להשמין או להרזות??

לא מבינה באחוזונים

עבורי..

מה אני יכולה לאכול שישמין אותו?

אני נורא בררנית באוכל ככה שהרבה דברים לא אוכלת. אני כן אוכלת רגיל ומסודר. לא ג'אנק..

אני מכירה שאחרי ארוחת מוצקים אפשר מיד לתת עוד הנקה

שבגלל שהוא לא באמת רעב, הוא לא אוכל את כל החלב אלא סתם מנשנש קצת וממשיך הלאה

כי החלב הראשוני הוא יותר נוזלי וזה שבפנים יש לו יותר שומן

מקווה שהבנתי נכון

אם זה נכון אז לא מבינה למה תמיד הרגילו אותי על הנקה לפי דרישה

אני מניקה אותו בצהריים חופשי כל שעה וחצי שעתיים, הוא יונק קצת פה ושם

אני לא בטוחה שזו הבעיה, הדיאנטית בכל מקרה טוענת שזה חלק מהעניין

נכונה לתינוקות קטנטנים, אולי בגיל תשעה חודשים זה כבר שונה?

זה נכון שנשנושים מונעים מהארוחה להיות משביעה ואיכותית, ובחלב אם זה ממש מורגש... כך ה' ברא את החלב, בהתחלה הוא נוזלי יותר וסוכרי ובהמשך סמיך ושומני... להניק לפחות 15 דקות... זוכרת שזה עזר עם הקטנטונת שלי (בלי שהלכנו לדיאטנית)

ולגבי המוצקים- לאט לאט, להמשיך להציע, ארוחות משפחתיות שכולם יושבים סביב השולחן ביחד... זה יגיע מתישהו... בהצלחה! 

אבל בדקו לו כבר ברזל? את מקפידה לתת?

כי אומרים שכשחסר ברזל זה פוגע בתיאבון

ספירה של גיל 9 חודש עוד לא עשינו. כן עשינו בטרם (וירוס) לפני איזה חודש והיה לו המוגלובין 14 שזה לגמרי תקין..

אצלנו גם היו ילדים שירדו מאחוזון 15 ל3 בשלב הזה. מדובר על הפרש ממש קטן בין האחוזונים בגיל הזה (משהו כמו 300 גרם, לא זוכרת בדיוק) אז אף רופא לא נלחץ. הסבירו לי שזה קשור לכך שהם מתחילים לזוז הרבה ולכן מוציאים יותר אנרגיה מלפני.

לגבי האוכל. אצלי בגיל הזה אכלו כל שעה וחצי. פעם מוצקים, פעם הנקה/תמ"ל. ככה שבין כל סוג מזון לעצמו היה 3 שעות. אני מכירה את ההמלצה לרווח. אצלנו ראיתי שזה לא טוב להם, הם סתם רעבים ככה. אבל כן ראיתי שהם אוכלים ארוחה מלאה כל שעה וחצי, לא נשנושים.

ככה זה, למי שיש גוף קטן יותר יש גם קיבה קטנה יותר בד"כ...

לגבי זה שלא רצה לטעום אני לא יודעת לעזור 🤷🏻‍♀️ אצלי הם חטפו לנו אוכל מהידיים או מהצלחת אם יכלו

הוא אוהב מוצקים

במחשבה שנייה אני חושבת שהוא פשוט אוהב אוכל אצבעות ולא טחון.

כי אצבעות הוא אוכל יפה, אבל ממש לא ברמה של ביסוס ארוחה.

הרופא ילדים וגם טיפת חלב היו רגועים

אני זאת שהייתי בלחץ ודיי אפשר לומר התחננתי לקבל הפניה לדיאטנית (כי מה לעשות? מלחיץ אותי שהילד חודש כמעט לא עולה במשקל)

אולי באמת לא הייתי צריכה ללכת אליה, סתם הכניסה אותי לחרדות

לא מפסיק לזוז.. ככה שנשמע לי הגיוני שהוא שורף מלא קלוריות בריצה ממקום למקום

הוא תמיד היה קטן, והיום תקופות שבקושי עלה במשקל.

עברנו כמה דיאטניות, ולא קיבלנו הנחיות כאלה.

הן לא נגעו בהנקה, רק בארוחות שמעבר.

ההמלצות העיקריות היו לעשות כמה שיותר ארוחות מסודרות, להוסיף שומנים בריאים (טחינה, שקדייה, אבוקדו), להקפיד לתת חלבונים.

הבן שלי בגיל הזה ינק בבוקר

אכל במעון מוצקים + בקבוק אחד של חלב שאוב.

כשהוא חזר הביתה הוא ינק,

אחרי שעה -שעה וחצי, ארוחת ערב

הנקה לפני השינה ובמהלך הלילה

היו זמנים שאכל יותר טוב והיום זמנים שפחות.

