המירוץ לדירה 🏃‍♂️🏠נגמרו לי השמות

הערה חשובה: הקטע הבא בא להעביר עיקרון מסוים לכולנו, שנתחזק בו ב"ה, וזוהי מטרתו היחידה.

*אין* בקטע זה שום מקום של שיפוטיות או התייחסות למקרים רבים בהם גירושים הם הפתרון הנכון ביותר עבור כל הנפשות הפועלות. ואין בו גם שום התייחסות למקרים רבים בהם אין שום קשר בין המירוץ לדירה לחיים עצמם/לחיים הזוגיים.

 

המירוץ לדירה

 

דני ודנה 2010  -

התחתנו בשעה טובה.

שמחים ונרגשים מתחילים את המירוץ לדירה.

עובדים סביב השעון, אין לילה ואין יום – להספיק להספיק להספיק לקנות דירה משלהם.

 

רוני ורינה 2010 – 

התחתנו בשעה טובה.

שמחים ונרגשים מתחילים את החיים, וגם את הרצון לדירה.

עובדים כמה שיכולים, מנסים לשמור על איזון, שומרים מרחב לזוגיות, לעצמם, לאיוורור, לנשימה.

 

דני ודנה 2020 – 

ניצחו במירוץ. יש בידם דירה משלהם.

 

רוני ורינה 2020 – 

הפסידו במירוץ. עדיין עובדים קשה בדרך לדירה שעדיין לא ברשותם.

 

דני ודנה 2030 – 

הדירה ברשותם עומדת למכירה. כל אחד מהם יקבל חצי כאשר יצליחו למכור.

יש בה כיווני אוויר, מיקום מושלם ומרחב ענק. יש בה פאר והדר. יש בה הכל.

אבל אין בה דיירים. אין בה משפחה שתאכלס את הבית. החלל הענק נותר ריק.

לפני שנה דני ודנה התגרשו, וכעת ממתינים למכור.

 

רוני ורינה 2030 – 

לפני כשנה התחילו תהליך של רכישת דירה והיום הם עומדים להיכנס אליה בשעה טובה.

משננים לעצמם בקול שלא שכחו כלום:

  • קבלן שבנה את הבית – יש. 
    וגם שני קבלנים נוספים – יש. שניהם, רוני ורינה שמם, ממשיכים לבנות את הזוגיות שלהם כל יום, אבן על אבן.
  • בית עם 4 קירות – יש.
    וגם בית במהות שלו – יש. עם דיירים שמאכלסים אותו, משפחה ואהבה בתוכו.
  • יועץ משכנתאות – יש. מתייעצים איתו כיצד למקסם עבורם את התהליך.
    וגם יועץ לאהבה ולזוגיות – יש. ממשיכים למלא את ארגז הכלים שלהם, מעמיקים ומעצימים את מה שביניהם.
  • משכנתא – יש. כל חודש סכום הכסף יורד מחשבונם ומתווסף לסכום הכולל.
    וגם משכנתא לזוגיות ולמשפחתיות – יש. כל חודש ההשקעה החודשית שלהם בזוגיות ובמשפחתיות נותנת אותותיה ומתווספת לסך הכולל של אהבתם.
  • עורך דין – יש. עזר להם בתהליך ושילמו לו על עבודתו.
    עורך דין לגירושין – אין. ולא כילו את הונם אצלו.
  • הון עצמי – יש. נכון שלקח להם 20 שנים, אבל יש.
    וגם הון עצמי של העצמיות שלהם – יש. יש אותם ואת בני האדם ובני הזוג שהפכו להיות במהלך 20 השנים הללו, גירסא יותר משודרגת של עצמם. הון עצמי. הון אנושי.
  • בדיקת חריגות בנייה – עשו.
    וגם עשו בדיקת חריגות בזוגיות לכל אורך השנים, ועבדו על כל המכשולים והאתגרים בדרך, יחד.
  • בדק בית – עשו.
    וגם בדק בית פנימי – עשו וממשיכים לעשות כל הזמן.
  • מס שבח – שילמו.
    וגם מס שבח אחד לשני – שילמו. והמשיכו לשבח ולפרגן אחד לשני במשך כל השנים.
  • ביטוח חיים – עשו.
    וגם ביטוח למהות ואיכות החיים עשו, לזוגיות ולאהבה שלהם. כל יום הם עושים, מבינים שבעיקר זה תלוי בהם ובהשקעתם.
  • ביטוח מבנה – עשו.
    וגם ביטוח בניית עוד ועוד קומות בתקשורת ביניהם עשו.
  • פיקדון – עשו.
    וגם ממשיכים להפקיד לקופה הזוגית שלהם כל יום תשומת לב, מילים טובות ואהבה בכל השפות השונות.
  • זיכרון דברים – עשו.
    וגם זוכרים את כל החוויות שלהם לכל אורך הדרך.
  • דמי תיווך – נתנו.
    וגם ממשיכים לתווך ביניהם קונפליקטים וחילוקי דעות בצורה מקדמת.
  • זמן מסירה – ממש היום.
    וזמן המסירות שלהם הוא שנים, כל יום ביומו.
  • - רוני מביא מזון רגשי לרינה, 
    ולא מזונות.
  • רוני ורינה נותנים ניראות אחד לשנייה, הוא רואה אותה, היא רואה אותו. 
    ולא בהסדרי ראייה.
  • רוני ורינה צריכים לשלם משכנתא על דירה אחת, 
    ולא על שתיים. 
  • רוני ורינה שומרים על מה שיש ביניהם, יחד, בשיתוף פעולה. 
    ולא במשמורת משותפת.
  • רוני ורינה בבית הפיזי שהם רכשו. וגם בבית המהותי שבנו לכל אורך השנים (וממשיכים לבנות 😊).

