לק"י

לגבי המעון- תלוי מה עושים אצליכם.

אצלינו המעון היה חלק מלא מהתהליך (אצל הגדול הם הציעו לי להתחיל גמילה).

לגבי הלילה- אצלינו קמו יבשים עוד הרבה לפני הגמילה, אז גמלנו במקביל. לא היתה שאלה.

ולגבי הלידה- באמת התלבטות. אבל אם היא זורמת לא הייתי עוצאת כנראה. איך בעלך מתמודד עם זה?

התחלנו גמילה בקטנה, להוריד טיטול אחהצ

עשינו ככה איזה שבועיים +-

בוקר אחד באתי לחזיר טיטול, הבת שלי סירבה והתעקשה ללכת למעון עם תחתון.

ממש עבר בטוב, חזרה יבשה. לדעתי במעון גם שולחים אותם ומזכירים.

בימים הבאים חזרה יבשה מהמעון ואחהצ מדי פעם מפספסת אבל זה ממש סביר וגם היא ממש משתפרת בתפיסה שלה מתי היא צריכה ללכת גם בלי תזכורת.

אם הכיוון טוב הייתי ממשיכה ומתפללת לד' שהגמילה תהיה בקלות ובטוב.

אז תמשיכי

במקרה הטוב ילך בקלות ומהר

ובמקרה הכי גרוע התהליך יהיה ארוך יותר

ותמשיכי לפי ההתפתחויות ולפי הכוחות שלך.

בעלי סבבה עם זה בייחוד שהוא רוב היום עובד

בגלל המלחמה הוא עושה משמרות של 12 שעות

בנתיים אני ממשיכה מרגיש שיש ששיפור

אבל מה אתן אומרית מה עם הלילה?? בעלי אומר ממש לא היא לא תדע לקום בלילה להתפנות

ולי מרגיש ש- למה לא לגמול גם בלילה??

למה צריך להיערך אם גומלים בלילה??

לישון

יש הרבה סיכוי שהיא תקום יבשה ומיד בבוקר לקחת לשירותים.

יש ילדים שממש יודעים לשמור ויקומו יבשים ויש כאלה שפחות.

הייתי מנסה כמה לילות עם טיטול אבל לפני השינה ומיד בבוקר לקחת לשירותים

אם הטיטול יבש בבוקר כמה פעמים אז זה סימן טוב

וכדאי גם לבטא את זה במילים - איזו אלופה! נהדרת קמת יבשה.. לעשות מזה עניין

אפשר בשביל התחושה הטובה שזה המשך הגמילה לשים טיטול ועליו תחתונים.

צריך סבלנות בגמילה, זה תהליך של למידה של הילד.

להסתכל על כל פספוס כחלק מהדרך ללמוד ולא אוי וי יש לי מלא עבודה לנקות / לכבס.

ממש עוזר לחשוב על הפספוסים והכביסות בראש בצורה יותר חיובית, מנקים/ מכבסים אותו דבר רק עם פחות באסה ואנרגיה שלילית.

באמת קשוח סוף הריון ביחד עם גמילה. שיהיה בקלות בעז"ה. 

גמילה בלילה זה אירוע אחר.

פעם קראתי על זה הסבר, מקווה שמעבירה אותו נכון

באופן רגיל הפיזיולוגי שלנו, בן אדם בוגר לא אמור להצטרך לשירותים בלילה כי הגוף לא מייצר שתן בלילה.

ורק כשמתעוררים הגוף מייצר את השתן מכל הלילה ואז צריך לשירותים.

גמילה של ילד בלילה זה שאלה האם הגוף מפותח שהוא מייצר הרבה פחות שתן בלילה או עדיין לא בשל.

ולכן לדעתי בלילה תגמלו רק אם אתם רואים שהיא לרוב קמה בבוקר עם טיטול יבש או כמעט יבש.

אם כן אז נראה לי ממש כדאי לגמול יום ולילה ביחד.

ולהיערך עם כמה מגיני מזרון טובים ולקבל את זה שיהיו פספוסים מידי פעם ולכבס מיד את המצעים וזהו.

לגבי הגמילה ביום, מלכתחילה לא חושבת שכדאי להתחיל גמילה לפני לידה.

אבל מכיוון שהתחלתם והיא בקטע אז הייתי ממשיכה.

צריך להיערך עם מגן מזרן אטום לנוזלים

זהו. כל השאר מקסימום ירטב מפיפי, תכבסי.

ותהיי ערנית כשהיא ישנה, אם את שומעת אותה זזה באי נוחות, מדברת מתוך שינה וכד' - קחי לשירותים.

אם לא אל תקחי.

הגוף לומד לעכב את ייצור השתן בזמן השינה. אך גומלים יום ולילה ביחד - הוא יכול ללמוד את זה צ'יק צ'ק. אם לא מנצלים את ההזדמנות זה יכול לקחת שנים.

(מנסיון... לשני הגדולים השארתי טיטול בלילה והם התייבשו בלילה רק סביב אמצע יסודי. אצל שלושת הקטנים הבנתי את הקטע וגמלתי יחד, הם התייבשו תוך שני לילות. כולל הקטנה בגיל 8 חודשים).

בדיוק בגיל הזה.

ב"ה הולך ממש טוב. הוא לא מוכן בכלל ללכת באופן יזום לשירותים, אבל אומר כמעט תמיד בזמן.

לילה תמיד גמלתי רק אחרי שגמילת יום התבססה, בערך חודש אחרי, וב"ה אצל כולם הלך ממש בקלות.

הייתי גומלת יום, ולילה רק אחרי הלידה, כשיהיה לך כוחות להתמודד עם כביסות ועיניינים. לא נורא אם לא הולך ביחד .

אני כל הזמן בבית, יותר בנחת..

זה היה לי מעולה

ובלילה היה יותר קל, הוא קם יבש גם לפני כן

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.

שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.

איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..

ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?

אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

מחובר

+ תיקון אוטומטי

חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,

ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...

הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅

אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...

בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני. 

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך

והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד

תלוי

מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️

אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.

מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.

אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי

אבל מדי פעם זה צף ועולה

במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל

שאני הכי זקוקה לתשומת לב

אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה

בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)

מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂

את זה למדתי לעשות מראש

מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.

מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.

חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.

מה שיהיה, יהיה.

העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.

בהצלחה ומזל טוב!!

שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש

גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא

אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..

אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה

אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן

ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה

חיבוק♥️