אנחנו ממש חוששים מהקטע של ההתנהגות
הם ממש פעילים ושובבים ברוך ה' ויש מצב שיהיה קשוח
רק אנחנו בתור משפחה גרעינית, בלי עוד בני דודים או חברים' אז בכלל קצת מלחיץ
גם בגלל ההריון חוששת שאצטרך מדי לעבוד,על הכנת ארוחות וכו'... 🤔
אנחנו ממש חוששים מהקטע של ההתנהגות
הם ממש פעילים ושובבים ברוך ה' ויש מצב שיהיה קשוח
רק אנחנו בתור משפחה גרעינית, בלי עוד בני דודים או חברים' אז בכלל קצת מלחיץ
גם בגלל ההריון חוששת שאצטרך מדי לעבוד,על הכנת ארוחות וכו'... 🤔
חוויתי מאוד מאוד והילדים ממש מחכים לזה
אבל נוסעים עם המשפחה, לא יודעת אם זה משנה
לגבי ארוחות, חלק קונים דברים קלילים (לחמניות וגבינות, שימורים וכאלה) וחלק אוכלים בחוץ ומעט מכינים
זה נשמע לי הזיה בהריון
אבל אין ספק שזה הכי כיף לילדים
אני מבחינתי מלון..... אבל זה ממש יקר
צריך כל הזמן לדאוג לאוכל,זה לא כמו מלון שהכל מסודר לך
אמהלה אני כותבת את זה וברקע בן השלוש צורחחחחח
מתוך שינה!!!
משהו חדש שקורה לאחרונה וזה נורא 😭
רק חושבת על זה בצימר מתמלאת חרדה
בדכ לחמניות וחלבי לוקחים רק ליום הראשון
שימורים, קרקרים, חטיפים הבאנו מהבית
בבקרים אוכלים לחמניות/פיתות עם מוצרי חלב, אפשר להרתיח ביצים או להכין חביתות על גזייה.
צהריים וערב- אחד מהם אוכלים בחוץ והשני מכינים או אוכלים לחמניות עם מגוון שימורים, אפשר שוקולד, או כל מה שעולה בדעתכם.
(בדכ יום אחד עושים על האש אבל אם היינו לבד זה לא היה קורה.....)
ואם עושים דברים ולא יושבים כל היום בצימר אז הילדים לא מחפשים אוכל כל היום.
אנחנו מטיילים רוב היום, מסלולים, מעיינות, ים ועוד אטרקציות ואז יש פחות התעסקות סביב חיפוש אוכל אצל הילדים.
ועוד בהריון
אמהלה רק מלקרוא מתעייפת 🥱
ושלא תטעי,
אני לא עושה מסלולים בהריון, מפחדת להחליק/ליפול.
וגם בדכ יש את התינוק התורן בעגלה אז אני בנגיש או מבלה איתו זמן איכות בתחילת המסלול עד שחוזרים 😅
אבל נהנת מכל המסביב, מהכייף של הילדים, מהזמן עם בעלי (שאם לא הטיול אז הוא בעבודה....)
אני במיליון התלבטויות
ממש לא קל לי גם ביום יום אז חושבת על צימר חוששת מאוד.....
קל איתם.
אם תסעו כדי לנוח ולהיות בצימר כל היום, זה כנראה לא יהיה כייף ויהיה קשה איתם.
אם תצאו רוב היום, יש מצב שגם אתם תהנו ולא רק הם...
אבל , בעלי לקח הרבה אחריות על ההתארגנות.
מוכנה רק בקמפינג מסודר עם מזרונים, דשא ומקלחות .
ברור שצימר יותר נח.
עכשיו הבנתי שאת שואלת על עצם הנסיעה , לאו דוקא על צימר.
אז ברור שכן, אם לא היתי נוסעת לחופשות עם קטנים, כנראה שלא היתי יוצאת לחופשה משפחתית 20 שנה.
פשוט לא לצפות לנופש של מנוחה, אלא לנופש של פעילות.
הצימר הוא מקום לישון, וביום ללכת למקומות שהילדים יהנו בהם.
אם יש ברכה בצימר, היא חייבת להיות נעןלה עם מפתח אצלכם, ויכולה להיות חלק מהבילוי, רק כשאתם שם עם 7 עינים( מעדיפה בלי ברכה בכלל , או ברכה במתחם נפרד, בגלל החשש מטביעות)
כדאי שתהיה בצימר חצר עם משחקים לילדים, שחהיה להם מקום לשחק בזמנים שתהיי עסוקה בהתארגנות.