 

"אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה"

שנזכה 🙏

אם לוקח לזוג 20 שנה לקנות דירה זו גם בעיהאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ד' בסיוון תשפ"ה 22:27

המשמעות היא להכנס לפנסיה ולשלם מהפנסיה את המשכנתא.

בישראל של היום זה לא ככ נדיר לצערנוהמקורית
זה שזה לא נדיר לא אומר שזו לא בעיהאריק מהדרום
להפך, זו בעיה גדולה יותר כי זה לא נדיר.
מסכימה.המקורית
במציאות של היום אין כמעט זוג שמצליחים לקנותנפשי תערוג

דירה בעשור הראשון לנישואין.

דירה ממוצעת עולה כ2 מיליון שח

משמע הון עצמי הוא כחצי מיליון

בהנחה ואין הון קודם או מתנות מההורים (כי אם יש. אז תניח שקיבלו כבר ביום החתונה וקנו אז)

זה אמור שצריך לחסוך 10 שנים כ3.5-4 אלף כל חודש

כדי להגיע להון הזה.

והעשור הראשון קשה לזוגות צעירים. יש תינוקות. יש מעון. המשכורת לא של שיא הקריירה. חלקם עדיין סטודנטים.


כך שאם הצליחו לקנות אחרי עשור זה טוב.

חלקם הגדול מצליח לקנות משהו ממוצע אחרי כמה שנים ומשדרג בהמשך החיים.


אבל לשלם משכנתא בפנסיה זה דבר סביר וקיים.

למרות שעם הזמן המשכורות עולות. אז חלק גדול מצליחים לסיים את המשכנתא לפני הפנסיה או ממש בכניסה לפנסיה (מכל מיני קופ"ג שנפתחות בפנסיה)

לא יודע מאיפה הסטטיסטיקה שזוגות צעירים לא קוניםאריק מהדרום
דירה בעשור הראשון לנישואין וזה שזה סביר וקיים לשלם משכנתא בפנסיה לא אומר שזו לא בעיה, להפך זו בעיה יותר גדולה כי זה סביר וקיים.
לא יצרתי סטטיסטיקהנפשי תערוג
אלא אמרתי שבהנחה ואין הון קדם נישואין ואין הון מההורים. יקח כ10 שנים לפחות לצבור הון עצמי לקניית דירה. משמע שסביר וקיים (לא אמרתי שזה כדאי. שזה דיון אחר) שזוגות יקנו דירה גם לאחר 20 שנות נישואין
אמרת שאין כמעט זוג שמצלחים לקנות בעשור הראשוןאריק מהדרום

לא יודע מאיפה המשפט בכותרת והוא לדעתי רחוק מלהיות נכון.

לגבי השאר עניתי שגם אם זה סביר וקיים זה לא אומר שאין בעיה (המשפט שכתבתי שהגבת לו ש"יש בעיה) ולהפך זו בעיה גדולה יותר כאמור.

חוזר על ההסברנפשי תערוג
בהנחה ואין הון קודם (מלפני הנישואין וגם אין מתנות מההורים) יקח כ10 שנים כדי לקנות דירה ראשונה.


חוזר על דבריאריק מהדרום

למרות שלא הבנתי למה יש צורך.

אם לוקח לזוג 20 שנה לקנות בית זו בעיה כי משלמים משכנתא אל תוך הפנסיה.

ואם זה נפוץ או קיים או סביר זה לא הופך את זה לפחות בעייתי, להפך, זה הופך לבעיה גדולה יותר.

אכן. אבל זאת המציאותנפשי תערוג
והמציאות בעייתית 
אבל בפועל הרבה כן קונים תוך 10 שניםברגוע

כי יש עזרה מההורים, או שקונים דירה בפחות משני מליון, או שהשקיעו את החסכונות שלהם וכו'

לכן רק לא ברור למה כתבת שאין כמעט זוגות שקונים דירה בשנים הראשונות, המציאות מראה אחרת.

