סבתאמיסטר דום

שולחן סבתי –

בְּאוֹר יְקָרוֹת הֵאִיר,

וְעַל הַשֻּׁלְחָן מִינֵי מַטְעַמִּים.

כַּאֲשֶׁר הַצַּלַּחַת הִתְמַלְּאָה –

הַלֵּב הִתְרַחֵב בְּרִנָּה.

וּבְנֶפֶשׁ שְׂבֵעָה,

עִם עֵינַיִם טוֹבוֹת,

מִלְּאָה סָבְתִי אֶת שֶׁפַע נִשְׁמָתָה.

סלון סבתי –

צְחוֹק והמולה,

וּבְתוֹךְ הַהָמוֹן –

הַשֻּׁלְחָן הַיָּשָׁן הִתְמַלֵּא מִנֵּי מַגָּדֵנוֹת.

כְּשֶׁהַשֻּׁלְחָן פּוּנָה לְחֶצְיוֹ –

חָשָׁה סָבְתִי לְמַלְּאוֹ

בְּחִיּוּךְ

וּבְחֶדְוָה.

חֲדַר הַשֵּׁנָה –

הַמִּטּוֹת מֻצָּעוֹת

בְּסְדִינִים מְעוּמְלָנִים

וּבְרֵיחַ הָאוֹהֵב.

בבַּת אוֹר וְדִיצָה

סָבְתִי כִּסְּתָה אוֹתִי

בְּמֵיטַב הַשְּׂמִיכָה.

וּבַחֲלוֹמִי –

רָאִיתִי דּוּבִּים וּנְמָרִים.

וּבַבֹּקֶר –

בִּבְרָכַת אוֹר,

שׁוֹקוֹ וַעֻגָּה

כְּבָר מֻכָּנָה.

אָז אֵיךְ הַזְּמַן חָלַף,

עָבַר בְּיַעַף –

וְהָאוֹר

וְהַחֹם בָּעֵינַיִם

נֶהֶפְכוּ לִדְמָעָה אוֹ שְׁתַּיִם.

וּמִמְּצִיאוּת –

לְזִכָּרוֹן מָתוֹק,

עַל סָבְתָא אֶחָת צַדִּיקָה

וְעַל שֻׁלְחַן שֶׁל שַׁבָּת

וּמִנֵּי מְתִיקָה.

איזה יופיאפרסקה
אהבתי ממש. אין על סבתא הכי בעולם! וצריך להעריך אותה כל עוד היא איתנו, לבקר, להתקשר, להתעניין... גם בשבילה ובעיקר בשבילנו 
ניגון עתיקמיסטר דום
שיר על סבתא שלי השנייהמיסטר דום
נהייתי נוסטלגי משהומיסטר דוםאחרונה

אפתח פי בשירת ההלל על סבתי

שברוח ובעוז בנתה את ביתה,

ושפתותיה כשומרות סוד מדורי דורות

פיה פתחה בחכמה וצופיה על לשונה


 

שירת התפילה בהולכה בצנעה לבית הכנסת,

בלוחשה "אמן" בחיל ורעדה,

תפילת האם על הבנים
קמו בניה ויאשורה בעלה ויהללה


 

שירת הנשמה בשומרה עלינו

ועל הכירה רוחש לו סיר מרק שעטוף בחמלה

ואהבת אין קץ,

והסיר שריחו מהביל ומדיף ריח,

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה


 

שירת העמל של סבתי,

בעבודת עמל יומה,
ובין קרה לשרב בזיעת אפה תאכל לחם 
הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ


 

שירת חייה של סבתי אינה תמה,

טעמה כי טוב סחרה בלילה לא יכבה נרה

וניגון עתיק בלב עוד אשורר ואפזם בלחישה דקה


 

סבתא חייל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה ולאורו אלך לנתיבתי ובדמעתה תנו לה מפרי ידיה והיללו בשערים מעשיה 

איך הייתם מחלקים ירושה?צהרים

האם תכתבו בצוואה חלוקה באופן שווה או לכל אחד לפי הצורך שלו או לפי העזרה שהוא נותן להורה?

