הי לכולן
בעלי לא משתף פעולה עם הבדיקות שצריך לעשות כדי להתחיל לבדוק אי פריון של שנה אחרי החתונה. דוחה ושוכח ומתחמק. בשורה התחתונה- מחר יש לנו תור שחיכיתי לו שלושה חודשים במרפאת פוריות בסורוקה ויש לי רק את הבדיקות שלי ולא שלו. אני בתוכי מאוד מאוכזבת ממנו. כלפי חוץ מנסה לא ללחוץ.
אשמח לשמוע ממי שחוותה הליך פוריות איך זה נעשה אצלם, האם זה יצר מתחים, האם הבעל שיתף פעולה. האם התחושה היא שאת המבוגר האחראי וקצת בודדה במערכהּ.
ברמה הרגשית הוא מתוק ומהווה משענת עבורי. בפעולות הוא די פסיבי.
תודה מראש!!
מעבר לזה אצלינו היה ברור שהבעיה אצלי אז לא המשכנו בברור ובבדיקות שלו, אבל לא הייתי מסכימה שככה יהיה
ואין מה לעשות, גברים רגישים בנושא הזה יותר מהנשים.
זה לא יעזור לכעוס/לפגוע כי זה לא ישיג את המטרה
צריך להבין ממה נובע החשש וככה לגשת לזה.
זה יכול להיות הפחד מההלכה- ולכן חייבים להתייעץ עם דמות הלכתית שתסביר את חשיבות הבדיקה ותדריך איך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר
יכול להיות סיבה רגשית ואז לחץ לא יוסיף כלום
אבל אם קשה לו לקבוע תור אפשר לקבוע בשבילו וללכת ביחד
לא צריך לכעוס ולפגוע אבל כן בהחלט לבקש ולדרוש
לא מתחברת למתן מרחב שבעיני הוא לא במקום, סורי
אני לא מחייבת את בעלי לשום דבר
מסבירה מבקשת מבהירה את החשיבות והנחיצות לא דורשת או מכריחה
את רוצה גם שיכריחו אותך לעשות דברים?
ובהבנה. כפייה לא תעזור פה. רק תזיק!
בתור מטופלת פוריות, אני יודעת מה המשמעות של שיתוף פעולה של הבעל
הלחץ שמוטל עליהם כ"כ משפיע עליהם בתפקוד
והתזמון מאד מקשה עליהם.
אז אני מבינה מאד למה אסור שזה יהיה בכפייה, כי זה פשוט "לא יעבוד".....
ועדיין עשינו בדיקת זרע לפני תחילת הטיפולים, וזה הגיוני מאד! כי אם יש גם אצלו בעיהזה לא מספיק שיטפלו בבעיה אצלי, אז לפני שמקבלים סתם הורמונים בודקים הכל..
זה לא ממש קשור לשאלה של הפותחת אבל היה לי חשוב להדגיש את זה..
מצטרפת להמלצה להבין מה מעכב אותו, אם הוא נרתע משהו אז ממה ולמה ולפי זה להתקדם ולעזור ולתת תמיכה לפי הצורך. בהצלחה!
לא חוויתי,
מציעה בזהירות,
אולי לבעלך יש חשש מסוים- מהבדיקות או מהתוצאות שלהם. ממליצה לך לפתוח איתו שיח פתוח על הנושא ולהגיע להבנה ביחד מה הצעד הבא.
בהצלחה רבה
זה כאילו פגיעה בגבריות שלו. וזה מערער אותם מאד.
כדאי לבקש ממנו להתלוות אלייך לתור בביה"ח ושם כבר הרופא יסביר את חשיבות הבדיקות שלו.
כדאי להתייעץ עם רב שאתם בקשר איתו/מכון פועה כיצד לבצע את הבדיקות בצורה הכי טובה בשבילכם.
חיבוק ענק
ושיהיו רק בשורות טובות
זש"ק בבריאות, בקלות, באהבה ובשמחה
דבר ראשון רוצה להזכיר ששנה זה לא הרבה... ובע"ה גם יש מצב שאין שום בעיה ויגיע טבעי ובשמחה!
