים אליי, ובתחתית האחבום ההוא שמאגד בעיקר ציורים אימפרסיוניסטיים יש אסופת ציורים של מונק. תראה את זאת למשל: (נווד הלילה)

באחת השיחות האחרונות עם הרב שלי התבכיינתי לו (כהרגלי) שאני לא מצליח להימנע מהטירוף ובקשת הכאוס ועדיין לא פיצחתי בכלל את דרכי ברוח. תיארתי לו דחף להשלמת פערים בשדות זרים, בספרות, במחשבה ובאמנות. הוא אמר שהרב צוקרמן זצ"ל היה שומע מוזיקה קלאסית. נדהמתי אז שאלתי אותו: "מה הוא היה שומע??" והרב ענה לי: "מוצהארט, באך..." אז שאלתי: "אבל לא בטהובן, נכון?" והרב ענה: "גם בטהובן". אמרתי לו שכל פעם שאני שומע בטהובן זה כשאני מרוקן, ומיד אני נופל לתהום, והרב ענה לי שכשאלמד מספיק גמרא בטהובן ייטיב איתי ולא ירסק אותי

לא התכוונתי להזיק

אני מתמיד נמשכתי לכל התדר הזה. לא מצדיק אותו לכתחילה אבל כן מבין את עצמי, וחושב שזה מופע מקולקל של תביעה רוחנית שצריך לחפש את השורש שלה בקדושה

אני גם אוהבת את הנושאים האלה אבל יותר בקדושה, האחרים מפחידים בעיני, ומסוכנים. אולי תנסה ללכת לכיוון הזה.

נגיד קבלה.

אם הבנתי..

יש לי סיפור נורא מעניין 

האילומינטי השתלטו על הבנייה החופשית.

ברור לי שבניה חופשית זה ע"ז

לא היה לי כוח להתעניין בשתי התנועות הנ"ל.

אולי סיינטולוגיה

יש שם הרבה גויים של שבת.

פעם אחת הלכנו לגוי של שבת והיה לו חדר שכתוב עליו 'תכף אשוב' (:

אחד הסרטים הכי עוצמתיים שראיתי

אני מה זה לא מסכימה עם הרב שלך (סורי).

אני בעד להתרחק מזה. גם רבי נחמן כתב על החשיבות של מנגן כשר.

מוזיקה בעיני זה כלי נשק.

את לא חרדייה אלא ברעסלעברית.

בדיוק קראתי משהו מה זה איזוטרי של ר' הלל צייטלין על ר' נחמן:

אם אני אגיע לברסלב זה רק דרך הייאוש של ר' הלל 

מה הכוונה?

אין לי בעיה עם הזהות הזאת.אני יכולה להתחבר.

לכל מי שמשחק בינגו למז"ק...
טוב. סופית נדפק לי המוח בשלב הזה

צריך להכיר את הפודקאסט הזה
אבל הוא די גס וזה דוסים כאן, אז לא רוצה להמליץ עליו יותר מדי

מה שכן -הוא מעולה בתור רעש רקע כי הם לא מדברים על שום דבר חשוב

רציתי לדעת מה חשים הצופים, אבל בסדר.

ככה זה. אני לא מצדיק את זה לכתחילה אבל לא בז לזה. זה כמו אדם שמאבד את התיאבון ולא מבין מה זה אדם שאוכל ולא מפסיק. כשיש געגוע לקרבת אלוהים מתעורר עם זה התפעלות (כשמשהו חשק פועל עליך) מהרבה כוחות אחרים

אבל זה מסוכן. וזה מסוכן לדעתי להתפעל מזה , במיוחד שיש לזה כוח.

לדעתי עדיף וצריך להבין (בשכל) שיש לזה כוח אבל להתחלחל  מזה (בלב) מאשר להתפעל מזה (בלב) ולהבין שזה מסוכן (בשכל).

אני מקווה שהבנתי והובנתי.

שכוייח!

