אתם עובדים גם בימי שישי?

בני כמה הילדים? הםלא לוקחים חלק בתחזוק הבית?

אבל שנינו לא עובדים

הילדים בני 10, 7, 5, 2.5

לא לוקחים חלק כמעט, רק קצת כשמפצירים בהם.

ולבזר סמכויות. זה קודם כל.

אם כל ילד יודע שהוא אחראי על דבר מסוים, חוץ מפעוט בן 2.5,  אפשר להפעיל אותם יופי

הילדים שלי בני 6 ו7 וכבר מגיל 4 עוזרים עם כביסות. אני מקפלת, הם מפזרים

לפנות צלחות מהשולחן ולהעביר ניגוב

לסדר חדרים וחלל מרכזי, בהנחייתנו ואיצנו

היום הם גם עוזרים בשטיפה

חבל לא לנצל את כח האדם הזמין הזה.זה גם עניין של חינוך בעיניי

מעבר לזה, אני לפחות בימי שישי מאפסת דברים שלא הספקתי בבית כי אני לא עובדת.

אבל האמת היא,שהעדיפות היא לשים סטופר חצי שעה ארבעים דקות כל ערב ופשוט לעשות.

מעבר לכך, בעניין הכלכלי, זה באמת קשה.

יש צפי להגדלת הכנסות? מתי אתה מסיים ללמוד?

הפעוט עולה שנה הבאה לגן עירייה? 

מסיים ללמוד עוד שנתיים וקצת אם הכל ילך חלק.

קיבלתי העלאה קלה החודש החודש, אשתי עובדת מדינה אמורה להשתדרג בעוד חודשיים בשכר קצת.

בהוצאות בקרוב. כי בכל מקרה תצטרכו שוב לשלם למעון

אני קוראת שאתם לא במינוס, זה כבר טוב

מצד שני, בכל זאת הייתי יושבת על הכנסות הוצאות לראות מאיפה אפשר בכל זאת לנסות להוריד.

וגם, הייתי סוכמת את העלות של האוכל בחוץ.

זהיכול להסתכם בלא מעט כסף

ועוד משו, אם יורשה לי

אם בסוף הלימודים לא צפויה עלייה בשכר וזה רק סימון וי מקצועי, אז הייתי מקפיאה אותם. זה לא שווה בעיניי אם זה בא על חשבון הבית והעזרה לאישה, על חשבון הזמן עם הילדים, עולה כסף בפני עצמו, ומצריך הוצאה של אוכל בסוף.

אבל זו דעתי 

סך האוכל בחוץ שלי בחודש קצת פחות מאלפיים שקל.

פרנסה מהשמיים אבל הלימודים האלה ספציפית אמורים לפתוח לי דלתות רבות ואפשרויות תעסוקה שונות בפרט עם הניסיון שאני צובר.

3 חודשים לא בתשלום אז אין הכנסה אחת

חודשיים בפעוטון ואז מעון. ההוצאה לא יורדת

או שאני לא מבינה נכון..?

ההוצאות על אוכל אסטרונומיות בעיניי. ושים לב במאמר מוסגר שאם אתה לא נמצא הרבה בבית, אז ממילא הוא יהיה פחות מסודר כי אתה לא שותף. 

ל6 חודשים?

אתם צריכים לעשות תוכנית כלכלית מדוייקת אחרת בכלל לא בטוח שהכרית ביטחון שלכם תספיק לחופשת לידה יותר סביר שתסיימו את החופשת לידה במינוס.

אמרת ממש נכון

צריך להיות זהירים

אם יש צפי ריאלי לעליה משמעותית בשכר בהמשך

תתיעץ עם מישהו שמבין בפיננסים

או לחלופין- יכול להיות שהכסף "נוזל" לכם במקומות הלא נכונים ויש דך לחסוך גם עכשיו

יש אנשים שמומחים לעזור בזה

לפעמים חסכון בכמה מקומות ספציפיים (קניות,מגורים, רכב) יכול לעשות שינוי משמעותי שיפנה כסף

כנ"ל בתחזוקה של הבית - צריך לסגל כמה הרגלים חשובים, לפעמים השקעה מסוימת אבל שנותנת תמורה גדולה (מדיח,מייבש)

לפעמים שינויים כמו לפזר כביסה בסלסלה במקום לקפל ודברים דומים

וכמו שכתבו- להעביר מטלות לילדים

נשמע שאתם טובעים

אבל עומס כזה ובלאגן זה מעגל שלילי שמזין את עצמו

לפעמים צריך קצת יעוץ מבחוץ

לפעמים מספיק לעצור ולקבל כמה החלטות אמיצות

אבל צריך לשבור את המעגל ולהפוך אותו

בהצלחה 

שהבית הוא העיקר

אמנם מותר ואף רצוי ליהנות מהעבודה והלימודים, אבל זה טפל ביחס לבית.

