תכנון ארוחות ולוז לשבוע הקרוב , מה הטיפים שלכן?אוהבת את השבת
בע"ה העיקר שיהיה שמירה והמשך ישועות בע"ה...!!
לעשול את זה ביחד עם הילדיםבאר מרים

במוצ"ש זה אחד הדברים הראשונים שעשיתי.

טבלה שבועית בוקר צהריים ערב.

נתתי להם לבחור מה אוכלים בכל ארוחה.

שוחררתי קצת לתפריט שכולל דברים קצת יותר כייפיים אבל עדיין בגבולות שמתאימים לי.

הגדרתי בצורה ברורה זמנים של כל ארוחה.


וככה כולנו מחוייבים לתפריט, יודעים מה אוכלים ומתי.


בשאר הזמן המטבח "סגור"

אפשר פרי, קרקר וכדומה, אבל אני לא מרשה בישולים והכנות אוכל.

כיף שבאת לבקר!מאוהבת בילדי
תודה על התגובהמנגואית

באמת ארוחות מאוד קשה לי

רעיון טוב לתכנן עם הילדים

הי יקרה, את חסרה לנו כאן!!!!אמהלה

ותכנון שבועי לאוכל זה רעיון מושלם!!!!

מאמצת אותו

כיף שבאת לבקר

מדהים! תודה רבה!!אוהבת את השבת
חייבת ליישם בע"ה 
אני ממש אשמח לשיתופיםשמחה כפרוייקט

סדר יום, ארוחות, תעסוקה

ואיך לא לאבד את זה באופן כללי

ארוחותאמאשוני

יום ראשון:

בוקר- פנקייקים

צהריים- שאריות משבת

ערב- פיצה פיתה, מגש ירקות.


יום שני:

בוקר- לחמניות, חביתות, ירקות וממרחים.

צהריים- המבורגר/ נקניקיות ופסטה

ערב- מרק עדשים


יום שלישי:

בוקר- שקשוקה וירקות

צהריים- קציצות בשר עם קוביות תפו"א ואורז.

ערב- טוסטים


יום רביעי:

בוקר- בורקס גבינה וביצים קשות, מגש ירקות.

צהריים- ארוחת שאריות על בסיס בשרי. (מרק עדשים בכלים בשריים ויש לי גם דג בכלים בשריים ובטוח יישאר קציצות)

ערב- פשטידת תירס, גבינות וזיתים.


יום חמישי:

בוקר- דגנים עם חלב/ אשלים עם גרנולה (גרנולה אני מכינה ביתי אבל יש לי כבר מוכן, כל השאר קנוי)

צהריים- קציצות טונה עם פירה או צ'יפס בתנור. (אם צ'יפס בתנור, בד"כ הם מרכיבים את זה בתוך פיתה עם ירקות וקטשופ)

ערב- פסטה גבנ"צ, ירקות ליד.


יום שישי:

בוקר- פיתה עם ממרחים

צהריים- פסטה טונה

ערב- ארוחת שבת.


כל יום יש ירקות. למעט יום שלישי, אין ביום אחד שתי ארוחות שמושקע בהם הרבה זמן הכנה.

למחר כבר חתכתי עגבניות לרוטב, והפשרתי בשר טחון אז מקווה שילך זריז גם ארוחת בוקר וגם צהריים.


כל הארוחות זה דברים שאנחנו רגילים להכין, אז לא צפויה הפתעה שייקח הרבה זמן להכין.

(קציצות טונה אני מטגנת אבל אפשר ממש להכין גרסה מהירה בתנור עם תרסיס שמן)


יש לניקי ב, אחלה רעיונות לארוחות שילדים אוהבים.


אפשר להכין כל מיני סוגי מרקים, בדיוק קניתי חומוס מוכן בקופסת שימורים, ננסה מתכון נראה אם הקלות שווה את הטעם.

תודה יקרה!אוהבת את השבת
איך מסתדר לך צהריים בשרי וערב חלבי?אפונה
שומרים 3 שעותאמאשוני
צהריים מסיימים ב14:00 לכל המאוחר, ערב מתחילים לא לפני 18:00.
פריווילגיםאפונה
חחחאמאשוני

אפשר להפוך את הארוחות בוקר עם הערב.