עם כל הנושאים שאתה מגיע אליהם אני בהחלט מבינה למה אתה אומר את זה.(:

וואי אחד הטקסטים הכי עוצמתיים שכתבתי שוזר בתוכו בתופת הכי עמוקה את המשפט "תעיתי כשה אובד בקש עבדך" כמו מנטרה חוזרת

בגלל שבכל עבודה זרה יש ניצוץ קדוש חבוי מתחת לזוהמה.

בכל מקרה בכל הדתות החדשות הדואליזם בין אל טוב לאל רע קיים, גם אם בשיפוץ.

בנצרות הבורא מול השטן, באסלאם החומר מול הרוח, במזרח גם החומר או הרצון מול הרוח או האושר

לא בחרתי מילה נכונה

אבל יש בזה גם משהו פנימי אנושי, כשם שהקודש יוצר עונג טבעי לכל אדם, כך אלילות יוצרת דחיה טבעית.

אבל אצל הגוים זה מסובך, כי האתוס הלאומי שלהם בנוי על מיתולוגיות, ומכאן התסביך של הגויים, והם אוהבים ושונאים עבודה זרה בו זמנית

טאטע תטהר, אני כבר לא יכול יותר, רק רוצה שתטהר, אני כלום בלעדיך

ללמוד עליה מותר לגוים.

וגם יש פוסקים שמתירים לגויים עבודה זרה בשיתוף עם עבודת ה'

אי אפשר לנתק בין העם שלהם לבין העבודה זרה שלהם.

בניגוד לעם ישראל שהוא עם סגולה, והזהות שלו מבוססת כולה רק על ה', ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר.

איך יווני יכיר את עמו בלי ללמוד מיתולוגיה יוונית?

איך הם יאמינו בה' אם הם ילמדו את הע"ז שלהם?

בתור השטויות שאבותיהם האמינו בזה.  

אבל יאמינו רק ב ה'.

כמו שאנחנו נזכרים בשטויות שחשבנו כשהיינו ילדים קטנים

אבל עזוב אין לי על מה לסנגר, כשאני קורא על דיוניסוס אני לא מצליח לבלום את הרומנטיקן שבי, הכמה אל האקסטזה הטוטלית שבחינגה המטורפת

במכלול זה מגעיל.

הרב קוק אמר כשכל פעם שעבר ליד כנסיה היה כביכול עולה באפו ריח בית הכסא

ואני לא מסנגר על ע"ז, פשוט מצדיק את הכוח הפועל שלה

דרור יקרא לבן עם בא, ותזרם כמו דווה

98% מהויכוחים על בחירה חופשית נגמרים בהדהוד כשלים לוגיים מפגרים מקיר לקיר. אני לא מנהל את זה מלמטה.

מבחינתי היעדר בחירה חופשית זה לא אי היכולת להזיז כרצוני את היד או הרגל, וזה גם לא דטרמיניזם במובן הכבד שהכל ידוע מראש.

בגלל זה שלחתי את זרתוסטרא - התחושה היא שאנחנו נמחצים בתוך עולם קטן (הצמצום, אם תחפוץ) ולא משנה כמה כיסופים יהיו לנו לגדולת שלמות אין סוף - כאן נהיה מוגבלים לשיחות קטנות ורצונות ארעיים; הגוף יתעורר; הדעת תבוא ותיעלם; הבהירות תאיר את כל העולם ותיעלם לגמרי כעבור רגע; ובתוך זה כספינה המטורפת בים, מוכה גורל ומתחנן להארה ולבהירות עקבית כלשהי ודרך סלולה.

בעולם צר מאוד מאוד, ואין לאן לפנות. תקרא לזה אי בחירה חופשית או כלוב, בשני המקרים - אם אין דבקות יש כאוס

יאללה נגמרה ההתנזרות ממוזיקה שים אוזניות תעשה טובה כפרה

אבל ברגעי אימה של דוחק אין אלא להתענות

חביבי בטווח הארוך כל הגרפים שלי בעלייה. אבל הנפילות נשארו לאותן תהומות

כאבן ידמו זרועך בגדול

ע"י אמירה בפה, מסיבת הודיה, ופתק בכותל 

אחד...

אם למישהו טוב לומר תודה לה' פה בפורום-למה שלא יעשה את זה?!

