ולפעמים זה לא עוזר להתקלח לפני בבית.. מה לעשות שקיץ ושמש בחוץ.

כמו שתציע בחורף להחליף בגדים לפני שעוצרים טרמפים בגשם שוטף

שמי שעומד הרבה זמן בהרבה טרמפיאדות, מטבע הדברים מזיע ומסריח.

אל תשכח שאתה לא הראשון ולא האחרון בדרך שלו לעיעד...

ואם הם מגיעים מגבעה, גם דאורדורנט לא יעזור

ישר "נוער הגבעות"... אם אתם רוצים אפשר לפתוח שרשור על חרדים בטרמפים ואז בכלל כל אחד יוכל לתת במה לאנטישמי הקטן שנמצא לו בלב...

וכן גבעונים, תתקלחו. חוץ ממכם בגיל מאוד מסויים, אף אחד לא נהנה מהסירחון הזה.

פה הועלה שזיוויק אוסף באזורים של גבעות.

בכללי חם מאוד,

אז זה כבר לא משנה מי עולה.. 

הגבעונים מוסרים נפש והם באמת מסריחים ולא אוכלים ובקושי ישנים (קורסים איכשהו אחרי יום עבודה מטורף בשמש), זו המעלה שלהם.

אני זוכר כשהיינו נוסעים לגבעות מהישיבה, היו חברה שאפילו פיזית היה להם קשה לשהות במקום בלי שירותים מסודרים (אם תסכימו אתי ששתי אבנים באמצע העולם, מסריחות מהשאריות שלך ושל קודמך ב5 שנים האחרונות, זה לא השירותים האידאלי), וחברה שהיו מגיעים לפינויים יומיים לפני החתונה שלהם ובונים ורבים ובקושי ישנים כשיש עוד סיכוי שהם ייעצרו ביום חתונתם...

אני עד היום מתרגש מהמסירות שהייתה לנו אז!

להיות בגבעה זה מצויין. ואני מרגישה שאני תורמת את חלקי כשיוצא לי להעלות טרמפיסט שאולי מגיע או נוסע לכזה מקום.

אמרו יש איזה קריפ שמתקלח בטרמפיאדות ומשתמש ב fairy.

פעם אחת הורדתי טרמפיסט. לא יכולתי לנהוג...

שגם הנהגים לא יעשנו כשהם אוספים אותנו

הנהג יעשה באוטו שלו כרצונו.

הוא עושה לך טובה. לא מתאים לך. רד.

אבל הנהג מעלה ביודעין נוסעים שמן הסתם לא יהנו מהעישון שלו. 

אבל למה הם מעלים נוסעים ואז גורמים להם לאי נעימות?

ואם אני אוהב מזגן על קור גם בשיא החורף?

אולי אבחר גם את הריחן לאוטו לפי בחירתם?

עד איפה זה מגיע?

שבו נגרמת אי נעימות ברורה לנוסע

לסיגריות, לא לשירת נשים שבזה יש הרבה פוסקים שמקלים וזה לא גרוע כל כך

חוצמזה הנקודה שלי היא לא ההלכה ומה מותר- אלא בין אדם לחבירו

אם משהו אסור אז הוא אסור, לא משנה מה יגיד רב זה או אחר.

רק כאשר יש התנגשות בין הלכות שלא יכולות להתקיים ביחד, או ערכים אחרים כמו כבוד הבריות או הפסד מרובה או דרכי שלום וכו' וכו', רב יכול להגיד האם במקרה הזה מותר לעשות כך וכך.

אבל כאשר אין שום התנגשות ושום צורך לעבור על איסור, איך אפשר להתיר?

אז יש מקום לדיון

בפועל אני רואה מסיבי המון שומרי תורה שמעשנים

לא רואה סביבי שומרי תורה שאוכלים שרצים או מחללים שבת

מכאן אני מסיק שהרב שלהם התיר להם

מה שאני טוען זה שההתרה הזאת לא שווה דבר. כמו שאם רב יגיד לי שמותר לאכול שרצים, זה עדיין יהיה אסור. אין להיתר הזה שום משמעות.

אם אתה מדבר בכזו החלטיות ונחרצות גם כנגד פסיקות של גדולי הדור

הרי זה ממש אסור. איך אפשר להקל במשהו שהוא אסור?!?!

בתור אחת שיצא לי לקחת טרמפיסטים, השתדלתי לצורך העניין לא לשים שירים של נשים כשהעליתי גברים. אבל זו היתה בחירה שלי. וכמובן מוזיקה בווליום סביר כדי שיהיה נעים. אבל גם אם הייתי בוחרת שלא לעשות את זה, זה שלי. 