בבוקר חלבי על בסיס גבינה צהובה,

ובערב ארוחה על בסיס ביצים לא חייבת להיות חלבית.

אפשר להוסיף עוד סוגי דגים/ מרקים כדי לייצר עוד ארוחה פרווה לצהריים או לערב.


או להפוך לגמרי, צהריים חלבי ובערב בשרי.

אצלנו אוכלים צהריים מוקדםהמקורית

אז זה מסתדר, כי קמים מוקדם

כשאוכלים ב12.30 בערך, וארוחת ערב גג ב19.00 אפשר לאכול בשרי בצהריים

ואפשר גם להפוך ולעשות בערב בשרי

בא לי לבוא לאכול אצלך😅יעל מהדרום
סדר יוםאמאשוני

התארגנות בוקר

תפילה

לימודים (גם לילדי הגן)

ארוחת צהריים

שעה חופשית (בהגדרה תעסוקה עצמאית, הכנו לוח רעיונות)

זמן משפחתי

שעה חופשית כנל

ארוחת ערב- מקלחות-התארגנות לשינה.

קטנים הולכים לישון.

גדולים יוצאים למנחה וערבית

זמן שקט וחופשי בבית. המטבח סגור.


זמן חופשי בהגדרה אחרי ארוחת צהררים ולפני ארוחת ערב, שאני אצליח להתארגן בלי שהם יצפו ממני להעסיק אותם, ובאמצע יש זמן משפחתי שאני ביחד איתם.


תעסוקות לזמן חופשי: פאזל, קוביה הונגרית, חידות, דפי עבודה (מבוכים, תפזורות, דפי צביעה, מדבקות וכיוב) לקרוא ספר, יצירה, בישול, משחקים של שחקן אחד, לכתוב סיפור/ שטוזים, פליימוביל, תרגילי ספורט, תחפושות. דברים בסגנון הזה. אפשר לרשום מספרים ולעשות הגרלה לתעסוקה או לתת להם לבחור מתוך רשימה. כשמסיימים בוחרים תעסוקה חדשה.


מתחילת ארוחת ערב ועש שהקטנים נרדמים, ביקשתי מהגדולים לתת יד בכל המשימות. אח"כ הם משוחררים והבית במצב סביר לגמרי.

כביסות אני עושה בבוקר במקביל לדרבון ללימודים. היום גם יצאנו להשלמת קניות בבוקר.


מבחינת לימודים, חשוב לי הרצף, הידיעה שיש לימודים בסדר יום. שכל יום מתקדמים בעוד משהו. קבענו עבור כל ילד כמה הספק הוא צריך כל יום מכל מקצוע, לא בהכרח מספרי הלימוד שלהם.

בפועל לא אוכפת לסיים אבל כן מדרבנת להתחיל מכל מקצוע ומעודדת לשמור על הרצף.

חח אמא שוני את כזו יעילה ומדוייקת שאני כבר מרגישהאוהבת את השבת
שקוראת תשובת בינה מלאכותית רק עם ניסיון חיים אמיתי ועשיר ובלי חארטות וגם עם הומור


Gpt צריך לקחת אצלך קורסים

מרגישה שזו כבר שגרהאמאשוני

אחרי כל סבבי קורונה ומלחמות ומה לא..

אפילו יש לנו את המקום הקבוע של הלוז והתקנון 😄

אפילו העובדה שבעלי לא בתמונה זה כבר הרגל.

אני אוהבת תקתוק, משגע אותי חוסר סדר או חוסר מעש. נכנסים יוצאים פותחים סוגרים את המקרר, ויכוחים על כל דבר.. ככה הכל גלוי וידוע.

(אבל הפעם אני באמת עם ילדים גדולים גילאי 13-4, לא דומה כשזה יחד עם פעוטות במקביל)

לא שמתבגרים זה קל, אבל כל פעם מתמודדים לפי המציאות.

ב"ה שיתן כח.

בימים הבאים אהיה חייבת לשלב גם עבודה מהבית אז היומיים האלה השקעתי בלייצר סדר יום והרגלים.

