עזר לקלח אותם ולשים אחרי המקלחת להתאוורר בלי חיתול ובלי כלום כמובן מעל מגבת עד שהאזור יתייבש לחלוטים בלי לנגב.

אם יש צורך יש משחות שמאוד עוזרות - אינוטיול או קרמים של מוסטלה. אבל גם כשזה נפתר צריך להמשיך לאוורר

נכון

כשמוציאים שיניים זה באמת תהליך בגוף

ואוכל חומצי משפיע על התהליך, וחום ולחות שיש בתוך הטיטול כמה זמן גורם ישפיע על העור בזמן התהליך

את יכולה להמעיט אוכל מהחי מה שאת יכולה ויותר לתת לה פירות וירקות, במקום חלבון מהטבע יש בקטניות, ואגוזים שאפשר להכין גבינות מקשיו למשל שהכי קלה להכנה, ולחם ומאפים אם את יכולה להכין בעצמך בבית יותר טוב מאשר לקנות

1. "להמעיט באוכל מהחי ולתת קטניות ואגוזים":

לא הבנתי איך זה רלוונטי... בגיל 7 חודשים תינוקות כבר אמורים להתחיל לקבל טעימות (או קצת יותר מכך) של מזון מהחי.

אין סיבה להמליץ להימנע ממזון מהחי בלי סיבה רפואית ספציפית (למשל אלרגיה לביצים), ולמרות שחיפשתי - לא מצאתי מחקר שקושר בין מזון מהחי לבין תפרחת.

להפך, ביצים ובשר וכו' יכולים לספק ברזל וחלבון חשובים. קטניות ואגוזים גם עשויים להיות קשים לעיכול בגיל הזה (ובמקרה של אגוזים הם מסוכנים אם לא טחונים היטב), וגם הגוף סופג מהם פחות חלבון וברזל.

2. "לשים גבינות מקשיו וכד'":

איזה יתרון יש בגבינת קשיו (שעשויה להיות מסוכנת לתינוק אם היא לא טחונה היטב) על פני גבינה רגילה? אין סיבה להימנע מגבינה אם אין אלרגיה או אי סבילות ללקטוז וכו'.

3. "לא לקנות מאפים אלא להכין בבית":

א. איזה חומר יש במאפים קנויים שעושה תפרחת?

ב. בגיל 7 חודשים ממילא לא ממש אמורים לאכול מאפים...

באמת מסקרן אותי אם כל ההמלצות האלה מגיעות בגלל סיבות רפואיות עם מקור שאפשר לקרוא, או מתוך אג'נדה טבעונית, או אולי תפיסה כללית שמוצרים מהחי לא בריאים....

אני שואל מתוך רצון להבין וללמוד ולא חלילה בשביל משהו אחר.

נספג טוב אבל יחד איתו יש הרבה פסולת מהבע'ח, ולא לכולם זה מתקבל טוב אז נכון לא בהכרח להפסיק אבל לא חייב כל יום לאכול מהחי ואפשר לצמצם את הצריכה.

חלבונים מהטבע יותר קלים לעיכול כשהם עוברים השרייה והנבטה מאשר חלבונים מהחי במיוחד חלבונים מהחי שעברו עיבוד או בישול (וידוע שהגבינות היום תעשייתיות ומעובדות.. אלא אם כן אתה קונה במחלבה פרטית אשריך... רוב האנשים היום קונים בסופר)

לגבי גבינות משקדים ואגוזים במידה ואין אלרגיה אז כמובן כמו כל מזון יש לעשות טעימות ולבדוק את העניין. גבינות מאגוזים ושקדים טחונות היטב היטב למרקם חלק, לא ברור לי למה שאלת את זה ניסיתי פעם להכין?

אין פה אג'נדה להיות טבעוני או צמחוני בכלל זה איזון ומגוון אז אפשר לאכול מהכל במינונים נכונים

וכן יש תקופות שהגוף בחולי וכדאי פחות להעמיס על מערכת העיכול אוכל 'כבד' ואי אפשר לא לאפשר לתינוק בכלל לאכול(חוץ מזה שבדרכ הגוף בעצמו מגיב לחוסר רצון לאכול הרבה) אבל כן אפשר לתעדף אוכל שמתעכל יותר בקלות ושיותר אנרג' תועדף לתהליך ריפוי במקום אחר בגוף

להוכיח מחקרית מה? שבע'ח הוא מבשר בדיוק כמוך? ושהגוף שלו עובד ומייצר פסולת בדיוק כמו בגוף שלך ואז אתה אוכל את זה, פסולת כזו שהגוף שלך בעצמו זורק החוצה.. אתה מכניס מבע'ח שאתה אוכל ואז הגוף שלך נתקע עם העודפים האלה...