וגם בעזרה עוד בחיים, האם לפי היכולת הכלכלית של כל אחד? 

אני מאמין גדול בחלוקה שווהפשוט אני..

צורך זה מושג חמקמק, אנחנו אף פעם לא באמת יודעים להעריך מי צריך כמה.

אולי יש ילד הייטקיסט עם ילד אחד, וילד אחד עובד סוציאלי עם 8 ילדים.

 

אבל מי יודע, אולי דווקא ההיטקיסט יצטרך מאות אלפי שקלים כדי לטפל במחלה קשה ח"ו לא עלינו, וזו אולי דוגמה קיצונית אבל בחיים כמו בחיים יכולים להיות איספור סיפורים.

 

 

לכן הכי טוב בשביל לא לפגוע, לא לגרום לטינה, מריבות, כעסים, מרמור... לתת לכולם את אותו הדבר.

 

ועם זאת, אצלי יש סייג קטן:

אני מקבל מביטוח לאומי אלפי שקלים בכל חודש, בתור קצבת נכות לילד עם אוטיזם.

בגלל שזה כסף שהתקבל מהמדינה ספציפית עבורו, והוא עובר דרכי רק כי החוק לא מאפשר למדינה לשלם ישירות לקטין, אז בצוואה כתבתי שהכסף הזה יעבור ישירות אליו ולא יהיה חלק מההון שיתחלק שווה בשווה בין האחים.

 

חריג נוסף שחשבתי עליו ממש עכשיו תוך כדי הכתיבה:

אם יהיה ילד שיצטרך הרבה כסף לא בגלל בחירה שהוא בחר בחייו (כמו מקצוע או מקום מגורים או מספר ילדים) אלא בגלל משהו שלא בשליטתו, למשל ילד שלא מסוגל לפרנס את עצמו מסיבות רפואיות או אוטיזם וכו' והוא יהיה תלוי כל חייו ברווחה, או שהוא בעצמו אבא לילד מאוד חולה ולכן לא יכול לעבוד אלא רק לדאוג ולטפל בילדו החולה וכיוצ"ב, אז אני כן בעד לתת לו יותר מאשר למי שיכול לדאוג לעצמו בכוחות עצמו.

אבל אני מדגיש שזה רק במצב שמדובר בהכרח, לא כאשר בגלל בחירות שהוא בחר הוא צריך יותר כסף.

הכי חשוב להשאיר משפחה מאוחדת. שווה בשווהbinbin
הצוואה שלנואריק מהדרום

מחולקת הכל לבן הזוג ואחר כך כל ילד רבע.

בירושה הכל שווה בשווהעוד מעט פסחאחרונה

במהלך החיים, לדעתי כמעט בלתי אפשרי לחלק שווה בשווה.

דוגמא להמחשה, הלוואי והיתה רלוונטית- אם החלטתי לעזור לכל ילד בקניית דירה עם חצי מיליון ש''ח (הלוואי אמן!)- הגדול יקבל סכום שמספיק להון עצמי, בעוד שהקטן, באמצעות אותו סכום, יוכל כנראה לקנות רק עשירית דירה.

אז למה זה נחשב שווה בשווה?


דוגמא חלופית-

כשהגדול למד לתואר, ההורים היו מטופלים בילדים נוספים, ולא יכלו לממן לו את הלימודים. כשהקטן לומד כבר יש להם מאיפה. האם 'אסור' להם לממן את הקטן בשם השוויון??

ואחד האמצעים בכלל לא רוצה ללמוד, ומבקש את הסכום בשביל לטייל בחו''ל. האם הם 'מחוייבים' לתת לו?


אני בעד שכשההורים עוד בחיים, יתנו לכל ילד על פי יכולתיהם, צרכיו, והעקרונות שהם רוצים להנחיל (למשל, בדוגמא למעלה, הנחתי שאלה הורים הרואים יותר ערך בלימודים אקדמיים מאשר בטיולים).

