עזר לקלח אותם ולשים אחרי המקלחת להתאוורר בלי חיתול ובלי כלום כמובן מעל מגבת עד שהאזור יתייבש לחלוטים בלי לנגב.

אם יש צורך יש משחות שמאוד עוזרות - אינוטיול או קרמים של מוסטלה. אבל גם כשזה נפתר צריך להמשיך לאוורר

נכון

כשמוציאים שיניים זה באמת תהליך בגוף

ואוכל חומצי משפיע על התהליך, וחום ולחות שיש בתוך הטיטול כמה זמן גורם ישפיע על העור בזמן התהליך

את יכולה להמעיט אוכל מהחי מה שאת יכולה ויותר לתת לה פירות וירקות, במקום חלבון מהטבע יש בקטניות, ואגוזים שאפשר להכין גבינות מקשיו למשל שהכי קלה להכנה, ולחם ומאפים אם את יכולה להכין בעצמך בבית יותר טוב מאשר לקנות

1. "להמעיט באוכל מהחי ולתת קטניות ואגוזים":

לא הבנתי איך זה רלוונטי... בגיל 7 חודשים תינוקות כבר אמורים להתחיל לקבל טעימות (או קצת יותר מכך) של מזון מהחי.

אין סיבה להמליץ להימנע ממזון מהחי בלי סיבה רפואית ספציפית (למשל אלרגיה לביצים), ולמרות שחיפשתי - לא מצאתי מחקר שקושר בין מזון מהחי לבין תפרחת.

להפך, ביצים ובשר וכו' יכולים לספק ברזל וחלבון חשובים. קטניות ואגוזים גם עשויים להיות קשים לעיכול בגיל הזה (ובמקרה של אגוזים הם מסוכנים אם לא טחונים היטב), וגם הגוף סופג מהם פחות חלבון וברזל.

2. "לשים גבינות מקשיו וכד'":

איזה יתרון יש בגבינת קשיו (שעשויה להיות מסוכנת לתינוק אם היא לא טחונה היטב) על פני גבינה רגילה? אין סיבה להימנע מגבינה אם אין אלרגיה או אי סבילות ללקטוז וכו'.

3. "לא לקנות מאפים אלא להכין בבית":

א. איזה חומר יש במאפים קנויים שעושה תפרחת?

ב. בגיל 7 חודשים ממילא לא ממש אמורים לאכול מאפים...

באמת מסקרן אותי אם כל ההמלצות האלה מגיעות בגלל סיבות רפואיות עם מקור שאפשר לקרוא, או מתוך אג'נדה טבעונית, או אולי תפיסה כללית שמוצרים מהחי לא בריאים....

אני שואל מתוך רצון להבין וללמוד ולא חלילה בשביל משהו אחר.

נספג טוב אבל יחד איתו יש הרבה פסולת מהבע'ח, ולא לכולם זה מתקבל טוב אז נכון לא בהכרח להפסיק אבל לא חייב כל יום לאכול מהחי ואפשר לצמצם את הצריכה.

חלבונים מהטבע יותר קלים לעיכול כשהם עוברים השרייה והנבטה מאשר חלבונים מהחי במיוחד חלבונים מהחי שעברו עיבוד או בישול (וידוע שהגבינות היום תעשייתיות ומעובדות.. אלא אם כן אתה קונה במחלבה פרטית אשריך... רוב האנשים היום קונים בסופר)

לגבי גבינות משקדים ואגוזים במידה ואין אלרגיה אז כמובן כמו כל מזון יש לעשות טעימות ולבדוק את העניין. גבינות מאגוזים ושקדים טחונות היטב היטב למרקם חלק, לא ברור לי למה שאלת את זה ניסיתי פעם להכין?

אין פה אג'נדה להיות טבעוני או צמחוני בכלל זה איזון ומגוון אז אפשר לאכול מהכל במינונים נכונים

וכן יש תקופות שהגוף בחולי וכדאי פחות להעמיס על מערכת העיכול אוכל 'כבד' ואי אפשר לא לאפשר לתינוק בכלל לאכול(חוץ מזה שבדרכ הגוף בעצמו מגיב לחוסר רצון לאכול הרבה) אבל כן אפשר לתעדף אוכל שמתעכל יותר בקלות ושיותר אנרג' תועדף לתהליך ריפוי במקום אחר בגוף

להוכיח מחקרית מה? שבע'ח הוא מבשר בדיוק כמוך? ושהגוף שלו עובד ומייצר פסולת בדיוק כמו בגוף שלך ואז אתה אוכל את זה, פסולת כזו שהגוף שלך בעצמו זורק החוצה.. אתה מכניס מבע'ח שאתה אוכל ואז הגוף שלך נתקע עם העודפים האלה...