כיום הוא בן שנה וחצי.

הוא התחיל קצת לעלות במשקל, אבל עדיין מאוד קטן.

כבר לא מקבל בקבוק במעון.

עדיין יונק בבוקר, כשחוזר מהמעון, בערב ובלילה.

(בלילה הוא יונק פחות מבעבר, בדרך כלל פעם אחת).

גם לי לא ברור למה עשתה לי ככה עם ההנקה

זה עושה לי גם ממש רע, קשה לי ככה להוריד ב 70 אחוז את כמות ההנקות

אני גם כלכך נהנית מזה!

אלך לעוד דיאטנית נראה לי אוש אחזור לרופא ילדים

אני לא מכירה את הדיאטנית, ואולי באמת פחות עדיף לחזור אליה.

אבל בדיבור עם דיאטנית ממש חשוב שהתחושה תהיה שאתן ביחד מנסות לעזור לתינוק ולא שהיא נגדך.

אם את מנסה לתת לו מוצקים והוא לא אוכל, אז התחושה לא צריכה להיות שהיא תכעס עלייך כי את לא מצליחה לעמוד בתוכנית, אלא שאת באה להתייעץ איתה מה לעשות לגבי החלקים בתוכנית שלא עובדים.

ועצה ששמעתי בנושא זה לדאוג שמעט האוכל שהילד כן אוכל יהיה כמה שיותר שומני- להוסיף שקדיה, טחינה גולמית, חמאה, או אבוקדו בכל הזדמנות שאפשר, נגיד בתוך הפירות הטחונים, על הלחם וכדו'

וגם אצלי תמיד ירדו באחוזונים מסביבות גיל חצי שנה, הבנתי שזה בגלל שזזים יותר.

בהצלחה רבה!

חלק מהילדים שלי נמצאים באחוזון 3 (ירדו מהלידה), אבל היות שהם ממשיכים לשמור עליו בקצב עקבי - הרופאה שלנו טוענת שהכל טוב, ורק צריך להמשיך ולעקוב שלא יורדים ממנו.

אחוזון 3 זה בטווח (זה הקצה התחתון... אבל תקין)

ואם הילד ממשיך לעלות ביחס לאחוזון שהתייצב עליו, הכל בסדר.

אם הוא במהלך 3 החודשים האלו שובר בעקביות אחוזונים כלפי מטה - זה באמת משהו שדורש התייחסות, כדי שלא ימשיך לרדת. אבל אם הוא ירד מאחוזון 15 לאחוזון 3, והתייצב על אחוזון 3 - כאמור, הרופאה שלנו מתייחסת לזה ברוגע לגמרי.

לגבי הדיאטנית,

הייתי אצל כמה דיאטנים בקופה. חלקם נתנו טיפים מעולים. וחלקם דיברו שטויות (אחד דיבר שטויות, אבל גם נתן טיפים טובים 😅). אז תהיי עם ראש על זה, אם משהו נשמע לך לא הגיוני - לא בהכרח שאת טועה והיא צודקת.

הוא בינתיים עד עכשיו היה בירידה מתמדת

עדיין לא בדקתי שוב. הרופא אמר לחזור חודש מביקור קודם שזה עוד שבועיים 

פשוט מייאש

נולד במשקל טוב ואז ירד מאד באחוזונים עד שראו שהוא מתקבע על אחוזון 3-5.

כל זמן הירידה כמובן הלחיצו אותנו, היינו גם אצל דיאטנית ילדים, שללנו אלרגיה וריפלוקסים למיניהם.

אם הוא מתפתח ונראה לך חיוני ושמח - לא רואה סיבה לדאגה.

זה האחוזון שלו והכל בסדר. תעקבי כמה חודשים לראות שהוא נשאר אותו אחוזון. יש אנשים רזים בעולם

כל כמה זמן רצת לבדוק מה האחוזון שלו? הלכת מיוזמתך או לפי ההנחיות של טיפת חלב?

וואי זה היה מזמן אז לא ממש זוכרת, נראלי פעם בחודש-חודשיים.

היינו גם אצל רופאת ילדים ששלחה לכל הבירור(גסטרו, אלרגיה, ודיאטנית ילדים) ואחרי כל התוצאות נתנה לנו מטרנה מיוחדת- נאוקייט וזהו..

כן בדקנו היקף ראש והוא בראש אחוזון 20 (היה פעם אחוזון 50)

בגלל שהראש גדול זה נורא מטעה אנשים מחמיאים לי כל הזמן כמה הוא גדול ושמנמני חחחח

שרופה על הילד הזה 

אני פשוט בלחץ מזה
 

2 דברים:

1. אם הוא עולה במשקל, הייתי נושמת עמוק.

זה אומנם מלחיץ שהוא יורד באחוזונים, אבל הייתי מסתכלת על זה שהוא עוד עולה במשקל.

וגם- אתם במעקב. אז לנשום עמוק.

2. אם יש אפשרות לבדוק גובה, הייתי בודקת גם, כי אם הילד ממשיך לגבוה, זה אומר שהכל בסדר. כי אם יש בעיה, דבר ראשון מפסיקים לגבוה.

כך אמר לי רופא.
 

וגם, באיזה אחוזונים בדקו? משקל גובה או רק משקל?

ועכשיו קראתי הכל.

אצלי עד גיל שנה וחצי- שנתיים לא אכלו ארוחות מוצקים מלאות.

ואישית, הייתי מניקה בלילה.

ועוד משהו- הייתי מנסה להעשיר את התזונה שלך דווקא.

אגוזים, שקדים, חלבונים, קוואקר, הרבה מים.

אולי זה גם יעזור.

עד גיל שנה החלב זה האוכל והמוצקים הרוטב ואחר כך זה מתחלף...

אני אישית הייתי מנסה לשלב כל ארוחה בין הנקה למוצקים

אבל אם את מרגישה שהיא לא מחוברת למציאות לכי לדיאטנית אחרת או ליועצת הנקה.

כי זה באמת לא נשמע לי.. כבר עבר שבוע מאז התור וחוץ מתסכול זה לא עושה כלום

היא גם ביקשה שאסכם לה במחשבת את כל האחרוחות

איפה הסיכום ואיזה ארוחות

מקסימום יכולה להביא תמונה של הרצפה על כל הפירורים

החזרתן לי לרגע את הנשימה,

אנסה להתייעץ שוב עם הרופא ילדים בעוד איזה שבוע וקצת ככה נראה אם יש הבדל.

ואני כזה אמרתי לו שזה נורא מלחיץ אותי

שהוא משמ הולך ונעלם ןבללה אז אמר לי טוב, קחי הפניה לדיאטנית ותזחרי עוד חודש

הלכתי לדיאטנית אני ממש מצוברחת מלא כישלונות סביב התפריט שלה ואפס הצלחות

במעון המצב יותר גרוע, יש לו מטפלת ומנהלת מדהימות!!!!! היא באמת מנסה וכל היום שולחת עדכונים

הוא אוכל שם 2 בקבוקים שאובים, מוצקים הוא מנשנש מידי פעם אבל גם לא הכי זורם

בבית הוא כן אוכל מוצקים אבל לא בכמות של ביסוס ארוחה.

אני לא מצליחה לנסות לבסס ארוחות מוצקים בזמן שהוא צורח מרעב כי רוצה לינוק.

הוא כן פנוי לאכילת מוצקים נגיד שעה - שעה וחצי אחרי הנקה 

שזה גם שעה וחצי לפני הנקה הבאה

כלומר, בין הנקות הוא אוכל מוצקים

אבל במקום הנקה הוא ממש לא בעניין לאכול מוצקים 

ככה שזה בדיוק ההפך ממה שהדיאטנית המליצה

וואי חפרתי, סליחה

ויש ילדים שמעדיפים ישר לבסס על אוכל אמיתי ולא על טחון.

וההנקה כשחוזרים מהמעון היא ממש צורך רגשי שלו ושלך.. אל תוותרי עליה למרות שזה לא הלו"ז של הדיאטנית...

אצלי חלק מהילדים לא ביססו ארוחה עד גיל שנה וחצי-שנתיים.

הייתי יותר מנסה להעשיר את התזונה שלך דווקא.

אגוזים, שקדים, חלבונים, קוואקר, הרבה מים.

אולי זה גם יעזור.

אשלב אותם יותר

אבל אם להוריד הנקות - למה לא להוריד בקבוק במעון?

במעון הרבה פעמים הם אוכלים מוצקים יותר יפה, וגם אמא לא נמצאת כדי לבקש להתכרבל בהנקה, והאוכל מכיל את כל אבות המזון ומותאם לילדים. נראה לי הכי קל לוותר על שאיבה ושיאכל במעון יותר טוב.

מרגיש לי שזה יותר מזין ונותן לי יותר וודאות לגבי האכילה שלו..

כרגע אנחנו עושים כמה ימי ניסיון עם שילוב של יותר מוצקים, נראה איך יהיה 

אבל הוא גם לא התפתח כמו שצריך...מההתחלה...
היום הוא סבבה ב"ה אגב, אוטוטו חוגג בר מצווה, והוא עדיין רזה וצנום- גנים.

אם בנך מתפתח יפה, כמובן להיות עם יד על הדופק, ואת נוהגת נכון.
אבל לא הייתי מורידה הנקות, זה לא שהנקה זה הארוחה היחידה שלו, ההנקה היא יותר נשנוש כיפי עם אמא אחרי המעון, זה צורך ולא הייתי מורידה מצד שני הוא לא אוכל מוצקים, והוא לא יונק עד הסוף ממך, אז אולי יש משהו במה שהדיאטנית אומרת...

