ששניהם אמור להיות נגיש ממה שאת מתארת.
מאיר-
יש חדרי לידה טבעיים, שבהם תומכים בלידה טבעית. לחדרים האלו יש מילדות נפרדות, שהן בגישה טבעית. ובגדול מכבדים ממש אם זה מה שאת מבקשת.
זכור לי רופא, שאמר לי- זו לידה מתקדמת, את יודעת יותר טוב מכולנו... ובאמת הרגשתי שזו הגישה של הצוות. נתנו לי להישאר לבד עם בעלי, עד שקראתי להם לקבל את פני התינוק (בבקשה שלי, כן? לא מתוך הזנחה...).
הבעיה שאם את כן רוצה אפידורל, יכולים לשים אותך בחדר לידה רגיל ואז זה כמובן תלוי על מי את נופלת (אבל פעמיים באתי עם תוכנית לידה וממש נצמדו אליה).
התינוקייה שם מושלמת. את יכולה להיות רשמית בבעיות מלא, ולשים אצלם רק כשמתאים לך (להתקלח, לישון קצת ברצף...). כל הטיפולים והבדיוקת לתינוק ליד המיטה של האמא.
ברמה שהייתי בהלם שגיליתי שזה לא ככה בבתי חולים אחרים.
לגבי חדרים- אני הייתי בחדר של 3 (אבל לידה אחרונה שלי שם לפני 8 שנים). הבנתי שמאז פתחו מחלקה חדשה עם פחות נשים בחדר, אבל לא יודעת בדיוק איך זה עובד.
בלניאדו-
צריך להירשם מראש ללידה טבעית, ולהגיד מסמכים רפואיים, ואם יש קצת בעיות רקע לא בטוח שיקבלו אותך.
אבל רוב הצוות שם ממש בגישה טבעית.
מצד שני, אני הרגשתי שהם יותר מתערבים ממאיר (נגיד- הם דורשים פתיחת וריד ומוניטור רציף, גם בליגת מים. במאיר לא הייתי מחוברת לכלום ולי זה היה הרבה יותר נחמד).
היינו 2 נשים בחדר. נראה לי שבמחלקה עם הביות החלקי זה 3, אבל לא יודעת להגיד בוודאות.
הרשו לי לשים את התינוק בתינוקיה, אבל קצת הרימו גבה. יכול להיות שאחיות אחרות לא היו זורמות. אמרו לי פעם שאבקש מהשכנה לחדר... במאיר זה היה יותר מובנה ומובן מאליו.
לגבי העומס כמובן אי אפשר לדעת על מה תיפלי ברגע האמת. בכל הפעמים שהייתי בלניאדו, היה יחסית ריק, ובמאיר קרה שחיכיתי ה-מ-ו-ן.
אז השיטה שלי (שאני מפרסמת כמה שיותר) היא להכין שני בתי חולים כאופציות, וברגע האמת להתקשר למיון נשים ולשאול מה קורה שם באותו הרגע. אחרת אין לדעת על מה תיפלי.
תודה על ההסבר!