מי עם הילדים ומי במיטה נח או ישן

(לדתיים בחו"ל יש פתרון נפלא של ראשון חופשי לפעילויות פנאי

אבל גם יום טוב שני של גלויות …. )

אני חושבת שגם ככה הבוקר ביום ראשון עד השעה 10 הוא מבוזבז

גם להורים וגם לילדים...

בעיני ההצעה שלך (גם אני חשבתי עליה כבר כמה פעמים;)) ראויה להצעת חוק

פעם אחרת לירושלים, לכותל (גרים בדרום)

וגם לים, לרפת

אבל זה כי אנחנו עם הילדים

חלום שלי שנוכל לצאת לבד יום אחד

או משפחה/ חברה

חובה לצאת גם לבד לפעמים

זה באמת קשה למצוא בייביסיטר טובה קבועה

אבל שווה לחפש

שווה את המאמץ ואת הכסף

אצל ההורים שלי יוצאים אחרי המוסדות

בבוקר מבשלים כשהם במוסדות וכשחוזרים יוצאים וחוזרים באזור 4 -5 ומקלחות 

הכל מוכן בחמישי

לשישי משאירה חמין ועריכת שולחן

ולשים פלטה, מיחם ונרות

אבל עם עוד שני קטנים, ושני הגדולים שמצטרפים אלינו ב2

אז לא באמת מספיקה משהו איתם במהלך היום
 

אני ובעלי עושים הכל ברביעי בערב וחמישי בערב.

אני גם הרבה דברים מכינה כמות ומקפיאה ואז זה חוסך עבודה לשבתות הבאות

הלוואי שהיה יום כזה בלי מטלות של התארגנות לשבת. גם אנחנו משתדלים לצאת בשישי אבל באמת תמיד יש לחץ לחזור לבשל לשבת.

מצד שני יש לי חברה לא דתיה בעבודה שתמיד כל שבוע שוברת את הראש מה הם יעשו בשבת הקרובה, כי חייבים לנסוע לאנשהו עם הילדים. בתחושה שלה אי אפשר פשוט לנוח בבית והיא משתגעת מזה. אז נכון ששבת זה לא ממש יום חופש במובן שאפשר לנסוע ולעשות מה שרוצים, אבל יש גם צד שזו באמת מנוחה כשלא חייבים לחפש מה לעשות כל שבוע, אפשר פשוט להיות בבית בנחת, בלי מסכים, בלי תוכניות מיוחדות, פשוט להיות...

ככה התחלנו לעשות עם סוכות, בעקבות הקורונה. לשחרר את הצורך בלעשות משהו מימי החופש, ופשוט להיות בסוכהההה….

(ועדיין הייתי שמחה כל-כך על יום מנוחה נוסף בשבוע…)

של שינוי סטטוס בחיים

לאט לאט יש כל מיני גילויים כאלה ..שפתאם זה שיש יותר ילדים פתאם מגלה לנו שמעכשיו שבת לדוגמא נראית אחרת

שבת כזוג צעיר  זה באמת לנוח להתפלל לקרוא להרפות

עם ילדים- וכן זה בדר''כ מהילד השני והלאה

זה פשוט שבת אחרת ...

זה נכון שבפועל זה מבאס

אבל תחשבי רגע על זה כחלק ממכלול

גם הבקרים נראים אחרת מפעםהרי פעם יכלתי לקום בנחת להתאושש בנחת להתארגן בשקט לשתות קפה...

ועם ילדים - זה אחרת

וגם כל דבר בעצם

החיים מתשנים

ונכון זה לא קל לקבל את השינוי

אבלל

זה לא אומר להפרד לגמרי

מה חסר לך בשבת של פעם?

זמן לקרוא/לנוח? תשבו ותחשבו איך אתם מחלקים את הזמן ככה שיהיה לכל אחד גם זמן לנחת והרפיה..נכון הז לא יהיה כל השבת

אבל זה יקבל מקום

חסר לך לנסוע - תמצאו זמן אחת ל.. אולי בשישי בבוקר

הרעיון הז לאט לאט להפנים ולקבל שדברים הם אחרת

אבל מצד שני לא להיות בפסיביות

למצוא איך כן מוצאים מקום למה שחסר

ואיך גם מוצאים מקומות אחרים שעושים טוב גם במצב הנוכחי

אבל סתם ככה זה נשמע לך הגיוני שבני אדם עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, כלומר עד שקיעה?

ואת הימי חופש שנותנים אפשר לספור על אצבע, וגם בצמצום של הצמצום, בדחילו ורחימו, צריך לחשוב אלף פעם איך ומתי לנצל אותם... 

כי הם כל כך מעטים.

בעיניי זה לא הגיוני בכל אופן שעובדים כל כך הרבה, זה יוצר הרבה בעיות...

בכל אופן, שבת זה מנוחה, לצאת ולנסוע זה סוג של כיף שאנשים מסוימים יכולים לאהוב, אבל בהגדרה זה לא כל כך מנוחה... 

וגם יש בשבת עניין רוחני, שיש עונג יותר גדול אם זה מהשינה, מהאוכל, מהאווירה מסביב, זה חלק מהמתנות של השבת...

אז הייתי אומרת שבאסה שהעולם לא בנוי למציאות של יותר חופש, פחות עבודה... 

ושבת היא שבת. זה משהו אחר. 

היא אוכל ןמנוחה לנשמה ,

אבל חופש מהעבודה הוא גשמי, הוא מנוחה לגוף ולנפש,

אני מציעה דבר כזה:

חופש בראשון ,

עבודה בשני שלישי ורביעי,

חופש בחמישי להתארגן בכיף לשבת מי שרוצה,

שישי כמובן חופש,

ושבת מנוחה. 😁

יש קונים?

קשה שהכל משתנה לך..

הייתי מחפשת דרכים להפוך את השבת לנעימה וקלה יותר..

סתם דוגמאות שאולי יעזורו לך למצוא את הכיוון שלכם:

1. סעודת שבת מינימלית! לדוגמא חלות+ ממרחים (קנויים או מוכנים שהקפאת ולהוציא כל פעם קופסא) ורק דג או רק מרק

ואז זה להכין רק מאבל אחד..

2. להשכיב את הילדים מוקדם בשבת (סעודה שלידית מוקדמת ואז השכבה ואז נשאר זמן רק שלכם..)

3. לחלק את היום בצורה שתקל עליכם. לדוגמא לעשות סעודה יחסית מאוחר ואז זה מחלק את היום ל2. אולי יציאה בבוקר לגינה או תפילת ילדים ואז אחד ישן ובצהרים הפוך וכו.. (אם שתי הילדודים ישנים בוקר אז לעשות שינה איתם אחרי קידוש טוב ואז ארוחה מאוחרת..

ופדוט לחשוב מה יקל עליכם😀 בהצלחה ממש! שבת קיץ זה באמת סיוט😅

ילדים קטנים העומס גדל בזמנים שהם בבית שישי- שבת חגים וחופשים

טבעי שקשה

כשהם גדלים השבת חוזרת להיות יום מנוחה

אצלנו כשהם היו קטנים הינו עושים חלוקה שכל אחד יוכל לישון ולנוח 

3 ילדים, חודשיים אחרי לידה.

מה שאני עושה-

מחלקים משימות קבועות וברורות ביני לבין בעלי לקראת שבת, מתחילים חלק בחמישי בערב.

סלטים אני קבוע קונה מקייטרינג (130₪ לשבת)

מכינה רק את העיקרית ואת הפשוטות יותר, לא עכשיו מנות שף .

ולגבי מנוחה בעלי נותן לי לנוח בבוקר, ואני נותנת לו בצהריים.

יוצאים לגינה אחרי השעות החמות, בדרך כלל עם מישהו נוסף לתת יד.

אפילו דברים גדולים יותר מיום חופש נוסף בשבוע😉

ממש. מנסיון!

תמיד אפשר לפתוח את הראש ולחשוב .

אוקיי אז יש אפשרות שתהיה הצעת חוק שתאפשר יום חופש נוסף בשבוע (שזה סיכוי קלוש))

מה עוד יכול לאפשר את זה?

אולי הורדת אחוז משרה? או לעשות צעדים ולהיות עצמאית בתחום שלך?

אין דבר העומד בפני הרצון, לא צריך לפחד לרצות ואז דברים פשוט קורים🙂

סתם לצורך דוגמא זוכרת כשרק התחתנו בעלי חלם שיהיו לנו בקרים פנויים שנשתה קפה ביחד או שיעשה ספורט ואז זה היה כל כך רחוק מאיתנו (שמינו התחלנו ממש מוקדם לעבוד) והיום זה קורה

זה מתיש ואינטנסיבי, ואין לי כח לעמוד על הרגליים 3 שעות ברצף וגם אני עובדת וגם אמא.

הפטנט שלי שממש ממש עוזר -

להתחיל להכין שבת מתחילת השבוע. זה ישמע מצחיק, אבל זה מעולה בשבילי. יום אחד חלות עוגה, עוטפת היטב ומקפיאה, יום אחד סלטים מבושלים (מטבוחה, חצילים) ואז אני גם עושה כמות כפולה ומקפיאה מסודר. גם דגים ובשרי אני הרבה פעמים מכפילה כמויות וזה מאוד מקל עליי לשלוף תבנית דגים לפני שבת. ביום שישי בעלי מכין חמין, או אני, ומעמידה איזה אורז ושעועית ירוקה צ'יק צ'ק. 

היה יום מעיק ומתיש

לבעלי יש איזה פרויקט מטורף בעבודה אז הוא עבד כמעט 24 שעות ברצף מצאת שבת, חזר באמצע הצהריים ל3 שעות לישון אבל בגדול זהו

כמעט חיכיתי לאזעקות כדי שאראה אותו לחמש דקות.. ולא מספיק הבנתי שזה הולך להיות ככה...

ובמקביל יום ראשון הוא יום שתמיד מורכב לי

מלא אזעקות והתראות ושיבושים

והילדים מחורפנים ואו שהם רבים או שהם בוכים או שהם משתוללים לי על הראש

ולקינוח ניסיתי להכין ארוחת ערב שווה ושיהיה לנו קצת זמן ביחד

והתחרבש לי הלוז

ובעלי הלך לישון(באופן מוצדק, כאמור הוא היה ער מעל 24 שעות ואז ישן 3 שעות...)

ונשארתי לבד עם אוכל שווה אבל חמוץ לי בלב לאכול לבד.....

ואין אופק

ומחר יהיה שוב קשה.

יש פה פרחח קטן שעדיין ער!

אנחנו לא בבית משבת שעברה

הילדים הפוכים

התינוק רק רוצה ידיים

ובנוסף אני תמיד מתחלקת עם בעלי בחופשת הלידה ובגלל שאני יוצאת רק לחודש וחצי לא מביאים לי מחליפה

ואני בעבודה סופר חיונית והייתי אמורה לחזור בעוד שבוע ובעלי מגוייס

אז המנהלת שלי לוחצת בצדק אבל אין לי מה לעשות ומהבוקר אני עצבנית וזה כמובן משפיע על כולם ואז הכח מעצבן

היו פה איזה 4 אזעקות,

חזרנו במוצ"ש אחרי שבוע כמעט אצל המשפחה,

לרדת כל פעם עם ארבעה ילדים ובינהם תינוקת למקלט,

לכבס, לנקות את הבית, לקפל בגדים ועוד.

ילד שמאוד מאתגר אותי וכעסתי עליו הרבה,

וגם להיות איתם לבד בלי בעלי שעובד מחוץ לבית.

היה ממש לא פשוט..

מקווה לימים יותר רגועים 

עשיתי תחרות צרחות עם בת שנתיים

והיה מביך ונורא ואיבדתי שליטה והלקיתי את עצמי וחוזר חלילה

בסוף ישבנו שתינו במיטה וחלקנו שקית דוריטוס דוחה שהיא מצאה והביאה לי

תזכורת למחר - רסקיו סביב השעון 

מציעה אטנט.

גם הטייסים לאיראן אמרו שהם לוקחים את זה 

זה בוסט אנרגיה

לא מתמכרים מפעמים בודדות

ותאמינו לי המשימה שלנו לא פחות מתישה משלהם.

אני לקחתי ראיתי ישועות

בזמן האחרון מאוד השתדלתי לעשות יותר ספורט

לפחות פעם בשבוע הליכה רצינית ועוד פעם אחת ספורט בבית.

ועכשיו פשוט לא מסוגלת, לצאת להליכה אני קצת חוששת

למרות שאין פה כמעט אזעקות אבל עדיין.

ולעשות ספורט בבית עם הילדים אין לי חשק.

ובא לי ממש לקנות לי ערימה של חבילות שוקולד...

אוףףףףף וזה ממש ממש ממש מבאס אותי

ועדיין לא גורם לי לעשות משהו באופן שונה.

היה יום סביר. למרות שהבעל מגויס והלמידנ מרחוק התחרבשה.

אבל בלילה האחרון היה קשוח אש. הילד בכה איזה 3 שעות (ב2 פעמים) והקטנה גם קמה הרבה. כמעט לא ישנתי.

ועכשיו זה חוזר על עצמו שוב. צרחות עד לב השמיים

חיבוק גדול.

הלוואי שיש משהו שיכול לעזור 

לקרוא עיתון מטופש, קצת לבזבז זמן במחשב.

הלוואי כולנו נרגיש מחר טוב יותר ונזכה ממש מהר לראות את ביאת הגואל.

(ואז אהיה פנויה לכל העבודה שמחכה לי 😅)

קמנו כולנו מאזעקה ואני שונאת לקום עם הילדים ביחד תמיד קמה לפניהם

צללתי לעבודה במחשב בזמן שהם אוכלים תראש מסכנים

אכלתי מלא שטויות

עד שבאה הישועה - באתי לשים ראש רגע כמעט נרדמת - אזעקה😵‍💫

מפה לשם אני ערה עד עכשיו

הבית ג'וחה, לא הספקתי כלום לפסח, אפילו כביסות לא סיימתי לקפל ואני שוב פה גוללת..מחר יום חדש😑

ניקיונות, לימודים עם הילדים...

בפועל, כאבי תופת בבטן ואני מושבתת במיטה מתה מכאבים. 

אם אני הייתי עם ניו בורן ועוד שני קטנטנים בבית וכולם בסוף יום בחיים אוי ואבוי למי שיעיז לתת לי בראש על משהו, חייו יהיו בסכנה.

את רק ילדת, שום חוברות וקריאה עכשיו😅

אני עם דלקת גרון משבת בצהריים (שארחתי!! אנשים בלי מקלט בסביבה.. לא שיש לנו ממד חלילה)

הילדים הפוכים ומחורפנים

הבייבית נזכרה שאם כולם בוכים היא גם רוצה וכל היום צריכה ידיים

לא אכלתי כלום נורמלי אפילו שהמקרר מלא משבת. קפה ושוקולד וקפה ושוקולד.

ולסיום סיומת- חזרו לנו האזעקות.

בת ה4 בחרדות לא נרדמה עד 11

ומאז לא ישנתי חצי שעה רצוף בגלל התינוקת

עד עכשיו, אמיתי אמיתי.

והיה מלאאאאאא התרעות הלילה, ב"ה כמעט בלי אזעקות אבל אני נגמרת מזה נפשית.

והגדול הלא גדול מפתח פחדים בדרך שלו ועכשיו מזדנב אחריי בכל מקום בבית ואם אני לא צועקת כמה דקות הוא אומר לי שהוא בלחץ מרב שאני שקטה...

אה, ולסיום סיומת בעלי נדבק ממני! וגבר חולה כידוע זה הרבה יותר חמור מאשה יולדת+ חולה.

נכון כיף לנו?

שייך פשוט לכבות אותם? אצלנו גם יש המון התרעות בלי אזעקות ופשוט כיביתי. לא רואה שום עניין מלקום בלילה בלי סיבה...

וחיבוק לך על השאר, נשמע קשוח

צריכים את הזמן להוריד ה4 ילדים אמן שישנים למקלט

אצלי הבן בגיל 4 כל הזמן עסוק עם צבעים ודפים

קניתי לו חוברות צביעה היה בעננים

לפעמים מגוון עם מדבקות מכל הסוגים.

הקטנה בת שנתיים משחקת הרבה במגנטים

עכשיו הזמנו לה במשנת יוסף בימבה, בטח זה גם יעסיק אותה מלא.

אה והגדול שלי ירד היום לשביל ליד הבית עם השכנים

והם ציירו על המדרכה עם גירים, הוא היה מאושר.

חידות עם ציורים במעטפות, כל ציור מראה על המקום בו מוחבאת המעטפה הבאה, ובסוף מקבלים הפתעה כלשהי.

מסלול מכשולים

לנסות לעשות לו"ז שייתן להם עוגן וגם לך יעשה סדר.

ארוחת בוקר

תפילה וקצת שירים

פעילות תנועה

משחק לבד

ארוחת עשר

סרט / משחק במחשב

יצירה

ארוחת צהריים

משחק לבד

הפעלה שלך (חפש ת'מטמון, חבילה עוברת, מסלול מכשולים וכו')

מקלחת ארוכה (אמבטיית משחקים משותפת, צבעי ידיים במקלחת וכו')

ארוחת ערב

משחק לבד

סיפור לפני השינה

לישון

אבל באמת הארת את עיני שאין לנו סדר יום מסודר

כי אין יום ולילה .. אבל אולי צריך באמת לעשות משהו כמו לו"ז יומי שכן אפשרי

יש מצב שהוא חוזר יום אחד יותר מוקדם?

כדי באמת ללכת להביא קצת תעסוקה (אותי זה מציל פה)

האמת שאפשר לנקות איתם ביחד לפסח

שלי מגיל 3 מרוקנים מגירות ומנגבים, מביאים לי דברים

שימי להם מוזיקה קצת

אנחנו עושים הרבה משחקי ספורט

חלק מול יוטיוב- רועיקי מצחיקי וכאלה

היום בנינו מסלולי מכשולים וקפצנו בינהם

זה כל מה שלוקח את הזמן

אחלה תעסוקה 

אנחנו עשינו לקראת פורים -

הדפסתי הרבה 'ציפורים' (זה יכול להיות כל דבר שמחליטים, אצלנו זה מה שבחרנו), והחברתי בכל מיני מקומות בבית. כל פעם כשמוצאים ציפור - כולם מקבלים שוקולד צ'יפס.

אצלנו זה ממש יצא חמוד, מרים את המצב רוח כל פעם כשמישהו מוצא ציפור... (ואפשר גם להחביא מחדש ציפורים שנמצאו קודם).

בעצם זה לא ממשש עונה על השאלה הפותחת כי זה לא לגמרי תעסוקה. זה יותר משהו שמלווה לאורך הימים ומוסיף קצת עניין ומצב רוח טוב.

אולי יש שכנים שיש להם חומרי יצירה להשאיל לך?

גביע של גלידה שווה כמובן

אם פגעו בפס הייצור של וופל לימון - זה ממש פגיעה בשרשרת האספקה הציונית

🤣🤣

חיבוק גדול!

אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת

מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..

וחיבוק ענק ענק!!!!

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

ללכת עם כולם לא רלוונטי

אם הם ישנים חזק והמקלט קרוב את יכולה לרדת רק עם הקטנה.

זה מעבר ליכולותיך, פשוט תניחי לזה

הסיכוי להפגע מטיל נמוך מהסיכוי להפגע בתאונת דרכים ובכל זאת אנשים נוסעים בכיף, גם למקומות לא חיוניים.

ואם כוכש רלוונטי לך מוזמנת לממ"ד שלנו באהבה!

הכי הרבה הגרב תיקרע אבל אפשר

אין גשם עכשיו

אתם בבניין עם מעלית? אולי לקנות עגלול כזה ולשים בו את כולם ולהסיע אותם לממד?

לא זוכרת אפילו פעם אחת שנכנסה זכוכית..הם פשוט אוהבים וכל עוד זה לא ללכת מרחקים הכל בסדר .

פשוט נראה לי שזה קצת לא הגיוני להתעקש על נעלים מחשש מאוד רחוק תכלס..