הוא במסגרת אין לך גם שליטה והאכלה של אחד על אחד.מטפלת במעון תנסה, תאכיל , תעזור אבל לא כמו אמא בבית.
ניסית לטחון לו ירקות, עוף, ואורז מלא יחד?
וכן על זו הדרך...
לי בזמנו דיאטנית אמרה הרבה גבינות שמנת, בשר שמן וכן הלאה, לא עזר במקרה שלנו.

אני מרווחת בין הנקות, ככה שיש שלוש שעות לפעמים אפילו 4 בין הנקה להנקה

ככה הוא גם יונק יותר טוב, יונק ממש שני צדדים ולא מבקש לינוק עוד עד 3-4 שעות אחרי

גם בלילה הוא למד לא לינוק כל דקה אלא לרווח

ייאמר לשבחה של הדיאטנית - תכלס זו המלצה טובה וגם מאפשרת לי כמה שינה בלילה. 

בקטע הזה היא צודקת וזה מצליח - מי שרוצה ללכת אליה לעוד טיפים - טלפון בפרטי ;)

עם ההחלפה בין ארוחת הנקה למוצקים - עם זה קשה לי.

במעון הוא לא אוכל? הרי הוא לא יונק מהבוקר עד 5

+ מנסים להביא טחון והוא לא בקטע.

בימים האחרונים אנחנו מנסים לשלב יותר אוכל אצבעות, בינתיים עבד חלקית 

היה יותר משחק עם האוכל מאכילה

נראה בהמשך איך יהיה

המוצקים הם רק כתוספת, לא כארוחה מלאה

כשעבדתי במעון שיקומי היינו עושים קבוצות משחק באוכל

תעודדי אותו לשחק ולהתעסק וגם לטעום. זו כבר התילה ממש טובה

ולחלב השאוב אפשר לנסות להוסיף דייסה כדי להוסיף קלוריות

שלי נולדו באחוזון 70 או 50 וירדו לשלוש

כמה הציקו לי

הדיאטנית גם אמרה דברים לא הגיוניים בעליל כמו לתת ארוחה חמה מייד כשחוזרים הביתה (אין לי שף פרטי) ועוד כל מיני הצעות שלא עבדו

אני אומרת תכניסי מאוזן אחת ותוציאי מהשנייה כל עוד הילד מתפתח תקין

את יכולה לנסות להוסיף יותר שמן לאוכל וכזה

ממש לא הייתי משתגעת

נשמע שבהמלצות שלה רק יעשו לו עוד יותרהתנגדות לאוכל

בעיני

לשחרר. שיינק כמה שרוצה, מעולה

ולנסות להרגיל למוצקים משמינים באוירה טובה

הוא ממש קטן, בנחת

מצד שני, איך לא פחדת שעם הירידה באחוזון 

אולי הילד גם ייפגע? אולי זה יפגע במוח?

מבינה למה מתכוונת?

בכל פעם ששיגעו אותי ממש פחדתי... אפילו כשידעתי ששהי האחים הגדולים גם היו בדיוק כך

ואפילו שבהיגיון ידעתי שאין סיבה לפחד, כל עוד הילד רגוע שמח ומתפתח

לדעתי יש בעיה ממש באחוזונים. מקווה שגם עם התינוקת הזאת השם ייתן לי כוח להיות רגועה ולא להתרגש מזה

כמה נולד? כמה היה בגיל 3 ו6 חודשים?

ירידה מ15 ל3 זה לא משמעותי, במיוחד סביב זחילה וכו

לא זוכרת כמה היה בכל חודש

עד גיל חצי שנה היה באחווזן 15, שזה אחוזון הלידה

מגיל חצי שנה שזה גם הגיל שנכנס למכון.וגם הגיל שהתחיל לזחול

מלפני שלושה חודשים שבר עקומה וירד לאחוזון 3 

מ3-6 חודשים זה תקין.

בגיל שנה לשלש משקל לידה.

הבת שלי לא הגיע לזה בגיל שנה, באמת הסתבר שהיתה אנמיה, אבל בעיקר שהיא פשוט עם מבנה קטן. ולא ממני D;

הבן שלי בן 8.5 חודשים

בעיקר בעיקר יונק

ומה שאני אוכלת מנסה לתת לו גם

אם הוא לא רוצה עוד מוצק פשוט עוזבת וזהו

אני לא נותנת מוצץ כדי שיינק יותר. גם שרק בוכה להרגע נותנת הנקה

תתני לו הנקה מתי שרוצה ותשלבי בין לבין מוצקים

פחות התחברתי למה שאמרה לך התזונאית 

עונה בכובע של קלינאית תקשורת ובכובע של אמא לילדה לא אכלנית שגם הגיעה לאחוזון נמוך במשקל

1. כדאי להסתכל על תמונה רחבה יותר- באיזה אחוזון התחיל לאחר הלידה? באיזה אחוזון הוא מבחינת הגובה? האם ינק ביעילות עד כה? כתבת שהוא לא מרוקן את השד ויש מקרים שבהם זה עלול להיות קשור ללשון קשורה ולקשיים באכילה. האם את מאכילה בכפית או נותנת לו להתנסות "בייבי לד"? חח יש לי עוד המון שאלות.. זה יכול לעזור לדייק את הבעיה

2. אני מכירה יועצת הנקה מדהימה שאני בטוחה שתוכל לכוון אותך. היא עזרה לי רבות עם ילדיי. יש לה ידע עשיר והמון ניסיון.

לי נשמע שהוא מתפתח מדהים ושמח. אז קודם כל לנשום. ילד מורעב או לא יודעת מה לא היה פנוי להתפתחות.

אז קודם כל לצאת מתוך נקודת המוצא הזו של הרוגע.

שאלות חשובות- עשו בדיקות דם? מה הרופא אומר? את מקפידה על הברזל? אולי הוא חולה יותר בגלל שנכנס למעון וזו הסיבה? כדאי לברר איך אוכל שם.

הייתי מתחילה מזה. ואם הכל תקין רפואית.

אז אישית הייתי משחררת לחלוטין. לא רוצה לקחת אחריות רפואית. אבל זה מה שהייתי עושה.

הלחץ סביב האוכל יוצר הרבה יותר נזק מתועלת לרוב.

שלוש חתיכות לחם חצי ביצה ועגבניה זה ארוחה ממש לא רעה לגילו האמת. תמשיכי להציע. תני לו לבד על המגש שישחק, שירגיש. שיאכל בנחת כמה שהוא רוצה. אין שום בעיה גם להשלים עם הנקות בגילו. לפעמים לוקח זמן להחלפה ולכן בדיוק זה מוגדר שזה קורה בין חצי שנה לשנה, זה תהליך.

רק יכולה להגיד שאחד הבנים שלי סביב הגיל הזה לא עלה במשקל בכלל במשך חודשיים בערך. לא זוכרת איך זה היה נראה מבחינת אחוזונים, אבל זוכרת שהאחות בטיפת חלב לא אהבה את זה שהוא לא עלה אחרי חודש. ואז חודש אחר כך כשהוא עוד נשאר באותו משקל היא אמרה שכדאי לשלב יותר שומן בתזונה שלו.

אבל לא הלחיצו אותנו יותר מידי, אולי כי מלכתחילה הוא לא היה באחוזון נמוך כל כך.

אחר כך הוא המשיך לעלות כרגיל והכל היה בסדר...

ולדעתי בגיל הזה הרבה פעמים ילדים מתחילים להוציא יותר אנרגיות כי הם זזים יותר, אז הקצב של העליה יכול להשתנות.

אם הוא סה"כ יונק טוב, ממלא טיטולים, פעיל ומתפתח כמו שצריך, ולא יורד במשקל (ירידה באחוזונים זה לא ירידה במשקל. אם המשקל שלו עולה ביחס למה שהיה, או לפחות נשאר יציב) - נשמע לי שכן כדאי להמשיך לעקוב, ולנסות ליישם מה שאת מצליחה מההמלצות שקיבלת, אבל לא להילחץ יותר מידי...

(מדגישה שכותבת רק מהניסיון שלי, אין לי ידע מקצועי. קחי בעירבון מוגבל)

באתי רק להרגיע שיש לי כמה ילדים באחוזון 3, ואפילו פחות. הגדילה לעשות אחת הבנות שבגיל של הבן שלך שקלה קצת יותר מ5 ק''ג. ב''ה היא עדיין חיה, וקטנטנה גם בגיל 16, אבל בריאה וחכמה.

ניסיתי איתה לעשות את כל הטריקים וזה לא עבד, עם אחרים זה כן.

אני מציעה לנסות אבל לא להשתגע, אחוזון 3 זה סבבה ממש

היה יום מעיק ומתיש

לבעלי יש איזה פרויקט מטורף בעבודה אז הוא עבד כמעט 24 שעות ברצף מצאת שבת, חזר באמצע הצהריים ל3 שעות לישון אבל בגדול זהו

כמעט חיכיתי לאזעקות כדי שאראה אותו לחמש דקות.. ולא מספיק הבנתי שזה הולך להיות ככה...

ובמקביל יום ראשון הוא יום שתמיד מורכב לי

מלא אזעקות והתראות ושיבושים

והילדים מחורפנים ואו שהם רבים או שהם בוכים או שהם משתוללים לי על הראש

ולקינוח ניסיתי להכין ארוחת ערב שווה ושיהיה לנו קצת זמן ביחד

והתחרבש לי הלוז

ובעלי הלך לישון(באופן מוצדק, כאמור הוא היה ער מעל 24 שעות ואז ישן 3 שעות...)

