לא במקום א.ערב אלא יותר פינוק..

#מקלות שומשום עם סלט ומטבל פשוט

#ופל בלגי או בלינצסים עם בקבוק שוקו קטן

# לחמניות שום

# סלט שווה

# סתם שוקולד שווה או ארטיק או משהו היה ממש מפנק אותי..

מוקרם וסלט שווה עם פיצוחים/חלומי/צ'יפס בטטה

בלינצ'ס ממולא ירקות/פירה/פטריות ובצל (או משהו בשרי אם רוצים יותר להשקיע)

שקשוקה עם לחמניות וסלט חי

פלאפל ביתי עם פיתות, סלט ומטבלים שאפשר להכניס (חומוס, טחינה)

כמובן אם מביאים משהו חלבי אז לברר אם לא בשרים

ואיך אפשר לשנע אותה?

מבחינתי זה מאכל שאוכלים בשניה שהוא מוכן, מהסיר לצלחת...

האמת אני מכינה במחבת (וגם קיבלתי פעם שקשוקה במחבת אבל קטנה, זוגית

אפשר גם להעביר לתבנית חד"פ.

מכינים את הרוטב כרגיל במחבת,

שמים בתבנית ח"פ, יוצרים גומות ושמים בתוכן ביצים כרגיל,

אופים בתנור ומשנעים בהקדם.

מגדרה, אנטיפסטי, טחינה.

סלט, חביתה מושקעת ולחם איכותי

אני קיבלתי איזה 4 פיצות לסוגיהן ברצף ככה שעל פיצה אני פחות ממליצה

אבל זה הגיוני, כי זה מאכל סטנדרטי שהרבה אוהבים.

פסטהההה

גמרו עלינו עם הכמויות זה בכלל לא בריא כנל פיצה...

הייתה פעם אחת קיבלנו אוכל נורמלי וגם בכמות, אין צורך לבשל לגדוד חח

סלומון, אפונה, ופירה וזה היה פשוט ארוחה מצויינת! אוכל פשוט לא צריכה להרגיש כל יום שהאוכל מהמסעדה הכל טוב!! ממש מובן שמאוד רוצים לפנק אבל לא בהגזמה חבל חלק נזרק וחבל.. אנחנו לא יכולים לאכול כל השבוע אותו הדבר וגם אין לנו איפה להקפיא את הכמויות האלו

ובסבב הקודם מישהי קבוע שחתכה ירקות בתבנית/קופסא ענקית סידרה אותם בלי שיתערבבו ובלי לתבל וזה היה פשוט מעולה כי יכולתי להרכיב מזה סלט אפילו במשך 3-4 ימים הירקות לא התקלקלו זה גם רעיון ממש טוב 

לא לכל אחד זה מתאים להכין אבל באמת הופתעתי זה בהחלט פינוק ואם זה למשפחה קטנה זה לא נורא בכלל

וזה עדיף מלפנק בקילו מנות סוכרים וחבל... המקפיא שלי מפוצץ בעוגות ועוגיות ובאמת אנחנו בנ'א נורמלים לא אוכלים פה כמויות כאלו של מאפים/שוקולדים/סוכריות/שלוקים וזה מוגזם מאוד חח

להיפך דווקא בימים כאלו מלאים מתח וסטרס כדאי לאכול אוכל מרגיע ולא מקפיץ פיוזים מיותרים

הייתה פעם משפחה שהכינו לנו כמעט קבוע מרק ירקות וזה היה וואו זה אוכל נורמלי למשפחה, ואפשר לגוון את המרק כאילו זה באמת אוכל שמשיב את הדעת והאיזון ותומך בימים כאלו

באחת הפעמים קיבלנו מאפה פיציות ביתי ולחמניות אז זה לא נועד לארוחת ערב נתתי להם למסגרות מידי פעם במקום פרוסה זה גם רעיון לגוון אם כבר משהו מפנק אבל גם שעוזר

לק"י

זה קשקושים חלביים (פיצות, פנקייקים וכדומה).

אבל פה שאלו על ארוחת ערב, שזה יותר מתאים.

(ואני לא מזלזלת בזה! אני גם אוהבת).

לשלוח הודעה עם 2-3 אופציות.

