אם תפרטי על הטלטלות, יהיה יותר קל לענות...

יש לנו רצון מאוד גדול שהזוגיות הזו תצליח, אבל התחלנו אותה לא הכי ממקום טוב ומרגיש שכל דבר הכי קטן מחזיר אותנו לתחושות האלו. 

אני אפרט יותר- בין האירוסים לחתונה חוויתי פחד מאוד גדול מכל הקשר הזה ולא ידעתי מה אני מרגישה ובכל זאת הלכתי על זה ושיתפתי אותו בהכל, היום נראה שאנחנו סובלים מהשלכות של זה

אולי לא כל אחד חווה את הדבר הזה ספציפית אבל השאלה עד כמה זוגות טריים מתמודדים עם קשיים אחרי חתונה ומה נחשב ללגיטמי וסביר או שהכל ל"אבי דאבי" אחרי חתונה ומאוהבים עד הגג

חזק אצלי, השכל יותר מוביל 

פשוט יש כמה דברים ספציפיים בנושא הזה שרלוונטיים לרגישים באופן כללי שחווים רגשות ודברים בעוצמה.

נדוש אבל שווה להתייעץ עם איש מקצוע...

מאוד מאתגרת

לכל הזוגות

בסוף יש פה שני אנשים שמתחילים לנהל ביחד חיים משותפים, הם שונים רק מזה שהיא אישה והוא גבר וכמובן שיכולים להיות עוד הרבה הבדלים וגם פערים.

אל תתייאשו אחרי חודשיים וגם לא הרבה מזה.

אל תהססו לקחת ייעוץ

תלמדו, כי אף אחד לא נולד זוגי.

גם הזוגות הותיקים ביותר יכולים ללמוד דברים ולקבל כלים אחרי הרבה שנים.

את יודעת לשים את האצבע על הבעיות ומשם תתמקדו

מאוד חשוב, איך התקשורת ביניכם? 

תקשורת טובה מאוד - מדברים הכי פתוח ויש רצון מאוד להצליח

זה בסיס מאוד טוב וחשוב

תדברו

התייעצו

תהיו ביחד בזה

והרצון מעולה

תלמדו להקשיב (אתם יודעים?), תתרגלו לוותר, תהיו שם זה לזו והפוך, וללמוד, כל הזמן ללמוד ולהשאיר אש גלויה

זה הכי טבעי.

אהבה זו רק ההתחלה, צריך הרבה מעבר. שותפות, ויתור, כבוד, הקשבה, הכלה ותמיכה יחד עם מלאות עצמית ותחושת הגשמה.

כל אלו ועוד פרמטרים מרכיבים את חיי הנישואין.

יש הרבה יותר שונה בינכם מאשר המשותף, גם אם אתם אוהבים, נמשכים ורוצים האחד את קרבת השניה.

לומדים את זה, לא להילחץ...

טיפ אחד, כל עוד לא אמרת את המילה, הכח בידיים שלך. יש דברים שכשאומרים אותם בכעס לא באמת מתכוונים אבל הם פוגעים ומשאירים צלקת לנצח.

תמיד עדיף לחכות מעט, ואם אחרי כמה שניות את עדיין ממש רוצה לומר, למצוא את הניסוח הכי פחות פוגע במהות האדם. תמיד לדבר על המעשה ולא על תכונות אופי כהגדרה- נגיד, אתה ממש משאיר בלאגן, ולא אתה בנאדם כזה מבולגן. מקווה שמובן!

כי פתאום רואים פגמים חסרונוצ ודברים שלא שמנו לה אליהם

לא צריך להיבהל צריך לבנות את הזוגיות בריא ונכון ובע"ה תראו פירות מהממים בהמשך

זוגיות זה עבודה

ויש מלא לזוז

ולהתקדם

אני נושאה 6 שנים וכשאני מסתכלת אחורה ווואוווווו

דרך ארוכהההההה

אם יש לכם רצון וכח לעבוד הכל פיקס

מלא לתקשר בינכם ולאט לאט תלמדו ותכירו ותתקדמו

בהצלחה!!

להתחתן זה תמיד מפחיד, לא משנה עם מי ומתי.

ואם אתם לא זוג אדישים ש"חיים אחד ליד השני" אלא חיים ומתקשרים ומתחככים הרבה-הגיוני שיהיו "טלטלות",

אבל נראה לי זה ממש תלוי בנקודת מבט ובהתייחסות לדברים, אצלנו יש הרבה דברים שיכלו להיות

אירוע קשה ומטלטל ומרחיק, אבל שנינו עם עין טובה ובאנו לעבוד ולבנות את הזוגיות שלנו, 

לכן זה היה ברור לנו שהשוני ביננו יתגלה, אבל רובו התגלה בתקשורת טובה, כשהרגש במקום טוב ומאוזן,

ואז זה רק מקרב כי כל אחד מכיר טוב יותר את השני וגם יודע יותר איך ומה לתת לו ולקבל ממנו.