זה לא סוד שחלבונים מתפרקים בגוף לחנקן בין היתר ועודפי חנקן לא טובים בגוף... וכיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות גדולות מהצומח? לא! מהחי כי זה שמחנכים

איזה חומרים יש במאפים תעשייתים שאתה קונה? אני לא צריכה להלחיץ אותך פשוט תבדוק את הרכיבים בעצמך ותעשה חשבון אם מתאים לך באופן קבוע שזה יכנס לגוף שלך, כן אפשר להתפנק מידי פעם אבל בצריכה יומיומית?

אתה מדבר על אג'נדה? צריך פה לרדת לעומק הדברים הכי פשוטים, לא מחקרים ולא רפואי פשוט לא מדברים על זה (ואגב הכל מגובה במחקרים) ואין לי עניין לפתוח פה זה נושא רחב מי שרוצה להתפכח בודק וחוקר.

מי שניסה ולמד כבר יודע יש לחומרים האלו השפעות גם על העור

ואסור לגברים להגיב בפורום הזה.

שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ) - הריון ולידה

ניכר שיש כאן יותר עניין של אג'נדה נגד מזון מהחי, מאשר עובדות שהוכחו במחקרים ושיש לגביהן קונצנזוס.

הכנסתי את הטקסט שלך לצ'אט ג'יביטי ושאלתי לדעתו, זו התשובה שקיבלתי:

התגובה ששלחת מגלמת מיזוג בין כמה רעיונות:

חלקם נכונים עקרונית,

חלקם שנויים במחלוקת או לא מבוססים מחקרית,

וחלקם פשוט לא רלוונטיים או לא מדויקים בהקשר של תינוקות בני 7 חודשים.

---

🧠 סיכום תמציתי של דעתי:

מדובר באג'נדה תזונתית-אידיאולוגית שמוצגת כאילו היא מדעית או נייטרלית, בלי הבחנה בין תינוקות, ילדים ומבוגרים, ובלי גבולות ברורים בין עובדות, תחושות ואמונות.

---

🔍 ניתוח עיקרי של הדברים:

1. "במזון מהחי יש פסולת מהבע"ח"

הטענה הזו נשענת על תפיסה פילוסופית או רגשית – לא מדעית.

מזון מהחי (כמו ביצים, גבינות, עוף, בקר) אינו מכיל "פסולת" אם מדובר במוצרים ראויים למאכל.

כל מזון – מהצומח או מהחי – עובר עיכול וספיגה, והשאריות הלא נספגות מופרשות. זה לא "פסולת של החיה" — אלא תוצר עיכול רגיל.

2. "חלבונים מהצומח קלים יותר לעיכול"

לא נכון באופן גורף.

דווקא חלבון מהחי בדרך כלל נספג טוב יותר, במיוחד בגיל הינקות שבו מערכת העיכול עדיין לא בשלה.

קטניות ואגוזים דווקא נחשבים ליותר קשים לעיכול — גם אחרי השרייה או בישול — ויש בהם יותר סיבים, שיכולים לגרום לגזים או יציאות רכות.

3. "לא חייבים לאכול כל יום מהחי"

זו טענה הגיונית למבוגרים.

אבל תינוקות בני 6–12 חודשים זקוקים מאוד למקורות ברזל זמינים, ולכן דווקא כן חשוב לשלב מזון מהחי כמה פעמים בשבוע לפחות (למשל בשר, כבד, עוף, דגים, ביצים) — לפי הנחיות משרד הבריאות ורופאי ילדים.

4. "גבינות אגוזים טחונות זה בסדר"

אם הן טחונות לגמרי – אז טכנית כן, זה עשוי להיות בטוח.