ונשארתי לבד עם אוכל שווה אבל חמוץ לי בלב לאכול לבד.....

ואין אופק

ומחר יהיה שוב קשה.

יש פה פרחח קטן שעדיין ער!

אנחנו לא בבית משבת שעברה

הילדים הפוכים

התינוק רק רוצה ידיים

ובנוסף אני תמיד מתחלקת עם בעלי בחופשת הלידה ובגלל שאני יוצאת רק לחודש וחצי לא מביאים לי מחליפה

ואני בעבודה סופר חיונית והייתי אמורה לחזור בעוד שבוע ובעלי מגוייס

אז המנהלת שלי לוחצת בצדק אבל אין לי מה לעשות ומהבוקר אני עצבנית וזה כמובן משפיע על כולם ואז הכח מעצבן

היו פה איזה 4 אזעקות,

חזרנו במוצ"ש אחרי שבוע כמעט אצל המשפחה,

לרדת כל פעם עם ארבעה ילדים ובינהם תינוקת למקלט,

לכבס, לנקות את הבית, לקפל בגדים ועוד.

ילד שמאוד מאתגר אותי וכעסתי עליו הרבה,

וגם להיות איתם לבד בלי בעלי שעובד מחוץ לבית.

היה ממש לא פשוט..

מקווה לימים יותר רגועים 

עשיתי תחרות צרחות עם בת שנתיים

והיה מביך ונורא ואיבדתי שליטה והלקיתי את עצמי וחוזר חלילה

בסוף ישבנו שתינו במיטה וחלקנו שקית דוריטוס דוחה שהיא מצאה והביאה לי

תזכורת למחר - רסקיו סביב השעון 

מציעה אטנט.

גם הטייסים לאיראן אמרו שהם לוקחים את זה 

זה בוסט אנרגיה

לא מתמכרים מפעמים בודדות

ותאמינו לי המשימה שלנו לא פחות מתישה משלהם.

אני לקחתי ראיתי ישועות

בזמן האחרון מאוד השתדלתי לעשות יותר ספורט

לפחות פעם בשבוע הליכה רצינית ועוד פעם אחת ספורט בבית.

ועכשיו פשוט לא מסוגלת, לצאת להליכה אני קצת חוששת

למרות שאין פה כמעט אזעקות אבל עדיין.

ולעשות ספורט בבית עם הילדים אין לי חשק.

ובא לי ממש לקנות לי ערימה של חבילות שוקולד...

אוףףףףף וזה ממש ממש ממש מבאס אותי

ועדיין לא גורם לי לעשות משהו באופן שונה.

היה יום סביר. למרות שהבעל מגויס והלמידנ מרחוק התחרבשה.

אבל בלילה האחרון היה קשוח אש. הילד בכה איזה 3 שעות (ב2 פעמים) והקטנה גם קמה הרבה. כמעט לא ישנתי.

ועכשיו זה חוזר על עצמו שוב. צרחות עד לב השמיים

חיבוק גדול.

הלוואי שיש משהו שיכול לעזור 

לקרוא עיתון מטופש, קצת לבזבז זמן במחשב.

הלוואי כולנו נרגיש מחר טוב יותר ונזכה ממש מהר לראות את ביאת הגואל.

(ואז אהיה פנויה לכל העבודה שמחכה לי 😅)

קמנו כולנו מאזעקה ואני שונאת לקום עם הילדים ביחד תמיד קמה לפניהם

צללתי לעבודה במחשב בזמן שהם אוכלים תראש מסכנים

אכלתי מלא שטויות

עד שבאה הישועה - באתי לשים ראש רגע כמעט נרדמת - אזעקה😵‍💫

מפה לשם אני ערה עד עכשיו

הבית ג'וחה, לא הספקתי כלום לפסח, אפילו כביסות לא סיימתי לקפל ואני שוב פה גוללת..מחר יום חדש😑

ניקיונות, לימודים עם הילדים...

בפועל, כאבי תופת בבטן ואני מושבתת במיטה מתה מכאבים. 

אם אני הייתי עם ניו בורן ועוד שני קטנטנים בבית וכולם בסוף יום בחיים אוי ואבוי למי שיעיז לתת לי בראש על משהו, חייו יהיו בסכנה.

את רק ילדת, שום חוברות וקריאה עכשיו😅

אני עם דלקת גרון משבת בצהריים (שארחתי!! אנשים בלי מקלט בסביבה.. לא שיש לנו ממד חלילה)

הילדים הפוכים ומחורפנים

הבייבית נזכרה שאם כולם בוכים היא גם רוצה וכל היום צריכה ידיים

לא אכלתי כלום נורמלי אפילו שהמקרר מלא משבת. קפה ושוקולד וקפה ושוקולד.

