מישהו שהיה ויכול להסביר איך נרשמים?
ואיך זה עובד מבחינת נסיעה הלוך- חזור.
האם בליווי צבאי?
איפה אפשר לראות תאריכים שנכנסים..
ובקיצור- כל מה שצריך לדעת לדעתכם 
מישהו שהיה ויכול להסביר איך נרשמים?
ואיך זה עובד מבחינת נסיעה הלוך- חזור.
האם בליווי צבאי?
איפה אפשר לראות תאריכים שנכנסים..
ובקיצור- כל מה שצריך לדעת לדעתכם 
הכניסות פעם בחודש ובנוסף בתאריכים מיוחדים.
ולצערנו כל הכניסות רק מאוחר בלילה.
ואני חושב שאפשר להכנס רק בהסעה עם רישום מראש.
וגם לפעמים יורים עליהם.
שלג דאשתקדבספר פרי הארץ, נראה לי יורה דעה חלק ד סימן ז, כתוב שאסור ללכת לקברי צדיקים אם זה מסוכן. הוא לומד את זה מדברי התוספות (בכתובות), שאסור להגיע לארץ ישראל אם זה מסוכן, קל וחומר לקברי צדיקים.
ושימו לב שמחבר הספר היה ראשון לציון בתקופה שאף אחד כמעט לא העז לעלות לארץ, אז הוא ודאי אהב את ארץ ישראל יותר מרובינו...
וגם רבי נחמן כשהיה בארץ, כשנהיה מסוכן הוא ברח מהר עם איזו אונייה של חיילים משהו. לפי הלוגיקה הברסלבאית, היה יותר הגיוני שהוא יישאר כאן ויסתכן ואז אולי ייקחו אותו ויכניסו אותו למקום שיהפוך לקבר של צדיק. זה לא הכי הגיוני?! ובכל זאת הוא העדיף לא להסתכן ולא להגיע לקבר של צדיק 
כאן זה המקום בו ה' אמר לאברהם שהארץ שלו, אחד מ 3 המקומות בו האבות בנו מזבחות, ואחד מ3 במקומות שאין האומות יכולים להונו תאת ישראל לומר שלנו הן, כי נקנו בכסף מלא שכתוב במפורש.
למערת המכפלה ולחלקת השדה בשכם יש משמעות עצומה בברית שה' כרת עם האבות על הארץ.
יוסף נקבר שם כי המקום מיוחד, ולא המקום מיוחד כי יוסף נקבר שם.
וחוץ מזה שיוסף הוא לא עוד "צדיק" אלא אחד מ 7 אבות האומה (ובמובנים מסויימים האב הרביעי)
אפשר להגיד את זה על חצי מהארץ.
כמו ששמעתי שהרבה לא מגיעים לעוטף עזה והדרום (אחת כמה וכמה ליו"ש) כי זה "מסוכן".
אני לא יודעת כמה זה תקף לימנו כשיש צבא וגם הכניסה ליוסף הצדיק היא בליווי צבאי.
בסוף גם כשהולכים ברחובות ירושלים (ה"נקיים מערבים") וגם אם עוברים דרך שער שכם שורץ הערבים יש "סיכון מסויים".
כי הם פשוט נמצאים בכל מקום.
אז לא נצא מהבית?
להפך, רק ככה ניתן לחזור לכניסה קבועה לציון של הצדיק.
בדיוק כמו שחזרו לארץ ישראל.
אבל לכתחילה דיברתי על כניסה מסודרת.
לפני שבועיים עצרו לי בצ. תפוח כמה ברלנדרים עם מרצדס שחורה כזו, ועליתי איתם עד לצ. יצהר הגדולה.
זה היה בערך בחמש בבוקר, ומרגע שראיתי אותם היה לי ברור לאן הם נוסעים.
קצת לפני שירדתי הם הודיעו לי שהם נוסעים ליוסף, ושאלו אם אני רוצה להצטרף. אמרתי להם שלא, ושאם הייתי חמוש יותר סביר שהייתי מסכים. בתגובה הנהג אמר לי בלהט שאם הוא היה חמוש הוא לא היה נכנס, ושלהיפך, צריך דווקא להיכנס ככה לא חמושים, ולסמוך על ה'.
עניתי לו שלא לחינם אמרה תורה ונשמרם מאד לנפשותיכם, ולא לחינם הזהירו חז"ל שאין סומכין על הנס.
קיצור ירדתי בצ. יצהר הגדולה, והם הלכו לגעת בציון ולברוח.
שלחת אותו להתייעץ עם 3,000 תושביםחסום לשעברלמרות שרציתי ממש בהילולא, אבל בקצב הזה לא נראה שזה יצא לפועל.
ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה












וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונהבין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונהבגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI

קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד