במוצ"ש זה אחד הדברים הראשונים שעשיתי.

טבלה שבועית בוקר צהריים ערב.

נתתי להם לבחור מה אוכלים בכל ארוחה.

שוחררתי קצת לתפריט שכולל דברים קצת יותר כייפיים אבל עדיין בגבולות שמתאימים לי.

הגדרתי בצורה ברורה זמנים של כל ארוחה.

וככה כולנו מחוייבים לתפריט, יודעים מה אוכלים ומתי.

בשאר הזמן המטבח "סגור"

אפשר פרי, קרקר וכדומה, אבל אני לא מרשה בישולים והכנות אוכל.

באמת ארוחות מאוד קשה לי

רעיון טוב לתכנן עם הילדים

ותכנון שבועי לאוכל זה רעיון מושלם!!!!

מאמצת אותו

כיף שבאת לבקר

סדר יום, ארוחות, תעסוקה

ואיך לא לאבד את זה באופן כללי

יום ראשון:

בוקר- פנקייקים

צהריים- שאריות משבת

ערב- פיצה פיתה, מגש ירקות.

יום שני:

בוקר- לחמניות, חביתות, ירקות וממרחים.

צהריים- המבורגר/ נקניקיות ופסטה

ערב- מרק עדשים

יום שלישי:

בוקר- שקשוקה וירקות

צהריים- קציצות בשר עם קוביות תפו"א ואורז.

ערב- טוסטים

יום רביעי:

בוקר- בורקס גבינה וביצים קשות, מגש ירקות.

צהריים- ארוחת שאריות על בסיס בשרי. (מרק עדשים בכלים בשריים ויש לי גם דג בכלים בשריים ובטוח יישאר קציצות)

ערב- פשטידת תירס, גבינות וזיתים.

יום חמישי:

בוקר- דגנים עם חלב/ אשלים עם גרנולה (גרנולה אני מכינה ביתי אבל יש לי כבר מוכן, כל השאר קנוי)

צהריים- קציצות טונה עם פירה או צ'יפס בתנור. (אם צ'יפס בתנור, בד"כ הם מרכיבים את זה בתוך פיתה עם ירקות וקטשופ)

ערב- פסטה גבנ"צ, ירקות ליד.

יום שישי:

בוקר- פיתה עם ממרחים

צהריים- פסטה טונה

ערב- ארוחת שבת.

כל יום יש ירקות. למעט יום שלישי, אין ביום אחד שתי ארוחות שמושקע בהם הרבה זמן הכנה.

למחר כבר חתכתי עגבניות לרוטב, והפשרתי בשר טחון אז מקווה שילך זריז גם ארוחת בוקר וגם צהריים.

כל הארוחות זה דברים שאנחנו רגילים להכין, אז לא צפויה הפתעה שייקח הרבה זמן להכין.

(קציצות טונה אני מטגנת אבל אפשר ממש להכין גרסה מהירה בתנור עם תרסיס שמן)

יש לניקי ב, אחלה רעיונות לארוחות שילדים אוהבים.

אפשר להכין כל מיני סוגי מרקים, בדיוק קניתי חומוס מוכן בקופסת שימורים, ננסה מתכון נראה אם הקלות שווה את הטעם.

אפשר להפוך את הארוחות בוקר עם הערב.

בבוקר חלבי על בסיס גבינה צהובה,

ובערב ארוחה על בסיס ביצים לא חייבת להיות חלבית.

אפשר להוסיף עוד סוגי דגים/ מרקים כדי לייצר עוד ארוחה פרווה לצהריים או לערב.

או להפוך לגמרי, צהריים חלבי ובערב בשרי.

אז זה מסתדר, כי קמים מוקדם

כשאוכלים ב12.30 בערך, וארוחת ערב גג ב19.00 אפשר לאכול בשרי בצהריים

ואפשר גם להפוך ולעשות בערב בשרי

התארגנות בוקר

תפילה

לימודים (גם לילדי הגן)

ארוחת צהריים

שעה חופשית (בהגדרה תעסוקה עצמאית, הכנו לוח רעיונות)

זמן משפחתי

שעה חופשית כנל

ארוחת ערב- מקלחות-התארגנות לשינה.

קטנים הולכים לישון.

גדולים יוצאים למנחה וערבית

זמן שקט וחופשי בבית. המטבח סגור.

זמן חופשי בהגדרה אחרי ארוחת צהררים ולפני ארוחת ערב, שאני אצליח להתארגן בלי שהם יצפו ממני להעסיק אותם, ובאמצע יש זמן משפחתי שאני ביחד איתם.

תעסוקות לזמן חופשי: פאזל, קוביה הונגרית, חידות, דפי עבודה (מבוכים, תפזורות, דפי צביעה, מדבקות וכיוב) לקרוא ספר, יצירה, בישול, משחקים של שחקן אחד, לכתוב סיפור/ שטוזים, פליימוביל, תרגילי ספורט, תחפושות. דברים בסגנון הזה. אפשר לרשום מספרים ולעשות הגרלה לתעסוקה או לתת להם לבחור מתוך רשימה. כשמסיימים בוחרים תעסוקה חדשה.

מתחילת ארוחת ערב ועש שהקטנים נרדמים, ביקשתי מהגדולים לתת יד בכל המשימות. אח"כ הם משוחררים והבית במצב סביר לגמרי.

כביסות אני עושה בבוקר במקביל לדרבון ללימודים. היום גם יצאנו להשלמת קניות בבוקר.

מבחינת לימודים, חשוב לי הרצף, הידיעה שיש לימודים בסדר יום. שכל יום מתקדמים בעוד משהו. קבענו עבור כל ילד כמה הספק הוא צריך כל יום מכל מקצוע, לא בהכרח מספרי הלימוד שלהם.

בפועל לא אוכפת לסיים אבל כן מדרבנת להתחיל מכל מקצוע ומעודדת לשמור על הרצף.

Gpt צריך לקחת אצלך קורסים

אחרי כל סבבי קורונה ומלחמות ומה לא..

אפילו יש לנו את המקום הקבוע של הלוז והתקנון 😄

אפילו העובדה שבעלי לא בתמונה זה כבר הרגל.

אני אוהבת תקתוק, משגע אותי חוסר סדר או חוסר מעש. נכנסים יוצאים פותחים סוגרים את המקרר, ויכוחים על כל דבר.. ככה הכל גלוי וידוע.

(אבל הפעם אני באמת עם ילדים גדולים גילאי 13-4, לא דומה כשזה יחד עם פעוטות במקביל)

לא שמתבגרים זה קל, אבל כל פעם מתמודדים לפי המציאות.

ב"ה שיתן כח.

בימים הבאים אהיה חייבת לשלב גם עבודה מהבית אז היומיים האלה השקעתי בלייצר סדר יום והרגלים.

הם פחות  עצמאיים פה בקטע הזה..

ואני צריכה להכין להם אץ החומרים.

ספרים של בי  ספר פחות רלבנטי.. לא אכפת לי איזה סוג של העשרה רק שאוכל לכוון אותם בלי להיות צמודה אליהם

אותיות ומספרים, חשבון פשוט, וקצת קריאה קלה.

יש חוברות שאפשר לקנות (אצלנו הפיראט האדום פתוח) הכי פשוט וקל.

