חוויתי מאוד מאוד והילדים ממש מחכים לזה

אבל נוסעים עם המשפחה, לא יודעת אם זה משנה

לגבי ארוחות, חלק קונים דברים קלילים (לחמניות וגבינות, שימורים וכאלה) וחלק אוכלים בחוץ ומעט מכינים

זה נשמע לי הזיה בהריון

אבל אין ספק שזה הכי כיף לילדים

אני מבחינתי מלון..... אבל זה ממש יקר

צריך כל הזמן לדאוג לאוכל,זה לא כמו מלון שהכל מסודר לך

אמהלה אני כותבת את זה וברקע בן השלוש צורחחחחח

מתוך שינה!!!

משהו חדש שקורה לאחרונה וזה נורא 😭

רק חושבת על זה בצימר מתמלאת חרדה

בדכ לחמניות וחלבי לוקחים רק ליום הראשון

שימורים, קרקרים, חטיפים הבאנו מהבית

בבקרים אוכלים לחמניות/פיתות עם מוצרי חלב, אפשר להרתיח ביצים או להכין חביתות על גזייה.

צהריים וערב- אחד מהם אוכלים בחוץ והשני מכינים או אוכלים לחמניות עם מגוון שימורים, אפשר שוקולד, או כל מה שעולה בדעתכם.

(בדכ יום אחד עושים על האש אבל אם היינו לבד זה לא היה קורה.....)

ואם עושים דברים ולא יושבים כל היום בצימר אז הילדים לא מחפשים אוכל כל היום.

אנחנו מטיילים רוב היום, מסלולים, מעיינות, ים ועוד אטרקציות ואז יש פחות התעסקות סביב חיפוש אוכל אצל הילדים.

ועוד בהריון

אמהלה רק מלקרוא מתעייפת 🥱

ושלא תטעי,

אני לא עושה מסלולים בהריון, מפחדת להחליק/ליפול.

וגם בדכ יש את התינוק התורן בעגלה אז אני בנגיש או מבלה איתו זמן איכות בתחילת המסלול עד שחוזרים 😅

אבל נהנת מכל המסביב, מהכייף של הילדים, מהזמן עם בעלי (שאם לא הטיול אז הוא בעבודה....)

אני במיליון התלבטויות

ממש לא קל לי גם ביום יום אז חושבת על צימר חוששת מאוד.....

קל איתם.

אם תסעו כדי לנוח ולהיות בצימר כל היום, זה כנראה לא יהיה כייף ויהיה קשה איתם.

אם תצאו רוב היום, יש מצב שגם אתם תהנו ולא רק הם...

אבל , בעלי לקח הרבה אחריות על ההתארגנות.

מוכנה רק בקמפינג מסודר עם מזרונים, דשא ומקלחות .

ברור שצימר יותר נח.

עכשיו הבנתי שאת שואלת על עצם הנסיעה , לאו דוקא על צימר.

אז ברור שכן, אם לא היתי נוסעת לחופשות עם קטנים, כנראה שלא היתי יוצאת לחופשה משפחתית 20 שנה.

פשוט לא לצפות לנופש של מנוחה, אלא לנופש של פעילות.

הצימר הוא מקום לישון, וביום ללכת למקומות שהילדים יהנו בהם.

אם יש ברכה בצימר, היא חייבת להיות נעןלה עם מפתח אצלכם, ויכולה להיות חלק מהבילוי, רק כשאתם שם עם 7 עינים( מעדיפה בלי ברכה בכלל , או ברכה במתחם נפרד, בגלל החשש מטביעות)

כדאי שתהיה בצימר חצר עם משחקים לילדים, שחהיה להם מקום לשחק בזמנים שתהיי עסוקה בהתארגנות.

אוכל- בוקר, קונים לחמניות  ירקות, קורנפלקס במכולת הקרובה .

צהרים , לחמניות עם פסטרמה או שאוכלים בחוץ.

ערב - על האש אם יש כח( לא את , בעלך). אם אין כח, מזמינים פיצה.

גם לנו אין מי שישמור עליהם

ותמיד צריכים ללכת איתם

אבל פתאום אחרי כל התגובות והמחירין שאני שומעת אני נחרדת

גם לשלם מלא וגם לעבוד כל הזמן בלי כמעט דקה מנוחה

נופש משפחתי- לוקחת את הילדים.

נופש זוגי- שום סיכוי. 

זה לא יתן לך נופש במקום נופש זוגי.

אלא אם כן אתם רק ישנים בצימר ורוב היום נמצאים בתעסוקה או בטיולים. או שיש לצימר בריכה (ונעילה! והשגחה כל הזמן!)

כי באמת להיות בצימר מלא זמן, הילדים משתעממים, והם יותר משתוללים מאשר בבית, והאיבזור לא ממש מותאם לילדים... מבחינתי זה יותר מעייף מנופש.

אבל אם המטרה היא לא מנוחה אלא כיף לילדים, ומנצלים את הצימר כדי לטייל באזור חדש, הולכים לים או לפארקים חדשים, או לטיולים / אטרקציות - אז יהיה מאוד כיף. אבל גם מעייף...

אפשר לקנות גם משחק חדש או חוברות צביעה, כדי שכן תהיה להם תעסוקה בצימר בזמן שאת נחה, או מכינים אוכל.

וצריך לתכנן גם אוכל.

אנחנו עשינו בערך פעם ביום אוכלים בחוץ (פעם אחת מסעדה, פעם אחת פיצה, ופעם אחת אוכל חלבי שעולה פחות ממסעדה), ארוחה אחת של לחמניות, שימורים, ירקות, פסטרמות, וארוחה אחת של לחם עם ממרח / גבינה / חומוס.

רציתי שירגישו הרבה פינוקים ולכן גם קנינו כמה פעמים גלידה / קרטיבים / חטיפים. (קנינו בסופר ולא בקיוסק... אז לא יצא יקר מדי. העיקר כל ילד הרגיש שהוא יכול לבחור מה שהוא רוצה).

