חוויתי מאוד מאוד והילדים ממש מחכים לזה

אבל נוסעים עם המשפחה, לא יודעת אם זה משנה

לגבי ארוחות, חלק קונים דברים קלילים (לחמניות וגבינות, שימורים וכאלה) וחלק אוכלים בחוץ ומעט מכינים

זה נשמע לי הזיה בהריון

אבל אין ספק שזה הכי כיף לילדים

אני מבחינתי מלון..... אבל זה ממש יקר

צריך כל הזמן לדאוג לאוכל,זה לא כמו מלון שהכל מסודר לך

אמהלה אני כותבת את זה וברקע בן השלוש צורחחחחח

מתוך שינה!!!

משהו חדש שקורה לאחרונה וזה נורא 😭

רק חושבת על זה בצימר מתמלאת חרדה

בדכ לחמניות וחלבי לוקחים רק ליום הראשון

שימורים, קרקרים, חטיפים הבאנו מהבית

בבקרים אוכלים לחמניות/פיתות עם מוצרי חלב, אפשר להרתיח ביצים או להכין חביתות על גזייה.

צהריים וערב- אחד מהם אוכלים בחוץ והשני מכינים או אוכלים לחמניות עם מגוון שימורים, אפשר שוקולד, או כל מה שעולה בדעתכם.

(בדכ יום אחד עושים על האש אבל אם היינו לבד זה לא היה קורה.....)

ואם עושים דברים ולא יושבים כל היום בצימר אז הילדים לא מחפשים אוכל כל היום.

אנחנו מטיילים רוב היום, מסלולים, מעיינות, ים ועוד אטרקציות ואז יש פחות התעסקות סביב חיפוש אוכל אצל הילדים.

ועוד בהריון

אמהלה רק מלקרוא מתעייפת 🥱

ושלא תטעי,

אני לא עושה מסלולים בהריון, מפחדת להחליק/ליפול.

וגם בדכ יש את התינוק התורן בעגלה אז אני בנגיש או מבלה איתו זמן איכות בתחילת המסלול עד שחוזרים 😅

אבל נהנת מכל המסביב, מהכייף של הילדים, מהזמן עם בעלי (שאם לא הטיול אז הוא בעבודה....)

אני במיליון התלבטויות

ממש לא קל לי גם ביום יום אז חושבת על צימר חוששת מאוד.....

קל איתם.

אם תסעו כדי לנוח ולהיות בצימר כל היום, זה כנראה לא יהיה כייף ויהיה קשה איתם.

אם תצאו רוב היום, יש מצב שגם אתם תהנו ולא רק הם...

אבל , בעלי לקח הרבה אחריות על ההתארגנות.

מוכנה רק בקמפינג מסודר עם מזרונים, דשא ומקלחות .

ברור שצימר יותר נח.

עכשיו הבנתי שאת שואלת על עצם הנסיעה , לאו דוקא על צימר.

אז ברור שכן, אם לא היתי נוסעת לחופשות עם קטנים, כנראה שלא היתי יוצאת לחופשה משפחתית 20 שנה.

פשוט לא לצפות לנופש של מנוחה, אלא לנופש של פעילות.

הצימר הוא מקום לישון, וביום ללכת למקומות שהילדים יהנו בהם.

אם יש ברכה בצימר, היא חייבת להיות נעןלה עם מפתח אצלכם, ויכולה להיות חלק מהבילוי, רק כשאתם שם עם 7 עינים( מעדיפה בלי ברכה בכלל , או ברכה במתחם נפרד, בגלל החשש מטביעות)

כדאי שתהיה בצימר חצר עם משחקים לילדים, שחהיה להם מקום לשחק בזמנים שתהיי עסוקה בהתארגנות.

אוכל- בוקר, קונים לחמניות  ירקות, קורנפלקס במכולת הקרובה .

צהרים , לחמניות עם פסטרמה או שאוכלים בחוץ.

ערב - על האש אם יש כח( לא את , בעלך). אם אין כח, מזמינים פיצה.

גם לנו אין מי שישמור עליהם

ותמיד צריכים ללכת איתם

אבל פתאום אחרי כל התגובות והמחירין שאני שומעת אני נחרדת

גם לשלם מלא וגם לעבוד כל הזמן בלי כמעט דקה מנוחה

נופש משפחתי- לוקחת את הילדים.

נופש זוגי- שום סיכוי. 

זה לא יתן לך נופש במקום נופש זוגי.

אלא אם כן אתם רק ישנים בצימר ורוב היום נמצאים בתעסוקה או בטיולים. או שיש לצימר בריכה (ונעילה! והשגחה כל הזמן!)

כי באמת להיות בצימר מלא זמן, הילדים משתעממים, והם יותר משתוללים מאשר בבית, והאיבזור לא ממש מותאם לילדים... מבחינתי זה יותר מעייף מנופש.