אבל השאלה היא למה לתת לתינוק גבינת קשיו במקום גבינת קוטג'? אין יתרון תזונתי, להפך — פחות סידן, פחות חלבון איכותי, סיכון לאלרגיה.

5. ❝להוכיח מחקרית מה? שבע"ח הוא בשר בדיוק כמוך?❞

המשפט הזה הוא תערובת של בלבול ביולוגי, רגש אידיאולוגי, וניסיון להרתיע דרך ניסוחים דרמטיים. בוא נפרק אותו:

---

זו טענה סמנטית ורגשית, לא מדעית.

כן, בני אדם ובעלי חיים עשויים מרקמות גוף.

אבל "בשר" (במובן של מזון מהחי) הוא פשוט רקמה אכילה מבעל חיים, שמכילה חלבון, ברזל, ויטמינים, מינרלים – ואין שום דבר מלוכלך או מסוכן בה בעצם ההגדרה שלה.

לומר שבשר הוא "בשר בדיוק כמוך" נשמע כמו מניפולציה רגשית: ההשוואה נועדה לעורר רתיעה, אבל היא לא רלוונטית ברמה התזונתית.

---

❝ושהגוף שלו עובד ומייצר פסולת בדיוק כמו הגוף שלך❞

נכון, כל גוף חי מפריש פסולת – אבל לא כל הגוף הוא פסולת.

כשאנחנו אוכלים עוף, אנחנו לא אוכלים את השתן שלו או את הצואה שלו – אנחנו אוכלים את השריר.

לומר שאנחנו "אוכלים את הפסולת" של החיה זה פשוט לא נכון עובדתית. כמו ששרירי החזה של בני האדם  אינם פסולת

של הגוף כך גם שרירי החזה של בעלי החיים.

---

❝ואז אתה אוכל את זה, פסולת כזו שהגוף שלך בעצמו זורק החוצה...❞

זו טענה רגשית ולא מדויקת:

אין שום קשר בין החלבון שנמצא בשריר של בעל חיים לבין "הפסולת" שמופרשת מגופו בזמן חייו.

הבשר עצמו לא מכיל "פסולת" – הוא חומר אורגני, שמורכב מחלבונים, שומנים, מים ועוד.

אחרי הבישול, הוא עובר עיקור בחום, כך שגם אם היו בו חיידקים – הם הושמדו.

---

אז מה הבעיה עם זה?

הבעיה כאן היא שהיא מבלבלת בין:

היבטים פיזיים של עיכול (מה מזין ומה לא),

אמונות מוסריות (לאכול בעלי חיים זה לא מוסרי),

פחדים בריאותיים (מזון מהחי = "פסולת"),

וחינוך אידיאולוגי במסווה של עובדות.

---

רוצה משפט תגובה חד ומנומס?

> המשפט על זה שאנחנו "אוכלים את הפסולת של בעלי החיים" פשוט לא נכון. אנחנו לא אוכלים את מערכת ההפרשה של החיה, אלא את השריר שלה – שהוא מקור מצוין לחלבון, ברזל ו-B12. אין פסולת בבשר מבושל ונקי.

אם זו תחושת גועל או אידיאולוגיה מוסרית – זה לגיטימי לגמרי, אבל חשוב להפריד בין תחושות אישיות לבין הסברים תזונתיים לתינוקות.

רוצה שאשדרג את זה לניסוח קצת יותר חזק או דווקא יותר רגוע?

6. "לא מחקרים, פשוט תבדקו בעצמכם"

זה משפט אופייני לאנשים שמחזיקים באמונה כלשהי ומעדיפים תחושות על פני נתונים.

היא טוענת ש"הכל מגובה מחקרית" — אבל לא מביאה אף מחקר.

היא גם אומרת "לא רוצה לפתוח פה" — כלומר, אין לה עניין בדיון ענייני.

---

🧒 מה עם תינוקות?

היא מתעלמת לחלוטין מהעובדה שמדובר בתינוקת בת 7 חודשים:

זה לא הזמן ל"התפכחות תזונתית" או ניסויים אידיאולוגיים.

בגיל הזה צריך ללכת לפי הנחיות תזונת תינוקות, לא לפי "תחושת בטן".