אם לא חוברות מוכנות אז יש חומרים של חגית פרנקל ויש עוד מלא

יש לי האמת ערכה מוכנה כבר מהבכור לגיל הזה שפשוט השתמשתי בה אצל כל הילדים בהצלחה מרובה. יש דפי תרגול ומשחקים להדפסה.

יכול להיות שיש גם בסופרים הגדולים כנו רמי לוי ואושר עד. שווה לחפש ולקנות חוברות זה ישמש לכל החופש.

או להזמין באינטרנט חוברות להדפסה ערכה להכנה לכיתה א'. (צליל פותח, חלוקה להברות ודברים בסגנון הזה)

לגיל 4 יש חוברות של מדבקות, מבוכים, אור וצל, התאמת זוגות, התאמת הפכים.

אפשר לקנות במקסטוק או בחנויות של השקל נגיד. לא בטוחה מה פתוח, אפשר לחפש גם בסופרים.

האמת שכל משחק דידקטי אפילו בניית דגם מבחינתי זה לימודים.

כדאי להתחיל ללמד לרשום את השם שלו, לוודא שיודעים לספור היטב עד 10, אח"כ להתקדם למניה.

לא בטוחה מה מצופה מהגיל, מבחינתי ברגע שיודעים נושא אחד מתקדמים לנושא הבא.

עכשיו הבן שלי בן 4, מניה של כמות בין 5-10  מתאגר אותו, אז מתרגלים את זה וחיבור עד 10.

אני גם מתרגלת איתו קבוצות למשל יש לי 3 חתולים, 4 כלבים ושתי מכוניות. כמה חיות יש לי?

משחקים מה חסר בגננו הנחמד.

ושיעורי ספורט של רועיקי מצחיקי הוא עף על זה.

אגב הגננת שלחה סרטונים שהיא מקריאה סיפורים ושואלת שאלות אז גם זה נתתי לו.

וכמובן מקריאה לו מלא סיפורים. אני אוהבת לשאול שאלות חשיבה תוך כדי.

כמובן שהוא לא "לומד" כל הזמן שאחים שלו כן, אבל זה כן נותן לו מסגרת.

ועכשיו קיבלתי עדכון שחזלשו את ההתראה אז לילה טוב חח

זה נקרא אשנב לחשיבה,

אני מאוד אוהבת את דפי העבודה שלהם לכל הגילאים, ובמיוחד לגיל של תחילת קריאה.

חיפשתי עכשיו בין דפי העבודה שיש לנו ומצאתי כל מיני דפי עבודה מעניינים.

צילמנו את הילד על רקע בהיר, העליתי לצאטgpt וביקשתי להפוך את התמונה לדף צביעה.

הדפסתי.

עכשיו הילד צובע את התמונה של עצמו, גוזר, נדביק על משהו (יש לי קרטון קורנפלקס)

ואתן לו לנסות לכתוב את השם שלו.

אולי עם נחש פלסטלינה לעבור על הקווים, או שאעשה לו נקודות והוא ימתח קו, או עם גולגולים של קרפים.

אפשר כל יום לעשות בהמחשה אחרת.

אפשר לשדרג ובכל חלק בתמונה לרשום מספר והילד צובע לפי הוראות.

קראתי אותך היום בבוקר אבל עם הג'ינגול של בית, ילדים ועבודה מהבית לא הספקתי לענות

אבל תודההה על כל הרעיונות!

קנינו חוברות בדיוק בסגנון שהמלצת והם ככ נהנו!

(האמת הפתיע אותי, אחת החוברות היתה לגיל 3 והיה בה הרבה יותר ממה שחשבתי אבל בגדול היא הסתדרה עם זה יופי).

והגדול כבר קורא חלק ב"ה אז חשבתי שאולי זאת הזדמנות להתחיל ללמד אותו אנגלית, מה את חושבת?

וחשבון כדאי להעשיר אותו יותר או שהוא ישתעמם? שנה הבאה עולה לכיתה א' בעז"ה.

ואהבתי את איזמרגד!

תודה רבה על הפירוט, זה מאוד עזר לי.

לדעתי לא להתחיל נושא חדש,

בעיקר לחזק את הקיים, המטרה לחזק את תחושת המסוגלות והשליטה על המצב.

לצאת מהחוסר אונים שהמצב מביא איתו.

הילדים רגישים בתקופה כזו ונושא חדש שלא נקלט טוב יכול לגרום להם לחוויה שלילית.

אם את רואה שהוא בשל ואת רגועה לתווך לו אתגרים אז מעולה,

אם לא, אז לתרגל ולחזק את מה שהוא כבר יודע, ולקדם קצת.

אם הוא יודע קצת לקרוא, אז יש שיטת לימוד שנקראת שיטת הפירמידה,

יש פסקה שבנויה ממשפטים שהמילים חוזרות על עצמן, והמטרה היא לחזק את הביטחון והשטף.

תעשי חיפוש קטן תדפיסי לו כמה סיפורים עם משימות.

יש חוברת מעולה שהבת שלי ממש התלהבה ממנה אבל לא זוכרת את השם אז לא עוזר חח

אבל יש גם באינטרנט דפים מוכנים.

יש לך המלצות לדברים כאלה?

(או לכל אחת מהפורום חח)

קודם יש לי המלצה לעוד אתר מקסים, נקרא מחדדים, צריך להירשם ואז אפשר להשתמש כמה ימים חינם (רשום שפתוח חינם לרגל המצב)

תלכי לתרגול שפה לכיתה א', יש תרגול מילים בודדות, ויש בהמשך קטעי קריאה חמודים עם שאלות.

לגבי חלל

כנסי לאתר הזה:

מחוץ לאטמוספירה - שידורי חלל לתלמידים | סוכנות החלל הישראלית

יש קבוצת ווטסאפ והם מפרסמים את הפעילויות.

רלוונטי לך לתת לילד לצפות במחשב?

אם כן אז יש מלא, אם לא, אז הם שולחים קצת גם דפי עבודה.

מוסיפה עדכון להמלצה, אם באתר מחדדים ההמלצה שלי הייתה להקפיץ רמה, ולתת לילד העולה לא' חומר שמיועד למסיימי א',

אז באתר הזה ההמלצה שלי היא להוריד רמה. אל תתני לו חומר של יסודי, אלא רק מה שמיועד לילדי הגן.

ממילא התכנים שם קצת מורכבים.

(בקישור יש הפניה לתוכנית שהם בנו לתקופה הזו, אבל באתר יש מלא חומר נוסף, אז שימי לב) 

ואיזה באסה, הקבוצת וואצאפ מלאה ואא להצטרף.

באתר עצמו לא הצלחתי למצוא חומר חוץ מסרטונים ומערכי שיעור שזה פחות בשבילי🙃

מרגישה שמצאתי אוצר😅

ומרגיש לי שרוב ההכנה לכיתה א' הבת 4 גם תוכל להינות.

(חוץ מאחד של מצא את היוצא דופן שעד הרגע אין לי מושג מה התשובה חחח)

ממש כיף לראות כמה תלמידים נכנסים להרצאות שלנו!

