את מתארת מצב שיחסית חריג, ואם רופא משיבא מפנה אותכם לבדיקה, כנראה שהוא רואה לנכון לשלול בעיות מעבר למה שכרגע רואים.

מהניסיון שלי דווקא מריחות של דברים כאלו לא מיטיבות עם הילד.

לפעמים צריך לאתר את הבעיה ולטפל בה ולא לנסות למשוך זמן לצד תרופות ועניינים.

ואני ממש מבינה שהיית מעדיפה בלי הבדיקה אבל אני כן הייתי עושה.

אגב אם אמרו חל שהבדיקה בהרדמה מלאה, אז תדעי שיש היום סוג הרדמה שהוא לא הרדמה מלאה (לא זוכרת בדיוק את שם החומר)

בעיקרון הוא נותן אותו אפקט, הילד רדום אבל לא הרדמה עמוקה וההתאוששות הרבה יותר קלה.

הבת שלי עברה ניתוח בהרדמה מלאה ולקח כמה שעות להתאוששות והיה מתאגר. ואח"כ ניתוח נוסף עם זה, ושעתיים אחרי שיצאה מחדר ניתוח כבר שיחקה בפארק. (אמנם חלשה אבל מתפקדת לגמרי)

אז לדעתי אל תחששי. חבל שהילד סובל ותכנסו ככה לעוד חורף, אם אפשר להקל ולמצוא פתרון יותר מדוייק אחרי אבחנה יותר טובה (או שלילת אבחנה זה גם מקדם)

בכל אופן החלטות טובות, בשורות טובות ורפואה שלמה!

קוראים סדציה אז אם המליצו על הרדמה כללית (כמו שעושים עם ילדים קטנים) אז תשאלי אם זה הרדמה בשיטת סדציה.

אם כן אז תדעי שזה לא ממש הרדמה כבדה, הילדים ממש בסדר גמור אחרי זה, אולי זה יקל על ההרגשה שלך.

(ראיתי שקוראים לזה טשטוש אבל זה ממש הרדמה, הילד לא מודע בכלל לכל מה שקורה)

הוא היה קצת יותר גדול, בן 4..

אין הבדל בין גיל 4 לשנתיים וחצי לעניין מדיניות הרדמה לדעתי.

אולי יש גישות שונות בין מקומות שונים,

אמנם לא עשינו את הבדיקה הזאת אבל עשינו דברים יותר פשוטים ורצו הרדמה. (בשניהם בסוף לא היה צריך ברגע האחרון, אבל באנו בצום מוכנים להרדמה)

אם זה בלי הרדמה בכלל לא הייתי חוששת לבצע את הבדיקה.

הבעיה שבעלי נגד הבדיקה ממש והוא משפיע עלי, "הנה יש שיפור מהחורף אז אין צורך" וככה בסגנון

ודווקא נראלי שרופאים אוהבים לשלוח סתם לבדיקות שלרוב שוללים בסוף וזה סתם אסטמה של ילדים שעם הזמן עובר. עשינו לו ככ הרבה בדיקות סביב זה והם היו סופר מיותרות וב"ה שללו הכל אז מן הסתם שלא יראו כלום גם בדבר הזה

לנו אמר הרדמה אבל שווה לבדוק על סדציה

היו מיותרות, אלא ב"ה הן שללו דברים חמורים יותר.

אני נשלחתי לאחרונה למיון על קוצר נשימה, כדי לשלול תסחיף ריאתי. הייתי במיון ולא מצאו כלום. האם זה מיותר? לא. כי התסמינים באמת הראו שיכול להיות משהו בעייתי, אבל לא ניתן היה לשלול את זה לחלוטין במרפאה, ולכן נשלחתי למיון.

עכשיו אני בבירורים עם רופאים מומחים אחרים, וב"ה בינתיים אין ממצאים חריגים.

האם זה אומר שהביקור אצל הרופאים מיותר? לא.

