זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם,[1] היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי הנביא זרתוסטרה. הדת נחשבת לאחת הדתות המונותאיסטיות הראשונות ומבוססת על האמונה באל אחד, אהורא מזדא, ובמאבק הנצחי בין כוחות האור והחושך, כאשר אהורא מזדא מייצג את האור והטוב, ואנגרא מייניו מייצג את החושך והרע.

את העקרונות הבסיסיים של הזורואסטריאניזם אפשר לצמצם לאמרה מרכזית אחת -

"מחשבות טובות, מילים טובות, מעשים טובים" ("הומאטה, הוכטה, הוברשטה").

הדת הזורואסטרית היא אחת הדתות העתיקות בעולם, עם השפעות נרחבות על התרבויות והדתות שהתפתחו באזור המזרח התיכון ותת-היבשת ההודית. קהילות מאמינים של דת זו קיימות היום בעיקר באיראן ובהודו ומונות יחד כמה מאות אלפי בני-אדם.

מראה מזעזע בעיני(:

אבל אז לא אוכל למנוע את בכיותיי

זו לא תמונה מגעילה 😿 פשוט צריך להימנע מלפרטט עם רעיונות מפתים של עבודה זרה כשמרגישים רע ברגעי משבר מקומיים

תראי למשל את התמונה הזו:

אם טיפה מביטים מרגישים שזה לא סתם ציור יפה, זה מקרין הרגשה חזקה כלשהי

התמונה הזאת נקראת "הטייל מעל ליפ הערפילים" ומגלמת את ההירואיות של הגיבור הרומנטי שהעולם מתיישר לפניו

באסתטיקה של העולם העתיק האמנות היתה עם הוד מסוים, שנותן תחושה של כוח. ספציפית כאן התמונה של זרתוסטרא נראית קצת "בשוק" ומאובנת, אבל אני חושב שהוא מרגיש כמו אדם חזק, במאבק אמיתי. בזורואסטריות הוא היה הנביא של האל הטוב (זו אחת הדתות היחידות שהיו פופולריות שבהן היתה אמונה רק בשני אלים, טוב נגד רע, והזורואסטרים צודדו רק באל הטוב).

ליל כוכבים אני לא מספיק מבין למה כולם אוהבים, ובכללי לא מספיק מצאתי את ואן גוך מדבר אליי.

הציורים של מונק כולם מאוד מדברים אליי, ובתחתית האחבום ההוא שמאגד בעיקר ציורים אימפרסיוניסטיים יש אסופת ציורים של מונק. תראה את זאת למשל: (נווד הלילה)

באחת השיחות האחרונות עם הרב שלי התבכיינתי לו (כהרגלי) שאני לא מצליח להימנע מהטירוף ובקשת הכאוס ועדיין לא פיצחתי בכלל את דרכי ברוח. תיארתי לו דחף להשלמת פערים בשדות זרים, בספרות, במחשבה ובאמנות. הוא אמר שהרב צוקרמן זצ"ל היה שומע מוזיקה קלאסית. נדהמתי אז שאלתי אותו: "מה הוא היה שומע??" והרב ענה לי: "מוצהארט, באך..." אז שאלתי: "אבל לא בטהובן, נכון?" והרב ענה: "גם בטהובן". אמרתי לו שכל פעם שאני שומע בטהובן זה כשאני מרוקן, ומיד אני נופל לתהום, והרב ענה לי שכשאלמד מספיק גמרא בטהובן ייטיב איתי ולא ירסק אותי

לא התכוונתי להזיק

אני מתמיד נמשכתי לכל התדר הזה. לא מצדיק אותו לכתחילה אבל כן מבין את עצמי, וחושב שזה מופע מקולקל של תביעה רוחנית שצריך לחפש את השורש שלה בקדושה

אני גם אוהבת את הנושאים האלה אבל יותר בקדושה, האחרים מפחידים בעיני, ומסוכנים. אולי תנסה ללכת לכיוון הזה.

