שולחן סבתי –
בְּאוֹר יְקָרוֹת הֵאִיר,
וְעַל הַשֻּׁלְחָן מִינֵי מַטְעַמִּים.
כַּאֲשֶׁר הַצַּלַּחַת הִתְמַלְּאָה –
הַלֵּב הִתְרַחֵב בְּרִנָּה.
וּבְנֶפֶשׁ שְׂבֵעָה,
עִם עֵינַיִם טוֹבוֹת,
מִלְּאָה סָבְתִי אֶת שֶׁפַע נִשְׁמָתָה.
סלון סבתי –
צְחוֹק והמולה,
וּבְתוֹךְ הַהָמוֹן –
הַשֻּׁלְחָן הַיָּשָׁן הִתְמַלֵּא מִנֵּי מַגָּדֵנוֹת.
כְּשֶׁהַשֻּׁלְחָן פּוּנָה לְחֶצְיוֹ –
חָשָׁה סָבְתִי לְמַלְּאוֹ
בְּחִיּוּךְ
וּבְחֶדְוָה.
חֲדַר הַשֵּׁנָה –
הַמִּטּוֹת מֻצָּעוֹת
בְּסְדִינִים מְעוּמְלָנִים
וּבְרֵיחַ הָאוֹהֵב.
בבַּת אוֹר וְדִיצָה
סָבְתִי כִּסְּתָה אוֹתִי
בְּמֵיטַב הַשְּׂמִיכָה.
וּבַחֲלוֹמִי –
רָאִיתִי דּוּבִּים וּנְמָרִים.
וּבַבֹּקֶר –
בִּבְרָכַת אוֹר,
שׁוֹקוֹ וַעֻגָּה
כְּבָר מֻכָּנָה.
אָז אֵיךְ הַזְּמַן חָלַף,
עָבַר בְּיַעַף –
וְהָאוֹר
וְהַחֹם בָּעֵינַיִם
נֶהֶפְכוּ לִדְמָעָה אוֹ שְׁתַּיִם.
וּמִמְּצִיאוּת –
לְזִכָּרוֹן מָתוֹק,
עַל סָבְתָא אֶחָת צַדִּיקָה
וְעַל שֻׁלְחַן שֶׁל שַׁבָּת
וּמִנֵּי מְתִיקָה.