לא מפחית מהצורך לבדוק, רק להרגיע...
ואולי זה לא שייך אליכם, אבל הייתי כן מדברת איתו בעדינות- מה הוא חושב על ילדים עכשיו?
מחכה? חושש? אולי הוא רוצה בהמשך החיים אבל לא בלחץ עכשיו מכל מיני סיבות?
ואולי הוא חושב שחבל להיכנס ללופ של בדיקות וכדאי לחכות עוד קצת לראות אם מגיע טבעי?
מכירה מקרוב זוג שזו הייתה הסיבה לחוסר רצון לבדיקות. ולא חייב להיות קשור לרמת דוסיות. במיוחד אם צעירים ומרגישים שיהיה עוד המווון זמן לבנות משפחה גדולה...
ולפעמים מרוב שברור לנו שצריך לעשות דבר מסויים מפספסים את זה שהשני לא חושב כמוני...
אם הולכים על החלטה משותפת שזה חשוב לשניכם כרגע מאמינה שהוא יהיה יותר רציני בעניין הזה.
והמון בהצלחה!
שנינו רוצים מאוד הריון
התחתנו מאוחר, אני בת 35 והוא 43 (:
כתבתי תגובה אחרת שכדאי לחכות ולקחת את הזמן עד שזה יבוא
אבל בגלל שאת בת 35 - חבל על הזמן.
תלכי לרופא פוריות מחר רק עם הבדיקות שלך
אולי לרופא זה יספיק כדי להתחיל איתך (אולי נגיד משהו בביוץ מתפקשש)
אם הכל יהיה תקין, תמשיכו לבדיקות של בעלך
הכי חשוב שיהיה ברוגע ושמחה
בלי דרמה והיסטריה
תנסו אולי לדבר על זה, תנסי להבין על מה יושב אצלו הרצון לדחיה הזאת
אמונה :)אחרונההמון בהצלחה!
מה אומרת שנתפלל אחת על השניה? אני גם זוכה להיות כרגע בשלב של הציפיה...
הייתי באותה סיטואציה הרב מדבר עם הבעל ומרגיע וגם לגבי ההלכה זה ממש בסדר עושים את זה באופן שלא מצריך להוציא זרע לבטלה מצד אחד לדחוף להתקשר למכון פועה והם כבר ידברו איתו על הדרך מצד שני זה נכון זה לא קל לגבר לבצע בדיקות כאלה האם הוא מעוניין כמוך ומצפה מאוד לילד או שלא לחוץ לו ומה הוא חושב על זה? ..חיבוק גדול ותבשרי בטוב בעזרת השם
לא בשביל לרזות, שזה בונוס נחמד, אלא בשביל הבריאות.
כרגע ב"ה בריאה אבל כבר נושקת לגיל 40, עם 20 קילו עודפים, אמא שתאריך ימים בטוב, עם סוכרת מאזור הגיל הזה, עם סיבוכים נספחים, ואני רואה אותה וכל כך רוצה לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי ולא מצליחה.
התזונה שלי לקויה ברמות, באמת מתביישת אפילו לכתוב את זה. ספורט ניסיתי כמה פעמים ולא התחברתי.
אני מפחדת למצוא את עצמי חולה ולהלקות את עצמי שלא סגרתי את הפה.
אז נגיד שהייתן צריכות לעשות תהליך כזה, מה הייתן עושות?
תוכנית ליווי אישית או קבוצתית?
דיאטנית מהקוםה?
זריקות לא רלבנטי בשבילי
איזה עוד דרכים קיימות, אני צריכה לפתור את העניין מהשורש, חייבת לעשות שינוי. ממש מפחדת שלא אסלח לעצמי אם אהפוך לחולה.
כן אוהבת ולהתחיל מדברים שקל יותר יותר לשנות.
למשל, קל לך לשתות יותר מים? מעולה, תתחילי בזה. אח''כ תוסיפי מספיק שעות שינה בלילה. אחרי שתצליחי להתמיד גם בזה (זה תמיד משהו שאת מצליחה להתמיד בו ומוסיפה עליו עוד הרגל טוב), תוסיפי יותר חלבון לארוחות שלך (ובכלל, להתחיל לאכול מסודר כבר יעזור לך עם הנשנושים).
שינוי זה קשה, אבל לי מאוד עזר כשראיתי והרגשתי את ההצלחה, ראיתי איך המשקל יורד, ההיקפים יורדים, אני קלילה יותר ועייפה פחות. הרגשתי שזה שווה את זה וזה נתן לי המון מוטיבציה.
עוד משהו שעזר לי, זה לנהל יומן אכילה. פתחתי קבוצת וואטסאפ עם עצמי וכתבתי שם בדיוק מה אכלתי באותו יום.
ועוד משהו - אולי כן כדאי לך לדבר עם דיאטנית כדי שתעזור לך לבנות תפריט מהדברים שאת כן אוהבת. ובסוף, צריך גם ללמוד לאהוב דברים חדשים. אני לא אהבתי לאכול הרבה דברים כמו כרובית או שעועית ירוקה, ועכשיו אני כן אוהבת ואוכלת
תגידו, איך אתם נוסעים לבית מלון בלי רכב מתאים?
ב"ה 6 ילדים ,יש לנו רכב אחד 7 מקומות ורכב 5 קטן.
ממש לא רואה את עצמי נוהגת לצפון ובעלי ברכב השני.
רעיונות ,??????? תודה !!!!!
או במילים אחרות - כמה מכנסיים וכמה חולצות לילד בן 3.5?
קניתי בתחילת עונה ומשום מה מרגיש לי שזה לא מספיק.
תוהה אם אני מוגזמת שצריכה הרבה או שזה באמת קצת מידי.
אמר לי הבוקר, שהוא לא רוצה לא את זה ולא את זה וכלום לא רוצה ואין לו חולצות בכלל. נבהלתי לרגע.
בקצב של הכניסות,
אם משתמשים במייבש,
עד כמה הילד מלכלך בגדים,
וגם עד כמה הילד רוצה לבחור בעצמו בגדים, או שלא אכפת לו.
לשבת יש לכל ילד בערך 3 סטים, שיספיק אם מתלכלך ואם יש יומיים רצופים.
ליום חול, אני לא יודעת.
מספיק 4-5 סטים, אם מכבסים בתדירות מספיקה ואין צורך להורה או לילד ביותר מידי גיוון.
אם לא, כדאי שיהיה יותר.
וכדאי גם כמה חולצות לראש חודש, או ימים שצריך חולצה לבנה אבל לא ממש חגיגי.
היו 4 סטים - סט אחד חולצה עם כתם שלא יורד. שם מכנס שנקרע.
תכלס לא נשאר כלום. הרגע מזמינה מנקסט.
לק"י
יש בקיווי 3 חליפות ב-100 או 3 פריטים בודדים ב-50.
אבל משומה החולצות יותר גדולות ורחבות עם שרוול כמעט 3/4, ביחס למכנסיים.
(או שחלק התכווצו במייבש. לא יודעת).
יש לו בערך 10 חולצות של יום חול (חצי מהן משנה שעברה שעדיין עולה עליו), ובערך 20 זוגות מכנסיים שמתוכם חצי קצרים שקניתי וחצי ארוכים אבל דקים שנשארו לו משנה שעברה. אבל זה רק בגלל שהוא עוד מפספס מדיי פעם אז אני חייבת שתהיה לי תחלופה, אחרת לא הייתי קונה לו כ"כ הרבה.
שבת יש לו 2 חולצות לבנות ו-2 זוגות מכנסיים
לק"י
אבל אני שוקלת לקנות לו עוד חליפה או שתיים.