אנחנו לא חוגגים יום נישואיןשדמות בחולות

 

יום לפני "חגגנו" בפיצוץ רציני על רצון טוב שיצא עקום לגמרי.

אז למדנו עוד על מה לתקשר ולדייק.

 

חמותי המתוקה היתה בהלם שאנחנו לא יוצאים לשום מקום.

היא הגיעה עם זר פרחים ומתנה עבורנו... 

 

אנחנו כבר לגמרי מפוייסים והכל בסדר.... אבל נתנו ליום הזה לעבוד... וזה לא מפריע לי.

יש לנו כל כך הרבה ימים אחרים לנכוח בזוגיות, לא מרגישה צורך בעוד יום.

 

למה אתם חייבים לחגוג?נפשי תערוג
אנחנו לאשדמות בחולות

רק שהסביבה מופתעת

שתהיה בריאה🤦המקורית

חמודה והכל אבל הגזימה😂

אל תקחי אותה קשה. הכל טוב. אנחנו מזיזים תאריכים חופשי. 

כפרה עליהשדמות בחולות

אני מאד מעריכה את המחווה שלה.

וכן, יצא לה מוזר שכל הילדים שלה נורא בעניין ואנחנו היחידים שלא.

זה כמו שמלא אנשים יוצאים לנופש בקיץיעל מהדרום
לק"י


ואז יש כאלה שמוזר להם שיש כאלה שלא יוצאים... ולא מבינים שלא לכולם זה מתאים- לא הזמן, לא עם העבודה, ולא כלכלתית. וזה לגמרי נורמלי.


סתם דוגמה שאני נתקלת בה בימים אלה.

אני לא מכיר אפילו תחום אחדפשוט אני..

שבו אנשים לא אוהבים להתערב בעניינים של אחרים..

 


 

לאנשים בעבודה שלי נראה מאוד לגיטימי לשאול אותי אם אנחנו מתכננים עוד ילדים, כמה אנחנו מתכננים, מתי...

 

 

נכון. יש אנשים שמרגישים בנוח לשאול כל דבר🤦‍♀️יעל מהדרוםאחרונה
איזה חמודה חמותך!!יעל מהדרום

לק"י


גם אנחנו לא תמיד חוגגים. לפעמים יוצאים לאכול ביחד, ולא באותו תאריך. מתי שמסתדר...

אני בעד לציין ולחגוג, אבל זה עניין אישי. היומיום יותר חשוב מאיך מציינים את יום הנישואים.


אנשים מופתעים מכל מיני דברים שהפכו להיות נורמות. 

אני צם ביום הנישואין שלנואריק מהדרום

בשנים לא מעוברות

🤣 אבל התחתנו לילה קודם, אז אפשר לחגוג לפני הצוםיעל מהדרום
את לא זוכרתאריק מהדרום
החתונה היתה אחרי השקיעה.
נכון. אבל עדיין אפשר לחגוג בליל י"גיעל מהדרום
לק"י


התכוונתי שהתחתנו ב-י"ב בלילה אחרי השקיעה.

עזרה במציאת מלון / קיבוץפשוט אני..

אנחנו מחפשים לשבת משפחתית (משפחה מורחבת) מלון או קיבוץ דתי,

שיכול להכיל משפחה גדולה (כ-25 משפחות גרעיניות).

 

דרישות:

שיהיה הרבה מרחב לעשרות הילדים שיגיעו (כלומר מלון סגור בלי גינה גדולה עם דשא - לא רלוונטי. במובן הזה ברור שיש יתרון לקיבוצים אבל אולי כן יש מלונות עם מרחבים).

חדרים ברמה טובה (לא מחפשים לוקסוס אבל גם לא לישון במיטות קומותיים צפופות של ישיבה תיכונית).

ארוחות שבת - ברמה טובה, ולא כמו האחסניות שמגישות לסעודה שלישית בורקס שרוף עם ג'חנון מלפני שבועיים.

אפשרות לחדר אוכל פרטי, אולם פרטי למשפחה, בית כנסת פרטי.