אוכל- בוקר, קונים לחמניות ירקות, קורנפלקס במכולת הקרובה .
צהרים , לחמניות עם פסטרמה או שאוכלים בחוץ.
ערב - על האש אם יש כח( לא את , בעלך). אם אין כח, מזמינים פיצה.
גם לנו אין מי שישמור עליהם
ותמיד צריכים ללכת איתם
אבל פתאום אחרי כל התגובות והמחירין שאני שומעת אני נחרדת
גם לשלם מלא וגם לעבוד כל הזמן בלי כמעט דקה מנוחה
נופש משפחתי- לוקחת את הילדים.
נופש זוגי- שום סיכוי.
זה לא יתן לך נופש במקום נופש זוגי.
אלא אם כן אתם רק ישנים בצימר ורוב היום נמצאים בתעסוקה או בטיולים. או שיש לצימר בריכה (ונעילה! והשגחה כל הזמן!)
כי באמת להיות בצימר מלא זמן, הילדים משתעממים, והם יותר משתוללים מאשר בבית, והאיבזור לא ממש מותאם לילדים... מבחינתי זה יותר מעייף מנופש.
אבל אם המטרה היא לא מנוחה אלא כיף לילדים, ומנצלים את הצימר כדי לטייל באזור חדש, הולכים לים או לפארקים חדשים, או לטיולים / אטרקציות - אז יהיה מאוד כיף. אבל גם מעייף...
אפשר לקנות גם משחק חדש או חוברות צביעה, כדי שכן תהיה להם תעסוקה בצימר בזמן שאת נחה, או מכינים אוכל.
וצריך לתכנן גם אוכל.
אנחנו עשינו בערך פעם ביום אוכלים בחוץ (פעם אחת מסעדה, פעם אחת פיצה, ופעם אחת אוכל חלבי שעולה פחות ממסעדה), ארוחה אחת של לחמניות, שימורים, ירקות, פסטרמות, וארוחה אחת של לחם עם ממרח / גבינה / חומוס.
רציתי שירגישו הרבה פינוקים ולכן גם קנינו כמה פעמים גלידה / קרטיבים / חטיפים. (קנינו בסופר ולא בקיוסק... אז לא יצא יקר מדי. העיקר כל ילד הרגיש שהוא יכול לבחור מה שהוא רוצה).
אבל בצימר רק ישנו ואולי אכלנו ארוחת בוקר. בשאר הזמן טיילנו והלכנו לאטרקציות.
נראה לי שלא הייתי בהריון בפעמים שיצאנו רק כמשפחה גרעינית (יצאנו גם כמשפחה מורחבת ואז כן הייתי בהריון).
חשוב להתאים את האטרקציות והטיולים לילדים, כי אחרת הם משתגעים... ואם את בהריון - אז כמובן להתאים גם לכוחות שלך.
למה בעצם אתם רוצים לצאת לצימר?
אנחנו למעשה הגענו למסקנה שלא מתאים לנו להשקיע ביציאה כזו (במיוחד שבעלי ואני אוהבים את הפינה שלנו), אז מתכננים טיולים יומיים (לפעמים רחוקים) ואטרקציות בבית (כולל להפוך את הבית לבית מלון, ואז זה כיף לילדים
).
במיוחד שבשנים האחרונות כמעט תמיד יש נופש משפחתי מורחב, אז זה עמוס מדי להכניס עוד נופש...
בחופש הגדול שונאים לצאת בעומס ובחום
שנה שעברה יצאנו בתקופה הזו והיה ממש מעולה
למה לא לעשות נופש איתם בבית?
בעיני עם ילדים צעירים, בטח בהריון, עדיף לעשות טיולים יומיים ולפנק בהם. ואז בכסף שחוסכים מהצימר/ המלון לקנות אוכל בחוץ, חדפ ודברים שמאפשרים גם לכם להיות קצת בחופש...
אם נישאר סתם כך בבית
ובחופש הגדול שונאים לצאת לעומסים וליום...
רוצים משהו לפני יולי אוגוסט העמוס
אנחנו עשינו כמה ימי שישי כאלה וזה היה ממש כייף
גם לא חם מידי וגם לא עמוס
מעדיפים בהרבה על מלון המוני.
