היא סיבה לפסול.

דוגמא לא מדויקת,

מדובר בבחורה מאוד אכפתית שתמיד דואגת לאחרים,

אנסה לברר אם זה על חשבונה.

כאן המקום להעיר שאם פונים אליכם לברר, ואתם רואים שיש מקום שאם התשובה היא מסוימת הוא יפסול, אל תנסו ליפות זאת כדי שלא יפסול, זה יעלה בדייטים בסוף ואז סתם לקחתם אנרגיות וזמן על דייטים כשהיה אפשר לחסוך מהתחלה.

כל דבר אחר זה בעיני (בד"כ) לשאול סתם

חסר תועלת בעיני  - בן אדם שקרוב ומכיר הרבה זמן את הבן אדם, לא ידגיש לך בצורה יעילה את הבן אדם. הוא לא יאמר לך משהו שיעזור לך להחליט. כשאתה כל כך קרוב אל הבן אדם, אתה לא יודע איך הוא היום כאשר מכירים אותו פעם ראשונה. רמה דתית אגב, אי אפשר תמיד להמחיש, אבל ניחא.

אבל זה לא מה ששאלת. בעיני אין מלא דברים באופי שצריך באמת באמת לשאול עליהם. אתה יכול לשאול אם הבן אדם "שקט בהתחלה עד שמכירים אותו" - בעיני אומר הרבה על הבן אדם (מופנם או לא, מוחצן יותר עבורך וכו וכו).  

מעבר לזה, הכמה מילים בכרטיס כן אמורים לכלול תכונות אופי (אמנם כלליות, אבל כן מתארות ממה שנתקלתי)

אולי נגיד "מסודר או מדוקדק" כדי להבין הקדפה או "קשיחות" , אבל מעבר לזה - באמת בירור לא אומר הרבה (וזה החוסר בצורת היכרות המקובלת אצלינו)

בהצלחה!

לי תמיד מרגיש שהבחורים לא יודעים כ"כ לתאר את הבחור, שזה ממש מקשה.

אבל הייתי מתמקדת במה שאתה רוצה לדעת וממש חשוב לך שיהיה בכדי לברר מראש (יש דברים שהם לרוב קריטים ואפשר לברר עליהם לפני),

אני אנסה לתת את זה כדוגמה על עצמי;

אם אני רוצה להקים חווה וכשהאשת קשר שלי מנסה להעביר את זה בבירור היא לא אומרת לו את כל החזון שלי.. היא פשוט אומרת שזה הרצון בנוסף לרצון שבעלי יהיה עמוד תווך תורני ועוד כל מיני.

אז אפשר להצליח להבין מזה שאברך לא מתאים לי וכן מחפשת בחור שהוא דומה בחזון שלי.

לכן לענ"ד מי שאנחנו בוחרים כאנשי קשר.. חשוב מאוד שהם באמת יכירו וידעו להעביר את מי שאנחנו בצורה אמיתית מבלי לנסות להתאים את עצמנו לבחור.

ולפני שאני שואלת שאלות אני קודם מבקשת מהאיש קשר לספר על הבחור בכללי.

ואם הוא אומר לי "כן הוא אחלה גבר", אז אנסה להעמק יותר.

הייתי מנסה לברר יותר על האופי בעיקר ועל האם היא דומיננטית/רגישה/עמוקה וכו'.

כמה המשודכת פנאטית ומחמירה בדברים..

קצת קשה לדייק את השאלות כשלא מכירים אותך,

אבל זה פחות או יותר מה שאני עושה ולפי התשובות מחליטה אם בכלל להמשיך לשאול שאלות או שכבר יחסית קיבלתי תמונה של בחור שהוא פחות מתאים.

אבל הנוסח של הבנות הוא די קבוע 

התייחסתי לכמה נושאים:

דבר ראשון שאלתי: מה היית אומר שהתכונות הכי בולטות אצלו? זה נותן כיוון מסוים, כי מה שעולה בתור תשובה לשאלה הזו הוא כנראה מאפיין מרכזי באישיות.

רמה דתית + סגנון דתי. כולל שאלות ספציפיות: פתוח לתרבות כללית? לאילו דברים כן? לרילו דברים לא? עד כמה? האם הוא מחובר לחסידות? פחות? רוחניק? שכלתן? כמה מקום תופס לימוד תורה בחיים שלו? מה שמעניין אותך, לפרט לשאלות ספציפיות.

אופי: האם היית אומר שהוא יותר שקט או יותר תוסס? הוא היה מעדיף לרוב לבלות ערב בבית עם ספר או לצאת עם חברים? איפה היית ממקם אותו על הציר בין שכלתן לרגשן? בין קליל לעמוק?

מהם תחומי העניין והתחביבים שלו?

אם לא עלה בינתיים אפשר להוסיף שאלות על דברים ספציפיים שמעניינים אותך. למשל, לי היה חשוב שהבחור יהיה חכם. אז אם לא היה לי ברור עדיין, אמרתי שזה חשוב לי, ו"האם היית אומר שזו מאפיין בולט אצלו?", אגב, תמיד ענו לי ממש בכנות! (וגם אם לא הללו ושיבחו את הבחור על חכמתו הרבה זה לא היה סיבה לפסילה אבל זה היה חלק מהתמונה הכללית שהיה חשוב לי לקבל)

לפעמים הייתי שואלת האם החבר יודע לומר מה הבחור מחפש, זה גם נותן עוד זווית.

באופן הזה הרגשתי שהבירור מאוד יעיל. אני מקווה שזה יעזור. בהצלחה!

לפעמים עם פירוט יותר ספציפי

נגיד מבחינת פתיחות אם לא מבינה אז נותנת דוגמאות שממקדות 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.