הלכות התגברות על דיכאון - יאיר כספינגמרו לי השמות

רוצה לצרף כאן פוסט ממש משמעותי שכתב יאיר כספי:

 

הלכות התגברות על דיכאון

יאיר כספי

 

א. דיכאון הוא חוויה קשה. כשהוא מופיע יש נטייה להכחיש את קיומו, או להקטין את משמעותו. התפקיד הראשון שהדיכאון מטיל על בעליו הוא לקרוא לו בשמו. להכיר בהתמודדות עמו כמשימה חשובה המוטלות עליך, עד שאתה מתגבר עליה.

 

ב. בתרבות שמאלילה חיוניות ואמונה בעצמך ומצפה מאנשים להיות מאושרים, דיכאון הוא סוד מביש, המחמיר כשהוא כלוא בתוכך. בקש אנשים שאפשר לשתפם בו, ותוכלו לשתף איש את רעהו ולשאת יחדיו שמחה וצער כמצבו של האדם. את מי אפשר לשתף היום בדיכאון שלך?

 

ג. דיכאון הוא לפעמים סימן שמשהו או מישהו מדכא אותך. התוכל לזהות מצב שהסתבך ומזמין התגייסות להתמודד אתו?

אפשר שאין זו בעיה חיצונית אלא קולו המדכא של "המבקר שלך". מישהו בעולמך, או דמות מופנמת אצלך. כתוב את כתב ההאשמה שאתה שומע, או משמיע לעצמך. ואז למד לגדל את הקול הפנימי העומד מול המבקר, מתעמת עם טעותו, עוינותו, או רשעותו. ומציע הבנה, קבלה, וסליחה שלא היו שותפים לשיחה.

הכר את המבקר הפנימי שלך. רשום את הדברים הנוראים שהוא חוזר ואומר עליך. הוכח אותו על טעותו, ודרישותיו הבלתי אפשריות ממך. למד להשתיק אותו כשהוא חוזר ומשמיע את קולו.

כשהדיכאון הוא תוצר של אשמת שווא שהטילו עליך, הוא לא יעבור לפני שתגלה שאין לך אחריות לפשע לכאורה, ותשיב את האשמה לבעליה.

את השיחה בין "המבקר" וקורבנו יש לנהל הרבה פעמים, שבועות ולפעמים חודשים, לפני שהקורבן מתחזק, מתעמת, ומתגבר על מבקרו.

 

ד. דיכאון הוא לפעמים השתקה של כעס, שאתה חש כלפי מי שהאשים אותך על לא עוול בכפך, ביקר אותך ללא הפסקה, או דיכא אותך כדי לנצח בתחרות אתך. גילוי כעס שלא העזת להרגיש, נכונות לשאת את עוצמת הזעם העולה בך, ונכונות לבטא אותו כלפי מי שראוי לו, משחרר מן הכעס, ומן הדיכאון.

 

ה. דיכאון הוא לפעמים תוצר של עומס יתר שהוטל עליך, או נטלת על עצמך. דיכאון הוא פטור מאנשים שרוצים ממך יותר מדי. ממי שאין לך אליו כוח עכשיו. ממשימה הגדולה עליך בעת הזאת. ממטלות מקצועיות שאין הכרח להשלימן כעת. משינויים והחלטות שאפשר לדחות. מה אתה מוריד היום?

 

ו. דיכאון הוא עייפות וחוסר אנרגיה. כדי לחדש את מאגר כוחותיך נכון, לזמן מסוים, להוציא מחייך זוללי אנרגיה. לא תצליח לטפל בו זמנית גם בהם וגם בך. את מי אתה מוציא היום?

 

ז. המתן לפני שאתה מתפטר מהעבודה. מסיים קשר משמעותי או מתחיל אחד כזה. דיכאון הוא כאב המעורר רצון להשתחרר ממנו מהר ובכל מחיר. אין זה הזמן לקבל החלטות חשובות או לעשות את השיחה שאתה מחכה לה שנים. הסבל עלול לשבש את שיקול הדעת. יש החלטות המתקבלות בזמן דיכאון שהדיכאון קיבל אותן.

 

ח. דיכאון הוא לפעמים הצפה חוזרת של זיכרון מייאש מן העבר. זיכרונות קשים חולפים מהר יותר כשמכבדים אותם ומזמינים אותם לספר את סיפורם. אישה בשנות השבעים שלה, שמשפחתה עברה משבר קשה בילדותה, אשר בעקבותיו הפסיקו לטפל בה, נכנסה לדיכאון לא צפוי בחופשה בחו"ל עם כמה מחברותיה, כאשר היה נדמה לה שהיא לבד ולאיש לא אכפת ממנה. השבת הדיכאון לזמנו הנכון, ונכונות לשאת את הצפתו, אפשרה לה לשוב ולגלות סביבה את אוהביה.

 

ט. הדיכאון שלך הוא לפעמים דיכאון של מישהו אחר, הורה אולי, שהפקיד אצלך את ייאושו. השלכת הדיכאון לא ריפאה אותו. אפשר שהגיע העת לגלות את שמחת החיים שלך שבה אתה נפרד מברית המיואשים.

