ילדה בת 8 חודשים והייתי בהריון, זה קשה,

העצה שלי אם את מצליחה למצוא לו מסגרת זה יכול מאוד להקל עלייך.

בהצלחה!

למה את מתכוונת משקיעה? אני לא מרגישה לחץ מיוחד שהגדולה (בת 3 עכשיו ועדיין איתי) תדע משהו או תעשה משהו מיוחד... אם היא רגועה ומשחקת ושמחה זה מספיק לי. אני כן לפעמים מספרת לה על החגים ושרה איתה שירים וכו', אבל לא מתוך לחץ של להשקיע אלא איך שזורם...

בלי קשר לגבי ההקאות- כדאי אולי לקחת בונג'סטה או משהו...

ממש מקיאה מכל דבר.

לא מצליחה לצאת איתה לגינה כמו תמיד וכו

קודם כל בכללי- אני הרבה פחות משקיעה ממך גם בזמנים רגילים😅 אבל בעיני עכשיו זה הזמן להפחית סטנדרטים. כל עוד הצרכים הבסיסיים שלו מסופקים- ולחם עם גבינה בהחלט מספק רעב- הכל בסדר... את עכשיו עסוקה בלהכין לו מתנה שתלווה אותו לכל החיים- אח קטן... ולא חייבים להשקיע מעבר. בעיני להיות עם אמא זה שווה את זה גם אם לא משקיעים במיוחד.

ואם את כן מרגישה שבמסגרת הוא ייתרם יותר, ויש לך אפשרות להכניס אותו אולי כדאי לשקול את זה. בטח לקראת שנה הבאה, כשבעז''ה תלדי כי להיות עם שניים בבית זה ממש קשוח, מניסיון😅

מגנטים

קוביות

סברס

לגו דופלו

אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות

אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.

יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.

פליימוביל

מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות

לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול

ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה

והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל

ממש ממליצה

יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב

ומשחק רכבות מעץ ממש רץ

וכמובן מגנטים

גם חבילה של חיילים קטנים

פליימוביל

מגנטים

לגו

קליקסים

פאזלים

משחק זכרון

כלי מטבח

זה מה שעולה לי כרגע🤔

ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל

אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...

משחקים אצלי שעות בגילאים שכתבת...

פליימוביל גם משחק אהוב

מטבח וכלי מטבח

משחקי קלפים קלים, כמו מלחמה, רביעיות לפי תמונות, משחק הפרצופים ועוד

אם בנים אז כל מיני משחקי הרכבה לגו ודופלו וכל אלה 

מגנטים

קליקס

מכוניות - והרבה

חיות

ובגדול משחקי הרכבה 

וסחטיין עלייך על העזרה והכיבוד הורים!

ובקרבה קרובה כזו, את ובעלך לא הוזמנתם לחתונה ישירות ע"י הורי הכלה?

ואם כך, כיוון שהוזמנתם, בכלל לא מוזר שתבואו עם התינוק שלכם.

אבל אם נוסעת רק על תקן עזרה לאמא שלך להגיע, ואת עצמך לא מוזמנת לחתונה, לדעתי פחות מתאים להגיע עם הפעוט שלך. 

זה לא כזה קרוב.

להורים שלי יש בערך 40 בני דודים, תכפילי בשניים אם מזמינים כזוג זה עוד 80 מוזמנים לחתונה.. לא כזה מופרך שלא מזמינים כבר בדרגת קרבה כזו

בעלי לא נסע, לא ממש נוסעים אצלנו לחתונה של בן דוד שמחתן.

לפני היציאה לאירוע הספקתי לקרוא רק חצי מההודעות, לא היה פדחני היה ממש בסדר. 

יותר מזה, בשולחן של הסבתות הן ממש נהנו מהשובבות שלו. קצת שכחתי שאפשר גם להנות ממנו (אני עסוקה בריצות, לבדוק לאן הצליח לטפס הפעם, אם מה שנפל גם נשבר וכו').

הוא קיבל מלא תשומת לב, ב''ה. 

הבת שלי הרבה פעמים באה איתי

למלא מקומות

גם הרבה אחרי שהיא הפסיקה לינוק

מחלקה ממש חמודה. בערך 10 חדרים, ויכול לישון איתך מלווה ...

היחס אחלה ממש, צוות חמוד

מחלקה דיי קטנה ואינטימית אז לא כ'כ הרגשתי את הצוות והאווירה של הבית חולים...

באחת הלידות לפני הרבה שנים הייתי על הפנים, מאוד חלשה

והאמת שהיחיד שעזר לי היה הרופא שיילד אותי (לקחתי רופא פרטי לאותה לידה) ובאמת הרגשתי שאף אחד לא שם עלי שם. אבל הרופא לא היה שם כל הזמן, רק במשמרות שלו הוא הגיע וזה לא היה מספיק.

אחכ ילדתי שם עוד פעמים והלידות היו טובות והרגשתי טוב ובאופן כללי הייתי מרוצה

לפני שנתיים הייתי בביות מלא והיה בסדר גמור

באמת! הכל!

אחיות מהממות נחמדות ברמות מיוחדות..עזרו לי בהכל ,אפילו עם התינוק כדי שאנוח

יש שם שקטטטט דממה באמת אפשר לישון! חצי מהמשן היתי לבד בחדר

או עם עוד מישהי אבל הכל באוירה שקטה

הביקורים לרוב הם בלובי מחוץ לדלת אז המסדרונות שקטים..

חדרים מרווחים וגדולים את לא צמודה לזאת 'איתך י שמרחב פנוי באמצע

הכל משופץ חדש נקי

אוכל טעים ומגוון- לא מוסדי...לראשונה אכלתי!

קיצר אני מממש מחכה לחזור לשם

היה מושלם

אבל במחלקות הרגילות- נכנסתי תרגע ולא אהבתי🥴 היה חנוק כזה וצפוף ועמוס מבקרים

וגם אני חולמת כבר לחזור לשם שוב ☺️☺️

אני עוברת לפעמים ליד הבית רפואה ויש לי כזאת נוסטלגיה מתוקה וגעגוע

כל מה שביקשתי או כשלא היה לי טוב, וכו...
התייחסו מיד ובחיוך ונעימות.
לפני הרבה שנים ילדתי שם ולא היה משהו
השתנה שם הכל הכל.
 

אם יש משהו שחשוב לך כדאי לבקש. אולי אפילו לנסות לדבר מראש עם המחלקה לגבי הנושא הזה.

אולי אפשר לבקש שיכניסו אותך למחלקה של היולדות בניתוח וכאלה. שם יותר שקט ויש השגחה יותר צמודה.

כמובן שזה תלוי כמה המחלקה עמוסה, אבל כדאי לברר מראש אם אפשרי לבקש. 

ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.

 (השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)

ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום, 

ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום 

(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)

ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!

צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.

ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!

בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.

א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל

ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום

מאוד מאוד עוזר

אני לקחתי כמוסות, אפשר גם לנסות להוסיף בננות לתפריט.

היה לי גם בהריון

ואצלי כשזה קורה, בגלל הסימפי אני אפילו לא יכולה לרדת לרצפה לדרוך על הרגל
כאבים אמיתיים

תנסי לקחת מגנזיום

צריך אישור מרופא לקחת? מרשם? או שפשוט קונים בבית מרקחת?

זה סיוט, מתעוררת כמה פעמים בלילה. ומפחדת ממש אם יקרה בלידה, כי הפעם זה בעוצמה חזקה הרבה יותר מההריון הראשון🙈

חוסר במגנזיום

הרבה בננות

אגוזים וזרעים עשירים במגנזיום

קטניות עדיף מונבטות

שמה שנתפס זה השוק, אז משהו יותר קל מלדרוך על הרגל - בשכיבה או בישיבה ליישר את הברך, להרים את הבהונות של כף הרגל למעלה ולהוריד.