אשמח להמלצות לסדר לימוד לילדיםשופטים

הם פחות  עצמאיים פה בקטע הזה..

ואני צריכה להכין להם אץ החומרים.

ספרים של בי  ספר פחות רלבנטי.. לא אכפת לי איזה סוג של העשרה רק שאוכל לכוון אותם בלי להיות צמודה אליהם

גם אני אשמח! בני 6 ו4וואלה באלה
6 זה קלאמאשוני

אותיות ומספרים, חשבון פשוט, וקצת קריאה קלה.

יש חוברות שאפשר לקנות (אצלנו הפיראט האדום פתוח) הכי פשוט וקל.

אם לא חוברות מוכנות אז יש חומרים של חגית פרנקל ויש עוד מלא

יש לי האמת ערכה מוכנה כבר מהבכור לגיל הזה שפשוט השתמשתי בה אצל כל הילדים בהצלחה מרובה. יש דפי תרגול ומשחקים להדפסה.

יכול להיות שיש גם בסופרים הגדולים כנו רמי לוי ואושר עד. שווה לחפש ולקנות חוברות זה ישמש לכל החופש.

או להזמין באינטרנט חוברות להדפסה ערכה להכנה לכיתה א'. (צליל פותח, חלוקה להברות ודברים בסגנון הזה)


לגיל 4 יש חוברות של מדבקות, מבוכים, אור וצל, התאמת זוגות, התאמת הפכים.

אפשר לקנות במקסטוק או בחנויות של השקל נגיד. לא בטוחה מה פתוח, אפשר לחפש גם בסופרים.

האמת שכל משחק דידקטי אפילו בניית דגם מבחינתי זה לימודים.

כדאי להתחיל ללמד לרשום את השם שלו, לוודא שיודעים לספור היטב עד 10, אח"כ להתקדם למניה.

לא בטוחה מה מצופה מהגיל, מבחינתי ברגע שיודעים נושא אחד מתקדמים לנושא הבא.

עכשיו הבן שלי בן 4, מניה של כמות בין 5-10  מתאגר אותו, אז מתרגלים את זה וחיבור עד 10.

אני גם מתרגלת איתו קבוצות למשל יש לי 3 חתולים, 4 כלבים ושתי מכוניות. כמה חיות יש לי?

משחקים מה חסר בגננו הנחמד.

ושיעורי ספורט של רועיקי מצחיקי הוא עף על זה.

אגב הגננת שלחה סרטונים שהיא מקריאה סיפורים ושואלת שאלות אז גם זה נתתי לו.

וכמובן מקריאה לו מלא סיפורים. אני אוהבת לשאול שאלות חשיבה תוך כדי.

כמובן שהוא לא "לומד" כל הזמן שאחים שלו כן, אבל זה כן נותן לו מסגרת.


ועכשיו קיבלתי עדכון שחזלשו את ההתראה אז לילה טוב חח

שכחתי לכתוב את איזמרגדאמאשוני

זה נקרא אשנב לחשיבה,

אני מאוד אוהבת את דפי העבודה שלהם לכל הגילאים, ובמיוחד לגיל של תחילת קריאה.

חיפשתי עכשיו בין דפי העבודה שיש לנו ומצאתי כל מיני דפי עבודה מעניינים.

דוגמהאמאשוני

דוגמאות לחוברות לגיל 4אמאשוני

קצת מבפניםאמאשוני

ועוד קצתאמאשוני
אפשר לעשות עם הילד בע"פ


 
היום אנחנו עושים פעילות מגניבהאמאשוני

צילמנו את הילד על רקע בהיר, העליתי לצאטgpt וביקשתי להפוך את התמונה לדף צביעה.

הדפסתי.

עכשיו הילד צובע את התמונה של עצמו, גוזר, נדביק על משהו (יש לי קרטון קורנפלקס)

ואתן לו לנסות לכתוב את השם שלו.

אולי עם נחש פלסטלינה לעבור על הקווים, או שאעשה לו נקודות והוא ימתח קו, או עם גולגולים של קרפים.

אפשר כל יום לעשות בהמחשה אחרת.

