להשמין או להרזות??

לא מבינה באחוזונים

עבורי..

מה אני יכולה לאכול שישמין אותו?

אני נורא בררנית באוכל ככה שהרבה דברים לא אוכלת. אני כן אוכלת רגיל ומסודר. לא ג'אנק..

אני מכירה שאחרי ארוחת מוצקים אפשר מיד לתת עוד הנקה

שבגלל שהוא לא באמת רעב, הוא לא אוכל את כל החלב אלא סתם מנשנש קצת וממשיך הלאה

כי החלב הראשוני הוא יותר נוזלי וזה שבפנים יש לו יותר שומן

מקווה שהבנתי נכון

אם זה נכון אז לא מבינה למה תמיד הרגילו אותי על הנקה לפי דרישה

אני מניקה אותו בצהריים חופשי כל שעה וחצי שעתיים, הוא יונק קצת פה ושם

אני לא בטוחה שזו הבעיה, הדיאנטית בכל מקרה טוענת שזה חלק מהעניין

נכונה לתינוקות קטנטנים, אולי בגיל תשעה חודשים זה כבר שונה?

זה נכון שנשנושים מונעים מהארוחה להיות משביעה ואיכותית, ובחלב אם זה ממש מורגש... כך ה' ברא את החלב, בהתחלה הוא נוזלי יותר וסוכרי ובהמשך סמיך ושומני... להניק לפחות 15 דקות... זוכרת שזה עזר עם הקטנטונת שלי (בלי שהלכנו לדיאטנית)

ולגבי המוצקים- לאט לאט, להמשיך להציע, ארוחות משפחתיות שכולם יושבים סביב השולחן ביחד... זה יגיע מתישהו... בהצלחה! 

אבל בדקו לו כבר ברזל? את מקפידה לתת?

כי אומרים שכשחסר ברזל זה פוגע בתיאבון

ספירה של גיל 9 חודש עוד לא עשינו. כן עשינו בטרם (וירוס) לפני איזה חודש והיה לו המוגלובין 14 שזה לגמרי תקין..

אצלנו גם היו ילדים שירדו מאחוזון 15 ל3 בשלב הזה. מדובר על הפרש ממש קטן בין האחוזונים בגיל הזה (משהו כמו 300 גרם, לא זוכרת בדיוק) אז אף רופא לא נלחץ. הסבירו לי שזה קשור לכך שהם מתחילים לזוז הרבה ולכן מוציאים יותר אנרגיה מלפני.

לגבי האוכל. אצלי בגיל הזה אכלו כל שעה וחצי. פעם מוצקים, פעם הנקה/תמ"ל. ככה שבין כל סוג מזון לעצמו היה 3 שעות. אני מכירה את ההמלצה לרווח. אצלנו ראיתי שזה לא טוב להם, הם סתם רעבים ככה. אבל כן ראיתי שהם אוכלים ארוחה מלאה כל שעה וחצי, לא נשנושים.

ככה זה, למי שיש גוף קטן יותר יש גם קיבה קטנה יותר בד"כ...

לגבי זה שלא רצה לטעום אני לא יודעת לעזור 🤷🏻‍♀️ אצלי הם חטפו לנו אוכל מהידיים או מהצלחת אם יכלו

הוא אוהב מוצקים

במחשבה שנייה אני חושבת שהוא פשוט אוהב אוכל אצבעות ולא טחון.

כי אצבעות הוא אוכל יפה, אבל ממש לא ברמה של ביסוס ארוחה.

הרופא ילדים וגם טיפת חלב היו רגועים

אני זאת שהייתי בלחץ ודיי אפשר לומר התחננתי לקבל הפניה לדיאטנית (כי מה לעשות? מלחיץ אותי שהילד חודש כמעט לא עולה במשקל)

אולי באמת לא הייתי צריכה ללכת אליה, סתם הכניסה אותי לחרדות

לא מפסיק לזוז.. ככה שנשמע לי הגיוני שהוא שורף מלא קלוריות בריצה ממקום למקום

הוא תמיד היה קטן, והיום תקופות שבקושי עלה במשקל.

עברנו כמה דיאטניות, ולא קיבלנו הנחיות כאלה.

הן לא נגעו בהנקה, רק בארוחות שמעבר.

ההמלצות העיקריות היו לעשות כמה שיותר ארוחות מסודרות, להוסיף שומנים בריאים (טחינה, שקדייה, אבוקדו), להקפיד לתת חלבונים.

הבן שלי בגיל הזה ינק בבוקר

אכל במעון מוצקים + בקבוק אחד של חלב שאוב.

כשהוא חזר הביתה הוא ינק,

אחרי שעה -שעה וחצי, ארוחת ערב

הנקה לפני השינה ובמהלך הלילה

היו זמנים שאכל יותר טוב והיום זמנים שפחות.

כיום הוא בן שנה וחצי.

הוא התחיל קצת לעלות במשקל, אבל עדיין מאוד קטן.

כבר לא מקבל בקבוק במעון.

עדיין יונק בבוקר, כשחוזר מהמעון, בערב ובלילה.

(בלילה הוא יונק פחות מבעבר, בדרך כלל פעם אחת).

גם לי לא ברור למה עשתה לי ככה עם ההנקה

זה עושה לי גם ממש רע, קשה לי ככה להוריד ב 70 אחוז את כמות ההנקות

אני גם כלכך נהנית מזה!

אלך לעוד דיאטנית נראה לי אוש אחזור לרופא ילדים

אני לא מכירה את הדיאטנית, ואולי באמת פחות עדיף לחזור אליה.

אבל בדיבור עם דיאטנית ממש חשוב שהתחושה תהיה שאתן ביחד מנסות לעזור לתינוק ולא שהיא נגדך.

אם את מנסה לתת לו מוצקים והוא לא אוכל, אז התחושה לא צריכה להיות שהיא תכעס עלייך כי את לא מצליחה לעמוד בתוכנית, אלא שאת באה להתייעץ איתה מה לעשות לגבי החלקים בתוכנית שלא עובדים.

ועצה ששמעתי בנושא זה לדאוג שמעט האוכל שהילד כן אוכל יהיה כמה שיותר שומני- להוסיף שקדיה, טחינה גולמית, חמאה, או אבוקדו בכל הזדמנות שאפשר, נגיד בתוך הפירות הטחונים, על הלחם וכדו'

וגם אצלי תמיד ירדו באחוזונים מסביבות גיל חצי שנה, הבנתי שזה בגלל שזזים יותר.

בהצלחה רבה!

חלק מהילדים שלי נמצאים באחוזון 3 (ירדו מהלידה), אבל היות שהם ממשיכים לשמור עליו בקצב עקבי - הרופאה שלנו טוענת שהכל טוב, ורק צריך להמשיך ולעקוב שלא יורדים ממנו.

אחוזון 3 זה בטווח (זה הקצה התחתון... אבל תקין)

ואם הילד ממשיך לעלות ביחס לאחוזון שהתייצב עליו, הכל בסדר.

אם הוא במהלך 3 החודשים האלו שובר בעקביות אחוזונים כלפי מטה - זה באמת משהו שדורש התייחסות, כדי שלא ימשיך לרדת. אבל אם הוא ירד מאחוזון 15 לאחוזון 3, והתייצב על אחוזון 3 - כאמור, הרופאה שלנו מתייחסת לזה ברוגע לגמרי.

לגבי הדיאטנית,

הייתי אצל כמה דיאטנים בקופה. חלקם נתנו טיפים מעולים. וחלקם דיברו שטויות (אחד דיבר שטויות, אבל גם נתן טיפים טובים 😅). אז תהיי עם ראש על זה, אם משהו נשמע לך לא הגיוני - לא בהכרח שאת טועה והיא צודקת.

הוא בינתיים עד עכשיו היה בירידה מתמדת

עדיין לא בדקתי שוב. הרופא אמר לחזור חודש מביקור קודם שזה עוד שבועיים 

פשוט מייאש

נולד במשקל טוב ואז ירד מאד באחוזונים עד שראו שהוא מתקבע על אחוזון 3-5.

כל זמן הירידה כמובן הלחיצו אותנו, היינו גם אצל דיאטנית ילדים, שללנו אלרגיה וריפלוקסים למיניהם.

אם הוא מתפתח ונראה לך חיוני ושמח - לא רואה סיבה לדאגה.

זה האחוזון שלו והכל בסדר. תעקבי כמה חודשים לראות שהוא נשאר אותו אחוזון. יש אנשים רזים בעולם

כל כמה זמן רצת לבדוק מה האחוזון שלו? הלכת מיוזמתך או לפי ההנחיות של טיפת חלב?

וואי זה היה מזמן אז לא ממש זוכרת, נראלי פעם בחודש-חודשיים.

היינו גם אצל רופאת ילדים ששלחה לכל הבירור(גסטרו, אלרגיה, ודיאטנית ילדים) ואחרי כל התוצאות נתנה לנו מטרנה מיוחדת- נאוקייט וזהו..

כן בדקנו היקף ראש והוא בראש אחוזון 20 (היה פעם אחוזון 50)

בגלל שהראש גדול זה נורא מטעה אנשים מחמיאים לי כל הזמן כמה הוא גדול ושמנמני חחחח

שרופה על הילד הזה 

אני פשוט בלחץ מזה
 

2 דברים:

1. אם הוא עולה במשקל, הייתי נושמת עמוק.

זה אומנם מלחיץ שהוא יורד באחוזונים, אבל הייתי מסתכלת על זה שהוא עוד עולה במשקל.

וגם- אתם במעקב. אז לנשום עמוק.

2. אם יש אפשרות לבדוק גובה, הייתי בודקת גם, כי אם הילד ממשיך לגבוה, זה אומר שהכל בסדר. כי אם יש בעיה, דבר ראשון מפסיקים לגבוה.

כך אמר לי רופא.
 

וגם, באיזה אחוזונים בדקו? משקל גובה או רק משקל?

ועכשיו קראתי הכל.

אצלי עד גיל שנה וחצי- שנתיים לא אכלו ארוחות מוצקים מלאות.

ואישית, הייתי מניקה בלילה.

ועוד משהו- הייתי מנסה להעשיר את התזונה שלך דווקא.

אגוזים, שקדים, חלבונים, קוואקר, הרבה מים.

אולי זה גם יעזור.

עד גיל שנה החלב זה האוכל והמוצקים הרוטב ואחר כך זה מתחלף...

אני אישית הייתי מנסה לשלב כל ארוחה בין הנקה למוצקים

אבל אם את מרגישה שהיא לא מחוברת למציאות לכי לדיאטנית אחרת או ליועצת הנקה.

כי זה באמת לא נשמע לי.. כבר עבר שבוע מאז התור וחוץ מתסכול זה לא עושה כלום

היא גם ביקשה שאסכם לה במחשבת את כל האחרוחות

איפה הסיכום ואיזה ארוחות

מקסימום יכולה להביא תמונה של הרצפה על כל הפירורים

החזרתן לי לרגע את הנשימה,

אנסה להתייעץ שוב עם הרופא ילדים בעוד איזה שבוע וקצת ככה נראה אם יש הבדל.

ואני כזה אמרתי לו שזה נורא מלחיץ אותי

שהוא משמ הולך ונעלם ןבללה אז אמר לי טוב, קחי הפניה לדיאטנית ותזחרי עוד חודש

הלכתי לדיאטנית אני ממש מצוברחת מלא כישלונות סביב התפריט שלה ואפס הצלחות

במעון המצב יותר גרוע, יש לו מטפלת ומנהלת מדהימות!!!!! היא באמת מנסה וכל היום שולחת עדכונים

הוא אוכל שם 2 בקבוקים שאובים, מוצקים הוא מנשנש מידי פעם אבל גם לא הכי זורם

בבית הוא כן אוכל מוצקים אבל לא בכמות של ביסוס ארוחה.