 

י. דיכאון הוא לפעמים תוצר של הימנעות מן השמחה והמתנות שהחיים מציעים לך. לך לגלות את העולם. החל לגלות מעשים שאתה רוצה לעשות, ולך אחריהם. הרצון יגדל ותשוקה תתחיל להניע אותך. מה אתה רוצה? מי ומה משמח אותך?

 

יא. אנשים עם נטיות לדיכאון וביקורת עצמית עוסקים לפעמים בחפירה אין סופית בפגיעות שנפגעו או במה שלא קיבלו. גידול השמחה מזמינה להשתמש בהרגל טחינת המחשבות הרעות לפעולה הפוכה. למנות יום יום את חסדיך. לרשום מתנות גדולות וקטנות. מהיממה האחרונה. מהחודשים האחרונים. ומכל תקופה בחייך. עיסוק ממוקד ביש, ממלא את הריק ומגדל שמחה.

 

יב. דיכאון גורם לפעמים להימנעות מקשרים אנושיים. על תוותר על קרוביך וחבריך. יש ביניהם כמה שזקוקים לך כמו שאתה זקוק להם. מצא אותם והשקע בהם. קרבה לבני אדם עושה עבודה יותר יעילה יותר מאנשי מקצוע.

 

יג. צא לטייל. לך לרוץ. לך לטפס על הרים. לך לשמוע מוסיקה. צא לרקוד. הזמן חברים לאכול יחדיו. צא לקנות בגד יפה. אלו אינן המלצות בשבילך. אלו תרופותיך. דיכאון הוא לפעמים תוצר של הזנחה חוזרת של אדם את עצמו. ההתגייסות לטובת עצמו היא לפעמים מה שעושה את השינוי. בעולמם של אנשים שמחים מופנם הורה אחד לפחות המגויס אליהם. משקיע בהם. נענה למשאלותיהם ומשמח אותם כשהם עצובים. אם לא היה לך אחד כזה, למד להיות ההורה הזה. ילד עצוב נרפא כשאתה מתגייס למשאלותיו עד שהשמחה תמלא את לבו. דיכאון הוא צו פינוק.

 

יד. בהורות אוהבת במקום המבקר הנוקשה אתה מוצא את היפוכו. הורה המגלה לילדו את מעלותיו וכוחותיו. מתפעל מהישגיו ומעצים אותו. לא מאוחר ללמוד להתפעל מעצמך. רשום את כל האנשים בחייך שראו את מעלותיך והתפעלו ממך. רשום כל תרומה וערך שהוספת בחייך לקרוביך, חבריך, לחברה ולעצמך. ספר על דברים שאתה עושה נפלא. גאווה ראויה אינה חוסר ענווה אלא ידיעה הכרחית של ערך עצמי המגייסת אותך לעשייה נוספת.

 

טו. דיכאון הוא רצון שיקשיבו לך. שיגעו בך. שיבשלו לך. שיחליפו אותך במטלה קשה. שיקנו לך מתנה. אנשים שאין להם רשות לבקש, כי נדמה להם שהבקשה לא מכובדת או ילדותית, הולכים לראות הרבה רופאים שאינם מוצאים אצלם שום מחלה. דיכאון הוא רשות להכיר בהזדקקות. ללמוד לבקש את הדברים שאינך מבקש בדרך כלל. לגלות שיש אנשים שרוצים וקל להם לתת. דיכאון הוא לפעמים הזמנה ללמוד לקבל.

 

טז. דיכאון מדכא את יצריך. תיקונו מזמין רשות להעז להרגיש, לרצות, לפנטז, ליצור, לזמום, לחזר, לאהוב. ללכת אחר כמיהה המחייה אותך. דיכאון הוא הזמנה לחידוש תשוקה.

 

יז. דיכאון הוא שיעור חוזר שצריך לשוב עליו. ישנה אישה שכל פעם שהיא מדוכדכת סימן שחידשה את הקשר עם אמה, התובעת אותה לחיות בשבילה. יש בחור שכל פעם שהוא מדוכדך סימן שחזר ולקח על עצמו תפקיד הגדול עליו. ישנו איש שכל פעם שהוא מדוכדך סימן שעולה בו זעם שאסור לו לשאת, שהוא מכוונו כלפי עצמו.

 

יח. ניהול מוצלח של הדיכאון, המתחיל קרוב למועד הופעתו, עשוי להפחית באופן משמעותי את ביטוייו ולאפשר התחלה של תיקון עמוק. ניהול הדיכאון עשוי להקטינו, לצמצם את השפעתו, לאפשר לשאתו עד שנמצא את פתרונו או יחלוף מעצמו. שיפור קטן, נושא עמו תקווה. רומז על כיוון ומגמה. מאפשר להתחיל בהתגייסות להתמודדות ממוקדת ומעמיקה בנסיבות המיוחדות של המשבר. כתוב לך דף הלכות שאתה שב ועושה כחובות כשהדכדוך מופיע. קבל על עצמך לפחות עשר מבין ההלכות המופיעות פה.