ולשבת זה הצטבר, כי חלק מהבגדים מתאימים לו עוד משנה שעברה- 3 זוגות מכנסיים, ועוד איזה 5-6 חולצות, אבל חלקן סתם טריקו לבנות חלקות. אז זה פחות חגיגי, אבל נוח לי שיש לו.
אני כן צריכה לחדש לו, כי חלק כבר נראים פחות טוב.
אני גיליתי שאני לא אוהבת כמויות גדולת מידי כי אז הכביסה הופכת למדהו דאני לא מצליחה להשתלט עליו..
מצד שני אני לא יכולה לרדוף אחרי בגדים נקיים כל היום.
אז מנסה ליצור איזון
שמתי לב שאני צריכה בערך 5 חולצות, 4 מכנסיים שמתאימים ליותר מחולצה אחת.
לשבת 2 אפשרויות, 3 חולצות לבנות לילד בערך.
זה גם משתנה לפי האופי של הילד, למשל ילד שמלכלך מאוד או נוטה לקרוע את הבגדים מצריך כמות גדולה יותר
וואלה הייתי שמחה אם היה עוד אבל לא קריטי לי, הוא בן ארבע
ליום חול האמת מלא, אבל רק כי קיבלנו. בפועל מכוסים כל יומיים אז משתמשים מקסימום בארבעה, אולי חמישה סטים
יום חול-
10-12 חולצות
7-8 מכנסיים
שבת -
6-8 חולצות
3 מכנסיים קצרות
4 מכנסיים ארוכות
איזור ה15 מכל סוג ליום חול
איזור 5 מכל סוג לשבת
ורק דברים שנעים להם ללבוש
בתקופות של גמילה מחזיקה גם יותר מזה.
התדירות כביסות פה לא גבוהה ככ ולא יכולה לחיות בלחץ שאין להם מה ללבוש מחר.
10 ליום חול
4-5 לשבת
כדי שאני לא אהיה לחוצה על כביסות
אבל נראה לי מי שמסודרת ומכבסת ומקפלת בקצב טוב אפשר הרבה פחות
אז ככה
הגדולים גדלו
ויש קטנים שאני איתם בצהרים וכו' הגדולים מתעופפים לאנשהו או משחקים משחק של גדולים
כמו מונופול, טיקט טו רייד או אליאס וכו'
נוצר מצב שלבן 5 ובן 2.5 פתאום אין לי מה שיעסיק.
והמחשקים שהיו כבר הרוסים (יצא שבשנים האחרונות קנילי כמה לגדולים) ובמגנטים הרבה הלך ונשאר רק קצת. וכו' וכו'. קולטת שחוץ מכמה פאזלים שנשארו אין לי תעסוקה לקטנים.
איזה משחקים תופסים לגיל הזה? אשמח לכיוונים שאדע. רוצה לקנות כמה.. בטח לקראת הקיץ.
חבילה חדשה של מגנטים?
מה לגבי משחקי קופסא כלשהם?
(יש אופניים ןבימבה אבל מחפשץ משהו שאפשר לשחק איתו בבית.
את מה שמשחקים בחוץ זה בעלי יוצא איתם. לי אין כח לזה)
מגנטים
קוביות
סברס
לגו דופלו
אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות
אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.
יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.
פליימוביל
מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות
לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול
ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה
והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל
ממש ממליצה
יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב
ומשחק רכבות מעץ ממש רץ
וכמובן מגנטים
גם חבילה של חיילים קטנים
פליימוביל
מגנטים
לגו
קליקסים
פאזלים
משחק זכרון
כלי מטבח
זה מה שעולה לי כרגע🤔
ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל
אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...
משחקים אצלי שעות בגילאים שכתבת...