אנחנו ממשיכים גם מחר עם 4 הרצאות מרתקות:

*הרצאות ליום רביעי ה18.6.25*

9:00 – *חליפת החלל: חללית קטנה ומופלאה*, איך אסטרונאוט כמעט טבע בחלל? למה חליפת חלל עולה 22 מיליון דולר ואיך ייראו חליפות החלל של העתיד? עם בר חיון לתלמידי יסודי וחטיבה

10:00 – *תולעים בחלל*, השפעת מיקרוכבידה על מחלות ניווניות, תולעים כמודל מחק בחלל. עם טטיאנה איטקין לתלמידי כיתות ה-ח

11:00 – *בראשית הגשושית וSpaceIL,* נצא למסע בעקבות "בראשית" – הגשושית הישראלית הראשונה שהגיעה אל הירח. נכיר את סיפור הקמת עמותת SpaceIL, נשמע על ההתמודדויות, הכישלונות וההצלחות בדרך, נלמד על המשימה החינוכית של העמותה, על תהליך בניית החללית, וגם נציץ קדימה לעבר "בראשית  2". עם מיטל פוקס לתלמידי יסודי וחטיבה

12:00 – *אילו חיות הגיעו לחלל?* מי היה בעל החיים הראשון שהגיע לחלל? מי הקיפו את הירח וחזרו לספר? (אילו רק היינו יודעים את שפתם..) סיפורן של החיות שהגיעו הכי רחוק לגיל הרך. עם מרב לביא בקין לילדי הגן ועד כיתה ג.

הקישור לזום להרצאות:

Join our Cloud HD Video Meeting

תוכלי לכתוב להם פה:

איזה כיף לקבל מכם פידבקים, מחמאות ותמונות.

מאחר ואני מתקשה לעמוד בקצב, פתחנו פאדלט ואני ממש אשמח אם תעלו אליו תמונות / מחמאות או שאלות הערות והארות

מחכים לשיתופים שלכם!

מחוץ לאטמוספירה - שידורי חלל לתלמידים

מניחה שההגבלה היא של ווטסאפ ולא אכפת להם כמה ילדים נכנסים לזום..

ראיתי את זה באתר, זאת שב12 נראית בול.

שוב תודה!!

יש 1022 בקבוצה מתוך 1024.

כל הזמן מצטרפים עוד אנשים, אז מניחה שזה אומר שאנשים גם יוצאים מדי פעם. אז תנסי כל כמה שעות.

והבוקר הם היו בזום

הבת 4 השתעממה😅 אבל הבן שלי אהב.

אז תודה

כמו פניני הלכה, או ספרי קריאה בסגנון של יהושע- שופטים שמתאר את המאורעות בשפה קצת יותר פשוטה וקלה להבנה.

יש ספרים על אליהו הנביא ושמואל גם.

הגדולים יותר לומדים מהתנך עצמו.

חומש עם רשי.

הלכה יש לנו כמו קלפי קומיקס של הלכות לשון הרע עם אירוע וההלכה,

חשבון מתקדמים שני עמודים בספר, לגדולים הדפסתי דפי תרגילים כל אחד לפי הנושאים שרלוונטיים לגיל שלהם.

אנגלית יש לנו ספר, קניתי עוד חוברת ויש גם את ספרי הלימוד שלהם וחוזרים על דברים שכבר למדו כדי לחזק.

מדעים אמרתי להם שיבחרו נושא אחד ביום, יש לנו כמה ספרים רלוונטים.

יש כה עשו חכמנו לכיתות הנמוכות, אפשר סיפור אחד לקרוא כל יום.

הדפסתי דפי עבודה בהבנת הנקרא וקטע מידעי.

נגיד היה לי ספר היסטוריה של הבן מלפני כמה שנים אז הבאתי לבת בתור תרגול קריאה והבנה.

ככה אלתרתי לכל ילד סדר לימוד לפי רמתו.

אם יש אפשרות למסכים אז יש באתר המקפצה תרגול אינטראקטיבי ויש עוד אתרים של משרד החינוך, אצלנו פחות רלוונטי כרגע. מקווה בקרוב שכן אוכל לתת להם, לפחות בשביל אנגלית.

אבל לקחתי כמה רעיונות

יישר כוח על הארגון והסדר!

בנושאי ליבה.

יש חוברות להדפסה בבית ויש חוברות שאפשר לקנות בחנויות הספרים.

יש סדרה שנקראת "פשוט אתגר" לכל גיל יש חוברת נפרדת.

זה חוברות שמיועדות לחופש הגדול אז זה מתאים.

תעסוקות איתי:

פארק

קניות

יצירה בבית

ספורט וריקודים

להקריא ספרים

משחקי קופסה

משחקי חצר (כדור, בימבה)

אפיה

משחקים תפקידים (וואו כמה שזה מלמד!)

זה עושה את כולנו עצבניים😅 לשמור על שעות סבירות כולל א.עשר ואם רגילים אז גם פירות..

עוד משהו שהחלטתי- לשחרר את הסדר הרגיל ולאפשר גם דברים מיוחדים שאני לא מרשה בדרך כלל כמו כריות וחלב כל בוקר, חטיף בצהרים וכו..

תכנון ארוחות?🙈

אולי כי כל מה שהקיבה שלי דורשת בימים אלה הוא שוקולד אז שמצידי שגם הם יאכלו שוקולד כל היום...

(לולא הבת שלי שהכינה מרק היום לא היה לי אוכל נורמלי בקיבה היום. אתמול אין לי מושג מה אכלתי🙊)

הייתי מצפה מעצמי כבר להכיר את חוסר השגרה הזה ולדעת איך להתנהל בו - בכל זאת, כבר חמש שנים אנחנו בשבירות שגרה משתנות... אבל איכשהו הפעם אני פשוט לא מצליחה להתאפס

שיהיה רק למקרה שיהיה לך כוח

שולחת כוחות❤️❤️❤️

אבל זו הייתה התרעת שווא אצלנו! זה לא פייר!! סם ירדנו למקלט!😫

טוב, מקווה שלפחות יצאנו בזה ידי חובת האזעקה היומית...

סלט קינואה שווה, ושומרת במקרר.

כולם יודעים שזה הסלט של אמא ואסור לאכול ממנו, ובזמני חירום אני מוציאה ומנשנשנת.

אולי גם לך יש משהו בריא שאת אוהבת במיוחד ויכולה לשמור לך למקרים חירום?

אף אחד לא *ירצה* לגעת בו...

הבעיה היא שגם אני לא🙈

(אני אוהבת את זה ברמת העיקרון, ויש עוד דברים בריאים שאני אוהבת, אבל בזמנים של לחץ אני תמיד בורחת למתוק...)

אבל למה לא לנצל את זה כבר לגמילה?

אם זה בא ממנה, הייתי מנסה עכשיו. אולי ילך בקלות.

היא עדיין מצליחה להוריד?

גם הבן שלי מוריד הרבה פעמים, אבל אם יש לו מכנסיים מספיק מסודרות עליו הוא לא עושה את זה... לפעמים אני בבוקר מגלה שהילד בלי טיטול 😲 יש לו גירודים על הישבן מבחוץ מסכן... אז הוא מוריד לעצמו..

היא בת שנתיים. הייתה לי מחשבה לנסות לגמול אותה (אף שמעולם לא ניסיתי בגיל הזה), אבל מרגיש לי שזה יהיה מסובך מדי (היא גם לא ממש מדברת).

תחתונים ומכנסיים היא מורידה. גופייה עם תיקתקים - היא לא פותחת את התיקתקים, אבל מצליחה להשחיל את החיתול מהצד.