מה שאותנו הכי פינק:

שקשוקה

סלט מושקע עם פוקצ'ה

פסטה מוקרמת

פיצה

פלאפל

לזניה/ קציצות טונה/ לחם שום

הכל הולך עם סלט

פעם הכנו "בורקס" ממולא גבינות מטורטיה וזה היה ממש טעים (יש מתכון באתר 10 דקות).

כי את הז קל לי להכין בעצמי

ודי טחנו ים פסטות

חח

הכי טוב לתת כמה אופציות לשך נח וקל ולתת לבחור

מציעה רעיונות --

מרק כתום,

תפו''א בתנור,  

איהז בצק כלשהו- לחמניות, לחם ושם, פוקצ'ות

סלט או מגש ירקות וביצים כלשהן

קוסקוס ומרק

פיצה

פנקייק

והבת הגדולה שלי- סיימה שמינית- באה אליי עם יציאה- מה, זה לא אוכל! צריך בשרי כל יום!!!

וואאאא

לחם וקוטג ומלפפון

טוסט עם חמאה

מקושקשת וירקות

לחם מטוגן

לחם עם טונה

זהו בערך

לא מבשלת בכלל לערב

אצלי זה קורנפלקס עם חלב

טוסט (אם לא אכלו בבוקר)

לחם עם גבינה/ בלי כלום

לעיתים רחוקות פנקייקים

סלט, חביתה ופרוסה עם משהו

אם בישלתי תירס או לביבות אני מרגישה מלכה

אצלינו אוכלים בשרי בשבת.....

אבל שוב, בדרך כלל הקטנים בבית וזה מה שהם רוצים....

קיצור, הפשרנו עופות ובערב אכלו עופות מטוגנים ופירה....

מחר אקנה חזה עוף..

נראה איך נתקדם....

לק"י

אני לא חושבת שחייב בשרי כל יום, אבל כן ארוחה מלאה עם חלבונים.

לא שאני עושה את זה... אבל חלק מבני הבית אוכלים צהריים במסגרות/ בעבודה, ושם יש ארוחה מלאה (לא שהם תמיד אוכלים הכל כמובן).

אני מבשלת כל יום..

אז לערב כבר אין לי כח

העיקר שיהיו שבעים וכמה שיותר מהר חח

לא אוכלים בשרי חגיגי ויוקרתי

פשוט..

הודו טחון- כנפיים -מר- אורז קוסקוס אטקיות תפ'ווא פתיתים וכדומה.. ממ שדברים שפוטים

כמה קריטי לדעתכן שזו תהיה ארוחה מלאה?

נגיד לחמניות, שקשוקה וסלט - זו ממש ארוחה מלאה. אבל זה המון עבודה...

אם אני מכינה פשטידה וסלט/ מרק/ פנקייקים - אצלנו זה לא בהכרח סוגר לגמרי את הפינה של ארוחת ערב, והגיוני שירצו עוד משהו. לדעתכן סבבה לתת כזה דבר, ומקסימום יוסיפו סנדוויץ' למי שרעב, או שאם זה לא סוגר ארוחה מלאה זה סתם מבאס?

(אני הייתי שמחה לקבל גם משהו חלקי, אבל לא יודעת אם אני מייצגת)

שאם צריך משהו ידאגו לזה (נניח לחם, אם זה שקשוקה וסלט).

אבל מה שכן, אם חלקי אז או שיהיה בכמות שמספקת בנחת לכל המשפחה

או שיהיה ממש מוגדר שזה רק לאמא

אבל כל התייחסות בסופו של דבר משמחת ועוזרת

אבל לא ממש מבינה למה לטרוח להכין ארוחה כזו עבור ילדים.

אם היו מביאים לי פשטידה הייתי מחלקת למנות ומקפיאה בשביל עצמי.

אולי מרק זו באמת ארוחה משפחתית.

שקשוקה למשל נראה לי כמו עבודה מיותרת.

אפשר להכין לילדים חביתות או סלט ביצים.

לעומת זאת הייתי שמחה ממש לקבל מנת שקשוקה עם סלט קטן בצד בשבילי.

מבחינתי להכין לילדים ארוחה זו לא ממש עבודה. מביאה להם נקניקיות או שניצל תירס עם פסטה לא נמאס להם.

בערב כל וריאציה של גבנ"צ תופס אצלם.

הבאסה שאני מוצאת את עצמי אוכלת המבורגר עם קטשופ לארוחת צהריים כי קשה להכין ארוחה מושקעת של דג עם ירקות בתנור או מנה בשרית קצת יותר בריאה.

אם שכנה הייתה מבשלת לעצמה ומביאה לי מנה אחת של אוכל אמיתי הייתי עפה על זה, ולא צריכה שתבשל בכמות של משפחה שלמה.

(כשהייתי אחרי לידה חברה הביאה לי מגש עופות הקפאתי הכל ואכלתי כל יום מנה אחת. ולילדים בישלתי אוכל מהיר, זה החזיק לשבועיים והיה מושלם)

בטח כשמדובר במשפחה ברוכה...

(מסייגת שמדובר בפשטידה ללא חיתוכים או בישול מקדים)

ושקשוקה  יכולה להיות קלי קלות אם משתמשים בעגבניות משימורים.

ואם מדובר על תקופה ממושכת כמו מילואים ממש לא הייתי רוצה שהילדים שלי יאכלו ג'אנק כמו פסטה פתיתים או בשר מעובד כל יום...

מעולם לא פגשתי..

תמיד מקנאה באמהות לילדים שלא בררנים...

ומענין אותי איזה רעיונות יש לך לתוספת משביעה לארוחה מלבד פסטה-פתיתים-קוסקוס-אורז..?

(קטניות לא אוהבים פה)

כי אלו התוספות שלנו גם בלי קשר למילואים

ותפו''א בתנור או בסיר

הילדים שלי אוהבים פשטידת זיתים, תירס, פטריות (חלקם), תפו"א, קולורבי (חלקם).

ולגבי התוספת, אין לי המון רעיונות. מה שחשוב לי יותר זה שגם אם אוכלים פחמימה פשוטה, היא לא תהיה עיקר הארוחה. שהעיקר יהיה ירקות וחלבון.

קניתי דגי מושט ללא עור, וירקות קפואים מכל הסוגים

אני פותחת תנור, שמה בתבנית דג מושט (קפוא) מתבלת בלימון, שמן זית, מלח, פלפל ושום גבישי

ליד מוסיפה איזה ירק קפוא שמתחשק לי היום- כרובית/ברוקולי/שעועית וכד'

ואם בא לי ארוחה מפנקת מושלמת מוסיפה צ'יפס ליד

שמה כ30 דקות בתנור ויש לי ארוחה מפנקת ומשביעה עם כל אבות המזון בכלום הכנה.

אני עושה את לעצמי הרבה, לא מחכה שמישהו יכין לי (אין אף אחד שחושב על זה בכלל.....)

אין לי זמן להתעסקויות כאלה

גם בסיר גם בתנור..לא שמתי לב לשום ריח

והם ממש טעימים מוזמנת לטעום😂

זה ממש יוצא מצוין.

ריח של דג אבל עדין וטוב

ויש דברים שהם כן ארוחה.

מרק עשיר מבחינתי זו ארוחה מלאה

וגם משהו שאפשר להשלים עם לחם פרוס מהמקפיא זה הנהדר, ככה שלא הייתי משקיעה בלחמניות אלא בירקות וחלבון.

אגב ירקות

לחתוך סלט זו השקעה ממש. אפשר להכין פלטת ירקות, סוגר אותה פינה ברבע מהזמן (וילדים לדעתי אוכלים יותר).

דברים שהייתי מביאה:

פשטידה ופלטת ירקות

קציצות טונה וכנ"ל

שקשוקה וכנ"ל

אל תעשי משהו שכבד עליך

גם חלק אחד של ארוחה זה סופר משמעותי

והאמת גם לא חובה בעיני לכל המשפחה.

מספיק שאת מכינה משהו חלקי רק לאמא- זה מושלם!

היא כבר תאלתר משהו לילדים....

אבל לדאוג לעצמה לאוכל טוב, גם אם חלקי, זה באמת קשה בסוף יום סוחט, וזה הכי מפנק בעולם

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...