כי יש עזרה מההורים או הון קדם נישואיןנפשי תערוג

בהודעה הפותחת הסיפור מראה שאין

ששני הזוגות עובדים קשה (ולבדם) כדי להצליח

לקנות דירה משלהם 

נפלת על השרשור עם נושא שלא קשור..אביגשר

למה להפוך את השרשור לדיון על קניית דירה כשהנושא שונה?

זה נושא השרשור.אריק מהדרום
המטרה של הסיפורנגמרו לי השמות

היא בעיקר להעביר עיקרון. ובעיקרון הזה המילים החשובות הן איזון וסדרי עדיפויות והמהות של הבית, לזכור למצוא אותם גם בתוך קלחת החיים בכלל ובתוך המירוץ לדירה בפרט.

לשמור על הגם וגם, עם האיזונים העדינים, על המהות של הבית פנימה ולא רק 4 קירותיו, על סדרי עדיפויות. 

וכך מתנועה פנימה החוצה להמשיך ולעבוד גם על כל השאר. גם הזוגיות והבית פנימה במהותו, וגם על רכישת בית או דאגה לבית הפיזי ברכישה וכד'. 

גם וגם. ולא או או. ושוב, תוך שימת הדגש בעיקר על הבית במהותו.

כמה כסף עשו ההשקעות שלכם השנה? 💲נגמרו לי השמותאחרונה

תזכורת עבור כולנו לשים השקעה גם בזוגיות שלנו

כל יום ביומו

השקעה שתגדל ותשתלם גם בטווח הקצר וגם לאורך שנים רבות וטובות ב"ה.

 

שבת שלום ומבורך

מחפש יועצ/ת זוגיאיזו

היי, מישהו בקהל מכיר/יכול להמליץ על יועצ/ת זוגי מנוסה ומקצועי באזור ירושלים? 


מחפשים המלצה למטפלת זוגית/יועץ נישואים בדרוםיונה מצאה

אשמח להמלצות מהיכרות ושתכתבו בבקשה אם היא/הוא דתיים או לא. 

תודה רבה מראש

אולי בבית מוריה בבאר שבע ידעויעל מהדרום
לק"י


ויש לך גם את @נגמרו לי השמות

שי וורדית אלדד - דתייםדרךחדשה_אחרונה
החיים שלי דפוקיםרונקיפליץ

נשואה כבר כמעט 10 שנים

2 ילדים מתוקים

ופשוט לא רוצה יותר

הגעתי מבית עם המון בעיות

ואני חייה עם בעל מטורף

שרוע בי רק את הרע

מעיר לי בלי הפסקה, כועס בלי סוף ופשוט אין לי מידות טובות.


הוא מבחינתו משתדל עד שמשהו קורה והוא תמיד יגיב בקיצוניות מוגזמת

כעס חסר פרופורציות

ולאחרונה החל לזרוק חפץ בשעת כעס


אין לי לאן ללכת..

אין לי כוחות להתמודד

ואין לי כל כך במי להיעזר

כואב לי הלב שלא הצלחתי לתת לילדים שלי בית טוב

כפי שהם ראויים לו

וכנראה גם ישפיע על עתידם

להתגרש ממנו זה יהיה סיוט רציני

הוא כבר היום עושה לי "דווקא" על המון דברים


בקיצור, אין מוצא .

אין לי כבר אוויר

חיים יש פעם אחתסוסה אדומה

ושום שינוי לא מתחיל בנס אלא בהחלטה, ולפעמים בהחלטה קשה.
 

יותר רע ממה שיש לך, לא יהיה. גם אם תהיה תקופה מאתגרת איתו.

 

את צריכה לבנות לך בזריזות מערכת שתתמוך בך בתהליך.

 

אם הוא התחיל לזרוק חפצים, זה יכול להגיע בקלות לאיבוד שליטה חמור יותר.

 

וחיבוק גדול גדול.

העולם מלא באנשים טובים שירצו לעזור לך, תעזי לבקש. את ראויה.

אם אין לך אוויר, זה הסימן שלך לצאת לנשום.

 

אח"כ תטפלי בעצמך, כי יש בעיות מהבית שדורשות טיפול שורש, ועד שלא נטפל בהם, נמשיך לזמן לעצמנו את אותן בעיות כדי שנלמד את השיעור.

הזמן הוא עכשיו. כשהילדים קטנים.די שרוט
תרשמי בגוגל "תמיכה לגירושין" ודברים כאלה וזה כבר יכווין אותך מעצמו.


הצעד הראשון זאת שיחת טלפון. משם תוכלי רק להתקדם.

תזהרי ממשהסטורי
אם בשעת כעס הוא זורק חפצים, זה עלול להחמיר יותר ולהפוך למסוכן. תפני עוד היום ללשכת הרווחה בשכונה שלך ותבקשי עזרה.


