אני סובלת בקריאת הספר שר הטבעות, הכרך השלישי... מצד אחד זה מעניין ומצד שני כבר בא לי לקרוא את הסוף.

הבעיה שאחרי שני עמודים אני נרדמת על הספר

שר הטבעות – ויקיפדיה

תופת מבחינת חוויית קריאה:

אצייר שתי אפשרויות שהספר לא עונה לשתיהן:

1) ספר משעמם ומשמים, עוסק בהמון פרטים, נמרח, מתפזר, לא עוסק בעיקר, הקריאה כרוכה במאמץ ובקושי מהנה. הספר מעיד על סופר לא טוב שלא כותב ספרים מעניינים או כדאיים לקריאה

2) ספר מטורף, דיאלוגים מטורפים, רעיונות מבריקים, דמויות שלא נראה כמותן בספרות, קריאה מלאת להט וסקרנות, שזירה של אקשן ורעיונות עמוקים בחווית קריאה מהפנטת

הספר הזה בפועל נכתב על ידי גאון, עם יכולות כתיבה מדהימות ועושר תרבותי ורעיוני שאין כדוגמתו. הכתיבה טובה, הדמויות טובות - ברור לך כקורא שאתה לא צריך לסלוח לכותב על היעדר כישרון - הוא עמוס בכישרון.

אבל - כמה פרקים על גבי פרקים מ-ש-ע-מ-מ-י-ם! פשוט שיעמום, הסופר מלאה את הקורא בפרטי פרטים על מבנה האוניה, המבנה הפיזיולוגי שח הלוויתן, הלוויתן בהיסטוריה, מלאכת הפקת שמן הלוויתן, ועוד ועוד ועוד. לפעמים 100 עמודים בלי עלילה בכלל. כבר בא לך לזרוק את הספר, אבל אז פתאום סצנה עם כל כך הרבה עושר ספרותי שבא לך להשתחוות לסופר...

תופת

אני יכולה להבין למה הוא כתב את זה ומי קהל היעד (נברנים מצויים)... אין סיכוי שהייתי מצליחה לקרוא כזה ספר עד הסוף

הנה הספרייה שלי (שולח תמונה, לרוב אתה לא לא יכול לראות אותן)

אח שלי קרא ואמר שיפה. הכריכה - 👌👌👌

כמה שמעתי את זה בתור נער

האיש סתם מסכן, נראה לי בלש

@פשוט אני..

שזכור לי שקראתי לאחרונה זה חיים גראביצר.

המון חוויות רגשיות, ווארטים חסידיים וסתם תיאורים מוזרים שככל הנראה באידיש נשמעים יותר טוב.

ובעניין אחר, איך עושים היפר קישור מהפלאפון?

אני שחור, אני פרוש.

איש של גולדקנופף לבוש מלבוש.

אז אל תכלאוני בעירוב.

תקראו לי מיסנגד, שמעז לקרוא תיגר.

שימו לי סוס על הראש, ושוטרים כשאחסום כיכר.

אני יאהוד, אבו יאהוד

יש לי ייחוס עד למלכות דאוד

אל תכלאוני במחבוש

יצא לך לשחק עם זה?

לפני שנתיים הדברים האלו עוד היו בגדר מדע בדיוני, ועכשיו זה פתוח לכולם בחינם
העולם משוגע

כל שאר העולם (הגברי) מחפש אחר החיבור המשלים, ההדדיות והעומק הרגשי שהנוכחות הנשית מביאה לעולם ולנפש. כמיהה לשותפות אינטימית, בה שני העולמות נפגשים ויוצרים שלם גדול יותר מסך חלקיו

וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶדבָּהּ: (קהלת פרק ז פסוק כו)

את התאווה לנאוף עם נשים מרה ממוות, כדברי סוף הפסוק "חוטא ילכד בה".

כמו דמות האשה הזרה ממשלי, שמפתה את הפתי לנאוף איתה "לכה נתעלסה באהבים נרווה דודים עד הבוקר. כי אין האיש בביתו צרור הכסף לקח עמו ליום הכסה יבוא ביתו. 

אל תקרב אל פתח ביתה, רגליה יורדות מוות, שאול תמכו צעדיה. כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים... ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חיק נכריה.

 שתה נוזלים מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. יפוצו מעיינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים, ושמח מאשת נעוריך. איילת אהבים ויעלת חן בהאהבתה תשגה תמיד. יהיו לך לבדך ולזרים אין חלק עימך"

(זה גם משל להתרחק מאפיקורסות ולדבוק בתורה. אבל גם כפשוטו - שאדם יהיה נאמן לאשתו ולא ינאף עם זרה)

היי רות

את אמרת שאני עוד לא מוכן

אני חושב על זה הרבה

איך לפעמים אנ'לא רואה את מה שלכולם מאד מובן

אבל איזה עוד מרחק עלי לגחון

עד שגם אני אדע לנחש אשה נכון?

- - - - - - -

קשה להבין אתכן. בחיים שלי לא התגמשתי, הרפיתי, הרגעתי ותוך כדי התמסרתי והייתי יציב בקשר כמו עכשיו. אני ממש לא רוצה להיפרד ממנה

בנים ובנות חושבים בראש אחר לגמרי

שצריך לרפא, אלא לדעת איך לתפקד יותר טוב בקשר זוגי.