אפשר לשדרג ובכל חלק בתמונה לרשום מספר והילד צובע לפי הוראות.

לא יודעת לאיפה לשרשרוואלה באלה

קראתי אותך היום בבוקר אבל עם הג'ינגול של בית, ילדים ועבודה מהבית לא הספקתי לענות


אבל תודההה על כל הרעיונות!

קנינו חוברות בדיוק בסגנון שהמלצת והם ככ נהנו!

(האמת הפתיע אותי, אחת החוברות היתה לגיל 3 והיה בה הרבה יותר ממה שחשבתי אבל בגדול היא הסתדרה עם זה יופי).

והגדול כבר קורא חלק ב"ה אז חשבתי שאולי זאת הזדמנות להתחיל ללמד אותו אנגלית, מה את חושבת?

וחשבון כדאי להעשיר אותו יותר או שהוא ישתעמם? שנה הבאה עולה לכיתה א' בעז"ה.

ואהבתי את איזמרגד!


תודה רבה על הפירוט, זה מאוד עזר לי.

בשמחהאמאשוני

לדעתי לא להתחיל נושא חדש,

בעיקר לחזק את הקיים, המטרה לחזק את תחושת המסוגלות והשליטה על המצב.

לצאת מהחוסר אונים שהמצב מביא איתו.

הילדים רגישים בתקופה כזו ונושא חדש שלא נקלט טוב יכול לגרום להם לחוויה שלילית.

אם את רואה שהוא בשל ואת רגועה לתווך לו אתגרים אז מעולה,

אם לא, אז לתרגל ולחזק את מה שהוא כבר יודע, ולקדם קצת.

אם הוא יודע קצת לקרוא, אז יש שיטת לימוד שנקראת שיטת הפירמידה,

יש פסקה שבנויה ממשפטים שהמילים חוזרות על עצמן, והמטרה היא לחזק את הביטחון והשטף.

תעשי חיפוש קטן תדפיסי לו כמה סיפורים עם משימות.

יש חוברת מעולה שהבת שלי ממש התלהבה ממנה אבל לא זוכרת את השם אז לא עוזר חח

אבל יש גם באינטרנט דפים מוכנים.

מעולה! אחפש. תודהוואלה באלה
תודה! והוא מאוד אוהב מדע וחללוואלה באלה

יש לך המלצות לדברים כאלה?

(או לכל אחת מהפורום חח)

כן!אמאשוני

קודם יש לי המלצה לעוד אתר מקסים, נקרא מחדדים, צריך להירשם ואז אפשר להשתמש כמה ימים חינם (רשום שפתוח חינם לרגל המצב)

תלכי לתרגול שפה לכיתה א', יש תרגול מילים בודדות, ויש בהמשך קטעי קריאה חמודים עם שאלות.


 

לגבי חלל

כנסי לאתר הזה:

מחוץ לאטמוספירה - שידורי חלל לתלמידים | סוכנות החלל הישראלית

יש קבוצת ווטסאפ והם מפרסמים את הפעילויות.

רלוונטי לך לתת לילד לצפות במחשב?

אם כן אז יש מלא, אם לא, אז הם שולחים קצת גם דפי עבודה.

 

מוסיפה עדכון להמלצה, אם באתר מחדדים ההמלצה שלי הייתה להקפיץ רמה, ולתת לילד העולה לא' חומר שמיועד למסיימי א',

 

אז באתר הזה ההמלצה שלי היא להוריד רמה. אל תתני לו חומר של יסודי, אלא רק מה שמיועד לילדי הגן.

ממילא התכנים שם קצת מורכבים.

(בקישור יש הפניה לתוכנית שהם בנו לתקופה הזו, אבל באתר יש מלא חומר נוסף, אז שימי לב) 

וואי תודה!!וואלה באלה

ואיזה באסה, הקבוצת וואצאפ מלאה ואא להצטרף.

באתר עצמו לא הצלחתי למצוא חומר חוץ מסרטונים ומערכי שיעור שזה פחות בשבילי🙃

ומחדדים מדהים!וואלה באלה

מרגישה שמצאתי אוצר😅

ומרגיש לי שרוב ההכנה לכיתה א' הבת 4 גם תוכל להינות.