יתכן שיש מה לתקן, אבל את מוכרחה ליווי!

אין לאן להתדרד אחותי- זה הזמן ללכתלאחדשה

די לצרה בשעתה-
אל תחשבי כל כך רציתי בית טוב לילדיי,
לעשות עכשיו בחירה קשה ואמיצה זה הבית הכי טוב שיכול להיות!
זורק חפצים, עכשיו עכשיו ממש עכשיו טלפון לארגון בת מלך,
ומשם הכל יתגלגל.
את לביאה וחזקה,
השם איתך,
יש לאן לעלות והמון. שום גורל עדיין לא נחרץ!
חיבוק ענק

אני אכתוב לך משהו מה שאמרתי לחברת ילדות שלישדמות בחולות

שהיתה באותה סיטואציה בדיוק.

 

אם את לא קמה עכשו ופונה לרשויות- את הכותרת הבאה בעיתון.

 

כן, זה נשמע קיצוני... אבל קחי בחשבון שאי אפשר לדעת לאן כעס יוביל.

(היא סחבה עוד שנתיים איתו ושמעתי ממנה איך דברים הידרדרו.

עירבתי את הרווחה באיזור שלהם כי לא יכולתי לראות ולשמוע יותר- פחדתי על הילדים.

 תודה לא-ל היא שבוע אחרי הגט והיא מוגנת.)

הקו האדום הגיענהג ותיק

עם זריקת החפץ.

אולי עוד היה כבר קודם אבל זה בהחלט סימן לא טוב שחייב תמרור אדום.

לפנות למישהו, משפחה/חברה קרובה, קודם כל שלא תהיי לבד בכל זה.

במקביל לפנות לאנשי מקצוע שילוו אותך, למשל ארגון בת מלך או ארגוני נשים אחרות שייתנו לך את כל התמיכה והגב שאת צריכה


את ראויה ויכולה תקבל חיים אחרים וטובים יותר

בהצלחה 

תפני לפורום מיכל סלה. אל תנסי להיפרדהמקורית

ממנו לבד

אבל גם אל תישארי במצב הזה


חיבוק יקרהתהילה 3>

נשמע חוויות קשות ומציפות, גם ההוה, שמזכיר את הקשיים מהעבר (וזה בדרך כלל ככה, חוויה שלא נרפא תשחזר את עצמה

בלבושים שונים כדי שנזכה לרפא אותה). ממליצה לך ממש לקבל עזרה ולעשות תהליך אישי שבו תתחילי לרפא את פצעי וכאבי העבר שלך, וגם מתוכו תתחזקי ותוכלי לראות אם יש דרך לתקן את הזוגיות או שנכון לפמות לדרך אחרת.

והכי חשוב, לקבל ולבנות את עצמך מבפנים❤️

 

במידה והוא מתנהג בצורה אלימה (לא הבנתי מה הכוונה לזרוק חפץ) דבר ראשון תפני לקווי סיוע ותמיכה לנשים שמתמודדות עם אלימות. יש לבת מלך ויש לפורום מיכל סלה.

כולה זרק חפץ.אדם פרו+

זו לא עילה לגירושין.

תתחילו להרגע

נראה שמעולם לא הייתם בבית דין.

אין צורך להכניס את האשה לסרטים.

לא מפרקים בית בישראל בגלל זריקת חפץ בכעס.

לא נעים אבל יכול לקרות.

מעניין..............סוסה אדומה
לא כזה מענייןאדם פרו+

לפי התורה אין פה עילה לגירושין.


 

וכי בגלל שאדם כעס פעם אחת או שתיים

 

מה שמעניין זה ש10 אנשים בפורום

ישר מכניסים את האשה למקרה מיכל סלה

ואם בגלל הסטרס שאתם משדרים היא

תגיד מילה או תעשה מעשה

שישאיר את הילדים האלה לגדול ללא אבא

איך כולכם כותבים מילים שיכולים לגרום נזק

לנפשות בכזו קלות וממשיכים לגלול לפוסט

הבא ולתת "המלצות" בלי שום הכשרה

ובלי שום היכרות עם פרטי המקרה

זה מה שמעניין.


 

ואני כותב בתור אחד שספג חפץ או שנים

וחווה אי שליטה במידת הכעס

אם ניסית לרמוז שאני כותב מתוך פוזיציה

לא יודע מה ניסית לרמוז עם כל הסימני נקודה...

ספגת את הדברים האלו וזה בסוף הוביל לגירושים, נכון?חושבת בקופסא

אילו חיי נישואים מאושרים יכולים להיות עם אדם אלים וקפיריזי שלא שולט בעצמו בשעת הכעס?

אם הוא לא מוכן לטפל בעצמו, גם אם הוא לא יפגע באף אחד פיזית, האישה (או הגבר אם הוא הקורבן) והילדים לא יכולים לחיות שנים רבות באווירת פחד וחוסר ידיעה.