נגיד קבלה.

אם הבנתי..

יש לי סיפור נורא מעניין 

האילומינטי השתלטו על הבנייה החופשית.

ברור לי שבניה חופשית זה ע"ז

לא היה לי כוח להתעניין בשתי התנועות הנ"ל.

אולי סיינטולוגיה

יש שם הרבה גויים של שבת.

פעם אחת הלכנו לגוי של שבת והיה לו חדר שכתוב עליו 'תכף אשוב' (:

אחד הסרטים הכי עוצמתיים שראיתי

אני מה זה לא מסכימה עם הרב שלך (סורי).

אני בעד להתרחק מזה. גם רבי נחמן כתב על החשיבות של מנגן כשר.

מוזיקה בעיני זה כלי נשק.

את לא חרדייה אלא ברעסלעברית.

בדיוק קראתי משהו מה זה איזוטרי של ר' הלל צייטלין על ר' נחמן:

אם אני אגיע לברסלב זה רק דרך הייאוש של ר' הלל 

מה הכוונה?

אין לי בעיה עם הזהות הזאת.אני יכולה להתחבר.

לכל מי שמשחק בינגו למז"ק...
טוב. סופית נדפק לי המוח בשלב הזה

צריך להכיר את הפודקאסט הזה
אבל הוא די גס וזה דוסים כאן, אז לא רוצה להמליץ עליו יותר מדי

מה שכן -הוא מעולה בתור רעש רקע כי הם לא מדברים על שום דבר חשוב

רציתי לדעת מה חשים הצופים, אבל בסדר.

ככה זה. אני לא מצדיק את זה לכתחילה אבל לא בז לזה. זה כמו אדם שמאבד את התיאבון ולא מבין מה זה אדם שאוכל ולא מפסיק. כשיש געגוע לקרבת אלוהים מתעורר עם זה התפעלות (כשמשהו חשק פועל עליך) מהרבה כוחות אחרים

אבל זה מסוכן. וזה מסוכן לדעתי להתפעל מזה , במיוחד שיש לזה כוח.

לדעתי עדיף וצריך להבין (בשכל) שיש לזה כוח אבל להתחלחל  מזה (בלב) מאשר להתפעל מזה (בלב) ולהבין שזה מסוכן (בשכל).

אני מקווה שהבנתי והובנתי.

שכוייח!

עם כל הנושאים שאתה מגיע אליהם אני בהחלט מבינה למה אתה אומר את זה.(:

וואי אחד הטקסטים הכי עוצמתיים שכתבתי שוזר בתוכו בתופת הכי עמוקה את המשפט "תעיתי כשה אובד בקש עבדך" כמו מנטרה חוזרת

בגלל שבכל עבודה זרה יש ניצוץ קדוש חבוי מתחת לזוהמה.

בכל מקרה בכל הדתות החדשות הדואליזם בין אל טוב לאל רע קיים, גם אם בשיפוץ.

בנצרות הבורא מול השטן, באסלאם החומר מול הרוח, במזרח גם החומר או הרצון מול הרוח או האושר

לא בחרתי מילה נכונה

אבל יש בזה גם משהו פנימי אנושי, כשם שהקודש יוצר עונג טבעי לכל אדם, כך אלילות יוצרת דחיה טבעית.

אבל אצל הגוים זה מסובך, כי האתוס הלאומי שלהם בנוי על מיתולוגיות, ומכאן התסביך של הגויים, והם אוהבים ושונאים עבודה זרה בו זמנית

טאטע תטהר, אני כבר לא יכול יותר, רק רוצה שתטהר, אני כלום בלעדיך

ללמוד עליה מותר לגוים.

וגם יש פוסקים שמתירים לגויים עבודה זרה בשיתוף עם עבודת ה'

אי אפשר לנתק בין העם שלהם לבין העבודה זרה שלהם.

בניגוד לעם ישראל שהוא עם סגולה, והזהות שלו מבוססת כולה רק על ה', ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר.

איך יווני יכיר את עמו בלי ללמוד מיתולוגיה יוונית?

איך הם יאמינו בה' אם הם ילמדו את הע"ז שלהם?

בתור השטויות שאבותיהם האמינו בזה.  

אבל יאמינו רק ב ה'.

כמו שאנחנו נזכרים בשטויות שחשבנו כשהיינו ילדים קטנים

אבל עזוב אין לי על מה לסנגר, כשאני קורא על דיוניסוס אני לא מצליח לבלום את הרומנטיקן שבי, הכמה אל האקסטזה הטוטלית שבחינגה המטורפת

במכלול זה מגעיל.

הרב קוק אמר כשכל פעם שעבר ליד כנסיה היה כביכול עולה באפו ריח בית הכסא

ואני לא מסנגר על ע"ז, פשוט מצדיק את הכוח הפועל שלה

דרור יקרא לבן עם בא, ותזרם כמו דווה

98% מהויכוחים על בחירה חופשית נגמרים בהדהוד כשלים לוגיים מפגרים מקיר לקיר. אני לא מנהל את זה מלמטה.

מבחינתי היעדר בחירה חופשית זה לא אי היכולת להזיז כרצוני את היד או הרגל, וזה גם לא דטרמיניזם במובן הכבד שהכל ידוע מראש.

בגלל זה שלחתי את זרתוסטרא - התחושה היא שאנחנו נמחצים בתוך עולם קטן (הצמצום, אם תחפוץ) ולא משנה כמה כיסופים יהיו לנו לגדולת שלמות אין סוף - כאן נהיה מוגבלים לשיחות קטנות ורצונות ארעיים; הגוף יתעורר; הדעת תבוא ותיעלם; הבהירות תאיר את כל העולם ותיעלם לגמרי כעבור רגע; ובתוך זה כספינה המטורפת בים, מוכה גורל ומתחנן להארה ולבהירות עקבית כלשהי ודרך סלולה.

בעולם צר מאוד מאוד, ואין לאן לפנות. תקרא לזה אי בחירה חופשית או כלוב, בשני המקרים - אם אין דבקות יש כאוס

יאללה נגמרה ההתנזרות ממוזיקה שים אוזניות תעשה טובה כפרה

אבל ברגעי אימה של דוחק אין אלא להתענות

חביבי בטווח הארוך כל הגרפים שלי בעלייה. אבל הנפילות נשארו לאותן תהומות

כאבן ידמו זרועך בגדול

אבל בדברים אחרים פתאום יש להם אמונה עיוורת.

אחרי שאמרתי למישהו שאין שום דבר מזיק במונוסדיום גלוטמט, והתגובה שקיבלתי הייתה כאילו זה פשוט חילול הקודש להגיד את זה. למרות שבסוף לא הייתה לו שום סיבה הגיונית למה הוא בטוח שזה רעל, חוץ מזה ש"ככה כולם אומרים מאז ומתמיד".

נראה לכם שמשהו בדורות האחרונים גורם לאנשים יותר להאמין לקונספירציות או שזה היה ככה מאז ותמיד?

לענ"ד - הפוסטמודרניזם פגע באופן מערכתי וגלובלי בתרבות, ופגם בערך האמת. אנשים התרגלו לחיות בדיסוננס קוגנטיבי שמונע מהם לעבור דרך העובדות הברורות והשכל הישר כדי להבין את העולם.

כל הבעיה בקונספירטורים והסיבה שהשיח איתם תמיד כל כך מייגע הוא שאין להם ערך לאמת, והם כמעט אף פעם לא מתיימרים להעמיד נרטיב קוהרנטי ומבוסס. הם משגשגים איפה שיש חצאי אמיתות ובלאגן, ומקבלים תאוצה כל אימת שמתגלה פגם במסקנות המתקדמות של המדע. בקיצור - טפילים.