פליימוביל גם משחק אהוב
מטבח וכלי מטבח
משחקי קלפים קלים, כמו מלחמה, רביעיות לפי תמונות, משחק הפרצופים ועוד
אם בנים אז כל מיני משחקי הרכבה לגו ודופלו וכל אלה
אהבתי חחח
מגנטים
קליקס
מכוניות - והרבה
חיות
ובגדול משחקי הרכבה
כלי מטבח
בעיני אם יש קופסא מלאה מהסוגים הנ''ל
לא צריך הרבה מעבר
אצלי כל השאר סתם יושב בארון
אפשר לגדול יותר שיהיו משחקי קופסא לשחק עם חברים אבל הקטן עוד פחות בגיל
אולי לוטי קרוטי וכדומה
יש מה לעשות??
בהריון הראשון היו נתפסים לי השרירים (בכף הרגל ובשוק האחורי). גם בלידה. אבל זה היה ממש מהיר, מתחתי את הרגל לכמה שניות והשתחרר.
מאז לא סבלתי ב"ה.
והפעם, כל הזמן. הרבה בלילה. אבל כל פעם במקום אחר ברגל (לא ידעתי שיש ככ הרבה שרירים). וזה פשוט לא משתחרר. הבוקר התעוררתי מזה, ולקח יותר מרבע שעה עד שהשתחרר (התחיל מהכף רגל לשוק מאחורה ונתקע בצד). הכאב היה ככ חזק, עד רמת בכי🙈
אם למישהי יש תובנות, טיפים, רעיונות לויטמים שאולי חסרים וכו אשמח לשמוע. אולי תאירו את עיני. עברו הרבה שנים מההריון הראשון😉
ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.
(השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)
ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום,
ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום
(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)
ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!
צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.
ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!
בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.
א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל
ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום
מאוד מאוד עוזר
אני לקחתי כמוסות, אפשר גם לנסות להוסיף בננות לתפריט.
היה לי גם בהריון
ואצלי כשזה קורה, בגלל הסימפי אני אפילו לא יכולה לרדת לרצפה לדרוך על הרגל
כאבים אמיתיים
תנסי לקחת מגנזיום
צריך אישור מרופא לקחת? מרשם? או שפשוט קונים בבית מרקחת?
זה סיוט, מתעוררת כמה פעמים בלילה. ומפחדת ממש אם יקרה בלידה, כי הפעם זה בעוצמה חזקה הרבה יותר מההריון הראשון🙈
ובהריון תמיד יש קושי עם יציאות, אז מעדיפה להימנע😭... וגם זה יותר מדי פירות בשביל סוכרת הריון😭😭
יותר מדי מסובך כל המותר ואסור שלי🤭🤭🤭
בפרט שכנראה באמת יש לך חוסר.
כמובן לפי הכמות היומית המומלצת שכתובה על האריזה.
חוסר במגנזיום
הרבה בננות
אגוזים וזרעים עשירים במגנזיום
קטניות עדיף מונבטות
שמה שנתפס זה השוק, אז משהו יותר קל מלדרוך על הרגל - בשכיבה או בישיבה ליישר את הברך, להרים את הבהונות של כף הרגל למעלה ולהוריד.
זה מותח את השרירים בשוק ואצלי כמעט תמיד שחרר מיד.
ויכולה להגיד לי איך האשפוז אחרי לידה שם. מבחינת הצוות והטיפול?
מישהי שהרגישה לא טוב אחרי לידה? איך טיפלו בה?
תודה רבה!
מחלקה ממש חמודה. בערך 10 חדרים, ויכול לישון איתך מלווה ...
היחס אחלה ממש, צוות חמוד
מחלקה דיי קטנה ואינטימית אז לא כ'כ הרגשתי את הצוות והאווירה של הבית חולים...
באחת הלידות לפני הרבה שנים הייתי על הפנים, מאוד חלשה
והאמת שהיחיד שעזר לי היה הרופא שיילד אותי (לקחתי רופא פרטי לאותה לידה) ובאמת הרגשתי שאף אחד לא שם עלי שם. אבל הרופא לא היה שם כל הזמן, רק במשמרות שלו הוא הגיע וזה לא היה מספיק.
אחכ ילדתי שם עוד פעמים והלידות היו טובות והרגשתי טוב ובאופן כללי הייתי מרוצה
לפני שנתיים הייתי בביות מלא והיה בסדר גמור
באמת! הכל!