זה לא סוד שחלבונים מתפרקים בגוף לחנקן בין היתר ועודפי חנקן לא טובים בגוף... וכיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות גדולות מהצומח? לא! מהחי כי זה שמחנכים

איזה חומרים יש במאפים תעשייתים שאתה קונה? אני לא צריכה להלחיץ אותך פשוט תבדוק את הרכיבים בעצמך ותעשה חשבון אם מתאים לך באופן קבוע שזה יכנס לגוף שלך, כן אפשר להתפנק מידי פעם אבל בצריכה יומיומית?

אתה מדבר על אג'נדה? צריך פה לרדת לעומק הדברים הכי פשוטים, לא מחקרים ולא רפואי פשוט לא מדברים על זה (ואגב הכל מגובה במחקרים) ואין לי עניין לפתוח פה זה נושא רחב מי שרוצה להתפכח בודק וחוקר.

מי שניסה ולמד כבר יודע יש לחומרים האלו השפעות גם על העור

ואסור לגברים להגיב בפורום הזה.

שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ) - הריון ולידה

ניכר שיש כאן יותר עניין של אג'נדה נגד מזון מהחי, מאשר עובדות שהוכחו במחקרים ושיש לגביהן קונצנזוס.

הכנסתי את הטקסט שלך לצ'אט ג'יביטי ושאלתי לדעתו, זו התשובה שקיבלתי:

התגובה ששלחת מגלמת מיזוג בין כמה רעיונות:

חלקם נכונים עקרונית,

חלקם שנויים במחלוקת או לא מבוססים מחקרית,

וחלקם פשוט לא רלוונטיים או לא מדויקים בהקשר של תינוקות בני 7 חודשים.

---

🧠 סיכום תמציתי של דעתי:

מדובר באג'נדה תזונתית-אידיאולוגית שמוצגת כאילו היא מדעית או נייטרלית, בלי הבחנה בין תינוקות, ילדים ומבוגרים, ובלי גבולות ברורים בין עובדות, תחושות ואמונות.

---

🔍 ניתוח עיקרי של הדברים:

1. "במזון מהחי יש פסולת מהבע"ח"

הטענה הזו נשענת על תפיסה פילוסופית או רגשית – לא מדעית.

מזון מהחי (כמו ביצים, גבינות, עוף, בקר) אינו מכיל "פסולת" אם מדובר במוצרים ראויים למאכל.

כל מזון – מהצומח או מהחי – עובר עיכול וספיגה, והשאריות הלא נספגות מופרשות. זה לא "פסולת של החיה" — אלא תוצר עיכול רגיל.

2. "חלבונים מהצומח קלים יותר לעיכול"

לא נכון באופן גורף.

דווקא חלבון מהחי בדרך כלל נספג טוב יותר, במיוחד בגיל הינקות שבו מערכת העיכול עדיין לא בשלה.

קטניות ואגוזים דווקא נחשבים ליותר קשים לעיכול — גם אחרי השרייה או בישול — ויש בהם יותר סיבים, שיכולים לגרום לגזים או יציאות רכות.

3. "לא חייבים לאכול כל יום מהחי"

זו טענה הגיונית למבוגרים.

אבל תינוקות בני 6–12 חודשים זקוקים מאוד למקורות ברזל זמינים, ולכן דווקא כן חשוב לשלב מזון מהחי כמה פעמים בשבוע לפחות (למשל בשר, כבד, עוף, דגים, ביצים) — לפי הנחיות משרד הבריאות ורופאי ילדים.

4. "גבינות אגוזים טחונות זה בסדר"

אם הן טחונות לגמרי – אז טכנית כן, זה עשוי להיות בטוח.