יש מקומות שבהם זכוכיות בדרך למקלט זה חשש קרוב,

אם חייב נעליים אולי אפשר לשים כפכפים/סנדלים שיותר מהר לשים.

אני חושבת שאם לך זה הכרחי נפשית לרדת למקלט

אז אני בניגוד למה שכולם כתבו פה-

היתי בלי קשר אוספת את כולם מסבירה להם שכשאמא אומרת שצריך לרדת למקלט  אז חובה לרדת איתה וזה לא נתון לדיון מסבירה להם שלהיות בבית כשיש אזעקה זה סכנת חיים ואפשר להפצע מאוד קשה וכואב. ולכן את לא מוכנה יותר להתוכח עם אף אחד.

בעיני קצת להפחיד אותם במובן של להבין שזה לא בדיחה ושמדובר פה במצב סכנה זה הכרחי.

ולא ברור לי כל כך מה ההתרחשות בסיטואציה-אבל בעיני לא צריך להתארגן בכלל ..רק לרדת . ככה עם פיג'מה ובלי נעליים..למה צריך נעליים?🫣

וכדי לא להתעסק רק בלשכנע היתי פשוט קונה תיבת הפתעות מיוחדות שיורדת איתך למקלט והילדים יודעים שמי שיורד יפה מקבל. אפשר גם משחק מיוחד שמחכה שם

שלא קמים בלילה?

זה אחרת באמת

כמה ילדים ובני כמה?

בעלך לא בבית?

היתי מבקשת משכן שיכל להכנס ולרדת איתך

אחרת ואין פתרון -אז התשובה היא להאמין בהשגחה פרטית

אני אגב נוהגת ככה כל המלחמה כמעט כי המקלט זה לנסוע ולאו דוקא להגיע בכלל

וכשבעלי היה מגוייס וגם עכשיו כשפה לא מסוגלים לחיות ככה להעיר ולסחוב אותם ..הם לא מעט ואין יכולת כזאת ..ורוב הסיכויים למצוא את עצמינו באוטו בזמן שאחרי האזעקה

אז יש ים כרגיל בבית וזהו

אבל בעיני המפתח זה שאם זה מה יש -אז לשנות גישה פנימית וללמד את עצמינו להיות ברוגע כמה שניתן

אם עשית את כל ההשתדלות אז אפשר לתת לה' את השאר

זאת דעתי 

היא אם אתם מצליחים לשמור על ההנחיות

כרגע נראה שלא, מטעמים מובנים

מה מכאן?

לאבד את זה?

שקלתם לישון כבר במקלט מראש? כי אם לא זה, או לעבור מחר לדירה עם ממד, אני תוהה מה את משיגה מכל הלחץ הזה כרגע

לצאת מהבית אחרי שהאזעקה נגמרת זה גם מסוכן..

שואלת באמת כדי להבין מה אפשר להציע מלבד פתרון פרקטי שכרגע לא הולך ככ..♥️

אני חושבת שתנסי למצוא מישהו שאת יכולה לעבור לגור אצלו לשבוע הקרוב

תתחילי מהמשפחה הקרובה: הורים שלך, שלך בעלך, אחים אחיות שלכם, דודים שלכם.

ממש להרים טלפון לספר מה המצב אצלכם ולבקש לבוא להיות אצלם תקופה.

יכולה גם לכתוב בקבוצות של העבודה, שכנים, חברים שאתם מחפשים מקום להתארח אצלו כמה ימים.

אני בטוחה שתמצאו בסוף.

ואפשר אחרי כמה ימים לעבור למקום אחר כדי לא להרגיש שאתם נטל על מישהו מידי הרבה זמן.

נכון זה לא נעים ולא נח בכלל.

אבל בעיניי זה נשמע ממש בלתי אפשרי

להורים שלנו אין ממ"ד

אין אחים או אחיות נשואים

ובעבודה או חברים לא יכולים לארח משפחה גדולה ברוך ה'

יש הרבה קבוצות

מקווה שתהיה תועלת♥️

וז המצב

הייתי פשוט נשארת בבית במקום הכי מוגן שלו

ומתפללת

נגיד מצפה רמון?

ראיתי פרסומים על צימרים שם

ואין שם כמעט אזעקות