יש במשפחה כמה חולי צליאק - זה אישיו? או שהיום בכל מלון וקיבוץ יודעים להתמודד עם זה כל עוד מודיעים מראש?

 

 

עוד משהו שאולי שכחתי וחשוב שיהיה?

 

אשמח לשמוע מניסיון במקום שבו עשיתם אירוע או הייתם אורחים באירוע.

 

תודה רבה לעוזרים!

היינו בעבר בשבת חתן בניר עציוןנפשי תערוג

קיבלנו חדר אוכל פרטי

היה נגישות (אם זה נדרש)

יש מרחבים למשחק בחוץ עם דשא

מהדרין (אם נדרש)


בנוסף יש פינת חי נחמדה (לא הייתי מגדיר גדולה. אבל נחמדה) בקיבוץ עם כניסה חופשית. (רצוי לברר אם עדיין קיים)


אפשר ללכת לבקר ברפת ובחליבה שם.

לא שאלתי במפורש לגבי הרפת והחליבה. אבל לא נראה לי שזה הפריע למישהו.


בית כנסת יש מרכזי. לא פרטי.

אבל אם אתם מניין משל עצמכם. אולי תוכלו לקיים את רוב התפילות בחד"א שתקבלו. בררו זאת מראש.


יתרון שזה בית מלון דתי

כך שיש אווירת שבת גם בלובי.


אין לי מושג לגבי מחירים.

מניח שלא זול

בניר עציון יש אפשרות לבית כנסת פרטייראת גאולה

יש להם בית כנסת מרכזי, ובית כנסת נוסף לאירועים פרטיים.

יכול להיות שבאותה שבת הייתה קבוצה נוספת שכבר סגרה את הבית כנסת ההוא.

היינו שם בשבת שבע ברכות לפני 9 שניםפשוט אני..
כל החדר היה מלא בנמלים... 🙄
נראה שיותר מתאים כחוון של בית הארחהלאחדשה
או פנימיה שווה (יש ברמה סבירה פלוס)
בית ההארחה בהר ברכה יכול להתאיםהסטורי
יש שם כמה סוגי חדרים ויש אפשרות למניין לבד.
שכחתי לציין שיו''ש לא בא בחשבון...פשוט אני..
לא באשמתי 
Die lucky bushדי שרוט
מציע לבדוק מול בית הארחה עין צוריםפ.א.
היינו פעמיים בשמחות משפחתיות - בר מצוות


(למיטב זכרוני אין אפשרת לחדר אוכל פרטי) 

היינו שם ומקום ממש יפהאור123456
למרות שהזכרונות משם זה ה7 לאוקטובר 😔
הם ממש רחוקים מעזה, איך הם קשורים לאירוע?פשוט אני..
אולי הם התארחו שם באותו זמן?יעל מהדרוםאחרונה
לביאכתבתנו

קשת

חיספין


לא יודעת לגבי צליאק צריך לשאול כל מקום מה הם מציעים בעניין, לי לא מובן מאליו שיהיה להם מענה

אולי מדרשת הגולן בחיספין או ישיבת צביה ביד בנימין?כלכלן
כרם ביבנה(אהבת עולם)
אלוני הבשן


גם כפר עציון לא רלוונטי?

אולי האכסניה בקשת?פאף
או באלוני הבשן? שתיהן עם מרחבים
תודה רבה לכולם!פשוט אני..
לצערי גם הצפון הרחוק לא רלוונטי, שבת רק יוצאת אחרי 20 ואף אחד לא רוצה לנהוג כ''כ מאוחר מהגולן למרכז ולדרום...


סגרנו בעין צורים, מקווים שיהיה טוב.


תודה 🙏🏼

שמח לשמוע שההצעה שלי הייתה רלוונטיתפ.א.
זה לא קשור אליךפשוט אני..

אתה רק כתבת שהיית שם,

הייתה זו @אור123456 שכתבה שזה מקום יפה

 

 

כמובן בצחוק!