אם אתם בעשירון 8 (כלומר הכנסות נטו של מעל 23K למשפחה) ונמצאים בגירעון חודשי של 3000 ש"ח, אז משהו בהתנהלות הכלכלית ובתכנון הפיננסי ממש לא נכון.

ממליץ ללכת ליועץ לכלכלת משק הבית או לפנות לארגון "פעמונים".

בהתנהלות נכונה, תוכלו לחסוך מספיק וגם לשכור עוזרת (ו/או לקנות רובוט שואב-שוטף), כך שזה אמור לפתור את רוב מה שהצגת כאן.

וזה עוד לפני השינויים ש-@המקורית הציעה כאן, שהם מעולים ונכונים אך דורשים עבודה לטווח יותר ארוך..

אנחנו כמעט לא משלמים מס הכנסה גם, 4 ילדים, אחת מהן בעלת מוגבלות קלה, גם אני בעצמי נכה 50 אחוז.

חלק מהעניין שאין אפשרות למס הכנסה שלילי או החזרי מס כי אנחנו כמעט לא משלמים.

של 3000 כל חודש כי זה מאוד לא סביר אם אתם מרוויחים יפה!

וממשיכה אחרי שטיפלתם בזה בלקחת עזרה חיצונית פעמיים בשבוע.

בנוסף איפוס קטן בסוף כל יום משנה את התמונה

מלבד זה שאני אוכל מלא שטויות בחוץ בין העבודה ללימודים, חלק מהעניין שאני כמעט ולא בבית.

כשהתזרים הוא שלילי זה כבר בעייתי.

שטויות יכול להצטבר גם לכמה אלפים.

כל עוד אין טבלה מסודרת של הוצאות קשה ממש לדעת איפה אפשר לקצץ.

כי זה מעגלי בשביל שהבית יהיה מקום נעים אתה צריך להיות בבית ולהשקיע בסדר/ניקיון במיוחד שאשתך בהריון ואומרת שהיא לא מצליחה להחזיק את הבית לבד.

אבל הנושא העיקרי זה אשתך והבית.

אחלה פתרון לברוח מהבית.

אשתך אוכלת בכלל? כשאתה עובר בין לימודים ועבודה וקונה לעצמך אוכל…

יש לה גם את האופציה לברוח מהבית כשקשה לה ולחזור רק להתקלח ולישון?

מצטערת על התקיפות אבל זה אכזרי ממש

ואשתך צדיקה ענקית שהיא מסכימה שתתקלח ותישן ובזה תם הקשר לבית לאישה.

תוריד מהעבודה! תוריד מהלימודים!! תתחיל לבוא הביתה ולהוריד עומס . לקחת את הילדים לרופאים/ לתקן דברים שבורים בבית

מסכנה זה מה שיש לי להגיד עליה אם אתה מרגיש עומס ומחנק מה היא מרגישה. שלא תתמוטט 

כן יש שנים שיש בהם עומס מאוד גדול פיזית וריגישית אבל לברוח זה לא פתרון

וכי הוא לא יכול 'לנוח' בבית אז הוא נמרח במקום אחר.

זה לא בסדר. אפילו ממש לא בסדר. אבל ככה זה עובד כרגע וצריך להבין את זה בשביל לשנות.

באמת עשית טובה ענקית שלקחת ילד לבטרם.

משהוא לנפנף. לקחת ילד לבטרם זה המינימום של המינימום של המינימום שקיים .

זה לא משהוא שבכלל צריך להעלות אותו על דל שפתיך

מה חשבת ? שאולי היא בהריון תשב עם ילד בבטרם? וגם תשאיר ילדים לבד כדי ללכת או תשבור את הראש לביביסיטר

ומה קורה עם דברים שאתה לא יודע לתקן? אתה אחראי להזמין טכנאי מהר ולטפל? תנור שבור זה צריך טיפול דחוף

אני לפעמים רואה גברים ברכבים בשעה שבע בערב נשארים באוטו מסתכלים בנייד.