ולסיום סיומת- חזרו לנו האזעקות.

בת ה4 בחרדות לא נרדמה עד 11

ומאז לא ישנתי חצי שעה רצוף בגלל התינוקת

עד עכשיו, אמיתי אמיתי.

והיה מלאאאאאא התרעות הלילה, ב"ה כמעט בלי אזעקות אבל אני נגמרת מזה נפשית.

והגדול הלא גדול מפתח פחדים בדרך שלו ועכשיו מזדנב אחריי בכל מקום בבית ואם אני לא צועקת כמה דקות הוא אומר לי שהוא בלחץ מרב שאני שקטה...

אה, ולסיום סיומת בעלי נדבק ממני! וגבר חולה כידוע זה הרבה יותר חמור מאשה יולדת+ חולה.

נכון כיף לנו?

שייך פשוט לכבות אותם? אצלנו גם יש המון התרעות בלי אזעקות ופשוט כיביתי. לא רואה שום עניין מלקום בלילה בלי סיבה...

וחיבוק לך על השאר, נשמע קשוח

צריכים את הזמן להוריד ה4 ילדים אמן שישנים למקלט

אצלי הבן בגיל 4 כל הזמן עסוק עם צבעים ודפים

קניתי לו חוברות צביעה היה בעננים

לפעמים מגוון עם מדבקות מכל הסוגים.

הקטנה בת שנתיים משחקת הרבה במגנטים

עכשיו הזמנו לה במשנת יוסף בימבה, בטח זה גם יעסיק אותה מלא.

אה והגדול שלי ירד היום לשביל ליד הבית עם השכנים

והם ציירו על המדרכה עם גירים, הוא היה מאושר.

חידות עם ציורים במעטפות, כל ציור מראה על המקום בו מוחבאת המעטפה הבאה, ובסוף מקבלים הפתעה כלשהי.

מסלול מכשולים

לנסות לעשות לו"ז שייתן להם עוגן וגם לך יעשה סדר.

ארוחת בוקר

תפילה וקצת שירים

פעילות תנועה

משחק לבד

ארוחת עשר

סרט / משחק במחשב

יצירה

ארוחת צהריים

משחק לבד

הפעלה שלך (חפש ת'מטמון, חבילה עוברת, מסלול מכשולים וכו')

מקלחת ארוכה (אמבטיית משחקים משותפת, צבעי ידיים במקלחת וכו')

ארוחת ערב

משחק לבד

סיפור לפני השינה

לישון

אבל באמת הארת את עיני שאין לנו סדר יום מסודר

כי אין יום ולילה .. אבל אולי צריך באמת לעשות משהו כמו לו"ז יומי שכן אפשרי

יש מצב שהוא חוזר יום אחד יותר מוקדם?

כדי באמת ללכת להביא קצת תעסוקה (אותי זה מציל פה)

האמת שאפשר לנקות איתם ביחד לפסח

שלי מגיל 3 מרוקנים מגירות ומנגבים, מביאים לי דברים

שימי להם מוזיקה קצת

אנחנו עושים הרבה משחקי ספורט

חלק מול יוטיוב- רועיקי מצחיקי וכאלה

היום בנינו מסלולי מכשולים וקפצנו בינהם

זה כל מה שלוקח את הזמן

אחלה תעסוקה 

אנחנו עשינו לקראת פורים -

הדפסתי הרבה 'ציפורים' (זה יכול להיות כל דבר שמחליטים, אצלנו זה מה שבחרנו), והחברתי בכל מיני מקומות בבית. כל פעם כשמוצאים ציפור - כולם מקבלים שוקולד צ'יפס.

אצלנו זה ממש יצא חמוד, מרים את המצב רוח כל פעם כשמישהו מוצא ציפור... (ואפשר גם להחביא מחדש ציפורים שנמצאו קודם).

בעצם זה לא ממשש עונה על השאלה הפותחת כי זה לא לגמרי תעסוקה. זה יותר משהו שמלווה לאורך הימים ומוסיף קצת עניין ומצב רוח טוב.

אולי יש שכנים שיש להם חומרי יצירה להשאיל לך?

גביע של גלידה שווה כמובן

אם פגעו בפס הייצור של וופל לימון - זה ממש פגיעה בשרשרת האספקה הציונית

🤣🤣

חיבוק גדול!

אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת

מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..

וחיבוק ענק ענק!!!!

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

ללכת עם כולם לא רלוונטי

אם הם ישנים חזק והמקלט קרוב את יכולה לרדת רק עם הקטנה.

זה מעבר ליכולותיך, פשוט תניחי לזה

הסיכוי להפגע מטיל נמוך מהסיכוי להפגע בתאונת דרכים ובכל זאת אנשים נוסעים בכיף, גם למקומות לא חיוניים.