עוד לא ניסינו האמת אוברול רגיל, כי יש לנו רק של חורף. בכל אופן - איך אפשר להלביש הפוך בלי שזה יחנוק אותה?

(ואולי באמת הטיטול מציק לה בגלל האטופיק שלה? לא חשבתי על זה...)

חולצה עם תיקתקים ולסגור אותם מעל המכנסיים?

הכוונה שהסקוצ'ים של הטיטול יהיו מאחורה. ואז היא לא מוצאת אותם ולא מצליחה לפתוח ולהוריד את הטיטול.

אצלנו זה עזר לתקופה (עד שהיא מצאה את הסקוצ'ים מאחורה🤦🏼‍♀️)

תכלס זה עוד שלב מתוק ומתיש (אומרת זו שמצאה ממש לפני כמה ימים קקי במיטה כי הגברת החליטה שוב להוריד את הטיטול😅) בדרך לעצמאות של הילד💪🏻

וטוב, לנו היה סיפור מגעיל יותר ממה שתיארת כאן🤭 לא אפרט אותו מפאת כבוד ההיריוניות המבוחלות שכאן, רק אומר שזה היה עם התאומים, ושהם אהבו לשחק מסירות בכדור באותה תקופה🙈🙈🙈

אבל כשאני מסתכלת על התאומים היום אני אומרת שיש תקווה גם לשובבה הנוכחית...

אלא כמו מכנס קצר.

בהנחה שהיא לא יודעת לפתוח תקתקים

ולא תצליח להשחיל מהצד כי זה מכנס..

אפשר לגמול ילדים שלא מדברים (גם ילדים מיוחדים)

צריך אורך רוח לפספוסים. הזמן משתנה מילד לילד אבל הם מבינים את הקטע לגמרי

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשמוע את הניסיון שלי

ממה זכור לי הגמילות המאוחרות אצלך גם לא היו פיקניק, אז מקסימום תופתעי לטובה.

הייתה בגיל גדול (אחרי שלוש) כשעשינו הרבה הכנות מראש, וזו הייתה ילדה שדיברה מגיל צעיר והייתה בוגרת ומבינה. (יכול להיות שאיתה ספציפית היינו יכולים להתחיל קודם - אם היינו מבינים את הקטע של ההכנה מראש. היא פשוט הייתה - ועדיין - טיפוס רגיש וחששן)

מכיוון שהקטנה הנוכחית דומה לה במאפיינים מסוימים, אני כן חושבת שעדיף לי לחכות שתהיה בת הבנה.

אבל אולי אני טועה🤷‍♀️

בכל אופן אני צריכה לבדוק את המוכנות שלי לעניין...

לא אומר שהיא לא מבינה

(לא חושבת שבשלות קוגנטיבית היא תנאי לגמילה, אבל גם אם כן)

בכל אופן אני חושבת שממש כדאי.

כי זה מה שהיה בגמילה המוצלחת שלנו. ואני מעדיפה גמילה כמה שיותר חלקה, כי אחרת אני אשתגע...

אבל טוב, אולי בסוכות כן ננסה להושיב אותה מדי פעם בסיר... (אם יש לנו בכלל עדיין🤔)

גמילה בלי פספוסים לא היתה לנו, לא עם הילדה שגמלתי בגיל 1.7 ולא עם הבכור שגמלתי בגיל 3. וגם אצל השלושה שגמלתי סביב גיל שנתיים.

כולם פספסו כי גמילה זה תהליך,

אבל עם הילד שנגמל בגיל 3 הגמילה היתה הכי ממושכת, ובנוסף ככל שגיל הגמילה היה מוקדם יותר ככה היום יותר פספוסי פיפי ופחות קקי, ואם אפשר לבחור ביניהם אני בוחרת בזה.

ולגבייך

אם מתוך 8 גמילות מאוחרות היתה לך אחת קלילה, הסטטיסטיקה לא לטובתך...

אחר כך היו שלוש וחצי גמילות קשות (כלומר תאומים ועוד שניים בודדים, שאחת מהם דווקא רצתה להיגמל בעצמה בגיל שנתיים וחצי, ובכל זאת זה היה גרוע) ואז הגמילה המוצלחת ואז הגמילה הקשה של הילדונת על הרצף (שבעיקרון כרגע גמולה לגמרי, אבל עדיין קורה שגם היא מפספסת, וזו עוד סיבה מבחינתי לגמול את הקטנה מאוחר יותר).

ככל שגיל הגמילה היה מאוחר יותר-הגמילה היתה יותר קצרה.

מי שנגמלה בגיל הכי גדול אם אני זוכרת נכון פספסה פעמיים וזהו..

גמלתי ילד מעל גיל שלוש וזה לקח שבוע לגמילה מלאה.

כאחת שלא בנויה לשלוליות בקטע קיצוני,

אני בעד גמילה מאוחרת כשהילד בשל, מבין ומשתף פעולה. מהניסיון שלי התהליך ככה קצר משמעותית.

לפחות ממה שהיא כתבה פה היא אף פעם לא גמלה סביב גיל שנתיים אלא רק לקראת גיל שלוש. וזה לא ניבא גמילה קצרה (כלומר היו כאלה וכאלה)

בכל אופן נשמע לי יותר הגיוני לגמול מאשר לריב עם ילדה שמורידה טיטול.

בת שנתיים זה לגמרי בת הבנה

הקטנה שלי נגמלה לפני שנה כשהייתה בת שנתיים וזה היה חלק יותר מחלק

היא סוג של גמלה את עצמה

אמנם דברה וממש בוגרת לגילה ועדיין...

ויש הבדל בין ילדים בגיל שנתיים...

ברור לי שהיא מבינה הרבה, אבל לא תמיד אפשר לגמול ככה...

כזה שסגור מהצדדים. ועל זה גופיית תיקתק

גמלתי פעמיים בגיל שנתיים. בנות. היה מעולה.

הראשונה שנגמלה בגיל שנתיים זה היה בטעות.. אחותה שהיתה בת 3 וחצי נתנה לה את התחתונים שלה בתור משחק. אחרי 2 פספוסים הילדה נגמלה יום ולילה. לא עשינו שום הכנה לפני.

אם היא כל כך סובלת מהטיטול אין סיבה לענות אותה. זה שהיא לא מדברת לא אומר שאין לה רצונות, רגשות או הבנה.

הוא עושה את זה בתור משחק...

זה נראה יותר כמו משחק, אבל אי אפשר לדעת כי היא לא מדברת

(וברור לי שיש לה רצונות ורגשות! ואני עובדת קשה כדי לפענח אותם... אבל בדרך כלל שהיא רוצה משהו - היא לא מרפה ממני עד שאתן לה את מבוקשה. פה זה פחות נראה ככה. כשמדביקים לה סלוטייפ היא לא בוכה אלא צוחקת כמו במשחק...)

להריון וכאלה להנקה

לחשבון הבנק של היצרן.

אין להם שום השפעה על היכולת לצום, על תחושת הרעב, הצמא, החולשה, פשוט שום כלום.

אולי פסיכולוגית, אין לדעת חח

אבל נגיד בי-פולן ממש לא עזר לי...