אבל בצימר רק ישנו ואולי אכלנו ארוחת בוקר. בשאר הזמן טיילנו והלכנו לאטרקציות.

נראה לי שלא הייתי בהריון בפעמים שיצאנו רק כמשפחה גרעינית (יצאנו גם כמשפחה מורחבת ואז כן הייתי בהריון).

חשוב להתאים את האטרקציות והטיולים לילדים, כי אחרת הם משתגעים... ואם את בהריון - אז כמובן להתאים גם לכוחות שלך.

למה בעצם אתם רוצים לצאת לצימר?

אנחנו למעשה הגענו למסקנה שלא מתאים לנו להשקיע ביציאה כזו (במיוחד שבעלי ואני אוהבים את הפינה שלנו), אז מתכננים טיולים יומיים (לפעמים רחוקים) ואטרקציות בבית (כולל להפוך את הבית לבית מלון, ואז זה כיף לילדים).

במיוחד שבשנים האחרונות כמעט תמיד יש נופש משפחתי מורחב, אז זה עמוס מדי להכניס עוד נופש...

בחופש הגדול שונאים לצאת בעומס ובחום

שנה שעברה יצאנו בתקופה הזו והיה ממש מעולה 

למה לא לעשות נופש איתם בבית?

בעיני עם ילדים צעירים, בטח בהריון, עדיף לעשות טיולים יומיים ולפנק בהם. ואז בכסף שחוסכים מהצימר/ המלון לקנות אוכל בחוץ, חדפ ודברים שמאפשרים גם לכם להיות קצת בחופש...

אם נישאר סתם כך בבית

ובחופש הגדול שונאים לצאת לעומסים וליום...

רוצים משהו לפני יולי אוגוסט העמוס 

אנחנו עשינו כמה ימי שישי כאלה וזה היה ממש כייף

גם לא חם מידי וגם לא עמוס

מעדיפים בהרבה על מלון המוני.

לוקחים בדרך כלל צימר עם בריכה פרטית מגודרת ונעולה.

עושים בעיקר על האש (בערב ונשאר מלא גם לצהריים) ומביאים גבינות וירקות לבוקר (המקסימום שאני מבשלת זה חביתות/ צ'יפס לעל האש)

ורוב היום מטיילים בכל מיני אטרקציות (כן משאירים מספיק זמן להנות מהצימר).

מה שכן זה דורש התארגנות עם האוכל מראש.

רק לישון ולאכול ובמהלך היום מטיילים אז בטח שהייתי מנצלת אם מסתדר לכם כבר

תביאו איתכם משחקים מהבית שיעסיקו אותם

חסכנו בשביל זה ממש

ברור שהיינו רוצים לבד

אבל אם עם הילדים, אז ממש רוצים לצאת לכמה ימים אם כבר

מישהי מכירה משהו בצפון?

אני מפחד. נורא מבריכה ובעלי רק משכנע אותי שיהיה בסדר

בריכה, יש צימרים עם ג'קוזי בשביל הילדים זה אחלה בריכה לא צריך יותר מזה

מרגישה שלא אהיה ברוגע כשיש ברכה בצימר, כי אין אפשרות להשגיח 24 שעות, כל הזמן.

יש צימרים שהברכה שלהם נעולה במתחם נפרד, ואת מקבלת את הברכה לזמן מוקצב, בדרך כלל מתלקים בה בין כמה צימרים לפי שעות.

ואז כשהברכה לא בצימר, אלא את צריכה ללכת אליה, ואת שם ב 100 אחוז עם הילדים שלך, זה נראה לי בטוח וכייף.

זה היה במתחם נעול.

לא היינו רק עם המשפחה המצומצמת בצימר עם בריכה. אבל עם המשפחה המורחבת משני הצדדים היינו בכמה צימרים/וילות עם בריכה. אף פעם זה לא היה פתוח לכניסה חופשית. תמיד זה נעול וההורים מחליטים מתי לפתוח.

אצלנו גם דיברנו מראש על הסכנה שיש בבריכה, הדגשנו לילדים שאין מצב ללכת בלעדינו. והילדים שלי לא יחשבו בכלל על אפשרות כזו, זה לא הסגנון שלהם🙂

אבל טוב שכתבת. באמת שער נעול זה לא תמיד הגנה מספיקה...

(וגם עם מבוגרים צריך להיות עם אלף עיניים על הילדים... קרה לנו כבר שאחיין מתוק מרוב התלהבות קפץ למים עמוקים בלי גלגל ים. אז היו כבר מבוגרים בבריכה, ואני בדיוק הייתי ליד ומהר הוצאתי אותו. וגם אבא שלו היה מאחוריו והיה קופץ למים להוציא אותו אם היה צורך... אבל זה באמת סכנה וצריך להיות במודעות לסכנה, ולהיות כל הזמן עם עיניים על הילדים).

זה לא היה מסוכן לשניים שקפצו. אבל ככלל יצאנו עליהם חזק והסברנו שאין אופציה כזו לעולם. גם מצד עצמם וגם מצד קטנים שרואים אותם. 

רק אם זה מקום סגור ונעול עם מפתח בנפרד מהחצר של הצימר

ובמצב של הריון אני לא הייתי נוסעת אם בעלי לא לוקח אחריות על עניני האוכל וההתארגנות

עשיתי את בהריון של הקטנה

הריון מתקדם

אבל בעלי היה אחראי אני רק עזרתי כשהיה לי כוח

עשינו על האש, ארגנו כריכים

ואכלנו גם בחוץ פה ושם

מוסיפה- שזה בעיני ממש לא במקום נופש זוגי 

הייתי מנסה כן למצוא פתרון לילדים כדי לצאת לבד

אפילו ללילה אחד 

זה נותן המון

אחד הסיוטים שלי

ואני לא פחדנית בכלל ולעצמי כמובן מאוד אוהבת לשחות

בשבילי זה יהיה סיוט ללכת לצימר עם בריכה.

מצטרפת להמלצה פה על טיול אוהלים.

אנחנו עשינו פעם אחת עם משפחה והיה מדהים

מקווה מאוד שגם השנה נעשה.

יש מקומות שעושים בהם אוהלים ויש ליד האוהלים מתקני משחקים לילדים.

אם יש לכם משפחה לנסוע איתה ואז יש לילדים בני דודים להיות איתם אז בכלל חוויה.

ולדעתי לילה אחד או יומיים מספיק חוויתי.

יותר מזה כבר מתחיל להעיק.

ובהריון וכדומה.

דווקא היה כייף ממש

לא טיילנו יותר מידי. אולי ביום שהגענו לצימר וביום שיצאנו.

אבל ביום האמצעי ניסינו להנות מסביבת הצימר.

הבאנו איתנו בריכה מתנפחת, על האש וכד'.

דווקא עם ילדים קטנים יותר קל להנות בצימר. אין להם דרישות יותר מידי גדולות

עם גדולים זה כבר יותר מאתגר. הם רוצים לטייל ממש..

בהצלחה

יהיה חוויה זוגית, או לפחות לא רק.

אנחנו הלכנו לא מזמן והיה מושלם. צימר עם בריכה.

אם יש ציפיה רק לנוח, הילדים כנראה ישתעממו ויטפסו עליכם.

אם יש סביבה מעניינת כמו חצר גדולה, אפ יש משחקים/ספרים - זה משנה מאד

זה קצת מבאס אותי

אחרי התגובות כאן איפה שוקלת לרדתמזה

בייביסיטר עם פיצה וסרט כזה משהו מפנק

לקחת יום חופש ולצאת על הבוקר ליום טיול

לדעתי הכי פשוט וזמין

למרות שיש משהו ביציאה של כמה ימים שזה שווה ממש, לדעתי גם עם הילדים,

כן זה דורש עבודה אבל וואו השינוי נוף והאווירה

את עושה לי חשק ממש...

למרות שאני תמיד חוזרת מותשת מכל התפעול🤭

נוראי 🤣

אתמול אמרתי די אין לי כוח

היום פתאום ממש בא לי במיוחד שחזרו אלינו מאיזה צימר 

אולי את רוצה נופש זוגי של מנוחה, ונופש עם ילדים זה קונספט אחר. אם זו הציפיה, באמת תרדי מזה.

אבל אפשר גם ממש להנות מנופש עם ילדים קטנים.

אפשר לרבוץ איתם כמה שעות בכנרת/ מעין/ ברכה, כשאתם איתם במיים, זה תענוג.

פשוט צריך להתאים את הנופש והציםיות.

בשבילי רק לראות נופים וכנרת זה כבר נופש.

בוקר עד ארבע, או עד הערב, תלוי באפשרויות.

יש גם מקומות שאפשר להשכיר צימר עם זקוזי וברכה לפי שעות.

לכו לכמה שעות כאלה יחד. עדיף מכלום.

עשינו את זה כמה פעמים, היה טוב. 

אם רוצים זוגי לצאת כשהם במסגרות עם סידור אחרי

או סידור אחר..

אם יוצאים משפחתית אז זה חוויה משפחתית

שמחזקת גם את הזוגיות...

אבל לצאת משפחתית כדי להיות כזוג כנראה יביא אכזבה..

עדיף תיאום ציפיות ברור..

אם יש לכם אחים/ אחיינים בגיל מתאים, אפשר להציע להם להצטרף לנופש תמורת עזרה בשמירה על הילדים.

זה כמובן צריך להיות מוגדר היטב מראש - מה הציפיות מהם, ומה הם מקבלים בתמורה. אם הם שם רק בשביל לתת יד מדי פעם, בעיניי עצם ההצטרפות לנופש היא תמורה הולמת.

אם מצופה מהם לשמור על הילדים זמן משמעותי, הגיוני לתגמל מעבר לזה, בכסף או בפינוקים.

אם זה לא אפשרי, תצטרכו לקחת בחשבון שנופש עם הילדים זו לא מנוחה, זו חוויה משפחתית. זה יכול להיות מאוד כיף, רק צריך להגיע עם ציפיות מתאימות.

אז הייתי נוסעת כן, לפחות לשנות קצת אווירה ונוף.

לדעתי יתרום לכולם. לנסות להתארגן מראש על תוכניות ולו"ז כמה שיותר

אבל אם זה ממש ממש יקשה עלייך עם ההריון ואת מרגישה שלא תצליחי אז אולי הייתי משנה אופי של נופש שכן נגיד יש ארוחות מוכנות מחדר אוכל לפחות.

בעלי טיפוס יקרה ולחוץ אז הוא צריך שהכל מתקתק

ועם ילדים זה ממש לא כך 🫢

רוצים 4400 בשביל 8 נפשות וחמישי עד מוצש. הגיוני?????

צימר די קטן בצפון ויש רק ג'קוזי גדול

אנחנו 5 נפשות סוגרים בדרך כלל במחירים של כ2000 ללילה (לפני 10 שנים זה היה באזור ה1000 מאז זה עלה הדרגתית...)

קודם כל, צריך לדעת שצימר עם הילדים זה דבר יקר.. 

כי לזוג זה נניח 700 בממוצע

ואז כל ילד זה תוספת 200, ככה ברוב המקומות.

אז אם יש לך 6 ילדים, יצא לך סביבות 4000 ל2 לילות. וזה מחירים של הרגיל, בחופש הגדול הכל קופץ.

אנחנו היינו בצימר עם הילדים במצפה נטופה, צימר מקסים שמתאים לילדים. יש בריכה, לא צמודה לצימר, מגודרת ועם מנעול, ככה שמבחינת בטיחות זה היה מעולה.אין לי שום אחוזים, ממליצה כי נהניתי.

והפלוס זה שזה צימר רק לדתיים, אז גם אם יש עוד מתארחים במתחם, אז אין חוסר צניעות או שירים לא ראויים (בע"ה) במיוחד אם אתם שם בשבת.
 

תגגלי צימר נוף ארץ הגליל... תהנו!

באמת שאלה מסובכת😅

תכשיטים לא ממש לובשת מטפחות יש לי המון ובאמת לא צריכה..

וחבל לי שיוציאו כסף על אוכל... 🤦‍♀️זה חד פעמי

בעיקר אם אין משהו דחוף יותר 

ואת ממילא לא צריכה עוד כלום, והכסף מוגש לך

הייתי מבקשת מארז קינוחים מפנק/ ארוחת בוקר/ משלוח לצהריים שיחסוך לך להכין/ אוכל מוזמן לשבת

עונה גם ל @כורסא ירוקה

ממש קשה למצוא פה מישהי.. 

מצעים לעריסה

כרית צפה לאמבטיה

מזרן לעגלה

או מכשיר מפנק כמו מחמם מגבונים, סטריליזטור אם את משתמשת בבקבוקים, יש מכשיר שמכין ארוחות לשלב הטעימות, מכשיר שמשמיע את הבכי של התינוק מהחדר השני.

כל הכבוד על המחשבה

מתנה ליולדת

זאת מחווה נחמדת

אני ממליצה על ארוחה שווה

חכי בפתח אני כבר מגיעה

שעות נסיעה מפה..

נניח ביי מי אול תקף למלא דברים ויש לו תוקף של כמה שנים. את לא תצטרכי בגדים לילדים מתישהו בהמשך? נעליים? לעצמך אפילו? 

לק"י
 

תמיד שווה לנסות.

לא באמת מצליחה. להגיע לקניות וכשכן ממש קשה לי למצוא..

אז לא מצליחה לממש את השוברים..

יש לי ביי מי אול ותו הזהב.. 

בפסח לא תקני לילדים מתנות?

התוים האלה טובים גם לקניה אונליין, למשל סטימצקי או צומת ספרים,

עם תו הזהב נראה לי את יכולה לעשות קניות בשופרסל גם באונליין

בצומת ספרים למשל יש גם משחקי קופסא,

כאילו זה להמון דברים שבעיני ממילא קונים,מצעים מפוקס הום עלה לי עכשיו לראש למשל.

אבל רואה שלא הצלחת לשכנע אותך, אם תחפשי למי למסור אני מתנדבת לקבל 🤪

לק"י

ואחותי אמרה לי שאפשר לקנות בבימי באשכר מטפחות. אם עוזר לך או למישהי אחרת.

(גם אני פחות מוצאת מה לקנות לעצמי עם ביימי. בסוף קניתי לילדים בקסטרו, והשתמשתי שם. יד להם שמלות וסרפנים ממש חמודים לילדות, ובמבצעים של 2+2 זה שווה).

מה שביקשתי מהיומולדת

ואז התפנקתי על שטויות ובגדים שאני אוהבת בלי מצפון

אלא מה יפנק אותך...

לא יודעת באיזה סכום מדובר (כל המתנות שאני רוצה יקרות מידי כנראה🤭)

אולי משהו כיף למטבח. או אולי כרטיס כניסה לאיזה אטרקציה משפחתית לנצל בחופשת פסח..

במטבח אין מקום לעוד משהו..

נגיד 300 ש"ח.. 

יש פה מישהי שמוכרת שלטי פסיפס להכין עם השם משפחה..  זה יכול להיות לי תעסוקה כייפית..

אבדוק כמה זה עולה..

שובר לארוחת בוקר זוגית באיזה בית קפה

שמעתי על גלידריות שיש להם שוברים לגלידה משפחתית, זה ממש כיף לצאת עם הילדים להתפנק ולשלם בשובר

שובר לטיפול פנים או מוצרי קוסמטיקה אצל קוסמטיקאית

נעלי בית או פיגמה מפנקת - תמיד כיף להתחדש 

כמתנה מכשיר שמאוד רציתי שהוא בכלל לא קשור ללידה או לתינוק

את יכולה לנצל את ההזדמנות

או סדנה שהיית רוצה ללמוד/לעשות

מקס' את מוסיפה את ההפרש

מכשיר לבית שייקל עלייך כמו שואב שוטף או מכשיר לעצמך למשל ביקשתי מסחטה מיוחדת

טיול מאורגן שווה זה ממש טוב כי יוצאים בלי לתכנן

 כיף   להשקיע בעצמך אחרי הלידה ולטפח את עור הפנים.

יש חברות שונות שמשווקות  ערכה של מסיכות, פילינג, סרום וקרם פנים.  

אני עשיתי אצל מישהי בירושלים , ליליאן עם התינוק,.זה אוסטאופתית,  אבל תכלס אותי ממש מפנק העיסוי שלה, היא עוברת על כל הגוף וממש נותנת עבודה..

ועשתה גם לקטן טיפול.

לשנינו עלה 600

תכלס שווה ממש

אני אחזור לרופא ואבקש בדיקות יותר מקיפות

אם כי היא מתוננת גם המון על כאבי בטן0 לכן שללנו צליאק

וזה לא.

לאחרונה התלנוות על הכאבי בטן פחתו מאד, אבל עדיין היא חלשה.

לא רק ספירה.

זה בהחלט נורה אדומה

וכל הכבוד לך שאת על זה....

יש לך עוד הצעות חוץ ממונו מה לבקש מהרופא?

(יש לנו רופא אחד שנותן מה שמבקשים אז שווה לבוא עם רעיונות מהבית)

מונו- כולל CMV EBV

פריטין

B12

ויטמין D

IRON

CRP

שקיעת דם

וכמובן ספירת דם.

ציליאק אמרת שכבר שללתם.

נראה לי הצעד הראשון זה בדיקות מקיפות. אם בעז"ה הכל יהיה תקין אז לחשוב על כיוונים אחרים

יודעת שאצלנו בישוב משתולל עכשיו CMV לצערי גם הבייבי שלי נדבק ולקח את זה קשוח מאד. עם תופעות לואי נוראיות

משום מה על המונו בכלל לא חשבתי 

למרות שגם לי היה מונו בתור ילדה

יכול להיות שיש משהו בבית שמשפיע עליה?

משהו פיזי הכוונה, נגיד כמו שכנים שמעשנים בחוץ וזה חודר הביתה, או אם היא ישנה בממד בבנין חדש (שנבנה בשנים האחרונות).

לדברים הספציפיים שציינתי אני לא חושבת שיש השפעות מהסוג שתיארת, הבאתי את זה כדוגמאות לגורמים סביבתיים שעלולים לגרום בעיות וזה לא הכיוון הראשון שהיינו בודקים כנראה

הגננת ממש עפה עליה והיא עפה על הגן..

בהתחלה תליתי את זה רגשית קצת כי היא ילדת סנדוויץ' ממש

ומעליה ילד גאון ומתחתיה פעוט מהזוג שממגנט אליו תשומת לב והרגשתי שהיא נופלת בין הכסאות

אבל אחרי כמה זמן ראיתי שבשעות הבוקר גם בבית היא הרבה יותר בטוב (נניח בשבת)

ופשוט כנראה בגן היא פורחת כי זה שעותה בוקר ואחרי לילה של שינה בכל זאת היא יותר בטוב..

ואת מעלה כיוון ממש מענין, כמעט בלשי, ננסה לחשוב קצת.

אולי הבעיה טמונה בזה שלא אוכלת צהריים?

ואז הרעב מעייף ומעצבן אותה?

לא יודעת מה הביצהומה התרנגולת, אבל תזונה ועייפות קשורים אחד לשני. גם כתבת שאצל הדודים אכלה יפה והרגישה טוב.

שווה לנסות לעשות לה אולי מבצע עידוד לאכילת צהריים ולראות אם זה עוזר

קשה לי לדעת זה ילדה קטנה בסך הכל

אבל גם אם בצהריים נניח לא אוכלת מעייפות

אז שתרצה לאכול אחרי השינה (קמה בסביבות 4-5 או שאני מעירה אותה אז.. ויש כאן מי שאוכל בשעה הזו)

והיא בדרך כלל אומרת שלא רעבה

בגן הן אוכלות פרי ב12 בערך ואז היא מגיעה הביתה באחת וחצי- הגיוני שהיא לא רעבה, זה לא כזה מוזר.

אני לא רוצה לעשות מבצע לעידוד אכילה,

לא חושבת שאמורים לתגמל ילדה על זה שהיא אוכלת..

צליאק לעומק ,בדקתם ?

תולעים-משפיע על התיאבון עייפות ומצב רוח

אם נוחרת בלילה או תסמינים(דלקות אוזניים,דיבור מאונפף,נשימה מהפה יש עוד) אחרים הייתי שוללת שקד שלילי אצל רופא אאג

ובהיבט לא רפואי-שמה מקליט בגן אתמול

שללנו צליאק

תולעים לכאורה טופל כבר

אין שום תסמין של שקד שלישי 

ומהגן היא מבסוטה כאמור אם כבר הבעיה רגשית אז המקור לצערי בבית

זה שילד מפסוט בגן זה לא ערובה לכלום

רק מקליט יספר את האמת

אגב זה לא חייב חלילה להיןת התעללות אן משהו בכיוןן.. לפעמים חןסר יצירת קשר עם הצוות או עם החברים או אין לדעת.

ומה לתחושתך השתנה בבית ?

ואם שלילי, להמשיך להתייעץ עם רופא.

כשאת מניקה את חוסכת מטרנה

ולכן לשוטט בשיין זה מן הנמנע

לא ייתכן שאת תעבדי כל הזמן ⏱️

וחשבון הבנק יהנה מהמזומן 💰💰

וגם המתבגרת...

ממש כמו לעשות כושר מהספה 🤣

ללדת בלי כאבים 🤭

אמאלה זה כל כך נכוןןןן

צחקתי בקול 😅😅😅

@איזמרגד1

@דיאן ד.

@יהלומה..

@nik

זה עכשיו בשידור חי אצלינו בבית:

בזכותך אני צוחקת כבר שנה 🤣🤣

וגם הרביעי חזק!😅

לק"י

לא יודעת כמה זה יוצא לכל משלוח, זה גם משתנה בין הגנים והכיתות.

מבחינתי 80 שקל זה יפה מאוד. בגיפטקארד זה מרגיש מעט. בעיני עדיף משהו אחר.

לא חושבת שיש מה להיעלב. המטרה היא להעריך, לא לממן לנו משהו (אני מורה).

מבינה שקשה לך, כי את מרגישה שהם לא מעריכים מספיק את העבודה שלך?

לק"י

בגן אחד אספו 50 לפורים ופסח. זה 35 ילדים בגן, ו-7 נשות צוות (גננת אם, גננת משלימה, סייעת, סייעת משלימה, סייעת צמודה, 2 צהרוניות).

זה יוצא בממוצע 125 לכל מתנה. בעיני זה די הרבה.

לא יודעת אם ישתמשו בהכל, או שיישאר, ואז יגבו פחות בסוף שנה.

אני גם מאמינה שהן לא יודעות שאת משקיעה שם במיוחד.

ברצוני,

ומתוקף תפקידי הכפוי חשבתי שראוי שאארגן משלוח מנות למורות( כיתת חינוך מיוחד אז יש כמה)

מכיוון שאין לי נסיון ביררתי, בכמה מקומות, וגיליתי שבפורים נהוג לתת משלוח קטן יחסית, אפילו 50 ש"ח. כי בראש השנה ובפסח נותנים משהו יותר גדול.

אני החלטתי להקציב יותר ובסוף הרכבתי משלוח שלדעתי הוא גם נחמד וגם שימושי ב 75 בערך, ולפי מה שביררתי באזור אצלנו זה מכובד.

אז אולי היה עדיף שהיו קונים משלוח בסכום הזה, ולא נותנים את זה כ ביי מי, אבל הסכום עצמו הגיוני ולא מעליב.

חוץ מזה תסתכלי על זה ככה: נניח לגננת הקבועה היו נותנים ביי מי של 200 ש"ח, זה נראה לך מכובד? מפנק אולי?