קראת רק את המילים 'לזרוק חפץ' מכל מה שכתבה?קופצת רגע
איך הגעת למסקנה שזה רק 'כולה זרק חפץ'?


מה???? לזרוק חפץ זה קו אדום!אור123456
אני נשואה מעל 20 שנהמתיכון ועד מעון

ומעולם לא "זכיתי" שבעלי יזרוק על חפץ בשעת כעס.

זה ממש לא התנהגות נורמטיבית 

נכון!אור123456

לא עלי ולא על שום מקום אחר

יש גבול לעצבים ...נשואה מעל 20 שנה

היא לא כתבה שהוא זרק עליהאדם פרו+

אלא סתם, כמו המשבר כלים בחמתו.

 

ואם הוא היה זורק חפץ מתוך כעס

זהו הייתם סוגרים את הבסטה?

 

דיי כולם פה יודעים שהצדק איתי

ורוצים להמשיך להתווכח

מחמאה בשבילי

אם בעלי היה זורק חפץרקאני

מתוך כעס

זה היה בעיה גדולה

הייתי עוצרת הכל

שולחת אותו לטיפול ומוודאת שאין מצב בעולם שזה קורה שוב


ברוך ה' בעלי יודע לשלוט בעצמו גם כשהוא כועס

ומעולם לא הביא לידי ביטוי כעס בצורה מכוערת כזו


אני לא מבינה למה אתה חושב שכולם מסכימים איתך

זריקת חפץ זה בהחלט גבול אדום זורח

חייבת להודות שאני ובעלי נשואים כמה שנים טובותדיאט ספרייט

ויצא לי פה ושם לזרוק חפץ.

לא עליו.

לאוויר העולם.

לשמחתי בעלי הכיל את המקרה וחזרנו לשותפות השמחה שלנו.

אני מסכימה שזריקת חפץ בלבד, אין בה בכדי לסיים נישואים.

(אך לאור שאר הדברים שנכתבו אני כן חושבת שנדרש טיפול)

ומה הגבול?סוסה אדומה

אדם שזורק חפץ מחוסר שליטה בכעסים שלו, מסוגל כנראה לעשות עוד כמה דברים מתוך עצבים.

מי יודע מה הגבול שלו? בספק אם אפילו הוא עצמו יודע.


"המשבר כלים בחמתו" זה חמור מאוד. זה אדם חסר שליטה, ולא סתם אנשים מהלכים על ביצים ליד אדם כזה. שזה עצמו סוג של אלימות.


אז או שילך לטיפול, או שיבין את ההשלכות של זה.


וזה לא משנה אם זה גבר או אישה.

אישה אלימה זה לא פחות חמור, בפרט כלפי הילדים.

אז מה קורה כשהם מאתגרים אותה? היא צורחת עליהם? מפליקה? מקללת? אומרת מילים קשות?


שליטה בכעסים זה מינימום.

ולזרוק חפץ זה לא סביר.

זה בוודאי לא דבר להתגאות בודיאט ספרייטאחרונה

אבל על זה בלבד, לא רצים להתגרש.

ולזה התכוונתי. 

תגגלי עוד רות דיין וולפנרגפן36
יש לה סיפורים על מקרים דומים
אתם אוהבים שאיך שהבן זוג שלכם ניראה?hii

היי, אני נפגשתי עם בחור כבר הרבה פגישות (אנחנו חרדים)

וסבבה לי איתו ממש, טוב לי איתו ונח לי וכיף לנו ביחד.

אבל אני מסתכלת עליו על הפנים- אני לא אוהבת את הפנים שלו!

ומצב שני הוא בחור מושלם!!!!!

מבחינת הכל! הוא עם אחלה אופי ומידות ולא יודעת אם אני ימצא משהו טוב ממנו
 

מה עושים? זה סבבה?

 

שאלה כנה, מורכבת וחשובהתדהר

קודם כל, זה טבעי מאוד — משיכה פיזית (ובפרט לפנים) היא חלק מהקשר, אבל היא רק אחת מהמרכיבים. את מתארת מצב מעניין שבו את מרגישה טוב, נוח, כיף, והוא מושלם בעינייך בכל הפרמטרים האחרים, אבל יש עניין נקודתי — חוסר משיכה לפנים.


אז מה עושים?


1. בודקים אם זה משתנה עם הזמן

הרבה פעמים, כשאדם הופך קרוב, אהוב, מוכר ובטוח — גם הפנים שלו הופכות להיות “הפנים האהובות”. יש תופעה מוכרת שבה כשנבנה חיבור עמוק, משהו בתפיסה החזותית מתרכך ומשתנה.


אנשים מספרים שלאחר תקופה של קשר טוב, האדם שפעם לא משך אותם – הפך פתאום ליפהפה בעיניהם.