 

תודה רבה לך על ההמלצה 🌷

- ההבדל בין נשים וגברים בהתרשמות ושיתוף חוויופ.א.
חוויות ורגשות …


למדתי מזה שצריך להיות יותר עשיר במילים …

מחפשת המלצה למדפסת ביתיתרחללי

צורך ביתי, להדפיס דפי צביעה ועבודה לילדים, ומדי פעם דפי עבודה לתלמידים.

לא צריך משהו משוכלל (ובהתאם המחיר).

מדפיסה שחור-לבן, לא צריך צבעוני.

בעבר היתה לנו מדפסת שהשתמשה בדיו הצבעוני כדי להדפיס שחור וזה היה נוראי, הדיו נגמר בטיל על הדפסה של שחור בלבד, והעפנו אותה בגלל זה.

 

אם יש צורך רק שחור לבןנפשי תערוג

רצוי לקחת מדפסת לייזר.

טונר אחד יספיק לך להרבה יותר דפים ממה שנראה לך.

 

וממש מומלץ מדפסת אלחוטית 

כך אפשרי להדפיס ישירות מהטלפון 

תודה! אשמח להמלצה על חברה ודגם מניסיוןרחללי
אני כבר מעל עשורעוד מעט פסחאחרונה
עם לייזר של Brother, ואם אני מתחשבנת על משהו בהדפסה, זה על הדפים ולא על הדיו.


אבל בטח כבר לא מייצרים את הדגם שיש לי.


תבדקי גם אם את צריכה את הפונקציה של סורק/צילום מסמכים. כשקניתי אותה זה היה קריטי (לא היתה אפשרות לסרוק בטלפון), היום כנראה שהייתי מוותרת, ומקבלת בתמורה מדפסת קטנה יותר.

תשובות כנותאישיות מופנמת

דרוש תשובות כנות וישירות, לא מתייפייפות.

מה הייתם/ן אומרים על אברך/רב שנפל בקשרי לא ראויים עם נשים (נניח ללא מעשה ממש...וללא ניצול יחסי מרות, אלא מבחוץ לגמרי).

א. הייתם מוכנים שילמד ילדים שלכם בבית ספר יסודי?

ב. הייתם מוכנים שיהיה מורה מקצועי באולפנה של הבת שלכם?

ג. יש לו מקום בהעברת שיעורי תורה בישיבה או במסגרת של מבוגרים?

ד. אם היה בוחר להתאבד - הייתם אומרים 'חבל' או שפחות אחד יותר נחמד?

זה נראה ממש לא נוחחושבת בקופסא

גם הוא הגיע למסקנה שהוא צריך לכסות את העיניים, חסרים כיסויי עיניים יעודיים או סתם חתיכת בד? 

הסלוטייפ הזה בטח מרט לו את כל הגבות...

מונוגמיהאישיות מופנמת
האם אתן חושבות שגבר בטבעו מתאים לקשר מונוגמי? על פניו ההיתר של התורה לריבוי נשים - מוכיח ההפך.
אני מנסה לקדם דיון ענייניפשוט אני..

ולכן,

כאשר ניק מקבל הערה על כך שהוא יורד לפסים אישיים ולא מגיב עניינית,


ואז אחרי ההערה הניק כותב תגובה נוספת של גידופים,


ואחרי שמנהל מוחק את התגובה וכותב לניק באישי שהתגובה שלו נמחקה כי היא הכילה העלבות אישיות,


הניק בוחר במקום ללמוד ולתקן לתקוף באופן אישי ולהמשיך בהעלבות,


לצערי אין ברירה אלא לחסום את הניק.


אחרי שנה וחצי של ניהול - חסימה שנייה. אז לכל מי שחושב שאני נהנה מזה או שהיד קלה על ההדק, זה רחוק מלהיות נכון.


הערתי, מחקתי, כתבתי למה מחקתי, כתבתי באישי, ושוב נאלצתי למחוק...


זה לא נעים.


שכוייח וכל טוב.

בא לי למות זהו למה כל הניסיונות האלו 😢eoz

נשואה+2 כתבתי פה כבר לפני תקופה.

לצערי הרב מאוד התחברתי לבחור מהעבודה יחסית דיי מבוגר ממני, הוא גרוש.

היה ביננו חיבוקים ונשיקה.

ועכשיו אנייי אוכלת את עצמי לא יודעת מה עושים מכאן.

אם אני מספרת לבעלי הוא מתגרש ממני כבר אתמול.

אין לי מה להגיד , מה עושים תעזרו לי 

אנחנו לא יכולים לעזור לךשדמות בחולות

אני זוכרת את מה שכתבת לפני תקופה.

לפי מה שאת מתארת- חצית גבול. גבול אדום.

נראה שאת רוצה שבעלך יתגרש ממך כדי "להיענש" על ידו ולנקות מעט את המצפון שלך.

ואני אגיד לך ת'אמת...

גם מעשה כזה לא ירגיע אותך... אלא ידרדר את המצב הנפשי שלך.

 

קחי את עצמך בידיים וגשי לטיפול/ ייעוץ.

אל תעשי שום דבר נמהר ללא ייעוץ והכוונה.

 

אני לא חושבת שתקשיבי למה שאני כותבת, אבל שווה לי לנסות.

 

(אני מכירה לא מעט סיפורים של נשים כמוך, ותדעי שיש דרך להתגבר ולגדול מהסיטואציה- רק כשלוקחים אחריות ומכניסים אשת מקצוע לעניין)

את חדה כתער נשמהeoz

אז זהו שאני לא רוצה לפרק את הבית

אבל נקלעתי למקום שאני לא יודעת איך יוצאים ממנו

תרשמי לי בפרטי ואשמח להמליץ לך על נשות מקצועשדמות בחולות
לא נקלעת. נכנסת. זה משנה איך את קוראת לזהרקלתשוהנ
אם לא תביני שזה היה בחירה שלך, איך תאמיני שזה בחירה שלך אם להמשיך או לעצור?
מסכימה ממשהמקורית
קודם כל להפסיק לאכול את עצמךמשה

אם את בקטגוריה של אנשים רגישים שלוקחים הכל "ללב" יש פורום שלם כדי להתחיל לעשות עם עצמך עבודה רגשית. לבכות לא יועיל לך ולהתגרש בטוח לא כמו שכתבה האישה החכמה שמעליי..

תעזבי את העבודה וגשי לטיפולהמקורית
לעזוב את העבודה אתמולSeven

ולגשת לטיפול מחר!

שום עבודה לא שווה את הבית שלך!

לא את הדמעות של הילדים שלך ותלב של בעלך

בדיוק!!! עבודה הולכת ובאה. הפגיעה במשפחה - לדורות!אורין

תעזבי ותפתחי דף חדש. יכול להיות שלא תספרי לבעלך וזה לא סוף העולם. אבל להמשיך לעבוד עם ההוא שאין לו בעיה ללכת עם אשת איש - זה הדבר החמור!!!

רק את יכולה לעזור לעצמךנהג ותיק

בהנחה ואת בחרטה עמוקה כמו שנשמע תעצרי הכל מיד.

תחתכי את הקשר בכל צורה שהיא.

כולל לעזוב את העבודה

בשלב השני והמיידי לפנות לטיפול ועזרה

כנראה גם הקשר הזה הגיע מחוסר שהיה לך ואת צריכה למלא אותו עם בעלך, זה דורש עבודה 

^^עכבר בלוטוס

לגמרי לחתוך כמה שיותר מהר את הקשר כולל לעזוב את העבודה

הבית שלך חשוב יותר מכל עבודה!!!

ודברים כאלה אם לא חותכים בקאט אחד נורא קשה להפסיק

צודקת לגמרינהג ותיק
תודה
מה עושים? תיקחי אחריות על החיים שלךרקלתשוהנ

עורכת עכשיו כי זה נשמע שבאתי להטיף לך אבל זאת לא הכוונה.