זה תחשבי שאת עובדת בשלושה גנים שונים, אם מכל גן תקבלי 80 זה יהיה 240 ש"ח. זה מכובד ביותר, לא? 

אני מאוד חמה על הנושא הזה כי מרגישה שזה יצא מפורפורציה.

בגנים של הילדים שלי לא מפסיקים לבקש להוסיף כספים על זה.

מטרת המתנה בעיניי היא הזדמנות להגיד תודה.

אז 80 שקל בגיפט כארד זה באמת פחות מכבד אבל אם ב80 שקל האלה היו קונים לך משהו קטן עטוף יפה בעיניי זה עדיף.

ובליקשר למתנות, זה באמת מאוד קשה שממש מתאמצים אבל לא רואים את ההשקעה ואולי גם לא מספיק מעריכים במילים.

(באמת אני תמיד מפרגנת לגננת אם ופחות למשלימה, בזכותך אכתוב לה משהו מחר.)

אצלינו בגנים נותנים לכל הגננות והסייעות משלוח אחיד

שאני בטוחה שלא עולה על הסכום הזה

זה מהמם שאת משקיעה אבל בסוף זה העבודה שלך

וכל הורה בנפרד לא תמיד יודע כמה את משקיעה דווקא שם או לא.

וגם אם הוא יודע, זה לא חייב להיות מתורגם לסכומים גבוהים.

יש לכל משפחה כמה ילדים ובכל מקום אוספים כסף

וזה מצטבר להוצאות גבוהות שלדעתי הן לא הכרחיות בכלל

גננת, גננת קוטציה, סייעת או שתיים, והמשלימות שלהן

צוות צהרון- 2 או 3 גננת

לפעמים גם גננת שילוב..

לפעמים בת שירות או כח עזר אחר

חיבוק

ותודה בשם עם ישראל על ההשקעה בחינוך ילדי ישראל הרכים

אבל לא כסכום בביימי

חוסר מחשבה

קודם כל אני רוצה להגיד לך שלא בטוח שההורים יודעים כמה את משקיעה

אני בכל אופן, רמת הידע שלי על מה שקורה בגן

ועל הקשיים שיש לגננות די שואפת לאפס.

ואני אומרת את זה בצער,

אבל אני לא נמצאת שם

והילדים קטנים בשביל לספר

הגננות גם לא מאוד משתפות

וכשכן זה רק תמונות יפות ושמחות של ימי הולדת ומסיבות

ברור שזה לא ככה כל יום.

בכללי,

מאוד קשה המשלוחי מנות לצוות בפורים

לדוג לבן שלי ספרתי שאני צריכה לתת 6 משלוחי מנות (גננת ושתי סייעות ושתי גננות של הצהרון והרבה שמלמד אותם קריאה)

ממש סליחה, לא חשבתי על הגננת המשלימה

בזכותך אני אוסיף גם אותה.

ויש לי עוד בת ששם יש 3 אנשי צוות

זה יוצא סכום ממש גבוה לתת לכל אחד משלוח מנות

וזה גם ככה חג מאוד יקר, וגם פסח מעבר לפינה.

אני חושבת שהם היו צריכים לקנות לך משהו ולא לתת ביימי

ובעיקר להשקיע במכתב מעריך

אבל גובה הסכום ממש לא מראה על חוסר הערכה.

אין קשר להשקעה המבורגת שלך לזה שההורים לא אמורים לממן משלוחים מכובדים לכל איש צוות, בהנחה שיש גם כמה ילדים. זו הוצאה כספית לא פשוטה

שהביאו לך- הן הראו התייחסות

זו לא קמצנות

אני בטוחה שאת עושה את עבודתך מעולה

האמת חשבתי להביא לצוות הגן שלנו משלוח סמלי ועכשיו הורדת אותי מזה שעדיף לא להביא כלום אם ככה נעלבים

במשך השנים הבנתי שההורים לא חייבים לי כלום!

אם מביאים משהו, אומרים תודה ושמחים

ואם לא, אז לא אומרים תודה, ושמחים.

הסיפוק מהעבודה לא צריך להיות קשור להורים ולתשורות.

את מביאה טיפ/מתנה לכל עובד מקצועי?

אני לא

וגם לא מצפה שיביאו לי

כי בסוף זה חג עם מלא הוצאות בטח כשיש מס' ילדים

תחשבי שיש הורים עם כמה ילדים, לכל אחד כמה אנשי צוות, פלוס ההוצאות האחרות של החג- משלוחי מנות למשפחה ולסביבה ולסעודה..

ובכל זאת אספו כסף ודאגו שכל איש צוות יקבל משהו סמלי וברור שמעריכים יותר, אבל בסופו של דבר אי אפשר לתת לכל אחד סכום גדול מדי

אז לרצות לזרוק בפרצוף, כי הסכום נשמע לך נמוך, זה מעליב

אומרת גם בתור אחת שפעם עבדה בגנים וגם אני השקעתי את הנשמה, אבל לרגע לא חשבתי שחייבים לי משהו מעבר ומבחינתי כל דבר שהביאו למשלוח מנות היה מוערך ויפה בעיניי ובכלל לא ברור מאליו

שאילמות סלקטיבית אפשר לטפל.

וככל שזה גיל צעיר יותר ככה קל יותר לטפל בזה.

ממליצה לך מאוד על הספר אילמות סלקטיבית 

אילמות סלקטיבית - ספר מודפס או דיגיטלי

אני נתקלתי באילמות סלקטיבית כשהבת של חברה שלי התחילה להשתתק מחוץ לבית (בערך בגיל שנתיים וחצי)

הייתה מגיעה אלי הביתה לשחק ולא מוציאה מילה  מהפה.

וממש ראו שקשה לה ושהיא עצובה.

החברה שלי קנתה את הספר ועבדה עם הילדה כמו שמציעים בספר 

(צריך גורם חיצוני שישתף פעולה והיא ביקשה ממני לעזור)

תוך כמה חודשים הילדה התהפכה.

מילדה שקטה ועצובה לילדה מלאת חיים, עליזה ושמחה.

הרעיון של אילמות סלקטיבית זה חרדה חברתית

ולכן גם אם המטפלת חמה מסורה ומקסימה

ברגע שהילד מפחד וחרד לדבר מחוץ לבית הוא ייפחד להגיע אליה.

אני חושבת שלא כדאי לך להאריך חופשת לידה בגלל זה

כי את בעצם מעודדת את ההימנעות החברתית שלו

אבל כן כדאי שאם את חוששת בכיוון להתייעץ על זה ולטפל כמה שיותר מהר.

יכול להיות שיש ילד חדש אצל המטפלת שיש ביניהם בעיות והיא לא מתמודדת עם זה טוב ורע לו?

אתם שואלים אותו בבית אם הוא בכה כל היום?

כי אם לא, יכול להיות שהוא מקבל הוראות דיבוב אצל המטפלת? שואלת כי אנחנו היינו בהלם כשגילינו שזה קרה אצלנו והשפיע על הילד ועל כושר הביטוי שלו מאד!

גם אצלנו היתה מטפלת מקסימה אוהבת מחבקת, לעולם לא צועקת, גם אם את עומדת מאחורי הדלת. אבל מסתבר שכל זה היה בתוקף בשעות הפיזור והאיסוף ולא בין לבין....

ואם את מקליטה אז יום אחד לא מספיק  יש ימים טובים יותר או גרועים יותר בכל מקום. ויום יומיים זה לא מייצג

תקשיבי הוא חכם!!
איזו רמה גבוהה של הבעת רגש, וואו

הוא נשמע מתוקי וחכם, הייתי חד משמעית מאריכה חופשת לידה בפרט כשיש אפשרות, ונשארת איתו בבית
לפני כן, תבררי בסביבתך על עוד אימהות שבבית עם הפעוטות שלהם, כך שתוכלו להיפגש, ובלי קשר אם את יכולה קצת לצאת איתו לגינה או משהו לראות האם בנוכחותך הוא רגוע יותר?
 

תנסי להתחיל איתו טיפול אצל קלינאית תקשורת, אם זכור לי נכון הן מטפלות גם באילמות סלקטיבית.

זה לא בהכרח שהמטפלת לא טובה, אבל יכול להיות שהוא "פשוט" רגיש מאוד, ולכן לוקח קשה גם דברים קטנים. וזה יכול להשתנות במהלך השנים...

צריך לשים לב לזה
גם לא כל פסיכולוג...
בשניידר יש מרפאה לאילמות סלקטיבית, אולי כדאי להתייעץ איתם?
אפשר גם להתיעץ עם קלינאית, איך ניתן לעזור בגיל הזה...
אם זכור לי נכון, הם לא מטפלים בגיל הזה...(רק מעל גיל 5 או שש, לא זוכרת)
הוא מדבר שוטף בבית? או עדיין הדיבור לא מבוסס?
אם הוא מדבר טוב לגילו, יש כמה דרכים לעודד איתו דיבור במקום זר. אבל זה השקעה
 

במרכז שניידר לאילמות סלקטיבית לא מטפלים בגיל הזה.
ומול קלינאית צריך לברר היטב אם יש לה ניסיון ועוסקת בזה, כי לא כל אחת מכירה את תחום האילמות ויכולה לטפל.

יכול להיות אילמות סלקטיבית אבל הוא עוד קטן מלפתח את זה לדעתי. בגדול זה מגיע מחרדות...

ילד שמרגיש בטוח, הוא מדבר ומרעיש... ברור שיהיה הבדל בין ההתנהגות בבית ובחוץ, זה אצל כולם. אבל מה שאת מתארת נשמע מדאיג 

אילמות סלקטיבית. (אמנם לא קיבלנו אבחנה רשמית, אבל זה היה ברור שהסיבה היא רגישות יתר ולא המטפלת, שאנחנו מכירים כבר שנים וסומכים עליה)

כמובן, צריך בכל זאת לשלול אפשרות של מטפלת לא טובה...

ממש. חכם ורגיש, אולי מחונן.

יש ילדים כאלו. אין מה לעשות עם זה. לא חושבת שנכון לתייג את זה כ"קושי ריגשי"

גן זה לא כיף. הכי כיף ובריא ונורמלי זה להיות עם אמא בבית. נשמע שהוא ואת יודעים את זה.

אין לי עיצה, רק אומר שאני הייתי כזאת. ובעלי היה כזה, ואני לא מתכננת לשלוח ילדים למסגרות.

אבל אם הייתי שולחת, היה לי חשוב לתת המון מקום לקושי ולנסות להשאיר בבית מתי שאני יכולה.

(ואני מורה עם 10 שנות ניסיון. אז לא עונה רק בהיבט האישי אלא גם המקצועי)

שלא טוב להם להיות מחוץ לבית. אבל יש ילדים שהם בדיוק הפוך מזה, ופורחים במסגרת!

בכל אופן, אני עדיין לא גיבשתי עמדה מוחלטת על ילדים רגישים - האם נכון לשלוח אותם למסגרת ובאיזה גיל. בכל אופן, לא לנצח הם יוכלו להישאר בכנפיים המגוננות של הבית, בלי להתרועע עם העולם שבחוץ... וכאן צריך לשקול - ובעיקר להתייעץ עם אנשי מקצוע - באיזה גיל נכון להוציא את הילד מהבית למסגרת מיטיבה, כדי ללמד אותו בצורה בטוחה להתמודד עם העולם.

אני אענה לך בתור אדם רגיש, שעבדה עם ילדים ובני נוער במסגרות לא שגרתיות:

שנים נילחמתי עם עצמי בכל הכוח כדי "להתמודד עם העולם" כמו שקראת לזה, הייתה לי קריירה מצליחה מאוד, אבל במקביל סבלתי מדיכאון, לקחתי תרופות והייתי בטיפול פסיכולוגי יותר משבע שנים.

מה יצא לי מזה?