 

יט. והעיקר, זכור שדיכאון חוזר אינו אחריותם של הוריך, אשתך, הפסיכיאטר, או ספק הסמים שלך. דיכאון הוא תפקיד מיוחד. אולי לא צודק, אך הכרחי לך. זו המשימה שבה אתה נבחן. גם אם נכשלת בה בעבר, השער פתוח בפניך להפוך לחניך המצטיין של אתגרי החיים.

זה כתוב נהדרשדמות בחולות

תודה רבה.

 

(אפשרי להעביר הלאה?)

אני חושבת שכן, הוא פירסם את זהנגמרו לי השמות

בפומבי ואישית אני קיבלתי שיתוף של הפוסט בפייסבוק והעתקתי לכאן אז מאמינה שבטח שאפשר

ובהחלט כתוב נהדר

דיכאון בגדול הוא פיתרון של בעיהמשה

בעיה שהשכל המודע לא יכול לפתור. רוב הדברים שהוא כותב פה נכונים פחות או יותר. אם השכל לא מתמודד עם משהו באופן חזיתי אז הגוף יתמודד איתו בצורת "דיכאון" כדי לנתק מגע עם מה שעושה לנו רע.

נפלאות הבריאה האנושיתנגמרו לי השמות
יפה מאוד.. שאלה:מישהי נשואה

מצד אחד הוא אומר תן לעצמך מה שאתה צריך

תפנק את עצמך

ואחר כך הוא אומר

בסעיף טו - דיכאון הוא רצון שיקשיבו לך


ואם מקשיבים אבל לא מצאת מישהו שיתן לך הרגשה טובה?

זה גם יכול לקרות.


טוב אבל הסעיף האחרון שוב שם את האחריות עלי וזה מעודד להבין שבסוף האחריות עלי

אז הקשב לא בא לידי ביטוי כנראה או שהוא לא היההמקורית

מדויק

זו דעתי הלא מקצועית בעליל לפחות

יכול להיותמישהי נשואה

אני בוחנת את העניין לאחרונה


אולי אני מחפשת תגובה ספיציפית

והצד השני מגיב את התגובה שלו

וזה מבעס אותי

אולי אם כךנגמרו לי השמות

אפשר בתהליך נכון למקד אותו בתגובה הספציפית שאת צריכה,

להמשיך ולדייק אותו,

מתוך מקום שמשמיע את צרכיו באהבה, לא ביקורתי או שיפוטי וכו',

ע"י תקשורת מקרבת, ע"י מובחנות (עצמאות רגשית בתוך קשר), ע"י העמקה של האינטימיות והיכולת לשתף את השני בעולם הפנימי שלי, גם כשכואב וקשה.

וזו דרך לצעוד שם, אבל היא בהחלט יכולה להוביל לצמיחה עמוקה יותר ב"ה.

מעניין. תודהמישהי נשואה
🙏🌹נגמרו לי השמותאחרונה
שאלה טובה, ממליצהנגמרו לי השמות

לחפש אותו אולי בפייסבוק ולהעביר אליו את השאלה.

או לחילופין לשאול ישירות גורם טיפולי מוסמך לדיכאון כדוגמת פסיכולוג קליני ולהבהיר לעומק את העניין.

 

על פניו ולענ"ד, אולי הוא התכוון לגם וגם?

גם לחזק את הקשיבות לעצמי, את האהבה העצמית, את המבט פנימה, את מיקוד הכוחות באוצרות הפנימיים שלי ומתוכי,

ודבר נוסף שיכול לעזור אף הוא הוא הרצון שיקשיבו לי גם בהקשבה של האחר אליי ומציאת הצרכים שלי גם במימד הזה של אני-מול האחר,

לצד אני-מול אני.

שני המימדים חשובים מאוד מאוד.

 

ואת צודקת, זה מעודד להבין שיש הרבה תקווה מתוכי פנימה.

ובמימד השני, אם לא מצאת מישהו שיתן לך הרגשה טובה כמו שכתבת, אז אולי גם להתחזק אפילו עוד יותר במימד האישי של אני-אני,

וגם להשקיע עוד אנרגיה ומשאבים בחיפוש אחר המימד השני, אפילו אם זה ע"י איש מקצוע קודם שיתן את הכוח, ובהמשך גם למצוא עוגנים טובים גם בחיים האמיתיים של האדם מעבר לגורם הטיפולי: בני זוג, משפחה, חברים, שכנים וכו'...

איך הייתם מחלקים ירושה?צהרים

האם תכתבו בצוואה חלוקה באופן שווה או לכל אחד לפי הצורך שלו או לפי העזרה שהוא נותן להורה?

וגם בעזרה עוד בחיים, האם לפי היכולת הכלכלית של כל אחד? 

אני מאמין גדול בחלוקה שווהפשוט אני..

צורך זה מושג חמקמק, אנחנו אף פעם לא באמת יודעים להעריך מי צריך כמה.

אולי יש ילד הייטקיסט עם ילד אחד, וילד אחד עובד סוציאלי עם 8 ילדים.