אני באמת חושבת שזה מה שחסר לך פה. את צריכה להחליט מה את רוצה ומה את עושה, לא הניסיונות ולא ההוא מהעבודה וגם לא בעלך.
 

כשתחליטי מה את רוצה את כנראה תדעי מה לעשות כדי לממש את זה.

 

תסתכלי רחוק איפה את רוצה את החיים שלך, ועל מי את משפיעה בדרך

אין לך מה לספר לבעלךסוסה אדומה

אבל עברת גבול "לא תקרבו לגלות ערווה", שאם לא תתפסי אותו עכשיו תעברי כבר על איסורי כרת וסקילה.
 

אם את לא רוצה שהחיים שלך יתפרקו, 

את בשלב שאת צריכה כאן ועכשיו בלי רחמים עצמיים ובלי להסתבך, להתפטר סופית ולנתק כל קשר מהגרוש ההוא מטוב ועד רע.

טיפול . ולהכניס את ה' יותר לחיים שלך בפעולות הכיכפויית טובה

פשוטות.

ולעבוד על הרצון.

אין מנוס מעבודה קשה.

אחותי חיבוק. למות זה לא הפתרון❤️לאחדשהאחרונה
שבת אצל ההוריםחדשפה

תגידו כל כמה זמן אתם עושים שבת אצל ההורים?

בעלי לא ממש מתלהב מהרעיון לבוא להורים שלי ואני מנסה למעט בזה כשאפשר, מגיעים לשם פעם בחודש, חודש וחצי.. זה נחשב נורמלי? או יותר מידי? מבינה שקשה לו לפעמים אבל מצד שני גם אני מתגעגעת לשבתות עם המשפחה שלי וזו גם הזדמנות להורים שלי לראות את הנכדים כשבאמצע שבוע לא תמיד מתאפשר.. מרגישה קצת מתוסכלת מזה שכביכול אני גורמת לו לעשות משהו שלא רוצה

האם ניסתם לפתור את הבעיה שמפריעה לבעלך לנסוע?שנית
לפני מספר חודשים העלת את הנושא - ולפי המצב אז, של חוסר תנאים נוחים באירוח, מבינה את אי הרצון של בעלך. 
נכוןחדשפה
זאת היתה הבעיה, וכן דיברתי עם ההורים והיא נפתרה (חלקית, כי הוא אומר שהמזרון לא נח) הם באמת התאמצו וניסו לקנות לנו מיטה שתתאים.. אבל מעבר למיטה בעלי מגיע ממשפחה מאוד קטנה (רק הוא ואחות אחת) והמשפחה שלנו מאוד גדולה (ותוססת אפשר לומר) אז הוא אומר שגם קשה לו כל העניין התוסס אצלנו כי הוא לא רגיל.. מתבאסת כי חשבתי שעניין המיטה נפתר ועכשיו זה, אני לא יודעת אם אלו רק תירוצים או שאלה סיבות אמיתיות
אני בצד של בעלך פעם בחודש וחצי כשיש ילדיםאור123456

לדעתי זה המון ממש

אולי תלכו לבקר אותם בימי שישי ותחזרו הבייתה לשבת

ככה אנחנו עושים לפעמים

פעם ב6 בהחלט סביר.העני ממעש
אם לא מתעללים בו במזיד או פגעים בעמקי נשמתוסוסה אדומה

גם אם בשוגג.

אם לא גורמים בינכם לבעיות בשלום בית,

אז לא יזיק לו לסבול קצת פעם בחודש, חודש וחצי כדי שאת תהי שמחה יותר.

בסוף הדרישות שלך לא מאוד גבוהות.
 

אפשר במסגרת האפשר להתחשב, לאפשר לו למשל לצאת לנוח בחדר כשיש רעש וצהלולים.

אבל לא רואה סיבה שתרגישי לא בנח.

 

 

רק מוסיפה שיתכן שהוא נפגע ממשהו (שקשור למשפחה) ולא מרגיש בנח לשתף אותך בזה.

אז תנסי לגשש ואם צריך, גם לפתור את זה...