אבל אם המטרה היא לא מנוחה אלא כיף לילדים, ומנצלים את הצימר כדי לטייל באזור חדש, הולכים לים או לפארקים חדשים, או לטיולים / אטרקציות - אז יהיה מאוד כיף. אבל גם מעייף...

אפשר לקנות גם משחק חדש או חוברות צביעה, כדי שכן תהיה להם תעסוקה בצימר בזמן שאת נחה, או מכינים אוכל.

וצריך לתכנן גם אוכל.

אנחנו עשינו בערך פעם ביום אוכלים בחוץ (פעם אחת מסעדה, פעם אחת פיצה, ופעם אחת אוכל חלבי שעולה פחות ממסעדה), ארוחה אחת של לחמניות, שימורים, ירקות, פסטרמות, וארוחה אחת של לחם עם ממרח / גבינה / חומוס.

רציתי שירגישו הרבה פינוקים ולכן גם קנינו כמה פעמים גלידה / קרטיבים / חטיפים. (קנינו בסופר ולא בקיוסק... אז לא יצא יקר מדי. העיקר כל ילד הרגיש שהוא יכול לבחור מה שהוא רוצה).

אבל בצימר רק ישנו ואולי אכלנו ארוחת בוקר. בשאר הזמן טיילנו והלכנו לאטרקציות.

נראה לי שלא הייתי בהריון בפעמים שיצאנו רק כמשפחה גרעינית (יצאנו גם כמשפחה מורחבת ואז כן הייתי בהריון).

חשוב להתאים את האטרקציות והטיולים לילדים, כי אחרת הם משתגעים... ואם את בהריון - אז כמובן להתאים גם לכוחות שלך.

למה בעצם אתם רוצים לצאת לצימר?

אנחנו למעשה הגענו למסקנה שלא מתאים לנו להשקיע ביציאה כזו (במיוחד שבעלי ואני אוהבים את הפינה שלנו), אז מתכננים טיולים יומיים (לפעמים רחוקים) ואטרקציות בבית (כולל להפוך את הבית לבית מלון, ואז זה כיף לילדים).

במיוחד שבשנים האחרונות כמעט תמיד יש נופש משפחתי מורחב, אז זה עמוס מדי להכניס עוד נופש...

בחופש הגדול שונאים לצאת בעומס ובחום

שנה שעברה יצאנו בתקופה הזו והיה ממש מעולה 

למה לא לעשות נופש איתם בבית?

בעיני עם ילדים צעירים, בטח בהריון, עדיף לעשות טיולים יומיים ולפנק בהם. ואז בכסף שחוסכים מהצימר/ המלון לקנות אוכל בחוץ, חדפ ודברים שמאפשרים גם לכם להיות קצת בחופש...

אם נישאר סתם כך בבית

ובחופש הגדול שונאים לצאת לעומסים וליום...

רוצים משהו לפני יולי אוגוסט העמוס 

אנחנו עשינו כמה ימי שישי כאלה וזה היה ממש כייף

גם לא חם מידי וגם לא עמוס

מעדיפים בהרבה על מלון המוני.

לוקחים בדרך כלל צימר עם בריכה פרטית מגודרת ונעולה.

עושים בעיקר על האש (בערב ונשאר מלא גם לצהריים) ומביאים גבינות וירקות לבוקר (המקסימום שאני מבשלת זה חביתות/ צ'יפס לעל האש)

ורוב היום מטיילים בכל מיני אטרקציות (כן משאירים מספיק זמן להנות מהצימר).

מה שכן זה דורש התארגנות עם האוכל מראש.

רק לישון ולאכול ובמהלך היום מטיילים אז בטח שהייתי מנצלת אם מסתדר לכם כבר

תביאו איתכם משחקים מהבית שיעסיקו אותם

חסכנו בשביל זה ממש

ברור שהיינו רוצים לבד

אבל אם עם הילדים, אז ממש רוצים לצאת לכמה ימים אם כבר

מישהי מכירה משהו בצפון?

אני מפחד. נורא מבריכה ובעלי רק משכנע אותי שיהיה בסדר

בריכה, יש צימרים עם ג'קוזי בשביל הילדים זה אחלה בריכה לא צריך יותר מזה

מרגישה שלא אהיה ברוגע כשיש ברכה בצימר, כי אין אפשרות להשגיח 24 שעות, כל הזמן.

יש צימרים שהברכה שלהם נעולה במתחם נפרד, ואת מקבלת את הברכה לזמן מוקצב, בדרך כלל מתלקים בה בין כמה צימרים לפי שעות.

ואז כשהברכה לא בצימר, אלא את צריכה ללכת אליה, ואת שם ב 100 אחוז עם הילדים שלך, זה נראה לי בטוח וכייף.

