כשאני רואה אנשים עם ציצית צמר שגדולה עליהם בחמש מידות, והציציות עוד רגע מנקות את הריצפה, מתקבל רושם של מראה מוזנח ולא אסתטי.

יידע הציבור וייזהר!

רמב"ם, 26, 39

יקר (לא כמו תוס'..), אבל שווה להשקיע כדי לקיים את המצווה כפי עיקר הדין. מי שקשה לו, יכול לחסוך בהידורים במצוות אחרות, כמו קניית ארבעת המינים מהודרים או הדלקה בשמן זית בחנוכה.

והכי יפה לטעמי זה ראב"ד-רב נטרונאי גאון (שמסרגים בכריכות, כריכה לבן, כריכה תכלת, כריכה לבן וכן הלאה)

אבל לא לפי היופי בוחרים..

הגמרא בפירוש אומרת שהידור מצווה בציצית קשור ליופי.

"דתניא(=שנו רבותינו) זה אלי ואנוהו בהתנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין אבא שאול אומר ואנוהו הוי דומה לו גמה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום" (בבלי מסכת שבת דף קלג עמוד ב)

כי חלק יגידו שזה יותר יפה וחלק יגידו שזה יותר יפה אז אין משהו עדיף. השאלה היא האם הידור נמדד לפי אותו אדם או לפי הכלל.

והבעיה היא שלפי חלק מהשיטות לפחות, בשיטות האחרות לא יוצאים י"ח. אז לכאורה מה שחשוב זה קודם כל ללמוד ולהכריע או לשאול את הרב שהולכים לפיו.

אבל תראי איזה יופי. מה הכי יפה לדעתך?

למרות שגם 7 8 11 13 יפה

הבעיה שציציות צמר לא נשארות מספיק לבנות, זה מציק לי להסתכל עליהן😂

זה אמנם יותר טוב הלכתית, אבל הרבה פחות יפה…

אגב לאחרונה שמתי לב שהרבה חסידים לובשים ציצית מעל הבגד, והיא לא מצמר…

נכון

אשכנזים פחות מקפידים לשים צמר כי לדעת הרמ"א גם בבגדים מחומרים אחרים המצווה היא מדאורייתא. אבל יש שמקפידים על צמר וכמו שכתב המשנה ברורה שירא שמיים יחמיר על עצמו. רק שבחו"ל היה קל יותר להחמיר מאשר כאן, בפרט כשכבר יש להם כמה שכבות של בגדים..

אני תימניה מיוחדת

אבא שלי הולך יותר לפי הקבלה...

סתם אבל מעניין אותי כמה באמת תימנים הולכים לפי הרמב"ם כי אני אישית לא מכירה...

יש רק מיעוט קטן שהולכים ממש לפי הרמב"ם.

כשאומרים שתימנים הולכים כמו הרמב"ם הכוונה היא שבחלק מהמקרים שהשו"ע פסק לא כמו הרמב"ם (בד"כ השו"ע פוסק כמו הרמב"ם), הם הולכים כמו הרמב"ם ולא כמו השו"ע.

יש הרבה דברים שתימנים לא עושים כמו הרמב"ם.

ויש תימנים שהולכים רק או כמעט רק לפי השו"ע.

פעם ראשונה שאני שומע שלנשים יש העדפות במראה הציצית.

אולי אני צריך לכתוב בכרטיס "ציציות בפנים"? 

ספר החינוך, גר"א, ראב"ד- רק עם תכלת.

רמב"ם- בין עם תכלת בין בלי. רק שבלי תכלת עושים 7 כריכות ועם תכלת יש שעושים 7 ויש שעושים 13.

חסרה שם גם שיטת התוס' שהיא רק בתכלת.

האדמו"ר מראדזין והבא"ח גם מבוססים על שיטת האר"י של 7, 8, 11, 13. אלא שהם משלבים בה עוד עניינים (נניח לפי הבא"ח מחלקים את זה לחוליות של שלוש).

יש כאלו שנוהגים להטיל בציצית 10 5 6 5

ובטלית 7 8 11 13

במיוחד כשזה אחרי כביסה

ו39 זה כנגד הגימטריה של הוויה אחד (וזה ה7, 8, 11, 13)

בפועל המנהג לא לעשות 40 אלא 39 כדעת האר"י.

מדהים כל זה...

כמעט התנדבתי בקשירת ציציות בתחילת המלחמה אבל בסוף לא היה צריך

אח שלי פעם ראה אותי מכינה צמידי חוטים ואמר שיהיה קטן עליי

בזמנו ראיתי סרטון שהראה איך לקשור אבל לא ידעתי שזה כנגד שם ה'... עכשיו המצווה הזאת יותר קדושה בעיניי

מי עושה את הקשר הראשון? כעקרון קשר וכריכה ראשונים צריך שגבר בר מצווה יעשה. 

היה לזה היתר  בגלל שזה שעת דחק שהיה צריך מלא ציציות ולא היה מי שיקשור 

(למרות שכשאני חושבת על זה יכלו להביא לאיזה תלמוד תורה או ישיבה קטנה ולשתף אותם במצווה ועל הדרך ללמד אותם הרבה זה נראה לי אחד הדברים הכי חינוכיים ומשמעותיים... אבל זה נראה לי לא היה משהו עם הרבה תכנון)

שתיהן מקובלות?

ולמה דווקא המספרים  7, 8, 11, 13? (הבנתי שביחד הם יוצאים גימטריה אבל לא מה כל אחד אומר)

כן

7,8,11- יחד 26 שזה גימטריה של שם ה' (י-ה-ו-ה).

ועוד 13 כריכות שזה גימטריה של "אחד" ואז יוצא "ה' אחד".

יש לי שאלות שלא נגמרות אבל אני כבר אשאל את אבא שלי🙈 תודה על הסבלנות!

עד שממש חם והדבר האחרון שאתה רוצה זה עוד בגד עליך ועוד מצמר...

אם כבר עלה הנושא אז יש לי פריקה,

זו אחת המצוות הכי קשות לי, הציצית לא נותנת לי להתלבש בצורה פשוטה קלילה וחופשית, ומה גם שהיא מגרדת וצריך לשים גופיה אז היא מוסיפה לי 2 בגדים שאם לא התוכן שלהם מכבידים עלי מאוד. גם בבחירת חולצות יש חולצות שהצוואר שלהם רחב והציצית יוצאת החוצה שזה פחות יפה, ובכללי בא לי להתלבש חופשי

קיצר אין עלינו מוסרים את הנפש 

יש לי כזו וזה באמת מקיל משמעותית

למרות שגם היא מגרדת ודורשת גופיה...

לא חשבתי

אולי יש גופיה דרייפית ואז אמלה בכלל

תודה אחי

...

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.