---

✍️ אם תרצה לענות לה — הנה סגנון מומלץ:

> מעניין מה שכתבת, אבל צריך להבדיל בין תחושות אישיות לבין המלצות תזונתיות לתינוקות. כשמדובר בתינוקת בת 7 חודשים – חשוב ללכת לפי הנחיות משרד הבריאות והאיגודים הרפואיים, שדווקא מדגישים את הצורך בחלבון מהחי, במיוחד בגלל הברזל שנספג טוב יותר בגיל הזה.

אפשר בהחלט להחליף מדי פעם עם מזון מהצומח, אבל לא כדאי לבסס על זה תזונה עיקרית בגיל כזה. אם יש לך מחקרים שתומכים בדברים – תמיד מעניין ללמוד! בינתיים, אני בוחר להתבסס על גוף הידע המקצועי הקיים.

---

רוצה שאעזור לנסח תגובה מלאה שתשלח אליה/לקבוצה?

א.

אני מדגיש שוב - אני לא עונה לגופו של אדם אלא לגופו של עניין, אני חלילה לא מעוניין להעליב או לפגוע באף ניק אחר. אני דן בצורה עניינית בטקסט, ואם אני כותב א' או ב' זה מתייחס רק לטענות עצמן ולא בא לזלזל בשום צורה באף אדם.

ב.

לפני כמה חודשים מישהו העלה בפורום הסגור של הגברים, איזו בעיה רפואית שיש לאשתו.

אני הגבתי לו שהיא חייבת לראות רופא נשים בהקדם, והיה ניק אחר שהגיב ''היא צריכה לשתות הרבה מים''.

אז אחרי שבדקתי ולא מצאתי אפילו רבע מחקר שטוען שיש קשר בין הבעיה שהוא כתב עליה לבין שתיית מים, הגבתי שם שזה מסוכן לתת עצות כאלה, כי אז במקום ללכת לרופא ולתקן מה שצריך היא פשוט תשב בבית ותשתה מים.

אותו ניק שהמליץ על המים לא הבין מה הבעיה בתשובה שלו. מקסימום אם היא תשתה מים וזה לא יעזור, לא יקרה שום דבר רע! זה הרי בטח לא מזיק לשתות מים.

הגבתי לו שזה בהחלט מזיק, כאשר מישהו צריך לראות רופא בגלל בעיה חמורה והוא מתמהמה כי הוא מנסה בינתיים דברים אחרים שלא מועילים, אז אפילו אם הם לא מזיקים - יש בכך הרבה נזק.

רק תתארו לכם שאדם עם כאבים חדים בחזה שמקרינים לסנטר, ישתה כוס מים ויחכה שזה יעבור במקום להתקשר 101...

ג.

במקרה הזה, מדובר לדעתי בבעיה עוד יותר קשה.

כי לא רק שהעצות שנכתבו כאן אינן קשורות בשום צורה לתפרחת חיתולים, הן גם יכולות אשכרה להזיק.

לבוא להורים לחוצים שרוצים רק את טובת ילדם, ולהגיד להם בביטחון מלא שצריך להוריד מזון מהחי ולעבור לקטניות, ובמקום גבינות לאכול ממרחי אגוזים...

במקרה הזה, להבדיל מהמים, זה אשכרה יכול לפגוע בתינוק!

תינוק צריך המון ברזל וחלבון, הרבה יותר ממבוגר (ביחס למשקל גוף)! והוא אוכל כ''כ מעט, כך שבאמת כל ביס שהוא נותן בחזה עוף או גבינת קוטג' זה פשוט זהב טהור בשביל כ''כ הרבה מערכות חיוניות בגוף שלו... ואז לבוא כלאחר יד ופשוט להגיד שצריך להימנע מכל זה?

ועוד מתוך טענות שגויות לחלוטין כמו ''קטניות יותר קלות לעיכול'' או ''ואז אתה אוכל את זה, פסולת כזו שהגוף שלך בעצמו זורק החוצה'', או "עודף חלבון גורם לעודפי חנקן שפוגעים בגוף" (אין אף ארגון בריאות בעולם שקורא להגביל חלבון בתזונת תינוקות! זאת המלצה פשוט מסוכנת!)...

שוב אני מדגיש - זה לא עניין של דעה או אג'נדה, אלה משפטים שהם פשוט שגויים! הפסולת של הגוף שלי יוצאת בשירותים, היא לא נשארת בשרירי החזה שלי, וכשאני אוכל תרנגולת אני אוכל את שרירי החזה שלה ולא את הצואה שלה...