זה היה במתחם נעול.

לא היינו רק עם המשפחה המצומצמת בצימר עם בריכה. אבל עם המשפחה המורחבת משני הצדדים היינו בכמה צימרים/וילות עם בריכה. אף פעם זה לא היה פתוח לכניסה חופשית. תמיד זה נעול וההורים מחליטים מתי לפתוח.

אצלנו גם דיברנו מראש על הסכנה שיש בבריכה, הדגשנו לילדים שאין מצב ללכת בלעדינו. והילדים שלי לא יחשבו בכלל על אפשרות כזו, זה לא הסגנון שלהם🙂

אבל טוב שכתבת. באמת שער נעול זה לא תמיד הגנה מספיקה...

(וגם עם מבוגרים צריך להיות עם אלף עיניים על הילדים... קרה לנו כבר שאחיין מתוק מרוב התלהבות קפץ למים עמוקים בלי גלגל ים. אז היו כבר מבוגרים בבריכה, ואני בדיוק הייתי ליד ומהר הוצאתי אותו. וגם אבא שלו היה מאחוריו והיה קופץ למים להוציא אותו אם היה צורך... אבל זה באמת סכנה וצריך להיות במודעות לסכנה, ולהיות כל הזמן עם עיניים על הילדים).

זה לא היה מסוכן לשניים שקפצו. אבל ככלל יצאנו עליהם חזק והסברנו שאין אופציה כזו לעולם. גם מצד עצמם וגם מצד קטנים שרואים אותם. 

רק אם זה מקום סגור ונעול עם מפתח בנפרד מהחצר של הצימר

ובמצב של הריון אני לא הייתי נוסעת אם בעלי לא לוקח אחריות על עניני האוכל וההתארגנות

עשיתי את בהריון של הקטנה

הריון מתקדם

אבל בעלי היה אחראי אני רק עזרתי כשהיה לי כוח

עשינו על האש, ארגנו כריכים

ואכלנו גם בחוץ פה ושם

מוסיפה- שזה בעיני ממש לא במקום נופש זוגי 

הייתי מנסה כן למצוא פתרון לילדים כדי לצאת לבד

אפילו ללילה אחד 

זה נותן המון

אחד הסיוטים שלי

ואני לא פחדנית בכלל ולעצמי כמובן מאוד אוהבת לשחות

בשבילי זה יהיה סיוט ללכת לצימר עם בריכה.

מצטרפת להמלצה פה על טיול אוהלים.

אנחנו עשינו פעם אחת עם משפחה והיה מדהים

מקווה מאוד שגם השנה נעשה.

יש מקומות שעושים בהם אוהלים ויש ליד האוהלים מתקני משחקים לילדים.

אם יש לכם משפחה לנסוע איתה ואז יש לילדים בני דודים להיות איתם אז בכלל חוויה.

ולדעתי לילה אחד או יומיים מספיק חוויתי.

יותר מזה כבר מתחיל להעיק.

ובהריון וכדומה.

דווקא היה כייף ממש

לא טיילנו יותר מידי. אולי ביום שהגענו לצימר וביום שיצאנו.

אבל ביום האמצעי ניסינו להנות מסביבת הצימר.

הבאנו איתנו בריכה מתנפחת, על האש וכד'.

דווקא עם ילדים קטנים יותר קל להנות בצימר. אין להם דרישות יותר מידי גדולות

עם גדולים זה כבר יותר מאתגר. הם רוצים לטייל ממש..

בהצלחה

יהיה חוויה זוגית, או לפחות לא רק.

אנחנו הלכנו לא מזמן והיה מושלם. צימר עם בריכה.

אם יש ציפיה רק לנוח, הילדים כנראה ישתעממו ויטפסו עליכם.

אם יש סביבה מעניינת כמו חצר גדולה, אפ יש משחקים/ספרים - זה משנה מאד

זה קצת מבאס אותי

אחרי התגובות כאן איפה שוקלת לרדתמזה

בייביסיטר עם פיצה וסרט כזה משהו מפנק

לקחת יום חופש ולצאת על הבוקר ליום טיול

לדעתי הכי פשוט וזמין

למרות שיש משהו ביציאה של כמה ימים שזה שווה ממש, לדעתי גם עם הילדים,

כן זה דורש עבודה אבל וואו השינוי נוף והאווירה

את עושה לי חשק ממש...

למרות שאני תמיד חוזרת מותשת מכל התפעול🤭

נוראי 🤣

אתמול אמרתי די אין לי כוח

היום פתאום ממש בא לי במיוחד שחזרו אלינו מאיזה צימר 

אולי את רוצה נופש זוגי של מנוחה, ונופש עם ילדים זה קונספט אחר. אם זו הציפיה, באמת תרדי מזה.