וגם יש לנו מבט כזה על נישואים, שלפני שמתחתנים זה "בחירה", אחרי זה זה כבר "אני" 

ועם זה אני עובד, מפה אני מתקדם עם הכלים שיש לי=לנו. לא משנה עם מי מתחתנים תמיד יהיה עבודה.

ממש ממליץ על הספר "בניה עדי עד" של הרב אליהו האיתן. קצר וקולע. 

ואם מבינים את הרעיון הוא בכללי טוב לחיים, גם לרווקים.

שיהיה בהצלחה! הכל טוב, הכל חדש ולומדים, תבואו ללמוד ביחד והכל יראה פתאום אחרת!

חוסר הבנה? מעולה! מעכשיו נוכל להבין! 

מה שעשיתי מפריע לך? מעולה, תודה שלימדת אותי עוד דרך לשמח אותך!

לא הולך בקשר הפיזי? בוא נלמד אחד את השני ואת עצמנו, זה חדש והגיוני שלא יתחיל מושלם!

חשוב לשוחח, הרבה. לשים לב שמקשיבים באמת אחד לשני, לא רק שכל אחד שופך את הטענות שלו. לפני שמגיבים לשני, במיוחד בשיחות 'טעונות' על פערים וציפיות - לתת שיקוף: "את/ה טוען/נת כך וכך וכך, האם הבנתי אותך נכון?" אם התשובה היא "כן", אז אפשר להיגיב את דעתי (ואח"כ השני ישקף לפני שעונה וחוזר חלילה) אם התשובה היא: "לא"/"בערך", לבקש ממנו להסביר שוב (במילים אחרות!) את דבריו ושוב לשקף ורק אחרי שברור שהטיעון מובן, יש מה להגיב עליו.

זה קצת חופר, אבל מאפשר שיח אמיתי ועמוק ולא שמדמינים שמשוחחים ובאמת יש פינג-פונג של ססמאות.

בהצלחה רבה

כמו כן בעל צריך לסמוך על אשתו, והיא צריכה להוכיח שהיא מרוויחה את האמון הזה בכבוד.

כשהוא (או היא) לא מוכיח שאפשר לסמוך עליו?

אני בטוחה שהמשחק לא נגמר.. אבל איך הצד השני יכול עדיין להחזיק את הזוגיות בכבוד בלי להתייאש ממנו?

החיים המשותפים הם אלו שמעצבים את האופי של ההתנהלות, להכיר ולהפנים את החוזקות והחולשות, הכישורים והמיומנויות, מה קל לסמוך באופן מלא על הצד השני מול דברים שצריך לדעת לנהל את הצד השני, או לדעת שצריך לוותר ולא לצפות.  

מניסיון החיים שלי יש הרבה דוגמאות שאפשר להצביע על הבדלים ביננו, בני הזוג, שגרמו בתחילה לחיכוכים ומריבות ועם הזמן הדברים הסתדרו- והסתדרו באופנים שונים.

(וזכור לי אחד הבולטים שבהם בתחילת הנישואים היה סביב היחס לכסף, כי היינו במצב מאוד דחוק בתחילת הדרך, הייתי סטודנט בשנתיים הראשונות והיא כבר עבדה וזו שפרנסה).

ויש דברים שמהרגע הראשון כל צד לוקח על עצמו כי הוא טוב בהם וקל לו איתם. 

אז את אמא שלו.

הוא צריך לקחת את האחריות שלו. אם הוא מתנהג כמו "ילד" אז הוא לא פרטנר לחיים משותפים.

תסמכי על משהו קיים.

תסמכי עליו שהוא גבר, וזה בטוח נכון

תסמכי על דברים שאת יודעת שהוא טוב בהם.

וזה לא חייב להיות דבר גדול,

אפילו בורג קטן שהוא תוקע בקיר!

והכי חשוב, תראי לו את זה - תגידי לו את זה כל הזמן.

"ואוו כשאתה פה, אני לא צריכה לדאוג מ..."

"אתה עושה את זה הכי טוב"

"חיכיתי לך שתעשה את זה, כי אני לא הייתי מצליחה כמוך"


את צודקת לגמרי שאי אפשר לסמוך על משהו לא קיים,

ולהיפך, זו טעות, כי הוא רק ירגיש עוד יותר כמה את לא סומכת עליו ודואגת מהנושא הזה, ואז זה מתכון לנסיגה בזוגיות.

אבל זה לא אומר שאין מה לעשות,

אם את היית רוצה שהוא יעשה משהו, את יכולה לומר לו, בגישה נשית.

כלומר, תדרשי ממנו, אבל כמו אישה, תשתמשי בקונספט של ה"להישען" עליו ו"לסמוך" עליו.

(ד"א, זה לא נקרא "לדרוש" זה נקרא "לבקש").

פשוט תגידי לו כמה את תהיי שמחה אם הוא יעשה כך וכך,

כמה יקל מעלייך שהוא יעשה משהו קטן,

וכשהוא עושה משהו הכי קטן - תראי לו בדיוק כמה שזה עשה לך טוב!