(חוץ מאחד של מצא את היוצא דופן שעד הרגע אין לי מושג מה התשובה חחח)

התוכנית מחראמאשוני

ממש כיף לראות כמה תלמידים נכנסים להרצאות שלנו!

אנחנו ממשיכים גם מחר עם 4 הרצאות מרתקות:

*הרצאות ליום רביעי ה18.6.25*

9:00 – *חליפת החלל: חללית קטנה ומופלאה*, איך אסטרונאוט כמעט טבע בחלל? למה חליפת חלל עולה 22 מיליון דולר ואיך ייראו חליפות החלל של העתיד? עם בר חיון לתלמידי יסודי וחטיבה

10:00 – *תולעים בחלל*, השפעת מיקרוכבידה על מחלות ניווניות, תולעים כמודל מחק בחלל. עם טטיאנה איטקין לתלמידי כיתות ה-ח

11:00 – *בראשית הגשושית וSpaceIL,* נצא למסע בעקבות "בראשית" – הגשושית הישראלית הראשונה שהגיעה אל הירח. נכיר את סיפור הקמת עמותת SpaceIL, נשמע על ההתמודדויות, הכישלונות וההצלחות בדרך, נלמד על המשימה החינוכית של העמותה, על תהליך בניית החללית, וגם נציץ קדימה לעבר "בראשית  2". עם מיטל פוקס לתלמידי יסודי וחטיבה

12:00 – *אילו חיות הגיעו לחלל?* מי היה בעל החיים הראשון שהגיע לחלל? מי הקיפו את הירח וחזרו לספר? (אילו רק היינו יודעים את שפתם..) סיפורן של החיות שהגיעו הכי רחוק לגיל הרך. עם מרב לביא בקין לילדי הגן ועד כיתה ג.

הקישור לזום להרצאות:

Join our Cloud HD Video Meeting

אם הוא יהנה מחראמאשוני

תוכלי לכתוב להם פה:

איזה כיף לקבל מכם פידבקים, מחמאות ותמונות.

מאחר ואני מתקשה לעמוד בקצב, פתחנו פאדלט ואני ממש אשמח אם תעלו אליו תמונות / מחמאות או שאלות הערות והארות

מחכים לשיתופים שלכם!

מחוץ לאטמוספירה - שידורי חלל לתלמידים


מניחה שההגבלה היא של ווטסאפ ולא אכפת להם כמה ילדים נכנסים לזום..

את מדהימה! תודה!!וואלה באלה

ראיתי את זה באתר, זאת שב12 נראית בול.

שוב תודה!!

תנסי עכשיו להצטרףאמאשוני

יש 1022 בקבוצה מתוך 1024.

כל הזמן מצטרפים עוד אנשים, אז מניחה שזה אומר שאנשים גם יוצאים מדי פעם. אז תנסי כל כמה שעות.

הצלחתי! תודה על העדכוןוואלה באלהאחרונה

והבוקר הם היו בזום

הבת 4 השתעממה😅 אבל הבן שלי אהב.

אז תודה

פשוט לקחתי מספרים שיש לנו בביתאמאשוני

כמו פניני הלכה, או ספרי קריאה בסגנון של יהושע- שופטים שמתאר את המאורעות בשפה קצת יותר פשוטה וקלה להבנה.

יש ספרים על אליהו הנביא ושמואל גם.

הגדולים יותר לומדים מהתנך עצמו.

חומש עם רשי.

הלכה יש לנו כמו קלפי קומיקס של הלכות לשון הרע עם אירוע וההלכה,

חשבון מתקדמים שני עמודים בספר, לגדולים הדפסתי דפי תרגילים כל אחד לפי הנושאים שרלוונטיים לגיל שלהם.

אנגלית יש לנו ספר, קניתי עוד חוברת ויש גם את ספרי הלימוד שלהם וחוזרים על דברים שכבר למדו כדי לחזק.

מדעים אמרתי להם שיבחרו נושא אחד ביום, יש לנו כמה ספרים רלוונטים.

יש כה עשו חכמנו לכיתות הנמוכות, אפשר סיפור אחד לקרוא כל יום.