זה מותח את השרירים בשוק ואצלי כמעט תמיד שחרר מיד.

שממש חשוב גם כשמקבלים המלצות לבדוק מה ההכשרה של המטפל (תואר ראשון רלוונטי או תואר שני בטיפול רגשי) לצערנו היום אנשים עושים קורס של חצי שנה וגורמים לנזקים, אומרת את זה כי אני עובדת בתחום פרא רפואי במסגרות החינוכיות וכבר ראיתי מטפלים למיניהם שמשלבים הדרכת הורים ללא באמת הכשרה מקצועית רצינית שפשוט פוגעים בילדים.

אז ממליצה לחפש טוב.

בהצלחה!! 

רוצה לקדם אותו אבל חוששת-איך מחפשים המלצות בתחום הזה? זה אשכרה לשים אותו בידיים של מישהי. ויש כל מיני שמות ולא תמיד אנשים מכירים ולך כהורה הרי אסור להיות נוכח במפגש מיומנויות חברתיות עם עוד ילדים.

לבן שלנו הייתה מנחה דרך תעצומות
היה מקסים.
הן יועצות בית ספר שעוברות הכשרה ספציפית על מיומנות חברתית אצל ילדים
אולי כדאי לפנות אל המרכז? ולברר...
מציינת שקשה לפתוח קבוצה, כי צריך קבוצה... לפחות 6 ילדים, ולא תמיד קל למצוא אותם ולפתוח כזו קבוצה.

וממש עזר וראינו נזה הרבה נחת ונתן הרבה לילד שלנו!!

ממליצה לבדוק בכיוון.

בהצלחה!!

יצא לא מזמן מסמך של הסתדרות רופאי הילדים למה זה מסייע ולמה לא.

יש בשרות הפסיכולוגי של פתח תקווה קבוצות למיומנויות חברתיות, אבל מניחה שכבר נגמרו לשנה הנוכחית

גם המטפל הכי טוב שיש רואה את הילד שעה בשבוע. זה לא מגרד את הקשר והזמן שיש לו עם ההורים, ואת ההשפעה שיש לעבודה שלהם איתו כשניא נעשית בצורה טובה ונכונה.

שתהליך כזה פותח ומבריא מקומות בנפש שלא היית מדמיינת.

אולי תהיי מוכנה לעשות את זה בשביל הילדים שלך,

ובסוף תגלי שאת מקבלת חיים חדשים במקומות שהיית חסומה בהם, בהגנות שבנית ועכשיו מפריעות לך, כמו - פרפקציוניזם, איזון בית עבודה, תזונה, ארגון וניהול עצמי (דברים שלמיטב זכרוני כתבת פה שאת מתמודדת איתם).

במה זה שונה משאר הדרכות ההורים?
זה מיועד לכל מצב אצל ילדים?
יש לי ילדה עם מאובחנת חרדה, ואנחנו מטופלים אצל פסיכולוגית כהדרכת הורים.
מעניין אותי במה שונה הגישה ההיקשרותית?
אם בכללל אפשר להסביר על הכתב...חחח  

בדרך כלל הורים מגיעים להדרכה בגלל בעיות בהתנהגות של הילד.

גישות קלאסיות מתמקדות בתיקון ההתנהגות בדרכים שונות - בעיקר מוטיבציוניות (שכר/עונש), חיזוק הסמכות והצבת גבולות ברורים.

הגישה ההיקשרותית התפתחותית יוצאת מתוך הנחה שילד מתנהג את מה שהוא מרגיש, ושהתנהגות בעייתית היא קצה קרחון, סימפטום שמעיד על בעיה שורשית.

הגישה מתייחסת לקשר בטוח בין הורה לילד כאל "רחם פסיכולוגי" שמשמש מצע להבשלה רגשית ובריאות נפשית של הילד.