 

אבל מי יודע, אולי דווקא ההיטקיסט יצטרך מאות אלפי שקלים כדי לטפל במחלה קשה ח"ו לא עלינו, וזו אולי דוגמה קיצונית אבל בחיים כמו בחיים יכולים להיות איספור סיפורים.

 

 

לכן הכי טוב בשביל לא לפגוע, לא לגרום לטינה, מריבות, כעסים, מרמור... לתת לכולם את אותו הדבר.

 

ועם זאת, אצלי יש סייג קטן:

אני מקבל מביטוח לאומי אלפי שקלים בכל חודש, בתור קצבת נכות לילד עם אוטיזם.

בגלל שזה כסף שהתקבל מהמדינה ספציפית עבורו, והוא עובר דרכי רק כי החוק לא מאפשר למדינה לשלם ישירות לקטין, אז בצוואה כתבתי שהכסף הזה יעבור ישירות אליו ולא יהיה חלק מההון שיתחלק שווה בשווה בין האחים.

 

חריג נוסף שחשבתי עליו ממש עכשיו תוך כדי הכתיבה:

אם יהיה ילד שיצטרך הרבה כסף לא בגלל בחירה שהוא בחר בחייו (כמו מקצוע או מקום מגורים או מספר ילדים) אלא בגלל משהו שלא בשליטתו, למשל ילד שלא מסוגל לפרנס את עצמו מסיבות רפואיות או אוטיזם וכו' והוא יהיה תלוי כל חייו ברווחה, או שהוא בעצמו אבא לילד מאוד חולה ולכן לא יכול לעבוד אלא רק לדאוג ולטפל בילדו החולה וכיוצ"ב, אז אני כן בעד לתת לו יותר מאשר למי שיכול לדאוג לעצמו בכוחות עצמו.

אבל אני מדגיש שזה רק במצב שמדובר בהכרח, לא כאשר בגלל בחירות שהוא בחר הוא צריך יותר כסף.

אהבתי*העני ממעשאחרונה
הכי חשוב להשאיר משפחה מאוחדת. שווה בשווהbinbin
הצוואה שלנואריק מהדרום

מחולקת הכל לבן הזוג ואחר כך כל ילד רבע.

אנחנו לא חוגגים יום נישואיןשדמות בחולות

 

יום לפני "חגגנו" בפיצוץ רציני על רצון טוב שיצא עקום לגמרי.

אז למדנו עוד על מה לתקשר ולדייק.

 

חמותי המתוקה היתה בהלם שאנחנו לא יוצאים לשום מקום.

היא הגיעה עם זר פרחים ומתנה עבורנו... 

 

אנחנו כבר לגמרי מפוייסים והכל בסדר.... אבל נתנו ליום הזה לעבוד... וזה לא מפריע לי.

יש לנו כל כך הרבה ימים אחרים לנכוח בזוגיות, לא מרגישה צורך בעוד יום.

 

למה אתם חייבים לחגוג?נפשי תערוג
אנחנו לאשדמות בחולות

רק שהסביבה מופתעת

שתהיה בריאה🤦המקורית

חמודה והכל אבל הגזימה😂

אל תקחי אותה קשה. הכל טוב. אנחנו מזיזים תאריכים חופשי. 

כפרה עליהשדמות בחולות

אני מאד מעריכה את המחווה שלה.

וכן, יצא לה מוזר שכל הילדים שלה נורא בעניין ואנחנו היחידים שלא.

זה כמו שמלא אנשים יוצאים לנופש בקיץיעל מהדרום
לק"י


ואז יש כאלה שמוזר להם שיש כאלה שלא יוצאים... ולא מבינים שלא לכולם זה מתאים- לא הזמן, לא עם העבודה, ולא כלכלתית. וזה לגמרי נורמלי.


סתם דוגמה שאני נתקלת בה בימים אלה.

אני לא מכיר אפילו תחום אחדפשוט אני..

שבו אנשים לא אוהבים להתערב בעניינים של אחרים..

 


 

לאנשים בעבודה שלי נראה מאוד לגיטימי לשאול אותי אם אנחנו מתכננים עוד ילדים, כמה אנחנו מתכננים, מתי...

 

 

נכון. יש אנשים שמרגישים בנוח לשאול כל דבר🤦‍♀️יעל מהדרוםאחרונה
איזה חמודה חמותך!!יעל מהדרום

לק"י


גם אנחנו לא תמיד חוגגים. לפעמים יוצאים לאכול ביחד, ולא באותו תאריך. מתי שמסתדר...

אני בעד לציין ולחגוג, אבל זה עניין אישי. היומיום יותר חשוב מאיך מציינים את יום הנישואים.


אנשים מופתעים מכל מיני דברים שהפכו להיות נורמות. 

אני צם ביום הנישואין שלנואריק מהדרום

בשנים לא מעוברות

🤣 אבל התחתנו לילה קודם, אז אפשר לחגוג לפני הצוםיעל מהדרום
את לא זוכרתאריק מהדרום
החתונה היתה אחרי השקיעה.
נכון. אבל עדיין אפשר לחגוג בליל י"גיעל מהדרום
לק"י


התכוונתי שהתחתנו ב-י"ב בלילה אחרי השקיעה.