אני מבין שיש אנשים שחושבים אחרת, אבל חשוב להבהיר שאלו לא רק דעות שונות, אלא טענות שניתן לבדוק והן פשוט לא נכונות מבחינה ביולוגית.

אני קורא כאן לכל המגיבים:

היזהרו במה שאתם כותבים.

אם בשאלה רפואית אתם נותנים תשובה המבוססת על אג'נדה, מוסר, דברים שפשוט נראים לכם הגיוניים אבל מעולם לא בדקתם אותם וכו' - תהיו הגונים ותציינו זאת.

תכתבו שהתגובה שלכם מגיעה מההיגיון שלכם או מהמוסר אבל אין מאחוריה עובדות מבוססות.

ואני קורא לכל השואלים:

לפני שאתם עושים פעולה קיצונית כמו החלפת התזונה של התינוק שלכם, לפני שאתם מחליטים לוותר על ללכת לרופא כי אולי מים יעזרו, לפני שאתם פועלים לפי תגובה של ניק אנונימי בפורום (כולל התגובות שלי כמובן) - תבדקו. תשאלו. תתייעצו. תגגלו.

בסופו של דבר אף אחד בפורום (גם לא אני) לא יחיה עם התוצאות של הבחירות שלכם, רק אתם אחראים על חייכם ועל חיי ילדיכם.

הטענה:

"זה לא סוד שחלבונים מתפרקים בגוף לחנקן בין היתר ועודפי חנקן לא טובים בגוף... וכיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות גדולות מהצומח? לא! מהחי כי זה שמחנכים"

 

✅ מה נכון בטענה הזו?

פירוק חלבון משחרר חנקן – נכון.
חלבון מורכב בין השאר מחומצות אמינו, שבהן יש קבוצות אמיניות (שכוללות חנקן). כאשר הגוף מפרק חלבון, הוא אכן מייצר אמוניה (NH₃), שהכבד ממיר לאוריאה, והכליות מסננות אותה לשתן.

❌ איפה הבעיה בטענה שלה?

הגוף יודע להתמודד עם חנקן בכמות סבירה.
באנשים בריאים, אין שום בעיה רפואית בצריכה נורמלית או אפילו גבוהה יחסית של חלבון. הגבלות בצריכת חלבון צריכות להינתן רק לאנשים עם תפקוד כלייתי נמוך או לאנשים המבצעים דיאטת חלבון קיצונית.

אין המלצה גורפת ובוודאי לא לתינוקות להמעיט בצריכת חלבון. זו המלצה שעלולה לפגוע בבריאות התינוק. להיפך: תינוקות זקוקים לכמות גבוהה של חלבון ביחס למשקלם, ומחסור בו עלול לפגוע בהתפתחותם."

האשמת החלבון מהחי כגורם לבעיות – לא מבוססת.
מבחינה פיזיולוגית, החנקן מגיע מהחלבון עצמו – לא משנה אם הוא מהחי או מהצומח.
טופו, עדשים, ביצים, עוף – כולם מכילים חלבון, כולם מתפרקים לאותן חומצות אמינו, וכולם ישחררו חנקן.
ההבדל היחיד הוא בהרכב חומצות האמינו – לא בכמות ה"חנקן הרעיל".

הטענה ש"מחנכים אנשים לאכול מהחי" – זו הכללה עם גוון קונספירטיבי.

צריכת חלבון מהחי נפוצה גם כי הוא מלא בחומצות אמינו חיוניות, נספג טוב יותר (במיוחד בגיל הרך), ובמקרים רבים גם עשיר יותר בברזל, אבץ ו-B12 – לא כי "חינכו אותנו" אלא כי יש בו יתרונות תזונתיים ברורים.

🧠 לסיכום תגובה אפשרית:

נכון שחלבון מתפרק בגוף בין השאר לחנקן, והעודף מופרש בשתן – אבל הגוף שלנו מותאם לזה היטב.
גם חלבון מהצומח מתפרק בדיוק אותו דבר – אז להאשים את החלבון מהחי בכך זה פשוט לא מדויק.
כמובן שחשוב לא להגזים עם שום דבר – אבל חלבון מהחי הוא מקור חשוב לחומצות אמינו, ברזל, B12 ורכיבים חיוניים אחרים, במיוחד אצל ילדים.