אבל השאלה היא למה לתת לתינוק גבינת קשיו במקום גבינת קוטג'? אין יתרון תזונתי, להפך — פחות סידן, פחות חלבון איכותי, סיכון לאלרגיה.

5. ❝להוכיח מחקרית מה? שבע"ח הוא בשר בדיוק כמוך?❞

המשפט הזה הוא תערובת של בלבול ביולוגי, רגש אידיאולוגי, וניסיון להרתיע דרך ניסוחים דרמטיים. בוא נפרק אותו:

---

זו טענה סמנטית ורגשית, לא מדעית.

כן, בני אדם ובעלי חיים עשויים מרקמות גוף.

אבל "בשר" (במובן של מזון מהחי) הוא פשוט רקמה אכילה מבעל חיים, שמכילה חלבון, ברזל, ויטמינים, מינרלים – ואין שום דבר מלוכלך או מסוכן בה בעצם ההגדרה שלה.

לומר שבשר הוא "בשר בדיוק כמוך" נשמע כמו מניפולציה רגשית: ההשוואה נועדה לעורר רתיעה, אבל היא לא רלוונטית ברמה התזונתית.

---

❝ושהגוף שלו עובד ומייצר פסולת בדיוק כמו הגוף שלך❞

נכון, כל גוף חי מפריש פסולת – אבל לא כל הגוף הוא פסולת.

כשאנחנו אוכלים עוף, אנחנו לא אוכלים את השתן שלו או את הצואה שלו – אנחנו אוכלים את השריר.

לומר שאנחנו "אוכלים את הפסולת" של החיה זה פשוט לא נכון עובדתית. כמו ששרירי החזה של בני האדם  אינם פסולת

של הגוף כך גם שרירי החזה של בעלי החיים.

---

❝ואז אתה אוכל את זה, פסולת כזו שהגוף שלך בעצמו זורק החוצה...❞

זו טענה רגשית ולא מדויקת:

אין שום קשר בין החלבון שנמצא בשריר של בעל חיים לבין "הפסולת" שמופרשת מגופו בזמן חייו.

הבשר עצמו לא מכיל "פסולת" – הוא חומר אורגני, שמורכב מחלבונים, שומנים, מים ועוד.

אחרי הבישול, הוא עובר עיקור בחום, כך שגם אם היו בו חיידקים – הם הושמדו.

---

אז מה הבעיה עם זה?

הבעיה כאן היא שהיא מבלבלת בין:

היבטים פיזיים של עיכול (מה מזין ומה לא),

אמונות מוסריות (לאכול בעלי חיים זה לא מוסרי),

פחדים בריאותיים (מזון מהחי = "פסולת"),

וחינוך אידיאולוגי במסווה של עובדות.

---

רוצה משפט תגובה חד ומנומס?

> המשפט על זה שאנחנו "אוכלים את הפסולת של בעלי החיים" פשוט לא נכון. אנחנו לא אוכלים את מערכת ההפרשה של החיה, אלא את השריר שלה – שהוא מקור מצוין לחלבון, ברזל ו-B12. אין פסולת בבשר מבושל ונקי.

אם זו תחושת גועל או אידיאולוגיה מוסרית – זה לגיטימי לגמרי, אבל חשוב להפריד בין תחושות אישיות לבין הסברים תזונתיים לתינוקות.

רוצה שאשדרג את זה לניסוח קצת יותר חזק או דווקא יותר רגוע?

6. "לא מחקרים, פשוט תבדקו בעצמכם"

זה משפט אופייני לאנשים שמחזיקים באמונה כלשהי ומעדיפים תחושות על פני נתונים.

היא טוענת ש"הכל מגובה מחקרית" — אבל לא מביאה אף מחקר.

היא גם אומרת "לא רוצה לפתוח פה" — כלומר, אין לה עניין בדיון ענייני.

---

🧒 מה עם תינוקות?

היא מתעלמת לחלוטין מהעובדה שמדובר בתינוקת בת 7 חודשים:

זה לא הזמן ל"התפכחות תזונתית" או ניסויים אידיאולוגיים.

בגיל הזה צריך ללכת לפי הנחיות תזונת תינוקות, לא לפי "תחושת בטן".