אפילו על האריזה עצמה, לא כתוב שהכדור עוזר לצום. כי אם הם יכתבו את זה, הם יצטרכו להוכיח שזה עובד בעזרת מחקרים מבוקרים, והם יודעים שאין סיכוי

אחרים

מגדלי הענבים

אבטיחים

ועוד שלל עצות על מאכלים

אני מאמינה שיש בכדורים האלו ריכוז גבוה של חומרים שיכולים להקל על ההרגשה למרות הצום

זה לא מעביר צמה או רעב

אבל יש מצב שפחות כואב הראש בגלל זה או פחות מרגישים חולשה

יש בכדור הזה בריכוז גבוה, ברמה שיכולה להקל על ההרגשה בצום? חומר שמפחית כאב ראש שנגרם ממחסור בנוזלים, חומר שמפחית חולשה הנגרמת ממחסור באנרגיה (קלוריות) ובנוזלים?

אני שואל באופן ספציפי, איזה חומר בכדור הזה יכול להקל על ההרגשה בצום? חומר שמפחית כאב ראש שנגרם ממחסור בנוזלים, חומר שמפחית חולשה הנגרמת ממחסור באנרגיה (קלוריות) ובנוזלים?

בחפיסה של כדורי אקמול, כתוב במפורש שהכדורים מיועדים לטיפול בחום ובכאבים.

בחפיסה של זילרג'י, כתוב במפורש שהכדורים מיועדים לטיפול באלרגיה.

בחפיסה של גלולות, כתוב במפורש שהכדורים מונעים הריון.

למה בכדורים האלה לא כתוב מה הם עושים?

למה היצרן מפחד?

האם ראית פעם כתוב על ויטמין b12 שהוא משפר את הזיכרון?

או על מגנזיום שהוא משחרר מרגיע ומונע התכווצויות שרירים?

על חומצה פולית שמונע מומים בעוברים

ועוד כהנה וכהנה..

הדוגמה עם הוויטמינים דווקא מוכיחה את הנקודה:

אנחנו יודעים בדיוק מה B12 או מגנזיום עושים בגוף, ויודעים שאם לאדם יש מחסור מוכח בבדיקות דם, השלמת החסר תפתור את התסמינים. לכן מדובר בתוספים שפעמים רבות נרשמים על ידי רופאים.

ולמרות זאת, החוק אוסר על חברות התוספים לכתוב על האריזה "משפר זיכרון" או "מונע התכווצויות", בדיוק כדי שלא ימכרו אשליות למי שאין לו חסר כזה.

בדיוק כמו שברור לכולם כמה ויטמין C חיוני לתפקוד שלנו, אבל לקיחת ויטמין C כאשר אין ממנו מחסור - פשוט תגרום להוצאת החומר העודף בשתן, ולא תשפר את הבריאות.

בכדורי הצום המצב אפילו יותר קיצוני: שם אין אפילו "מנגנון מוכח" או בדיקת דם שמראה שחסר לך "תמצית צמחים בצום". החסר האמיתי בצום הוא מים וקלוריות, ואת זה אף כדור צמחים לא יכול למלא.

בקיצור: אם על ויטמין שהיעילות שלו מוכחת אסור לכתוב דברים כדי לא למכור אשליות, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאסור לכתוב במקרה של כדורי צום שבהם אין שום מנגנון ידוע שיכול לסייע לצום

עוזר ואין לך זכות להגיד שכזה נחרצות שזה כלום.

עובדה שיש אנשים שמספרים שזה כן

עוזר

ושיהיה לבריאות.. מה אכפת לך שאנשים לוקחים את זה ומוכרים להם אשליה

לא שמעתי שזה פוגע במישהו (חוץ מ20 שח שעולה חפיסה)

א. חובת ההוכחה היא על מי שמוכר כדור, הוא זה שצריך להוכיח שהכדור יעיל, לא אני (או כל אדם אחר) צריך להוכיח שהוא לא יעיל. ככה זה עובד בכל תחום.

אם תרצי לבנות בית חדש, והמהנדס יגיד לך שהוא רוצה לבנות אותו בעזרת חישובים וחומרים שהוא פיתח בעצמו ושמעולם לא נוסו ולא נחקרו, את תגידי לו שאת סומכת עליו כל עוד לא הוכח אחרת? או שתבקשי ממנו שיבנה לך את הבית בעזרת שיטות שכבר הוכחו כיעילות נגד נזקי מים, שמש, רעידות אדמה, רוחות וכו'?

ב. אני לא אוהב רמאים. וכואב לי כאשר אנשים נופלים בפח ומשלמים כסף לרמאים שמכרו להם אשליות.

אני בעצמי נפלתי קורבן לרמאים, ומאז השקעתי מעל עשור בלהבין איך הדברים עובדים, איך מחקרים עובדים, למה הם חשובים, למה לא ניתן לעגל בהם פינות, ולמה מי שמוותר על כל זה ופשוט מוכר מוצר בלי לכתוב על האריזה מה הוא בעצם מציע לי - הוא רמאי.

אין פה רמאות

הוא לא מוכיח שזה עוזר, וגם לא מבטיח

ולא מסתיר את החומרים שיש בתוך הכדור

לא מצאתי פה רמאות..

זה שאנשים לוקחים את זה בכל זאת נובע מכל מיני סיבות

א. כי זה עזר לאנשים אחרים שדיווחו שהיה שינוי (גם אם בגלל אפקט הפלצבו מבלי שידעו)

ב. אנשים שקשה להם מאוד בצום עושה להם טוב לנסות דברים חדשים.

אבל זה לא בגלל שהוא מבטיח שעוזר כך ששוב אני כותבת, אין פה רמאות.

רמאות זה היה למכור כדור "עם כל מיני מרכיבים" שבעצם אין בו כלום והוא רק פלצבו...

הרמאות היא למכור כדור שלא עושה כלום,

לתת לו שם שאמור לרמוז לאנשים שהכדור ייקל על הצום,

אבל לא לכתוב זאת במפורש כדי לא להיות חשוף לתביעות - שהרי אין אף מחקר לפיו הכדור הזה עושה משהו.

נ.ב.

כתבת במפורש - רמאות זה היה למכור כדור "עם כל מיני מרכיבים" שבעצם אין בו כלום והוא רק פלצבו...

אבל זה בדיוק המצב, אין שם שום חומר פעיל בכמות שיכולה לעשות משהו. זה בדיוק, אבל בדיוק, רק פלצבו.

וכשאת כותבת מי קהל היעד - אנשים שקשה להם מאוד בצום עושה להם טוב לנסות דברים חדשים - את גם כותבת כמה הרמאים האלה צינים.

פונים למי שסובל בצום, פונים למי שהילד שלו לא גובה, פונים למי שיש לו אבנים בכליות - תמיד פונים למי שיש לו בעיה שאין לה פתרון קל. תמיד מציעים עזרה תמורת תשלום. העזרה אף פעם לא עוזרת. אבל התשלום עובר כרגיל...

לי למשל מאוד עוזר לכאב ראש של צום להריח שמן לבנדר

אז אולי גם קצת לונדר בכדור יכול למנוע?

אני לא נכנסת למה יש בתוך הכדורים האלו כי אני לא מכירה אותם אבל לא מופרך שזה עוזר.

ושוב ההקלה היא לא בהרגשה של הצום הרעב והצמה מורגשים מאוד ההבדל זה איך הגוף מצליח לעמוד בזה

עם פיצוצי ראש, רעידות וחולשה

או יחסית בטוב?

בתור אישה, שצמה במגוון מצבים שונים

אז בהחלט אפשר להבין שלא כל צום דומה למישנהו

כי המצב של הגוף אחרת והתגובה שלו לחוסר אוכל ושתיה מגיב אחרת

כך שזה לא נכון להגיד שההרגשות של צום היא עובדה מוגמרת,

לפעמים כן

ובהחלט יש מצב שחומרים מסויימים יכולים להשפיע על ההרגשה בצום

מהם הצמחים והמינרליים, שלקיחת כמה מ''ג מהם יכולה לסייע לצום?

ואם זה נכון, למה החברה שמפיצה את הכדור לא כותבת זאת על האריזה? למה הם מפחדים?

אני לוקחת כבר כמה שנים ומקל עליי

אחד החומרים הוא ג'ימנמה, תוסף תזונה שמיוחסת לו סגולה של דיכוי תאבון ואיזון סוכר בדם

יש עוד כמה רכיבים שלא חקרתי כי אמרתי פשוט שאנסה ואראה אם עוזר וזה אחלה (גם אם בתור פלצבו)

מאמינה שאם תסתכל על האריזה תוכל לראות שהחומרים כתובים

ומתחברת ומה שכתבה @בארץ אהבתי. לא כל דבר צריך הוכחות מוחצות

לפעמים מספיק שיש אפקט פלצבו וזהו

ג'ימנמה לא נקשר ל''איזון סוכר'', אלא להורדת סוכר והגברת הפרשת אינסולין (שמפחית את הסוכר בדם), וזה בדיוק ההפך ממה שאנחנו רוצים בצום.

כלומר לא רק שיש לך מעט סוכר בדם בגלל הצום, אלא את לוקחת תוסף שמתיימר להוריד אותו עוד יותר.

כשאת לא אוכלת כמה שעות, הגוף שלך עושה ככל יכולתו להפחית את הפרשת האינסולין, לא להוסיף חלילה, כדי לשמור על רמות סוכר נורמליות גם בזמן שאת לא מכניסה סוכר חדש מבחוץ.

מה שכן,

הכמות שיש בכדור הזה (אם בכלל יש) היא כ''כ מזערית, שאין כאן באמת סכנה כי ההשפעה של החומר הזה רק מתחילה בכמויות הרבה הרבה יותר גדולות, וכאשר הוא נצרך במשך שבועות ואף חודשים ברציפות.

אז מה יש לנו כאן?

אם החומר באמת משפיע - הרי שזו השפעה בדיוק הפוכה ממה שנרצה לעשות לפני צום.

ואם הוא לא משפיע (והוא לא, כאמור הכמות קטנה מדי) אז ממילא מה זה משנה מה הוא עושה.

בקיצור,

זאת רק הוכחה כמה הכדור הזה הוא רמאות...

אם היו לוקחים תוך כדי, יש בדבריך

אבל זה לא המקרה

לדעתי זה נועד להקל לפני ומעט אחרי כשרוב האנשים אוכלים יותר מיום רגיל

בסוף מחר כולנו נרגיש את הצום הרי

אבל לא הבנתי איך זה עונה למה שכתבתי...

גם לפני הצום, את לא רוצה הפרשת אינסולין מוגברת לקראת צום. הפרשת אינסולין מוגברת ''תחסל'' את הסוכר שיש לך בדם, ותוביל לרעב מוגבר בשלב הרבה יותר מוקדם.

כאמור הכדור לא באמת גורם לזה, כי הוא לא גורם לכלום בכמויות שיש בו. אבל אם החומר כן היה משפיע, ההשפעה שלו הייתה הפוכה וממש לא עוזרת לצום...

היא שהסבל שלנו בצום נובע משני גורמים:

א. באופן אובייקטיבי, הגוף שלנו חייב נוזלים וחייב קלוריות בשביל לתפקד. אם אין נוזלים ואין קלוריות, הגוף משנה את דרכי עבודתו כדי לחסוך כמה שניתן (הגוף לא ''יודע'' שבעוד X שעות הצום יסתיים, ולכן מבחינתו יש כאן מצב חירום הדורש התייעלות מיידית).

הדם נהיה סמיך ולכן כואב הראש, אין אנרגיה זמינה בדם ולכן הגוף מאט תהליכים מה שגורם לחולשה ועייפות וכו'.

ב. באופן סובייקטיבי, עצם הידיעה שאני בצום ואסור לי לאכול ולשתות, עלולה לגרום לי להרגיש עייפות וצמא וכאב ראש עוד לפני שהמצב האובייקטיבי יגרום לזה.

כלומר עוד לפני שהגוף באמת ייכנס למצוקה אובייקטיבית (אצל אנשים בריאים שנמצאים במזגן, הגוף בדרך כלל לא נכנס למצוקה ב-25 שעות של צום), אני עלול להרגיש חולשה וכו' רק בגלל הידיעה שאני בצום.

הכדורים האלה בשום פנים ואופן לא יכולים להילחם בסיבות האובייקטיביות מסעיף א'. אין בהם נוזלים, קלוריות, אלקטרוליטים, אין בהם שום דבר שחסר לגוף בצום. וגם אם היה, זה בכמות זערורית וחסרת משמעות.

לכן הם יכולים לעזור רק לסעיף ב', הפסיכולוגי: מצד אחד אני יודע שאני צם, מצד שני אני יודע שלקחתי כדור שאמור לעזור, וזה יכול לעכב את התופעות הפסיכולוגיות שמגיעות עוד לפני המצוקה האובייקטיבית.

צום לא פשוט

אבל אם גם אתה מודה שעיקר הקושי בצום הוא פסיכולוגי, יותר מהמצוקה הפיזית בגלל הצום, אז בעצם המענה הכי טוב שאפשר לתת זה דווקא מענה של 'פלצבו'.

ומה שאתה עושה פה זה בעצם לקלקל לכל מי שיש דברים שעזרו לה (אם היא תבחר להאמין לך...).

היה עדיף אם היית מציע משהו אחר זול יותר שכל אחת יכולה להשיג בקלות, ומשכנע אותנו שזה עושה את אותו אפקט כמו כל קלי הצום היקרים...😏

(וברצינות - אולי דווקא פה זה הבעיה ברפואה. כי העיקר הקושי הוא פסיכולוגי, אז דווקא מענה של 'פלצבו' יכול לעזור לאחוז גבוה מהאנשים. אבל ברפואה לא יכולים 'לשקר' ולהגיד לנו שדברים יעזרו לנו, אם הם לא מוכחים במחקרים, ואז יש אחרים ש'מנצלים' את החסר מוכרים דברים שבאמת עוזרים להרבה אנשים, אולי לא מבחינה מדעית, אבל מציאותית זה כנראה באמת עוזר...).

[ואם רגע כן להתייחס לעובדות - אני כן שמעתי מכלי ראשון על נשים שראו הבדל מהותי בכמות החלב שהיתה להם בצום, בין פעמים שלא לקחו בי-פולן, לבין פעמים שכן לקחו. לא יודעת אם זה רק פסיכולוגי או משהו ששווה לחקור גם באופן מדעי. באופן אישי לי מספיק לשתות הרבה לפני הצום אז לא ניסיתי בעצמי בכל מקרה].

בכל מקרה, לא מתכוונת להמשיך את הדיון פה לפני הצום, בלנ"ד.

שיהיה גמר חתימה טובה לכל מי שפה, ולכל עמ"י!