לוקחים בדרך כלל צימר עם בריכה פרטית מגודרת ונעולה.
עושים בעיקר על האש (בערב ונשאר מלא גם לצהריים) ומביאים גבינות וירקות לבוקר (המקסימום שאני מבשלת זה חביתות/ צ'יפס לעל האש)
ורוב היום מטיילים בכל מיני אטרקציות (כן משאירים מספיק זמן להנות מהצימר).
מה שכן זה דורש התארגנות עם האוכל מראש.
רק לישון ולאכול ובמהלך היום מטיילים אז בטח שהייתי מנצלת אם מסתדר לכם כבר
תביאו איתכם משחקים מהבית שיעסיקו אותם
חסכנו בשביל זה ממש
ברור שהיינו רוצים לבד
אבל אם עם הילדים, אז ממש רוצים לצאת לכמה ימים אם כבר
מישהי מכירה משהו בצפון?
אני מפחד. נורא מבריכה ובעלי רק משכנע אותי שיהיה בסדר
בריכה, יש צימרים עם ג'קוזי בשביל הילדים זה אחלה בריכה לא צריך יותר מזה
מרגישה שלא אהיה ברוגע כשיש ברכה בצימר, כי אין אפשרות להשגיח 24 שעות, כל הזמן.
יש צימרים שהברכה שלהם נעולה במתחם נפרד, ואת מקבלת את הברכה לזמן מוקצב, בדרך כלל מתלקים בה בין כמה צימרים לפי שעות.
ואז כשהברכה לא בצימר, אלא את צריכה ללכת אליה, ואת שם ב 100 אחוז עם הילדים שלך, זה נראה לי בטוח וכייף.
זה היה במתחם נעול.
לא היינו רק עם המשפחה המצומצמת בצימר עם בריכה. אבל עם המשפחה המורחבת משני הצדדים היינו בכמה צימרים/וילות עם בריכה. אף פעם זה לא היה פתוח לכניסה חופשית. תמיד זה נעול וההורים מחליטים מתי לפתוח.
אצלנו גם דיברנו מראש על הסכנה שיש בבריכה, הדגשנו לילדים שאין מצב ללכת בלעדינו. והילדים שלי לא יחשבו בכלל על אפשרות כזו, זה לא הסגנון שלהם🙂
אבל טוב שכתבת. באמת שער נעול זה לא תמיד הגנה מספיקה...
(וגם עם מבוגרים צריך להיות עם אלף עיניים על הילדים... קרה לנו כבר שאחיין מתוק מרוב התלהבות קפץ למים עמוקים בלי גלגל ים. אז היו כבר מבוגרים בבריכה, ואני בדיוק הייתי ליד ומהר הוצאתי אותו. וגם אבא שלו היה מאחוריו והיה קופץ למים להוציא אותו אם היה צורך... אבל זה באמת סכנה וצריך להיות במודעות לסכנה, ולהיות כל הזמן עם עיניים על הילדים).
זה לא היה מסוכן לשניים שקפצו. אבל ככלל יצאנו עליהם חזק והסברנו שאין אופציה כזו לעולם. גם מצד עצמם וגם מצד קטנים שרואים אותם.
רק אם זה מקום סגור ונעול עם מפתח בנפרד מהחצר של הצימר
ובמצב של הריון אני לא הייתי נוסעת אם בעלי לא לוקח אחריות על עניני האוכל וההתארגנות
עשיתי את בהריון של הקטנה
הריון מתקדם
אבל בעלי היה אחראי אני רק עזרתי כשהיה לי כוח
עשינו על האש, ארגנו כריכים
ואכלנו גם בחוץ פה ושם
מוסיפה- שזה בעיני ממש לא במקום נופש זוגי
הייתי מנסה כן למצוא פתרון לילדים כדי לצאת לבד
אפילו ללילה אחד
זה נותן המון
אחד הסיוטים שלי
ואני לא פחדנית בכלל ולעצמי כמובן מאוד אוהבת לשחות
בשבילי זה יהיה סיוט ללכת לצימר עם בריכה.
מצטרפת להמלצה פה על טיול אוהלים.
אנחנו עשינו פעם אחת עם משפחה והיה מדהים
מקווה מאוד שגם השנה נעשה.
יש מקומות שעושים בהם אוהלים ויש ליד האוהלים מתקני משחקים לילדים.