2. מפרידים בין לחץ חברתי לאינטואיציה אמיתית

לפעמים אנחנו לא אוהבים איך מישהו נראה לא כי זה מפריע לנו באמת, אלא כי בראש רצות לנו מחשבות כמו:

•“מה יחשבו כשיראו אותנו?”

•“הוא לא נראה כמו ‘הטעם שלי’ הרגיל”

•“האם מגיע לי מישהו שנראה אחרת?”


שאלי את עצמך בכנות: האם באמת הפנים שלו מפריעות לך כשאת איתו — או שזה יותר עניין של תמונה בראש?

אם את לא מתביישת כשהוא מחייך אלייך, ואם את מרגישה טוב בנוכחותו — אולי זה סתם רעש.


3. בודקים מה חשוב יותר: המראה או החוויה?

בסופו של דבר, קשר ארוך טווח בנוי על איכות הקשר, תחושת השותפות, הביטחון, והכיף היומיומי. אם את אומרת שהוא “מושלם מבחינת הכל”, אז את כבר במצב נדיר מאוד.


שווה לשאול את עצמך:


אם לא היו פנים — האם הייתי רוצה להיות איתו לכל החיים?

אם התשובה היא כן, אז הפנים כנראה לא הסיפור האמיתי.


4. אבל חשוב גם לא להתפשר לגמרי

אם את מרגישה דחייה או אי-נוחות פיזית ברמה שאת לא מצליחה להימשך בכלל, זו כבר נורת אזהרה. הקשר לא יכול להחזיק לאורך זמן בלי משיכה כלשהי.


בשורה התחתונה:

תני לעצמך עוד זמן.

אם הוא באמת טוב אלייך ואת שמחה איתו — יש סיכוי לא רע שהלב ילמד לאהוב גם את הפנים, ואולי תגלי שמה שהפריע לך בהתחלה פשוט נמס.


ואם גם אחרי זמן, את עדיין מרגישה שהלב מסרב להתחבר, וזו תחושת בטן קבועה — כדאי להקשיב גם לזה.

אבל אל תמהרי לוותר על מישהו נדיר רק בגלל סטנדרט חזותי שיכול להשתנות לגמרי עם עומק הרגש. 

הוא צריך למצוא חן בעיניךסוסה אדומהאחרונה

אם את מרגישה שאת נמשכת אליו, שאינטרקציה קרובה איתו לא תרתיע אותך (נסי לדמיין, ותרגישי מה זה מעורר בך, משיכה או רתיעה)...

אם את לא נרתעת מלהסתכל עליו, אלא רק "לא אוהבת" מלכתחילה את איך שהוא נראה, לדעתי זה בסדר.

 

באופן כללי הרבה פעמים הטעם שלנו מושפע גם מהרגלים ומתרבות.

ובכ"מ מציאת חן זה חשוב, אבל נראות זה חלק מאוד קטן מהפונקציה הזאת.

 

שורה תחתונה, אם הוא מתריע אותך - לא רלוונטי.

אם יש מציאת חן ומשיכה כללית והוא לא המראה שחשבת עליו מלכתחילה, בסדר גמור.

מופנה לנשים בעיקר.

בא לי למות זהו למה כל הניסיונות האלו 😢eoz

נשואה+2 כתבתי פה כבר לפני תקופה.

לצערי הרב מאוד התחברתי לבחור מהעבודה יחסית דיי מבוגר ממני, הוא גרוש.

היה ביננו חיבוקים ונשיקה.

ועכשיו אנייי אוכלת את עצמי לא יודעת מה עושים מכאן.

אם אני מספרת לבעלי הוא מתגרש ממני כבר אתמול.

אין לי מה להגיד , מה עושים תעזרו לי 

אנחנו לא יכולים לעזור לךשדמות בחולות

אני זוכרת את מה שכתבת לפני תקופה.

לפי מה שאת מתארת- חצית גבול. גבול אדום.

נראה שאת רוצה שבעלך יתגרש ממך כדי "להיענש" על ידו ולנקות מעט את המצפון שלך.

ואני אגיד לך ת'אמת...

גם מעשה כזה לא ירגיע אותך... אלא ידרדר את המצב הנפשי שלך.

 

קחי את עצמך בידיים וגשי לטיפול/ ייעוץ.

אל תעשי שום דבר נמהר ללא ייעוץ והכוונה.

 

אני לא חושבת שתקשיבי למה שאני כותבת, אבל שווה לי לנסות.

 

(אני מכירה לא מעט סיפורים של נשים כמוך, ותדעי שיש דרך להתגבר ולגדול מהסיטואציה- רק כשלוקחים אחריות ומכניסים אשת מקצוע לעניין)

את חדה כתער נשמהeoz

אז זהו שאני לא רוצה לפרק את הבית

אבל נקלעתי למקום שאני לא יודעת איך יוצאים ממנו

תרשמי לי בפרטי ואשמח להמליץ לך על נשות מקצועשדמות בחולות
לא נקלעת. נכנסת. זה משנה איך את קוראת לזהרקלתשוהנ
אם לא תביני שזה היה בחירה שלך, איך תאמיני שזה בחירה שלך אם להמשיך או לעצור?
מסכימה ממשהמקורית
יכול מאוד להזדהותמוסתר2אחרונה
קודם כל להפסיק לאכול את עצמךמשה

אם את בקטגוריה של אנשים רגישים שלוקחים הכל "ללב" יש פורום שלם כדי להתחיל לעשות עם עצמך עבודה רגשית. לבכות לא יועיל לך ולהתגרש בטוח לא כמו שכתבה האישה החכמה שמעליי..

תעזבי את העבודה וגשי לטיפולהמקורית
לעזוב את העבודה אתמולSeven

ולגשת לטיפול מחר!

שום עבודה לא שווה את הבית שלך!

לא את הדמעות של הילדים שלך ותלב של בעלך

בדיוק!!! עבודה הולכת ובאה. הפגיעה במשפחה - לדורות!אורין

תעזבי ותפתחי דף חדש. יכול להיות שלא תספרי לבעלך וזה לא סוף העולם. אבל להמשיך לעבוד עם ההוא שאין לו בעיה ללכת עם אשת איש - זה הדבר החמור!!!

רק את יכולה לעזור לעצמךנהג ותיק

בהנחה ואת בחרטה עמוקה כמו שנשמע תעצרי הכל מיד.

תחתכי את הקשר בכל צורה שהיא.

כולל לעזוב את העבודה

בשלב השני והמיידי לפנות לטיפול ועזרה

כנראה גם הקשר הזה הגיע מחוסר שהיה לך ואת צריכה למלא אותו עם בעלך, זה דורש עבודה 

^^עכבר בלוטוס

לגמרי לחתוך כמה שיותר מהר את הקשר כולל לעזוב את העבודה

הבית שלך חשוב יותר מכל עבודה!!!

ודברים כאלה אם לא חותכים בקאט אחד נורא קשה להפסיק

צודקת לגמרינהג ותיק
תודה
מה עושים? תיקחי אחריות על החיים שלךרקלתשוהנ

עורכת עכשיו כי זה נשמע שבאתי להטיף לך אבל זאת לא הכוונה.

אני באמת חושבת שזה מה שחסר לך פה. את צריכה להחליט מה את רוצה ומה את עושה, לא הניסיונות ולא ההוא מהעבודה וגם לא בעלך.
 

כשתחליטי מה את רוצה את כנראה תדעי מה לעשות כדי לממש את זה.

 

תסתכלי רחוק איפה את רוצה את החיים שלך, ועל מי את משפיעה בדרך

אין לך מה לספר לבעלךסוסה אדומה

אבל עברת גבול "לא תקרבו לגלות ערווה", שאם לא תתפסי אותו עכשיו תעברי כבר על איסורי כרת וסקילה.
 

אם את לא רוצה שהחיים שלך יתפרקו, 

את בשלב שאת צריכה כאן ועכשיו בלי רחמים עצמיים ובלי להסתבך, להתפטר סופית ולנתק כל קשר מהגרוש ההוא מטוב ועד רע.

טיפול . ולהכניס את ה' יותר לחיים שלך בפעולות הכיכפויית טובה

פשוטות.

ולעבוד על הרצון.

אין מנוס מעבודה קשה.

אחותי חיבוק. למות זה לא הפתרון❤️לאחדשה
איך הייתם מחלקים ירושה?צהרים

האם תכתבו בצוואה חלוקה באופן שווה או לכל אחד לפי הצורך שלו או לפי העזרה שהוא נותן להורה?

וגם בעזרה עוד בחיים, האם לפי היכולת הכלכלית של כל אחד? 

אני מאמין גדול בחלוקה שווהפשוט אני..

צורך זה מושג חמקמק, אנחנו אף פעם לא באמת יודעים להעריך מי צריך כמה.

אולי יש ילד הייטקיסט עם ילד אחד, וילד אחד עובד סוציאלי עם 8 ילדים.

 

אבל מי יודע, אולי דווקא ההיטקיסט יצטרך מאות אלפי שקלים כדי לטפל במחלה קשה ח"ו לא עלינו, וזו אולי דוגמה קיצונית אבל בחיים כמו בחיים יכולים להיות איספור סיפורים.

 

 

לכן הכי טוב בשביל לא לפגוע, לא לגרום לטינה, מריבות, כעסים, מרמור... לתת לכולם את אותו הדבר.

 

ועם זאת, אצלי יש סייג קטן:

אני מקבל מביטוח לאומי אלפי שקלים בכל חודש, בתור קצבת נכות לילד עם אוטיזם.