(התשובה כולה נוסחה על ידי הצ'אט, אני רק הדגשתי משפט קריטי אחד בצהוב).

מה שאתה מביא פה לא סותר את מה שכתבתי

אתה לא מחפש ללמוד ולהתפכח אתה מחפש מישהו לנגח

לא המלצתי להוריד צריכת חלבונים לא ברור איך הבנת...

זהו.. אפשר לסגור כנראה את השירשור

אפילו לא קצת. אשמח לדון איתך על הטענות, באופן הכי מקצועי שאפשר. 

את אומרת שאני לא מחפש ללמוד?

אני מזמין אותך ואת כל שאר הקוראים, בצורה הכי מפורשת שאפשר, להראות לי כל מחקר או ראיה התומכים בטענה כלשהי. אני מבטיח לא להתעלם מאף מקור, לקרוא אותו בשמחה ולהגיב אחרי שאסיים להבין אותו. 

לגופו של עניין:

את כתבת:

''זה לא סוד שחלבונים מתפרקים בגוף לחנקן בין היתר ועודפי חנקן לא טובים בגוף... וכיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות גדולות מהצומח? לא! מהחי כי זה שמחנכים''

האם בעינייך אין כאן קריאה להפחית בצריכת החלבון? או לפחות בצריכת החלבון מהחי?

הרי את כותבת כאן במפורש שחלבון גורם לחנקן, שעודפי חנקן לא טובים בגוף, את ממשיכה וכותבת ''כיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות''...

המונח ''צריכת יתר'' אומר שזה לא טוב לצרוך הרבה, וזה מגיע אחרי שאת מתארת שעודפי חנקן לא טובים בגוף...

אני שואל באמת:

איך אפשר להבין את הטקסט הזה אם לא כקריאה להפחית את צריכת החלבון?

מה הוא כן בא להגיד אם לא שחלבון זה רע?

לענות לגופם של דברים על הטענות שפשוט אני העלה. אני מודה שאני לא בקיאה בתחום הזה, ומעולם לא חשבתי שיכול להיות קשר בין תפרחת חיתולים לתזונה,  אבל בסוף הוא הביא כאן תגובה מנומקת, ולעבור לפסים אישיים מאוד מגביל את יכולת הדיון הענייני בפורום.

אני לא כותבת בעד שום צד, כי באמת אני לא מבינה בזה, אלא רק על עצם הדיון.

בכל מקרה יישר כח על ההשקעה בתגובה והמחשבה מאחוריה, ממש מעניין לקרוא 

לק"י

* מותר לגברים לכתוב בפורום. מי שלא רוצה שיקראו ושיגיבו לה גברים - יכולה לכתוב בפתיחה 'לנשים בלבד'. ובכל מקרה כדאי לזכור שאין לנו שליטה על מי שיקרא את הדברים (וגם אין הבטחה שכל מי שמזדהה כבת היא אכן בת).

* גברים שנכנסים לפורום - גם אם לא כתוב שהשרשור לנשים בלבד, נא לא להגיב בשרשורים בנושאים רגשיים או דברים שקשורים למערך ההורמונלי והפיזיולוגי של האישה.

ברגע שהחלפתי מחברה יקרה לחברה פשוטה יותר התחילה תפרחת שלא ממש עזבה

בקיצור חזרתי לחברה היקרה

הסיבה האמיתות היא שטיטול זה סינתטי.

העור לא בנוי להתמודד עם זה, ואז כשיש טריגרים זה מתפרץ

וכל מה שכתבת עלול לעורר טריגר.

אגב, גם שינוי אצווה (שקית חדשה) יכול להשפיע, לא רק חברת הטיפולים עצמה)

בסוף זה דברים מצטברים עד שהעור "לא יכול יותר" והוא פורח.

הפתרון שאני הכי אוהבת זה פשוט לתת למקום כמה שיותר להתאוורר.

לדעתי ומנסיוני, יותר קשור לשיניים. בכל אוםן, אם לא החלפת חברה של טיטולים לאחרונה, שימי מזחה טובה כמו אינוטיול, זה אמור לעזור

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!