היעדר קשר בטוח גורם להיווצרות מגננות רגשיות שמתבטאות בקשיים שבגללם הורים מגיעים להדרכה.

הדרכת הורים בגישה הזו עוסקת בריפוי רגשי, ויסות הדדי של הורה וילד, תיקון הקשר, ופעילויות שתומכות בתהליכי הבשלה.

הדרכת הורים שנעשית אצל גורם טיפולי הרבה פעמים תעסוק בחוויות הרגשיות של הילד, ושל ההורה ובדינמיקה שנוצר בניהם ומובילה לקונפליקט

באמת היה לי קשה לתמצת את עיקרי הגישה, אבל לא הבנתי את התוספת שלך.

התכוונת לכל תהליכי הדרכת הורים או לגישה הספציפית?

יש לי גם ילד עם חרדות. את מרגישה שההדרכת הורים בפני עצמה עוזרת, אם בכלל, או שזה בשילוב עם טיפול בשבילה?

איך מצאתם פסיכולוגית שמתמחה בזה? אם מתאים לך לכתוב לי בפרטי המלצה/דיס אשמח.

אצלנו זה חרדה חברתית המתבטא באילמות סלקטיבית
בן כמה הוא?
יש צוות פסיכולוגים מעולה בשניידר שמתמחים בתחום והם ממש עוזרים...

אני לא יודעת בן כמה הילד שלך, אבל בגיל צעיר הורים הם הרבה יותר גורם מחולל שינוי מאשר כל טיפול ולכן הם יכולים באמצעות שינוי שהם עושים ביחס לילד ולחרדה שלו ליצור שינוי משמעותי מאשר מטפל .

הרבה מאוד פסיכולוגים שעובדים עם ילדים (קלינים של הילד, חינוכיים, התפתחותיים, שיקומיים ורפואיים שמתמחים בילדים) מתמחים בנושא

אני מניחה שהיא תעזור אם הקושי הוא בגלל משהו באינטרקציה שיש בבית.

אינו דומה ילד אימפולסיבי שמתקשה בוויסות רגשי, לילד שמרגיש שהוא שקוף ולכן חסר ביטחון, לילד שמתקשה בהבנת סיטואציות חברתיות בגלל ליקוי אישי שלו.

לא תמיד הדרכת הורים היא הפתרון, ואם המליצו על קבוצה של מיומנויות חברתיות שיש מצב שזה הדבר הכי נכון לו.

1. יכולות חברתיות הן תוצר של תהליכי הבשלה ולא מיומנויות טכניות שאפשר להקנות. כלומר אפשר ללמד ילד איך זה נראה מבחוץ, אבל זה לא הדבר האמיתי.. אני מתכוונת לדברים כמו: אמפתיה, אכפתיות, היכולת לחלוק, להתחשב באחר וגם בעצמי, אינטגרציה...

הבשלה מתרחשת בתוך קשר בטוח, וחברת ילדים היא חברה לא בטוחה. ילדים לא יודעים ולא יכולים לשמור אחד על השני. בהדרכה היא תקבל גם כלים איך לעזור לו להסתדר עד שתגיע ההבשלה, אבל זה לא הדגש.

2. גם אם יש דברים שאפשר ללמד, יותר הגיוני לעשות את זה דרך ההורים שבאופן טבעי נמצאים עם הילד רוב הזמן והוא קשור אליהם, מאשר בקבוצה מלאכותית עם דמות זרה.

יש גם סיבה שלישית. הפותחת כתבה כאן לא מעט וברור לי שהילדים והיא יתרמו מאד מאד מהדרכה בגישה.

אינטראקציה חברתית נלמדת עם חברים ואחים קרובים בגיל.

זה סוג קשר אחר. גם יכולת להסתדר בקבוצה יכולה לבוא אחרי לימוד בקבוצה ולא מול אמא.