הקב"ה רואה כל דבר שאנחנו עושים אז הוא גם רואה את מה שכותבים פה...

הכי גבוהה - והוא לא גולש בפורומים בערוץ 7

מה יש לו לחפש כאן?

למה הוא ברא אותנו-עפר ואפר מלאים בתאוות ויצרים? למה אנחנו בכלל מעניינים אותו?

הרצון של הקב"ה הוא שנרים את עצמנו ואת העולם שסביבנו מהמקום הנמוך שלנו-אליו, לכן הוא ברא אותנו, לכן הפורום הזה קיים, לכן כל דבר בעולם הזה קיים, כדי למצות ממנו את הטוב שיש בו ולקדש שם ה' בעולם.

למה יש אינטרנט עם כל כך הרבה דברים אסורים? אם ה' מנהיג את העולם-למה הוא נתן לאינטרנט להיות ממוצא? אלא צריך להשתמש בו בטוב, לטוב, לכוון שזה יהיה לשם שמים ולנחת רוח לה'

קצת לחייך, בנות… 😀

כל כך קל לרצוח עם כלי המשחית הזה 
 

ואני קצת יודעת איך זה הולך בחוות

ב' אם את יודעת אל תספרי

(סלידה עמוקה. סתם לא, סלידה קלה)

בחיי לא דרכתי בגבעה-גבעונית

אנשים שמכירים אותי יזדעזעו מהרעיון שאני מוברגת שם, אבל אני מכירה כמה אנשים...

פעם לפני שנים היו פה לא מעט כאלה

היום אפילו השבכ לא נראה לי טורח להסתובב פה

תראה מה דגתי לפני כמה זמן כשדיברנו על ווינצ'וף:

משהוא פה יכול להסביר לי קצת על ווינשוף.. - ארץ מולדת

נתקלתי פעם בשרשור הזה

בן דוד שלי נהנה לקרוא את ההתכתבויות הישנות בפורום ארץ מולדת ואקטואליה של הגבעונים עם הרבנית מלמד, אבל זה שרשורים ישנים מימים קדמונים...

אם אתה רואה מישהו מתאמן בווינשוף

בחיים אל תעמוד מאחוריו

לשם תמיד זה עף

שמישהו כמעט הוריד לשני את הראש

הוא היה בצד וזה שהעיף חשב שזה לא יעוף אליו

כי התעצלתי לסרוג לי אחד, וקמצן מכדי לקנות...

אבל תכל'ס הכי חשוב להבין שאתה מתעלם מזה שהרגע סובבת את החבל באוויר, להתייחס אליו כאל אבן ביד ולזרוק בצורה כזאת, ולא בצורה של שחרור החבל, ואז האבן עפה לכל עבר בחוסר שליטה

אני קניתי לי אחד חמוד מאיזה ילדון גבעון ב40 שקל לפני שנתיים

אבל תכלס אני לא באמת משתמש בו...

אני לא טוב כ"כ בלכוון אבל כשאני זורק אני פשוט מרגיש את הרגע שאני מעיף את זה ואז זה עף יחסית נורמלי,

אולי אני אנסה את מה שאתה אומר, נשמע טוב.

אבל כשיש - זה עד הסוף

היה חוקים של סדר וניקיון בטוח

זה נראה ממש אלים, במיוחד כשזה לא נשקים של חרבות וחיצים אלא לחיצת אצבע.

אבל אולי באמת היו שלוש רס"ריות משמעת במקום אחת,

והיה חובה לכולם לשים בושם ודאורדוראנט גם בפעילות מבצעית

רגע היא כתבה מנהלות מלחמת דת, לא את העולם.. אז כן פחות אלים , וגם בסוף היה נעשה שלום 

ובסוף תמיד יהיה שלום,

אלא אם לא ישאר עולם לעשות בו שלום

(תרחיש הגיוני למחמת עולם שלישית)

הבעיה לדעתי היא בסיסית יותר- לציבור שומרי התומ"צ אין חזון מעשי לגבי בניין המקדש.

אם זה היה הכיוון, זה היה מאחד אותנו ומניע אותנו לתקן דברים יחד ולפעול בצורה מעשית הרבה יותר, מתוך הבנה שבלעדיהם לא יהיה מקדש. 