..חדשפה
שאלתי המון פעמים, אומר שלא נפגע ממשהו שאין לו משהו נגדם והוא ממש סבבה איתם, מקווה שזאת האמת.. מעבר לזה תודה על העצות
דווקא לשם? או שבכללי הוא לא אוהב נסיעות לשבת?גפן36
בכללי הוא אוהב את הביתחדשפה
אבל בכל מקרה לא יוצא לנו יותר מידי לנסוע לשבת לשום מקום חוץ מלהורים שלי, ההורים שלו גרים קרוב אלינו אז יוצא שאנחנו הולכים וחוזרים לסעודות ולא ישנים שם יש לו אחות אחת שגם היא גרה קרוב אז אותו דבר.. יצא שחברים או משפחה רחוקה הזמינו אותנו אבל לפעמים אני אפילו לא מציעה לו את האפשרות כי מתארת לעצמי מה תהיה התשובה
אם זה מאוד חשוב לך לנפשסוסה אדומהאחרונה

זה בסדר גמור שתצפי שיבוא לקראתך גם אם זה דורש ממנו קצת להשקיע.


אני שומעת אותך ויש רושם שאת מאוד מתחשבת ודואגת לו. וזה יפה מאוד, תמשיכי ככה.


אל תחיי עם רגשות אשם על זה שמידי פעם את צריכה שיעשה מאמצים בשבילך.


שוב, אם אפשר להתחשב בו במסגרת האפשר, תתחשבי.


קשר משפחתי זה דבר חשוב.

כל עוד לא פוגעים בו או בזוגיות שלכם, אין סיבה שתוותרי על הצרכים שלך. במיוחד כאישה שרגילה לבקר בבית אמה.


תמצאו פתרון, אבל אל תוותרי על עצמך.

ת'אמת שחשבתי על זה המוןמיסטר דום

והבית שלך כן זה שהקמת קודם ואת צריכה להשקיע בו יותר זה דעתי

מסכימה איתךחדשפה
ברור לי שהבית שהקמתי הוא החשוב ביותר, וחשוב לי להתחשב ברגשות של בעלי אבל מצד שני גם אני פה בתוך הבית וקשה לי ללכת להורים לשבת רק פעם ב3 חודשים אז שואלת מה אנשים חושבים שזה איזון אידיאלי?
אין איזון אידאלי שנכון לכולםהמקורית

ואם היה כזה, שברתי שמאלה חזק

לא היינו אצל הנורים שלי שבת כבר כמה שנים וטוב לנו

להורים של בעלי הולכים מדי כמה חודשים לסעטדה וחוזרים לבית

מניחה שזה לא התשובה שאת מחפשת לשמוע🤭


תשבו תדברו תבואו אחד לקראת השנייה.אולי יש שבתות פחות עמוסות ותוססות עם פחות אנשים? כדאי לנסות ללכת אז

ברור לי וסליחה ממש שאין לי משהו חכם יותר לומרמיסטר דום

ולכן בגלל שלדעתי שלום בית זה דיני נפשותאם אין משהו חכם לומר ממש עדיף לא לומר וזהו בעזרת ה' מאחל לכם שתמצאו את הפתרון הנכון לשניכם על הצד הטוב ביותר

 

אני חושבת שזה לא משנה מה אצל אחרים.נעמי28

תנסו להגיע להסדר שעובד בשביל שניכם.

מצידך אולי אפשרי לנסוע לבד בימי השבוע עם הילדים.

מצידו להשתדל לבוא לקראתך כמה שהוא יכול, אם זה חשוב לך.


אצלנו יש אחים שמגיעים בקושי פעם בשנה להורים, אחרים פעם בחודש ואחרים כל שבת.


כל אחד ומה שמתאים לו.

לא עושים שבת אצל ההוריםשדמות בחולות

הם באים אלינו.

הם הגיעו לשלב שמגיע להם להפסיק לטרוח, ולקבל נחת מהילדים והנכדים...

אולי יעניין אותך