זה כשעבדתי ליד הבית שלך וכיבדתי את החרדים שעבדו איתי.

(אני עדיין עובד שם, אבל כבר לא פיזית)

כשאני באוטו למה לי? אני הבוס. אם כי הרבה פעמים העבירו לי שירים מסיבות אחרות.

אנחנו משתדלים לכבד את הסביבה שלנו ומצפים מהסביבה לכבד אותנו.

בטרמפ יש עניין של טובה למישהו אחר. אנחנו עוזרים לו (או הוא לנו) אבל בסופו של דבר, *אנחנו* אלו שעוזרים. וצריך לזכור את זה. 

אם כי עם הכלי שאני מקפיץ עכשיו אז אין מקום לשים שירים בכלל

לכן אם הוא רוצה לעזור- שלא יגרום אי נעימות לנוסע(ויודיע מראש). לא הכרחתי אף אחד להפסיק לעשן. פשוט ליידע את הנוסע. לא נראה לי מסובך מדי לביצוע

זה שלך, אבל את גורמת חוסר נעימות לנוסעים, אז למה את מעלה אותם? זה כמו לארח מישהו בבית ולא לתת לו לישון כי את שמה בוקסה עם שירים בקולי קולות

אני לא גורמת להם חוסר נעימות. מי שרוצה לעלות על טרמפ, מודע לעובדה שהוא לא ברכב שלו ואי אפשר לעשות הכל כמו שהוא רוצה. עושים לו טובה. לא הפוך.

אתה לקחת טרמפיסטים? נתת להם לשגע אותך?

מעבר לזה, אני באמת לא מעלה הרבה טרמפיסטים. זה תלוי איזורים ותלוי במזג האוויר. אם ממש חם יותר סביר שאעלה. אני די משוכנעת שאנשים מעדיפים לעלות על טרמפ שאולי ישימו שיר שהם לא אוהבים או לא מתאים להם, מאשר להישאר בתחנה לחכות לאוטובוס או טרמפ אחר, ב35 מעלות… 
 

אולי תגיד גם שנהגי אוטובוס אמורים לא לשים רדיו??

אני לא מעשנת כמובן. ולא שמה שירים בווליום גבוה, למרות שאוהבת לעשות את זה כשלבד. וכשמעלה דברים אני משתדלת לא לשים שירים של זמרות. יש לך עוד תלונות???

אני מאוד מקווה שאתה לא עולה על טרמפים… מסכנים הנהגים. 

הם גם עובדים ולא עושים את זה כטובה.

אבל אתה לא יכול למנוע מהם לגמרי

לא מצד הנוסע. אין צורך להתפרע. אם את מעלה טרמפיסטים, אז לפחות אל תעשה פעולה שתגרום להם בוודאי להרגיש שלא בנוח(ואינני מדבר על הסכנה הבריאותית שבדבר, גם אם הנוסע הוא פסיבי). אני מדבר על עישון בלבד. שאר דברים שהם עניין של טעם וריח- זכותו המלאה של הנהג. כשאני בטרמפים אני לא מעז לפנות לנהג שמעשן, לכן חשוב לי לכתוב, כי יש נוסעים כמוני שלא נעים להם בכלל עם זה

ולא בעד שאנשים יעשנו בכללי בטח ובטח לא תוך כדי נסיעה.

אבל מכאן ועד לדרוש מנהג לא לעשן כי יש לו טרמפיסטים שלא אוהבים עישון?

זה גורם לאי נעימות מאחד הסוגים הגרועים ביותר, שלא לדבר על כך שהוא מסכן את בריאותם. הנהג מכניס נוסעים בלי שהם יודעים לתוך סיטואציה שהם לא היו רוצים להיות בה. אדם ירא שמים לא יעשה דברים כאלה(או יעשן בכלל, אבל זה נושא לפורום אחר)

כמובן שאינני יכול לכפות את דעתי על הנהג. לכן מן הראוי שיודיע מראש עקב אי הנעימות הכרוכה בדבר

ובכל אופן אתה לא יכול לקבוע באופן מוחלט לאן לשייך אותם בלי דיון מעמיק. זה נראה שנקטת קו שאתה משייך אותו אוטומטית לכל מקרה.

מה דעתך לדוגמא על הפצ"רית? 

תמיד בכל ציבור יש צדיקים בינונים ורשעים. ראשי תיבות ציבו"ר

גם כאן. זה לא עמך ישראל.