כי לצורך העניין, לא היה ניתן להגיד שהריאות שלי בסדר, לולא היו עושים צילום ותפקודי ריאות. וזה משפיע על כל הטיפול.

לבן שלי היה אסטמה של ילדים כשהיה קטן (בעיקרון, הרופאה לא אהבה לאבחן את זה חד משמעית, כי זה לא משנה לטיפול). אבל עם הרבה פחות התקפים ממה שאת מתארת, ועדיין זה היה מאתגר והקשה עליו.

אני לא יודעת מה זו הבדיקה שכתבת עליה, אבל לפני בדיקה הייתי שואלת את עצמי ככה-

האם יש בה סיכונים?

איך תוצאות הבדיקה ישפיעו עלינו, אם בכלל.

אם אין בבדיקה סיכון

ו/או התוצאות של הבדיקה יכולות לאפשר טיפול טוב יותר, זה שיקול משמעותי לעשות אותה

גם אם יש שיפור מהחורף, התקף בתדירות כזו זה לחלוטין משהו שרצוי לבדוק כמה שיותר לעומק וגם לטפל אם צריך(אצלנו בברונכוסקופיה ראו אדנואידים מוגדלים והוחלט לנתח.. זה לא משהו שרואים במבט חיצוני ולא תמיד רואים ברנטגן..וזה היה בקיץ ואצלנו היו התקפים רק בעונות מעבר, היו קשיים נוספים כמו נחירות, פה פתוח תמידית-כי האף היה כמעט סתום לחלוטין ןממש לא תמיד זה עובר עם הגיל ולגמרי כן יש איך לעזור)

בכל אופן זו רק בדיקה. וכדאי מאוד לעשות אותה כדי לדעת בכלל מה הנתונים..

שבודק את כל מערכת הנשימה

גם הרופא שעשה את זה אצלנו הוא אאג...

וכן מה שגילו אצלנו קשור לאאג.

זה כן היה משולב אצלנו גם באסתמה, לא חריפה כמו שלכם.

בסוף לתת סטרואידים ומשאפים בתדירות כ"כ גבוהה זה גם לא אידיאלי, ובדיקה חדפ לא מסוכנת ויכולה לשפוך עוד אור בעוד כיוונים.

גם אצלנו המלצה לניתוח נשענה על העובדה שתרופות כל פעם שיש התפרצות זה פתרון שנשחק וצריך לחשוב הלאה על פתרון אחר.

(אני רציתי לרווח בין שני ניתוחים והרופא דחק בי שזה לא באמת נותן משהו לרווח, ומנגד אם בזמן הזה יהיו עוד התפרצויות אז לא הרווחנו כלום, וקיבלתי את ההמלצה)

אצלכם אמנם זה בדיקה ולא טיפול, אבל כדאי לעשות כדי לחשוב מה הלאה.

תשאלי את בעלך למה הוא נגד ותסבירי לו שיש מחירים גם ללא לעשות כלום.

ב"ה שיש לרפואה עוד דרכים לבדוק לאבחן ולטפל גם אם בדיקות קודמות לא שפכו אור חדש על הנושא.

בלי קשר יש ילדים שעד גיל 3 יש להם אסתמה

של הילדות. כל הילדים שלי כך בדיוק. בגיל 3 זה נעלם להם לגמרי

לבן שלי היו התקפים ודלקות בתדירות יותר נמוכה והוא עבר אינסוף בדיקות כולל הבדיקה הנ"ל

אגב כולן יצאו תקינות

ההתקפים והדלקות המשיכו בתכיפות עד גיל 10 ולאחר מכן רק בזמני מחלה

מה שהכי עזר לו היו אינהלציות על מי מלח בריכוז של 7%+ אירובנט ממליצה לך לבקש כאלה, כי את מתארת מצב ממש דומה, משאפים ממש לא עושים את אותה עבודה.

הסיבה שיש דלקות היא שהליחה יושבת ברֵיאות/ בדרכי הנשימה והיא מביאה כר נוח לחיידקים, מי המלח בריכוז גבוה מכייחים ומייבשים את הליחה ומונעים את הדלקות.