לדעתי כל אדם צריך ללכת לאימון זוגי/קאווצ'ינג. שיתן לו כלים.

לעיתים כדי שגבר יבין נפש של אשה טוב שהוא יקבל כלים במסגרת של אימון. כמובן שגם בנות טוב שתלכנה לאימון.

אין מה להפסיד, רק להרוויח מזה.

וגם אם יש לה בעיה ואתה רוצה את הקשר הזה, אימון יכול לעזור לך לגשר על הבעיה ולתת לך כלים איך לעזור לה לרפא את הבעיה שלה , וכמובן טוב שגם היא תלך לאימון (השאלה אם נכון לומר לה). ואולי הבעיה לא אצלך ולא אצלה אלא בקשר ביניכם,ואז אימון יכול לתת כלים לפתור את הבעיה.

בסוף על כל בעיה שלך/שלה , שיח כנה ורגיש ביניכם הוא הכי טוב. ואימון עוזר לך לתת כלים לעצמך לשיח יעיל כזה

מאמצים זה חשוב אבל איך תדע שאתה מתאמץ בכיוון הנכון? 

זה דבר שהרבה פעמים מביא זוגות לתסכול כי כל אחד בטוח שהוא נותן מעצמו מלא והוא באמת נותן רק שהוא מסתכל מהתפיסה שלו וזה בכלל לא מה שהשני צריך ממנו...

אגב, מכירה זוג שהם נשואים והולכים לטיפול זוגי אחת לשנה מבחינתם כמו שעושים טסט לרכב וזה גאוני בעיניי

במקום להתייחס לזה כבעיה שצריך לרפא בטיפול, תתייחס לזה כאתגר שמזמן לך לרכוש כלים לזוגיות טובה יותר

שני אנשים נפגשים. אחד משקיע מאוד בקשר ואחד פסיבי ומשועמם.

האם זו בעיה? האם שני האנשים זקוקים להדרכה ושיפור?

לא יותר הגיוני להגיד שזה לא יפה מצידו/ה של זה שפחות משקיע ושהבחור שיותר השקיע צריך לשמור על עצמו ולא לכלות את רצונו ותקוותיו על אבן שאין לה הופכין?

וכמובן שאם תגיד שעצם ההשקעה יכולה להיות הבעייתית תוסיף שמן למדורת הפדגוגיה. נכון שזה עלול לקרות אבל כרגע זה לא המקרה 💁🏻‍♂️

בפועל היא עברה תהליך עם עצמה והתחזקה. אבל המעמד הזה שבו זה לא הדדי לא פשוט לי.

אנחנו לא מחפשים "מי פה צודק/אשם בסיפור" , אלא "מה הכלים שניתן לקבל כדי להטיב עם הקשר" כמובן בהנחה שאתה מעוניין בקשר.

וכמובן שיח כנה ורגיש ביניכם על זה הוא הכי טוב. 

כמובן אם אתה מרגיש שהיא ממש מנצלת אותך מתוך רוע לב זה סיפור אחר

אז לא הבנתי ממך מה הבעיה.

ולמה זה נשמע שאתה היחיד שמתאמץ בקשר...?

ובבירור אני גם חווה פחד ולחץ מבנות קודמות שההיכרות איתן הלכה בנתיב דומה

שבו להרגשתי הן היו פסיביות ומשועממות ואני הייתי מסור ומשקיע, ובשלב מסוים הן פשוט חתכו

עכשיו זה לא בדיוק ככה והיא טובה מהן בהרבה, אבל הצורך שלי בנוכחות של הצד השני משמעותי. לא כיף להרגיש שהקשר הוא עליי ולא גם עליה. אני מרגיש כאילו היא קרובה ללהחליט להיפרד, ולא יודע לענות לעצמי איך היא תרגיש אם אני אגיד לה שאני רוצה להיפרד. אם היא תהיה אדישה או לא תושפע מזה אין לי כוח להתאמץ עוד. אני חייב לדעת שהיא רואה בי משהו טוב....

וואי מבינה ממש את הצורך בהדדיות, זה חובה... 

השאלה אם זה מתפתח לאט... מעניין איך היא רואה את זה. לפעמים הכל טוב חוץ ממשהו אחד קטן שחוסם. אין סיכוי שתדברו על זה? יכולת של זוג לדבר פתוח אחד עם השני זה מרכיב מאד חשוב. 

אני לא באמת חושבת שיש לי משהו לייעץ לך שלא חשבת עליו כבר אבל בכ"ז... ואולי כן הייתי מנסה לקחת עמדה פסיבית יותר ולראות אם זה גורם לה להביע עניין יותר.

חֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּי

אוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי

וְשָׂחָה לִי בַּלָּאט

עַל כַּד קָטָן אֶחָד

אני אומנם חמדמד אבל אני נושך

ראאררר

מצאנו גג ממש מגניב ליד מחנה והשתלטנו עליו בהזדמנות נראה לך יש דיבור על להקים שם את פייט קלאב הירושלמי🥰🤗

אגב, יש משו ס*** יותר מלדמם מהאף?

בצל יכול לעמוד אם אין לו רגליים?

אבל עדיין תימה לגבי הרגליים