והכי חשוב, כשאת מבקשת, תתמקדי במה שאת מרגישה, לדוגמה:

"איזה יופי, בזכותך היה לי יותר זמן להשקיע בדבר חשוב נוסף".

"אני מרגישה פחות עייפה, בזכות שעזרת לי, יש לי אנרגיה טובה".

הרעיון, הוא כל הזמן להישאר "אישה" ולא לצאת מהדמות ולהפוך ל"אמא" או "משגיחה",

כי אז האהבה תהיה ממך והלאה...

וזה עניין של הסתגלות, להיות אישה, בכל המובנים והבחינות, לאט לאט -

בעז"ה עם שיחות משותפות (כמובן לא מתוך ביקורת, אלא מהמקום הנשי הטוב כל כך לנפש שלך ושלו)

נבנית זוגיות טובה, שהולכת ומשתבחת, והכי חשוב, מתוחזקת בצורה נכונה וטובה!

מסכים לגמרי

רק חשוב לאזן שכן יש מקרים שבהם את רואה שהגבר לא רוצה להתגבר ולהיות גבר גם עם עידוד

ואז את לא צריכה לקחת את זה על עצמך אלא פשוט לשחרר את זה

להוריד זבל? לפרנס? לחזר? מה הגדיר מהן בכלל המשימות?

חשוב לשים לב דבר ראשון שלא מפילים על הצד השני משימות רק כי "אתה הגבר ואתה אמור ל".

והמשימות שהגדרתם מוסכמות על שניכם.
 

וגם לי יש משימות שלי שאני לא מבצעת, לכולנו, אנחנו לא רובוטים שאמורים לספק משימות.

אני מאמינה בחיים זוגיים שאין תלות מוחלטת בין הזוג - כלומר אין משהו שרק בידיים שלו, ואת חסרת אונים בלעדיו, מפרנסה ועד לקבוע מסמר בקיר (או לדעת לחייג להנדימן).
 

יש משימות שהוא עושה יותר, אבל אם הוא דוחה שוב ושוב אני אתקשר לבעל מקצוע ולא אנדנד לו.

יש הבדל בין להישען לבין להיות תלויה, וכאן ההבדל.

זה אחד הדברים שהכי עובדים עליהם בזוגיות

לשחרר

גם אם הוא לא מבצע את המשימות פשוט לשחרר

הוא ילמד מההשלכות להבא והוא יקח את האחריות זה פשוט לא שלך

כמו שאת לא נכנסת לתחומי אחריות של קולגות גם אם הם לא מבצעים משימות

ככה גם אצל הבעל, אם הוא לא יעשה הוא יראה שזה לא נעשה ויתמודד עם זה בעצמו

לא קשור אליי

יש גם נורמה של לוודא שמישהו עשה משהו.

כמו שאם נחלק אחריות בין האחיות נוודא את את השניה כדי שלא ישכחו דברים-לא כי אנחנו לא סומכות. כי כולנו בני אדם.

אני מוודאת מידי פעם את בעלי והוא אותי. לא ממקום של ביקורת פשוט מזכירים אחד לשני.

שנינו בני אדם ושנינו שוכחים.

כשזה בטוב הכל בסדר.

אם זה היה ממקום של 'את/ה חסר/ת אחריות ולכן אני מוודא/ת' אני מאמינה שהיה לנו סיוט. 

והדינאמיקה שלו

לא מובן שורש השאלה

מתחתנים כשנראה שהנתונים מתאימים ומתואמים

בחיים יש הפתעות ומטפלים תוך כדי תנועה 

לסמוך כמו שאת מתארת, זה לסמוך כמו אמא על ילד.

להישען על גבר ולהאמין בו, זה אומר לא לחכות שדברים יקרו.

לא אמור להיות משנה לך אם הוא עשה או לא.

כמעט כל הדברים שמצפים שיעו הם נטו כי התרגלנו לזה שגברים אמורים.

תרגילי את עצמך שרק את אמורה' וכל השאר 'יכול'.

לדעתי זו נקודת המוצא.

לא ממקום של יאוש, ממקום משחרר באמת. הוא איש נפרד עם כוחות ותסביכים ויכולות ורצונות. ומחליט מה נכון לו.

כמובן שיש מקום לדבר ולהעלות נושא שחשוב וכל זה. אבל זה לא סותר את עמדת הבסיס.

צריך לדעת להתנהל בנפרדות- מהות מול מעשים. אסביר.

לעתים אדם לא מבצע משימות מסיבות טכניות שהן פתירות, כמו בעיות קשב וריכוז ,עומס, חרדה

ולפעמים לא מספיק תחושת אחריות.

האם יש הגדרה ברורה של משימות? מי אחראי על מה בבירור?

הוא מבין את ההשלכות של מה קורה אם הוא לא מבצע את מה שמואל עליו דווקא?

ואתה משחררת וסומכת באמת?

אם זה לא דברים של דיני נפשות, עדיף פעם אחת שיתפספס, לעשות על זה שיח, לראות את ההשלכות ולתת לו את האחריות לתקן להבא.