זה קרנות ודיפ סטייט והשפעות מארהב סורוס איראן וקטאר שמנסים להשפיע על השמאל. ה"איזבל" המודרנית שמסיתה את אחאב

חוץ מזה שבמעונות יש עוד שבועיים, ובהרבה מקומות יש קייטנה שבוע הבא.

במקומות שיש שתי אזעקות ביום ותמיד יש התרעה מוקדמת הסכנה להחזיר את הלימודים נמוכה.

בשביל להוביל מאות תלמידים לממדים בבטחה.

יקשה המקשה - התמודדנו שנים ארוכות עם אזעקות ללא כל התרעה מוקדמת, אז 6 דקות לא יספיקו?

והתשובה היא כמובן שגם כאשר היו אזעקות בלי התרעות, אז למרות כל התרגולים וכל ההבטחות, בפועל רבים רבים בבתי הספר נשארו מחוץ לממד. אי אפשר לנייד בדקה וחצי מאות תלמידים למרחבים מוגנים בכל בית ספר.

וזה עוד לפני שדיברנו על המורים עצמם, שצריכים לעזוב את הילדים שלהם לבד בבית, כאשר לפעמים המורים גרים במקום שבו עוד לא החזירו את הלימודים אבל מלמדים במקום שבו כן החזירו, או שסתם יש להם ילדים בני 9-10 שעוד לא חוזרים ללמוד כי מחזירים רק את הקטנים. לחלקם/ן יש בני/ות זוג מגויסים וכו', כך שאין מי שיישאר עם הילדים בבית בתקופה שבה אין יום ללא אזעקות.

לק"י

ובהתחשב בזה שכולם ירדו בצורה מסודרת, ויקשיבו להוראות.

והדרכים גם הן מסוכנות כרגע. לא בכל מקום יש מרחב מוגן.

אני שמחה מאוד שאני כרגע עוד בחל"ד. כך שגם אם יחזירו אצלינו, אני אוכל להשאיר בבית.

בעבר הורים לילדים מתחת לגיל 14 שלא היתה להם מסגרת/ מי שישמור עליהם, יכלו להשאר בבית.

ברוך ה' ירדו קצת מהעץ.. ונקווה בעזרת ה' שימשיך כך ולא ינסו שוב להחזיר למסגרות.

(אני חושבת שבעיקר הכעס שלי) זאת הציפייה מצוותי החינוך להגיע וללמד/ להדריך סיטואציה כזאת.

למרות שגם שמעתי קולות של אנשי חינוך שמאוד מתלהבים על חזרה (לא מצליחה להבין את זה.....)

כל כך מתסכל!

אם כבר אז שיפתחו למי שניגשים לבגרויות, כי זה באמת קריטי - אבל גנים? יסודי בנמוכים? דווקא ילדים קטנים? אני תוהה אם מצב כזה לא יגביר חלילה חרדות אצל הילדים

הקבוצות היישוביות ממש סוערות על זה

יגביר חרדות, במיוחד בגילאים קטנים שצוות חינוכי של מורה ואולי מדריכה/סייעת צריכים להיות על 30 ילדים וכו'

בעיקר הדרכים נראות לי בעיתיות 

לכאב פיזי

צריך טיפול

דחוף

עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן. 

ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב

עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️

ויושבת על משהו.

על מה זה יושב אצלך?

לטווח רחוק ובכללי יכול לעזור לתחם את הכאב ולתת לו ביטוי בזמנים קבועים ביום בצורה ממוקדת ןמתוך שליטה, וממילא כנראה שהוא פחות יצוץ בשאר היום בצורה קיצונית

לא כ"כ הבנתי את השאלה.

לגבי הקטע המובא,

בכללי:

א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל? 

ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'

ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?

שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל

ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.

אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...

וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.

ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.

זה באמת קודש הקודשים.

זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.

יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.

ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?

בגדול אני די 'מתנגד'🤷

כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.

והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.

אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.

לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..

באמת קטונתי מההבנה במקור הזה...

מקום לעולם. לפי קבלת האר"י. (לא מבינה בזה כלום כמובן, סתם, עלתה לי האסוציאציה הזו);

אולי כדי שמשהו יוכל להיכנס, צריך שיווצר איזשהו סדק בשלמות....

אסוציאציה נוספת שעלתה לי: הבן שלי אמר לי שחייבת להיות מידת הדין

בעולם; הוא דיבר על גמרא שמסופר בה על עזים שחורות.....לא זוכרת בדיוק

איך ומה..... משהו שאי אפשר שרק מידת החסד  והרחמים תהיה בעולם.