דבר נוסף. ילד חייב להתחיל תהליך נפרדות מאמא. זה לא הגיוני שכל המיומנויות שלו יהו קשורות בקשר אחד ויחיד הזה. 

לא מדובר בילד יחיד שנמצא בחינוך ביתי, הוא במסגרת ויש לו אח תאום.

הוא לא נמצא בתת חשיפה לחברת ילדים.

הזמן שלי שווה כסף

שעה עבודה שלי שווה (נניח 100 שקל)

שאני מבזבזת חצי שעה בלחפש מה יותר זול ביזבזתי 50 שקל

ההפרש שאקבל במחיר יהיה שווה את זה ?

אם כן (נניח במוצריפ באמת יקרים)

אבזבז את הזמן על זה

אם לא - ממש לא אבזבז על זה זמן לבזבז את הזמן שלי זה לבזבז כסף

זה הקו מחשבה שאני פועלת לפיו

וכשבגרתי גם התנהלתי כך

והרגשתי שאני פשוט סובלת ולא נהנית מדברים

עשיתי עם עבודה עם עצמי

ונזכרתי איך כילדה היינו יכולים לקנות משהו בחנות ואז לעבור מספר חנויות אחרי הקניה  כדי לבדוק אם זה באמת היה זול

וכילדה זה ממש ביאס אותי כי התרגשתי מהקניה אבל ההתעסקות במחירים אחרי שכבר קנינו הייתה מייבשת ומתישה,

כולו מדובר בכמה שקלים

וממש עשיתי עם עצמי עבודה באמונה

אני יכולה לחפש כמה זמן משהו ולהשוות

אבל כשאני מרגישה שזה משתלט עלי אני אומרת לעצמי

שההחלטה יתכן  שבמקום אחר זה יותר זול אין מה לעשות הקב"ה החליט שזה מה שתוציאי, ב"ה תודה על פרנסה.

ולא מדובר פה באלפים

אבל יכולתי לשמח את הילדים או יכולתי להנות מזה עוד הרבה קודם, אז מי ישמע כמה הייתי חוסכת..

בעלי היה אומר לי שתמיד אחרי שקונים משהו יבוא מישהו ויגיד שהוא קנה יותר זול, אין לזה סוף

ואגב, אני לא יודעת איך זה מתנהל אצלך מול הילדים אבל אני הרגשתי שיש מצבים מסויימים שזה ממש בניית אמון אצל הילדים, ולזה אין מחיר. כי כשצריך לקנות משהו  או אם הבטחתי ואני  נמרחת ולא עושה זה מביא לכך שאין להם בטחון שאדאג להם (ברור שאני דואגת להם במצבים נפשיים אחרים, אבל הם צריכים לדעת שיש כיסוי למילה שלי וחלק מזה גם לקנות סמוך לצורך ולא אחרי מלא זמן)

לגבי פינוקים בחוץ, ישנם מצבים שלמדתי לשחרר (בעיקר בעלי לימד אותי..) כי באמת לפעמים הקניה בחוץ היא חלק מהחוויה, כשניתן משתדלת לתכנן את זה.

וישנם מצבים שאני אומרת לילדים להתאפק ונקנה במקום זול יותר. ביציאות מהבית אני  משתדלת להתארגן מראש ולהגיע למקומות עם חטיפים ואוכל וכיו'.

ואני חייבת לומר שממה שאני רואה סביבי זה לא קשור למצב כלכלי, זה בהחלט יכול להיות נגזרת של זה, אבל ראיתי אנשים במצבים כלכליים מורכבים ממני ולא מתנהלים כך וזה גם היה חלק מהשיקוף שלי שהביא גם לעבודה שלי עם עצמי, איך הם יכולים להנות ממעט שלהם ואני מתייסרת ובעיקר לא קונה ואז חסרים דברים..

אצלי הרגשתי שזו ממש עבודה באמונה

בהצלחה יקרה🙏🏻