לסמוך ולהישען זה דברים שונים

לסמוך- לשחרר ולהאמין שדברים יקרו

להישען- להזדקק לבנאדם ע"מ שדברים יקרו

אני לא בעד להישען על שום בנאדם

אין צורך להיות חסרי אונים בשום תחום

לסמוך אכן צריך

ובעיקר צריך מישהו שאפשר לסמוך עליו

דברת על מטלות

יש הרבה נושאים שצריך לסמוך על בן הזוג

הרבה מעבר למטלות

האישו הראשון זה לשחרר ולתת לבנאדם הזדמנות לבצע

האישו השני זה האם הוא מצליח לבצע או לא

(אם נניח הוא לא מצליח שוב ושוב

זה לא עוזר שמנסים לסמוך עליו)

את עוד לא התחתנת והחלטת שכבר הוא לא יעשה?

תתחתני עם הבחור שכן עושה וכן את סומכת עליו

וברגע שיש לך פרטנר והדינמיקה היא שאת בת זוג ומשחררת לחלוטין מתחומי האחריות שלו והוא אדם בוגר אחראי רציני ושאפשר לסמוך עליו (בהנחה וזה הגבר שתבחרי להתחתן איתו..) אז הכל אמור לתקתק.

לגבי להישען אני חושבת שזה תהליך וככל שעובר הזמן בנישואים בריאים המשענת הזוגית הופכת לחזקה ויציבה יותר ויותר

דברים שאי אפשר לסמוך עלינו בהם

ואני חושבת שזה טבעי ומתבקש.

אני רק שואלת איך מתמודדים בסיטואציות כאלו.

בתוך כל המכלול,  יש לכל אחד נקודות חלשות

בסדר

זו המציאות

זה מיקרו פה ושם , בגדול לא פוגע במאקרו,  ושוב כל זוג מנתב מתמודד בדרכו הוא

לא אירוע 

באיזה נושא מדובר

יש דברים שאפשר למצוא דרך עוקפת או להתפשר בהם

ויש שלא

וגם תלוי בעקומת למידה

אם יש למידה של בן/ בת הזוג לעשות שיפור או לא

כשמדברים על אמון, מתייחסים לאמון בסיסי. לא להפוך ל'גננת' שלו. וכן, חלק מהיכולת להתחתן, זה גם יכולת לקבל שאחרים עושים דברים בדרכם שלהם.

בהצלחה רבה מאוד

ולכל אלו שהעירו,

לא שאלתי את זה בעקבות בחור שאני "יוצאת" איתו, תודה בכל אופן.

את אוהבת שהכל אצלך בידיים?

קשה לך בכללי לסמוך על אנשים?

שאת אומרת שזה לא קשור לבחור ספיצפי מעלה לי את השאלות האלה

כי אולי זה בכלל משהו שלך...

שואלת את זה בעקבות סיטואציה שיש לי עכשיו בקשר לא זוגי.

מרגיש לי שהצד השני לא מבין עד כמה חשוב לי שהמשימה תתבצע, כנראה מבחינתו בראש יש סדר עדיפויות שונה, ואז אולי הוא לא לגמרי רוצה לבצע את המשימה אבל לוקח אותה על עצמו ולא ממש עושה בפועל.

ושמתי לב שההסברים שלי על כמה שזה חשוב לי רק עושים לו אנטי, אז תהיתי לעצמי איך אני אתמודד עם סיטואציה כזאת כשהיא תהיה בזוגיות. (כי נשמע לי מאוד הגיוני שיהיו דברים כאלו מידי פעם)

ואם תגידו שאין מקום להשוות, ושקשר זוגי זה לא קשר מקצועי וכו'.. 

ברור לי שבזוגיות התקשורת היא אחרת, אבל זה רק מה שביקשתי להבין, איך זה עובד כשזה במסגרת זוגית. ועניתם לי כאן מעולה, תודה רבה.

שיבין שזה חשוב לך. הוא יכול להגיד- חשוב אז אתאמץ

ויכול להגיד- מיותר בעיניי לחלוטין, ואולי זו תהיה בפועל מטלה עלייך.

באופן כללי- לא להוריד מהאחריות שלו. בטח בדברים שהם שלו. אמא של בעלי היתה דואגת לדברים שלו גם בגיל גדול כי באמת לא היה שם לב לדברים חשובים. היא היתה מתה שידאג לדברים שלו בעצמו.

אני שמתי וטו- אם אתה אחראי אתה תעשה. אז כמה פעמים הוא "אוכל אותה" כי שכח או לא עשה בזמן, ובפעמים הבאות למד שזה עליו ואם הוא לא יעשה- זה לא יקרה ובאסה לו.

אני לא מוכנה להיות אמא שלו.

אנחנו שותפים.

אם אהיה אמא שלו ואקח על עצמי כשהוא לא אחראי- אני אהיה אמא שלו והוא יהיה ילד. לא מתאים לי ולא לזוגיות. 

ואת נשמעת כזו מקסימה 😊

ענו לך נפלא אז מצטרפת לדברי כל החכמים

ובאמת הכי חשוב שתרגישי שאת יכולה לסמוך עליו שתוכלי תמיד לתקשר איתו ולומר לו את הלב שלך בכל תחום ועניין. ושיהיה מי שישמע. ונכון זו עבודת חיים לכולנו, כמו כל הזוגיות שהיא לימוד, אז גם כאן, אבל בהחלט ניתן לפתח עוד ועוד את הערוץ התקשורתי וגם את הערוץ הישיר מלב אל לב ולומר הכל, כל מה שחשוב לך, כל הלמה (ל בקמץ) שלך, כל הלב שלך. להשמיע, להנכיח, ולהביא את עצמך בשלמות לקשר.

בהצלחה רבה יקרה ורק בשורות טובות ב"ה 🙏🌹

ניסחתי הודעה ארוכה והיא נמחקה לי... אז אנסה לנסח בקצרה ומקווה שיהיה מובן, אם יש שאלות אפרט יותר:

ככלל, כשאנחנו עוקבים או לא עוקבים אחרי מישהו, זה קשור גם לשאלה האם יש דברים שאנחנו מוציאים מתחום אחריותינו. לדוגמה, אם אני נותן את האוטו למוסך - אני לא רק סומך עליו שהוא יבצע את מה שאני רוצה שיעשו; אני גם סומך עליו שהוא יודע גם מה לעשות.

כשאמורים לסמוך על מישהו, זה כולל את הסמיכה על שיקול הדעת שלו ועל הבחירות שהוא עושה.

אם תבואי בגישה ש100% מהסמכות והתבונה אצלך, את לגמרי תהיי בבעיה כשבעלך לא יבצע את כל מה שאת רוצה. אם תשני זווית ותביני שאולי הוא פשוט חושב שזה לא חשוב וכדו', או שהוא לא רואה עניין להתווכח איתך (הרבה גברים לא אוהבים להתווכח, יש לזה צדדים טובים וגם צדדים רעים), אבל הוא פשוט רואה את הדברים אחרת - תצטרכי לשאול את עצמך כמה אחוז את נותנת לו בקבלת ההחלטות ותשקללי את זה.

כמובן, שאם יש משהו חשוב אובייקטיבית שלא קורה, הדרך היא לחלק את העבודה מחדש. הוא פחות יוריד זבל ויותר ישטוף כלים.

מחשבה מעניינת ונכונה ממש

(לא דווקא בהקשר של הפותחת)

פורום רכב | ערוץ 7 

או לבדוק בעברו..

השימוש בפרומים הייעודיים - ולכן יש מעט פורומים שפעילים מאוד והשאר רדומים

וההסבר:

על מנת שהודעה חדשה שנכתבה בפורום מסויים תופיע במרחב הכללי שלי, ב feed שלי, כדי שאראה את ההודעה החדשה - הפורום הזה צריך להיות בפורומים המועדפים שלי.  

ואם  הפורום לא מופיע במועדפים, אני בכלל לא מודע להודעות הללו.  

ואם הפורום, כדוגמת פורום רכב, בכלל לא נכלל ברשימת הפורומים שאפשר לסמן כמועדפים - אז בכלל אין סיכוי שאפילו אם הפורום מעניין אותי, אדע על קיומו.  

אני אישית עם הבעיה הזו כבר שנים עם פורום שאני כן מכיר ופעיל בו - פורום שריטות ליליות | ערוץ 7

הוא לא נמצא באפשרויות המועדפים, ועשיתי לי קיצור דרך נפרד בדפדפן כדי להגיע ל f503 (מספר הפורום)

אז יפה שנוצרו הרבה פורומים - רובם ככולם נטושים מפעילות.  מעט מאוד הם מאוד דומיננטיים ומהווים זירה חברתית לנושאים רבים ומגוונים.  

@משה 

אבל יש פורומים שאם כותבים בהם

זה מקפיץ אותם

ואני גם בשטו"ל עשיתי קיצור בדפדפן למרות שאצלי הוא כן במועדפים

ונראלי נשאיר את המשך השרשור לשאלה המקורית

אם זה יותר מדי פעמים, אולי שווה לשקול שדרוג...

חיסכון בזמן ובכאב ראש, לפעמים גם חיסכון כספי. 

צמיגים מצבר ציריות ברקס

מדי 3 עד 10 חודש נתקלים ב1 מהנל הוצאה בטווח 500 עד 2000

טיפול שגרה בערך כל חצי שנה

וזה הזמן שהמוסך יעשה סיבוב ויסתכל לגבי הנל

מגבים ופנסים עוד 200 שנתי

איך אתם נתקלים ב1 מהרשימה. מידי כמה חודשים??

צמיגים - אחרי כ 50-60 אלף ק"מ

מצבר - פעם בכמה שנים

ציריות - אחרי המון המון עשרות אלפי ק"מ …

טיפולי שגרה - כל 15,000 ק"מ - אתם נוסעים כלכך הרבה בשנה?

מגבים - פעם בשנה

פנסים - נורה אחת, פעם בכמה שנים …

יש לנו בבית שני רכבים ואני מכיר ומתמצא בתחום….

3000 שח שנתי ו3 ימי עבודה

מצד שני

עוד 50 אשח בקנייה

וגם ברכב חדש יש להחליף צמיגים ועלולים להיות תיקונים

כמובן יש עוד הבדלים ושיקולים

כל אחד שישקול לעצמו

ועוד פעם לפני טסט.

כן היה מצב שנדלקה לי נורית שהצריכה תיקון אבל אולי פעמיים ב3 שנים שהוא אצלנו.

שנת 2015.

לפני זה היה לנו שנת 2008 גיהינום. כל כמה חודשים תקלה. שתה לנו את הכסף בקשית.

העדפנו לקנות יקר יותר ויש לנו שקט 🤚

אצלי זה גם מרגיש יותר מדי 😅 פעם בשנה זה תיאוריה, בפועל תמיד יש משהו קטן שצץ…

פרסומת בגוגל

הנוכחי, לא מבקר בכלל. רכב חשמלי חדש יחסית.

@אמא טובה---דיה! 

מוזמנת לפרטי @אהבת חינם1 

על קרית מנחם

להבנתי קהילה יותר פתוחה נהר המור (עדיין דוסים)

יש שם גם קיבוץ עירוני משהו כזה

חמודים

מחירי שכירות הגיוניים לזוג צעיר (ביחס לירושלים)

יש דוסים, יש גם פחות

יודעת שהצעירים מפוזרים ברחבי השכונה

יכולה לפרט במסר

פתחתי פצלש כדי למנוע אוטינג

שלחתי מסר

תודה רבה 

מנהלי הפורומים הוא להכניס לפורומים סגורים ניקים ותיקים, עם היסטוריית פעילות כאן בערוץ.

את ניקית חדשה לגמרי.

(אלא את ניק חדש וטרי של משתמשת ותיקה ותוכלי לבקש להתחבר עם ניק ותיק ומוערך במהימנותו).

איזה פורום מתאים לך - זה הולך הפוך.

תנסי לדייק מה התחום שאת מחפשת והתגובות כאן יכוונו אותך.  

פשוט לא בא לי לכתוב את זה פה.. חשוף לי. ואין לי אפשרות לפתוח שיחה עם מנהלים כי אני חדשה =/

ברוכה הבאה לכאן.

את יכולה לשלוח מסר לאחד המנהלים ולבקש דרכו/ה לחבר אותך לאותם פורומים אחרי שמולם במסר אישי תדייקי איזה את מחפשת 

אז גיליתי שאין לי אפשרות לשלוח הודעות אישיות כי אני חדשה

אלא רק רכישה באינטרנט 

לא יודע איך אנשים רוכשים מזרון באינטרנט בלי להתנסות ולשכב עליו קודם בחנות.  

כל גוף והצרכים האישיים של הנוחות. לפעמים אפילו לשני בני הזוג במיטה יהודית נדרשים מזרונים שונים ברכות/קשיות לפי הנוחות האישית

בחברות הגדולות והמפורסמות- למשל עמינח, יש הרבה, קרוב ל 20 לדעתי, סוגי מזרונים ורק כשמתנסים בחנות חשים בהבדלים הדקים בין מזרונים.  

אחרי חודש החלפנו לסוג אחר ללא עלות.

מרוצים מאוד. מזרונים נוחים מאוד ואין רווח ביניהם

רק מזרונים או כולל מיטה?

איזה סוג מזרונים? 

ההכי יקר לא היה לנו נוח והחלפנו לסוג שפחות יקר, כאילו דרגה אחת מתחת..

לא קנינו מהם מיטה

ותראה מה רמה אחת מתחת להכי יקר..

אבל מה זה משנה מה היה נוח לנו? אתם צריכים שיהיה נוח לכם

וזו עוד סיבה לעשות סיבוב בחנויות כדי להרגיש בהבדלים בטכנולוגיות

יש מזרוני קפיצים - ולחברות שונות יש טכנולוגיות שונות לקפיצים.  לנו יש עמינח, ולעמינח עצמם יש שתי טכנולוגיות שונות לקפיצים.

יש מזרונים על בסיס ספוג, ועל בסיס לטקס. ועל שילובים בינהם.  וגם זה עם או בלי קפיצים.  

ויש שכבת בריאות מעל לליבת המזרון. מבוססת ויסקו או לטקס

וכל קומבינציה של ההרכבים מעניקה תחושה אחרת.  

כך כאשר אתה שואל על מידת הרכות - יש אפילו הבדלים בין תחושות לשכב על מזרון באותה רכות אבל שכבת הבריאות שונה.  

לנו יש עמינח קינג-קויל דגם בראשית.

וביקשנו ועשו לנו ריץרץ כדי לסגור את המזרון כשהם צמודים.  

והחזרת

כנראה לא זרקו את המזרנים

אלא מישהו אחר קיבל אותם. נכון?

אז איך את בטוחה שאת לא קיבלת מזרן משומש?

הם או תורמים או מוכרים למלונות

התכנות כלכלית (הרי בסוף הם צריכים גם להרוויח)

הם אמורים למכור את המזרן בפי1.5-2 מהמחיר המקורי שהם היו לוקחים ללא ההתנסות הזאת?

עבור תרומה בוודאות

וגם עבור מכירה למלון. הוא קונה מזרן יד שניה (אומנם יחסית חדש. אבל יד שניה) לכן זה במחיר זול משמעותית (וגם מעצם זה שהוא בעל עסק שקונה כמות ולכן מקבל מחיר טוב יותר)

הוא כנראה רבע מהמחיר אצל הRETAILER.

שהיה אצל זוג להתנסות

נתרם או נמכר כיד שניה במחיר מופחת

זה כבר לא יהיה שולי רווח של רבע אלא הרבה יותר

יש ימי נסיון שניתן להחזיר את המזרון (לרוב 30 ימים) ואז השאלה שלך על מה עושים עם המזרונים שמחזירים עדיין נשאלת.

הייתי בכמה חנויות ושכבתי להם על כל המזרונים ולא מצאתי משהו מתאים והם גם אמרו לי תיקח הביתה תישן כמה ימים כי אי אפשר באמת לדעת מזרון מלשכב כמה דקות בחנות.

לכן אני מבין את הטענה שלהם לקחת את המזרון להרבה זמן להתנסות

וזה לא נוח להיות עם ניילונים

ובאמת אם אני מקבל מזרן עם ניילון ומשאיר את הניילון אני מגן על המזרן (לא ב100% אבל בסדר)

לעומת זאת. התנסות עם מזרן ללא ניילון היא הרבה יותר אמיתית. אבל אף אחד לא רוצה לקבל מזרן שהיה מזרן נסיונות של כמה זוגות לפניכם. נכון?

לכן צריך צריך להחליט מה מעדיפים.

1. ללכת לחנות להתנסות

2. להתנסות עם ניילון. זה לא נוח ולא מדוייק.

3. להתנסות בלי ניילון בבית. זה הכי מדוייק. אבל יש סיכוי יותר מסביר שתקבלו מזרן שכבר כמה זוגות התנסו עליו לפניכם.

אנחנו בחרנו באופציה הראשונה

לקח לנו מעל שעתיים התנסות בחנות

ולצערי אני לא מצליח להבין איך האופציה השלישית אפשרית מבחינה כלכלית אם מבטיחים שכל מזרן אחרי שהוא חוזר מהתנסות נתרם או נמכר לבתי מלון בעלות נמוכה משמעותית.

לא רוצה להוציא לעז על אף חנות. רק מבין שזה כנראה לא מתכנס כלכלית עם ההבטחה

מכירה עוד חנות אחת לפחות שמאפשרת הרבה לילות ניסיון בבית בלי ניילון (ואם מוחזר אז תורמים כזה).

מן הסתם זה מבוסס על זה שכמעט כולם משאירים, והמינוס של אלו שמחזירים, משתקלל עם תוספת לקוחות שקונים כי יש את האפשרות להחזיר במידה ולא נוח (וכאמור, הרוב לא מחזירים).

אסטרטגיה עסקית זה הכל. 

לרוב ללכת לחנות להתנסות זה כדי להחליט על דגם, רמת קשיות וכו.

אבל תכלס, צריך לישון על זה לילה

גם איזה מבלבל זה לשכב על 10 מזרנים ולהחליט מה הכי נוח. וואו.

שכיבה של כמה דקות בחנות על מזרן לא משתווה לשינה עליו לילה שלם.

אז זה נותן לאנשים ביטחון, כי מזרן זו הוצאה גדולה, ואם יודעים שמקסימום אם יחזרו הביתה ויהיה לא נוח הם יוכלו להחזיר- הם קונים ביתר קלות.

גם אם זה להשאיר את הניילונים. 

שהם מקבלים בחזרה..

המסקנה שלי היתה שרוב האנשים מתעצלים ולא מחזירים..

והקצת שכן - הגיוני שמוכרים לבתי מלון או משהו כזה.

כי אם הרוב מחזירים - לא מצליח להבין איך זה עובד

מוכרים כעודפים במחיר מוזל, או תורמים, וזה לא כזה הרבה כנראה.

שהם כנראה משומשים??

מרוצים מאד

אם רוצים לנסות לדעתי אפשר לבקש להגיע לנסות במחסנים שלהם ויש גם תקופת נסיון

יש קודים לכל מיני משפיעניות אם תרצו לנסות

שנינו מאד מרוצים, קנינו מיטה ומזרונים. המזרונים מאד נוחים. שירות אחלה בסך הכל.

רק קחו בחשבון שהמיטות גבוהות (לפחות בדגמים שאנחנו קנינו, אולי יש להם אחרים שלא...)

חייבת לתקן:

מזרן

ולא מזרון

מצו"ב אפילו העמוד הספציפי מאחד הספרים שלו  

לתקן בעמוד הראשי שם כתוב בטעות "מזרון"

@משה 

(ורק כדי להביא את המקור, אז זה הספר של אבי ז"ל (שהיה ד"ר ללשון עברית) משם הבאתי את העמוד הנ"ל):

קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.

אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -

שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -

האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.

ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:

המקום:

המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.

ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום. 

נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.

ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.

האדם:

האיש הכי קדוש לי זה אישי.

האישה הכי קדושה לי היא אשתי.

קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -

להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם. 

להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם. 

"הרי את" - ורק את.

"מקודשת לי" - ורק לי.

מקודשת.

רק היא עבורי.

רק הוא עבורי.

לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.

לקדש אותנו.

הזמן:

הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.

לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.

לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.

לתת זמן ופניות לביחד שלנו.

ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.

אז גם בביתנו פנימה -

מקום

זמן

אנחנו -

האיפה

המתי

המי

ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.

"קדושים תהיו"

"כי קדוש אני"

ה' אחד ושמו אחד

וללמדנו גם מתוך כך -

אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.

אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.

ואנחנו יחד - אחד.

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

אני לא נתקלתי בזה

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.

והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

לגזור ולשמור

ככל האפשר. גירושין שוברים ילדים. אז זה ממש לא לכתחילה למצוא להם הורים חדשים בנישאוין שניים, אאכ באמת אין ברירה והנישואין המקוריים הגיעו לשבר שאין חזור ממנו.

מעניין איך הגעת למסקנה

זה ללכת לקיצוניות.

לא להגיד כלום בקשר למה שנאמר.

לא לעזור בכלום.

לא עולה לכתוב את זה כלום.

וככה יוצאים בתדמית איכפתית./קריזיונרית.

ומבטאים לבן אדם כמה ההודעה שלו נגעה ללב

בלי להתייחס לדברים

זה סוג של תגובה להוצאת הקיטור - לך לטיפול

כלומר באמת אתה בבעיה -

אותי זה לא מעודד, אבל אם יש אנשים שמרגישים

ככה מעודדים ומעודדים - באהבה ובשמחה

ואם יש ליהודי מה לתרום לנושא

שיכתוב את דעתו.

מה הקטע עם המשלוח לייעוץ הזה

אין לך מה לכתוב -

תכתוב "נגע לליבי"

אולי "אשמח לשוחח."

יש לך -תכתוב-

אבל מה הקטע לשלוח כל דקה לייעוץ

ממילא הוא בפורום להתייעץ לא?

נניח שאתה מבין בשיפוצים, וחבר שלך מתייעץ איתך, אתה יכול לייעץ לו איזה חומרים לקנות ובאיזה כלים כדאי להשתמש, אבל אם תעריך שזו עבודה גדולה ו/או מסובכת, או שתשים לב שוואלה לבן אדם אין מושג על מה אתה מדבר, לא תציע לו להזמין איש מקצוע? 

לא מתקרב לייעוץ בחיים האמיתיים

בטח לא לטיפול

ולפעמים רק מהצד רואים כמה טיפול יכול לעזור

אם אתה באמת מתכוון למה שאתה אומר.

אתה שומע את עצמך?

למה טיפול זה קיצוני?

אדם חולה שלא מצליח להסתדר עם במחלה שלו, ללכת לרופא שיעזור להתאים לו טיפול רפואי/תרופה זה צעד קיצוני?

כלומר, "לך לטיפול" זה אומר שאתה יכול לקבל עזרה בקושי הספציפי שלך. לא צריך להילחם לבד  בלי שיש לך מושג  איך זה פועל.

אבל לפעמים אנשים אוהבים לשמוע את חכמת ההמונים...

יש בזה משהו אחר מהטיפול

לטיפול זה גם טוב

אני חושבת שזה לא סותר

אז אני אסביר את עצמי

כי אכן לא הסברתי את עצמי בצורה מובנת

לשם כך אביא דוגמה:

דו שיח בין אשה לחברה

1)

האשה: בעלי כל כך מיוחד.

חברה: כל הבעלים הם מיוחדים.

האם החברה חיזקה את דברי האשה או ביטלה אותם?

2)

האשה: בעלי הוא כל כך מיוחד.

חברה: אף בעל לא מיוחד.

האם יש הבדל?

בשני המקרים גם בהכל וגם בכלום.

הצד השווה שבהם,

הוא התעלמות/ ביטול/ אי מתן מענה

אי האזנה - למשפט שנאמר.

יפה, אחרי שהדגמנו את זה

שאין הרבה הבדל בין הכל לכלום.

כך גם התכוונתי בעניין שלשלוח לטיפול, 

שזה אומר 0 יחס למה שנכתב כתב

ואי מתן קרדיט שהוא יכול לעזור לעצמו.

למרות שהוא ביקש עזרה / תמיכה בפורום.

שווה בצד מה ללכתוב למישהו להתגרש

שזה דומה במסר של מצבך / מצבכם די אבוד

אין לי ציפיה ממך שתקרא את מה שייעצו לך.

בשני המקרים

לא הייתה תגובה וכבוד

והאזנה למה שבפועל נכתב

כשנשלפו פתרונות הקסם ה- שכחתי את המילה

טיפול, וגירושין.