עזרה במציאת מלון / קיבוץפשוט אני..

אנחנו מחפשים לשבת משפחתית (משפחה מורחבת) מלון או קיבוץ דתי,

שיכול להכיל משפחה גדולה (כ-25 משפחות גרעיניות).

 

דרישות:

שיהיה הרבה מרחב לעשרות הילדים שיגיעו (כלומר מלון סגור בלי גינה גדולה עם דשא - לא רלוונטי. במובן הזה ברור שיש יתרון לקיבוצים אבל אולי כן יש מלונות עם מרחבים).

חדרים ברמה טובה (לא מחפשים לוקסוס אבל גם לא לישון במיטות קומותיים צפופות של ישיבה תיכונית).

ארוחות שבת - ברמה טובה, ולא כמו האחסניות שמגישות לסעודה שלישית בורקס שרוף עם ג'חנון מלפני שבועיים.

אפשרות לחדר אוכל פרטי, אולם פרטי למשפחה, בית כנסת פרטי.

יש במשפחה כמה חולי צליאק - זה אישיו? או שהיום בכל מלון וקיבוץ יודעים להתמודד עם זה כל עוד מודיעים מראש?

 

 

עוד משהו שאולי שכחתי וחשוב שיהיה?

 

אשמח לשמוע מניסיון במקום שבו עשיתם אירוע או הייתם אורחים באירוע.

 

תודה רבה לעוזרים!

היינו בעבר בשבת חתן בניר עציוןנפשי תערוג

קיבלנו חדר אוכל פרטי

היה נגישות (אם זה נדרש)

יש מרחבים למשחק בחוץ עם דשא

מהדרין (אם נדרש)


בנוסף יש פינת חי נחמדה (לא הייתי מגדיר גדולה. אבל נחמדה) בקיבוץ עם כניסה חופשית. (רצוי לברר אם עדיין קיים)


אפשר ללכת לבקר ברפת ובחליבה שם.

לא שאלתי במפורש לגבי הרפת והחליבה. אבל לא נראה לי שזה הפריע למישהו.


בית כנסת יש מרכזי. לא פרטי.

אבל אם אתם מניין משל עצמכם. אולי תוכלו לקיים את רוב התפילות בחד"א שתקבלו. בררו זאת מראש.


יתרון שזה בית מלון דתי

כך שיש אווירת שבת גם בלובי.


אין לי מושג לגבי מחירים.

מניח שלא זול

בניר עציון יש אפשרות לבית כנסת פרטייראת גאולה

יש להם בית כנסת מרכזי, ובית כנסת נוסף לאירועים פרטיים.

יכול להיות שבאותה שבת הייתה קבוצה נוספת שכבר סגרה את הבית כנסת ההוא.

היינו שם בשבת שבע ברכות לפני 9 שניםפשוט אני..
כל החדר היה מלא בנמלים... 🙄
נראה שיותר מתאים כחוון של בית הארחהלאחדשה
או פנימיה שווה (יש ברמה סבירה פלוס)
בית ההארחה בהר ברכה יכול להתאיםהסטורי
יש שם כמה סוגי חדרים ויש אפשרות למניין לבד.
שכחתי לציין שיו''ש לא בא בחשבון...פשוט אני..
לא באשמתי 
Die lucky bushדי שרוט
מציע לבדוק מול בית הארחה עין צוריםפ.א.
היינו פעמיים בשמחות משפחתיות - בר מצוות


(למיטב זכרוני אין אפשרת לחדר אוכל פרטי) 

היינו שם ומקום ממש יפהאור123456
למרות שהזכרונות משם זה ה7 לאוקטובר 😔
הם ממש רחוקים מעזה, איך הם קשורים לאירוע?פשוט אני..
אולי הם התארחו שם באותו זמן?יעל מהדרוםאחרונה
לביאכתבתנו

קשת

חיספין


לא יודעת לגבי צליאק צריך לשאול כל מקום מה הם מציעים בעניין, לי לא מובן מאליו שיהיה להם מענה

אולי מדרשת הגולן בחיספין או ישיבת צביה ביד בנימין?כלכלן
כרם ביבנה(אהבת עולם)
אלוני הבשן


גם כפר עציון לא רלוונטי?

אולי האכסניה בקשת?פאף
או באלוני הבשן? שתיהן עם מרחבים
תודה רבה לכולם!פשוט אני..
לצערי גם הצפון הרחוק לא רלוונטי, שבת רק יוצאת אחרי 20 ואף אחד לא רוצה לנהוג כ''כ מאוחר מהגולן למרכז ולדרום...


סגרנו בעין צורים, מקווים שיהיה טוב.


תודה 🙏🏼

שמח לשמוע שההצעה שלי הייתה רלוונטיתפ.א.
זה לא קשור אליךפשוט אני..

אתה רק כתבת שהיית שם,

הייתה זו @אור123456 שכתבה שזה מקום יפה

 

 

כמובן בצחוק!

 

תודה רבה לך על ההמלצה 🌷

- ההבדל בין נשים וגברים בהתרשמות ושיתוף חוויופ.א.
חוויות ורגשות …


למדתי מזה שצריך להיות יותר עשיר במילים …

תשובות כנותאישיות מופנמת

דרוש תשובות כנות וישירות, לא מתייפייפות.

מה הייתם/ן אומרים על אברך/רב שנפל בקשרי לא ראויים עם נשים (נניח ללא מעשה ממש...וללא ניצול יחסי מרות, אלא מבחוץ לגמרי).

א. הייתם מוכנים שילמד ילדים שלכם בבית ספר יסודי?

ב. הייתם מוכנים שיהיה מורה מקצועי באולפנה של הבת שלכם?

ג. יש לו מקום בהעברת שיעורי תורה בישיבה או במסגרת של מבוגרים?

ד. אם היה בוחר להתאבד - הייתם אומרים 'חבל' או שפחות אחד יותר נחמד?

זה נראה ממש לא נוחחושבת בקופסא

גם הוא הגיע למסקנה שהוא צריך לכסות את העיניים, חסרים כיסויי עיניים יעודיים או סתם חתיכת בד? 

הסלוטייפ הזה בטח מרט לו את כל הגבות...

מחפשת המלצה למדפסת ביתיתרחללי

צורך ביתי, להדפיס דפי צביעה ועבודה לילדים, ומדי פעם דפי עבודה לתלמידים.

לא צריך משהו משוכלל (ובהתאם המחיר).

מדפיסה שחור-לבן, לא צריך צבעוני.

בעבר היתה לנו מדפסת שהשתמשה בדיו הצבעוני כדי להדפיס שחור וזה היה נוראי, הדיו נגמר בטיל על הדפסה של שחור בלבד, והעפנו אותה בגלל זה.

 

אם יש צורך רק שחור לבןנפשי תערוג

רצוי לקחת מדפסת לייזר.

טונר אחד יספיק לך להרבה יותר דפים ממה שנראה לך.

 

וממש מומלץ מדפסת אלחוטית 

כך אפשרי להדפיס ישירות מהטלפון 

תודה! אשמח להמלצה על חברה ודגם מניסיוןרחלליאחרונה
מונוגמיהאישיות מופנמת
האם אתן חושבות שגבר בטבעו מתאים לקשר מונוגמי? על פניו ההיתר של התורה לריבוי נשים - מוכיח ההפך.
אני מנסה לקדם דיון ענייניפשוט אני..

ולכן,

כאשר ניק מקבל הערה על כך שהוא יורד לפסים אישיים ולא מגיב עניינית,


ואז אחרי ההערה הניק כותב תגובה נוספת של גידופים,


ואחרי שמנהל מוחק את התגובה וכותב לניק באישי שהתגובה שלו נמחקה כי היא הכילה העלבות אישיות,


הניק בוחר במקום ללמוד ולתקן לתקוף באופן אישי ולהמשיך בהעלבות,


לצערי אין ברירה אלא לחסום את הניק.


אחרי שנה וחצי של ניהול - חסימה שנייה. אז לכל מי שחושב שאני נהנה מזה או שהיד קלה על ההדק, זה רחוק מלהיות נכון.


הערתי, מחקתי, כתבתי למה מחקתי, כתבתי באישי, ושוב נאלצתי למחוק...


זה לא נעים.


שכוייח וכל טוב.

בא לי למות זהו למה כל הניסיונות האלו 😢eoz

נשואה+2 כתבתי פה כבר לפני תקופה.

לצערי הרב מאוד התחברתי לבחור מהעבודה יחסית דיי מבוגר ממני, הוא גרוש.

היה ביננו חיבוקים ונשיקה.

ועכשיו אנייי אוכלת את עצמי לא יודעת מה עושים מכאן.

אם אני מספרת לבעלי הוא מתגרש ממני כבר אתמול.

אין לי מה להגיד , מה עושים תעזרו לי 

אנחנו לא יכולים לעזור לךשדמות בחולות

אני זוכרת את מה שכתבת לפני תקופה.

לפי מה שאת מתארת- חצית גבול. גבול אדום.

נראה שאת רוצה שבעלך יתגרש ממך כדי "להיענש" על ידו ולנקות מעט את המצפון שלך.

ואני אגיד לך ת'אמת...

גם מעשה כזה לא ירגיע אותך... אלא ידרדר את המצב הנפשי שלך.

 

קחי את עצמך בידיים וגשי לטיפול/ ייעוץ.

אל תעשי שום דבר נמהר ללא ייעוץ והכוונה.

 

אני לא חושבת שתקשיבי למה שאני כותבת, אבל שווה לי לנסות.

 

(אני מכירה לא מעט סיפורים של נשים כמוך, ותדעי שיש דרך להתגבר ולגדול מהסיטואציה- רק כשלוקחים אחריות ומכניסים אשת מקצוע לעניין)

את חדה כתער נשמהeoz

אז זהו שאני לא רוצה לפרק את הבית

אבל נקלעתי למקום שאני לא יודעת איך יוצאים ממנו

תרשמי לי בפרטי ואשמח להמליץ לך על נשות מקצועשדמות בחולות
לא נקלעת. נכנסת. זה משנה איך את קוראת לזהרקלתשוהנ
אם לא תביני שזה היה בחירה שלך, איך תאמיני שזה בחירה שלך אם להמשיך או לעצור?
מסכימה ממשהמקורית
קודם כל להפסיק לאכול את עצמךמשה

אם את בקטגוריה של אנשים רגישים שלוקחים הכל "ללב" יש פורום שלם כדי להתחיל לעשות עם עצמך עבודה רגשית. לבכות לא יועיל לך ולהתגרש בטוח לא כמו שכתבה האישה החכמה שמעליי..

תעזבי את העבודה וגשי לטיפולהמקורית
לעזוב את העבודה אתמולSeven

ולגשת לטיפול מחר!

שום עבודה לא שווה את הבית שלך!

לא את הדמעות של הילדים שלך ותלב של בעלך

בדיוק!!! עבודה הולכת ובאה. הפגיעה במשפחה - לדורות!אורין

תעזבי ותפתחי דף חדש. יכול להיות שלא תספרי לבעלך וזה לא סוף העולם. אבל להמשיך לעבוד עם ההוא שאין לו בעיה ללכת עם אשת איש - זה הדבר החמור!!!

רק את יכולה לעזור לעצמךנהג ותיק

בהנחה ואת בחרטה עמוקה כמו שנשמע תעצרי הכל מיד.

תחתכי את הקשר בכל צורה שהיא.

כולל לעזוב את העבודה

בשלב השני והמיידי לפנות לטיפול ועזרה

כנראה גם הקשר הזה הגיע מחוסר שהיה לך ואת צריכה למלא אותו עם בעלך, זה דורש עבודה 

^^עכבר בלוטוס

לגמרי לחתוך כמה שיותר מהר את הקשר כולל לעזוב את העבודה

הבית שלך חשוב יותר מכל עבודה!!!

ודברים כאלה אם לא חותכים בקאט אחד נורא קשה להפסיק

צודקת לגמרינהג ותיק
תודה
מה עושים? תיקחי אחריות על החיים שלךרקלתשוהנ

עורכת עכשיו כי זה נשמע שבאתי להטיף לך אבל זאת לא הכוונה.

אני באמת חושבת שזה מה שחסר לך פה. את צריכה להחליט מה את רוצה ומה את עושה, לא הניסיונות ולא ההוא מהעבודה וגם לא בעלך.
 

כשתחליטי מה את רוצה את כנראה תדעי מה לעשות כדי לממש את זה.

 

תסתכלי רחוק איפה את רוצה את החיים שלך, ועל מי את משפיעה בדרך

אין לך מה לספר לבעלךסוסה אדומה

אבל עברת גבול "לא תקרבו לגלות ערווה", שאם לא תתפסי אותו עכשיו תעברי כבר על איסורי כרת וסקילה.
 

אם את לא רוצה שהחיים שלך יתפרקו, 

את בשלב שאת צריכה כאן ועכשיו בלי רחמים עצמיים ובלי להסתבך, להתפטר סופית ולנתק כל קשר מהגרוש ההוא מטוב ועד רע.

טיפול . ולהכניס את ה' יותר לחיים שלך בפעולות הכיכפויית טובה

פשוטות.

ולעבוד על הרצון.

אין מנוס מעבודה קשה.

אחותי חיבוק. למות זה לא הפתרון❤️לאחדשהאחרונה
שבת אצל ההוריםחדשפה

תגידו כל כמה זמן אתם עושים שבת אצל ההורים?

בעלי לא ממש מתלהב מהרעיון לבוא להורים שלי ואני מנסה למעט בזה כשאפשר, מגיעים לשם פעם בחודש, חודש וחצי.. זה נחשב נורמלי? או יותר מידי? מבינה שקשה לו לפעמים אבל מצד שני גם אני מתגעגעת לשבתות עם המשפחה שלי וזו גם הזדמנות להורים שלי לראות את הנכדים כשבאמצע שבוע לא תמיד מתאפשר.. מרגישה קצת מתוסכלת מזה שכביכול אני גורמת לו לעשות משהו שלא רוצה

האם ניסתם לפתור את הבעיה שמפריעה לבעלך לנסוע?שנית
לפני מספר חודשים העלת את הנושא - ולפי המצב אז, של חוסר תנאים נוחים באירוח, מבינה את אי הרצון של בעלך. 
נכוןחדשפה
זאת היתה הבעיה, וכן דיברתי עם ההורים והיא נפתרה (חלקית, כי הוא אומר שהמזרון לא נח) הם באמת התאמצו וניסו לקנות לנו מיטה שתתאים.. אבל מעבר למיטה בעלי מגיע ממשפחה מאוד קטנה (רק הוא ואחות אחת) והמשפחה שלנו מאוד גדולה (ותוססת אפשר לומר) אז הוא אומר שגם קשה לו כל העניין התוסס אצלנו כי הוא לא רגיל.. מתבאסת כי חשבתי שעניין המיטה נפתר ועכשיו זה, אני לא יודעת אם אלו רק תירוצים או שאלה סיבות אמיתיות
אני בצד של בעלך פעם בחודש וחצי כשיש ילדיםאור123456

לדעתי זה המון ממש

אולי תלכו לבקר אותם בימי שישי ותחזרו הבייתה לשבת

ככה אנחנו עושים לפעמים

פעם ב6 בהחלט סביר.העני ממעש
אם לא מתעללים בו במזיד או פגעים בעמקי נשמתוסוסה אדומה

גם אם בשוגג.