ביום שהחלטתי לעשות מה שאני רוצה, לחיות חיים קטנים ופשוטים, לגדל ילדים בכיף, לא לנסות להתמודד עם העולם- התחלתי לפרוח. ויותר מכך- אני מרוויחה הרבה מאוד כסף וגם משפיעה על העולם בדרך שמתאימה לי, ובעיקר- מאושרת מאוד. 

אני רגישה בעצמי (אך לא סבלתי נורא במסגרת, פשוט לא הייתי במרכז), ואמא לילדה רגישה מאוד-מאוד שכן סובלת, ואנחנו בייעוץ צמוד עליה. ואני אמא גם לילדים שהם לגמרי ההפך - אם הם היו כל היום בבית הם היו נובלים...

גם את כתבת על סמך ניסיון אישי, שפשוט קצת שונה משלי.

ולכן אי אפשר לומר שום דבר נחרץ בעניין הזה... בענייני נפש כמעט אין נכון ולא נכון, וצריך להתייעץ על כל מקרה לגופו.

תשאירי את הילד בבית, תעברי לחינוך ביתי.

אני חושבת שבעולם ההישגי שלנו זה קול שלא קיים, בכלל. וחבל.

הילד שהפותחת תיארה כן סובל מאוד. כל מה שניסיתי להגיד זה שאין ילד בן שנתיים שסובל מלהיות בבית, יש אולי אמא שסובלת. ילדים בני שנתיים שסובלים במסגרות - יש מלא, הרבה יותר מידי. 

ולא רק במקרי קיצון

מספיק אמא שלא פנויה לילד והוא משועמם ובודד

היא חייבת שתהייה לה פניות.
אם אין לה, כדאי שיכנס למסגרת החל מגיל שנתיים בערך שזה הגיל שהם כבר זקוקים לחברה ותעסוקה.
 

יש ילדים בגיל שנתיים שהמסגרת עושה להם רק טוב! ולכן צריך להתייעץ בכל מקרה לגופו.

לצערי לא התייעצנו עם איש מקצוע כשהבת הרגישה שלי הייתה בת שנתיים, אז לא יודעת מה היו אומרים לי. אבל מניחה שיש בהחלט אנשי מקצוע שדוגלים הזה בחינוך ביתי. השאלה היא על הגילאים הגדולים יותר...

אחד הילדים שלי, לדעתי רגיש מאוד, השארתי בבית כמה חודשים בגיל שנתיים כשהייתי בחל"ד, חשבתי שזה מה שהכי נכון בשבילו. אבל הרגשתי שהוא לא רגוע, רוצה שאני אעסיק אותו כל רגע ביום, היה ממש קשה. ברגע שהכנסתי למסגרת, הוא פתאום נרגע, התחיל להעסיק את עצמו. ממש הרגשתי שהוא מקבל איזה צורך שלא הצלחתי לתת לו בבית.

כותבת בתור אמא לילדים רגישים שראיתי אותם סובלים ופורחים בתקופות שונות, במסגרות שונות. 

הוא עדיין פצפון להיכנס להגדרות.

זה כמו שיגידו על תיניק שרוצה ידיים שיש לו קושי רגשי.

הייתי משנה את הטרימינולגיה לצורך רגשי.

זה כבר מרגיש אחרת.

עכשיו לשאלה שלך, בין שני קצוות יש הרבה נקודות בדרך.

הייתי מתחילה מלוודא אקטיבית שבאמת טוב לו במעון ולא חלילה קורה שם משהו..גם אם ברגיל לא היית חושדת, כשרוצים להגיע לאיתור בעיה, צריך לשלול אקטיבית גורמים מסביב.

כמו שעושים בדיקות דם כדי לשלול כל מיני דברים.

אחרי שווידאת היטב שטוב לו,

תחשבי מה המינון שמתאים לך.

את יכולה להאריך חלד ולהישאר עם התינוק ולאסוך אותו ב13:00 נגיד.

או לחזור לחצי משרה ולאסוף את שניהם ב13:00

במקביל או במקום, אפשר לעבוד איתו על פרידות. תחפשי הדרכה ממוקדת לזה, יתנו לך כלים.

הוא ילמד מה הוא מרגיש, יחוש אמפטיה למצבו (ולא רחמים או מצפון)

נראה לי זה יעשה לשניכם טוב להבין ולדבר על זה שזה נורמלי לחוות קושי להיפרד מאמא (בטח על רקע הולדת אח קטן)

לגבי הדיבור בפני זרים, הייתי שוללת בעיות שמיעה

(לפעמים בבית לא שמים לב לבעיות שמיעה כי יש מימיקות והבנה טובה גם בלי שמיעה ודיבור טובים)

ואם זה לא בעיית שמיעה ממש הייתי משחררת, הוא פיצי והכי טבעי שלא ירגיש בנוח בחברת זרים.

אם אצל סבא וסבתא הוא משתחרר אחרי כמה שעות ממש לא הייתי דואגת.

גם בגיל 3 זה נשמע לי ממש תואם גיל.

באופן כללי אני חושבת שהדרכת הורים החל מגיל שנתיים היא ממש מתנה להורות.

זה כבר גיל שמתחילים לשאול שאלות אחרות ונחמד שיש הכנה להמשך וזה עושה סדר.

לא חייב הדרכה פרטנית,

כל ספר/ קורס/ פודקאסט בנושא שמעביר הדרכה מובנית יכול לסייע להבין איך להבין את הילד ואיך לעזור ולקדם אותו.

אהבתי...

שלא מהמשפחה הגרעינית. (הילדה הרגישה שלי עד גיל 3 הייתה בוכה נוראות כשסבא וסבתא היו מגיעים לבקר... ואחר כך היא הייתה פשוט שותקת, עברו כמה שנים עד שדיברה איתם...)

ומסכימה איתך גם על הדיוק של צורך רגשי, אבל אם אכן מדובר באילמות סלקטיבית - זה כן קושי שדורש פתרון מותאם לקשיים, ולא רק צורך...