אחיות מהממות נחמדות ברמות מיוחדות..עזרו לי בהכל ,אפילו עם התינוק כדי שאנוח
יש שם שקטטטט דממה באמת אפשר לישון! חצי מהמשן היתי לבד בחדר
או עם עוד מישהי אבל הכל באוירה שקטה
הביקורים לרוב הם בלובי מחוץ לדלת אז המסדרונות שקטים..
חדרים מרווחים וגדולים את לא צמודה לזאת 'איתך י שמרחב פנוי באמצע
הכל משופץ חדש נקי
אוכל טעים ומגוון- לא מוסדי...לראשונה אכלתי!
קיצר אני מממש מחכה לחזור לשם
היה מושלם
אבל במחלקות הרגילות- נכנסתי תרגע ולא אהבתי🥴 היה חנוק כזה וצפוף ועמוס מבקרים
וגם אני חולמת כבר לחזור לשם שוב ☺️☺️
אני עוברת לפעמים ליד הבית רפואה ויש לי כזאת נוסטלגיה מתוקה וגעגוע
כל מה שביקשתי או כשלא היה לי טוב, וכו...
התייחסו מיד ובחיוך ונעימות.
לפני הרבה שנים ילדתי שם ולא היה משהו
השתנה שם הכל הכל.
אם יש משהו שחשוב לך כדאי לבקש. אולי אפילו לנסות לדבר מראש עם המחלקה לגבי הנושא הזה.
אולי אפשר לבקש שיכניסו אותך למחלקה של היולדות בניתוח וכאלה. שם יותר שקט ויש השגחה יותר צמודה.
כמובן שזה תלוי כמה המחלקה עמוסה, אבל כדאי לברר מראש אם אפשרי לבקש.
אחות של אמא שלי מתחתנת נכדה.
משפחה קטנה, חצי מהאחים כבר לא בחיים והחצי השני לא ממש גר בארץ.
אז מסיעה את אמא שלי לשם, הקטן נרדם דיי מאוחר.
מתלבטת אם להקל על בעלי ולקחת אותו איתי
מצד שני, פדיחה קצת - לא?
מילא תינוק יונק, אבל כבר לא.
וסחטיין עלייך על העזרה והכיבוד הורים!
ובקרבה קרובה כזו, את ובעלך לא הוזמנתם לחתונה ישירות ע"י הורי הכלה?
ואם כך, כיוון שהוזמנתם, בכלל לא מוזר שתבואו עם התינוק שלכם.
אבל אם נוסעת רק על תקן עזרה לאמא שלך להגיע, ואת עצמך לא מוזמנת לחתונה, לדעתי פחות מתאים להגיע עם הפעוט שלך.
זה לא כזה קרוב.
להורים שלי יש בערך 40 בני דודים, תכפילי בשניים אם מזמינים כזוג זה עוד 80 מוזמנים לחתונה.. לא כזה מופרך שלא מזמינים כבר בדרגת קרבה כזו
בעלי לא נסע, לא ממש נוסעים אצלנו לחתונה של בן דוד שמחתן.
לפני היציאה לאירוע הספקתי לקרוא רק חצי מההודעות, לא היה פדחני היה ממש בסדר.
יותר מזה, בשולחן של הסבתות הן ממש נהנו מהשובבות שלו. קצת שכחתי שאפשר גם להנות ממנו (אני עסוקה בריצות, לבדוק לאן הצליח לטפס הפעם, אם מה שנפל גם נשבר וכו').
הוא קיבל מלא תשומת לב, ב''ה.
הבת שלי הרבה פעמים באה איתי
למלא מקומות
גם הרבה אחרי שהיא הפסיקה לינוק
כורסא ירוקהמי מצטרפת?
עכשיו אני משכיבה את הילדים אז קשה מידי עכשיו. אז מקפיצה ומקווה לקחת בכמשך הערב.
איך היה?