אם לא גורמים בינכם לבעיות בשלום בית,

אז לא יזיק לו לסבול קצת פעם בחודש, חודש וחצי כדי שאת תהי שמחה יותר.

בסוף הדרישות שלך לא מאוד גבוהות.
 

אפשר במסגרת האפשר להתחשב, לאפשר לו למשל לצאת לנוח בחדר כשיש רעש וצהלולים.

אבל לא רואה סיבה שתרגישי לא בנח.

 

 

רק מוסיפה שיתכן שהוא נפגע ממשהו (שקשור למשפחה) ולא מרגיש בנח לשתף אותך בזה.

אז תנסי לגשש ואם צריך, גם לפתור את זה...

..חדשפה
שאלתי המון פעמים, אומר שלא נפגע ממשהו שאין לו משהו נגדם והוא ממש סבבה איתם, מקווה שזאת האמת.. מעבר לזה תודה על העצות
דווקא לשם? או שבכללי הוא לא אוהב נסיעות לשבת?גפן36
בכללי הוא אוהב את הביתחדשפה
אבל בכל מקרה לא יוצא לנו יותר מידי לנסוע לשבת לשום מקום חוץ מלהורים שלי, ההורים שלו גרים קרוב אלינו אז יוצא שאנחנו הולכים וחוזרים לסעודות ולא ישנים שם יש לו אחות אחת שגם היא גרה קרוב אז אותו דבר.. יצא שחברים או משפחה רחוקה הזמינו אותנו אבל לפעמים אני אפילו לא מציעה לו את האפשרות כי מתארת לעצמי מה תהיה התשובה
אם זה מאוד חשוב לך לנפשסוסה אדומהאחרונה

זה בסדר גמור שתצפי שיבוא לקראתך גם אם זה דורש ממנו קצת להשקיע.


אני שומעת אותך ויש רושם שאת מאוד מתחשבת ודואגת לו. וזה יפה מאוד, תמשיכי ככה.


אל תחיי עם רגשות אשם על זה שמידי פעם את צריכה שיעשה מאמצים בשבילך.


שוב, אם אפשר להתחשב בו במסגרת האפשר, תתחשבי.


קשר משפחתי זה דבר חשוב.

כל עוד לא פוגעים בו או בזוגיות שלכם, אין סיבה שתוותרי על הצרכים שלך. במיוחד כאישה שרגילה לבקר בבית אמה.


תמצאו פתרון, אבל אל תוותרי על עצמך.

ת'אמת שחשבתי על זה המוןמיסטר דום

והבית שלך כן זה שהקמת קודם ואת צריכה להשקיע בו יותר זה דעתי

מסכימה איתךחדשפה
ברור לי שהבית שהקמתי הוא החשוב ביותר, וחשוב לי להתחשב ברגשות של בעלי אבל מצד שני גם אני פה בתוך הבית וקשה לי ללכת להורים לשבת רק פעם ב3 חודשים אז שואלת מה אנשים חושבים שזה איזון אידיאלי?
אין איזון אידאלי שנכון לכולםהמקורית

ואם היה כזה, שברתי שמאלה חזק

לא היינו אצל הנורים שלי שבת כבר כמה שנים וטוב לנו

להורים של בעלי הולכים מדי כמה חודשים לסעטדה וחוזרים לבית

מניחה שזה לא התשובה שאת מחפשת לשמוע🤭


תשבו תדברו תבואו אחד לקראת השנייה.אולי יש שבתות פחות עמוסות ותוססות עם פחות אנשים? כדאי לנסות ללכת אז

ברור לי וסליחה ממש שאין לי משהו חכם יותר לומרמיסטר דום

ולכן בגלל שלדעתי שלום בית זה דיני נפשותאם אין משהו חכם לומר ממש עדיף לא לומר וזהו בעזרת ה' מאחל לכם שתמצאו את הפתרון הנכון לשניכם על הצד הטוב ביותר

 

אני חושבת שזה לא משנה מה אצל אחרים.נעמי28

תנסו להגיע להסדר שעובד בשביל שניכם.

מצידך אולי אפשרי לנסוע לבד בימי השבוע עם הילדים.

מצידו להשתדל לבוא לקראתך כמה שהוא יכול, אם זה חשוב לך.


אצלנו יש אחים שמגיעים בקושי פעם בשנה להורים, אחרים פעם בחודש ואחרים כל שבת.


כל אחד ומה שמתאים לו.

לא עושים שבת אצל ההוריםשדמות בחולות

הם באים אלינו.

הם הגיעו לשלב שמגיע להם להפסיק לטרוח, ולקבל נחת מהילדים והנכדים...

אולי יעניין אותך