---

✍️ אם תרצה לענות לה — הנה סגנון מומלץ:

> מעניין מה שכתבת, אבל צריך להבדיל בין תחושות אישיות לבין המלצות תזונתיות לתינוקות. כשמדובר בתינוקת בת 7 חודשים – חשוב ללכת לפי הנחיות משרד הבריאות והאיגודים הרפואיים, שדווקא מדגישים את הצורך בחלבון מהחי, במיוחד בגלל הברזל שנספג טוב יותר בגיל הזה.

אפשר בהחלט להחליף מדי פעם עם מזון מהצומח, אבל לא כדאי לבסס על זה תזונה עיקרית בגיל כזה. אם יש לך מחקרים שתומכים בדברים – תמיד מעניין ללמוד! בינתיים, אני בוחר להתבסס על גוף הידע המקצועי הקיים.

---

רוצה שאעזור לנסח תגובה מלאה שתשלח אליה/לקבוצה?

א.

אני מדגיש שוב - אני לא עונה לגופו של אדם אלא לגופו של עניין, אני חלילה לא מעוניין להעליב או לפגוע באף ניק אחר. אני דן בצורה עניינית בטקסט, ואם אני כותב א' או ב' זה מתייחס רק לטענות עצמן ולא בא לזלזל בשום צורה באף אדם.

ב.

לפני כמה חודשים מישהו העלה בפורום הסגור של הגברים, איזו בעיה רפואית שיש לאשתו.

אני הגבתי לו שהיא חייבת לראות רופא נשים בהקדם, והיה ניק אחר שהגיב ''היא צריכה לשתות הרבה מים''.

אז אחרי שבדקתי ולא מצאתי אפילו רבע מחקר שטוען שיש קשר בין הבעיה שהוא כתב עליה לבין שתיית מים, הגבתי שם שזה מסוכן לתת עצות כאלה, כי אז במקום ללכת לרופא ולתקן מה שצריך היא פשוט תשב בבית ותשתה מים.

אותו ניק שהמליץ על המים לא הבין מה הבעיה בתשובה שלו. מקסימום אם היא תשתה מים וזה לא יעזור, לא יקרה שום דבר רע! זה הרי בטח לא מזיק לשתות מים.

הגבתי לו שזה בהחלט מזיק, כאשר מישהו צריך לראות רופא בגלל בעיה חמורה והוא מתמהמה כי הוא מנסה בינתיים דברים אחרים שלא מועילים, אז אפילו אם הם לא מזיקים - יש בכך הרבה נזק.

רק תתארו לכם שאדם עם כאבים חדים בחזה שמקרינים לסנטר, ישתה כוס מים ויחכה שזה יעבור במקום להתקשר 101...

ג.

במקרה הזה, מדובר לדעתי בבעיה עוד יותר קשה.

כי לא רק שהעצות שנכתבו כאן אינן קשורות בשום צורה לתפרחת חיתולים, הן גם יכולות אשכרה להזיק.

לבוא להורים לחוצים שרוצים רק את טובת ילדם, ולהגיד להם בביטחון מלא שצריך להוריד מזון מהחי ולעבור לקטניות, ובמקום גבינות לאכול ממרחי אגוזים...

במקרה הזה, להבדיל מהמים, זה אשכרה יכול לפגוע בתינוק!

תינוק צריך המון ברזל וחלבון, הרבה יותר ממבוגר (ביחס למשקל גוף)! והוא אוכל כ''כ מעט, כך שבאמת כל ביס שהוא נותן בחזה עוף או גבינת קוטג' זה פשוט זהב טהור בשביל כ''כ הרבה מערכות חיוניות בגוף שלו... ואז לבוא כלאחר יד ופשוט להגיד שצריך להימנע מכל זה?

ועוד מתוך טענות שגויות לחלוטין כמו ''קטניות יותר קלות לעיכול'' או ''ואז אתה אוכל את זה, פסולת כזו שהגוף שלך בעצמו זורק החוצה'', או "עודף חלבון גורם לעודפי חנקן שפוגעים בגוף" (אין אף ארגון בריאות בעולם שקורא להגביל חלבון בתזונת תינוקות! זאת המלצה פשוט מסוכנת!)...

שוב אני מדגיש - זה לא עניין של דעה או אג'נדה, אלה משפטים שהם פשוט שגויים! הפסולת של הגוף שלי יוצאת בשירותים, היא לא נשארת בשרירי החזה שלי, וכשאני אוכל תרנגולת אני אוכל את שרירי החזה שלה ולא את הצואה שלה...

אני מבין שיש אנשים שחושבים אחרת, אבל חשוב להבהיר שאלו לא רק דעות שונות, אלא טענות שניתן לבדוק והן פשוט לא נכונות מבחינה ביולוגית.

אני קורא כאן לכל המגיבים:

היזהרו במה שאתם כותבים.

אם בשאלה רפואית אתם נותנים תשובה המבוססת על אג'נדה, מוסר, דברים שפשוט נראים לכם הגיוניים אבל מעולם לא בדקתם אותם וכו' - תהיו הגונים ותציינו זאת.

תכתבו שהתגובה שלכם מגיעה מההיגיון שלכם או מהמוסר אבל אין מאחוריה עובדות מבוססות.

ואני קורא לכל השואלים:

לפני שאתם עושים פעולה קיצונית כמו החלפת התזונה של התינוק שלכם, לפני שאתם מחליטים לוותר על ללכת לרופא כי אולי מים יעזרו, לפני שאתם פועלים לפי תגובה של ניק אנונימי בפורום (כולל התגובות שלי כמובן) - תבדקו. תשאלו. תתייעצו. תגגלו.

בסופו של דבר אף אחד בפורום (גם לא אני) לא יחיה עם התוצאות של הבחירות שלכם, רק אתם אחראים על חייכם ועל חיי ילדיכם.

הטענה:

"זה לא סוד שחלבונים מתפרקים בגוף לחנקן בין היתר ועודפי חנקן לא טובים בגוף... וכיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות גדולות מהצומח? לא! מהחי כי זה שמחנכים"

 

✅ מה נכון בטענה הזו?

פירוק חלבון משחרר חנקן – נכון.
חלבון מורכב בין השאר מחומצות אמינו, שבהן יש קבוצות אמיניות (שכוללות חנקן). כאשר הגוף מפרק חלבון, הוא אכן מייצר אמוניה (NH₃), שהכבד ממיר לאוריאה, והכליות מסננות אותה לשתן.

❌ איפה הבעיה בטענה שלה?

הגוף יודע להתמודד עם חנקן בכמות סבירה.
באנשים בריאים, אין שום בעיה רפואית בצריכה נורמלית או אפילו גבוהה יחסית של חלבון. הגבלות בצריכת חלבון צריכות להינתן רק לאנשים עם תפקוד כלייתי נמוך או לאנשים המבצעים דיאטת חלבון קיצונית.

אין המלצה גורפת ובוודאי לא לתינוקות להמעיט בצריכת חלבון. זו המלצה שעלולה לפגוע בבריאות התינוק. להיפך: תינוקות זקוקים לכמות גבוהה של חלבון ביחס למשקלם, ומחסור בו עלול לפגוע בהתפתחותם."

האשמת החלבון מהחי כגורם לבעיות – לא מבוססת.
מבחינה פיזיולוגית, החנקן מגיע מהחלבון עצמו – לא משנה אם הוא מהחי או מהצומח.
טופו, עדשים, ביצים, עוף – כולם מכילים חלבון, כולם מתפרקים לאותן חומצות אמינו, וכולם ישחררו חנקן.
ההבדל היחיד הוא בהרכב חומצות האמינו – לא בכמות ה"חנקן הרעיל".

הטענה ש"מחנכים אנשים לאכול מהחי" – זו הכללה עם גוון קונספירטיבי.

צריכת חלבון מהחי נפוצה גם כי הוא מלא בחומצות אמינו חיוניות, נספג טוב יותר (במיוחד בגיל הרך), ובמקרים רבים גם עשיר יותר בברזל, אבץ ו-B12 – לא כי "חינכו אותנו" אלא כי יש בו יתרונות תזונתיים ברורים.

🧠 לסיכום תגובה אפשרית:

נכון שחלבון מתפרק בגוף בין השאר לחנקן, והעודף מופרש בשתן – אבל הגוף שלנו מותאם לזה היטב.
גם חלבון מהצומח מתפרק בדיוק אותו דבר – אז להאשים את החלבון מהחי בכך זה פשוט לא מדויק.
כמובן שחשוב לא להגזים עם שום דבר – אבל חלבון מהחי הוא מקור חשוב לחומצות אמינו, ברזל, B12 ורכיבים חיוניים אחרים, במיוחד אצל ילדים.

(התשובה כולה נוסחה על ידי הצ'אט, אני רק הדגשתי משפט קריטי אחד בצהוב).

מה שאתה מביא פה לא סותר את מה שכתבתי

אתה לא מחפש ללמוד ולהתפכח אתה מחפש מישהו לנגח

לא המלצתי להוריד צריכת חלבונים לא ברור איך הבנת...

זהו.. אפשר לסגור כנראה את השירשור

אפילו לא קצת. אשמח לדון איתך על הטענות, באופן הכי מקצועי שאפשר. 

את אומרת שאני לא מחפש ללמוד?

אני מזמין אותך ואת כל שאר הקוראים, בצורה הכי מפורשת שאפשר, להראות לי כל מחקר או ראיה התומכים בטענה כלשהי. אני מבטיח לא להתעלם מאף מקור, לקרוא אותו בשמחה ולהגיב אחרי שאסיים להבין אותו. 

לגופו של עניין:

את כתבת:

''זה לא סוד שחלבונים מתפרקים בגוף לחנקן בין היתר ועודפי חנקן לא טובים בגוף... וכיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות גדולות מהצומח? לא! מהחי כי זה שמחנכים''

האם בעינייך אין כאן קריאה להפחית בצריכת החלבון? או לפחות בצריכת החלבון מהחי?

הרי את כותבת כאן במפורש שחלבון גורם לחנקן, שעודפי חנקן לא טובים בגוף, את ממשיכה וכותבת ''כיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות''...

המונח ''צריכת יתר'' אומר שזה לא טוב לצרוך הרבה, וזה מגיע אחרי שאת מתארת שעודפי חנקן לא טובים בגוף...

אני שואל באמת:

איך אפשר להבין את הטקסט הזה אם לא כקריאה להפחית את צריכת החלבון?

מה הוא כן בא להגיד אם לא שחלבון זה רע?

לענות לגופם של דברים על הטענות שפשוט אני העלה. אני מודה שאני לא בקיאה בתחום הזה, ומעולם לא חשבתי שיכול להיות קשר בין תפרחת חיתולים לתזונה,  אבל בסוף הוא הביא כאן תגובה מנומקת, ולעבור לפסים אישיים מאוד מגביל את יכולת הדיון הענייני בפורום.

אני לא כותבת בעד שום צד, כי באמת אני לא מבינה בזה, אלא רק על עצם הדיון.

בכל מקרה יישר כח על ההשקעה בתגובה והמחשבה מאחוריה, ממש מעניין לקרוא 

לק"י

* מותר לגברים לכתוב בפורום. מי שלא רוצה שיקראו ושיגיבו לה גברים - יכולה לכתוב בפתיחה 'לנשים בלבד'. ובכל מקרה כדאי לזכור שאין לנו שליטה על מי שיקרא את הדברים (וגם אין הבטחה שכל מי שמזדהה כבת היא אכן בת).

* גברים שנכנסים לפורום - גם אם לא כתוב שהשרשור לנשים בלבד, נא לא להגיב בשרשורים בנושאים רגשיים או דברים שקשורים למערך ההורמונלי והפיזיולוגי של האישה.

ברגע שהחלפתי מחברה יקרה לחברה פשוטה יותר התחילה תפרחת שלא ממש עזבה

בקיצור חזרתי לחברה היקרה

הסיבה האמיתות היא שטיטול זה סינתטי.

העור לא בנוי להתמודד עם זה, ואז כשיש טריגרים זה מתפרץ

וכל מה שכתבת עלול לעורר טריגר.

אגב, גם שינוי אצווה (שקית חדשה) יכול להשפיע, לא רק חברת הטיפולים עצמה)

בסוף זה דברים מצטברים עד שהעור "לא יכול יותר" והוא פורח.

הפתרון שאני הכי אוהבת זה פשוט לתת למקום כמה שיותר להתאוורר.

לדעתי ומנסיוני, יותר קשור לשיניים. בכל אוםן, אם לא החלפת חברה של טיטולים לאחרונה, שימי מזחה טובה כמו אינוטיול, זה אמור לעזור

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.