 רק שלם וטוב כי אז ייקרע לגזרים.

מאוד אבין אם יגיבו כאן: מה הקשר?!

לא יודעת בדיוק, אבל יש לי הרגשה שיש איזה קשר במה שהבאתי.

אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'

אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.

אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.

וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-

כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.

או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..

זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!

אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.

אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).

דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד

נכון... התוס' שם...

על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה

הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר

אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור

[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי). 

למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]

זה לא מתנגש עם רימון? חוסם גם מה דאינו פרסומות? 

לא כמו vpn שזה ממש להעביר את כל האינטרנט שלך דרך ספק הvpn

dns זה דומה לספר טלפונים, שאתה כותב כתובת של אתר או לוחץ על קישור לכתובת של אתר, הdns יודע לנווט אותך לIP שזה המקבילה של המספר טלפון המדויק של מי שאתה מחפש

כלומר adguard במקרה הזה, יכולים לדעת רק לאיזה אתרים ניסית להיכנס, ולא מה קורה בתוכם או דברים שהעלית סיסמאות וכו'

וadguard היא חברה מוכרת עם הצהרת פרטיות שהם לא מוכרים את המידע של איפה אתה גולש

אז כן זה נחשב בטוח אם אתה לא עובד על איזה משהו מאוד סודי/מסווג שאז אולי יש נהלים סופר מחמירים

על איזה רימון אנחנו מדברים? אפליקציית הגנה?

או גם שהספק של האינטרנט בבית זה רימון ואתה גולש על הוויפי?

מבחינת האפליקציה זה לא אמור להתנגש הם עובדות במקביל, רימון תסנן תוכן וadguard יחסום פרסומות

עם הוויפי זה כן יכול להתנגש במובן של זה שלא יהיה לך גישה לאינטרנט, ותקפוץ לך התראה כזאת

ואז פשוט אפשר לחזור להגדרות, dns, ולהחזיר לאוטומטי ואינטרנט יחזור לעבוד כרגיל

אני לא אומר שזה נוח לעשות את זה עכשיו כל פעם

אלא שזה פשוט לא איזה משהו בלתי הפיך

זה הגדרה שאתה משנה בשנייה

תודה רבה על המידע.

מה זה קליקבייטים? 

הכוונה לכותרות שבנויות לגרות את הסקרנות, אבל כשנכנסים פנימה אין באמת תוכן אלא סתם להג.

למשל "ילד בן 8 רצח את אחיו בן 5" ואז כשאת נכנסת את מגלה שזה בכלל סיפור מחו"ל, חסר פרטים והקשר, שלא מעניין אף אחד.

אז פיתו אותך להיכנס לכתבה ובכך ליצור תנועה דיגיטלית בתוך האתר, ולמעשה רימו אותך.

או כמו ש"פשוט אני" הדגים עם הכותרת שלו כאן למעלה. כותרת של פיתרון קסם שמפנה לטקסט אחר חסר ערך מוסף.

אלא גניבת הדעת שאת חושבת דבר אחד ואז מגלה דבר אחר.

המטרה בקליקבייט היא עצם התנועה הדיגיטלית שעשית, לא שתקני משהו או שתקבלי החלטה.

קליקבייט נועד לגנוב את לחיצת העכבר שעשית. לא למכור, לא לשכנע, לא כלום.

זה כמו שמישהו קורא בשם שלך, וכשאת שואלת "מה?", אז הוא אומר "כלום".

לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר

וזה לא קשור אני על רטלין

על משהו שלמדת, לחשוב על כל מיני דברים המעניינים אותך.......  הכל בראש כמובן.

לתרגל כל מיני דברים וכו'....

אבל לבטח את יכולה לעשות או ללמוד או לחשוב או משהו שמעניין אותך.

החי צומח - אני הייתי עושה את זה לפעמים בלילות כאלה, או מתרגלת בראש משהו שלמדתי,

וכאלה.

מה עם פשוט לקום ולעשות משהו? לכרסם משהו טעים במטבח? לקרוא ספר מעניין/משעמם - עד שתיפול

עלייך תרדמה?  לישון עם חיית מחמד נחמדה ונקייה? לשתות חלב חם (לסיסרא זה די עזר....). עם דבש?

לא מתמצאת בריטאלין, אבל יכול להיות שאפשר ליטול אותו רחוק מזמן השינה? אולי הוא מעורר מדי?

חס ושלום

אצלנו לא רלוונטי להתעורר...

ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...

התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.

המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני

אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה

אבל עדיין מעניין