אבל אפשר גם ממש להנות מנופש עם ילדים קטנים.

אפשר לרבוץ איתם כמה שעות בכנרת/ מעין/ ברכה, כשאתם איתם במיים, זה תענוג.

פשוט צריך להתאים את הנופש והציםיות.

בשבילי רק לראות נופים וכנרת זה כבר נופש.

בוקר עד ארבע, או עד הערב, תלוי באפשרויות.

יש גם מקומות שאפשר להשכיר צימר עם זקוזי וברכה לפי שעות.

לכו לכמה שעות כאלה יחד. עדיף מכלום.

עשינו את זה כמה פעמים, היה טוב. 

אם רוצים זוגי לצאת כשהם במסגרות עם סידור אחרי

או סידור אחר..

אם יוצאים משפחתית אז זה חוויה משפחתית

שמחזקת גם את הזוגיות...

אבל לצאת משפחתית כדי להיות כזוג כנראה יביא אכזבה..

עדיף תיאום ציפיות ברור..

אם יש לכם אחים/ אחיינים בגיל מתאים, אפשר להציע להם להצטרף לנופש תמורת עזרה בשמירה על הילדים.

זה כמובן צריך להיות מוגדר היטב מראש - מה הציפיות מהם, ומה הם מקבלים בתמורה. אם הם שם רק בשביל לתת יד מדי פעם, בעיניי עצם ההצטרפות לנופש היא תמורה הולמת.

אם מצופה מהם לשמור על הילדים זמן משמעותי, הגיוני לתגמל מעבר לזה, בכסף או בפינוקים.

אם זה לא אפשרי, תצטרכו לקחת בחשבון שנופש עם הילדים זו לא מנוחה, זו חוויה משפחתית. זה יכול להיות מאוד כיף, רק צריך להגיע עם ציפיות מתאימות.

אז הייתי נוסעת כן, לפחות לשנות קצת אווירה ונוף.

לדעתי יתרום לכולם. לנסות להתארגן מראש על תוכניות ולו"ז כמה שיותר

אבל אם זה ממש ממש יקשה עלייך עם ההריון ואת מרגישה שלא תצליחי אז אולי הייתי משנה אופי של נופש שכן נגיד יש ארוחות מוכנות מחדר אוכל לפחות.

בעלי טיפוס יקרה ולחוץ אז הוא צריך שהכל מתקתק

ועם ילדים זה ממש לא כך 🫢

רוצים 4400 בשביל 8 נפשות וחמישי עד מוצש. הגיוני?????

צימר די קטן בצפון ויש רק ג'קוזי גדול

אנחנו 5 נפשות סוגרים בדרך כלל במחירים של כ2000 ללילה (לפני 10 שנים זה היה באזור ה1000 מאז זה עלה הדרגתית...)

קודם כל, צריך לדעת שצימר עם הילדים זה דבר יקר.. 

כי לזוג זה נניח 700 בממוצע

ואז כל ילד זה תוספת 200, ככה ברוב המקומות.

אז אם יש לך 6 ילדים, יצא לך סביבות 4000 ל2 לילות. וזה מחירים של הרגיל, בחופש הגדול הכל קופץ.

אנחנו היינו בצימר עם הילדים במצפה נטופה, צימר מקסים שמתאים לילדים. יש בריכה, לא צמודה לצימר, מגודרת ועם מנעול, ככה שמבחינת בטיחות זה היה מעולה.אין לי שום אחוזים, ממליצה כי נהניתי.

והפלוס זה שזה צימר רק לדתיים, אז גם אם יש עוד מתארחים במתחם, אז אין חוסר צניעות או שירים לא ראויים (בע"ה) במיוחד אם אתם שם בשבת.
 

תגגלי צימר נוף ארץ הגליל... תהנו!

משם יש רכבת לאן שרוצים

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

תודה רבה

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

היום הפנגו חכם כבר חחח

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

תודה על הזווית ראיה

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לא יודעת לגבי הדגם

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

עזרת לי מאוד

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ומעניין באמת איך זה קרה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול

נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...

בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך

מצד אחד - חרדה על הילדים היא רגש טבעי, הם הרי הדבר העיקרי בחיים שלנו.

מצד שני - צריך להתנהל בחיים בנחת, ולו רק בשביל הילדים שלנו, שהורים מתוחים זה לא טוב להם...

מהתיאור שלך נשמע שהחרדה יותר מדי משתלטת עלייך, מעבר לטבעי ולרצוי, ולכן מציעה לך לחשוב על טיפול❤️ (כי לא יעזןר שנרגיע אותך בשכל, הנפש כנראה לא תשתף עם זה פעולה...)

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

לכי עם הלב שלך

יכול להיות שההריון הזה לא יהיה בסיכון ויהיה רגיל לגמרי

ו36 זה גיל סבבה