הרי יש הטבה משמעותית מהחורף אז אולי זה בנסיגה לא?

אבדוק לגבי התרופות האלה שכתבת, המשאפים האלה הם ממש כלום. רק שאני עושה 4-5 לחיצות בזמן התקף זה עוזר, אבל ההנחיה היא 2 לחיצות אז אי אפשר לחרוג מזה בקבוע 

נולד ב 35+5 היה כשבועיים בפגייה, עם עיכוב התפתחותי והכל אז אולי יש קשר

אבל בגלל הפגות אני תוהה לעצמי למה סתם לבדוק ולחפור אם זה נראה כמו מחלת ילדים. יש לי ילד גדול בן 13 כבר שגם היה פג (שבוע 34) והיה בערך כמוהו אני חושבת ועבר לו לבד בסביבות גיל 3 פעם לא עשינו את כל הבדיקות האלה

מה זה הפיזיו הזה? למה לא שלחו אותנו עד עכשיו?

בגלל משהו אחר לגמרי

עשו לה ההרדמה מלאה בחדר ניתוח, טיפלו גם בריאות תוך כדי ההליך ונגמר הסיפור.

עברה את זה ממש בקלות, הצום לא נעים אבל הבטחתי את דעתה, וקמה והתאוששה מדי מהר.

בניתוחים אחרים לקח לה הרבה יותר זמן להתאושש.

עכשיו חזרו לי המבחנים ואין גן לילדה

איך אפשר ללמוד ככה

לא יודעת מה עושים אם יש אזעקה

לק"י

בעלי אמור לחזור השבוע ללמוד בזום.

לא חושבת שזה יהיה לו כזה קל, אבל זה מה יש (הוא לומד לימודי ערב+שישי).

באמצע מועדי ב'

שבוע הבא משלימים את כל המבחנים שנדחו

והסמסטר עצמו שהיה אמור להתחיל שבוע הבא נדחה לאחרי פסח והתקצר

שאחרי שחילקו את הבחינות ורגע לפני שהתחיל היתה אזעקה וכל הסטודנטים שכבו על הרצפה עם ידיים על הראש כי לא היינו במקום מוגן בכלל.

נתנו לנו 15 דק לעדכן שהכל בסדר והתחלנו את המבחן

אין מצב אני נשכבת על הרצפה חחחח

אבל בטוח יש שם מרחב מוגן

רק לא בכיתות עצמן

אולי באמת יעבירו את המבחנים לשם פשוט

אני צריכה לברר

צריך שתי מצלמות, אחת לאזור הפנים ואחת לאזור הידיים (משהו כזה) כדי לוודא שאין העתקות.

לפחות ככה בעלי עשה כשלמד לתואר בתקופת הקורונה...

בקורונה כן היה

אבל עכשיו הודיעו שיהיה כרגיל

אבל זה לא מה שמלחיץ אותי

אני גם ככה פה בלי מרחב מוגן

אבל יותר מדאיג אותי מה יגידו לנו שעושים עם המבחן במקרה של אזעקה באמצע

לק"י

או שמראש המבחן יהיה שם.

אבל רק שלא יפסלו את הבחינה🤦‍♀️

כי הרי אפשר לדבר במקלט ולהעביר מידע עקרונית...

לא נעים לי שזה מה שמלחיץ אותי חח

גם ללמוד סתם, גם לנסוע רחוק בשביל סתם.

הייתי מבררת מראש מה הנוהל.

המצב שלי...

גם כשיש לי פה ושם טיפה זמן אין ראש לשבת ללמוד

קשוח לבד עם הילדים בבית..

חיבוק גדול ♥️♥️

אני מאוד מקווה שכשתבוא הגאולה תהיה גם רפואה מיידית לנפש, כי אחרת אנשים מעורערים בנפש יעלו לרגל לבית המקדש...

ופרקטית - מה עם בעלך? הוא בבית?