זה אכזרי מבחינתי. אתה יודע שאשתך מתמודדת כעת עם מקלחות/ ארוחת ערב הורגת את עצמה

הכי נח לשבת במזגן באוטו לנוח

זה מוזר

קח איתך את אחד הילדים לפי העניין. אתה עדיין בחוץ אבל הורדת עומס מהבית והילדים קיבלו זמן אבא.

עשיתי את זה לא מעט בחופשים. הבכור כשהיה קטן יותר הלך איתי לחוות שרתים ואולפני רדיו וכל מיני פינות מעניינות.

כשהורה הולך למקום שהוא מעוניין בו, או עושה דבר לטעמו ולא כי צריך לשעשע את הילדים, גם הילדים מרוויחים.

מהניסיון שלי זה תמיד יוצא יותר טוב מאשר "לשמור עליהם" או להעסיק אותם. 

ההכנסות שלכם מאוד גבוהות

בתלם לא אמור לתקוע אתכם ככ

ההתנהלות שלכם לא נכונה איפו שהוא וחשוב שתבדקו דחוףף איפה כי במשכורות כאלה אתם אמורים לחיות ברווחה ועם חסכונות נוספים לילדים ולעתיד

תשקלו אולי ליווי מקצועי/ טבלת אקסל (ככה אנחנו עובדים) כל חודש רושמים הוצאות הכנסות ומקצים כמה יש לביזבוזים ועומדים בתקציב ששמנו

ובנימה אמונית אתם מקפידים על מעשרות? אולי שווה לנסות

וזה בסדר שירד כסף מ"כרית הביטחון" בשביל לעבור את ההריון המבורך ואת הכמה חודשים אחריו עד שהיא תתאושש.

נשמע שאתם מוצפים

העובדה שהוספת שאשתך בהריון אחרת היתה מצליחה להשתלט חשובה מאוד

ועם כל זה, להיות עם הכנסות גבוהות כאלה ולהיכנס למינוס ככ גדול דורש בדיקת התנהלות וחישוב מסלול (בתקווה שאחרי איזון כספי תוכלו לקחת עוזרת בתשלום).

משהו לא מסתדר? יש חובות עבר?

צריך לקחת יום/כמה ימים להתאפס על הבית ולאחריו לנסות לשמור על המצב כמה שאפשר.

לרתום את הילדים, כל אחד לפי גילו כמובן להיות חלק.

ואנחנו גם לא במינוס.

יש כרית ביטחון 19 אלף שקל, פעם היו 30.

כן אפשר ללמוד להסתדר עם זה אבל זה דורש לדעת לצמצם איפה שצריך.

אתם עושים מעקב על ההוצאות (טבלה/אפליקציה)?

אני מניחה שאם אתה לומד זה אומר שיש צפי לשיפור השכר? 

בגלל כל הבתלמים צריך ממש להשתדל להיות בתזרים חיובי כלשהו ולא על מאזן 0 שיפצה על חודש מסויים שבו יש בלתמים.

בנוגע לבית ברור שאם אישתך בהריון זה מקשה על התחזוקה.

אני גם לא אלופה בתחזוקת הבית אבל כן יש שיפור עם השנים. 

מה שהכי השפיעה על רמת התחזוקה זה להכניס משימות לרוטינה מסויימת למשל כל יום מקדישים 40 דקות ל:

סידור סלון מטבח הכנסת מדיח הכנסה של 2 מכונות כביסה וקיפול של 2 מכונות כביסה.

יוצא שיום מסויים לא מספיקים (בעיקר אם אני עובדת עד מאוחר באותו יום) אבל גם אם מדלגים על יום יומיים זה משאיר את הבית ברמת תחזוקה סבירה +.

זה לא חייב להיות 40 דקות ברצף זה יכול להיות מפוזר לכל מהלך הערב. 

ופעם בשבוע (שישי או חמישי) הבית עובר סדר שכולל את כל החדרים זה כן דורש שמשהו אחד יהיה יותר על הבישולים ומשהו אחד יותר על הסדר כי די קשה לעשות גם וגם.

46 נטו למשפחה זה כבר עשירון עליון

אבל זה תלוי גם בניסיון בעיקר בתחום הזה.

הלימודים זה לפתוח דלתות וואפשאויות תעסוקה.