אם יש לכם משפחה לנסוע איתה ואז יש לילדים בני דודים להיות איתם אז בכלל חוויה.
ולדעתי לילה אחד או יומיים מספיק חוויתי.
יותר מזה כבר מתחיל להעיק.
ובהריון וכדומה.
דווקא היה כייף ממש 
לא טיילנו יותר מידי. אולי ביום שהגענו לצימר וביום שיצאנו.
אבל ביום האמצעי ניסינו להנות מסביבת הצימר.
הבאנו איתנו בריכה מתנפחת, על האש וכד'.
דווקא עם ילדים קטנים יותר קל להנות בצימר. אין להם דרישות יותר מידי גדולות 
עם גדולים זה כבר יותר מאתגר. הם רוצים לטייל ממש..
בהצלחה 
יהיה חוויה זוגית, או לפחות לא רק.
אנחנו הלכנו לא מזמן והיה מושלם. צימר עם בריכה.
אם יש ציפיה רק לנוח, הילדים כנראה ישתעממו ויטפסו עליכם.
אם יש סביבה מעניינת כמו חצר גדולה, אפ יש משחקים/ספרים - זה משנה מאד
זה קצת מבאס אותי
אחרי התגובות כאן איפה שוקלת לרדתמזה
בייביסיטר עם פיצה וסרט כזה משהו מפנק
לקחת יום חופש ולצאת על הבוקר ליום טיול
לדעתי הכי פשוט וזמין
למרות שיש משהו ביציאה של כמה ימים שזה שווה ממש, לדעתי גם עם הילדים,
כן זה דורש עבודה אבל וואו השינוי נוף והאווירה
את עושה לי חשק ממש...
למרות שאני תמיד חוזרת מותשת מכל התפעול🤭
נוראי 🤣
אתמול אמרתי די אין לי כוח
היום פתאום ממש בא לי במיוחד שחזרו אלינו מאיזה צימר
אולי את רוצה נופש זוגי של מנוחה, ונופש עם ילדים זה קונספט אחר. אם זו הציפיה, באמת תרדי מזה.
אבל אפשר גם ממש להנות מנופש עם ילדים קטנים.
אפשר לרבוץ איתם כמה שעות בכנרת/ מעין/ ברכה, כשאתם איתם במיים, זה תענוג.
פשוט צריך להתאים את הנופש והציםיות.
בשבילי רק לראות נופים וכנרת זה כבר נופש.
בוקר עד ארבע, או עד הערב, תלוי באפשרויות.
יש גם מקומות שאפשר להשכיר צימר עם זקוזי וברכה לפי שעות.
לכו לכמה שעות כאלה יחד. עדיף מכלום.
עשינו את זה כמה פעמים, היה טוב.
אם רוצים זוגי לצאת כשהם במסגרות עם סידור אחרי
או סידור אחר..
אם יוצאים משפחתית אז זה חוויה משפחתית
שמחזקת גם את הזוגיות...
אבל לצאת משפחתית כדי להיות כזוג כנראה יביא אכזבה..
עדיף תיאום ציפיות ברור..
אם יש לכם אחים/ אחיינים בגיל מתאים, אפשר להציע להם להצטרף לנופש תמורת עזרה בשמירה על הילדים.
זה כמובן צריך להיות מוגדר היטב מראש - מה הציפיות מהם, ומה הם מקבלים בתמורה. אם הם שם רק בשביל לתת יד מדי פעם, בעיניי עצם ההצטרפות לנופש היא תמורה הולמת.
אם מצופה מהם לשמור על הילדים זמן משמעותי, הגיוני לתגמל מעבר לזה, בכסף או בפינוקים.
אם זה לא אפשרי, תצטרכו לקחת בחשבון שנופש עם הילדים זו לא מנוחה, זו חוויה משפחתית. זה יכול להיות מאוד כיף, רק צריך להגיע עם ציפיות מתאימות.
אז הייתי נוסעת כן, לפחות לשנות קצת אווירה ונוף.
לדעתי יתרום לכולם. לנסות להתארגן מראש על תוכניות ולו"ז כמה שיותר 
אבל אם זה ממש ממש יקשה עלייך עם ההריון ואת מרגישה שלא תצליחי אז אולי הייתי משנה אופי של נופש שכן נגיד יש ארוחות מוכנות מחדר אוכל לפחות.
בעלי טיפוס יקרה ולחוץ אז הוא צריך שהכל מתקתק
ועם ילדים זה ממש לא כך 🫢
רוצים 4400 בשביל 8 נפשות וחמישי עד מוצש. הגיוני?????
צימר די קטן בצפון ויש רק ג'קוזי גדול
אנחנו 5 נפשות סוגרים בדרך כלל במחירים של כ2000 ללילה (לפני 10 שנים זה היה באזור ה1000 מאז זה עלה הדרגתית...)
קודם כל, צריך לדעת שצימר עם הילדים זה דבר יקר..
כי לזוג זה נניח 700 בממוצע
ואז כל ילד זה תוספת 200, ככה ברוב המקומות.
אז אם יש לך 6 ילדים, יצא לך סביבות 4000 ל2 לילות. וזה מחירים של הרגיל, בחופש הגדול הכל קופץ.
אנחנו היינו בצימר עם הילדים במצפה נטופה, צימר מקסים שמתאים לילדים. יש בריכה, לא צמודה לצימר, מגודרת ועם מנעול, ככה שמבחינת בטיחות זה היה מעולה.אין לי שום אחוזים, ממליצה כי נהניתי.
והפלוס זה שזה צימר רק לדתיים, אז גם אם יש עוד מתארחים במתחם, אז אין חוסר צניעות או שירים לא ראויים (בע"ה) במיוחד אם אתם שם בשבת.
תגגלי צימר נוף ארץ הגליל... תהנו!
לילדים שלי נמאס מעוף…
מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).
חוץ משניצל וחמין 🙏
אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם
או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).
אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז
טורטיות יותר טעים
מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים
מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.
כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח
מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים
חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה
כמה שבועות אחרי הפלה.
כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.
יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.
לא היה גבול לאושר.
כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.
אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..
חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.
ואז, זה נגמר.
אז יש את הצער הגדול.
אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.
אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.
כואב לי כל כך.
בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,
מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.
האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,
הצדדים,
מקדימה- שיפולי הבטן.
יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.
אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים
ואילו הכאבים באגן חדשים.
למי לפנות?
כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.
בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.
מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?
קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..
תודה מראש..
מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת
חיבוק♥️ תרגישי טוב!
ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,
והבטא כבר מאופסת..
מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף
אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח
אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק
אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב
בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים
החכמתי. תודה
יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?
אני סבלתי מזה כמה פעמים
ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה
השאלה שלי- איך עולים על זה?
אני בלי חום.
אם מרגיש כואב או אי נעימות.
זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד
אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...
יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....
גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.
ולמרות זאת החולשה המשיכה.
לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;
חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..
יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.
העיסוי חיצוני כמובן
נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.
בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!
(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(
ממש משתתפת בצערך.
הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.
בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.
אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.
אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה
מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.
ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.
אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).
סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?
שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..
הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.
אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..
בהצלחה בהחלטה!
עברתי לזה בלית ברירה
הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים
זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי
אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)
ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.
להשתמש במניעה לשווא
כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז
נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן
אבל אין לזה סוף ככה
צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)
ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)
אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...
יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.
הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה
כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים
אם להימנע כי יש חשש
אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.
ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה
אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש
אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.
להיכנס להריון.
ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס
הם מתעלמים מהעובדות בשטח
ומתייחסים רק ליום הביוץ
כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ
בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).
ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה
עם קוטל
אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו
עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות
בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.
מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום
אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם
האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום
אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל
לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד
אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים
וגם עם התקן זה קרה ויקרה
וכנל עם גלולות וטבעת
בקיצור
זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות
והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו
אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%
נכנסתי אתה
האמת בלי ג'ל
ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת
על כל השאר מאוד הקפדתי.
היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.
עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר
והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה
אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.
מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל
אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה
נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד
זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר
והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה
זו הגנה גבוהה
אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר
דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?
אז היא בודקת גם את זה
שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם
ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות
התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.
נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....
אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין
צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.
מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)
כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות
גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת
התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא
הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.
עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.
היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.
אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).
היא: שהוא ימות!
ומתפרצת בבכי.
והמחנק עלה לי לגרון.
וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.
ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).
ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.
וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.
איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!
יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔
מניסיון, יש להם כלים טובים!
ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש
וחיבוק גדול♥️♥️
אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)
היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים
זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.
הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶
בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)
ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...
לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.
זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.
כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.
וישר הם שאלו אם אבא מת😔
כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?
נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??
אחד מהם חזר ב"ה
וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו
וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'
ילד בן שלוש🙈🙈
מדהים פשוט
מרגישה בסדר
מצד אחד בשלב שמחכה כבר
מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה
הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)
הריון ראשון ברוך ה'.
בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.
מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...
מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.
ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...
בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!
חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות
אבל עדיין לא 🙄
אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)
בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...
חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות
ב"ה מרגישה מצוין
בחדר לידה🙄
כבר יומיים,
שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר
אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר
אני בהלם לגמרי,
ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!
לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…
סליחה אם הלחצתי🫣
הרבה כוחות! ♥️
מתפללות עלייך
תעדכני💕
חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה
מתפללת עלייך ועל העובר
בשורות טובות !
איך זה קרה? מה הרגשת?
אחרי כמה ימים של התכווצויות
לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי
רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....
ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....
בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.
בשורות טובות
תרגישי טוב
מבינה אותך אחד לאחד!
הייתי שלושה ימים בחדר לידה
ואח"כ באשפוז ארוך
וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן
אז תדעי שניסים יכולים לקרות
מתפללת עבורך
שתבשרי טוב מיום ליום!
שולחת הרבה כוחות
אני ממש שמחה לשמוע,
אכפת לך לפרט מה היה?
היפרדות או משהו אחר?
תודה על העידוד והכוחות
לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.
אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…
אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..
ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח
שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה
ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה
מחזקת אותך💕
יסתדר ויעבור בשלום
ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר
ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,
עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄
צרבות,
מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.
תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.
התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️
חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;
מרגישה מעולה
בעיקר עייפה ברמות קשות
ומחכה כבר לספרררר חחח
אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם
עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..
יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.
כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)
וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.
אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות
עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית
בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)
וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈
בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻
קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅
והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים
נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!
כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?
זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,
נחת, הכלה ושחרור
באמת!
אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר
פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר
כדי שהוא באמת ילך לישון...
(בן 10)
תיכנסו בי חופשי
אוכלת את הלב מאז שזה קרה...
כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).
לא יודעת אם עזרתי.
אבל זה נורמלי לגמרי.
ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.
נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.
אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.
וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶
גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....
כי הילדים שלי עדיין קטנים
אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר
שאמא מגיעה לקצה
אני חושבת שאפשר להתנצל
ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה
"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?
אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה
אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת
אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"
משהו בסגנון
תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)
יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,
וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.
כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.
נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,
אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)
המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.
מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.
כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.
את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.
לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️
ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.
למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)
יש קורסים חינמיים?
אבל הוא לא בדגש של הורות.
דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,
זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.
מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,
כל אחת אחראית על הצד שלה,
מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")
וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)
יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.
יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.
לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.
הוא לא המקרה הספציפי
אלא המחשבה שזה פתרון למשהו
לאיים בסטירה/ אולי גם לתת
אם יודעים שזה לא פתרון
גם בזמני מצוקה וחוסר אונים
לא חושבים ככה ולא מדברים ככה
אם את רוצה שזה לא יקרה שוב
את צריכה לשנות אמונה
ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר
זה לא יצוץ כאופציה לאמירה
למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות
(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)
אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈
אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"
ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף
וואלה זה אנושי לאבד את זה
האם זה סבבה? ממש ממש לא
אבל זה קורא.
להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.
אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.
להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.
מרגישה
שאני עצמי כבר עייפה
וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות
עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת
זה בדיוק העניין,
הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי
דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות
מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...
הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'
והוא המשיך לשחק כאילו כלום...
ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪
והוא מבין מה הוביל אותך לזה
פעם אחרת
מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?
אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.
והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)
שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.
להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.
מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.
אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.
כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.
בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.
וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות
זו עבודת המידות הרמב"ם
עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך
להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..
אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.
זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.