אני ביום חמישי הסתגרתי בחדר לשעתיים ועבדתי קצת (לראשונה מאז תחילת המלחמה הנוכחית). בעלי שמר על הילדים בזמן הזה. זה היה טוב גם מבחינת תחושת השפיות... (נכון שהייתה התרעה באמצע כשהייתי שם, אבל עדיין זה קצת עזר)

אבל אם אין ברירה הוא יהיה בבית

הקושי הוא ללמוד כשהיא בסביבה

גם כשהוא שומר עליה

היא כל הזמן רוצה אותי

לא יודעת אם יש מקומות פתוחים עכשיו בעקבות המלחמה

אבל אם היא כל הזמן רוצה אותך אז הכי טוב לצאת מהבית

בשגרה הייתי מציעה לך ללכת לספריה, עכשיו בטח סגור.

אולי אמא שלך גרה קרוב ואת יכולה ללכת ללמוד אצלה?

לפני המתקפה

אבל לא יודעת מה פתוח עכשיו ומה לא

ואמא שלי לא רלוונטי

משיין חודש לפני פורים ועוד לא הגיע

רק בגלל המלחמה, לא יודעת מתי יגיע.

הגיע תוך שבוע

מתלבטת אם להזמין עכשיו כי צריכה אבל מתבאסת אם לא יגיע בזמן

הגיע תוך שבועיים גג

הפעם התעכב מלאאא

ולא הגיע והזמנתי מלא דברים לפורים

שזה תלוי בעיקר בחברת שליחויות שמקבלת את זה פה בארץ

כי לפי המעקב אחרי ההזמנה זה נמצא בארץ מזמןןןן

ופשוט מתעכב איפשהו באיזה מחסן

קיבלתי הודעה שבעקבות המצב שה לא יישלח לפני ה30.3😅

אז נראלי פחות כדאי להסתמך על זה....

הכי גרוע אם לא יהיה לפסח יהיה להם לשבועות ולכל הקיץ.

מניחה שבדרום כבר יהיה חמים, אבל אצלנו בשומרון הרבה פעמים בפסח עדיין קר מדי בשביל בגדים קצרים, וככה למדתי מגיסתי, לקנות לשבועות ולא לפסח

לק"י

אני יכולה לקנות שרוול ארוך. מקסימום יישאר לאזור סוכות.

אבל אם לא יגיע, לא בטוח ששווה לי להזמין כרגע. אני אחשוב על זה.

כל הכבוד לך!

עסוקה בכל המשמרות שיש לי בעבודב ובשמירה על שפיות ונקיונות, בכלל לא חושבת בכיוון

ואני כרגע בחל"ד למזלי. כך שלפחות אין לי גם עבודה על הראש.

איזה התלבטויות קשות....

יש לכם הרבה התרעות?

אז מבחינתי ברור שלא הייתי הולכת

לא לבד, ובטח שלא עם עוד משפחות

אבל זו אני 

יש לכם אזעקות בתדירות גבוהה?

אםזה 2 כזה אז הייתי ישנה בבית.. ועוטפת טוב טוב בהתראה. לבוש חם, כובע, מנשא, שמיכה 

אם יותר אז אולי עדיף לישון במקלט באוהל..

בשבוע האחרון היו לילות עם פחות אזעקות

חלק לילות היה רק בתחילת הלילה ומוקדם בבוקר

אני חושבת שעדיף לישון בבית עם מעילים ושמיכות מוכנים ליציאה

לתינוק כנראה עדיף לישון בבית.

ביציאות אפשר לשים אותו במנשא וללבוש מעיל גדול שיעטוף גם אותו.

או לעטוף את המנשא עם שמיכה.

מבחינתכם כנראה עדיף לישון במקלט כדי לא להתרוצץ כל הלילה.

אם אתם מצליחים לישון במקלט כנראה שהייתי בוחרת באפשרות הזו.

חיבוק גדול!

אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת

מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..

וחיבוק ענק ענק!!!!