ואם כוכש רלוונטי לך מוזמנת לממ"ד שלנו באהבה!

הכי הרבה הגרב תיקרע אבל אפשר

אין גשם עכשיו

אתם בבניין עם מעלית? אולי לקנות עגלול כזה ולשים בו את כולם ולהסיע אותם לממד?

לא זוכרת אפילו פעם אחת שנכנסה זכוכית..הם פשוט אוהבים וכל עוד זה לא ללכת מרחקים הכל בסדר .

פשוט נראה לי שזה קצת לא הגיוני להתעקש על נעלים מחשש מאוד רחוק תכלס..

יש מקומות שבהם זכוכיות בדרך למקלט זה חשש קרוב,

אם חייב נעליים אולי אפשר לשים כפכפים/סנדלים שיותר מהר לשים.

אני חושבת שאם לך זה הכרחי נפשית לרדת למקלט

אז אני בניגוד למה שכולם כתבו פה-

היתי בלי קשר אוספת את כולם מסבירה להם שכשאמא אומרת שצריך לרדת למקלט  אז חובה לרדת איתה וזה לא נתון לדיון מסבירה להם שלהיות בבית כשיש אזעקה זה סכנת חיים ואפשר להפצע מאוד קשה וכואב. ולכן את לא מוכנה יותר להתוכח עם אף אחד.

בעיני קצת להפחיד אותם במובן של להבין שזה לא בדיחה ושמדובר פה במצב סכנה זה הכרחי.

ולא ברור לי כל כך מה ההתרחשות בסיטואציה-אבל בעיני לא צריך להתארגן בכלל ..רק לרדת . ככה עם פיג'מה ובלי נעליים..למה צריך נעליים?🫣

וכדי לא להתעסק רק בלשכנע היתי פשוט קונה תיבת הפתעות מיוחדות שיורדת איתך למקלט והילדים יודעים שמי שיורד יפה מקבל. אפשר גם משחק מיוחד שמחכה שם

שלא קמים בלילה?

זה אחרת באמת

כמה ילדים ובני כמה?

בעלך לא בבית?

היתי מבקשת משכן שיכל להכנס ולרדת איתך

אחרת ואין פתרון -אז התשובה היא להאמין בהשגחה פרטית

אני אגב נוהגת ככה כל המלחמה כמעט כי המקלט זה לנסוע ולאו דוקא להגיע בכלל

וכשבעלי היה מגוייס וגם עכשיו כשפה לא מסוגלים לחיות ככה להעיר ולסחוב אותם ..הם לא מעט ואין יכולת כזאת ..ורוב הסיכויים למצוא את עצמינו באוטו בזמן שאחרי האזעקה

אז יש ים כרגיל בבית וזהו

אבל בעיני המפתח זה שאם זה מה יש -אז לשנות גישה פנימית וללמד את עצמינו להיות ברוגע כמה שניתן

אם עשית את כל ההשתדלות אז אפשר לתת לה' את השאר

זאת דעתי 

היא אם אתם מצליחים לשמור על ההנחיות

כרגע נראה שלא, מטעמים מובנים

מה מכאן?

לאבד את זה?

שקלתם לישון כבר במקלט מראש? כי אם לא זה, או לעבור מחר לדירה עם ממד, אני תוהה מה את משיגה מכל הלחץ הזה כרגע

לצאת מהבית אחרי שהאזעקה נגמרת זה גם מסוכן..

שואלת באמת כדי להבין מה אפשר להציע מלבד פתרון פרקטי שכרגע לא הולך ככ..♥️

אני חושבת שתנסי למצוא מישהו שאת יכולה לעבור לגור אצלו לשבוע הקרוב

תתחילי מהמשפחה הקרובה: הורים שלך, שלך בעלך, אחים אחיות שלכם, דודים שלכם.

ממש להרים טלפון לספר מה המצב אצלכם ולבקש לבוא להיות אצלם תקופה.

יכולה גם לכתוב בקבוצות של העבודה, שכנים, חברים שאתם מחפשים מקום להתארח אצלו כמה ימים.

אני בטוחה שתמצאו בסוף.

ואפשר אחרי כמה ימים לעבור למקום אחר כדי לא להרגיש שאתם נטל על מישהו מידי הרבה זמן.

נכון זה לא נעים ולא נח בכלל.

אבל בעיניי זה נשמע ממש בלתי אפשרי

להורים שלנו אין ממ"ד

אין אחים או אחיות נשואים

ובעבודה או חברים לא יכולים לארח משפחה גדולה ברוך ה'

יש הרבה קבוצות

מקווה שתהיה תועלת♥️

וז המצב

הייתי פשוט נשארת בבית במקום הכי מוגן שלו

ומתפללת

נגיד מצפה רמון?

ראיתי פרסומים על צימרים שם

ואין שם כמעט אזעקות