אני לא מצליחה לנסות לבסס ארוחות מוצקים בזמן שהוא צורח מרעב כי רוצה לינוק.

הוא כן פנוי לאכילת מוצקים נגיד שעה - שעה וחצי אחרי הנקה 

שזה גם שעה וחצי לפני הנקה הבאה

כלומר, בין הנקות הוא אוכל מוצקים

אבל במקום הנקה הוא ממש לא בעניין לאכול מוצקים 

ככה שזה בדיוק ההפך ממה שהדיאטנית המליצה

וואי חפרתי, סליחה

ויש ילדים שמעדיפים ישר לבסס על אוכל אמיתי ולא על טחון.

וההנקה כשחוזרים מהמעון היא ממש צורך רגשי שלו ושלך.. אל תוותרי עליה למרות שזה לא הלו"ז של הדיאטנית...

אצלי חלק מהילדים לא ביססו ארוחה עד גיל שנה וחצי-שנתיים.

הייתי יותר מנסה להעשיר את התזונה שלך דווקא.

אגוזים, שקדים, חלבונים, קוואקר, הרבה מים.

אולי זה גם יעזור.

אשלב אותם יותר

אבל אם להוריד הנקות - למה לא להוריד בקבוק במעון?

במעון הרבה פעמים הם אוכלים מוצקים יותר יפה, וגם אמא לא נמצאת כדי לבקש להתכרבל בהנקה, והאוכל מכיל את כל אבות המזון ומותאם לילדים. נראה לי הכי קל לוותר על שאיבה ושיאכל במעון יותר טוב.

מרגיש לי שזה יותר מזין ונותן לי יותר וודאות לגבי האכילה שלו..

כרגע אנחנו עושים כמה ימי ניסיון עם שילוב של יותר מוצקים, נראה איך יהיה 

אבל הוא גם לא התפתח כמו שצריך...מההתחלה...
היום הוא סבבה ב"ה אגב, אוטוטו חוגג בר מצווה, והוא עדיין רזה וצנום- גנים.

אם בנך מתפתח יפה, כמובן להיות עם יד על הדופק, ואת נוהגת נכון.
אבל לא הייתי מורידה הנקות, זה לא שהנקה זה הארוחה היחידה שלו, ההנקה היא יותר נשנוש כיפי עם אמא אחרי המעון, זה צורך ולא הייתי מורידה מצד שני הוא לא אוכל מוצקים, והוא לא יונק עד הסוף ממך, אז אולי יש משהו במה שהדיאטנית אומרת...

הוא במסגרת אין לך גם שליטה והאכלה של אחד על אחד.מטפלת במעון תנסה, תאכיל , תעזור אבל לא כמו אמא בבית.
ניסית לטחון לו ירקות, עוף, ואורז מלא יחד?
וכן על זו הדרך...
לי בזמנו דיאטנית אמרה הרבה גבינות שמנת, בשר שמן וכן הלאה, לא עזר במקרה שלנו.

אני מרווחת בין הנקות, ככה שיש שלוש שעות לפעמים אפילו 4 בין הנקה להנקה

ככה הוא גם יונק יותר טוב, יונק ממש שני צדדים ולא מבקש לינוק עוד עד 3-4 שעות אחרי

גם בלילה הוא למד לא לינוק כל דקה אלא לרווח

ייאמר לשבחה של הדיאטנית - תכלס זו המלצה טובה וגם מאפשרת לי כמה שינה בלילה. 

בקטע הזה היא צודקת וזה מצליח - מי שרוצה ללכת אליה לעוד טיפים - טלפון בפרטי ;)

עם ההחלפה בין ארוחת הנקה למוצקים - עם זה קשה לי.

במעון הוא לא אוכל? הרי הוא לא יונק מהבוקר עד 5

+ מנסים להביא טחון והוא לא בקטע.