בגלל שזה כסף שהתקבל מהמדינה ספציפית עבורו, והוא עובר דרכי רק כי החוק לא מאפשר למדינה לשלם ישירות לקטין, אז בצוואה כתבתי שהכסף הזה יעבור ישירות אליו ולא יהיה חלק מההון שיתחלק שווה בשווה בין האחים.

 

חריג נוסף שחשבתי עליו ממש עכשיו תוך כדי הכתיבה:

אם יהיה ילד שיצטרך הרבה כסף לא בגלל בחירה שהוא בחר בחייו (כמו מקצוע או מקום מגורים או מספר ילדים) אלא בגלל משהו שלא בשליטתו, למשל ילד שלא מסוגל לפרנס את עצמו מסיבות רפואיות או אוטיזם וכו' והוא יהיה תלוי כל חייו ברווחה, או שהוא בעצמו אבא לילד מאוד חולה ולכן לא יכול לעבוד אלא רק לדאוג ולטפל בילדו החולה וכיוצ"ב, אז אני כן בעד לתת לו יותר מאשר למי שיכול לדאוג לעצמו בכוחות עצמו.

אבל אני מדגיש שזה רק במצב שמדובר בהכרח, לא כאשר בגלל בחירות שהוא בחר הוא צריך יותר כסף.

הכי חשוב להשאיר משפחה מאוחדת. שווה בשווהbinbin
הצוואה שלנואריק מהדרום

מחולקת הכל לבן הזוג ואחר כך כל ילד רבע.

בירושה הכל שווה בשווהעוד מעט פסח

במהלך החיים, לדעתי כמעט בלתי אפשרי לחלק שווה בשווה.

דוגמא להמחשה, הלוואי והיתה רלוונטית- אם החלטתי לעזור לכל ילד בקניית דירה עם חצי מיליון ש''ח (הלוואי אמן!)- הגדול יקבל סכום שמספיק להון עצמי, בעוד שהקטן, באמצעות אותו סכום, יוכל כנראה לקנות רק עשירית דירה.

אז למה זה נחשב שווה בשווה?


דוגמא חלופית-

כשהגדול למד לתואר, ההורים היו מטופלים בילדים נוספים, ולא יכלו לממן לו את הלימודים. כשהקטן לומד כבר יש להם מאיפה. האם 'אסור' להם לממן את הקטן בשם השוויון??

ואחד האמצעים בכלל לא רוצה ללמוד, ומבקש את הסכום בשביל לטייל בחו''ל. האם הם 'מחוייבים' לתת לו?


אני בעד שכשההורים עוד בחיים, יתנו לכל ילד על פי יכולתיהם, צרכיו, והעקרונות שהם רוצים להנחיל (למשל, בדוגמא למעלה, הנחתי שאלה הורים הרואים יותר ערך בלימודים אקדמיים מאשר בטיולים).

וואי מסכימה מאוד מאוד!רחלליאחרונה

אני גם חושבת שבירושה שווה בשווה

ובמהלך החיים לעזור לכל הילדים, כל אחד מה שהוא צריך.

יש חלק שיותר זקוקים לעזרה כלכלית,

ויש כאלה שתשומת לב מספיקה להם כדי לתת את הערך והתחושה שאוהבים אותם אותו דבר.

בתור האחות שפחות זקוקה לעזרה כלכלית ב"ה אני ממש שמחה שההורים שלי עוזרים לאחים שלי יותר,

ועדיין נותנים לי את התחושה שאוהבים אותי בדיוק אותו דבר.

אשמח להמלצה על טיפול ריגשי באזור המרכז שמתמחהסנדינה

גם בזוגיות ומניות

תשובות כנותאישיות מופנמת

דרוש תשובות כנות וישירות, לא מתייפייפות.

מה הייתם/ן אומרים על אברך/רב שנפל בקשרי לא ראויים עם נשים (נניח ללא מעשה ממש...וללא ניצול יחסי מרות, אלא מבחוץ לגמרי).

א. הייתם מוכנים שילמד ילדים שלכם בבית ספר יסודי?

ב. הייתם מוכנים שיהיה מורה מקצועי באולפנה של הבת שלכם?

ג. יש לו מקום בהעברת שיעורי תורה בישיבה או במסגרת של מבוגרים?

ד. אם היה בוחר להתאבד - הייתם אומרים 'חבל' או שפחות אחד יותר נחמד?

ממש לאסוסה אדומה

כל אדם רואה את העולם דרך העיניים שלו.


אני מאמינה שיש גברים שמסוגלים לשמור על יחס נקי *יחסית*.

ואני לא חושבת שזה ככ נורא אם זה לא סטרילי לגמרי, העולם לא סטרילי וצריך לדעת לחיות בו ולחנך את הילדים שלנו להתמודד איתו.


אבל כן חושבת שצריכה להיות יותר מודעות לפוגעים, וחינוך למוגנות ומיניות בריאה.

אולי יעניין אותך