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

על הודעה שלה משהו בסגנון:

הלוואי מהפה שלך לבורא עולם, בע"ה שיהיה להם בקלות ממש, כל תינוק הוא נס, מפתח ילודה וכו'.

אם זה זתם ריחוף, הודעה כזאת יכולה לקרקע אותה.

אם היא רואה הודעה כזאת ממך ולא מבינה, אז לא חושבת שהייתי מנסה לדבר איתה.

יש אנשים טיפוסים..

בע"ה שיגיע בקרוב ממש!
והייתי מנסה להעביר את המסר. חבל שימשיך להציק לך...

מניחה שהיא מתלהבת ומתרגשת אבל זה באמת אאוצ'..

אם יש לך קשר טוב איתה אפשר לכתוב לה משהו 

לצערי מכירה את התחושה מקרוב וכמה שזה צובט..😢

חושבת שכן כדאי להעביר לה את המסר בצורה עקיפה (אולי ע"י אמא או אחד האחים).

ולך מאחלת בשורות טובות בקרוב😘😘

אולי היא מנסה לפצות את עצמה על זה שהיה לה קשה מאד להתחתן, ואת- אחותה הקטנה, התחתנת הרבה לפניה..

נשמע כואב מאד.. חיבוק..

מה הסגנון שם? מה המחירים?

אני לא חושבת שהאוטובוסים מגיעים עד לשם

בכל אופן לא מכירה מקרוב

תחבצ לאיפה? לאריאל?

מה הסגנון של השכונת קראוונים? יודעת להגיד לי מחירים? 

מחפשים או מקום זול ואז נהיה עם רכב או יקר ועם תחבצ סביר. 

יודעת מה הסגנון?

יודעת מחירים?

אם תדעי אשמח

גם שכונת קרוואנים.

לא בטוחה איך האופי שלה היום אבל שווה לבדוק..

שם קראוונים?

סגנון יותר פתוח.

תנסי גם ב-

קרית נטפים

רחלים

תפוח

נופי נחמיה- בלי תחבצ

בשילה יש שכונת קראוונים צעירה ונחמדה.

אני חושבת שבכל ישוב יש שכונת קראוונים.

לא ממש תורני אבל יש גם תורניים

היתרון שזה ממש קרוב לאריאל ויחסית לא מאוד יקר 

האמת שגם לי זה יכול לקרות אבל אני לא נחמדה אם לא שתיתי קפה..

אומרת להם שעכשיו אמא שותה קפה כדי להתעורר בנחת ושלא יפריעו. ואם הם ממשיכים אז כמו מנטרה - אני לא קמה עכשיו וזה מפריע לי

אבל תלוי בגילאים גם

עוגנים זה דבר נצרך, אבל סוג העוגן הוא לא תורה מסיני ואפשר לחליף עוגנים כשעוגן אחד לא מתקיים.

זה דורש גמישות מחשבתית וקשה בזמן שגם ככה הל הקרשים,

אבל מכיוון שעברו כבר כמה ימים מתחילת המלחמה ואין צפי סיום, כדאי לפנות מעט אנרגיה בשביל זה,

ובתמורה זה ימלא לך את הסוללה בהמשך.

ממליצה כל ערב או כל יומיים,

אחרי ההשכבות, במקום להתהלך כמו זומבי, או לגלול באופן חסר מעש, לחפש שיעורים/ הדרכות בדיוק בסגנון הזה שממלאות את המצברים.

קצת פחות משעה, חלקה הרפיה מודרכת וחלקה כמה טיפים וחיזוקים.

ככה לאט לאט צוברים שגרה בריאה ויותר כוחות.

אם תרצי שאחפש את המארגנות של הקבוצה הזו תגידי לי כי זה קצת לנבור כי יצאתי מהקבוצה כבר,

אבל אם זה יעזור לך או למישהי אחרת אז בשמחה.

במצבים כאלה אני פשוט נועלת את החדר ומתעלמת כי אחרת אשתגע . מתי שאני מרגישה שפויה יותר פותחת..

תנסי להעסיק אותם אולי בזמן הזה, להפעיל איזה סרט חינוכי במחשב או לתת להם איזה ממתק ....

אם הם אכלו עוגיות ושתו שוקו.

הם כנראה רעבים מבחינה נפשית.

הגיוני שילדים צריכים עזרה במעברים (בוקר/ ערב)

תנסי לא להילחם בזה, אלא לתת להם ביד רחבה.

לדוגמה להזמין אותם להתכרבל איתך במיטה כשהם עוד עם פיגמות.

קצת לדגדג, להתחבק,

אפשר להשמיע להם סיפור בפודקאסט תוך כדי שהם מנמנמים לילדך.

כשהאנרגיות עולות לשלוח אותם להתארגן בזמן שאת שותה קפה, אפשר במרפסת אם יש. קצת לעמעם רעש.

או לתת להם את העוגיות והשוקו במטבח בזמן הזה.

מושלם? לא.

אפשרי? כן.

זמן יותר סביר לקפה בשקט זה סביב 12:00 בצהריים כזה.

תנסי לבנות סדר יום ריאלי עם זמני אוורור.

לא כדאי להתקבע על קפה שקט על הבוקר אם לא ריאלי.

באופן כללי, טיפ.

יותר ישים ללמד ילד לבוא להורה באופן שמתאים להורה, מאשר לגרום לו לא להגיע בכלל.

ככה שאם יש ילד בן שנתיים/ שלוש שמצליח "לברוח" אליך בזמן שהגדרת כשקט, יותר יעיל ללמד אותו לבוא בשקט, לשים ראש עלייך.

או רק לעמוד לידך או אם במרפסת להסתכל על הרחוב, ואז זה לא מפריע

מאשר להחזיר אותו, לכעוס, או לנעול את הדלת.

נכון שאם נותנים לאחד זה יכול לגרום לתגובת שרשרת, אבל לפעמים זה לא גורם.

במיוחד אם קיבלו לפני רגע מנה גדושה של ביחד, אם אין תחושה של נמאסתם עלי, גם בילדים מגיבים בשחרור וחוסר תלות.

כמו שאם ילש בן שנתיים בה כשאמא שלו מניקה, אם עושים לו תנאי אתה יכול לבוא ולשבת ליד ולקחת תעסוקה מקופסת תעסוקות,

זה הרבה יותר יעיל מאשר לנסות להסביר לו שעכשיו הוא לא יכול לבוא לאמא כי היא מניקה.

אז על אותו עיקרון.

ככה לימדתי ילדים פיצים ממש לבוא אליך לא בוכים בתקופה שהייתי רגישה מאוד לרעשים ובכי היה עושה לי מגרנה ומשבית אותי.

צורך בקרבה לאמא הם קיבלו ונרגעו.

פורקן דרך בכי הם לא קיבלו.

העדיפו ככה מאשר לא לבוא אלי בכלל וזה לגמרי עבד.

יש לי עוד דוגמאות שככה זה עבד הרבה יותר טוב.

נגיד עוד אחד שאני זוכרת.

כשנכנסו אלי לשירותים, עשינו משחקים מצידי הדלת

למשל אני עושה סדרת נקישות והם אחרי.

או שעושים ציור על הדלת וצריך לנחש.

(לא באמת יש דרך לנחש, כן? הם לא קלטו את זה)

כשגדלו קצת למדו לשחרר מעצמם.

אם את איתם לבד בימים ובלילות, כדאי להזמין בייביסיטר שעתיים אחר"צ כל יום, שיהיה לך הפוגה יותר משמעותית.

הילדים שלי בני 12, 14 לא מפחדים בכלל.

אחלה תקופה לעשות כסף.

הצעתי לבן שלי לעבוד בניקיונות פסח, הזדמנות בשבילו לעשות כסף קל (עבורו)

כל הנוער אצלנו ברחובות או במרפסות רואים יירוטים.

לעשות מיני קייטנה של שעתיים שלוש זה כסף קליל.

ויש גם אוכלוסיית המתפרנסים שכר מינימום שהם הראשונים להיפגע כלכלית וישמחו לעשות קצת כסף.

בקיצור הקושי של האחד זו הזדמנות של השני.

ותנסי לא תפסידי.

הבני נוער בכלל לא מפחדים.

עושים אחלה כסף עכשיו.

עוזרים בבייביסיטר בניקיון בקיפולי כביסה

אצלי הולכים לישון בעשר או אחת עשרה בלילה

ואז קמים ב8-9

אבל עם הגדולים יותר בהחלט.

והקטן אני מבקשת ממנו לשכב לידי בזמן שאני נחה

כלומר

אני מכינה לי ולהם

לכל אחד כוס שוקו ועוגיה ולי קפה

רק כשהקפה שלי מוכן הם מקבלים את שלהם, יושבים איתו בשולחן ואני על הספה כמה דקות...

זה אמנם לא כמו קפה ממש לבד בשקט

אבל זה כן מאפשר לי לשתות את הקפה שלי בלי ילדים על הראש

הם יודעים שהם לא יקבלו שוקו בלעדיי...

יש לו מאות סיפורים לילדים ממש מעניינים וחינוכיים ותורנים

הילדים לשי ממש מכורים

וככה אני שמה להם ברצף כמה סיפורים כשא י צריכה זמן קצת שקט

תוך כדי שהם בונים במקנטים או צובעים דפי צביעה

או סתם ככה

או כתמריץ להתארגן מהר לשינה

לי זה ממש עוזר ובתקופה הזאת ש'ווה כל שקל 'של המנוי

או סיפורים אחרים כמובן 'יש לך

או

לתכנן מראש תעסוקה מוגדרת עבורם

נגיד סלסילה מיוחדת לש רמה חומרי יצירה 5ו משחק מיוחד שלא נגיש להם ומסקרן אותם ואת מביאה להם במיוחד בזמן הזה ואס מתפנה לקפה

אצלי קבועעעע מתחילת המלחמה כל פעם שמרתיחה מים לקפה בכל 'שעה- יש אזעקה חח

שמה להם את העוגיות ומסבירה -

חמודים, אמא עכשיו שותה קפה, תהיי לידם, ולא מבקשים ממני כלום עד שהקפה נגמר.

שילמדן להמתין, אף אחד לא ימות בחמש דקות האלה.

ואם הוא בוכה - אמאאא נשפך לי השןקוווו!

אוי מתוק. זה לא נעים, אני אסיים את הקפה ואעזור לך.

כשהם רואים את הקפה מול העיניים זה מסמל להם עוד כמה זמן בערך זה יקח, כשאת בחדר זה טיפה מלחיץ.

לא משנה מה קורה!! (אלא אם כן מישהו פתח את הראש) את לא עוצרת את הקפה באמצע לטובת ילד!

גם אם הוא צריך שינגבו לו בשירותים.

הילדים זוכים לקבל:

-הבנה ש גם לאמא יש צרכים.

סבלנות

- איפוק

כבוד לאמא.

אמא זוכה:

איפוס

טעינת אנרגיה

כמה רגעים של נחת

תעמדי על זה 3 ימים ותראי לאט לאט הם מפנימים. 

אולי דווקא אם תשתי שהם רואים אותך ולא בלחץ שנסגרת להם עכשיו בחדר לבד? ואז אמנם זה לידם אבל לא ידפקו?

אם את חייבת שקט אז אולי בזמן שהם שותים/ אוכלים גם את יכולה? או אפיךו כמה דקות של מסך?

ועוד אנקדוטה קטנה, במשך מעל 20 שנות הורות הייתי חייבת את הקפה על הבוקר, עד שעשיתי פעם תוכנית לניקוי רעלים ובתוכנית הזו על הבוקר שותים כוס מים עם מיץ לימון, ובאמת החיים שלי השתנו, כבר לא חייבת את כוס הקפה. כן מבינה את הצורך בשקט קצת במהלך היום שממש חשוב ליצור