תנוח דעתך. הבלגן שלנו בבית  במשך תקופות מסויימות היה יותר גדול. אם אני בעבודה אז הבית נשאר בלגן. במידה רבה ימים שהבית תפקד היה כי לא הצלחתי להתרכז ליד המחשב הזה (וקמתי לעבודה פיזית) וזה היה סימן לא טוב בכלל.

כתבת שאתה לומד - זה לימוד מקצועי? האם יש לזה תאריך יעד שבו זה יגמר?

(לחילופין, בקיץ לא לומדים בדרך כלל)

אין לימודים בין אוגוסט לאוקטובר.

אמור להגמר עוד שנתיים.

כלומר, אתה יכול לתת דחיפה (גם בעבודה וגם בבית) בחודשים שאין לימודים ולהכניס יותר כסף לקופת חרום (כן! ככה נכון לעבוד). בסוף אתה מנסה לתכנן את העתיד שלך עם הלימודים האלה אז לא בטוח שזה  כל כך נורא.

גם בחגים אפשר למצוא כל מיני עבודות זמניות למינהם. אפילו לעבוד בשבת בדברים שההלכה מתירה ויש לא מעט כאלה (ראיתי פעם מחקר שטוען שכ-30% מהעובדים בשבת עובדים במשרות שזה מותר על פי ההלכה).

הייתי גם בודק את ניהול הזמן שלך כשאתה לומד. אפשר למשל  להקשיב לשיעורים ולחומר טכני בזמן שאתה עושה עבודות בית (לי זה עושה טוב ממש). אם זה מתאים לך, אז סבבה. אם לא, זה גם בסדר.

אתם חייבים לסדר במדוייק ממש את ההוצאות, לפי סעיפים ותתי סעיפים ולהיות במודעות כמה מוציאים על כל דבר. אפשר לעשות זאת לבד בטבלת אקסל פשוטה ואם מתקשים - שווה לעשות מנוי לרייזאפ. לנו יש ואנחנו חוסכים בזכות זה, הרבה יותר ממה שמשלמים להם.

אוכל בחוץ באופן קבוע, זה אם כל חטאת. גם יקר ומצטבר בלי ששמים לב וגם ממש לא בריא. כדאי מאוד לפתח את ההרגל לקחת מהבית סנדוויץ'/טוסט+פרי/ירקות חתוכים. זה דקות בודדות של הכנה ויש לך אוכל יותר זול משמעותית ויותר בריא משמעותית לכל היום.

מעבר לזה - ללמד את הילדים להשתתף בסידור הבית, כל אחד לפי יכולתו. זה דורש סבלנות להדריך אותם, אבל משתלם. אגב, אשתך יכולה להדריך אותם גם כשהיא יושבת בספה.

בהצלחה רבה.

רק חוזר ומדגיש, אוכל בחוץ יכול להגיע לכמה אלפים, מנסיון,

ובדרך כלל זה ביצה ותרנגולת, הבית לא מסודר אז בטח גם המטבח לא, ואז אין כוח להכין אוכל במצב הזה, קונים אוכל, חוסר כספי וחוזר חלילה,

לי היה הרגל רע בלימודים לאכול מבחוץ, כמו מאפים וכדו, אחרי חישוב זה יצא מאות ואולי אלפי שקלים,

היום קונה בחוץ אבל פעם בשבוע נגיד, כך חוסך...

ובכללי שהבית מבולגן קשה לחסוך בכסף... צריך פעם אחת לסדר הכל ולשמור על זה (יוצא כביסה מהמייבש מייד לקפל, זה בדיוק 5-10 דק, השתמשתם בכלים לארוחת ערב, מייד לשתוף, גג 5 דק, וכן הלאה והלאה בכל דבר בבית)

לא באקסל אלא במחברת נייר.

אני יכול לפרט לך כמעט כל חודש 11.5 שנים אחורה ברמת האגורה.

כמעט ברור לי שיש לכם במה להוריד.

ווצאפ אחד ברגע חסכתי 800 שקל בחודש.

ברור לי שאפשר לקצץ.

חוגים - לך, לאשתך, לילדים - אפשר לקצץ וזו הורדה משמעותית. חוגים לדעתי זה אקסטרא.

רכב - האם יש רכב? אחד/שניים? האם אפשר להוריד רכב?

אוכל בחוץ/הזמנות אוכל מוכן - חסכון עצום אם מתנהלים נכון. גם אם לא נמצאים כל היום בבית - אפשר להביא אוכל מהבית, הכל עניין של הרגל (אני מכינה קופסאות לילדים שלי ולעצמי, נדיר שקונה בחוץ, גם לרוב יותר בריא). אפילו אם תיקח רק ארוחה אחת כבר חסכת. אם תקח שתיים - חסכת משמעותית יותר.

חודש ספציפי שיש הרבה בלתמי"ם לא הייתי מכניסה לחשבון. אבל ככלל - מאוד תלוי כמה משכנתא יש ומה הוצאות החינוך, אבל לרוב אפשר לדעתי לחסוך מ23 אלף, ואז גם אם יש בלתמים זה מהחיסכון.

היתרון מבחינתי (כנראה שאני הרבה פחות מסודר ממך, בזמנו ניסינו להחזיק מחברת כזאת, עבד זמן קצר...) של הרייזאפ זה לא רק הרשימה אלא שהוא גם עושה לנו את החשבון - כמה יצא בכל סעיף וכמה אפשר עוד להוציא ובמיוחד כמה נשאר להוצאות משתנות, אם יצא יותר או נכנס יותר (החודש המשכורת שלי היתה טיפה יותר גבוהה, לא בדקתי עדיין למה, אבל לפעמים גם מקבלים צ'ק מסבא) זה מתעדכן אוטומטית .

כך שאפשר להכנס פעם ביום או כשמתלבטים האם הוצאה מסויימת רלוונטית עכשיו, רואים מה רשום ולפי זה מחליטים.

וכמובן, צריך להחליט שזה חשוב - אם אתה בתזרים שלילי, לא קונים אוכל בחוץ (או שקונים במכולת הקרובה לחם וגבינה). בהצלחה רבה

לנו עולה בערך חצי. כולל פירות יקרים בסופר.  כנראה שמה שיקר באמת זה 2 מכוניות ודברים מסביב.

רובם חבורה של בכיינים לא מודעים

חושבים שהם זכאים לתואר אבירות על זה שהם משלמים את צרכיהם ועל זה שהם לא משלמים מה שהם לא יכולים (במקרה שהם באמת לא משלמים, ולא קונים מאיפה שאין להם כי "מגיע להם")

תחושה שהם חיים ביקום מקביל ממש

רק לראות את הכותרות של הפרקים

"דוחים טיפולי שיניים ולא טסים לחו"ל" כאילו אין הבדל

"מצמצמים דמי כיס לילדים ומכינים אוכל בבית" 

וואלה, לא נשבר לי הלב 

איך בני זוג שמרוויחים בין 22 ל-25 עם שני ילדים (אפילו לא תינוקות במעון) ורכב אחד, מרגישים חנוקים באופן כלשהוא ("לחשוב אם לקנות לילד תפוח פינק ליידי שהוא מבקש").

משהו נראה לי ממש לא סביר שם. או שזה משהו שאני פספסתי מאוד? מישהו יכול להסביר לי? 

אבל יש הרבה מאוד כמוהם...

יש אינסוף דברים שאפשר לבזבז עליהם כסף, ומי שלא יודע לשמוח בחלקו מרגיש חנוק שהוא לא יכול לקנות ולבזבז בלי סוף.

ברור שיש להם מספיק כסף לתפוח, הם פשוט מבזבזים את הכסף על דירה יקרה במרכז/חופשות/בילויים וכו'.

הילדים שם אוכלים פירות שאצלנו אוכלים רק בשבת, ורק עכשיו כשיש לנו יותר שפע.

פעם לא קנינו פירות כאלה בכלל.

ובכלל - היא אמרה שזה נורא להגיד לילד לא בסופר - אני חושבת שזה בכלל לא נורא. זה חינוך. 

לא קונים כי זה יקר, נקנה במקום אחר/בעונה/פרי פחות יקר - זה חינוך פיננסי, וחינוך לאיפוק ודחיית סיפוקים מגיל צעיר.

נכנסתי בשבועיים האחרונים לכמה סופרים ושפשפתי את העיניים כשהסתכלתי על המחירים של השוקולדים למשל

אבל עוני, בינינו, זה לא לא להצליח לתת יותר מ2 חוגים לילדים

 אנשים קצת מאבדים את הפרופורציות  

אם תופסים מותרות כבסיס, אז כשאין את המותרות מרגישים מחנק של מחסור שמנותק מהמציאות.

אם מרוויחים המון ומוציאים יותר מ10,000 מעל ההנכסות כל חודש...

ממילא כל הנקודת מוצא שלהם היא אחרת לחלוטין

זה לא סתם במה לחסוך 

זה איך הם  מסתכלים על חיסכון 

מה נחשב חיסכון אצלם 

וניסיתי לעשות את החישוב..

תפוחי פינק ליידי זה לא דבר כזה יקר, אפילו אנחנו קונים לפעמים כאלה ואנחנו מוציאים הרבה פחות מהם (אצלנו זה עולה 3 שקלים יותר לקילו מהתפוחים הרגילים)

משהו בחישוב שם נשמע לי לא הגיוני גם אם אני לוקחת בחשבון שכירות יחסית גבוהה ושני רכבים 

וזה ממש עצוב כי היא מרגישה באמת חנוקה ו"בעוני", וכשאומרים לה שההכנסות שלהם נחשבות גבוהות היא בהלם ו"יש לה דמעות בעיניים". זה לא הצגה, זו התחושה האותנטית שלה.

אבל נראה שכל כך אין סיבה, אז אוף, זה מסתכל, כואב לי בשבילה. אא"כ יש להם הוצאות חריגות על דברים רפואיים או משהו דומה שלא סיפרו שם (ואז אין כאן דוגמא מייצגת), אז נראה שיש הוצאות גבוהות על דברים שעבור הרבה אנשים נורמטיביים ושמחים הם מותרות, אבל סובייקטיבית עבורם מרגישים הכרחיים...

שזוגות חילוניים שמתבססים כלכלית לפני שמגיעים ילדים מתרגלים לרמת חיים מסויימת ואז כשמגיעים ילדים קשה לרדת ברמת חיים. לעומת זוגות שמתחתנים צעירים לפני שמתבססים כלכלית ומתרגלים לחיות בצמצום יחסי ואז ההגעה של הילדים היא תוך כדי ההתבססות ואין את הירידה המשמעותית הזאת ברמת החיים.

זה באמת הרבה יותר קשה לרדת ברמת חיים מאשר מראש לא לעלות.

אני חושבת שזה קשור הרבה גם למה אתה רואה כמטרה בחיים.. הרבה יותר קל לחיות בפשטות כשיש לך מטרות גבוהות יותר בשבילם אתה מוכן לוותר על חלק מהכסף (לימוד תורה, גידול ילדים, התיישבות, נגישות לעם ישראל, חיים בשפיות ובנחת ועוד). 

לק"י

הלוואות וחובות?🤦‍♀️

אני בעד להנות מהחיים ולא רק לעבוד קשה, אבל אפשר להנות מהחיים גם בצורה צנועה יותר.

בציבור הדתי (לפחות בחלקו) יש תרבות של "לחתן את הילדים" שבסופו של דבר מתרגמת לכסף.

זוג חילוני יממן לעצמו את החתונה, ישתמש בצ'קים לכיסוי ההוצאות ולא תמיד יקבל עזרה מההורים לקניית בית.

זוג דתי יתחתן על חשבון ההורים, ישתמש בצ'קים כהון ראשוני לקניית בית ונראה לי שיותר מקובל גם לקבל עזרה בקניית הבית (שוב, ברור שלא כולם אבל נראה לי שזה יותר מקובל).

 בכלל, הם מביאים כל הזמן בתכניות האלה את ה"לא סבירים" ואת הקצוות בעיניי

בפרק הראשון הביאו זוג שמשלם משכנתא של כמעט 13.5K. שזה מפלצתי ממש. 

עכשיו הביאו זוג עם הכנסה של 25 נטו ואני לא מבינה על מה הם מדברים בכלל מבחינת תחושת עוני וחנק כי אנחנו גם עומדים על הכנסות דומות ב"ה עם 2 ילדים. 

הכותרת זה מחזיקים מעמד, והוא בעצם רוצה להראות שהם לא מחזיקים מעמד.

הוא תמיד טורח לשאול אם הם יעזבו את הארץ, וכולם עונים לו שזה אופציה.

אם הוא היה לוקח משפחות שבאמת רלוונטיות לכתבה, למשל בפרק של החד הוריות לא קשה למצוא גרוש עם מזונות או גרושה עם ילדים שבאמת חווים את הקושי הכלכלי - הוא לא היה מקבל את התשובה שהם יעזבו לתאילנד. זה לא תשובה של אנשים קשי יום, אלא תשובה של אנשים עם רווחה כלכלית ואופציות בראש במקרה הטוב, ובמקרה הרע מפונקים.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.