הדפסתי דפי עבודה בהבנת הנקרא וקטע מידעי.

נגיד היה לי ספר היסטוריה של הבן מלפני כמה שנים אז הבאתי לבת בתור תרגול קריאה והבנה.

ככה אלתרתי לכל ילד סדר לימוד לפי רמתו.


אם יש אפשרות למסכים אז יש באתר המקפצה תרגול אינטראקטיבי ויש עוד אתרים של משרד החינוך, אצלנו פחות רלוונטי כרגע. מקווה בקרוב שכן אוכל לתת להם, לפחות בשביל אנגלית.

טוב נראה שאני כמה רמות מאחור חחחשופטים

אבל לקחתי כמה רעיונות

יישר כוח על הארגון והסדר!

אז יש חוברות מוכנות לחופש הגדולאמאשוני

בנושאי ליבה.

יש חוברות להדפסה בבית ויש חוברות שאפשר לקנות בחנויות הספרים.

יש סדרה שנקראת "פשוט אתגר" לכל גיל יש חוברת נפרדת.

זה חוברות שמיועדות לחופש הגדול אז זה מתאים.

תעסוקותאמאשוני

תעסוקות איתי:

פארק

קניות

יצירה בבית

ספורט וריקודים

להקריא ספרים

משחקי קופסה

משחקי חצר (כדור, בימבה)

אפיה

משחקים תפקידים (וואו כמה שזה מלמד!)

לא להתעכב עם ארוחותכי כל פה

זה עושה את כולנו עצבניים😅 לשמור על שעות סבירות כולל א.עשר ואם רגילים אז גם פירות..

עוד משהו שהחלטתי- לשחרר את הסדר הרגיל ולאפשר גם דברים מיוחדים שאני לא מרשה בדרך כלל כמו כריות וחלב כל בוקר, חטיף בצהרים וכו..

צודקת, תודה!!אוהבת את השבת
ותודה על הטיפ!
רק אני לא מצליחה לחשוב על הדבר הפשוט הזה ששמומתואמת

תכנון ארוחות?🙈

אולי כי כל מה שהקיבה שלי דורשת בימים אלה הוא שוקולד אז שמצידי שגם הם יאכלו שוקולד כל היום...

(לולא הבת שלי שהכינה מרק היום לא היה לי אוכל נורמלי בקיבה היום. אתמול אין לי מושג מה אכלתי🙊)


הייתי מצפה מעצמי כבר להכיר את חוסר השגרה הזה ולדעת איך להתנהל בו - בכל זאת, כבר חמש שנים אנחנו בשבירות שגרה משתנות... אבל איכשהו הפעם אני פשוט לא מצליחה להתאפס

מובן ממש!!!! אולי תנסי לעשות משהו בסיסיאוהבת את השבת

שיהיה רק למקרה שיהיה לך כוח

שולחת כוחות❤️❤️❤️

נראה אם מחר יהיה לי כוח...מתואמת
בינתיים לא מסוגלת ללכת לישון - שילוב של איום איראני (שכרגע ב"ה לא מתממש) ושל איום ילדונת ששעותיה השתבשו לחלוטין🤦‍♀️
הנה, עכשיו יש לך תירוץ טובאפונה
לא לישון
נכוןמתואמת

אבל זו הייתה התרעת שווא אצלנו! זה לא פייר!! סם ירדנו למקלט!😫

טוב, מקווה שלפחות יצאנו בזה ידי חובת האזעקה היומית...

אני מכינה לעצמיעוד מעט פסח

סלט קינואה שווה, ושומרת במקרר.

כולם יודעים שזה הסלט של אמא ואסור לאכול ממנו, ובזמני חירום אני מוציאה ומנשנשנת.


אולי גם לך יש משהו בריא שאת אוהבת במיוחד ויכולה לשמור לך למקרים חירום?

אם אכין לעצמי סלט קינואהמתואמת

אף אחד לא *ירצה* לגעת בו...

הבעיה היא שגם אני לא🙈

(אני אוהבת את זה ברמת העיקרון, ויש עוד דברים בריאים שאני אוהבת, אבל בזמנים של לחץ אני תמיד בורחת למתוק...)

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !