וואי מבעס... זה חברות שלא אופייני להן להתנהג ככה? את יודעת על משהו שמעסיק אותן עכשיו שהחברות פתאום ירדה בעיניהן?

באמת קשה להכיר חברות עומק בגיל הזה אני מזדהה עם החוסר. וגם אם גרים רחוק אז עוד יותר זה סיפור להפגש ולשמור על קשר.

אולי ללכת לחוג כלשהו, שיעור, התנדבות? זה מקומות לפגוש אנשים...

זה חברות שחלק מהזמן הן חברות ובחלק השני הן אומרות שהן לא יודעות להיות חברות..

לא יודעת אם יש משהו שמעסיק אותן עד כדי כך,

אבל לפחות בעיניי-

אם אחת מאיתנו עוברת תקופה מורכבת כמו שהייתה לי אז אני כן מצפה לפחות לטיפה של הבנה.

אני לומדת.. ויכולה אולי ליצור שם,

אבל בכללי כבר חיה בתחושה כזאת של אכזבה אז מראש לא מנסה.

מקווה איתך ומאחלת שתזכי לחברות טובות🙏

יכול לשתף שלאחרונה חוויתי עניין דומה מאדם קרוב, ועם אנשים אחרים כנראה הייתי מתקדם. אבל בגלל שהוא יותר מסתם חבר בשבילי, הייתי צריך לבלוע את הכבוד שלי שמעלה ריח צחנה, וללכת עד אליו אחרי מעל חודש של נתק כשהוא מסנן אותי חופשי, בדיעבד התברר שעבר עליו משהו וזה גם מה שחשבתי מהכירות איתו.

ואגב, זאת הפעם השניה שזה קורה.

בפעם הראשונה אחרי שבלעתי את כבודי המסריח כאמור, זכינו יחדיו לסיים כמעט חצי ש"ס, נראה מה נזכה בפעם הזו.

ובאופן כללי, אני חושב שבגילאים בוגרים כבר קשה ליצור חברויות עמוקות באמת, מבין את החוסר שלך. אולי תנתבי את זה להתבודדות עם השם? אולי הוא מנסה לרמוז לך שכרגע הוא רוצה לקרב אותך, ושהוא יהיה המרכז שאותו את רוצה ובוחרת לשתף בהכל.

ועוד דבר חיובי שיכול להיות פה, בעזרת השם שיגיע האחד ותוכלי לשתף אותו בהכל מהכל ללא צורך בחברות כאלו ואחרות, ואז השיתוף לא ישאיר אותך מרוקנת בגלל הרדיפה וכו' אלא ימלא אותך ויהיה הרבה יותר משמעותי מאשר לרדוף אחרי חברה שעושה טובה.

לסיים חצי ש"ס? גם זכות עצומה ובטח מאוד מקרב.

אני מקווה שאיתן לפחות אשתה קפה חח

לפחות עם אחת מהן העלתי את זה (והיא באמת יותר מסתם חברה טובה),

אבל זה מהר מאוד חוזר לאותה נקודה וכאמור לא רק איתה.. בסוף אני תוהה האם הבעיה היא באמת בי?

למרות שאני מאוד משתדלת.

עוד נקודה, האם כעבור על אחת מהן משהו.. זה מבטל את מה שעובר עליי?

כל הזמן עוברים על אנשים דברים ובכללי אני לא בן אדם משתף כ"כ ודווקא בסיטואציה הזאת שעברתי רק חיפשתי את מי לשתף.. ועדיין.

פשוט קשה לי לשחרר מזה, באמל כי אני החברה הזאת שכל הזמן באים לשתף אותה אבל לפעמים גם אני צריכה איזשהו מקום.

לגבי הקשר עם ה',

אני מסכימה.

פשוט לא חושבת שזה סותר...

ועד שהוא יגיע... בנתיים לא רואה אותו באופק.

אבל זה לא מוביל לשום מקום.

הן כן יכולות לספר ולשתף וכו', אבל לא אשמע פעם אחת לשלומי.

ממליץ לחפש חברות במעגלים שנמצאים בהם,

עבודה/לימודים/אזור מגורים.

אבל באיזה תדירות אין התעניינות?

אולי זה קשור לאופי וכדאי חברות שרוצות לשוחח בתדירות הרצויה?

אני לא מחפשת מישהי שכל היום מתקשרת וכו',

כי גם לי אין זמן להיות כל היום בשיחת חברות.

אבל כן להיות שם אחת בשביל השנייה בתקופות קשות.

באמת שכבר לא אכפת לי אם הן שם בכללי או לא, פשוט הייתה סיטואציה שהייתי צריכן אותן מאוד והן לא היו שם בשבילי.

ועכשיו הסיטואציה הזאת כבר עברה ואני נשארתי עם האכזבה.

ליבי איתך,

ממליץ באמת לחפש חברות בלימודים.

אפשר ליצור חברויות חדשות, לי יש חברים טובים מהתואר השני

אולי כדאי להרפות קצת? למה להשקיע בחברות שלא מעוניינות בקשר כמו שאת מעוניינת בו?

אולי כדאי למצוא חברות ממעגל אחר בחיים? אילו מעגלי היכרות יש לך בחיים?

לא תמיד טוב לנסות למשוך מציאות שכבר נגמרה (לדוג', לנסות למשוך את חיי האולפנה אחרי שכבר המשכתי לשירות לאומי, גם אם זה לא בדיוק הולך)

אולי עדיף בכלל למצוא את סיפוק ואת הקשרים העמוקים דווקא בתוך המשפחה? (תכלס אני בהלם על עצמי שאני אומרת את זה, פעם כשהיו אומרים שמשפחה זה לכל החיים וחברות לא, הייתי אומרת נכון אבל באסה שזה ככה. ניתקתי קשר רגשי לחלוטין עם המשפחה שלי. היום, אחרי שחברויות נכזבו והשאירו אותי מצולקת, מצאתי את המשפחה כסביבה הכי אוהבת, הכי אכפתית והכי מתוקה בעולם. נס שהיא תמיד שם).

אז אני יכולה להבין..

אבל אני לא נמצאת בחברה חברתית ואם כבר אולי.עושים לי את מה שאתם מתארים פה ומשחררים את הקשר ממני.

צריך להיות יצירתיים, אמיצים ופתוחים גם לדברים שלא חשבנו עליהם, או שנשמעים לא קשורים..

תנסי לחשוב על כלל המעגלים שלך בחיים, איזה מעגל את יכולה לחזק?

מול עצמי? מול ה'? מול המשפחה המצומצמת? המורחבת? מול הסביבה המקצועית? מול מי שתמיד עולה איתך לאוטובוס ובחיים לא דיברת איתה?..

את מי שלא התאימה לשלבים שאני נמצאת בהם בחיים..

ביום יום שלי לא יוצא לי להכיר אנשים שדומים לי, או בכללי כאלה שבאזור הגילאים שלי..

אז להתחיל ליצור חברויות חדשות בצורה כזה לא כ"כ רלוונטי לי.

מסכימה איתך לגבי מהשפחה, אבל אצלי זה קצת יותר מסובך.

מי אמר שחברים חייבים להיות דומים? (לי הייתה חברה שהייתה ההיפך ממני כמעט בהכל. אני שקטה, היא סוערת. אני שכלית, היא רגשית..)

מי אמר שחברים חייבים להיות באותו גיל? (מכירה חברויות מעניינות שכאלו)

אם גדלתי בסביבה חילונית, באיזשהו שלב החברות משם לא תואמות את הדוסיות שלי היום..

מסכימה מסחינצ האופי וכו'

לא חיות את אורח החיים שלי גם (גמני בעלת תשובה)

אספתי ואני אוספת אותן לאורך כל החיים. מהתיכון, עובר בצבא, עבודות, לימודים..

חברות זה גם דבר שהרבה פעמים הוא זמני. יצא לי לפטר כמה.

מה שמשנה, זה שיש הדדיות מסוימת. ויש חברות לשיחות עמוקות ויש חברות לדברים אחרים. יש הכל מהכל.

בשיחות השקפה לא שיתפתי חברות כי מה הקשר באמת.. בשביל זה יש אנשים מתאימים להתייעצות גם אם הם לא חברים

תמצאי מישהי שתבין את הלב שלך, לא שתהיה דומה לך

❤️

מזדהה ממש עם התחושה הזו.

יש חברויות שנגמרות כשהחיים משתנים.

יש חברויות שאינן הדדיות יותר, וזה כואב וגם פוצע לפעמים... אבל... זה מה שיש.

אולי תפתחי את זה מול מי שבאמת חשובה לך?

(יכולה לספר שקרה לי שפתחתי את זה מול חברה שהרגשתי שלא הגיוני שאני זו שכל הזמן יוזמת שיחות, מפגשים ושיתפתי אותה. והיא לקחה את זה לתשומת ליבה ויש לנו שיחה קבועה כל שישי שאם אני לא מתקשרת, היא זו שתתקשר...)

מחזק

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה

כמה רומזים עליו שהוא משלנו חחח

עוד יוציאו אותו להורג בגללנו... 

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

אמרת יפן - הזכרת לי

"האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם"

(The empire on which the sun never sets)

בשיא כוחה של האימפריה הבריטית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), היא חלשה על שטחים בכל יבשת אפשרית ובכל אזורי הזמן.

בכל רגע נתון, השמש זרחה לפחות על אחד מהטריטוריות הבריטיות (מאוסטרליה וניו זילנד, דרך הודו ואפריקה, ועד קנדה והאיים הקריביים).

נראה שעברת. עברת משהו בונה. אז אולי אתה באמת כבן 80......