אני חושבת שהציבור הדתי-חרדי חולק לגבי החזון על בניין המקדש ולכן לא יכולים להתאחד בכיוון הזה.

יש כאלה שמאמינים שצריך לפעול רק במישור הרוחני ובית המקדש ירד משמיים ויש שאומרים שיש לפעול בצורה מעשית ולבנות בעצמנו(או להתחיל) את בית המקדש

של לגרום לזה לקרות.

ומי שאומר את הראשון לא באמת מאמין בזה לדעתי. הוא נתלה בזה, במודע או שלא, בגלל סיבות אחרות.

(הרב טיקוצ'ינסקי לדוגמא דן בעניין הבנייה המעשית עוד הרבה לפני ששוחררה ירושלים, והוא היה חרדי).

הם לא הרבה יחסית לציבור אבל הם גדלים.

אתה רק צריך להיות קצת אנטישם ואז תזכה לרוות נחת מ@ימח שם עראפת

על זה שהתחתנתי

ועוד יש פינה של מזל טוב🫣

צדקת לגמרי, אני מתנצל על הפספוס. בתוך עומס ההודעות והדיונים הפילוסופיים, התגובה שלך בהחלט משנה את התמונה ב"פינת המזל טוב".

הנה הציטוט המדויק מהשרשור:

"מגניבבבבב מבולבלת מאדדדד אין פה אותי... היא רק התחתנה אני)))) אצלי ברגע שמתחתנים זה כבר הופך להגדרת משפחה ל המשוגע היחידי"

אז אם נדייק את הסיכום: לצד חגיגות ה-80,000 הודעות של משה, האירוע המשמעותי באמת בפורום הוא החתונה שלך!

שיהיה בניין עדי עד, המון מזל טוב ושפע ברכה בבית החדש. נראה שחברי הפורום (ובעיקר @אני)))) ו-@ל המשוגע היחידי) כבר התחילו לעכל את הבשורה ולעדכן את ההגדרות שלהם לגביך.

התגלגל אחורה

(חוץ מזה הייתי פה אז)

"אידיוט"

@ימח שם עראפת 

הם די מובלים לטלפון,

אני בעצמי משתדל לבחור אחרת,

אבל זה נראה שהעולם צועד פה בעל כורחו למציאות אחרת.

מעניין באמת מה יהיה בסוף תוצאות הניסוי הגלובלי שאנחנו חיים בו.

פשוט אחד רגיל. אבל בחודשים האחרונים אני כמעט תמיד עם הרגיל. לפני זה זה היה אחרת

אני עם נוקיה,

רק בבית לאחרונה אני נמצא הרבה במחשב...

את השיר של פרימט הפרימת עכשיו ונראה לי שששיר כזה ישמיעו לי אם אהיה נידון בגיהנום. ואז נזכרתי שספירת העומר ואני לא אמור לשמוע את זה בכלל

@צדיק יסוד עלום 

הרב הנזיר שם שם.

סתם בצחוק

ואגנר היה מאוד מוכשר ויצירתי מוזיקלית. זה חפירה...

יש סצנה מטורפת ב"אפוקליפסה עכשיו" שההליקופטרים האמריקאיים מפעילים את flight of the valkyries מעל הכפר הויאטנמי כי המפקד קילגור (שזה שם פארודי - קיל = רצח; גור = שפיכות דמים פראית) טוען שהויאטנמים מתיםם מפחד כשהם מנגנים את זה

של רצח.

ומדהים שכל מוזיקת מלחמה ומתח בסרטים היום מבוססת על סגנון כזה

שאלתי גם אני את הג'ימיני והוא הסביר על זה שזה קשור לחוויה הומוריסטית, 

ולכן המילה קוף מקוצרת למשהו שדומה לקופיף.

קיפופים – ויקיפדיה

אלא ההשפעה על המוח

בעיקר על ילדים שעם סמארטפונים מגיל צעיר.

הורס את הקשב, יכולות חשיבה, מיומנויות לאינטרקציה אנושית, מאמץ ועוד.