אבל יש דרך זולה ויעילה יותר להיאבק בסבל הפסיכולוגי של הצום:

לבטוח בידע ובביטחון בגוף שלנו!

כמו שכתבתי בתגובה שאליה הגבת, אדם בריא שנמצא במזגן יכול להתמודד בקלות עם 25 שעות ללא מזון. יש לנו מאגרי גליקוגן ושומן שמספקים אנרגיה רציפה, והגוף יודע להאט קצב ולהשתמש במאגרים האלה במקום בסוכר זמין שמגיע מהאוכל.

גם אם נמצאים בדיאטה או עושים ריצה ארוכה, הגוף משתמש במאגרים האלה אחרי שהוא ממצה את המאגרים שיש בזרם הדם.

בנוסף, צריך לדעת שרעב הוא גל, לא קו ישר.

לפעמים אנשים רעבים בשעה 9 בבוקר, ואז נכנסים לסטרס מעצם המחשבה שעכשיו יש להם עוד 17 שעות להעביר עם תחושת רעב.

אבל האמת היא שתחושת הרעב מגיעה בגלים (עקב שחרור הורמון הרעב בשעות שאנחנו רגילים לאכול) וחולפת מעצמה אחרי כמה דקות או שעה בערך, אפילו אם לא אוכלים פירור.

הסטרס מהרעב בבוקר יכול לגרום לזה שבכל היום נרגיש רעב (כמו ''אל תחשוב על פיל ורוד'').

ברגע שמבינים את זה, תחושת הרעב בבטן כבר לא נתפסת כ"מצב חירום מסוכן", הסטרס יורד, ותחושת הרעב נרגעת מעצמה.

בקיצור לא צריך לשלם כסף על כדורי דמה של רמאים בשביל רוגע פסיכולוגי. מספיק לדעת שהגוף שלנו חזק, מתוכנן לזה, ויעבור 25 שעות במזגן בצורה בטוחה ושלמה.

נ.ב.

אני לא סתם חוזר ומדגיש ''במזגן''. אם מישהו ינסה להיות 25 שעות ב-40 מעלות, או חלילה לעשות פעילות גופנית כשהוא לא מכניס נוזלים, זה כבר באמת מצב מסוכן. לכן אני מדגיש שהצום לא באמת מסוכן לנו ולא באמת מכניס את הגוף לסטרס, רק אם נשארים במקום קריר ולא מאמצים אותו.

פסיכולוגית מן הסתם

עדיין עובד כבר שנים

הייתי מחכה שהרווח הכי ארוך יהיה 5 דקות למשך שעה. אלא אם הלידה הראשונה הייתה מהירה.

אצלי בלידה השלישית, היה יום שלם של צירים לא סדירים. אחר כך היו לי שעה וחצי של צירים סדירים כל 5 דקות, ואז חזר להיות לא סדיר.

במצב הזה הגעתי לפתיחה 5 והתפתחה לידה.

אם את קרובה הייתי מחכה ל5 דק' בין הצירים

לק"י

בהריון האחרון קרה לי כמה פעמים שהיו לי צירים כמה שעות, ואז הם נעלמו לגמרי.

וצירים צפופים.

נסענו ואני בחדר לידה ב''ה

בשורות טובות בע''ה וגמר חתימה טובה לכולם❣️

ובידיים מלאות

בבריאות ובשמחה

גמר חתימה טובה

איזו מתנה מתוקה לשנה חדשה

מתרגשת איתך ומתפללת

בשכיבה במיטה לדחוף את העקב לכיוון "למטה" ואת האצבעות "למעלה".

(למעלה/למטה יחסית לגוף שלך)

והיום לא

אולי עבר בגלל פעילות גופנית קבועה

או בגלל הרפיה נפשית

לא לקחתי מגנזיום אבל צורכת בננות באופן קבוע

אולי זה יותר איכותי

זה יכול להיות מעט מדי

במיוחד כשיש בעיות גופניות

הכי קל זה להוסיף הליכות

כי זה פשוט לקום ולצאת מהבית

בלי הרבה טרחה

וגם לשים לב למצב הרגשי

זה בדרכ מגיע ביחד

גוף ונפש

אבל נשמע באמת שהיא הבעייתית כאן...

הייתי מנסה לענות תגובה מתנצלת ואסרטיבית, בסגנון "אני מתנצלת שנפגעת, זו לא הייתה כוונתי, מאחלת לך המון הצלחה וברכה"

בלי להשאיר פתח להמשיך...

בן אדם בוגר תיקני לא שולח "אני עדין שונא אותך"

אני בכלל לא עונה לכל אדם שפונה אלי, גם ברחוב ולא רואה בזה שום בעיה.

לק"י

או שתלטנית.

ואם לא הכרתן במציאות בכלל, אז מוזר מצידה לנסות לכפות עלייך להפגש.

מסכימה עם מי שאומרת להתעלם.

ואני הייתי משתפת בסיפור מישהו קרוב שיתמוך בי ויחזק אותי.

בנוסף, הייתי חוסמת את המספר שלה בפלאפון שלי.

שתהיה שנה טובה וגמר חתימה טובה!!

הייתי כותבת לה ככה - מתנצלת דנפגעת, לא התכוונתי

גמר חתימה טובה וצום קל

וחוסמת!!!

נשמעת סחטנית רגשית. שחררי אותה לדעתי

אם את רוצה תשלחי הודעה תמציתית כמו שהציעו כאן, משהו בסגנון מתנצלת אם נפגעת, שתהיה שנה טובה, וחוסמת את המספר שלה. או שתתעלמי ותחסמי.

אני ממש לא רגילה לדברים כאלה

אני כן אדגיש שהיינו נפגשות עם הילדים בגינה וכזה עד שראיתי שהיא מאוד רוצה שניפגש לבד ואז כבר התחלתי להתחמק לגמרי.

ושכחתי מזה לגמרי ופתאום ההודעה.

אני חושבת שאכתוב לה הודעה קצרה כמו שהצעתם ואם היא תענה אתעלם…

גמר חתימה וטובה לכולן❤️

לק"י

פירטת לרב את כל הפרטים שצריך- האם יש בחילות/ חולשה וכו' כאשר את לא אוכלת/ שותה, המוגלובין/ ברזל נמוכים וכו'?

אני שנה שעברה הייתי שלושה שבועות לפני התל"מ וצמתי ב"ה עם הנחיה מתי לשבור את הצום. וב"ה לא היה צריך.

תתכונני טוב, מיץ ענבים טוב לשתות לפני הצום, תנוחי במזגן, אל תתרוצצי, תכיני מראש דברים לילדים אם יש/ שבעלך יטפל בהם בצום.

שממחקר מקיף על לידות ביום כיפור, לא מצאו לידות מוקדמות בגלל הצום בהריונות תקינים. אז זה מעודד.

אפשר לשאול רב מתי בדיוק לשבור, או לשבור כשמסוחררים או מתחילים צירים

בצום אחד (בהנקה) שניסיתי למשוך- התעלפתי.

למזלי הצלחתי בכוחות אחרונים להכניס את השובבון למיטת תינוק ומאז אני לא זוכרת כלום עד שבעלי חזר ומצא אותו צורח ואדום מבכי ואותי "ישנה"

וכמה שנים אח"כ בהריון, ניסיתי גם למשוך ובסוף הרגשתי כ"כ כ"כ רע ששתיתי את השיעור הכי קצר שמותר (אם אני לא טועה כל 3 דקות)

לקח לי שעה וחצי של כל 3 דקות עד יכולתי לרווח ל5 ואז ל9 כפי שמומלץ.

וכל זאת למרות שהרב הזהיר ואמר שעדיף לשתות שיעורין כל 9 דקות ולנסות להימנע מהסיטואציה של 3 דקות.

אז אני יודעת שאני רק מוסיפה לחץ ואין לי מדד מדויק לתת כדי להרגיע,

ובכל זאת נראה לי חשוב להבין את המחיר כשלא תופסים בזמן וסובלים ולא שותים.

אם עד היום לא יצא לך לשתות לשיעורין, אז קחי בחשבון שכשהגוף בצום וחלש מאוד, לוקח המון המון שיעורימים ועם ההפסקות זה יוצא זמן ממושך כדי להתאושש.

כלומר זה כן סוג של המשך של הצום מבחינת ההזנה, חשוב להבין את זה, זה לא שאת שותה שתי כוסות מים כמו כשפותחים את הצום.

כלומר אם את מתלבטת עשר דקות לפני סוף צום זה סיטואציה שונה מאשר 5 שעות לפני סוף הצום כשאת צריכה לקחת בחשבון גם איך לנהל את ה5 שעות הבאות..

הבת הגדולה שלי תהיה אתי בעז"ה ותעזור לשמור על השובבון

ואת צודקת עם לא להחמיר

פעם החמרתי עם עצמי בהיריון והנקה ביחד ואחכ הרגשתי זוועה

ועבר חלק.

כמובן עם הרבה מנוחה, אבל לא זכור לי כקשה במיוחד.

וממה שידוע לי רוב הנשים עם הריון תקין אין בעיה שיצומו.

לשבור אם את מרגישה צירים או עם את בחולשה קיצונית

וקיבלתי אותה הנחיה כמו שלך, בפועל צמתי רגיל ולא היו צירים בכלל כל הצום (כשלפני זה היו לי מלא צירים כבר חודש, וגם אחרי זה היו מלא צירים עד סוף תשיעי) בעצם אולי לקראת נעילה היה איזה ציר אחד.

בסוף ילדתי בחודש כסלו בשבוע 39.

רוצה לומר שבעזרת ה' אפשר לצום ושיהיה בסדר. אם את בדרך כלל צמה בקלות וגם בדרך כלל אין לך צירים מוקדמים אז הגיוני שהכל יהיה בסדר, תהיי בקשב לגוף ואם מתחילים צירים אז תשתי שיעורים.

בין חודש שישי לחודש שמיני.

אם בדרך כלל את צמה בסדר, ואין לך צירים מוקדמים, אז אין בעיה להתחיל לצום רגיל.

כמובן לשים לב ואם מגיעים לשלב שצריך להתחיל לשתות.

לא יודעת איך לזהות מתי צריך. כדאי לקבל הנחיות כמה שיותר מדוייקות.

זוכרת שהייתי במרפאה שהיא מקבלת בשביל משהו אחר ומזכירה אמרה שתור אצלה עולה 1000 ומשהו ש"ח

כדאי לבדוק מול הקופה במידה ויש ביטוח משלים

(לא מכירה את הרופא או את הנושא)

צריך להתקשר 1 לחודש על פתיחת המוקד

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

בהרבה מקומות

שווה לברר

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

בדרך כלל שתיה לשיעורים מאפשרת גם נוזלים אחרים שמזינים את הגוף טוב יותר בצום

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

וואי כבר עברו שנים ואני עדיין במצפון על כך... אז מה הרעיון? אני בעצם לא תמה ברצף כמעט בכלל...

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

כדי להספיק לשתות (ולאכול) את הכמות הדרושה לבריאות הגוף...

(לפחות ככה זה היה אצלי. הרופאה אמרה כמה ליטר אני צריכה להספיק לשתות כל היום, ולכן לקראת הסוף אפילו הייתי צריכה לקצר את פרק הזמן בין שיעור לשיעור...)

שתיה ואכילה זה בנפרד

היה שנה שבה עשיתי שיעורים בעקבות צירים מוקדמים בשבוע 32

הרב אמר שעדיף לשתות דברים שהם גם אוכל.

משקה יוגורט, מיץ ענבים, מרק, איגלו שזה בדיוק המדידה.

לגבי הזמנים, לחכות 9 דקות.

אבל במקרה שמרגישה צירים, מספיק לשתות לפי השיעור, העיקר שיהיה הפסקה ו"לא רגיל" מספיק גם לספור עד 20

אני בשבוע 30 והמצב שלי הוא צוואר מחוק ופתיחה

ואני בשמירה..

הרב נתן לי היתר לשתות לשיעורין ואני ממש חוששת מזה שלא נתן היתר גם לאוכל

מה הייתן עושות? שואלות רב נוסף?

אני ממש בלחץ

לק"י

יצא לך לשאול רופא מה הוא ממליץ?

אם כן, תגידי גם את זה לרב.

יוגורט חלב מיצים מרק טחון

תכיני לך מראש דברים מזינים לשתות

אבל למיטב ידיעתי מחבור בשתייה הוא זה שגורם לצירים, לא? ולא מחסור באוכל.

לכן הגיוני שאת צריכה רק לשתות לשיעורים.

בכל אופן, תשאלי את הרב מה את יכולה לשתות. זה לא רק מים, בעיקרון...

זה היה בט' באב והרב אמר לי רק לשתות

שתיתי ושתיתי ושתיתי

והיו מלא צירים

עד שבסוף אכלתי וזה נרגע לאט

אבל כדאי שזה יהיה רב שאת סומכת עליו

ושמבין את התמונה הרחבה

עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ט' בתשרי תשפ"ז 8:24

הרופא!! את ממש במצב חירום...

וגם לשאול מתי את רשאית להפסיק שיעורים ולשתות רגיל... נגיד לא הייתי מחכה ליותר מציר אחד במצב הזה. אם הרב לא קיבל תמונה ברורה מהרופא שווה לשאול שוב עם נתונים.

אני במצב קצת ביניים ושאלתי כמה רופאים כדי לקבל פסיקה שאני והרב נהיה שלמים איתה...

לגבי שתיה, תתארגני על כמה סוגים- נגיד מרק טחון, מיץ טבעי, משקה יוגורט, אפשר לטחון חלב שקדים ותמרים, כאלה. יש גם תמיסת מינרלים באבקה ששותים להתייבשות, את יכולה לקנות בבית מרקחת להכין ולשמור במקרר. לא הכי טעים אבל מועיל. וכמובן הרבה מים. יש דעות כמה צריך להמתין בין שיעור לשיעור. בין תשע דקות לדקה. אני לא סמכות (הכי טוב לשאול) אבל נראה לי שבמצב שלך אפשר ללכת על הכי מקל.... מצבי הרבה הרבה פחות דרמטי וזה התכנון... ושתי בעיקר מלא מים. זה הכי משפיע.

הרב הנחה אותי לשתות שתיה מזינה ולא לאכול. שתיה מזינה זה יוגורט נוזלי (אפשר גם פרילי, אקטימל וכו), מרק קר, מיצי פירות ועוד.

מה שכן, לי אמרו לשתות כרגיל ולא לשיעורין.