בימים האחרונים אנחנו מנסים לשלב יותר אוכל אצבעות, בינתיים עבד חלקית 

היה יותר משחק עם האוכל מאכילה

נראה בהמשך איך יהיה

המוצקים הם רק כתוספת, לא כארוחה מלאה

כשעבדתי במעון שיקומי היינו עושים קבוצות משחק באוכל

תעודדי אותו לשחק ולהתעסק וגם לטעום. זו כבר התילה ממש טובה

ולחלב השאוב אפשר לנסות להוסיף דייסה כדי להוסיף קלוריות

שלי נולדו באחוזון 70 או 50 וירדו לשלוש

כמה הציקו לי

הדיאטנית גם אמרה דברים לא הגיוניים בעליל כמו לתת ארוחה חמה מייד כשחוזרים הביתה (אין לי שף פרטי) ועוד כל מיני הצעות שלא עבדו

אני אומרת תכניסי מאוזן אחת ותוציאי מהשנייה כל עוד הילד מתפתח תקין

את יכולה לנסות להוסיף יותר שמן לאוכל וכזה

ממש לא הייתי משתגעת

נשמע שבהמלצות שלה רק יעשו לו עוד יותרהתנגדות לאוכל

בעיני

לשחרר. שיינק כמה שרוצה, מעולה

ולנסות להרגיל למוצקים משמינים באוירה טובה

הוא ממש קטן, בנחת

מצד שני, איך לא פחדת שעם הירידה באחוזון 

אולי הילד גם ייפגע? אולי זה יפגע במוח?

מבינה למה מתכוונת?

בכל פעם ששיגעו אותי ממש פחדתי... אפילו כשידעתי ששהי האחים הגדולים גם היו בדיוק כך

ואפילו שבהיגיון ידעתי שאין סיבה לפחד, כל עוד הילד רגוע שמח ומתפתח

לדעתי יש בעיה ממש באחוזונים. מקווה שגם עם התינוקת הזאת השם ייתן לי כוח להיות רגועה ולא להתרגש מזה

כמה נולד? כמה היה בגיל 3 ו6 חודשים?

ירידה מ15 ל3 זה לא משמעותי, במיוחד סביב זחילה וכו

לא זוכרת כמה היה בכל חודש

עד גיל חצי שנה היה באחווזן 15, שזה אחוזון הלידה

מגיל חצי שנה שזה גם הגיל שנכנס למכון.וגם הגיל שהתחיל לזחול

מלפני שלושה חודשים שבר עקומה וירד לאחוזון 3 

מ3-6 חודשים זה תקין.

בגיל שנה לשלש משקל לידה.

הבת שלי לא הגיע לזה בגיל שנה, באמת הסתבר שהיתה אנמיה, אבל בעיקר שהיא פשוט עם מבנה קטן. ולא ממני D;

הבן שלי בן 8.5 חודשים

בעיקר בעיקר יונק

ומה שאני אוכלת מנסה לתת לו גם

אם הוא לא רוצה עוד מוצק פשוט עוזבת וזהו

אני לא נותנת מוצץ כדי שיינק יותר. גם שרק בוכה להרגע נותנת הנקה

תתני לו הנקה מתי שרוצה ותשלבי בין לבין מוצקים

פחות התחברתי למה שאמרה לך התזונאית 

עונה בכובע של קלינאית תקשורת ובכובע של אמא לילדה לא אכלנית שגם הגיעה לאחוזון נמוך במשקל

1. כדאי להסתכל על תמונה רחבה יותר- באיזה אחוזון התחיל לאחר הלידה? באיזה אחוזון הוא מבחינת הגובה? האם ינק ביעילות עד כה? כתבת שהוא לא מרוקן את השד ויש מקרים שבהם זה עלול להיות קשור ללשון קשורה ולקשיים באכילה. האם את מאכילה בכפית או נותנת לו להתנסות "בייבי לד"? חח יש לי עוד המון שאלות.. זה יכול לעזור לדייק את הבעיה

2. אני מכירה יועצת הנקה מדהימה שאני בטוחה שתוכל לכוון אותך. היא עזרה לי רבות עם ילדיי. יש לה ידע עשיר והמון ניסיון.

לי נשמע שהוא מתפתח מדהים ושמח. אז קודם כל לנשום. ילד מורעב או לא יודעת מה לא היה פנוי להתפתחות.

אז קודם כל לצאת מתוך נקודת המוצא הזו של הרוגע.

שאלות חשובות- עשו בדיקות דם? מה הרופא אומר? את מקפידה על הברזל? אולי הוא חולה יותר בגלל שנכנס למעון וזו הסיבה? כדאי לברר איך אוכל שם.

הייתי מתחילה מזה. ואם הכל תקין רפואית.

אז אישית הייתי משחררת לחלוטין. לא רוצה לקחת אחריות רפואית. אבל זה מה שהייתי עושה.

הלחץ סביב האוכל יוצר הרבה יותר נזק מתועלת לרוב.

שלוש חתיכות לחם חצי ביצה ועגבניה זה ארוחה ממש לא רעה לגילו האמת. תמשיכי להציע. תני לו לבד על המגש שישחק, שירגיש. שיאכל בנחת כמה שהוא רוצה. אין שום בעיה גם להשלים עם הנקות בגילו. לפעמים לוקח זמן להחלפה ולכן בדיוק זה מוגדר שזה קורה בין חצי שנה לשנה, זה תהליך.

רק יכולה להגיד שאחד הבנים שלי סביב הגיל הזה לא עלה במשקל בכלל במשך חודשיים בערך. לא זוכרת איך זה היה נראה מבחינת אחוזונים, אבל זוכרת שהאחות בטיפת חלב לא אהבה את זה שהוא לא עלה אחרי חודש. ואז חודש אחר כך כשהוא עוד נשאר באותו משקל היא אמרה שכדאי לשלב יותר שומן בתזונה שלו.

אבל לא הלחיצו אותנו יותר מידי, אולי כי מלכתחילה הוא לא היה באחוזון נמוך כל כך.

אחר כך הוא המשיך לעלות כרגיל והכל היה בסדר...

ולדעתי בגיל הזה הרבה פעמים ילדים מתחילים להוציא יותר אנרגיות כי הם זזים יותר, אז הקצב של העליה יכול להשתנות.

אם הוא סה"כ יונק טוב, ממלא טיטולים, פעיל ומתפתח כמו שצריך, ולא יורד במשקל (ירידה באחוזונים זה לא ירידה במשקל. אם המשקל שלו עולה ביחס למה שהיה, או לפחות נשאר יציב) - נשמע לי שכן כדאי להמשיך לעקוב, ולנסות ליישם מה שאת מצליחה מההמלצות שקיבלת, אבל לא להילחץ יותר מידי...

(מדגישה שכותבת רק מהניסיון שלי, אין לי ידע מקצועי. קחי בעירבון מוגבל)

באתי רק להרגיע שיש לי כמה ילדים באחוזון 3, ואפילו פחות. הגדילה לעשות אחת הבנות שבגיל של הבן שלך שקלה קצת יותר מ5 ק''ג. ב''ה היא עדיין חיה, וקטנטנה גם בגיל 16, אבל בריאה וחכמה.

ניסיתי איתה לעשות את כל הטריקים וזה לא עבד, עם אחרים זה כן.

אני מציעה לנסות אבל לא להשתגע, אחוזון 3 זה סבבה ממש

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

איזה תופעות לוואי?

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים

ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.

פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס

הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל

ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.

סליחה אם אני מלחיצה

ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.

ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.

בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות

לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה

יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .

ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו

ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה

זה פשוט הבדלים בין רופאים

יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.

זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.

ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…

ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.

אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה

וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל

לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.

בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.

הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים

מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..