וע"ע הנאום של ג'ון גאלט בסוף הספר "מרד הנפילים" של איין ראנד, שם שם

ספציפית בהקשר הזה - לא.

מה לעשות

(בהתחשב בזה שהטענה המדעית היא כנראה שאני לא קיימת)

והאמת לא דיברתי על "מדע"

יותר על אנשי מקצוע מסוג מסוים (פחות בפגישות אחד על אחד, יותר בדף שלהם ברשת) עם תשובות מזיקות לא פחות ממה שהם מנסים למנוע

אני מבינה שאנקדוטה היא לא סטטיסטיקה

ושהדברים כנראה נכונים על רוב העולם

הקטע עם מדע הוא שברמת העיקרון - מחקרים מתפרסמים, ואף אחד אחד לא מפריע לך לשחזר אותם בעצמך, ולראות מה קורה.

אבל גם הרבה מחקרים מוטים או בעיתיים מראש

(חצי מהיום קראתי מחקרים, ואז התעצבנתי עליהם מחדש כשהבנתי שהנחת המוצא שלהם לא רלוונטית בשום צורה למה שאני מנסה למצוא)

זה לא בדיוק "בדורות האחרונים"

לפני זה לא ממש היה מדע במובן שאנחנו מכירים היום עם ביקורת עמיתים וידע נגיש ככה שכל אחד יכול לשחזר את הניסוי בעצמו

ואנשים שיוצאים נגד מה שמקובל גם היו כל הזמן, אבל האינטרנט גם מאפשר את זה הרבה יותר, וגם מציף אותם באנשים שמאמינים בדברים דומים, והם מרגישים ש"הרבה" אנשים חושבים ככה

זה בעצם מוקדש לי☺️

כי אני הכרתי למבולבלת תשיר הזהה

וכרגיל ביצוע מרשים של מאסטרו אהבתי תשינויים ממש

השיר הבא שאלמד יהיה: יומן מסע של אריק ואביב

תשמע את החישגוז:

אתה מוכשר ממש. הביצוע מהמם!

תגיד איזה שירים אתה אוהב, אולי גם אקדיש לך אחד

איך הוא מתמודד איתה בכלל אה? העלה הנידף הזה 
איך הוא מעז לעמוד בינינו ככה ולא להישבר 
לפחות יש חברים להישען על 
להיות לי קרש הצלה 
אלה אף פעם לא הפנו לי עורף 
 

אין מה לומר

כמעט כמעט כמעט

פרץ אמנות תוגה רבתי

את המעמד שלי עזבתי
אפור אוויר שחור הים
יד קרה מפרקים טפשים
מיטלטל כמו מזח נשכח מלב 
ים

רוח בשיער שנמעט
כמעט שיערתי את רוח הדברים
העוקצים שסובבנו
שיר הלל לגבורת מכבים
אש

לא טוב היות האדם לבדו
נפרדנו כך היתה דממה
מה הם ראו ברגבים החומים האלה
איך הם מעריצים כל כך את
האדמה

תמות ומועד לכך מאוד
קטן וטיפש לך תסחוב את השק הזה
לך תגרור את האוצר הזה
כל כך הרבה מילים זו רק עסקנות
אוויר

נער הייתי ולא ראיתי…
נעזב
 

לך תסביר להם בבקשה

אבל אין כאן אף אחד

ובכל זאת!

אשריך צדיק

יצא לך לשחק עם זה?

לפני שנתיים הדברים האלו עוד היו בגדר מדע בדיוני, ועכשיו זה פתוח לכולם בחינם
העולם משוגע

ולכן אני יודעת רק מהשמועות.

הקטע שנראה לי שרוב אלה שזה כן התחום שלהם לא מתלהבים על הקטע. לפחות לא כמו המתכנתים, המעצבים, המורים, וכמובן הסטודנטים.

@פצלשי"ת נא לחשוב על עונש ראוי עבורו על מפגן כה נלוז של בורות